עע"מ
בית המשפט העליון
|
8610-03
09/08/2004
|
בפני השופט:
1. אילה פרוקצ'יה 2. אשר גרוניס 3. עדנה ארבל
|
- נגד - |
התובע:
אמנון מסילות מעלות את מרכז שוש סלע עו"ד רני גורלי
|
הנתבע:
1. המועצה המקומית מג'אר 2. ועדת המכרזים של המועצה המקומית מג'אר 3. ד"ר אסעד עראידה ראש המועצה המקומית מג'
עו"ד שקיב עלי
|
פסק-דין |
השופטת ע' ארבל:
המערערת הגישה תובענה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (כב' השופט י' כהן) לתשלום פיצויים בגין נזקים כספיים שנגרמו לה, לטענתה, עקב ביטול מכרז שערכה המשיבה 1, ואשר בו השתתפה המערערת. התובענה נדחתה ביום 4.6.03 לאחר שבית המשפט קבע כי המכרז בוטל כדין. הערעור שבפנינו מופנה כנגד פסק הדין.
הרקע העובדתי
1. ביום 15.11.01 פרסמה המשיבה 1, המועצה המקומית מג'אר (להלן - המועצה המקומית), מכרז פומבי להסעת תלמידים (להלן - המכרז). ההודעה מציינת, בין היתר:
"המועצה שומרת לעצמה את הזכות לבטל את המכרז או כל חלק ממנו והיא לא מתחייבת לקבל את ההצעה הזולה ביותר או כל הצעה אחרת ושומרת לעצמה את הזכות לחלק את העבודה".
בסעיף 10.3 לתנאי המכרז נקבע:
"אין הרשות המקומית מתחייבת לקבוע את ההצעה הזולה ביותר, או כל הצעה שהיא כזוכה. כן רשאית הרשות המקומית לפצל את הזכייה בין מספר משתתפים".
2. המערערת, שותפות רשומה שעיקר עיסוקה במתן שירותי הסעות למוסדות ומפעלים שונים באזור הצפון, הגישה הצעתה למכרז (להלן - ההצעה). שני פרטים בהצעת המערערת נוגעים לענייננו. הפרט הראשון הוא כי המערערת התבקשה, כחלק מתנאי המכרז, לצרף להצעה ערבות בנקאית בגובה 10% מסכום ההצעה כולל מע"מ. המערערת צרפה להצעתה ערבות בנקאית בסך 400,000 ש"ח, בעוד שבהתאם לתנאי המכרז ולסכום הצעתה היה עליה להעמיד ערבות בנקאית בסך של כ- 284,000 ש"ח בלבד. הפרט השני הינו כי קיים שוני בין שני עותקי ההצעה שהגישה המערערת, באשר לעלות הפעלת אחד מקווי ההסעות שהוצעו, קו 102, כך שבעותק אחד צוין כי מחיר הפעלת הקו הינו 280 ש"ח, בעוד בעותק השני צוין כי המחיר הינו 380 ש"ח.
3. ביום 31.10.02 התקיימה ישיבה לפתיחת המעטפות במכרז, במעמד נציגי המשיבים. דא עקא, תוצאות המכרז לא פורסמו ועל כן פנתה המערערת אל ב"כ המשיבה 1 בדרישה לפרסם את תוצאות המכרז. המערערת נענתה כי המועצה החליטה לבטל את המכרז.
המערערת פנתה אל המשיב 3, ראש המועצה המקומית (להלן - ראש המועצה), בבקשה לקבל את פירוט הנימוקים שבבסיס ההחלטה לבטל את המכרז ונענתה במכתבו מיום 13.4.02 של מנכ"ל המועצה כי נימוקי ההחלטה הינם כדלקמן:
"א. בנוסח המכרז כתוב: המועצה שומרת לעצמה את הזכות לבטל את המכרז או כל חלק ממנו (מצ"ב העתק מנוסח הפרסום).
ב. מפני שרשומה הצעה יחידה אחת כשירה מתוך כל ההצעות שהוגשו (מצ"ב תיעוד)".
4. המערערת פנתה אל ראש המועצה בבקשה לשקול שנית את ההחלטה על ביטול המכרז ולקבוע כי הצעתה היא ההצעה הזוכה במכרז, ולחילופין, לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב ביטול המכרז. פניותיה לא הניבו דבר.
משלא עלה בידה של המערערת להביא לשינוי ההחלטה על ביטול המכרז, הגישה תובענה מנהלית בהתאם להוראת סעיף 5(3) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, בה תבעה לפצותה בגין נזקים כספיים שנגרמו לה לטענתה עקב ביטול המכרז.
ההליך בפני בית המשפט קמא
5. בית המשפט המחוזי בחן בפסק דינו את שאלת זכותה של רשות מקומית לבטל מכרז כאשר בפניה הצעה יחידה וקבע, כי מאחר שהמכרז וההודעה שפורסמה על עריכתו כללו הוראות מפורשות, שנוסחן הובא לעיל, בדבר זכותה של המועצה המקומית לבטל המכרז או חלקו בכל שלב וזכותה שלא לקבל את ההצעה הזולה ביותר, או כל הצעה שהיא, הרי שהמועצה המקומית הבטיחה את זכותה לבטל את המכרז מכל נימוק שתראה כנכון וסביר, כל עוד היא ממלאת אחר החובות המוטלות עליה כרשות ציבורית.
עוד קבע בית המשפט, כי את המציעים שהגישו הצעה למכרז, והמערערת ביניהם, יש לראות כמי שקראו את תנאי המכרז, הבינו אותם וקיבלו אותם עליהם. המערערת לא פנתה לבית המשפט בטענת פגם במכרז אלא לאחר שהתחוור לה כי לא זכתה במכרז ולפיכך יש לדחות טענתה כי הוראת סעיף 10.3 לתנאי המכרז הינה בגדר פגם שנפל בתנאי המכרז.
בית המשפט מצא כי בהצעתה של המערערת נפלו שני פגמים המביאים לפסלותה. הפגם הראשון- הערבות הגבוהה מן הנדרש שהעמידה המערערת מבלי לספק כל הסבר לצעד זה - הינו, לשיטת בית המשפט קמא, פגם היורד לשרשו של עניין ומצדיק את פסילת ההצעה. הפגם השני- השוני בין עותקי ההצעה ביחס למחיר הפעלת קו 102 - פוגע בהקפדה על תנאי המכרז ככתבם וכלשונם שמטרתה השמירה על עקרון השוויון במכרז ועל כן פגם זה מאפשר אף הוא למועצה לפסול את הצעתה של המערערת. עוד קבע בית המשפט קמא, כי ועדת המכרזים היא הגוף המוסמך לקבל או לפסול הצעה במכרז ועל כן אין המערערת יכולה להיבנות ממכתבו מיום 13.4.02 של מנכ"ל המועצה שנוסחו הובא לעיל, לפיו הצעתה של המערערת היא הצעה "כשירה". נוכח מסקנותיו אלה קבע בית המשפט קמא כי המכרז בוטל כדין מסיבות מוצדקות ועל כן דחה את התובענה.
טענות הצדדים