בקשת חייב לסגירת תיק, שיהוי וטענת פרעתי.

1. החייב 2, ו. ל. הגיש בקשה לסגירת התיק נגדו והנסמכת על שתי טענות עיקריות, הראשונה כי מעל ל- 18 שנים, לא נקט הזוכה נגדו בהליכים כלשהם לגביית החוב ופעל בכך גם בחוסר תום לב בתיק, והשנייה, שהחייב 2 שילם את חלקו בחוב וכי יתר החייבים, לרבות החייב 3, שילמו את היתרה, ומשכך, דין התיק נגדו להיסגר.

2. החייב 2, מוסיף כי בתיק מונה כונס נכסים על רכבו ורכב החייב 3, ובתאריך 16/2/1998, שילם החייב 2 לזוכה 10,000 ש"ח וכי בהחלטה מאוחרת על שחרור הכונס מתפקידו מיום 6/4/98 קבע הכונס בהחלטתו כי החייב 2 שילם את חובו ואף כב' הרשם אשר שחרר דאז את הכונס מתפקידו הורה לזוכה - לשקול סגירת התיק.

3. הזוכה בתורו מתנגד לבקשה וטוען כי אין הצדקה לפגיעה בזכותו הקניינית של הזוכה המעוגנת בפסק דין, מוסיף כי החייב 2 קיבל לידיו את האזהרה בתיק עוד בשנת 1997 ולא טרח לשלם כלום ע"ח החוב.

דיון והכרעה:

4. תיק זה נפתח לביצוע פסק דין אשר ניתן בהיעדר הגנה ובהיעדר התייצבות נגד החייב 1, החייב העיקרי ועוד שני החייבים, החייב 2, מגיש הבקשה, והחייב 3 בתיק מכוח ערבותם לחייב 1.

5. טענות החייב 2 כנגד הערבות במסגרת בקשה ישנה בתיק נדחו, היות ומקומן של טענות אלו בבית משפט, ובצדק נדחתה בקשתו של החייב 2 לסגירת התיק נגדו מהנימוק כי המדובר בערב יחיד, ומכוח טענות נוספות שנועדו דאז לתקוף נפקות הערבות, ותו לא.

6. עיון בנתוני פתיחת התיק, מעלה כי תיק זה נפתח על סכום כולל הוצאות ואגרות בסכום כולל של כ- 22,000 ש"ח עוד ביום 3/6/1997 לאכיפת ביצועו של פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות ובהיעדר הגשת כתב הגנה כנגד 3 החייבים בתיק, כאמור לעיל.

7. עיון בפרק הליכים בתיק מעלה כי כנגד החייב 2, מגיש הבקשה שבפנינו, נקט הזוכה הליך יחיד ובודד של עיקול רכב, ותו לא.

8. לדיוק, העיקול על רכבו של החייב 2, נרשם דאז במשרד הרישוי ביום 19/08/1997.

9. בתאריך 22/1/98, מינה כב' הרשם שדן אז בתיק, כונס נכסים הן על רכב החייב 2, והן על רכב החייב 3, וזאת על מנת למכור את שני הרכבים, על מנת שבכך יהא פירעון מרבית החוב אם לא כולו בתיק.

10. כאמור, עוד בתחילת שנת 1998 ! , היינו חודשים ספורים לאחר פתיחת התיק ותפיסת רכבו, שילם החייב 2 סכום של 10,000 ש"ח באמצעות המחאה משוכה לפקודת ב"כ הזוכה בתיק.

11. בעקבות זאת, כונס הנכסים, ובמסגרת בקשתו לשחרורו מתפקידו בתיק מיום 5/4/98 הודיע כי החייב 2, שילם את חובו בתיק והרכב הוחזר אליו (הדגשה אינה במקור) ואף בהחלטה מיום 6/4/98 הורה כב' הרשם דאז לזוכה לשקול את סגירת התיק.

12. מכאן, עולה כי התיק נפתח ב- 6/97, רכבו של החייב 2 ( שהנו ערב, אשר נגדו ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כאמור לעיל ) עוקל בחודש 8/97 , היינו כחודשיים לאחר פתיחת התיק, ורק חודשים בודדים לאחר מכן, לאחר הליך מינוי כונס נכסים ותפיסת הרכב, שילם החייב 10,000 ש"ח ע"ח יתרת החוב בתיק, היינו קצת מעבר לשליש החוב בתיק, באופן המתיישב עם קביעת הכונס דאז, כי החייב 2, שילם את חובו בתיק, או את חלקו בחוב לכל הפחות, באופן שמחזק את העובדה כי החייב 2, מאז ועד היום, ראה בתשלום זה, יחד עם תשלומים אחרים שביצע החייב 3 לתיק, כסילוק מלוא החוב בתיק, ואי נקיטת הליכים במשך השנים מצד הזוכה, מחזקת כשלעצמה מסקנה זו.

13. בהחלטה מיום 8/11/15 - הוצא התיק מהאיחוד ונמחק החייב 3 מהתיק - וזאת לבקשת ב"כ הזוכה בתיק, ולאחר שהחייב 3 אשר נסגר התיק נגדו, שילם בתיק סכום כולל של 30,826 ש"ח במרוצת השנים.

14. שיהוי שכזה מצד הזוכה, בן 18 שנין בנקיטת הליכים בתיק כמפורט לעיל, מעביר את נטל הבאת הראיות לסתור אל כתפי הזוכה, זאת לאחר שהחייב 2 הציג ראיות למכביר לתמיכה בגרסתו בדבר השתהות הזוכה ופירעון החוב בתיק.

15. בהקשר לטענת החייב לחוסר תום הלב, השיהוי מצד הזוכה, יפים בעניינה הדברים הבאים, על חובת תום הלב והשיהוי בנקיטת הליכים:

א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, עמ' 5 ואילך:

פתיחתו של תיק הוצאה לפועל, למימושו של פסק דין, או לחילופין, של שטר, המוגש לביצוע כדרך שמבצעים בה פסק דין, וניהול ההליכים בו, כפופים אף הם לתחולתו של עקרון תום הלב, ועל ראש ההוצל"פ מוטלת החובה, כמו גם הסמכות, לדון ולהכריע בטענות מעין אלו.

16. כידוע, חובת תום הלב חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים ומחייב את הזוכה בתיק לפעול באופן סביר לקבלת סעד המימוש ואין הוא יכול "לישון על זכותו" ועל הזוכה לחתור לסיום ההליכים עם החייב, עוד נקבע כי תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית.

17. בשקלול טענות הצדדים, ובשים לב לאי נקיטת הליכים ע"י הזוכה למשך תקופה כה ארוכה בתיק, נקיטת הליך בודד בלבד במרוצת השנים נגד החייב 2, ואף כזה נגד החייב 3 שאף הוצא מהתיק, ראיתי מקום לקבל את טענת החייב 2 לחוסר תום הלב והשיהוי מצד הזוכה אשר יש בהם, ללא ספק, ובהיעדר הצבעה על טעם ו/או הסבר כלשהו למחדל הזוכה במרוצת השנים, בכדי להווה וויתור ו/או סיבה מצדקת לביטול ו/או סגירת התיק נגד יתר החייבים בתיק.

18. לאמור לעיל אוסיף כי חיזוק למסקנתי זו מתקבל עוד מכונס הנכסים שמונה בעבר בתיק, שבמסגרת בקשתו לשחרור מתפקידו לתיק עוד מיום 5/4/98 הודיע כי החייב 2, שילם את חובו בתיק והרכב הוחזר אליו (הדגשה אינה במקור) ואף בהחלטה מיום 6/4/98 הורה כב' הרשם דאז לזוכה לשקול את סגירת התיק, אלא שגם בהקשר זה, לא עשה הזוכה מאומה וישב בחיבוק ידיים, כאשר מנגד החוב טפח מבלי שננקטו בתיק הליכים.

19. על כן, ולאור כל המאור לעיל, אני מקבל את הבקשה בטענת פרעתי ומורה על סגירת התיק נגד החייב 2.

20. המזכירות תסגור את החייב 2 כחייב בתיק ותבטל בזאת את כל ההליכים נגדו.

21. לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את הזוכה בהוצאות החייב 2 בסכום של 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ, אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידי ב"כ הזוכה, בהמצאה אישית, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

ניתנה היום בהיעדר הצדדים.