פסק-דין בתיק א 24792/04

התובעים היו הבעלים והמחזיקים של דירה ברחוב ביאליק 45 רמת השרון (להלן: " הדירה"), בזמנים הרלוונטיים לתביעה הנדונה. התובע ביטח את הדירה על תכולתה אצל הנתבעת, חברה לביטוח, בפוליסה לביטוח דירה, שמספרה 322483879 לתקופת שמיום 01/01/03 ועד ליום 31/12/03 (להלן: " הפוליסה").

ביום 30.06.03 נפרצה הדירה ונלקחו ממנה חפצי ערך, ביניהם, לטענת התובעים, תכשיטים של התובעת.

אירוע הפריצה דווח למשטרה ולנתבעת.

לטענת התובעים, הם זכאים, עפ"י תנאי הפוליסה, לתגמולי ביטוח בגין נזקי הפריצה, לרבות בגין גניבת התכשיטים.

לטענת הנתבעת אין התובעים זכאים לתגמולי הביטוח משום שלא מילאו אחר דרישות המיגון המפורטות בפוליסה. בנוסף, טוענת הנתבעת, כי הפוליסה אינה מכסה את גניבת התכשיטים, מאחר והנתבעים ביקשו במפורש, שלא לבטחם, ולחילופין מכסה אותם בשיעור מוגבל וכן בחישוב של ביטוח חסר.

דרישות המיגון עפ"י הפוליסה .

הפוליסה כוללת תנייה כדלקמן:

            "אחריות החברה לכיסוי סיכוני גניבה ופריצה מותנה בקיומם של אמצעי המיגון המפורטים להלן והפעלתם התקינה של אמצעים אלו:

            מוצהר ומוסכם בזה כי כיסוי פריצה מותנה בקיום ההגנה כדלקמן:

            דלת כניסה מעץ נעולה על ידי מנעול רב זרועי ומנעול צילינדר."

התנייה האמורה הודגשה באמצעות כוכביות כנדרש.

בכתב תשובה טענו התובעים כי מאחר והפוליסה נשוא התובענה היתה חידוש של פוליסה קיימת ולא הוצאת פוליסה חדשה, לא היתה הנתבעת רשאית לשנות, בלי הסכמת התובעים את תנאיה ביחס למיגון וכי הם לא היו מסכימים לשינוי אם היו יודעים על כוונת הנתבעת להוסיפו. כמו כן טענו שלא היו מודעים לשינוי אותו ערכה הנתבעת בפוליסה.

דברים אלה מכוונים לכך שההוראה הנדונה בפוליסה משנת 1996 קבעה כי: " כיסוי פריצה מותנה בקיום ההגנות כדלקמן" ולא נאמר: " ובהפעלתן התקינה". לפיכך טוענים התובעים כי הם יצאו ידי חובתם לגבי המיגון בעצם קיומם של הדלת ושני המנעולים ולא היה עליהם לנעול אותם.

אני דוחה טענה זו משורה של טעמים:

בכתב התביעה הסתמכו התובעים על הפוליסה הרלוונטית למועד הפריצה ולא טענו להיעדר ידיעה בדבר המגונים המופיעים בה.

אף שהתובע הוא המבוטח עפ"י הפוליסה לא נאמר בתצהירו כי לא היה ידוע לו שתנאי המיגון חייבו אותו לנעול את שני המנעולים. לעניין זה יש לציין כי התובע היה שמאי רכב שעבד 22 שנים בחב' הביטוח סהר, וכפי שהוא עצמו העיד, הוא קרא בימי חייו פוליסות רבות. כמו כן עולה מעדותו כי הוא מעורב בפרטי הביטוח משך כל השנים, ונהג לקרוא את המסמכים הקשורים בביטוח ולהעיר לנתבעת על שינויים שחלו ולדרוש תיקון שלהם.

התובעת מסרה בתצהירה כי לא ידעה שעליה לנעול את שני המנעולים כתנאי לכיסוי עפ"י הפוליסה אולם מעדותה עולה כי היא לא היתה מעורבת כלל בענייני הביטוח וכי מי שעסק בכך באופן בלעדי היה התובע. בעמ' 21 שורות 2-7 לפרוטוקול העידה התובעת:

"ש. מי מבין שניכם את או בעלך היה זה שדאג להוצאת פוליסת הביטוח, אם היה צריך לתקן משהו בפוליסה.

ת. רק בעלי. אני לא היה לי שום ענין בזה. ואין לי מושג בזה."