תת"ע
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו
|
29837-08
27/03/2013
|
בפני השופט:
דלית ורד
|
| - נגד - |
התובע:
מ.י. ענף תנועה ת"א
|
הנתבע:
עומרי נחמיאס
עו"ד ד מיכל סיני
|
| הכרעת דין |
אזכה את הנאשם מחמת הספק.
הנאשם הואשם כי נהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב וללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירות בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 וסעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל - 1970.
בכתב האישום נטען כי ביום 27.06.2008, שעה 01:38, ישב הנאשם על אופנוע הונדה (להלן-
האופנוע) ברחוב לוי אשכול בתל אביב, כשהוא חבוש בקסדה הכניס מפתחות לתוך המתנע של האופנוע המצוי בכידון והתכונן לנסוע כאשר לוחית הרישוי מאחור מקופלת. בגין נהיגה עם לוחית רישוי לא תקינה נרשם לנאשם דוח מסוג ברירת משפט, והנאשם שילם את הקנס. נבהיר כי מאחורי הנאשם ישב על הקטנוע חברו כשקסדה לראשו.
תגובת הנאשם משיוחסה לו העבירה הייתה כדלקמן :
"האופנוע לא שלי, הוא של חבר שלי ואין לי פה את הרשיון נהיגה ואם הייתי בנסיעה משטרת ישראל היו רודפים אחרי במסוקים".
מטעם התביעה העידו השוטר שטריקרברג חי ובמסגרת עדותו הוגש הדוח (סומן ת/1) והשוטרת ג'ני פילטבסקי ובמסגרת עדותה הוגש הדוח (סומן ת/2).
מטעם ההגנה העידו הנאשם וחברו רן נווה.
השאלה היחידה הנתונה במחלוקת במקרה דנן, היא האם הנאשם נהג באופנוע אם לאו.
השוטר העיד על סמך הדוח שערך. בעדותו בביהמ"ש העיד כי
"לא רק הנחתי שהוא עומד לנסוע אלא ראיתי שהוא עומד להתחיל בנסיעה. הוא שם קסדה ושם מפתחות במתנע. אם לא הייתי עוצר אותו תוך שניות מספר היה נוסע...".
בנוסף העיד השוטר כי:
"נכון שלא ראיתי שהקטנוע נסע אפילו סנטימטר אחד... אבל מנקודת מבטי הוא עמד להתחיל בנסיעה, אני הנחתי זאת". עם זאת השוטר לא ידע לומר אם האופנוע היה כבוי או דלוק והוא הודה כי ראה את הנאשם
"יושב על הקטנוע מפתחות במתנע ולא בנסיעה" (עמוד 3 שורה 16).
השוטרת העידה כי אמנם לא ראתה את הנאשם מכניס את המפתחות למתנע, אך הבינה שהנאשם הכניס את המפתחות למתנע כי:
"בהתחלה עמד ליד האופנוע ואח"כ הוא ישב על האופנוע. המפתחות היו בסוויץ. אני לא ראיתי שהרכב זז. הרכב לא היה בתזוזה, אבל הוא עמד להתחיל לנסוע".
בהמשך העידה השוטרת כי
"הוא עמד לנסוע. הקטנוע היה מונע" (עמוד 5, שורה 29), אך היא היחידה שהעידה כי האופנוע היה מונע, ועדותה זו אינה עולה מהמסמכים שנערכו במועד האירוע.
הנאשם טען כי הגיע לבקר חבר והחנה את רכבו במפרץ החניה המיועד לאוטובוסים. לטענתו הוא צילם את חברו רן כשהוא יושב על האופנוע ורן צילם אותו כשהוא יושב על האופנוע, כשעל ראשו קסדה לא רכוסה. לטענת הנאשם לא רק שלא התניע את האופנוע אלא המפתחות לא היו במתנע, אלא ברשותו של בעל האופנוע ששמו רועי, כשהאחרון כלל לא היה באיזור.
רן חברו של הנאשם העיד כי:
"האופנוע היה על הרגלית, עומד בתוך המפרץ כבוי. אני בדיוק צילמתי את עומרי". רן טען כי אינו זוכר אם המפתחות היו במתנע, והוא לא אימת את טענת הנאשם, כי המפתחות היו ברשותו של רועי.
קשה לומר כי גרסת ההגנה הותירה רושם אמין. רועי בעל האופנוע לא התייצב למסור עדות, ותמוה כי לא היה באפשרות ההגנה להציג צילומים כלשהם, שהרי נטען כי מטרת הישיבה על האופנוע הייתה לצורך צילומים. לא האמנתי לטענה זו.
אני מאמינה כי השוטרים ראו את הנאשם יושב על האופנוע, קסדה לראשו, המפתחות במתנע ומספר הרישוי של האופנוע מקופל. העובדה שהנאשם הוא זה ששילם את הדוח בגין לוחית רישוי לא תקינה, יש בה משום ראיה כי הוא זה שקיפל את מספר הרישוי ולא בעל האופנוע, רועי.
קיפול מספר הרישוי של האופנוע יש בו משום ראיה התומכת בטענה כי הנאשם שאינו מורשה לנהיגה באופנוע התכוון לנהוג באופנוע. השוטרים הניחו כי הנאשם עומד להתחיל בנסיעה, והנחה זו הייתה סבירה, אך לא ניתן להרשיע בנהיגה על סמך השערות וסברות, כשלא הוכח בפניי מעל לספק סביר כי האופנוע היה מונע.
לפיכך אזכה את הנאשם מחמת הספק.
ניתנה היום,
י' שבט תשע"ג
,
21 ינואר 2013
, במעמד באי כוח הצדדים