שופטת קבעה שזיכרון הדברים עליו חתמו הצדדים אינו בגדר הסכם מחייב. כפועל יוצא מכך נדחתה גם דרישת הרוכשים לפיצוי של 10% על "הפרת חוזה"
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה תביעה לאכיפת עסקת מכר של בית בקיסריה תמורת 11 מיליון שקל. לטענת בני הזוג התובעים, זיכרון הדברים עליו חתמו עם בעל הבית היוקרתי מהווה חוזה לכל דבר ועניין, ומכאן שיש להורות על השלמת העסקה. ואולם השופטת עידית וינברגר התרשמה שבפועל זיכרון הדברים לא השתכלל בשום שלב לכדי הסכם מחייב.
תחילת הפרשה במאי 2021 אז חתמו התובעים, מהנדס בניין ואדריכלית עתירי ניסיון בתחום הנדל"ן, על זיכרון הדברים מושא ההליך, לרכישת ביתו של הנתבע בקיסריה תמורת 11 מיליון שקל. במסמך צוין שהתמורה כוללת את הבית והמיטלטלין היוקרתיים שבו, ביניהם פסנתר כנף בחתימת להקת הביטלס, חפצי אמנות, שופר גדול, פינה מרוקאית מפוארת עם שטיחים וברזי רולקס.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט שנה לאחר חתימת זיכרון הדברים טענו הרוכשים כי המוכר עשה כל שביכולתו על מנת לסכל את העסקה, מטעמי כדאיות כלכלית. הם סיפרו שבשלב מסוים אחרי חתימת זיכרון הדברים נודע להם שהבית והריהוט נמכרו לרוכשת אחרת תמורת 11.5 מיליון שקל. לעמדתם, זיכרון הדברים מהווה חוזה תקף ומחייב, ויש להורות על אכיפתו. הם גם ביקשו 1.1 מיליון שקל כפיצוי מוסכם על הפרת החוזה על-ידי המוכר.
מנגד טען המוכר שזיכרון הדברים לא השתכלל לכדי חוזה מחייב. לגרסתו הרוכשים הם אלה שירדו מהעסקה, כאשר בפברואר 2022 התברר לו שהם חתמו על הסכם לרכישת בית אחר בקיסריה. לדבריו, כששמע על כך מאת הרוכש, איחל לו מזל טוב וראה עצמו משוחרר מהעסקה. בנסיבות אלה הגיש המוכר תביעה שכנגד לפיצוי בסך 1.77 מיליון שקל על הפרת זכרון הדברים בידי הרוכשים.
מנוסים וממולחים
השופטת וינברגר קבעה שמכלול האינדיקציות במקרה זה מלמד שזיכרון הדברים עליו חתמו הצדדים אינו מהווה חוזה מחייב, וממילא אין מקום לאכוף אותו.
כך למשל, מעדות עורך הדין שניסח את זיכרון הדברים עלה שמטרת המסמך לא הייתה לערוך הסכם מחייב, אלא רק לגבש את ההסכמות והעקרונות לקראת הסכם עתידי שייחתם בין הצדדים. יתרה מכך, מניסיונם העשיר של הרוכשים בתחום הנדל"ן נובעת המסקנה שהם הבינו כי אינם חותמים על הסכם בעל תוקף מחייב.
"מדובר באנשי עסקים מנוסים וממולחים. לאור נסיונם הרב ובקיאותם בתחום, לא ניתן לקבל את טענת התובעים לפיה כאשר חתמו על זכרון הדברים התכוונו להתקשר בחוזה מחייב לרכישתו של נכס תמורת 11,000,000 שקל מבלי שעו"ד מטעמם יבחן את הנכס ויבטיח את כספם, על אחת כמה וכמה כאשר הם יודעים כי הנכס עדיין לא נרשם בשלמותו על שם הנתבע", כתבה השופטת.
סממנים נוספים שהקריסו את תביעת הרוכשים היו העובדה שהעסקה לא דווחה למיסוי מקרקעין, ואף לא שולם בגינה ולו שקל אחד. גם הגשת התביעה בחלוף שנה ממועד החתימה על זיכרון הדברים עמדה להם לרועץ: "תהא הסיבה בגינה המתינו התובעים עד מועד זה לשם הגשת התביעה אשר תהא - לא כך מתנהל מי שסבור כי הוא קשור בעסקת מכר מחייבת".
לפיכך השופטת דחתה את התביעה לאכיפת העסקה וכפועל יוצא אף את דרישת הרוכשים לקבל פיצוי מוסכם בגין "הפרת החוזה" הנטענת. בתוך כך נדחתה התביעה שכנגד שהגיש המוכר.
- ב"כ התובעים: עו"ד משה ביטון
- ב"כ הנתבע: עו"ד שלמה אביטן
עו"ד יוסי אומיד
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.