פסק-דין בתיק עת"מ 25828-07-13

1.                   חלק מחלקה 14 בגוש 7765 (1/24 מחלקה בשטח 48,810 מ"ר, כרשום בנסח הרישום, להלן "המגרש") שבעיר טירה רשום בלשכת רישום המקרקעין ע"ש המנוח חסן מנסור ז"ל, אביהם של העותרים. העותרים טוענים כי קבלו את המגרש בירושה מאביהם.

על המגרש ניצבים בתים שהעותרים בנו, וכן מטעי זית ותאנה.

2.                   התכנית החלה על המגרש היא במ/טר/3003, שפורסמה למתן תוקף ביום 27.11.1997 ( "התכנית"). לפי התכנית, חלק מהמגרש וכן חלקים מחלקות 11 ו-12 באותו גוש, יועדו למבני צבור ( "ההפקעה").

3.                   ביום 27.2.2012 פרסמה הועדה המקומית לתכנון ולבנייה טירה הודעה בילקוט הפרסומים על כוונה לרכוש זכויות בקרקע ולקנות חזקה בקרקע (הודעה לפי סעיפים 5 ו-7 בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי צבור), 1943 (" פקודת הקרקעות"), וביום 3.5.2012 פורסמה הודעה לפי סעיף 19 בפקודת הקרקעות.

4.                   העותרים טוענים כי העיריה לא פעלה לרכישת חזקה במגרש או לבצוע התכנית בו עד סמוך לפני הגשת העתירה, וכי היא מנועה מלעשות כן עתה.

מטרת העתירה להביא לביטול ההפקעה; לבטול ההודעות מכח פקודת הקרקעות; ולחלופין לאפשר לעותרים להגיש תכנית מפורטת לשינוי יעוד המקרקעין המיועדים להפקעה, בהתחשב בשינויים הפיסיים שחלו בו מאז אישור התכנית. לבקשת העותרים ניתן צו מניעה זמני (כב' השופט אברהם יעקב, ס"נ, מיום 14.7.2013).

טענות העותרים

5.                   סעיף 3 בתקנון התכנית עוסק בשלבי ביצוע התכנית וקובע, בין השאר, כי "תוך 3 שנים מיום אישור התכנית כחוק יבוצעו 100% מהתשתיות ו-20% מהשלדים של המבנים המוצעים על פי התכנית".

העותרים טוענים כי הוראה זו לא מולאה, ועד שנת 2000 לא נבנה שום מבנה, אף לא תחילתו או "שלד" לו; וכי לא בוצעו תשתיות כנדרש: במיוחד הדרכים שהיה על העיריה לסלול מצד מזרח, צפון ומערב לשטח המיועד למבני הצבור. ועל כולם, כי בחלקה 11 המיועדת אף היא למבני צבור, נבנה בית מגורים של אחד מתושבי העיר, ללא התנגדות של העיריה.

דרך שתוכננה לשרת את מבני הצבור לא נסללה, ועל תוואי הדרך נבנו מבנים.

בשל כך טוענים העותרים כי התכנית פקעה; כי תנאיה לא מולאו; וכי נטילת החזקה בחלק מן השטח שיועד להפקעה מהווה אפליה, ומתן תמריץ לבניה בלתי חוקית.

משלא בוצעה התכנית במועדה ושנים רבות לאחר מכן, העותרים סבורים כי אין להפקיע את המגרש שלהם מכוחה, ויש לאפשר להם להגיש תכנית מפורטת חדשה, שתתחשב בשינויים שנעשו באזור.

6.                   העותרים מוסיפים וטוענים כי פרסומי הועדה המקומית לפי סעיפים 5, 7 ו-19 בפקודת הקרקעות נעשו שלא כדין, מבלי שהובאו לידיעת העותרים, ותוך שנשללה מהם זכות השימוע. במיוחד טוענים העותרים כלפי הפרסום בילקוט הפרסומים מיום 27.2.12 "הודעה על כוונה לרכוש זכויות בקרקע ולקנות חזקה בקרקע שסעיף 5א לפקודה לא חל לגביה". לטענתם, סעיף 5א בפקודת הקרקעות כן חל על הקרקע, והמשיבה לא היתה רשאית להפקיע את המגרש שלא על פיו.

7.                   לטענת העותרים, ביום 23.6.2013 החלה העיריה בעקירת מטעים לפינוי המגרש. העותרים טוענים גם נגד כניסת המשיבה למקרקעין בלא צו של בית משפט למסירת החזקה בקרקע, כנדרש בסעיף 8 בפקודת הקרקעות, לטענתם.

טענות המשיבים

8.                   המשיבים טענו לשיהוי ולאי ניקיון כפיים של שני העותרים.

העותר 1 החל בבניית בית על המקרקעין ללא היתר, והוצא נגדו צו הפסקת בניה ביום 13.8.2000. לאחר שבקש היתר, התנתה הועדה המקומית לתכנון ולבניה את מתן ההיתר בהבטחת ההפקעה "מצד מזרחי, צפוני ודרומי" של חלקה 14, לפי תכנית טר/3003.

העותר 2 חתם על התחייבות דומה ביום 30.5.2000, לאחר שגם נגדו הוצא צו להפסקת בניה בחלקה. מאוחר יותר הודיע העותר 2 כי אינו מבעלי החלקה ובקש לבטל את ההיתר שהוצא.

אביהם של העותרים, חסן מנצור ז"ל, קבל היתר בניה במקרקעין, לאחר שהסכים לקיים את ההפקעה לפי "טר/3003 +חמ 2330 +תיק בניה 4373".