אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלוני נ' קצין התגמולים

פלוני נ' קצין התגמולים

תאריך פרסום : 12/03/2024 | גרסת הדפסה

ע"נ
ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) באר שבע
35805-06-21
04/03/2024
בפני השופט בדימוס:
ברוך אזולאי

- נגד -
המערער:
פלוני
עו"ד סיון תמר
המשיב:
קצין התגמולים - משרד הביטחון - אגף השיקום
עו"ד ערן סירוטה (פרקליטות מחוז דרום אזרחי)
פסק דין
 
  • ההליך

    מדובר בערעור על החלטת המשיב מיום 24/05/21 בה נדחתה בקשת המערער להכרת זכות נכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]. מיום 09/10/16 בגין הפרעה נפשית בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לבין תנאי שירותו הצבאי, בהתבסס על חוות דעתו של ד"ר ברוך פונרובסקי מיום 25/02/2021.

     

  • הראיות

    תצהיר המערער מיום 22/01/2018 (הוגש ביום 15/06/21- כולל השלמה לתצהיר מיום 08.01.17, חקירה נגדית פרוט' עמ' 4.

    המערער התגייס כלוחם בגדוד כפיר, בסיום ההכשרה עסק בפעילות שוטפת אינטנסיבית באזורים מתוחים ביטחונית, ולקח חלק בפעילויות מבצעיות רבות. לקראת סיום מבצע "צוק איתן" זיהה אצלו מפקדו הישיר קושי תפקודי בשל אינטנסיביות הפעילות והעבירו לעבודה במטבח לתקופה של שלושה חודשים. לאחר מכן, חזר לתפקידו כלוחם בגדוד, בחלוף שבעה חודשים, התפרק הגדוד בו שירת והוא הועבר ליחידה אחרת בה נתקל בקשיי הסתגלות, בקושי חברתי שהתבטא בבדידות וביחס משפיל ומבזה מצד החיילים הוותיקים ואכזבתו מכך שלא קיבל תעודת לוחם כמו חבריו, הוא חש קושי בהירדמות, הייתה לו ירידה בתיאבון ובמצב הרוח והופנה לקב"ן ע"י מפקדו הישיר. בהמשך למפגשים עם הקב"ן הועבר לעבודה במטבח והייתה הקלה במצבו הנפשי. ב-21/05/15 נכח באירוע טרור בדרכו לבסיס. באחד המקרים ראה חיילת שנדקרה ומחבל שנוטרל שהיו שרועים על הרצפה. האירוע הטריד אותו והעסיק את מחשבתו. בשלב זה הופסק טיפול הקב"ן. בחודש פברואר 2016 ניסה להיפגש עם קב"ן, אך בשל תקלות בתחבורה ציבורית ותקשורת לקויה מול צוות המרפאה, לא עמד בכל התורים שניסה לקבוע. בחודש מרץ הרגיש הידרדרות במצבו נוכח מחסור בכוח אדם ועבודה מרובה תחת עומס ולחץ מסיבי במטבח. הוריו פנו למפקד הפלוגה והוא דיווח להם שתפקודו של המערער מצוין. חבריו, מפקדים וחיילים ביחידה הבחינו שמצבו לא תקין, לא ישן בלילות, היה מקיא ומדבר לעצמו, סבל מכאבי ראש חזקים ושמע קולות. כשפנה למרפאה קיבל טיפול במשכך כאבים והתבקש להמתין לפגישה עם קב"ן. בתחילת אפריל נפגש עם הקב"ן שאבחן שמצבו הוטב באופן ניכר וסבר שאין צורך בהמשך מעקב וטיפול למרות תלונות המערער. הוריו הלכו אתו לביקור רופא והוא קיבל ארבעה ימי מחלה בשל מצבו הנפשי. הרגיש שאין לו סיכוי לצאת מהמטבח בשל המחסור בכוח האדם. בשלב זה קיבל דרגה ותעודת לוחם, אך הם לא הטיבו את תחושותיו. בעת חופשתו, פנה לחדר מיון בבית חולים ברזילי, אובחן במצב פסיכוטי והחל בנטילת טיפול תרופתי. המשיך במעקב פסיכיאטרי במסגרת הצבא ושהה בחופשת מחלה ממושכת. הוריו תמכו בו וסייעו לו ולא היו לו לגורם לחץ. לאחר חודשיים נקבע לו פרופיל 45 בשל ליקויי נפש. חודש לאחר מכן הועבר לבסיס אחר בניגוד לרצונו. היו לו קשיים חברתיים.

    באחד האירועים בדרכו הביתה, ראה נשק על ספסל בתחנת אוטובוס, לקח אותו והחזיר אותו לחיילים שהיו לידו ואמר להם שהפקרת הנשק עשויה לסכן חיים. החיילים דיווחו על האירוע למפקד הפלוגה ולאור זאת נשלח המערער לבדיקת קב"ן ונפתח תחקיר בעניין. בתחקיר לא נקבע אם הייתה הפקרת נשק או אם המערער לקח את הנשק, אך בעקבות האירוע ולאור העובדה שהמערער היה חדש באותה יחידה, הוחלט להמליץ על שחרורו מהשירות. בתעודת השחרור צוין שהוא שימש כלוחם והוערך בצורה חיובית מאוד. לאחר השחרור המשיך טיפול במערכת בריאות הנפש הציבורית, ניסה להשתלב בתעסוקה אך התקשה להתמיד. טרם גיוסו לא סבל משום בעיה נפשית ומפקדיו הודיעו כי הוא תפקד בצורה מיטבית במהלך שירותו. הוא סבור כי תנאי השירות והאירועים כפי שתוארו גרמו למצבו הנפשי.

    בחקירתו הנגדית אמר שהבעיות במשפחה היו בשל מתחים בין ההורים בעיקר בגלל מצבו, קשיים כלכליים, קשיים עם אחיו אתו חלק חדר וחיו בצפיפות. ביחס לאמור בפרוטוקול הוועדה רפואית לשינוי פרופיל (מסמך 22 לתיק רפואי) שהמערער והוריו דיווחו על תקופה לחוצה שגרמה לשינוי במצבו הנפשי בחייו ובמשפחתו, אמר שלא כך היה ואינו יודע על מה מדובר (פרוט' עמ' 16 ש' 6-12). ביחס לאמור בסעיף 5 לתצהיר מפקדו שהוא התנהג באופן מוזר וניכר היה שהוא סובל מבעיה כלשהי, אמר שהוא לא קיבל באופן אישי יחס משפיל או מבזה מהפלוגות הוותיקות , אך הוא חווה ניצול מצידם והרגיש שהוא מקבל את כל העבודות הקשות וכן שהיחס המבזה היה כללי לחיילים החדשים (פרוט' עמ' 22 ש' 22-32). כמו כן אמר שאינו מבין למה מפקדו כתב שהתנהג באופן מוזר, וכן שלא היה דבר מה חריג איתו (פרוט' עמ' 24 ש' 1-13). בחקירה החוזרת הבהיר שחודש לאחר סיום ההכשרה הייתה לו שיחה עם המג"ד שהציע לו בחירה בין מטבח לחימוש והוא בחר במטבח (פרוט' עמ' 26 ש' 11-12).

     

    חוות דעת המומחה מטעם המשיב ד"ר ברוך פונרובסקי מיום 25/02/21 (צורפה לכתב הערעור והוגש ביום 15/06/21) 

    מהתיעוד הרפואי עולה כי כבר בילדותו סבל המערער מעיכוב בהתפתחות שפתית, בנעוריו אובחן עם הפרעת קשב וריכוז ובסמוך לגיוסו היה במצב של חוסר יציבות תפקודית וקשיי הסתגלות לצד קשיים חברתיים. מדיווח הנוגע לפיגוע עולה כי הוא הוא לא חש איום לחייו, אך הוא חש אכזבה על כך שלא קיבל תעודת לוחם. לא תועדו תסמינים לחרדה או פוסט טראומה. במיון נאמר שאינו זקוק לאשפוז. המשיך בטיפול ומעקב אצל פסיכיאטר צבאי לצד טיפול תרופתי, ונאמר שהוא נהג בחוסר שיפוט באירוע לקיחת נשק. בבדיקה דיווח שבאירוע עם הנשק היו לו מחשבות אובדניות אך בחר לא לפגוע בעצמו ולכן החזיר את הנשק לחייל. ביחס לתקופה שלאחר שחרורו אמר שהיו לו קשיים בהשתלבות תעסוקתית, היו לו הפרעות במצב הרוח שהיו חשודות בהתאם לדיווחיו כהפרעת מאניה דיפרסיה. במעקב בריאות הנפש נקבעה אבחנה של הפרעות פסיכוטיות חריפות וחולפות. בתיק הרפואי שלו נאמר כי הוא סבל בילדותו מעיכוב בהתפתחות שפתית והופנה לטיפול אצל קלינאית תקשורת גם בגיל חמש ותשעה חודשים עדיין לא דיבר בהתאם לגילו. בהיותו בן 16, אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז וטופל בריטלין, וסבל מקשיים בשירותו הצבאי כפי שפירט בתצהירו.

    המומחה הסתמך על ספרות רפואית המצביעה לדבריו על כך שממצאי מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מחלישים את הטענה ששירות צבאי הינו גורם דחק הגורם להאצת הופעת התסמינים הפסיכוטיים, שכיחות סכיזופרניה באוכלוסייה הינה בשיעור של 1%, גיל הופעת הסימפטומים חופף את גיל השירות הצבאי ומדובר במהלך טבעי בהתפתחות המחלה. כיום סכיזופרניה נחשבת להפרעה עם בסיס ביולוגי מובהק והשפעה סביבתית, ומתרחשת לרוב בשלבים התפתחותיים מוקדמים יותר, בשלבי התפתחות עוברית והתפתחות מוקדמת בילדות, כך שסימנים ראשונים של המחלה מופיעים בשנות הנעורים כ- 5-10 שנים לפני פרוץ המחלה, מלווים בירידה תפקודית כמו קשיים בלימודים שמפורשים כביטוי להפרעת קשב וריכוז.

    לאור זאת, סבר שכבר במהלך שירותו הצבאי סבל מתסמינים מקדימים להתפרצות מחלת נפש שבאו לידי ביטוי באי יציבות תפקודית בשירותו, והוא מעריך כי התפתחות מחלתו אינה קשורה לתנאי שירותו, ולכן אינו ממליץ על הכרה בקשר סיבתי בין הפרעתו הנפשית לשירותו הצבאי.

     

    חוות דעת מגיבה של המומחה מטעם המערער  ד"ר לוציאן מוסקוביץ' מיום 29/11/21 (הוגשה ביום 20/12/21) 

    לדבריו אין מחלוקת בין המומחים לגבי האבחנות. עיקר המחלוקת ביניהם הינה ביחס לקשר הסיבתי בין מחלתו הנפשית ושירותו הצבאי, אינו מקבל את הדעה שעיכוב שפתי הינו חלק מהתסמינים המקדימים, קיימת שכיחות לכך בגילאים צעירים ומדובר בבעיה חולפת שמגיבה לטיפול במרפאה לדיבור, אינו מקבל את הדעה שהפרעת הקשב הינה תסמין מקדים להתפרצות המחלה, ולדעתו מדובר בלקות שכיחה המאובחנת בקרב בני נוער לטובת קבלת הקלות בלימודים. אין למערער רקע תורשתי, התפתחותו הייתה תקינה, השתלב מבחינה חברתית וסיים לימודים עם בגרות מלאה. המערער התגייס עם מוטיבציה גבוהה לשירות קרבי, נחשף למספר מצבי דחק קשים הקשורים לשירותו: השתתף בפעילות מבצעית אינטנסיבית בחברון כולל חיפושים אחר חטופים, דיווח על תחושות שחיקה וצורך "בהתאווררות", מעבר ליחידה אחרת בה חווה אווירה לא טובה, בדידות וצפיפות פיזית. כמו כן המערער היה בזירת פיגוע בה ניסה מחבל לדקור חיילת ונורה, והדבר השפיע עליו לא טוב.

    כמו כן, הזכיר את בדיקתו הפסיכיאטרית בבית החולים "שיבא" בה התרשמו מזכרונות לסירוגין מאירוע הדקירה, שולל פלאשבקים ומעיד על חלומות רעים לסירוגין, עוררות ודריכות, מתיחות יתר והימנעויות שאינן קשורות באופן ישיר לטראומה. לפי DSM-5 אירוע יוגדר כפוסט טראומתי בשל חשיפה לאירוע של מוות ללא מעורבות ישירה או איום ישיר על חייו, ולכן סבר שמדובר באירוע טראומתי לפי ההגדרה האמורה. חשיפה כזאת יכולה להוביל להתפתחות מצבים נפשיים שאינם פוסט טראומה בהכרח.

    בהתאם לספרות המודל המשולב -"גולגולת דקה", האירועים האמורים הובילו להופעת המחלה הפעילה בעת שירותו הצבאי. לא מצא בספרות שצורפה על ידי ד"ר פונרובסקי עדות לקביעתו כי הממצאים מחלישים את הטענה לפיה השירות הצבאי היה גורם הדחק להאצת הופעת תסמינים פסיכוטיים. מחקר שנעשה בצה"ל ופורסם ב-2018, מטרת המחקר הייתה לאפיין את התסמינים של החיילים שאובחנו במצב פסיכוטי, ולא עסק בהשפעת גורמי דחק על האצת מחלת סכיזופרניה וכך גם עבודות אחרות שצוטטו לא היו רלוונטיות הואיל ומטרתן הייתה אחרת לחלוטין ולא ניתן להסיק דבר מהן. כמו כן, האמירה ששיעורי מחלה בחו"ל דומים לאלו שבארץ, הינה כללית ולא רלוונטית הואיל וישראל נחשבת למדינה בה גורם הדחק הינו מרכזי ובולט ולא ניתן להשוות אותו לגורמי דחק במדינות אחרות. כמו כן, הזכיר שבמהדורה העשירית של קפלן וסדוק, שצוטטה על ידי המומחה מטעם המשיב בעמוד 1457 בה נאמר שישנה התייחסות להשפעתם של גורמי דחק סביבתיים בפרק המודל המשולב של סכיזופרניה המציין כי ישנה עדות "חזקה ועקבית" להשפעת גורמים סביבתיים באטיולוגיה של סכיזורפניה, מה שקרוי "הגולגולת הדקה" שהוצג כבר ב-1997 ועודכן ב-2008, והתחזק בעדכון משמעותי על ידי מאמר סקירה של פרואסנר (מע/1) ואחרים בשנת 2017 בו נאמר:

    "We conclude by proposing an extanded neural diathesis-stress model that addresses the broader nreuobiological context of stress psychobiology in  psychosis progression."

    בחקירתו הנגדית (עמ' 39-87) אמר שיש מספר דרגות של מצוקה אך הראשונית והבולטת אצל המערער היא התגובה הדיכאונית שהופיעה לאחר חודש יוני 2015, אך ניתן לזהות סימני מצוקה עוד בבקשתו לעבור למטבח (פרוט' עמ' 41). ביחס להבדלים בין גרסת המערער בעדותו ובתצהירו ובין תצהירי מפקדיו, אמר שהוא מאמין לגרסת המערער ואין למפקדיו הכשרה מקצועית רפואית לקביעת התנהגות מוזרה או אי התאמה ללוחמה. ביחס למסמכים שהציג ב"כ המשיב בפניו לגבי בעיות במשפחה (ת"ר: 136, 137, 126, 22), אמר שבהתדרדרות במצבו של המערער היה טריגר לכל המשפחה והמשפחה הגיבה למצב זה, אך הוא לא מצא שום גורם אחר במשפחה שהיווה טריגר למצבו של המערער.

    ביחס לתיעוד בעמ' 258 לתיק הרפואי בו נאמר שהוא סיפר למפקדו שיש לו הרבה צרות ויש לו בעיות בבית וכן שיש לו בעיות עם הצבא והמפקדים, אמר שאין להסיק מכך שהיו לו בעיות ספציפיות בבית, וכל חייל שמחפש שינוי או הקלה נוטה להצביע בין השאר גם על בעיות בבית, אך הדבר לא הופך את הבעיות לטריגר בדיעבד לבעיות נפשיות (פרוט' עמ' 58 ש' 8-10). הפסיכיאטר חשב בזמנו שהדברים במשפחה היוו טריגר למערער, אך הוא (המומחה מטעם המערער) לא מצא טריגר כזה (פרוט' עמ' 57 ש' 1-11).

    לדעתו ההתפרצות הפסיכוטית הייתה סביב פסח 2016 (פרוט' עמ' 61 ש' 1-10). הגורמים שהובילו לדעתו להתפרצות הסכיזופרניה היו, בין השאר, הקושי להמשיך בפעילות מבצעית, שהוביל אותו למעבר למטבח, האווירה המתוחה תחת מבצע צוק איתן וחיפוש אחר הנערים החטופים, פירוק הגדוד, הגעה לפעילות של מעצרים מדומים ואירוע הטרור בו צפה בגופות החיילת והמחבל שהיו דקורים על הקרקע (פרוט' עמ' 62 ש' 1-10).

    ביחס לאמור בספר של סדוק וקפלן משנת 2017, עמ' 1451 (מש/1) שקשה לקבוע אם סטרס ומצבי דחק הם הסיבה או התוצאה להתפתחות הפרעה פסיכוטית סכיזופרנית (פרוט' עמ' 72 ש' 13-18), אמר שהקטע האמור מתייחס לטראומה בילדות המוקדמת וכן שעד לשנת 1998 הגישה הייתה שמדובר במחלה גנטית עם השפעה פרינטלית (החוויות שאנו חווים בתקופה מוקדמת), ומשנת 1998 נכנסה התיאוריה שמתייחסת להשפעת גורמי דחק (סטרס), והוסיף כי בשנת 2008 נוצרה התיאוריה ששולטת עד היום לפיה יש בסיס גנטי אך אירועים סטרסוגניים במהלך החיים פועלים כמו גולגולת דקה, כלומר על פי המבנה הגנטי לא ניתן לדעת אם האדם פגיע או לא עד שמגיע גורם הסטרס שגורם להתפרצות המחלה (פרוט' עמ' 73 ש' 12-17).כמו כן אמר שמעולם לא היה הרעיון שהדחק גורם לסכיזופרניה, אך הדחק יכול להיות טריגר וזאת התאוריה שנקראת סטרס דיאטזיס. עמ' 76 ש' 10-13)

    בהמשך הוצגה למומחה שאלה לפיה יש להבחין בין דחק לבין גורמים סביבתיים והוא נשאל האם ביכולתו להצביע על מקור שהדחק יכול להוות טריגר לסכיזופרניה, והשיב שהוא מתבסס על התיאוריה המשולבת של סטרס דיאטזיס והאסמכתא לכך היא המאמר משנת 2017 (מע/1) שמתרגם את הסטרס הפסיכולוגי לדחק ביולוגי מפורש על הציר ההורמונלי כטריגר (עמ' 77).

    כמו כן, ביקש ב"כ המשיב להגיש קטע מתוך הספרות שמסכם את הסינופסיס (מש/2) וניתנה לו אפשרות לכך, תוך מתן אפשרות לב"כ המערער להשיב על כך תוך 14 ימים הואיל ומסמך זה לא הוצג לפניה קודם לכן (פרוט' עמ' 80).

    ביחס למאמר של פרזנר שצורף ע"י המומחה מטעם המערער הסביר שהוא מוסיף לתיאוריה הקיימת, גישה נוירולוגית מסויימת אך אינו מגיע למסקנה לפיה אבחנות בתקופת הגן קובעות לשנות ה-20, ושהגישה שלו הקושרת בין אירועי הסטרס להתפרצות הסכיזופרניה מגובה יותר בספרות (פרוט' עמ' 84 ו-85).

     

    תצהיר העד - אליאור יפרח מיום 05/11/20 (הוגש ביום 20/12/21, פר' עמ' 98 ש' 11-16).

    מכיר את המערער בעת ששירתו יחד בגדוד "שמשון", חלקו חדר. זוכר שהמערער סיפר שהיה בזירת פיגוע בה ניסה מחבל לדקור חיילת ונורה. מצבו של המערער הידרדר לרעה, היו לו בעיות בעבודת המטבח ושוחרר בעקבות סעיף נפשי.

    בחקירה הנגדית העיד שאינו זוכר תקופות ואינו יכול למקם זמנים במדויק. כמה זמן הם חלקו את החדר, מתי אירע הפיגוע, כמה זמן שירתו יחד ובאיזה בסיס, העיד שהמערער לא שיתף אותו על כך שהיו לו בעיות בבית. לדבריו לפני הפיגוע המערער תפקד כחייל רגיל ועשה את עבודתו ואחרי הפיגוע התנהגותו השתנתה, עשה קולות ואמר "אני רוצה קב"ן" והתלונן הרבה שהנגדים לא מקשיבים לו (פר. עמ' 104 ש' 4-20).

     

    חוות דעת מגיבה של המומחה מטעם המשיב ד"ר ברוך פונרובסקי מיום 23/10/22 (הוגשה ביום 28/10/22)

    לדבריו אין מחלוקת בין המומחים לעניין האבחנה, הוא חולק על דעתו של ד"ר מוסקוביץ' בנוגע לקשר הסיבתי. תוצאות המחקר שהוא ציטט (Livny A.et all 2018 ) סותרות את מסקנות Knobler בהסתמך על תצפית של 90 מקרי אשפוז פסיכיאטריים. בעמוד 1448 של Kaplan and Sadock מפורטים קריטריונים לקביעת קשר סיבתי ולא כולם ניתנים ליישום. מתמקד בחוזק המתאם שנבדק על ידי שוני שכיחות התופעה בשתי קבוצות. לפי קריטריון זה שכיחות הסכיזופרניה לא גבוהה יותר מאשר במדינות אירופה וצפון אמריקה בהם אין גיוס חובה. מתייחס ל-13 מחקרים אפידמיולוגיים שעסקו בנושא הקשר שבין דחק ובין התפתחות מצב פסיכוטי, לפיהם דווח על אירועי דחק בשנה שקדמה למצב פסיכוטי, נמצאה שונות גבוהה בין המחקרים וצוינו מספר פגמים מתודולוגיים כך שלא ניתן להסיק מסקנות לגבי סיבתיות או כיוון הקשר.

    בעניין המערער, הוא סבל מעיכוב בהתפתחות שפתית עד גיל חמש לפחות, ביטוי לבעיה התפתחותית שמהווה סיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה בעתיד. בגיל 16 אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז וזה עלול להעיד על שינוי בעקומת התפתחות קוגנטיבית והופעת סימנים פרודרומאליים והתפתחות טבעית של ההפרעה אצל המערער, בהתאם לתיאוריה נוירו - התפתחותית ותיאוריית diathesis- stress revisited. כמו כן, אין כל הוכחה מדעית שלאירועים המתוארים במהלך שירותו הצבאי הייתה השפעה כלשהי על התפתחות מחלה נפשית אצל המערער, לא מבחינת מנגנון ביולוגי ולא מבחינת תזמון ביחס להופעת תסמינים. ההיפך הוא הנכון, קושי תפקודי ואי יציבות בביצוע התפקיד, יש בהם כדי להעיד שהיה מצוי במצב פרודרומאלי להתפתחות המחלה.

    בחקירתו הנגדית (עמ' 106) אמר שביחס לתיק הרפואי טרם גיוסו של המערער לא הייתה אבחנה רפואית אך לדעתו המקצועית הופיעו סימני פרודרום כמו הפרעת קשב וריכוז מגיל 16 המעידה על ירידה קוגנטיבית כלשהי שלפני כן לא הייתה (פרוט' עמ' 107, ש' 4-25), אינו יכול לקבוע תאריך מדוייק בו הוא חלה, אך הוא מסכים עם הקביעה לפיה לא הייתה אבחנה טרם גיוסו (פרוט' עמ' 107 ש' 30-33). ב"כ המערער שאלה את המומחה לגבי המקור לקביעתו שלמערער היו קשיים חברתיים והוא השיב שהמערער אמר בזמן הבדיקה שתחושת הבלבול החלה מספר חודשים לאחר הגיוס ושמתייחסים אליו לא יפה ומענישים על כל דבר קטן, אך אין תיעוד לכך מיום הבדיקה (פרוט' עמ' 109 ש' 16-33). בחוות הדעת הייתה התייחסות לנפקדות אך לא נמצא כל תיעוד בתיק הרפואי המעיד על כך (פרוט' עמ' 111 ש' 1-9). כמו כן אמר כי לדעתו אדם בעל סיכון מוגבר לפתח סכיזופרניה עלול להיפגע בפעילות קרבית כמו כל אדם אחר, והדחק בקרב לא יגרום להתפרצות סכיזופרניה (עמ' 112 ש' 15-22). התיאוריה המובילה כיום מתייחסת להשפעות הסביבה בהתפתחות המוקדמת.

     

    תצהיר העד מטעם המשיב- רס"ן נתנאל קוג'נסקי מיום 26/10/22 (הוגש ביום 28/10/22)

    העד שימש באותה עת כמפקד פלוגה ביחידת "כפיר", הכיר את המערער בעת שביקש לחזור לפלוגה כלוחם לאחר ששימש כטבח, לא הכיר אותו קודם ולכן הסכים לתת לו הזדמנות נוספת לתפקד כלוחם ואישר את העברתו לפלוגה. מתחילה, זיהה התנהגות חריגה בהשוואה לשאר החיילים, התנהגות שהתבטאה בהתבודדויות, קושי בהבנה ובמילוי משימות ותפקוד נמוך בהשוואה לחבריו. גם יתר המפקדים התרשמו מהמערער באופן דומה. המערער ביצע את המוטל עליו אך העלה ספקות בקשר ליכולותיו לתפקד כלוחם. התייחס לשינויים בפלוגות, מיזוג גדודים לפלוגה אחת, ציין כי המחלקות עברו כמו שהן עם אותם חיילים, למעט אלו שסיימו שירות והשתחררו מצה"ל ואותם מפקדים ולא נדרשה מהם השתלבות מחודשת. מכחיש מכל את טענות המערער ששובץ עם חיילים ותיקים או שזכה ליחס מזלזל או משפיל. עם המיזוג, פעילות הפלוגה הייתה נוחה וללא לחץ, דבר שאפשר לו לשחרר חיילים לחופשות ולהפוגות. באותה עת המערער הלין על כך שלא מסוגל להמשיך לתפקד כלוחם, ניסה לתקשר אתו פעמים רבות ולסייע לו בגישור הפערים, אך התקשה לעשות כן בשל אישיותו המורכבת והיעדר יכולת לתקשר אתו ברצינות. אמר שבשום שלב לא היה שינוי ברמת התפקוד או במצבו הנפשי של המערער. הכחיש את טענת המערער לעניין יחס שאינו הולם מצד מפקדיו והבהיר כי היחס שקיבל ממפקדיו הותאם לרמתו ואופיו, וכי בשום שלב לא שמע ממנו תלונות על יחס בלתי הולם. בתקופה בה פיקד עליו שירותו היה רגיל לחלוטין, ללא אירועים חריגים, לא קיבל משימות חריגות ובהשוואה לחבריו הקלו עליו.

    בחקירתו הנגדית אמר שהמערער ביקש לחזור למטבח בפעם השניה בסמוך למעבר מהחטמ"ר למוצב (פרוט' עמ' 94 ש'25-32 ועמ' 95 ש' 1-6, אמר שאינו מסתייג מהאמור בחוות דעתו על המערער (עמ' 118 ו-119 לת"ר) ועומד מאחורי דבריו לפיהם החייל היה בעל מוטיבציה, ממושמע, מורעל, לא מתבכיין. (פרוט' עמ' 95 ש' 14-31).

     

    תצהיר העד מטעם המשיב- רס"ן ערן זהרנגי ללא תאריך (הוגש ביום 28/10/22)

    היכרותו עם המערער הייתה בתפקידו כמ"פ מסלול בתקופת ההכשרה ממועד גיוסו של המערער ועד לסיום האימון המתקדם שנמשך שמונה חודשים. אמר שרק לאחר סיום ההכשרה החיילים מתחילים לבצע פעילות מבצעית. שבועיים לאחר סיום האימון המתקדם המערער הועבר לתפקיד טבח, לא משיקולי צורך להתאוורר אלא מתוך הטלת ספק ביכולותיו לתפקד כלוחם ולאור חששות שהועלו מצד חבריו לפלוגה לצאת עמו לפעילות מבצעית. התרשם כי המערער לא התאים לתפקד כלוחם בשל קשיי הסתגלות, קשיי הבנה וקושי חברתי לאורך כל שירותו שהפריעו לתפקודו כחייל וכלוחם. הקשיים המתוארים הצריכו את מפקדיו לתת לו הסברים והנחיות באופן מיוחד ומותאם. במהלך התקופה שפיקד עליו לא היו למערער אירועים חריגים, והוא לא השתתף בפעילות מבצעית.

    הוא היה בקשר שוטף עם אימו של המערער היות והיא הייתה מעורבת בעניינו באופן אינטנסיבי, הבין ממנה כי למערער היו קשיים בטרם התגייס שהתגלו מתחילת שירותו והיו קיימים קודם לכן, ביקר בביתו של המערער והתרשם שבני משפחתו הכירו בבעיות ובקשיים שלו, אך המעיטו בחשיבותם וניסו להסתירם מהצבא הואיל ורצו שיצליח. המפקדים זיהו את הקשיים של המערער בשל התנהגותו החריגה ולכן ניסו לתמוך בו ולהכילו ככל שניתן.

    בחקירתו הנגדית אמר שלמערער היו קשיים הסתגלותיים וקשיים חברתייים, כפי שעלה גם מהמפקדים האחרים, לא מעט חיילים פנו אליו עם חשש לצאת לפעילות מבצעית עם המערער (פרוט' עמ' 29 ש' 15-22), המערער היה חייל נוח לפיקוד מבחינה משמעתית, סייע במשימות פיזיות שדרשו סחיבת משקלים והצטיין במבחני הכושר הקרבי. התרשמותו כי החייל אינו מתאים ללחימה נבעה מנסיונו רב השנים לאבחן את היכולת המנטלית של החיילים והוא התרשם שפלוני לא חסין מספיק, הוא ניסה לעזור לו לצאת מהקושי ולהמשיך בשירות תוך הפניה לבעלי מקצוע מתאימים ובכך לקדם את הוצאתו מלוחמה,אך כשסיים את ההכשרה ראה שהמערער שהיה בעל מוטיבציה גבוהה מאוד אך לצד זאת לא האמין ביכולותיו לעמוד באתגרים המבצעיים שנדרשים מלוחם (פרוט' עמ' 29-31) הוא הקפיד שהמערער לא ייקח חלק במבצעים מסויימים במשך כשלושה שבועות השתתף המערער בפעילות מבצעית אחרי האימון המתקדם לפני מעברו למטבח, ונטל חלק משמעותי באבטחת המחנה (פרוט' עמ' 33). הפעילות שבוצעה בשבועות הללו היו סיורים בגזרה, חיפוש אחר שלושת הנערים החטופים ופעילויות דמה מעצרים (פרוט' עמ' 34 ש' 2-11).

     

  • דיון

     

    המחלוקות בין הצדדים

    המחלוקות בין הצדדים נוגעות לעובדות, למחלוקת בין המומחים ביחס לקשר הסיבתי הרפואי העובדתי, ולשאלת הקשר הסיבתי המשפטי בין אירועי הדחק אותם חווה המערער בזמן שירותו וטיבם ובין התפרצות מחלת הסכיזופרניה או החמרתה.

     

    העובדות

    ביחס לעובדות, נראית לנו עדות המערער מהימנה ומוכחת מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת ביחס לאירועים שבגינם היה לדבריו במצב דחק קשה במהלך שירותו. העדויות מתייחסות לקשיים החברתיים אותם חווה בגדוד: המעבר לבסיס החדש, השינוי מתפקיד של לוחם למטבח, הפער הניכר בין המוטיבציה הגבוהה לשירות משמעותי כלוחם ובין יכולותיו לכך, כפי שהעידו המערער ומפקדיו ומצבו הנפשי שהתדרדר בסמיכות זמנים לאחר האירועים הנטענים. גרסתו נתמכת בתיעוד הרפואי ובעדויות מפקדיו. מפקדיו זיהו אצלו קושי תפקודי בשל אינטנסיביות הפעילות והעבירו אותו לעבודה במטבח, היה לן קושי חברתי שהתבטא בבדידות וביחס משפיל ומבזה מצד החיילים הוותיקים, לא ישן בלילות, היה מקיא ומדבר לעצמו, סבל מכאבי ראש חזקים ושמע קולות. כשפנה, בעת חופשתו מהבסיס למיון בבית חולים ברזילי, אובחן במצב פסיכוטי והחל בנטילת טיפול תרופתי, המשיך במעקב פסיכיאטרי במסגרת הצבא ושהה בחופשת מחלה ממושכת. האירוע עם הנשק על ספסל בתחנת אוטובוס, בו הוא בא בטרוניה לחיילים על כך שהפקירו את הנשק, בעוד שאחרים חשדו בו שהוא לקח את הנשק, שחרורו מהשירות לפני המועד , המשך טיפול במערכת בריאות הנפש הציבורית, הקשיים להשתלב בתעסוקה לאחר שחרורו, העובדה שלפני גיוסו לא סבל מבעיות בעלי אופי נפשי מסוג זה, אף שהיו לו קשיים ובעיות קשב וריכוז, חוות דעת המומחה מטעמו שהתייחסה להשתתפותו בפעילות מבצעית כלוחם והעברתו לעבודה מטבח, בדיקתו הפסיכיאטרית בבית החולים "שיבא" בה התרשמו מזכרונות לסירוגין מאירוע הדקירה, חלומות רעים לסירוגין, עוררות ודריכות, מתיחות יתר, הימנעויות ואירוע שהוגדר כפוסט טראומתי בשל חשיפה לאירוע על מוות ללא מעורבות ישירה או איום ישיר על חייו.

     

     

    הקשר הסיבתי הרפואי העובדתי, המחלוקת בין המומחים

    ביחס לשאלת הקשר הסיבתי הרפואי העובדתי והמחלוקת בין המומחים, נראה לנו שיש לאמץ את עמדת המומחה מטעם המערער לפיה התקיים קשר סיבתי רפואי עובדתי בין מצבי דחק ובין התפרצות מחלת הסכיזופרניה. מדובר במצבי דחק מיוחדים אותם ראה המומחה מטעמו כעונים על המבחן המשולב לדיאסטזיס סטרס המקיים את הקשר הסיבתי הרפואי העובדתי כמפורט להלן.

    מסקנתו מעוגנת בספרות רפואית מאוחרת שהוצגה על ידיו הן על פי תאוריית הדחק שהייתה מקובלת בעבר ולא נשללה והן על פי הגישה המשולבת של ה ,"extanded neural- diathesis בהתאם לספרות המודל המשולב - "גולגולת דקה", כאמור להלן. האירועים האמורים הובילו להופעת המחלה בעת שירותו הצבאי. לדבריו, הוא לא מצא בספרות שצורפה על ידי ד"ר פונרובסקי עדות לקביעתו כי הממצאים מחלישים את הטענה לפיה השירות הצבאי היה גורם הדחק להאצת הופעת תסמינים פסיכוטיים. כמו כן, הזכיר שבמהדורה העשירית של קפלן וסדוק, שצוטטה על ידי המומחה מטעם המשיב בעמוד 1457 נאמר שישנה התייחסות להשפעתם של גורמי דחק סביבתיים בפרק המודל המשולב של סכיזופרניה המציין כי ישנה עדות "חזקה ועקבית" להשפעת גורמים סביבתיים באטיולוגיה של סכיזורפניה, מה שקרוי "הגולגולת הדקה" שהוצג כבר ב-1997 ועודכן ב-2008, והתחזק בעדכון משמעותי על ידי מאמר סקירה של פרואסנר (מע/1) ואחרים בשנת 2017, בו נאמר:

    "We conclude by proposing an extanded neural diathesis-stress model that addresses the broader nreuobiological context of stress psychobiology in psychosis progression".

    על פי מודל זה לדבריו, הדחק אינו גורם בלעדי ללא כל רקע קודם אלא טריגר, ומבחינה זאת מדובר בטריגר שהביא לפריצת המחלה על רקע של מצב קונסטיטוציונלי קודם המהווה קשר סיבתי רפואי עובדתי של גרימה בענייננו על פי הפסיקה, [דנ״א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ״ד נו(5) 732 (2002)]. בקשר לכך אמר שהדבר היה :כמו "גולגולת דקה", כלומר על פי המבנה הגנטי לא ניתן לדעת אם האדם פגיע או לא עד שמגיע גורם הסטרס שגורם להתפרצות המחלה" (פרוט' עמ' 73 ש' 12-17)". בעניין זה התבטא המומחה בכך שאמר שמעולם לא היה הרעיון שהדחק הינו גורם בלעדי לסכיזופרניה, לדבריו הדחק מהווה טריגר להופעת המחלה בהתאם לתאוריה שנקראת "דיאטזיס סטרס" (פר' עמ' 76 ש' 10-13), היינו שהדחק הינו טריגר לפריצת הסכיזופרניה, ובכך מתקיים הקשר הסיבתי הרפואי בדרך של גרימה על פי פסיקת בית המשפט העליון, (פס"ד "אביאן" המוזכר לעיל).

    ביחס לשאלה שהוצגה על ידי ב"כ המשיב שהבחין בין דחק לבין גורמים סביבתיים אמר שהדחק מהווה טריגר לסכיזופרניה, והוא מתבסס על התיאוריה המשולבת של דיאתזיס סטרס, על פי

    המאמר האמור משנת 2017 (מע/1) שמתרגם את הסטרס הפסיכולוגי לדחק ביולוגי מפורש על הציר ההורמונלי כטריגר כמפורט בהצגת הראיות (פרו' עמ' 77).

    באשר לשאלות החוזרות ונשנות של ב"כ המשיב למומחה מטעם המערער שביקש להתייחס למצב של דחק להבדיל מגורם סביבתי והתשובות החוזרות ונשנות של המומחה מטעם המערער ביחס לשאלה האמורה, נראה לנו שמדובר בהבדלי תפיסה והבנה ביניהם, כאשר המומחה סבר שהשאלה מתייחסת לאפשרות של דחק כגורם ראשוני ובלעדי ללא רקע של גולגולת דקה, בעוד שהמומחה מטעם המערער התייחס וחזר על דבריו שעל פי המודל המשולב האמור מדובר בטריגר שהביא לפריצתו של מצב קונסטיטוציונלי קודם, המוכר בענייננו על פי הפסיקה כקשר סיבתי רפואי של גרימה בלי להתחשב במצב קודם. כמו כן נראה לנו שהמומחה מטעם המשיב לא הבחין בין מצבי דחק מסיבות שונות ובין גורמים סביבתיים שאליהם התייחס כמצבי דחק, על פי מבחן הדיאתזיס המשולב ובין מצבי דחק עקב גורמים אחרים, ועל כן לא התייחס בתשובתו בנפרד למצבי דחק עקב שאינם גורמים סביבתיים.

    במצב זה חזר ב"כ המשיב על שאלתו ביחס לקשר הסיבתי במצב דחק להבדיל מגורם סביבתי. בעניין זה נראה לנו סביר שהמומחה סבר שתשובתו על פי ה- diathesis-stressעונה לשאלה התתייחסות למצבי דחק באופן כללי, או שלא הייתה לו דוגמה קונקרטית אחרת בה נאמר במפורש שמדובר במצב דחק שאינו גורם סביבתי. מבחינה זאת נראה לנו שתשובתו השיבה לשאלת ב"כ המשיב בהתאם להבנתו והיה בה מענה לענייננו.

    באשר לאפשרות שהועלתה על ידי ב"כ המשיב שהסטרס הינו תוצאה של הסכיזופרניה ואינו הגורם של הסכיזופרנה, נראה לנו שאין לקבל עמדה זאת לאור העדפת מסקנתו של המומחה מטעם המערער כאמור לעיל , ומכל מקום אין מקום לאמץ עמדה זאת במקרה זה בו הופעת הסכיזופרניה הייתה לאחר הופעת תנאי הסטרס שהתקיימו במערער, ולא הייתה אבחנה כזאת לפני גיוסו.

    לאור זאת אנו קובעים שהוכח מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת קיומו של קשר סיבתי עובדתי רפואי של גרימה עקב מצבי הדחק והדיאסטזיס של המערער.

     

    הקשר הסיבתי המשפטי

    ביחס לקשר הסיבתי המשפטי, נראה לנו שמדובר באירועים ותנאי שירות מיוחדים ובתנאים בהם קיימת זיקה הדוקה לפעילות צבאית מובהקת בנסיבות בהן יש להכיר בקשר הסיבתי המשפטי, בשים לב לאופי התפקיד הצבאי שהיה כרוך בפעילות לוחמה מבצעית, השתתפות בתרגילי דמה מעצרים, הגנת המחנה וחיפוש אחר הנערים החטופים, מצב שהוביל לפריצת מבצע צוק איתן וזאת על אף שהמערער לא לקח חלק פעיל במבצע לאחר שהחל. כמו כן, נוכחותו באירוע הדקירה בו ראה את גופות החיילת והמחבל מוטלים על הקרקע ומעברו מתפקיד של לוחמה כחייל בעל מוטיבציה גבוהה כמו במקרה של המערער לתפקיד במטבח, תוך קבלת מסרים ממפקדיו שמצד אחד הפגינו הערכה כלפיו ונתנו לו לקחת חלק במבצעים לעומת עדויותיהם בה אמרו שלא התאים לתפקיד של לוחם.. הקשר הסיבתי המשפטי בין האירועים הנטענים לאופי ומהות השירות הצבאי נתמכים בעדות המערער, עדויות מפקדיו וכן בחוות דעת המומחים והתיעוד הרפואי, כאמור לעיל, וזאת כאמור בפסיקת בית המשפט העליון בתיק רע"א 4949/18 פלוני נ' משרד הביטחון- קצין התגמולים (ניתן ביום 12.05.20), וברע"א 7796/20 פלוני נ' משרד הביטחון (שניתן ביום 25.04.22) ופסק הדין של ועדת הערעורים בע"נ 57189-11-14 פלוני נ' קת"ג (ניתן ב-05.07.23).

     

  • הכרעה 

    לאור האמור, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שהוכח מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת שיש להכיר הקשר הסיבתי לפיו יש בהפרעת הסכיזופרניה של המערער כנכות שנגרמה עקב השירות, ומחייבים את המשיב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

     

    ניתן היום, כ"ד אדר א' תשפ"ד, 04 מרץ 2024, בהעדר הצדדים. Picture 1

    תמונה 4

     

    תמונה 3תמונה 2

    תיבת טקסט 8תיבת טקסט 7מחבר ישר 10מחבר ישר 11מחבר ישר 12תיבת טקסט 9


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ