ע"א
בית המשפט העליון בירושלים
|
9609-01,9610-01
28/03/2004
|
בפני השופט:
1. אהרן ברק 2. אליעזר ריבלין 3. סלים ג'ובראן
|
- נגד - |
התובע:
מול הים(1978) בע"מ (לשעבר-מרכז אום רשרש בע"מ) עו"ד רון גזית
|
הנתבע:
1. ד"ר יוסף שגב עו"ד 2. אריה דגן
עו"ד שמוליק קסוטו עו"ד צבי בר נתן עו"ד אבישי חלפון
|
פסק-דין |
השופט ס' ג'ובראן:
בפנינו שני ערעורים וערעורים שכנגד על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד הנשיא אפרים לרון), בתיק ת"א 2013/95 מיום 22.10.01.
העובדות הצריכות לעניין
1. מר אריה דגן, המערער והמשיב שכנגד בע"א 9610/01 (להלן: דגן), יזם הקמת קניון באילת. כיום הקניון, שנקרא "מול הים", עומד על תילו והוא אחד הקניונים המצליחים והמשגשגים בארץ. ואולם, בשנות השמונים של המאה הקודמת, הרעיון היה עדיין בחיתוליו, ועל-מנת להוציאו אל הפועל, התקשר דגן עם המערערת והמשיבה שכנגד בע"א 9609/01, ששמה כיום הינו מול הים (1978) בע"מ (להלן: החברה). כאשר התקשר עמה דגן היה שם החברה ד.פ. אירועים והפקות אור קוליות בע"מ ולאחר-מכן שונה שמה למרכז אום רשרש בע"מ, בטרם ניתן לה שמה הנוכחי. בשלב מסוים נקלעו דגן והחברה לקשיים. הבנק הבינלאומי הראשון (להלן: הבנק) הגיש נגד דגן והחברה ואף נגד חברות נוספות בשליטתו של דגן תביעה בסדר דין מקוצר בסך של כ- 3.2 מיליון ש"ח. דגן והחברה, מצדם, הגישו כנגדו תביעה משלהם. עורך-הדין ששכרו לייצגם אל מול הבנק היה עו"ד ד"ר יוסף שגב, הלא הוא המשיב והמערער שכנגד בשני הערעורים שלפנינו (להלן: שגב). הסכם שכר-הטרחה שערכו הצדדים ביום 30.12.86, קבע את שכרו של שגב, כמתבסס על שכר מינימום של 25,000 דולר ובנוסף אחוזים מהסכום שיצליח להפחית מתביעת הבנק (להלן: ההסכם הראשון). לאחר מספר ימים ערכו הצדדים הסכם נוסף, משלים, בו הוסכם, בין היתר, כי שגב יהיה זכאי גם לאחוזים מהסכומים שיצליח לגבות מהבנק על פי התביעות הנגדיות שהגישו דגן והחברה (להלן: ההסכם השני).
2. בסופו של יום, לאחר משא ומתן ממושך, השיג שגב את הסכמת הבנק לפשרה, לפיה הכספים הנתבעים יושקעו על-ידי הבנק במיזם של דגן והחברה ותמורת השקעתו יקבל הבנק שטחים מתוך הקניון לכשזה יוקם. יש לציין, כי הסכם פשרה זה היה חיוני לדגן ולחברה כמו אויר לנשימה; הבנק הפך מנושה, שדרישותיו עלולות לפגוע קשה בעתידה של החברה, לגורם המשקיע בחברה ונותן לה ליווי בנקאי לצורך הקמת הקניון, וכן הסכים להקטין את האחריות האישית של דגן לחובות החברה.
3. לאור תוצאות המשא ומתן, הפכו שני הסכמי שכר-הטרחה הראשונים ללא רלוואנטיים, שכן הם היו תלויים בתוצאות התביעות, בעוד שבסופו של יום הוסכם על פשרה. על-כן, התעורר הצורך לנסח הסכם שכר-טרחה חדש, אשר יתאים לנסיבות החדשות. ואכן, ביום 2.2.88, חתמה החברה על הסכם שכר-טרחה (להלן: ההסכם השלישי), אשר מפאת חשיבותו אביא אותו כלשונו:
לכבוד
ד"ר יוסף שגב, עו"ד...
הנדון: התחייבות לתשלום שכ"ט
1. כידוע לך תביעותינו נגד הבנק הבינלאומי ותביעות הבנק נגדנו הסתיימו בהסכם פשרה.
2. כפי שהסכמנו איתך בע"פ ולמען הסדר הטוב הרינו להעלות הסכמתינו על הכתב כדלקמן:
2.1 תקבל מד.פ. במקביל 5% מכל סכומים כספיים שימשכו, או שווה כסף שיקבלו (למעט שכר עבודה) מי מבעלי המניות או מי מהמנהלים בד.פ. אירועים והפקות אורקוליות בע"מ (להלן - ד.פ.), למען הסר ספק האמור אינו כולל השטח של עד 550 מ"ר שד.פ. אמורה להעביר לבנק הבינלאומי בע"מ. על פי הסכם הפשרה מיום 1/2/88 וכן החזר הלוואות בעלים שינתנו אם ינתנו מיום חתימת הסכם זה או תשלום שיעשה להוצאתו של נוף אילת השקעות בע"מ מד.פ.
2.2 ד.פ. היא בעלת הפרויקט אשר אמור להבנות על חלקות 47,2 גוש 40008 באילת.
3. הסכם זה בא במקום הסכם השכר שנחתם בינינו ביום 11/1/87 והשכר האמור בהסכם זה הינו עבור התביעות ההדדיות עם הבנק הבינלאומי והינו סופי ומוחלט.
4. הסכם זה יהא בתוקפו אך ורק אם ייחתם בינינו ובין הבנק הסכם הפשרה שנחתם על ידך ועל ידי עו"ד כספי ביום 1/2/88 או בנוסח אחר שיוסכם עלינו.
4. כמה חודשים לאחר שנחתם ההסכם השלישי, חתמו הצדדים על הסכם משלים (להלן: ההסכם הרביעי), לפיו הסכום המינימאלי אותו יקבל שגב כשכר-טרחה עבור הסכם הפשרה שהשיג, יהיה 300,000 דולר.
5. ביום 3.1.1994, נחתם הסכם השקעה (להלן: הסכם ההשקעה) בין דגן והחברה מצד אחד, לבין חברה בשם אופק רכסים השקעות ופיתוח בע"מ (להלן - אופק), מצד שני. על-פי ההסכם העניקה אופק לחברה, בין היתר, בטחונות בשווי של חמישה מיליון דולר ובתמורה קיבלה 50% ממניות החברה ו-76% ממניות ההנהלה של החברה. סעיף 2.12 להסכם ההשקעה מתייחס להסדר שכר-הטרחה שנעשה עם שגב. וכך נקבע בו:
"כל חובותיה של החברה, בין שמועד פרעונם הגיע ובין שלא, נכון למועד חתימת הסכם זה, הינם כמפורט בנספח ד' להסכם זה. בנוסף לרשימה אשר בנספח ד' קיים הסכם עם עו"ד יוסף שגב אשר האחריות המלאה לקיומו מוטלת על דגן והוא ישלם לעו"ד שגב את הסכומים המגיעים לו מתוך משיכותיו בפרויקט.
דגן מורה בזאת לחברה ו/או למנהליה להעביר לשגב, מתוך ועל חשבון חלקו של דגן כל סכום המגיע לשגב. דגן יפצה וישפה את החברה ו/או המשקיע כנגד כל תביעה של שגב בקשר עם האמור לעיל".