תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה נצרת
|
35921-05-13
01/02/2015
|
בפני השופט:
אסף זגורי - סגן הנשיא
|
- נגד - |
התובעים:
1. ש.ל.ג. 2. מ.י.ג. (קטינה) 3. פ.א.ג. (קטינה) 4. צ.א.ג. (קטין)
עו"ד ג'רמי רוזנטל
|
הנתבע:
מ.ג. עו"ד רפי שדמי
|
פסק דין |
פתח דבר:
אין קיום בלי מזונות. אין מזונות אלא מכוח נורמה משפטית. הנורמה המשפטית, אינה אלא חלון-ראווה לערכים, לאמונות ולאידיאלים הרווחים באותה חברה הנוהגת על פי אותה נורמה. פרשנות ואכיפה של נורמה משפטית מתבצעים בבית המשפט במסגרת הליך משפטי. ככל שגיל הטקסט (של הנורמה המשפטית) מזדקן, כך נטיית בית המשפט תהיה לפרש אותו פרשנות תכליתית שיכולה להתרחק מכוונת הלשון המקורית ולהתקרב לערכי השיטה והחברה הנוכחיים.
ערכי השיטה ומטרות ההליך המשפטי הינן עשיית צדק, קידום השוויון המהותי והגנה על ילדים וזכויותיהם.
הנורמה המשפטית נשוא הדין האישי העברי בעניין חיוב הורים במזונות ילדיהם ועיקרון השוויון אינם מתיישבים עם הקביעה השיפוטית/משפטית שברוב מוחלט של המקרים יחוב רק האב לשלם לאם דמי מזונות עבור ילדיו, בוודאי לא במקרים שבהם הילדים במשמורת פיזית מלאה ומצבם הכלכלי של הצדדים דומה. פרשנות הנורמה המשפטית ואכיפתה שלא באופן שוויוני לא תשיג צדק. והרי אין צדק בלי הגינות. ואין הגינות בלי שוויון. מכאן שהשוויון הוא מכשיר להשגת תוצאה צודקת תוך התאמת הפרשנות התכליתית של הדין האישי והכפפתה לעיקרון השוויון. אך לא השוויון 'הטכני' או 'הפורמלי' הוא הראוי להגנה, אלא 'השוויון המהותי', דהיינו שוויון בין שווים.
שוויון מהותי בין הורים בישראל אינו רק בר השגה או "חב השגה". וזאת כיצד? ראשית באמצעות פרשנות תכליתית של הנורמה משפטית כנורמה שוויונית במהותה (בין אם חיוב במזונות מכוח דין אישי ובין אם חיוב מכוח חוק המזונות) ושנית באמצעות הפעלת שיקול דעת שיפוטי נרחב של היושב בדין באופן, שתוצאת הפסק תוביל לשוויון מהותי ולסיפוק מלוא צרכי הילדים.
א.השאלות המרכזיות:
I.האם יש לראות בשני הורים (יהודים) שחולקים המשמורת הפיזית של 3 ילדיהם (כולם מעל גיל 6) כמי שחבים, עקרונית, באופן שווה בסיפוק מזונות ילדיהם (מדין צדקה)?
II.האם שוויון פורמלי בין ההורים מבחינת חיובם במזונות זהה לשוויון מהותי וכיצד ניתן לקרב ולאחד בין "השוויונים"?
III.כפועל יוצא מהמענה לשאלה המקורית, האם יש לחייב את האב לשלם לידי האם מזונות ומדור, חרף המשמורת המשותפת ובאיזה היקף?
IV.בהקשר האמור, האם הוכחו הוצאות העולות על היקף החיוב במזונות זמניים?
V.כיצד משפיעה העובדה שטרם אוזנו המשאבים בין הצדדים על פסיקת המזונות של הילדים?
ב.רקע עובדתי ודיוני רלבנטי:
1.בפניי מונחת תביעתה של הגב' ש.ל.ג. (להלן: "האם") כנגד מר מ.ש. (להלן:"האב") לתשלום מזונות שלוש ילדיהם הקטינים בסכום של 29,695 ₪ לחודש.