הרמת מסך בחברה משפחתית

השופט שמואל צור:

1. בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים התבררה תביעה שהגישה המערערת נגד המשיבים
לתשלום הפרשי שכר עבודה בצירוף פיצויי הלכה , פיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנה
דמי הבראה ודמי חופשה שנתית. אין חולק כי המערערת הועסקה ע"י המשיבה מס' 1 )להלן
החברה( אך היא טענה שהועסקה גם על ידי המשיבה מס' 2 ועל ידי המשיב מס' 3. כמו כן
טענה המערערת כי היא זכאית להיפרע מן המשיבים 5 - 3, מכח הרמת מסך ההתאגדות . בית
הדין האזורי )השופט הראשי יעקב נויגבורן ונציגי הציבור מר ניבל ומר אזמי - תיק מס'
2151/98 (קיבל את תביעת המערערת בעיקרה, ופסק לה סכומים שונים עבור פיצויי פיטורים,
בצירוף פיצויי הלנת שכר, יתרת שכר עבודה בצירוף פיצויי הלנת שכר; דמי הבראה, פדיון
חופשה והוצאות משפט. עם זאת קבע בית הדין האזורי כי המערערת הועסקה על ידי החברה
בלבד ונמנע מלהטיל חיוב על המשיבים 5- 3, גם בשל כך שמצא שלא התקיימו נסיבות
המצדיקות הרמת המסך. דא עקא - אין חולק כי החברה חדלה מלפעול, היא נמחקה מרישומי
רשם החברות בשל אי תשלום אגרות ובשל כך נמנע מן המערערת מלממש את הזכויות הכספיות
המגיעות לה. בשל כך הוגש הערעור בפנינו אשר נסוב על סכום פיצויי הפיטורים שנפסק
למערערת ועל עניין חיובם של המשיבים 5 - 3 בסכומים שנפסקו לה.

פיצויי פיטורים

2. בית הדין האזורי פסק למערערת פיצויי פיטורים עבור תקופת עבודתה בחברה )15.4.91 -
1.5.98( בסכום של 27,322 ש"ח )סעיף 8)ב( לפסק הדין(. סכום זה נפסק לפי שכרה האחרון
של המערערת, כפי שמופיע בתלוש המשכורת שצורף לתצהירה )3,880 ש"ח(. טוענת המערערת כי
סכום הפיצויים נפסק בחסר שכן בית הדין התבסס על השכר נטו ולא על השכר ברוטו. טענה
זו במקומה. עיון בתלושי השכר שצורפו לתצהירה של המערערת מעלה כי שכרה האחרון ברוטו
היה 4,675 ש"ח ולכן שכר זה צריך להיות בסיס לחישוב פיצויי הפיטורים. לפיכך, יש לחשב
את סכום פיצויי הפיטורים על בסיס זה ולהעמידו על 32,920 ש"ח, שפי שטענה המערערת
בסעיף 6 )ג( להודעת הערעור.

יחסי עובד ומעביד עם המשיב מס' 3:

3. בבית הדין האזורי טענה המערערת כי, בנוסף להיותה עובדת של המשיבה מס' 1, היא
ביצעה עבודות גם עבור המשיב מס' 3, ולכן יש לראותו כמעסיקה. בית הדין האזורי דחה
טענה זו וקבע כי המערערת ידעה, משך כל תקופת העסקתה, כי היא מועסקת על ידי החברה
"... ואין לראות בעובדה כי ביצעה אי אלו עבודות פרטיות עבור נתבע 3 בהשכרת דירותיו
הפרטיות, כמי שהפכה לעובדת הנתבע". קביעה זו של בית הדין האזורי מבוססת. אכן,
המערערת הועסקה על ידי החברה ואין כל יסוד לראות את המשיב מס' 3 כמעסיק נוסף שלה,
אף אם המערערת העניקה מידי פעם שרותים מקצועיים לו או לעסקו )המשיבה מס' 2 שאינה
גוף משפטי נפרד(. לפיכך דין הערעור בנקודה זו להדחות.

הרמת מסך ההתאגדות:

4. השאלה המרכזית העומדת בפנינו היא האם, בנסיבות העניין, קיימת עילה והצדקה להרים
את מסך ההתאגדות כלפי המשיבים 5 - 3 בקשר לסכומים שנפסקו למערערת. אין חולק כי
החברה הינה חברה משפחתית והמשיבים

5- 3, שהם אב ושני בניו, הם בעלי המניות שלה. עקרון האישיות המשפטית הנפרדת מעוגן
עמוק בשיטתנו המשפטית )דב"ע נג/3-205 מחמוד

וגיה - גלידות הבירה, פד"ע כ"ז 350,345( ועל פיו ערכאה שיפוטית לא תמהר להרים את
מסך ההתאגדות. כך אף סבר ונהג בית הדין האזורי. נבדוק אפוא אם, בענייננו, התקיימו
נסיבות המצדיקות הסרת מסך ההתאגדות מעל החברה וחיובם של המשיבים 5- 3 בחובותיה.

5. בצד הכלל הבסיסי הנותן תוקף לאישיות המשפטית הנפרדת של חברה, קיימת דוקטרינה
המאפשרת הרמת מסך ההתאגדות וייחוס חובות החברה לבעלי מניותיה ולעיתים אף לבעלי
תפקידים בה. העילה המובהקת להרמת המסך היא קטגוריה של מקרים המצביעים על שימוש לרעה
שעושים בעלי העניין בחברה ובאישיותה המשפטית הנפרדת. המושג "שימוש לרעה" כולל מספר
מצבים, ועיקרם הם מעשי תרמית, עירוב נכסים של בעלי עניין עם נכסי החברה, מימון לא
מספיק לפעולות החברה, הברחת נכסים מן החברה אל בעלי מניותיה ללא תמורה מספקת ועוד
)ד"ר א' חביב-סגל, דיני חברות לאור חוק החברות החדש, עמ' 253; דיון לח/52-3 ברגר
ואח' - קאמיל פד"ע י' 441-442 ,435(.

6. בצד הגישה המקובלת הרואה בהרמת מסך ההתאגדות מהלך יוצא דופן וחריג, התפתחו בשנים
האחרונות דוקטרינות משפטיות, המרחיבות את מעגל המקרים והעילות להרמת המסך )ד"ר א'
חביב-סגל, מגמות חדשות בהליכי הרמת המסך, עיוני משפט י"ז )197 )1(. אין צורך,
במסגרת דיוננו כאן, לעמוד על פרטי המגמות החדשות הללו המתייחסות לחברה כגוף כלכלי
וליחסים העסקיים בינה לבין נושיה, ספקיה והמתקשרים עימה. ביטוי לכך ניתן למצוא היום
גם בסעיף 6 לחוק החברות תשנ"ט-1999, אשר בא - כאמור בדברי ההסבר לחוק - לשקף את
המצב הקיים ולא ליצור מצב משפטי חדש.

7. מבין מיגוון המתקשרים עם החברה, יש לעובדים בה מעמד מיוחד. העובדים אינם מתקשרים
רגילים. הם אינם פועלים כגורמים עסקיים. נהפוך הוא: העובדים מתייחסים אל החברה
כמעסיק. הם רואים אותה כמשענת בטוחה ויציבה לאורך זמן. מעמדו המיוחד של העובד
כמתקשר עם החברה יוצר רמת אחריות מיוחדת ומוגברת של החברה כלפיו שמקורה בחובת תום
הלב המוטלת על החברה במסגרת היחסים החוזיים עם העובד. העובד אינו עוד נושה
"וולונטארי". העובד הוא מתקשר מיוחד אשר כלפיו קיימת אחריות מוגברת מצד החברה ובעלי
השליטה בה.

8. האם התקיימו בענייננו נסיבות המצדיקות הרמת מסך ההתאגדות וייחוס חובות החברה
לבעלי השליטה בה? בית הדין השיב על כך בשלילה. כדי לענות על שאלה זו, מן הראוי
לבחון את מסכת הראיות שהיתה בפני בית הדין ואת המשמעויות המשפטיות הנובעות ממנה.
נעמוד להלן על העדויות בעלות המשמעות לענייננו שבאו בפני בית הדין האזורי:

1(( מגרש בהר טוב: החברה רכשה שני מגרשים באזור התעשיה

בהר-טוב. עדות על כך קיימת במסמך הביאורים לדו"ח הכספי של החברה, אשר צורף לתצהירה
של המערערת. למעשה אין חולק על כך שהחברה אמנם רכשה שני מגרשים המסומנים במספרים 50
ו-51. והנה, בנספח א' לתצהירה של המערערת מצוי אישור של מינהל מקרקעי ישראל מיום
10.12.97 לפיו מגרש מס' 50 רשום על שמם של משיבים 4-5. מסמכים אלה מצביעים, לכאורה,
על שימוש בכספי החברה לרכישת נכסים על ידי בעלי המניות. מסמכים אלה מחייבים למיצער,
לתת הסבר מניח את הדעת, אלא שהמשיבים לא עמדו בכך. טענתו של המשיב מס' 4 בפנינו -
אשר טען בעצמו למשיבים - כי מדובר בטעות, נותרה כטענה בעלמא ולא נתמכה בראיה כלשהי.
במצב דברים זה, קיימת לנו עדות ברורה למצב של הברחת נכסים מן החברה לבעלי מניותיה,
מעשה המהווה - במובהק - שימוש לרעה במסך ההתאגדות של החברה.

2(( הטרקטור: התובעת העידה בבית הדין האזורי כי טרקטורים של החברה הושכרו לחברות
שונות אך התמורה מן ההשכרה לא נכנסה לקופת החברה )עמ' 15-16 לפרוטוקול(. תימוכין
לטענה זו ניתן למצוא בנספח טו/2 לתצהיר - אישור הפקדת כספים שהתקבלו משוכר טרקטור
בחשבון של המשיב מס' 5 )פרטי החשבון של המשיב 5 מופיעים בנספח ט"ו/1(. המשיבים לא
נתנו כל הסבר לכך.גם עדות זו מצביעה על מהלך של ריקון נכסי החברה - מעשה המהווה
שימוש לרעה במסך ההתאגדות.

3(( תשלומים שוטפים של החברה משולמים על ידי משיבים 3-5:

המערערת העידה בבית הדין האזורי כי תשלומים של משיבה מס' 1 שולמו על ידי המשיבים 3
5 -, ובכלל זה משכורות שלה עצמה. עדות זו נתמכה בדוגמאות )סעיף 3 לתצהיר המערערת
ונספחים ט' - י"ד(, ולא ניתן לכך הסבר. אפשר אמנם שמדובר בהלוואות בעלים לחברה, אך
עניין זה לא הוכח כלל ועיקר על ידי המשיבים.

4(( ערבוב נכסים ותחרות עם המשיבה מס' 1:

הובאו ראיות בפני בית הדין האזורי על כך שהמשיבים פעלו באמצעות גופים עסקיים שונים
)סעיף 3)ה( לתצהיר המערערת( ואף קיימו פעילות עסקית המתחרה עם החברה )סעיף 2 ד'
לתצהיר(.

5(( הפסקת פעולת החברה:

הוברר לנו כי החברה - היא המעסיקה של המערערת - חדלה מלפעול. יותר מכך, משיבה זו
נמחקה מרישומי רשם החברות בשל אי תשלום האגרות הנדרשות. לו היו המשיבים טורחים לפרק
את החברה, היה בידי המערערת לקבל לפחות חלק מן הזכויות המגיעות לה, מן המוסד לביטוח
לאומי. בפנינו טענו המשיבים כי אין להם כספים לשלם את האגרות הדרושות כדי "להחיות"
את החברה ולהכניסה להליך של פירוק מסודר.

9. מצטיירת בפנינו תמונה של מעסיק שהיא חברה משפחתית המנהלת את עסקיה תוך התעלמות
מהיותה גוף משפטי נפרד. רכוש החברה וכספיה עוברים לבעלי עניין, תשלומי החברה
משולמים ממקורות חיצוניים לחברה, החברה מתפרקת אט אט מנכסיה ובעלי העניין מנהלים,
במקביל, עסקים המתחרים בה. ומעבר לכל זה - וחמור במיוחד- קיים גילוי מובהק של חוסר
תום לב בכך שהחברה חדלה מלפעול והיא נמחקת מרישומי רשם החברות בשל אי תשלום אגרה,
כל זאת מבלי שנעשה נסיון- ולו למראית עין - לדאוג לזכויותיה של המערערת שהיתה
העובדת שלה. יותר מכך, העובדה שהחברה נמחקה ולא פורקה מונעת מן המערערת לקבל מן
המוסד לביטוח לאומי חלק מזכויותיה. טענותיהם של המשיבים 5 - 3 כי אין להם כסף
לתשלום אגרות החברה נשמעו לנו מן הפה ולחוץ. אכן, בעניינה של המערערת פעלו המשיבים
5 - 3 תוך עצימת עיניים ואטימות לב מובהקים.

כל אלה - קל וחומר בהצטברותם יחדיו - מצדיקים להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את
המשיבים 5 -3 באופן אישי בחובות המשיבה מס' 1 כלפי המערערת.

10. סוף דבר - הערעור מתקבל:

1(( סכום פיצויי הפיטורים לו זכאית המערערת יעמוד על 32,920 ש"ח, בצירוף פיצויי
הלנה כפי שקבע בית הדין האזורי בסעיף 8)ב( לפסק הדין.

2(( שאר הזכויות הכספיות של המערערת הן כפי שנפסק על ידי בית הדין האזורי.

3(( כל חיוביה של החברה כלפי המערערת יחולו, ביחד ולחוד, גם כלפי המשיבים 5 - 3
ביחד ולחוד.

4(( המשיבים 5 - 3 יישאו בהוצאות המערערת בערעור זה בסכום של 7,500 ש"ח.

ניתן היום, כ"ב כסלו תשס"ג )27 נובמבר 2002(, בהעדר הצדדים.

סגנית הנשיא אלישבע ברק - -השופט שמואל צור- -השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג מעבידים אבי ברק נציג עובדים לאון מרוזובסקי