מפעיל ציוד חקלאי החליק ממוט גרירה עליו עמד כדי לרתך. בית המשפט קבע שהמעסיקים נהגו ברשלנות כשדרשו ממנו לבצע עבודת מסגרות ולא סיפקו לו כלי עזר. הם ישלמו כ-171 אלף שקלים לאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי
בית משפט השלום בעפולה פסק לאחרונה פיצויים והוצאות של כ-387 אלף שקל למפעיל ציוד חקלאי בן 61 שהחליק ממוט גרירה בזמן שביצע עבודת ריתוך ושבר שש צלעות. האחריות לתאונת העבודה הוטלה על המעסיקים שלו במושב ארבל שדרשו ממנו לבצע עבודת מסגרות ללא הכשרה בתחום ולא סיפקו לו סולם להגבהה בטוחה. השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס חייבה את המעסיקים לשלם לתובע את יתרת הפיצויים לאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי שקיבל, ובסך הכל כ-171 אלף שקלים.
תאונת העבודה התרחשה בפברואר 2014. כשנתיים לאחר מכן הגיש התובע באמצעות עו"ד יוסי ניזרי תביעה לפיצויים על נזקיו נגד המושב, אחד המנהלים שלו וחברת הביטוח "הראל".
בתביעה נטען כי התובע נדרש לבצע עבודת ריתוך בגובה אף שאינו מסגר ונאלץ להיעזר ביצול של עגלה כתחליף לסולם. בשלב מסוים הוא החליק ונפל ארצה, ואובחן עם שברים בשש צלעות.
נטען כי המעסיקים התרשלו משום שלא הכשירו את התובע לעבודות מסגרות, לא דאגו להדרכות בטיחות שוטפות ולא סיפקו סולם תקין כדי שיוכל לבצע את העבודה ביציבות.
הנתבעים, שיוצגו על-ידי עו"ד עופר שגיא, הכחישו מצידם את התאונה. הם הוסיפו כי בכל מקרה מדובר בעובד מנוסה שקיבל הדרכות על בסיס קבוע והונחה בצורה ברורה להשתמש אך ורק בסולמות שעמדו לרשות העובדים.
גרסה מתפתלת
אבל השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס קיבלה את גרסת התובע לתאונה ודחתה את טענות ההגנה. השופטת קבעה כי התובע חזר בעקביות על נסיבות התאונה וההתרחשות אף נתמכה בהודעה שהגיש לביטוח לאומי עליה חתום המנהל שלו.
מהצד השני, העדויות מטעם ההגנה לא היו אמינות. השופטת קבעה כי המנהל התפתל בעדותו על התאונה וסתר את מה שאישר בהודעה לביטוח הלאומי. עובד נוסף, שהעיד בתוקף כי התובע לא עסק בריתוך ולא דיווח לאף אחד שנפגע, לא הותירה עליה רושם חיובי. ראשית, היא ציינה מדובר בבן של אחד השותפים. שנית, עדותו הייתה כל-כך נחרצת באופן שפגע במהימנות שלה והיא אף סתרה את דברי המנהל שאישר כי התובע עבד בריתוך ועמד על יצול ביום התאונה.
באשר לאחריות, השופטת שוכנעה כי התאונה אירעה עקב רשלנות המעסיקים. היא קבעה כי הם הפרו את חובת הזהירות כלפי התובע כשדרשו ממנו לבצע לבדו וללא פיקוח עבודת מסגרות שלא הוכשר אליה, כשלא דאגו להדרכות בטיחות אף שמדובר בעבודה מסוכנת וכשלא סיפקו לו סולם להגבהה יציבה ובטוחה.
בהקשר הזה השופטת הבהירה כי הנתבעים לא הציגו תמונה או כל ראיה אחרת לקיומו של סולם מתאים, וכי תיק הבטיחות שיכול היה להעיד על קיומן של הדרכות לא הוצג בתירוץ ש"נהרס בגשם".
בסיכומו של עניין השופטת קבעה כי האחריות לנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה מוטלת על המעסיקים.
הפיצוי הכולל שנפסק לתובע על הפסדי שכר ואובדן כושר, כאב וסבל, עזרה והוצאות על נסיעות הועמד על 354,075 שקלים. לאחר ניכוי תגמולים של 215,200 שקל שקיבל התובע מביטוח לאומי, חויבו הנתבעים לשלם לו 138,975 שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין של כ-32,520 שקלים והוצאות משפט.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין