העובד סיפר שהאחראי נהג לגעת בישבנו במסכת הטרדות שהגיעה לשיא כשהפיל אותו על מיטה בחנות ושפך עליו מים. בית הדין לעבודה דחה את גרסת המטריד לפיה מדובר במעשי שובבות
עדכון 21.06.22 - לידיעת המערכת הובא כי בערעור על פסק הדין בבית הדין הארצי נקבע כך:
"בתום הדיון הציע בית הדין לצדדים את ההצעה הבאה:
'... כי מה ששולם על ידי המעסיקה למר XXXX (התובע) יוותר בידו, ופסק דינו של בית הדין האזורי יבוטל. כל צד ישא בהוצאותיו'."
השופט דורון יפת קיבל לאחרונה תביעה שהגיש עובד שנחשף להטרדות מיניות מצד הממונה עליו בחברה בה הועסקו. האירוע המרכזי שתואר בכתב התביעה התרחש כשהממונה דחף את התובע למיטה באולם התצוגה בסניף, נשכב עליו ושפך עליו מים. הממונה והחברה טענו שהאירוע נעשה ״בבדיחות הדעת״ אך השופט קבע שמדובר בהטרדה מינית מעוררת סלידה ושהחברה לא טיפלה כראוי בתלונה.
בתביעה שהגיש העובד באמצעות עו״ד לוטם מסיקה הוא סיפר שהחל לעבוד בחברה ב-2014. הנתבע היה סגן מנהל הסניף שהו הועסק.
לדבריו, במשך תקופה של כחצי שנה סבל מהטרדות מיניות חוזרות ונשנות מצד הנתבע, שכללו נגיעות בישבן ובחזה, צביטות ואמירות סקסיסטיות ומיניות. על אף הדרישות החוזרות ונשנות מצדו, הנתבע לא הפסיק עם התנהגותו.
האירוע המרכזי התרחש ביום שישי בפברואר 2017. במהלך יום העבודה ניגש אליו הנתבע, זרק אותו על המיטה בחנות ונשכב עליו. הוא היה המום מהתנהגותו של הנתבע וניסה להוריד אותו מעליו. בתגובה, הנתבע שפך עליו מים מבקבוק המים שלו.
הנתבעים, אחראי המשמרת והחברה, שיוצגו על ידי עו״ד יניב אופק וחיה קפלן טובי, הכחישו את הדברים.
לגרסתם, לאירוע המיטה קדמו ויכוחים ועימותים בסניף בין התובע לנתבע בנוגע לזכאות לעמלות. התובע חש אי שביעות רצון רבה בגלל צורת חלוקת העמלות בסניף וניצל אירוע חברי תמים כ״זיהוי הזדמנות״ לנקמה ועזיבת העבודה.
אחראי המשמרת הכחיש שנגע בתובע וטען שהתובע נהג להעיר לו הערות הומופוביות וניסה להציק לו. בקשר לאירוע המיטה הוא טען כי התובע והוא התחילו לעשות צחוקים ושטויות. כשהיה בדרכו למלא את בקבוק המים שלו תפס אותו התובע וחיבק אותו מאחור ובתוך המאבק החברי הם נפלו על המיטה.
לא מדובר בילדי הגן
השופט דורון יפת מבית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי אירוע המיטה והנגיעות בישבן אכן התקיימו. הוא ציין לגבי אירוע המיטה כי היא נתמכת בהודעות ווטסאפ שהוחלפו בין הצדדים ביום האירוע המהוות ״ראשית הודאה״ של הנתבע ומעידות על תחושת אשם מצדו שנהג לא כשורה. האירוע גם תועד בצילום של אחת העובדות בה נראה בבירור הנתבע שוכב על התובע.
השופט הבהיר כי אין זו דרכם של עובדים, לא כל שכן ממונה ועובד, לנגוע בישבן שהוא אזור מוצנע. מגע שכזה, בהעדר הסכמה, מהווה חדירה למרחב האינטימי של האחר ומבטא מיניות גלויה. בכך נעשה על ידי הנתבע מעשה מגונה שיש בו כדי לבזות ולהשפיל את התובע.
ביחס לאירוע המיטה כתב השופט כי אין מדובר בילדי הגן המתפלשים בארגז החול או ילדי בית הספר הדוחפים ומתגוששים במגרש הכדורגל, אלא באנשים בוגרים, האחד בסוף העשור הרביעי לחייו והשני בסוף העשור החמישי לחייו. ״עצם דחיפת עובד על המיטה על ידי הממונה עליו מעוררת סלידה״, כתב השופט והוסיף כי הנתבע היה צריך לצפות שהמעשה יבזה וישפיל את התובע.
עוד נקבע בפסק הדין כי נפלו פגמים משמעותיים בהליך הבדיקה והבירור מצד החברה.
בסופו של דבר החברה חויבה בפיצוי על הטיפול הכושל באירועים ועל ראשי נזק נוספים בסך כולל של 50,432 שקל בתוספת הוצאות בסך 7,000 שקל.
בנוסף, אחראי המשמרת חויב לפצות את התובע בסך של 30,000 שקל ובהוצאות בסך 5,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין