העתקת טיעונים משפטיים מתוך כתב תביעה אינה מהווה הפרת זכות יוצרים

השאלה העומדת לדיון היא, האם ניתן לסווג כתב תביעה כיצירה ספרותית כמשמעות מושג זה בחוק זכות יוצרים 1911, והאם במקרה דנן, משהועתקו סעיפים מכתב התביעה הופרכה זכות היוצרים של מחברת כתב התביעה.

העובדות

1.         התובעת היא חברה שאינה מוגבלת באחריות אשר מפעילה ומנהלת את סורוקר- אגמון, משרד עורכי דין ועורכי פטנטים (להלן: המשרד) אשר עו"ד סורוקר הוא מבעליו ומייסדיו (להלן: סורוקר). לטענתה, תחום התמחותו של המשרד הינו בקניין רוחני לגווניו השונים: פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים וחיקויים מסחריים.

הנתבע הינו עורך דין במקצועו. 

ביום 18.6.02 הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה להפרת זכויות קניין רוחני ע"י חברת " KANGARO INDUSTRIES " נגד שבו מכשירי כתיבה בע"מ ואח',  במסגרת ת.א 1774/02 (להלן: התביעה הראשונה). המשרד ייצג את התובעת בתביעה הראשונה ע"י סורוקר ועורכת דין נוספת, עדי ברקן-לב.  בכתב תביעה זה מפרטים התובעים את הסכסוך בינם לבין הנתבעים, כאשר אחד הנתבעים הוא אחיו של אחד התובעים. המדובר בסכסוך הקשור לייצור ושיווק צרכי משרד של שם מסחר או סימן מסחר בשם KANGARO  על ידי חברות מאוגדות בהודו, האחת: KANGARO INDUSTRIESוהשנייה: KANIN LINDIA  (להלן - כתב התביעה המקורי).

התובעים בכתב התביעה המקורי טוענים כי הנתבעים מפרים את זכויותיהם בצרכי המשרד המיוצרים ומשווקים על ידם וידועים בשם KANGARO , על ידי כך שהם מייבאים ומשווקים אותם בישראל וכנראה גם מייצרים אותם בהודו תוך הפרת זכויות התובעים.

לטענת הנתבעים, לתובעים אין זכויות בשם KANGARO , והם אינם זכאים להשתמש בשם זה. הנתבעים, לפי הטענה, הם הזכאים להשתמש בסימן המסחר KANGARO, לייצר את הציוד ולשווקו. ייאמר מיד, בתיאור דלעיל לא התיימרתי לפרט את טענות הצדדים אלא רק להביא את המחלוקת ביניהם, על מנת להבהיר את עניינה של התביעה שלפניי.

הנתבע ייצג את הנתבעים בתיק הנ"ל, והגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד.

לאחר מכן הגישו סורוקר וברקן-לב כתב תביעה מתוקן בתביעה המקורית. הנתבע הגיש כתב תביעה שכנגד מתוקן (להלן: כתב התביעה שכנגד). בכתב תביעה זה נכללו סעיפים שהועתקו מכתב התביעה המתוקן בתביעה המקורית.

התובעת טוענת שהעתקת סעיפים אלו מפרה את זכות היוצרים שלה בכתב התביעה.  ביום 1.8.05 שלחה התובעת מכתב בו פירטה את טענותיה לגבי ההפרה. התובעת טענה שהעתקת משפטים ופסקאות שלמות מכתב התביעה מהווה הפרת זכות יוצרים של התובעת משום שסורוקר השקיע עמל רב, זמן, מאמץ ויצירתיות בכתיבת כתב התביעה. התובעת דרשה מהנתבע שישנה את כתב התביעה שכנגד, ישמיד את כל העותקים של כתב התביעה שכנגד ויעביר לתובעת פיצוי ע"ס 50,000 ש"ח. התובעת שלחה מכתב זה בהתאם לכלל 31 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986.

הנתבע לא השיב על מכתב זה. 

לאחר מכן הוגשה התביעה שלפניי במסגרתה נדרש הנתבע לשנות את כתב התביעה שכנגד המתוקן, להשמיד את כל העותקים, להעביר דו"חות על רווחים שהופקו מאותו מסמך ולחייב את הנתבע בפיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים וכן הוצאות.

טענות הצדדים

2.         התובעת טוענת שכתב התביעה מוגן מכוח דיני זכויות יוצרים ועל כן העתקתו גורמת להפרת זכות יוצרים ולמתן סעדים בהתאם. כתב התביעה הינו יצירה ספרותית לפי חוק זכות יוצרים ועל כן זוכה להגנת החוק. כתב התביעה עומד בדרישות החוק והפסיקה בדבר יצירה ספרותית- קרי הועלתה על הכתב ומקורית. כתב התביעה סוקר בלשון בהירה בסגנונו הייחודי של סורוקר את הפרשה הסבוכה בנושא של בעלות בסימן מסחר. זאת ועוד. סורוקר ליקט, ניסח, סידר וערך את המידע העובדתי והאסמכתאות המשפטיות לכדי כתב תביעה ועל כך יש לסווג את כתב הטענות כיצירה ספרותית.

עוד טוענת התובעת, כי זכות היוצרים בכתב התביעה שייכת למחבר כתב הטענות או למעבידו ובענייננו הזכות שייכת לתובעת, כאשר סורוקר הוא מבעליה ועובד בה. בסיכומי התשובה שהוגשו מטעם התובעת היא טענה שלא היה עליה החובה להוכיח בסיכומיה שסורוקר הוא בעליה של התובעת ואחד מעובדיה. חוסר הצורך בהוכחה נבע שמההסכמה שבדיון מיום 26.3.06 בה נקבע שהמחלוקת היחידה בין הצדדים תהיה משפטית ולא עובדתית.

התובעת טוענת, כי בדיון ביום 26.3.06 הודה הנתבע כי עשה שימוש בכתב התביעה כלשונו. כלומר- הנתבע הודה כי ביצע את ההעתקה הנטענת בכתב התביעה. לאור עובדה זו אין לנתבע כל טענת הגנה, כאשר העילה המרכזית שמתבסס עליה הנתבע (ואשר תפורט בהמשך בטענות הנתבע) הוא שעל ידי העתקת קטעים נרחבים מכתב התביעה והצגתם בכתב התביעה שכנגד מציג הנתבע תמונת ראי על מנת להראות את האבסורדיות שבתביעתה של חברת KANGARO .התובעת טוענת שטענת הגנה זו של הנתבע אינה יכולה להוות שימוש הוגן כהגדרתו בחוק זכות יוצרים. 

התובעת סבורה כי הנתבע מפר את זכותה המוסרית בכתב התביעה. הנתבע עשה שימוש ביצירתה של התובעת תוך השמטת שם מחברה. פעולה זו גוררת הפרת הזכות המוסרית כפי שהיא מוגדרת בסעיף 4א לפקודת זכות יוצרים 1924.

התובעת אף טוענת, כי הנתבע מעוול כלפי התובעת בעשיית עושר ולא במשפט. הנתבע התעשר מקבלת שכר טרחה מלקוחותיו בעבור הכנת כתב הטענות המפר. התעשרות זו באה על חשבון התובעת.   

התובעת מבקשת מבימ"ש לתת צו המורה לנתבע לשנות את כתב התביעה שכנגד, להשמיד את כל העותקים שלו, ולהעביר דו"ח מרו"ח שיפרט את הרווחים שהפיק הנתבע משימוש בכתב התביעה. כמו כן, עותרת התובעת לתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 20,000 ש"ח בהתאם לסעיף 3א לפקודה וכן פיצוי בגין פגיעה בזכות המוסרית. לסיום מבקשת התובעת פסיקת הוצאות לטובתה.