פש"ר 1514-00 י. ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בהמשך לדיון מיום 16.2.17 בו נדון גורל ההליך של החייב, הרי שאני מוצאת כי בנסיבות תיק זה, יש מקום לתת לחייב הפטר מחובותיו. להלן אנמק.

רקע והליכים

1. צו כינוס בעניין החייב ניתן ביום 5.10.00 (לפני למעלה מ- 16 שנה!) והוא הוכרז פושט רגל ביום 20.11.02.

2. החייב בן 58 עבר שני אירועים מוחיים, גרוש ואב לשני ילדים (16 ו- 18, ב"משמורת משותפת"). החייב מתגורר כיום בדירת חדר וחצי במושב אלישמע ומשלם דמי שכירות בסך 1,500 ₪ לחודש.

3. כנגד החייב הוגשו 8 תביעות חוב בסך כולל של 1,054,697 ₪. כל החובות מקורם בשנות ה- 90' של המאה הקודמת. למרות השנים שעברו, תביעות החוב טרם נבדקו על ידי הנאמן, אך ב"כ הכנ"ר ציין בדיון מיום 12.2.12 בפני כב' השופטת נחליאלי-חיאט, כי "מסת הנשייה היא 600,000 ₪" (עמ' 1 שורה 13 לפרוטוקול).

4. כיום לא איתר הנאמן נכסים בלתי ממומשים על שם החייב. בעבר פעל החייב למכירת דירת הוריו המנוחים (הסכם מיום 15.6.08) ללא דיווח לנאמן. בסופו של יום התברר כי הדירה נמכרה במחירי השוק (הומצאה חוות דעת שמאי לעניין) ולקופת הכינוס נכנס סך של 130,000 ₪ (100,000 ₪ מעו"ד שביצע את המכירה ו- 30,000 ₪ הושבו לקופת הכינוס מגרושתו של החייב, אשר קיבלה חלק מסכום התמורה לידיה). לעניין זה ראו פרוטוקולים מיום 12.2.12 ומיום 28.1.13. אציין כי בדיון מיום 12.2.12 הודיע הנאמן לפרוטוקול כי סכום של 230,000 ₪ נראה הגיוני לצורך הפטר (עמ' 1 שורה 23).

5. ביום 31.12.14 הגיש הכנ"ר מיוזמתו בקשה לקביעת דיון בהפטרו של החייב, ובו ציין כי יש לתת הפטר לנוכח משך ההליך וכן להורות על הפחתת צו התשלומים רטרואקטיבית. באותה בקשה נכתב, כי החייב שילם 70 תשלומים של 800 ₪ (סך הכל 56,000 ₪) וכן נוסף הסכום ממכירת דירת ההורים, סך הכל סך של כ- 188,000 ₪. יחד עם זאת צוין חוב פיגורים בסך 80,000 ₪. עוד נכתב באותה בקשה כי החייב נפל בעסקיו בשנות ה- 90 כאשר לקוח משמעותי של החברה שלו לאבטחה ושמירה נקלע לקשיים. עוד ציין הכנ"ר : "הכנ"ר סבור כי התנהלותו של החייב לאורך ההליך ובתקופה שקדמה לו איננה נגועה בחוסר תום לב, ואף ניכר כי אף כאשר נתקל בקשיים כלכליים, עשה האחרון כל שלאל ידו על מנת לעמוד בתשלומים החודשיים ובהגשת דוחות. הכנ"ר סבור, כי השארת החייב בהליך לא תועיל למאן דהוא, לאור כך שהתנהלות החייב אינה צפויה להשתנות וכן לא ידוע אודות נכסים כלשהם...". כך הומלץ כי החייב יקבל הפטר מותנה בכיסוי חוב הפיגורים כאשר בית המשפט יפחית את התשלום החודשי לסך 250 ₪ רטרואקטיבית ליום 1.1.14.

6. בית המשפט נעתר לבקשת הכנ"ר הפחית את צו התשלומים כמבוקש, וקבע מועד לדיון, כאשר בנק הפועלים, אחד הנושים, הודיע, כי הוא מותיר ההחלטה לשיקול דעת בית משפט (בקשה מיום 21.5.15).

7. בדיון מיום 27.5.15 חקר הנאמן את החייב וביקש להגיש בקשה מסודרת לביצוע חיפוש בחברה שהחייב עובד בה, לטענתו כשכיר בשכר של כ- 6,000 ₪, וזאת בשל העובדה שהחברה העוסקת בצמידי זיהוי שייכת לגיס לשעבר של החייב (אחיה של גרושתו). על מנת לאפשר לנאמן להשלים את בדיקותיו ולנוכח התנגדותו להפטר ניתנה בסיום הדיון החלטה לאפשר לנאמן פרק זמן של חצי שנה לבצע חקירה, ונקבע דיון נוסף.

8. ביום 12.10.15 ביקש החייב הפטר בתמורה להוספת כל קופות הגמל שצבר בסך כולל של 97,000 ₪ לפי הפירוט: 49,000 ₪ בקרן השתלמות בחב' הלמן-אלדובי; 11,000 ₪ בקופת גמל נזילה בהלמן-אלדובי ו- 37,000 ₪ בקרן לקצבה במנורה מבטחים. סכומים אלה לאחר מימוש יעמדו על סך של 84,000 ₪. החייב ציין כי בקופת הכנ"ר 200,000 ₪. עוד הזכיר כי איש מהנושים לא התנגד למתן הפטר. הנאמן התנגד לבקשה בטענה כי החייב מפעיל חברה ומשתמש בגיסיו ובגרושתו כ"אנשי קש", וכן אינו מגיש דוחות ולא משלם תשלומים חודשיים. יחד עם זאת ביקש הנאמן לממש הנכסים ההוניים לטובת קופת הכינוס.

9. בדיון מיום 18.11.15 ביקש הנאמן להמשיך ולברר את נושא החברה שמעסיקה את החייב, כיוון שלטענתו עולה חשד לפעילות עסקית של החייב. בהחלטה בסיום הדיון ניתנה אפשרות לנאמן לבצע חקירה פומבית בפני בית המשפט והוזמנו חמישה עדים.

10. בדיון ביום 5.1.16 התייצב העד אלי אלחרר, גיסו לשעבר של החייב, ונחקר על ידי הנאמן. בחקירתו העיד העד, כי החייב אינו הבעלים של החברה וכי החברה שייכת היום לאחיו של העד, דוד אלחרר. עוד העיד, כי החייב עבד בחברה זמן קצר מאוד בשנת 2010 בשיווק. בסיום החקירה הציע ב"כ הכנ"ר כי המשך החקירות יתבצע במשרדי הנאמן, וכך נקבע בהחלטה בסיום הדיון.

11. ביום 14.11.16 הגיש החייב בקשה להפטר וציין כי לאחר שחלפה כמעט שנה מאז מועד הדיון והחקירה הפומבית לא הגיש הנאמן דבר. ביום 25.12.16 הגיב הנאמן וציין, כי עקב תקלה לא השלים את החקירה והוא מבקש כעת לאפשר לו להשלים החקירה. עוד ציין כי לדעתו החייב אינו זכאי להפטר לנוכח התנהלותו וכן שלאחר מיצוי החקירה יש מקום לסיום התיק בהסדר נושים תוך הצעה של החייב או גיסיו. בהחלטה מאותו יום נקבע, כי בהתחשב בכך שהתיק משנת 2000 הנאמן מקבל ארכה אחרונה להשלמת חקירותיו עד ליום 5.2.17 ונקבע דיון ליום 16.2.17.

12. ביום 13.2.17 הנאמן הגיש תסקיר, ובו ציין כי החייב אינו משתף פעולה בכל הנוגע לחקירה בעניין חברת צמידי הזיהוי, אינו משלם באופן סדיר, והדוחות שהגיש היו ללא אסמכתאות. הנאמן סיכם, כי, לדידו, החייב פועל בחוסר תום לב ואין מקום לתת לו הפטר בהליך. יש לציין כי בתסקיר נסקרו תביעות החוב בטרם בדיקה ובהחלטת בית המשפט באותו יום הנאמן נדרש, ככל שתביעות החוב לא נבדקו, לבדקם עד למועד הדיון. דבר שלא נעשה.

13. בדיון מיום 16.2.17 ציין הנאמן כי בקופה מצויים כיום 250,000 ₪. עוד התברר בדיון, כי סכום של 48,000 ₪, שהיה בקרן השתלמות, שהציע החייב למימוש לקופת הכינוס, עוקל על ידי אחד הנושים והועבר להוצאה לפועל, כאשר הנאמן אמור לפעול בעניין זה ולהחזיר הסכום לקופת הכינוס. ב"כ הכנ"ר ציינה, כי החייב שילם בתשלומים במהלך השנים סך של 67,000 ₪ ושאר הכספים בקופת הכינוס הם ממכירת הדירה וכן כספים שמומשו מקופות הגמל השונות. בסוף הדיון ביקש הנאמן שלושה חודשים נוספים להשלים חקירות, ב"כ הכנ"ר סברה שיש להוסיף סכום מסוים לצורך הפטר, והחייב ציין את כל התשלומים שקיימים בקופה וביקש הפטר.

    דיון והכרעה

14. בפסק הדין בעניין בן דוד (ע"א 3224/07 בן דוד נ' הכנ"ר, 3.5.09) קובע כב' הנשיא גרוניס בהקשר של הכרזת חייב כפושט רגל כך:

    "חוסר תום לב יכול אכן להביא לדחייה של בקשת חייב להכריזו פושט רגל. יחד עם זאת, חובה לזכור שחוסר תום לב הינו מושג רחב ביותר, ויש להתייחס אליו על רקע הנתונים הספציפיים הנוגעים לחייב המסוים. נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה מתייחסת לאלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם."

    ובהמשך:

    "אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת (ראו חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת התחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום לב?! אין ללמוד מדברי כי חלוף השנים ירפא כל סוג של חוסר תום לב. די בכך שנאמר, כי גם הנתון בדבר חלוף הזמן ראוי שיקבל משקל לזכותו של החייב. כמובן, שיש לברר בכל מקרה את הסיבות ליצירת החובות, אך לא ניתן להתעלם מכך שקשה לדרוש מאדם להציג בפני הכונס הרשמי את כל המסמכים הנוגעים ליצירת החובות כאשר חלפו שנים רבות מעת יצירתם (השוו, רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי הנ"ל)."

15. הדברים נאמרו אמנם בהקשר להכרזתו של חייב פושט רגל, אך הגיונם חל גם לגבי מתן הפטר, ובנסיבות מסוימות אף לעניין פעולה בחוסר תום לב בהליך עצמו (ראו פסק דינו של כב' השופט ברנר בסעיף 15 לפש"ר (ת"א) 1076/08 יצחק פרץ נ' הכנ"ר, 20.5.11 (להלן: :"פס"ד פרץ").

16. זאת ועוד, מספטמבר 2013 הכונס הרשמי מנחה כי תיקים חדשים (אלה המכונים "תיקי רפורמה") ינוהלו ככלל תקופה של כ- 4.5 שנים (54 חודשים) עד להגעה להפטר, וב"תזכיר הצעת חוק חדלות פירעון", שהוגש על ידי משרד המשפטים (להלן: "התזכיר"), נאמר כי "הצעת החוק מבקשת לקבוע כללים מנחים לקביעת תקופת התשלומים (עד למתן ההפטר- ע.ר.). ההצעה קובעת ברירת מחדל של שלוש שנים לתקופת התשלומים אך מאפשרת לסטות ממנה כאשר נסיבות העניין מצדיקות זאת." (ההדגשה הוספה, ראו סעיף 162 לתזכיר, וכן בפרק "מבנה ההליך המוצע" בעמ' 185 לתזכיר).

17. לאור האמור לעיל, המקרה שלפנינו, שבו שהיית החייב בהליך ארוכה כמעט פי ארבעה מזו המקובלת כיום בתיקי הרפורמה וכמעט פי שישה מזו שעל פי התזכיר, הוא מקרה מובהק שבו חלוף הזמן צריך לפעול לזכותו של החייב ולקבל את מידת התחשבות של הנאמן ובית המשפט.

18. יתרה מכך תזכיר החוק מציין במפורש את הגיון הדברים וכך נאמר בעניין זה: "קביעתו של ההפטר כהליך נפרד ומאוחר למתן צו פשיטת הרגל והיעדרם של קריטריונים ברורים לקבלת ההפטר - פוגעים ביחיד ובמערך התמריצים שלו לשתף פעולה עם הנאמן וההליכים. היחיד אינו יודע במועד מתן צו פשיטת הרגל מה נדרש ממנו כדי לקבל את ההפטר מכיוון שאין כל קריטריון ברור לכך. היעדרו של אופק ברור להפטר גם פוגע בהבנתו את מבנה ההליכים ובתמריץ שלו לשתף פעולה..." (ההדגשה הוספה, עמ' 182 לתזכיר). אך בצדק מצוין בתזכיר החוק, כי התמשכות הליכים ללא סוף ברור וללא קביעה מראש של הסכום הנדרש מהחייב פוגעת בשיתוף הפעולה של החייב עם ההליך ועם הנאמן. והדברים ברורים.

19. במקרה שבפני אכן החייב פעל בחוסר תום לב בעניין מכירת הדירה בשנת 2008, אולם נושא זה בא על פתרונו עוד בהחלטות בית המשפט בשנת 2013 ללא ביטול ההליך, תוך השבת מרבית הסכום לקופת הכינוס. הזמן שחלף מאז המכירה בשנת 2008 יש לו משמעות ומשלא בוטל ההליך אז, הרי שכיום, בחלוף כמעט 10 שנים, ולאור הכספים שהצטברו בקופה, אין עוד מקום לטעון לביטול ההליך כתוצאה מאותה התנהגות.

20. בקופה צבורים כיום 250,000 ₪, מתוכם, לדברי ב"כ הכנ"ר, שלם החייב בתשלומים חודשיים סך של 67,000 ₪. סכום זה בחלוקה ל- 800 ₪ לחודש (צו התשלומים הראשוני) מצביע על כ- 84 חודשים של תשלום, דהיינו 7 שנים של תשלום (שנתיים וחצי יותר מהזמן המומלץ כיום להליך). יש להביא בחשבון גם את העובדה שמיום 1.1.14 נקבעה לחייב הפחתת תשלום לסך של 250 ₪ לחודש דבר המגדיל אף יותר את חודשי התשלום.

21. הנאמן בהתנגדותו להפטר מוסיף וטוען לחשדות כאלה ואחרים לגבי עבודתו של החייב, העסקת "אנשי קש" וכיו'. בית המשפט אפשר לנאמן מאז חודש מאי 2015 לבדוק את הנושא, לרבות ביצוע חקירות פומביות וחקירות במשרדי הנאמן, ולא עלה כל דבר שמהווה אסמכתא וראייה שתמנע מתן הפטר כעת. ניתן לראות כי החייב חי בצניעות בדירת חדר וחצי במושב, מיוצג על ידי עורך דין של הסיוע המשפטי ונוסע בקטנוע של העבודה. מהתנהלות זו לא נראה, על פני הדברים, כי לחשדות הנאמן יש ביסוס באורח חייו של החייב.

22. עוד יש לציין כי כבר בשנת 2012 ציין הנאמן לפרוטוקול, כי סכום של 230,000 ₪ נראה כי יהיה בו די כדי לתת הפטר בתיק זה. כיום יש בקופה, כפי שצוין בדיון האחרון, סך של 250,000 ₪ והנאמן אף יוכל לפעול לקבלת סך נוסף של 48,000 ₪ לקופת הכנוס. נראה כי לנוכח דברי הנאמן עצמו משנת 2012, הרי שהליך זה הגיע לכלל מיצוי.

23. לא זו אף זו, שהנושים לא הביעו כל התנגדות, לא התייצבו לדיון, למרות שזומנו כדין על ידי הנאמן, והנושה, בנק הפועלים, אף שלח פעמיים הודעה, לפיה הוא מותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, למרות שמן הסתם גם הנושים ראו את תסקיר הנאמן המפורט וכל הנטען בו.

24. עוד אציין כי החייב כיום בן 58, סובל מבעיות בריאות ואף לדעת הכנ"ר, במסמך, שהגיש עם המלצה להפטר בשנת 2014, ציין כי הוא עובד וממצה את יכולת השתכרותו. מעולם לא נטען כלפיו כי החובות נוצרו בחוסר תום לב. זאת ועוד, מטבע הדברים, החובות נוצרו לפני שנים רבות עוד בשנות ה- 90' של המאה הקודמת.

25. קשה לדעת כמה יהיה הדיבידנד בסופו של דבר לנושים, כיוון שלמרות חלוף השנים, תביעות החוב, לצערי, טרם נבדקו. אך ראשית, עניין זה אינו נתון לבידי החייב ולכן אין לזקוף זאת לחובתו ולעכב הפטרו בשל כך; ושנית, יש לשוב לאמירת הנאמן בשנת 2012 שדי בסכום של 230,000 ₪. עוד נזכיר כי דיבידנד אינו חזות הכל בהליך. מדובר בחובות ישנים, והתכלית של שחרור החייב לאחר שנים כה רבות בהליך היא שצריכה להנחות את בית המשפט. שהרי כבר נפסק לא אחת כי:

    "אמת נכון הדבר, מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב." ראו ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי (1993).

    וכן:

    " אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכל. כנגדו קיימת גם זכותו של החייב- שניתן אף לראות בה חלק מכבודו וחירותו על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - להקים את חירותו (האישית והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת .." .ראו ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי (2003).

    וראו גם בפס"ד פרץ:

    "חלוף הזמן כשלעצמו הוא שיקול רב חשיבות בבואו של בית המשפט ליתן הפטר לחייב. לכך יש להוסיף את העובדה שהמבקש איננו אדם צעיר- מדובר באדם בן 58, וגם מטעם זה ראוי לאפשר לו הזדמנות נוספת לפתוח דף חדש בחייו."

    סוף דבר

26. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי החייב מקבל הפטר לאלתר.

27. הנאמן ימשיך לפעול להעברת הסך של 48,000 ₪ מקופת הוצאה לפועל לקופת הכינוס וידווח לבית המשפט בתוך 60 יום מהיום.

28. הנאמן יבדוק את תביעות החוב בתוך 60 יום מהיום וידווח לבית המשפט.

29. החייב יגיש פסיקתא לחתימתי בתוך 7 ימים בנוסח המקובל על הכנ"ר.

    ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ז, 24 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.