דחיית בקשתה של פלונית להתמנות כאפוטרופוס קבוע לגוף ולרכוש של אמה

1. השאלה הניצבת על הפרק בנסיבות העניין, נוגעת לשורש מוסד האפוטרופסות, והיא האם יש למנות אפוטרופוס לחסויה, אישה מבוגרת, המתנגדת לכך בתוקף, כאשר יכולתה לנהל את ענייניה בכוחות עצמה אינה חד משמעית.

רקע עובדתי בתמצית

2. החסויה, ילידת ______ אלמנה, אמא לבת ולבן, שוהה מאז ________ בבית אבות _____.
3. ביום 19.7.15 הגישה בתה של החסויה (להלן – "המבקשת") את התובענה שבכותרת, אותה הכתירה "בקשה דחופה למינוי אפוטרופוס קבוע לגוף ולרכוש" (להלן – "הבקשה").
4. בבקשתה, טענה המבקשת כי החסויה אינה מסוגלת לדאוג לענייניה בכוחות עצמה ונתונה לניצול כלכלי חמור מצד המשיב 2, בנה של החסויה ואחיה של המבקשת (להלן – "המשיב").
5. בהתבסס על האמור, עתרה המבקשת למנות בדחיפות אפוט' ניטראלי לגוף ורכוש החסויה, ע"מ להגן על החסויה מניצול והעברת רכושה וכספיה אל המשיב על ידי פיתוח תלות, השפעה בלתי הוגנת וכיוצ"ב.
6. המבקשת לא צירפה לבקשה מסמך רפואי המעיד על מצבה הקוגניטיבי של החסויה, פרט לטופס הפניה בודד למכון מטעם בית האבות בו שוהה החסויה, ממועד לא ברור, בו נכתב כי החסויה "תשושה בתפקודה עם ירידה קוגניטיבית (dementia). זקוקה לעזרה קלה רק ברחצה. מצב כללי תפקודי די יציב, ללא דינמיקה משמעותית במשך חודשים אחרונים".
7. במענה להחלטה מיום 19.7.15, במסגרתה הוריתי למבקשת לצרף לבקשתה חוו"ד פסיכיאטרית או פסיכוגריאטרית המתייחסת מפורשות למצבה הקוגניטיבי של החסויה, טענה המבקשת כי המשיב השתלט על החסויה באופן מוחלט ועל כן אין ביכולתה לספק חוו"ד כאמור. המבקשת עתרה להורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר יעריך את מצבה של החסויה.
8. על פי החלטתי, הוגש ביום 3.9.15 תסקיר סעד בעניינה של החסויה (להלן – "תסקיר הסעד"). את תסקיר הסעד ערכה פק"ס לחוק החוסים ___________, אשר ציינה כי לחסויה לא נערך אבחון פסיכיאטרי ועל כן אין ביכולתה לעמוד על יכולותיה הקוגניטיביות, אולם להתרשמותה החסויה "סובלת משכחה ואינה מתמצאת בענייניה הכספיים".
9. ביום 29.9.15 הגיש המשיב תגובה מטעמו, לפיה אינו סבור שהחסויה זקוקה לאפוט' ואף אין צורך במינוי מומחה רפואי אשר יבחן את מצבה. המשיב טען כי מדובר בבקשה פוגענית ומיותרת אשר הוגשה על רקע חששה של המבקשת כי החסויה מכלה את "ירושתה העתידית", ולא מתוך דאגה אמיתית לטובת החסויה.
10. ביום 29.9.15 הוגשה תגובת החסויה עצמה לבקשה. החסויה טענה כי היא בהחלט מסוגלת להביע עמדתה באשר למינוי אפוטרופוס; כי היא מתנגדת נחרצות שימונה לה אפוטרופוס בכלל ואפוטרופוס חיצוני בפרט; כי היא מתנגדת נחרצות שימונה מומחה מטעם בית המשפט שיבחן את מצבה. החסויה העידה בתצהירה כי היא חוששת שהמבקשת הגישה את הבקשה מטעמים שאינם כשרים ולא לטובתה, וכי לאורך השנים נתנה למבקשת כספים רבים אשר פגעו בחסכונותיה לעת זקנה, ביניהם סכום של 50,000 ₪ לקניית רכב לפני כחמש שנים, בעוד שהמשיב לא קיבל כספים מהחסויה ובעלה המנוח וגם היום אינו מקבל ממנה כספים, אלא ההפך – עוזר לה.
11. החסויה צירפה לתגובתה תעודת רופא מיום 16.8.15, מאת ­_______, מומחה לפסיכיאטריה ופסיכוגריאטר (להלן – "תעודת הרופא"). תעודת הרופא אינה מתייחסת באופן ישיר ליכולתה של החסויה לנהל בכוחות עצמה את ענייניה הכספיים, אלא נסובה על השאלה האם במצבה השכלי והנפשי, החסויה כשירה לחתום על מסמכים משפטיים. ד"ר _____ קבע באופן חד משמעי כי לא נמצאה עדות לליקוי קוגניטיבי כלשהו והחסויה בריאה נפשית ושכלית, פועלת בהגיון וכשירה לחתום על מסמכים משפטיים.
12. נוכח התנגדות מוחלטת מצד החסויה והמשיב למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, קבעתי דיון בפניי במעמד החסויה והצדדים, ע"מ להתרשם מהם מגוף ראשון ובאופן בלתי אמצעי.
13. ביום 16.12.15 התקיים בפניי דיון במעמד המבקשת, המשיב, החסויה וב"כ היועמ"ש רווחה. עוד התייצבו לדיון שני נכדים של החסויה. הצדדים השמיעו טיעוניהם בדיון.
14. בסיום הדיון ניתן צו לסיכומים בכתב.
15. ביום 29.12.15 הוגשו סיכומי המבקשת.
16. ביום 30.12.15 הוגשו, במשותף, סיכומים מטעם החסויה והמשיב.
17. ביום 5.1.16 הוגשו סיכומי ב"כ היועמ"ש רווחה.
18. ביום 6.1.16 הוגשה הודעה מטעם המשיבה 1והמשיב 4 לפיה המשיבים מוכנים להציג בפני היועמ"ש או מי מטעמו בלבד את חשבונותיה ורכושה של המשיבה ואת מקורות הכנסתה והוצאותיה והוריתי תחילה כי תוגש תגובה משלימה של היועמ"ש לאור זאת. ברם; לאחר ששבתי ועיינתי בהודעה דלעיל ושבתי ועיינתי בכלל טיעוני הצדדים והיועמ"ש(רווחה) מצאתי כי אין צורך במתן תוספת או השלמה לסיכומי היועמ"ש(רווחה) מיום 5.1.16 בעקבות הודעה זו וקבעתי בהחלטה נוספת כי ביהמ"ש ייתן דעתו לכלל הטיעונים מטעם כל הצדדים והיועמ"ש(רווחה) ויכריע בבקשה למינוי אפוט' לחסויה למקרא כלל הטיעונים ולאחר שנשמעו בדיון בפניי וכן לאחר שמיעת החסויה עצמה על ידי ביהמ"ש, ולהלן ההכרעה.

טענות הצדדים

טענות המבקשת

19. המבקשת עומדת על כך שהחסויה אינה יכולה לנהל את ענייניה בכוחות עצמה, אינה עושה זאת בפועל ולנוכח המחלוקת בין ילדיה – יש למנות אפוט' חיצוני וניטראלי.
20. המבקשת חוזרת וטוענת לניצול כוחני של החסויה ע"י המשיב וטוענת כי המשיב מסית ומרחיק את החסויה מהמבקשת, אך ורק משום שהעזה להתנגד לו. המבקשת טוענת כי המשיב, המשמש כאפוט' בפועל, מעל בתפקידו ואין לתת בו אמון, בעוד שכל פעולותיה של המבקשת נעשו לטובת החסויה בלבד.
21. בין היתר, טענה המבקשת כי המשיב השתלט על דירתה של החסויה, המתגוררת מזה כשנתיים בבית אבות, והחליט על דעת עצמו לבצע בה שיפוץ פנימי כללי, מקיף ומיותר במאות אלפי שקלים, תוך שהחתים את החסויה על הסכמה לרשום הערת אזהרה לטובתו על הדירה בלשכת רישום המקרקעין ועל הסכם לפיו הלווה לחסויה את הכספים למימון השיפוץ.
22. עוד טענה המבקשת כי המשיב פעל להרע את תנאיה של החסויה בבית האבות על מנת לחסוך בהוצאות, כך שהחסויה חדלה לקבל טיפולים שונים כגון פיזיותרפיה והתעמלות.
23. לטענת המבקשת "הבן ____ שולט באם שליטה מלאה ומהלך אימים על האם, והיא חוששת להמרות את פיו. הוא גם מסית אותה כנגד המבקשת, מפחיד אותה, ומעמיד אותה במצב בלתי נסבל ובלתי אפשרי בין שני ילדיה" (הבקשה, סעיף 23).
24. המבקשת טוענת כנגד תעודת הרופא אשר הגישה החסויה, אשר הוגשה בניגוד לדין ולשיטת המבקשת, יש להורות על הוצאתה מתיק בית המשפט. כן טוענת המבקשת כי מדובר בחוות דעת שטחית, לוקה בחסר ומוטה באופן קיצוני, אשר כלל אינה מתייחסת ליכולתה של החסויה לנהל עניינים רכושיים או כספיים.
25. נוכח האמור, עומדת המבקשת על כי יש למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט, אשר יעריך את מצבה של החסויה, ללא התערבות כלשהי מצד המשיב על מנת לנטרל את השפעתו על החסויה ועל תוצאות הבדיקה.

טענות החסויה והמשיב

26. המשיב והחסויה עומדים על טענתם כי החסויה אינה זקוקה לאפוטרופוס ואף אין צורך למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט לצורך הערכתה.
27. לטענתם, החסויה, בת 83, אכן סובלת ממחלות שונות וסבירות ביחס לגילה, אולם היא עצמאית, מטופחת ומטופלת היטב ולשביעות רצונה בבית האבות בו היא שוהה. כאשר החסויה נזקקת לעזרה, היא פונה לבנה, המשיב, שהוא מסור לה והיא סומכת עליו מאוד.
28. החסויה והמשיב מצביעים על כך שהמבקשת לא הניחה תשתית עובדתית ממנה ניתן ללמוד כי החסויה אינה מסוגלת לדאוג לענייניה, כאשר מהמסמכים המצויים בתיק בית המשפט עולה כי החסויה אינה מעוניינת ואינה זקוקה לאפוט'.
29. עוד נטען כי על פי גרסת המבקשת עצמה, היא ידעה זמן רב על השיפוץ בדירת החסויה ועל הסכם ההלוואה שנחתם בין המשיב לחסויה, והיא אף היתה מעורבת בתוכניות השיפוץ מול האדריכלית. מכאן, לו המבקשת היתה באמת סבורה כי החסויה זקוקה להגנה, היתה פונה אל בית המשפט מזמן ולא ממתינה זמן כה רב.
30. כן מפנים החסויה והמשיב לפסיקת בית המשפט לפיה יש להימנע מלמנות אפוט' לאדם מבוגר, אך ורק בשל גילו והקשיים הנלווים לו, ויש לפנות לדרכים חלופיות ככל הניתן.

טענות ב"כ היועמ"ש רווחה

31. ב"כ היועמ"ש עומדת על סימני השאלה העולים מתסקיר הסעד, באשר ליכולתה של החסויה לנהל את ענייניה בעצמה וידיעתה את הנעשה ברכושה ובכספיה. כן עומדת ב"כ היועמ"ש רווחה על כך שתעודת הרופא אשר צירפה החסויה אינה מתייחסת באופן ישיר ליכולתה של החסויה לנהל את ענייניה הרכושיים.
32. נוכח האמור, נטען כי קיים ספק באשר לידיעתה של החסויה את הנעשה בחשבונות הבנק שלה וברכושה בכלל, אולם בשלב זה אין באפשרות ב"כ היועמ"ש לגבש דעה חד משמעית בעניין זה.
33. נוכח האמור, מציעה ב"כ היועמ"ש למנות אפוט' חיצוני לרכוש החסויה, במינוי מוגבל לבחינת הפעולות שנעשו בחשבונות הבנק וברכושה של החסויה, כאשר לאחר השלמת הבחינה וקבלת הדיווח מאת האפוט' החיצוני שימונה, תגבש ב"כ היועמ"ש עמדתה באשר לצורך במינוי אפוט' לכלל רכושה של החסויה.

דיון והכרעה

34. סעיף 33(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כדלקמן:

בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס –

...

(4) לאדם אחר שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו;

1. מתן צו למינוי אפוט', מפקיע ניהול ענייניו של אדם מידיו ונותן לאחר את הסמכות לנהל את ענייניו במקומו. נוכח האמור, יש לנקוט במשנה זהירות עת שעל הפרק בקשה למינוי אפוט'. עמד על כך בית המשפט העליון בע"א 4377/04 הולצברג נ' מירז (22/7/07), כדלקמן:

     "שני כללים רחבים קובע חוק הכשרות: האחד הינו כי "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו" (סעיף 1 לחוק הכשרות) והשני הינו כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט" (סעיף 2 לחוק הכשרות).  בהיעדר ראיה לסתור, חזקה היא כי אדם כשר לפעולות משפטיות כל עוד לא הוכח אחרת. הנטל לסתור חזקה זו רובץ על הטוען כי אין האדם כשר לפעולות משפטיות". 

36. ראה לעניין זה גם דבריו של סגן הנשיא כב' השופט א. זגורי, א"פ (נצ') 34820-03-15 (ניתן ביום 6.7.15):

"לשיטתי, במתח בין פגיעה באוטונומיה של חסוי באמצעות מינוי אפוטרופוס (ולא כל שכן צד ג' שהיא עמותה ולא קרוב משפחה) לבין זכותו של כל אדם ליהנות מחירות מלאה ביחס לרכושו וענייניו, יש להקשות עם הצד המבקש לפגוע באוטונומיה ואף כאשר מוצא בית המשפט מקום לעשות כן, עליו לפעול במידתיות באופן שהפגיעה תהיה המינימליסטית ביותר שיכולה להיות.

לתיבה "יש להקשות" מספר משמעויות מעשיות: ראשית, נדרשות יותר מאשר שמועות כדי לבסס בקשה בדבר היעדר יכולת של האדם לנהל את ענייניו. שנית, יש לדרוש צבר של התרשמויות ולעתים אף הצלבת התרשמויות לעניין היעדר היכולת (התרשמות עו"ס לענייני חסויים מעבודתה בשטח, התרשמות אפוטרופא לדין, התרשמות בית המשפט מהאדם עצמו). שלישית, ומפאת הפגיעה בכבודו של האדם כתוצאה מהליך שכזה, ייתכן ויש להעלות את נטל הראיה מעל למאזן הסתברויות. רביעית, יש להראות מדוע חלופת מינוי אפוטרופוס היא הטובה ביותר עבור אותו אדם בנסיבות המקרה ויש לשאול מראש כיצד ישפיע הדבר על חייו של המשיב בשגרה. חמישית, יש לברר מדוע המשיב מתנגד ואינו מוסר הסכמה פוזיטיבית למהלך.

כמובן שכל זאת יש לבחון בעיקר "במקרי הגבול", אותם מקרים שבהם אין זה ברור לחלוטין האם המשיב שבעניינו מוגשת הבקשה אכן יכול לדאוג לענייניו".

37. כבר נפסק בעבר כי עצם הגיעו של אדם לגיל מבוגר, והקושי לדאוג לצורכי ופעולות היום יום הנובע מגיל זה, אינם מהווים, כשלעצמם, עילה לאפוטרופסות. ראה לעניין זה ע"א 1233/94 פלונית נ' היועמ"ש (17.12.95), כדלקמן:

"אין ספק שזכותה ואולי אף חובתה של החברה לדאוג לרווחת קשישיה... עם זאת, חזקה היא שאדם בוגר יכול לדאוג לענייניו. גיל כשלעצמו איננו עילה לערעור חזקה זו. ההתמודדות עם בעיית הזקנה מאפיינת את התרבות האנושית מקדמת דנא. הגיל המבוגר והתופעות הכרוכות בו יצרו סטריאוטיפים, המהווים לעתים גיבוי ליחס מפלה או פטרנליסטי כלפי הקשישים כקבוצה. גם אם יחס זה מודרך ע"י דאגה כנה לקשיש, עלול הוא לגרום לעתים לפגיעה בלתי מכוונת בו ובכבודו".

38. בשים עקרונות אלו נגד עיניו של בית המשפט, סבורתני כי לא ניתן לקבוע כי התקיימו, בנסיבות המקרה, תנאי סעיף 33 לחוק ומשכך, אין מקום להורות על מינוי אפוט' לחסויה, כפי שיבואר להלן.
39. בנסיבות המקרה, מונחים בפני בית המשפט שלושה מקורות התרשמות מרכזיים מהחסויה ומצבה: תסקיר הסעד שהוגש ביום 3.9.15; תעודת הרופא הפסיכיאטרית שצורפה לתגובת החסויה; הדיון שהתקיים במעמד הצדדים והתרשמות בית המשפט מהחסויה.

תסקיר הסעד

40. כאמור לעיל, ביום 3.9.15 הוגש תסקיר סעד, ערוך ע"י פק"ס לחוק החוסים __________. לצורך עריכת התסקיר קיימה פק"ס: פגישה עם החסויה בבית האבות בו שוהה; פגישה עם המבקשת בלשכה לשירותים חברתיים; פגישה עם המשיב בלשכה לשירותים חברתיים; שיחה טלפונית עם העו"ס בבית האבות בו שוהה החסויה.
41. העו"ס ציינה כי היחסים בין המבקשת למשיב היו תקינים, עד לפרוץ סכסוך ביניהם על רקע השיפוץ שהתבצע בדירת החסויה:

"משיחותיי עם בני המשפחה, עולה כי קיים סכסוך קשה בין האחים. הסכסוך החל בעקבות מחלוקת על עלות השיפוץ בדירת האם. טרם המחלוקת נראה כי היחסים היו תקינים והאחים פעלו בשיתוף פעולה בכל הנוגע לענייני אמם. לאחרונה, נעשו ניסיונות לגשר ולהגיע להסכמה אשר לא צלחו. כעת קיים נתק מוחלט בין האחים ובשיחותיי עם כל אחד מהאחים, עולה כי קיים חוסר אמון הדדי".      

42. באשר להתרשמותה מהחסויה, ציינה פק"ס כדלקמן:

"_______, סובלת מסכרת ולהתרשמותי סובלת משכחה ואינה מתמצאת בענייניה הכספיים.

לא נערך לגברת_____ אבחון פסיכוגריאטרי ועל כן, לא אוכל לעמוד על יכולותיה הקוגניטיביות, רמת השיפוט ויכולתה להביע דעה בענייני אפוטרופסות.

בשיחתי עם גברת _______, היא סיפרה בבהירות על הסכסוך בין ילדיה ועל השיפוץ שנערך בדירתה, אך לא ידעה לומר מה היתה עלותו.

גברת ____ חזרה כמה פעמים על רצונה כי בנה ינהל את ענייניה, סיפרה על מסירותו והדאגה הרבה שהוא מפגין כלפיה. לדבריה היא סומכת עליו לחלוטין. באותה עת גברת _____ סיפרה כי היא בנתק מבתה בתקופה האחרונה על רקע הסכסוך בין שני ילדיה".

43. עם זאת, ציינה פק"ס כי להתרשמותה, שני ילדיה של החסויה מסורים ודואגים לאימם ולרווחתה:

בשיחה עם מר _______, בנה של גברת _____, נראה כי הוא מסור לאמו, דואג לרווחתה ומעורב בכל ענייניה. _____ שותף בשני חשבונותיה.

לדבריו הוא היא מעורב מאוד בכל פרויקט התמ"א שהתקיים בדירת אמו. לדבריו השיפוץ שערך בדירת אמו נערך על פי תכנון אדריכלי, המותאם למגורי אדם קשיש, זאת מכיוון שאמו היתה אמורה לחזור לשירתה בטרם החליטה להישאר בבית ההורים.

לדבריו ניסה להעביר את הטיפול בשיפוץ הדירה לידי אחותו אך היא לא קידמה דבר. עלות השיפוץ הוערכה בכ-200,000 ₪. לצורך המימון מר ______ לקח הלוואה על שמו ובמקביל החתים את אמו על הסכם, לפיו אמו מתחייבת להחזיר לו את סכום עלות השיפוץ לכשתימכר הדירה ולעת עתה הוסכם שתירשם לטובת מר ________ הערת אזהרה בלשכת המקרקעין (ההסכם נספח ד' לבקשה).

מר ______  מביע דאגה ומסירות לאמו. משיחותיי עם עו"ס המקום הוא מגיע לבקר בתדירות גבוה, משתף פעולה ומעורב בכל ענייני האם. מר ______ הביע את הסכמתו להתמנות כאפוטרופוס לענייני גוף ורכוש עבור אמו. הוא גם הביע את התנגדותו כי אחותו תמונה כאפוטרופסית.

בשיחה עם המבקשת גברת ______, בתה של גברת _____, נראה כי היא מסורה לאמה ודואגת לרווחתה. ______ מתארת מערכת יחסים קרובה מאוד לאמה. לדבריה כל השנים דאגה לאמה וכן אמה ליוותה אותה ועזרה לה בעת גירושיה. לדברי _______ נהגו לבלות יחד לעיתים קרובות והיא הייתה מעורבת מאוד בענייני אמה. לדבריה מגיעה לבקר את אמה פעמיים בשבוע.

______ שותפה רק בחשבון אחד של אמה יחד עם אחיה. לדבריה בחשבון השני רק אחיה שותף. היא איננה סומכת על אחיה, לדבריה אין שקיפות בכל הנוגע לניהול כספי אמה ונעלמו כספים מחשבונות אמה. _____ טוענת כי עלות השיפוץ בדירת אמה הינה מופרזת ולא מוצדקת היות וכוונתם להשכיר את הדירה. ______ טוענת כי לאמה ירידה קוגניטיבית ואמה איננה מבינה על מה החתים אותה אחיה. לדבריה אליה מחבל ביחסיה עם אמה, משפיע עליה לרעה ומביא להתרחקות בינה והין אמה. לדברי ____ אמה מפחדת מאחיה.

גברת ______ הביעה את רצונה כי ימונה אפוטרופוס ניטרלי לענייני גוף ורכוש עבור אמה. היא הביעה את התנגדותה כי אחיה ימונה כאפוטרופוס לאמה.

44. בסיכום תסקיר הסעד, ציינה פק"ס כך:

גברת ______, הינה קשישה הסובלת מבעיות פיזיות ושכחה. היא מתפקדת באופן די עצמאי וזקוקה למעט עזרה בחלק מתפקודי היום יום.

גברת _____, מתגוררת במחלקת עצמאיים שבבית ההורים ___________.

מהתרשמות של צוות המחלקה, היא התאקלמה היטב במקום. משתתפת בפעילויות ומסתדרת היטב. גברת ____, גם היא הביאה את שביעות רצונה ממגוריה במקום ועל כן החליטה להישאר שם ולהתגורר שם.

שני ילדיה של גברת ____ הסתכסכו על רקע כספי, בעקבות שיפוץ דירת האם. כעת קיים חוסר אמון ונתק מוחלט בין ילדיה, דבר שכמובן מעציב את גברת ____ ומשפיע על רווחתה. גברת _____ בשיחתי עמה, שיתפה פעולה, דיברה לרוב לעניין, אך כאמור נטתה לעיתים לשכוח וניכר כי איננה מתמצאת בענייניה הכספיים. גברת ____ הביעה בפניי את רצונה כי בנה ימשיך לטפל בעניינה והדגישה כי היא סומכת עליו לחלוטין".

תעודת הרופא

45. כאמור לעיל, החסויה צירפה לתגובה מטעמה תעודת רופא מיום 16.8.15 של ד"ר _________, מומחה לפסיכיאטריה ופסיכוגריאטר.
46. במסגרת הרקע הרלוונטי, ציין ד"ר _______, בין היתר, כדלקמן:

"הנבדקת מוכרת לי מהערכה קוגניטיבית ונפשית מקיפה שערכתי ב-17.2.15 כאשר לא נמצאה עדות לשיטיון או הפרעה נפשית שעלולה לפגוע בכושר שיפוטה. MMSE=24/30. הבדיקה לא העידה על שיטיון בהתחשב בהשכלה נמוכה של הנבדקת".

47. בהערכת הסטטוס הקוגניטיבי של החסויה, ציין ד"ר _________:

"מטופחת, שקטה, רגועה, עניינית בשיחה. מבינה את נסיבות הבדיקה. מתמצאת בזמן ובמקום. אפקט תואם. חשיבה מאורגנת. ללא פסיכוזה וללא דיכאון. ללא מחשבות שווא. ריכוז וזיכרון שמורים לגילה. יכולת אינטלקטואלית סבירה ותואמת את הרקע ואת ההשכלה. שיפוט חברתי ובוחן המציאות תקינים לחלוטין. תובנה למצבה שמורה".

48. לאחר מכן, פירט ד"ר ________ את ערכי הבדיקות הקוגנטיבית שערך לחסויה, אשר זכתה לתוצאה סופית של MMSE=26/30 (ללא עדות לדמנציה). ד"ר _____ חתם את תעודת הרופא בסיכום ומסקנות כדלהלן:

"בבדיקה שערכתי היום לגב' _____ לא מצאתי עדות לליקוי שכלי או נפשי כלשהו. הנבדקת לא סובלת משיטיון או הפרעה פסיכיאטרית ופועלת בהגיון. היא מסוגלת להבין מהות עשיית מסמכים משפטיים וכל הכרוך בכך. אני מאשר כי גב' _______ כשירה לחתום על מסמכים משפטיים והיא בריאה נפשית שכלית".

התרשמות בית המשפט מהחסויה

49. ביום 16.12.15 התקיים בפניי דיון במעמד המבקשת, המשיב, החסויה וב"כ היועמ"ש רווחה. עוד התייצבו לדיון שני נכדים של החסויה.
50. בהסכמת כל הצדדים, יצאו כל הנוכחים מהאולם פרט לב"כ היועמ"ש רווחה ולחסויה עצמה, אשר השיבה לשאלות בית המשפט.
51. החסויה התנגדה באופן נחרץ לכך שימונה עליה אפוט' וטענה "אני לא רוצה שבן אדם זר יכניס את האף שלו כמה אני מקבלת, כמה יוצא ואמרו לי עוד דבר, כל מה שאני אשלח לו שיביא לי זה, שיעשה לי זה... בכל דבר הוא רוצה כסף. הבן אדם הזר האפוט'" (עמ' 2, שורות 13-15).
52. החסויה הסבירה שבנה מנהל את כל עניינה וטענה כי "כל הדברים הבן שלי מסדר. הכל נופל עליו. אם היא דורשת שיהיה לי אפוט' אני מתנגדת. הוא טוב מאוד בשבילי, _______ (עמ' 1, שורות 22-24).
53. החסויה ידעה להגיד כי דירתה שופצה על חשבונה, אולם לא ידעה לומר מה היתה עלות השיפוץ. החסויה טענה כי "השיפוץ היה על חשבוני כי אנחנו השכרנו את הדירה הקודמת. הוא השקיע הרבה מאוד כסף. אפילו המשפט הזה עולה לנו 20,000 ₪. אני לא יודעת בדיוק כמה עלה השיפוץ. יש לו קבלות על כל דבר" (עמ' 2, שורות 4-6).
54. כאשר נשאלה החסויה האם היא זקוקה לאפוט', השיבה באופן חד משמעי "לא. אפוט' זה הבן שלי". החסויה שבה וחזרה על כך שבנה, המשיב, מסייע לה לנהל את ענייניה הרכושיים, על פי בקשתה ולשביעות רצונה, וכי היא מעוניינת שימשיך בכך (עמ' 2, שורות 18-25).
55. כאשר נשאלה החסויה על התנגדותה ללכת לרופא פסיכיאטר לצורך קבלת חוות דעת, השיבה "הייתי אצל רופאים ואני אמרתי אולי אני צריכה אפוט', "גברת את בסדר גמור לכי הביתה" זה מה שהוא אמר" (עמ' 3, שורות 7-8).
56. יחד עם זאת, החסויה הודתה כי לוקה מדי פעם בשכחה (עמ' 3, שורות 9-11, 17-20):

ש. זה הרופא שהיית אצלו? ד"ר ______? את זוכרת מי זה היה?

ת.  לא זוכרת. אני בדרך כלל שוכחת. זה הגיל שלי. אני אמרתי לכולם שבחדר איפה שאני נמצאת בשלווה שאני כבר שוכחת הלוואי ואנחנו היינו ככה... אני מבינה מה שמדברים אלי.

...

ש. אם בית משפט יחליט שאת צריכה ללכת לרופא בשביל שיהיה שקט וידע אם את צריכה אפוט' או לא את מסכימה או לא?

ת.  אני לא מסכימה. הייתי. הייתי. הוא שלח אותי הביתה. אני נמצאת בשלווה והלוואי אנחנו היינו כאלה אני רק טיפה יותר שוכחת וקצת יותר....

המסקנה העולה מהנתונים המונחים לפניי

57. אין ספק כי בין ילדיה של החסויה שורר סכסוך וחוסר אמון, הנוגע לחוסר הסכמה בסיסי באשר לאופן ניהול כספי החסויה.
58. יחד עם זאת, מתסקיר הסעד עולה בברור כי הן המשיב והן המבקשת מסורים לחסויה ומעוניינים בטובתה, כאשר המשיב מבקר את החסויה בתדירות גבוהה, משתף פעולה עם צוות בית האבות בו שוהה החסויה ומעורב בכל ענייניה לשביעות רצונה. מכאן, כי לא הונחה בפניי כל תשתית ראייתית מינימלית העשויה להוביל למסקנה כי המשיב אינו פועל למען האינטרסים של החסויה, אלא ההפך המוחלט.
59. נוסף על כך, לאחר ששוחחתי עם החסויה, נוכחתי כי החסויה מודעת למצבה, יודעת לתאר היטב את יחסיה עם ילדיה ויחסיהם של ילדיה בינם לבין עצמם, תוך שהיא מביעה צער עמוק על הסכסוך ביניהם.
60. אכן, התרשמתי כי החסויה אינה בקיאה לחלוטין בענייניה כספיים. כך, למשל, החסויה ידעה לספר מהם מקורותיה הכספיים וכן כי בוצע שיפוץ בדירתה, אולם לא ידעה לציין את הסכומים אשר מקבלת או עלות השיפוץ שבוצע. יחד עם זאת, לא התרשמתי כי הדבר נובע מליקוי קוגניטיבי המחייב מינוי אפוט', אלא מבחירתה החופשית והאותנטית של החסויה, בגילה המתקדם, להפקיד את ניהול ענייניה הכספיים בידיו של בנה, המשיב, עליו היא סומכת בלב שלם, מתוך רצון כן ואמיתי ולא מתוך כפיה או חוסר מודעות, כאשר שבה והדגישה בפניי כי השליטה בענייניה נותרת בידיה וזהו רצונה ויש לכבדו.
61. שיחתי עם החסויה, הבעת רצונה, התרשמותי כי החסויה מודעת היטב למצבה ובוחרת מתוך ראיה נכונה וצלולה של מצבה להפקיד את ניהול ענייניה הכספיים בידי בנה - כל אלו מדברים בעד עצמם.
62. גם אם החסויה כשלה מלזכור את פרטי פרטיהם של מלוא ענייניה הכספיים, אין בכך כדי להצדיק שלילה מוחלטת של האוטונומיה שלה באמצעות הפקעת זכותה הבסיסית לנהל את ענייניה בעצמה. די בכך שהחסויה ידעה מהות מקורותיה הכספיים והביעה את רצונה הברור והעקבי כי המשיב ינהל את ענייניה הכספיים, בכדי שלא להפקיע מידיה את חירותה באופן גורף באמצעות שלילת כשירותה ומינוי אפוט' על רכושה.
63. חיזוק לאמור ניתן למצוא בתעודת הרופא אשר הגישה החסויה, הקובעת באופן חד משמעי שהחסויה בריאה בנפשה ובשכלה וכשירה לכל פעולה משפטית.
64. אכן, תעודת הרופא לא התייחסה באופן ישיר ליכולתה של החסויה לנהל בכוחות עצמה את ענייניה הרכושיים; יחד עם זאת, יש לזכור כי המבקשת ביססה מלכתחילה את הבקשה למינוי אפוט', על כך שהחסויה חתמה על הסכם הלוואה על המשיב , אשר לטענתה, נערך תוך ניצול של המשיב את החסויה ומבלי שהחסויה כשירה להבין את פשר העניין. תעודת הרופא שוללת טענה זאת באופן חד משמעי וקובעת כי החסויה מבינה עשיית מסמכים משפטיים וכל הכרוך בהם.
65. בנסיבות אלה, נשמט הבסיס מתחת לבקשה למינוי אפוט' והיא נותרת עקרה מתוכן.
66. ודוק: המבקשת טוענת בסיכומיה כי תעודת הרופא מהווה חוות דעת מטעם בעל דין, אשר צורפה בניגוד לדין וללא רשות של בית המשפט, דבר המחייב את מחיקתה מתיק בית המשפט. אכן, על פי הדין החל בבית המשפט לענייני משפחה, בעל דין אינו רשאי לצרף חוות דעת מטעמו מבלי שנקט תחילה בהליכים המתאימים וראה לעניין זה תקנה 258יב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר שתעודת הרופא פסולה מלשמש כראיה, אלא רק שאין היא מהווה חוות דעת מומחה כמובנה בדין.
67. זאת ועוד, בנסיבות העניין, לאחר שעיינתי בתעודת הרופא, אני מוצאת כי היא מהווה ראיה מהימנה שיש לתת לה משקל גבוה. מדובר בתעודת רופא מפורטת, המציינת את הבדיקות שבוצעו לחסויה, את תוצאות כל שלב ושלב של הבדיקה וכן התרשמות אישית של ד"ר _____ וסיכום ומסקנות מפורטות. עוד יובהר, כי אף שבנסיבות העניין, ד"ר _____ לא מונה כמומחה מטעם בית המשפט, הרי שמדובר בפסיכיאטר המצוי במאגר המומחים של בית המשפט ומספק לבית המשפט חוות דעת פסיכיאטריות באופן תדיר, כך שאין בפניי כל עילה לסבור שתוצאות המבדקים שערך אינם משקפים נאמנה את מצבה הקוגניטיבי של החסויה.
68. משכך, אף שתעודת הרופא אינה מהווה חוות דעת מומחה, מדובר בראיה קבילה בעלת מהימנות גבוהה, אשר העולה ממנה מצטרף ותומך בכל יתר הראיות המונחות בפניי, המורות כי החסויה אינה זקוקה לאפוט'.

סיכום

69. נוכח האמור, הבקשה למינוי אפוט' נדחית.
70. מובהר בבחינת המובן מאליו כי אם המצב יצריך זאת, תוכל המבקשת לשוב ולעתור למינוי אפו' על החסויה, ובית המשפט יידרש לכך, בהתאם לתנאים שיוכחו.
71. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
72. המזכירות תודיע ותסגור את התיק שבכותרת.

ניתן היום,  כ"ו טבת תשע"ו, 07 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.