(ד)
בית משפט
רשאי להורות על מסירת
הפרוטוקול
למטופל
,
לנציגו
או
למטפל
, וכן, על אף האמור בסעיף 18(ג), להורות על מסירת הממצאים והמסקנות למטופל,
אם מצא כי הצורך בגילויו לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותו
; הוראה כאמור יכול שתינתן במסגרת הליך שמתנהל בפני בית המשפט או על פי בקשה אשר תוגש לבית משפט שלום.
(ה)
החליט המנהל הכללי לפתוח בהליך משמעתי על פי דין או להגיש תלונה נגד אדם בשל חשד למעשה פלילי
, רשאי הוא להורות על מסירת הפרוטוקול, לצורך ניהול החקירה או ההליך המשמעתי, לאדם המוסמך לכך, וכן למטפל שנגדו נפתח ההליך או הוגשה התלונה. (ההדגשות שלי מ.א.)
ב. ממקרא הוראת סעיף 21 (ג) לחוק עולה, כי מסירת פרוטוקול דיוני הוועדה מותרת אך ורק למי שמינה את הוועדה ולמנהל הכללי, ברי שהפרקליט המלומד, אינו נמנה על אף אחד מהם.
ג. ממקרא הוראת סעיף 21 (ד) לחוק עולה, כי סמכותו של בית המשפט להורות על העברת פרוטוקול דיוני הוועדה לגורמים אחרים, מוגבלת, לאמור: "
למטופל", "
לנציגו" של המטופל, או "
למטפל". הא ותו לא, ברי שהפרקליט המלומד אינו נמנה על אף אחד מהם.
ד. ממקרא הוראת סעיף 21 (ה) לחוק עולה, כי רק המנהל הכללי רשאי להורות על מסירת פרוטוקול דיוני הוועדה וגם אז, רק בהתקיים אחד מן התנאים הבאים:
§ החליט לפתוח בהליך משמעתי על פי דין, רשאי להורות על מסירת הפרוטוקול לאדם המוסמך לנהל את ההליך המשמעתי וכן למטפל שנגדו נפתח ההליך;
§ החליט להגיש תלונה נגד אדם בשל חשד למעשה פלילי, רשאי להורות על מסירת הפרוטוקול לאדם המוסמך לנהל את החקירה וכן למטפל שנגדו נפתח ההליך.
במקרה בו קא עסקינן, אין מחלוקת בין הצדדים, ביחס לכך, שהמנהל הכללי החליט לפתוח בהליך משמעתי נגד הנאשמת 4, שנדונה על פי הודאתה ונגזר דינה, ולצורך כך,
בלבד
, נמסר הפרוטוקול לאדם המוסמך לנהל את ההליך המשמעתי, הא ותו לא. בתגותב ב"כ המאשימה לתגובת ב"כ הנאשמים, מיום 24.5.07 טען, בין השאר, כך:
"החסיון לשהיה מוטל על פרוטוקול הועדה הוסר לפי הוראת סעיף 21 (ה) לחוק זכויות החולה שעה שהמנהל הכללי של משרד הבריאות החליט לפתוח בהליך משמעתי נגד הנאשמת מס' 4. בהעדר חסיון כאמור, פרוטוקול הועדה כבר נמסר על-ידי משרד הבריאות למאשימה בתורת "גורם בעל ענין לגיטימי אחר"..."
במכתבה של מנהלת מדור גריאטריה וזכויות החולה, עו"ד טליה אגמון לסגן פרקליטת מחוז הצפון, עו"ד קנדלפת מיום 21 למאי 2006 (נספח ו' לתגובת ב"כ נאשמת 1), המהווה מענה לבקשתו של הפרקליט המלומד מיום 16.5.06 (פמ"צ 713/04), נאמר במפורש כי "מסירת הפרוטוקולים מותרת כאשר "החליט המנהל הכללי.... להגיש תלונה נגד אדם בשל חשד למעשה פלילי"
ולא זה המקרה שלפנינו
" (ההדגשה שלי מ.א.). יחד עם זאת, הוסיפה וציינה עו"ד אגמון כי:
".... הואיל וכנגד הנאשמת מס' 4 נפתח גם הליך משמעתי, במסגרתו היא קיבלה או תקבל את הפרוטוקולים כחלק מחומר החקירה,
ראינו לנכון לאפשר מסירת הפרוטוקולים גם לצדדים אחרים העשויים להידרש להם
" (ההדגשה שלי מ.א.)
והוסיפה, לאמור:
"הפרוטוקולים יועברו ישירות על ידי יחידת הדין המשמעתי בלשכתנו בהקדם האפשרי"
בכל הכבוד וההערכה, הן לפרקליט המלומד והן לעו"ד אגמון, אך לא אוכל להסכים לגישתם. אומר בקצרה כך;
§ יש לפרש את לשונו של סעיף 21 (ה) כלשונו על פי הפשט ולא על פי הדרש, היינו; שלושה תנאים נדרשים למסירת הפרוטוקולים והם:
§
האחד הוא
, החלטת המנהל הכללי לפתוח בהליך משמעתי על פי דין או להגיש תלונה...
§
השני הוא
, מסירת הפרוטוקולים דרושה לצורך ניהול החקירה או ההליך המשמעתי;
§
השלישי הוא
, המסירה מוגבלת אך ורק לאדם "
המוסמך לכך
", היינו מי שמוסמך לנהל את החקירה או את ההליך המשמעתי וכן
למטפל שנגדו נפתח ההליך או הוגשה התלונה"
במקרה בו קא עסקינן, המנהל הכללי לא החליט לפתוח בהליך משמעתי ולא החליט להגיש תלונה בשל חשד למעשה פלילי נגד אף אחד משלושת הנאשמים, ממילא, על מנת לשמור בקפידה על החסיון היחסי שהמחוקק קבע בסעיף 21 לחוק צריך היה להימנע מלמסור את הפרוטוקולים לנאשמים, שהרי הדגש הוא על כך שנגדם לא הוחלט על ידי המנהל הכללי על שום הליך ולא כל שכן - לב"כ המאשימה, שלא היתה לו כל נגיעה לאותו הליך משמעתי נגד נאשמת מס' 4. העובדה שהוחלט על הליך משמעתי נגד נאשמת 4 ולצורך כך נמסרו הפרוטוקולים לנוגעים בדבר, אין בכך משום הסרת החסיון היחסי כלפי שאר עלמא וביניהם הנאשמים וב"כ המאשימה. צא ולמד, כי מסירת הפרוטוקולים לפרקליט, הנכבד, נוגדת את הוראות סעיף 21 לחוק זכויות החולה, על כל חלופותיו, כטענת ב"כ הנאשמים.