פסק - דין 34565-06-13

 פסק דין 

1.    פקיד התביעות דחה את תביעתה של התובעת לתשלום חלק מדמי הלידה כשכירה על בסיס סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

במסגרת מכתב הדחיה כתב פקיד התביעות לתובעת כי תביעתה לתשלום דמי לידה "נקלטה אוטומטית כעצמאית" בשנת 2011 לאחר הלידה וכי התובעת הגישה תביעה כשכירה לתשלום דמי לידה רק ביום 23.4.13 במסגרתה ביקשה להגדיל את משך תקופת הלידה מ-49 ימים ל-98 יום, אולם בשל הגשת התביעה כשכירה באיחור– תביעתה נדחתה.

מכאן התביעה שבפנינו.

לאחר ששמענו את עדות התובעת ואת סיכומי הצדדים ביום 2.6.14 להלן הכרעתנו.

2.    התובעת ילדה ביום 18.3.11.

3.    על פי נוהל הקיים אצל הנתבע, נוהג הנתבע ליזום הגשת תביעה בשם המבוטחת לתשלום דמי לידה, כאשר לשיטתו הדבר נעשה למבוטחות עצמאיות על מנת להקל עליהן.

4.    אין חולק כי ביום 23.4.11 שלח הנתבע לתובעת את החלטתו לקבל את תביעתה לתשלום דמי לידה כעצמאית לתקופה שמיום 8.3.11 ועד ליום 5.5.11. החלטה ממנה עלה למעשה כי הנתבע הוא שיזם את הגשת התביעה ואישר אותה.

בסעיף ה' להחלטה הנ"ל הודיע הנתבע לתובעת כי הוא אישר את תביעתה היות והיתה מבוטחת "כעובדת שכירה/ עצמאית" ובהמשך לכך נכתב כי על מנת שהתובעת תהיה זכאית לתשלום דמי לידה מלאים, עליה להמציא אישורים על היותה מבוטחת "כעובדת שכירה/ עצמאית" במהלך התקופה הרלבנטית שננקבה בהודעה.

אין חולק כי במסגרת המכתב כאמור הנתבע לא קצב את הזמן להגשת מסמכים נוספים ואף לא הודיע לתובעת כי עליה להגיש תביעה – בנוסף לתביעה שיזם הנתבע עצמו – על מנת שתוכר זכאותה לתשלום דמי לידה מלאים כשכירה.

5.    מהראיות עולה כי התובעת פנתה ביום 23.4.13 בבקשה לתשלום השלמת דמי הלידה כשכירה תוך צירוף מסמכים נוספים, אולם תביעתה נדחתה בשל שיהוי, על בסיס סעיף 296(ב) לחוק.

6.    הנתבע נסמך בטיעוניו כאמור על סעיף 296 לחוק וכן על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה ובכלל זאת על עב"ל 57861-01-11 אסתר לוזון נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 7.2.12) (להלן – פרשת לוזון).

התובעת מנגד, טוענת כי יש לאבחן את המקרה מהמקרה שנדון בפרשת לוזון ואף להחיל בעניינה את החריג אליו מתיחס סעיף 23 לפס"ד לוזון.