|
"הצדדים וב"כ:
מבלי להודות בדבר נסכים לקבל את הצעת בית המשפט לצרכי פשרה. נבקש את הוראות בית המשפט.
נבקש כי פסק הדין שניתן בבקשת הביזיון יבוטל והערעורים ימחקו בהסכמה וללא צו להוצאות".
12. להסכמות הצדדים דלעיל מהדיון מיום 26.5.15 ניתן תוקף של פסק דין שיצוטט להלן:
"פסק דין-
1. אני מורה על מתן משמורת לאם אשר תתגורר בבית הוריה באילת ברחוב-------באילת.
2. שני ההורים היו ויישארו האפוטרופסים הטבעיים על הקטין ---. אשר על כן, כל החלטה מהותית הנוגעת לגידולו, חינוכו ובריאותו של ---- וכן החלטה בדבר מעבר מקום מגורים, יש לקבל בהסכמה ובשיתוף פעולה ובהעדר הסכמה יש לעתור לבית המשפט ולקבל הכרעה שיפוטית ולא לפעול באופן חד צדדי בשום מקרה.
3. הסדרי הראיה בין האב לבין הקטין --- יבוצעו באופן שלא ייווצר נתק בין האב לבין ---- אשר יעלה על 5 ימים רצופים וזאת כפי שהוסכם היום ולמען טובת הקטין. כמו כן, האם היא זו שתביא את הקטין ---- לשדה דב ותחזור עמו לאילת משדה דב.
4. להלן הסדרי הראיה:
בשבוע שבו הקטין ---- נמצא באילת בסוף השבוע, תביא אותו האם ביום ה' אחר הצהריים לשדה דב לא יאוחר מהשעה 17:00 והאב יחזירו אל האם בשדה דב ביום ו' בשעות הצהריים על פי מועד הטיסה האחרונה האפשרית חזרה לאילת. במידה והטיסה האחרונה איננה פנויה אזי ישיבו בטיסה הלפני אחרונה.
בשבוע שלאחר מכן, שבו הקטין ---- נמצא בסוף השבוע עם האב, תביא האם את הקטין ---- ביום ה' עד השעה 18:00 לשדה דב והאב יחזירו אל האם לשדה דב במוצאי שבת לאחר צאת השבת.
5. יובהר, כי בסוף השבוע הקרוב יחול סוף שבוע שבו הקטין נמצא עם האב.
6. יש להקפיד על קיום הסדרי הראיה במלואם וכסדרם. במידה ואין אפשרות לקיים את הסדרי הראיה בגין "כוח עליון" או בעיה רפואית לקטין שמצורף לה אישור רפואי מתאים כי אז נקבע יום חלופי על מנת שכאמור לא ייווצר נתק העולה על 5 ימים בין האב לבין הקטין. היום החלופי הינו יום א' שלאחר אותו יום או יום אחר שעליו יוסכם בין ההורים.
7. במידה ולא יתאפשר לאור נסיבות של "כוח עליון" לקיים את הסדרי הראיה בין האב לבין הקטין בסוף השבוע של האב עם הקטין, כי אז, סוף השבוע הבא יהיה סוף שבוע של האב עם הקטין ולאחר מכן יהיה סוף שבוע של האם עם הקטין וזאת מבלי לפגוע בהסדר של היום החלופי.
8. כבר עתה, אני מורה, כי ככל ויופרו הסדרי הראיה שלא מטעמי "כוח עליון" או מסיבות רפואיות כפי שפורט לעיל, כי אז, המפר ישלם קנס בסך של 600 ₪ בגין ההפרה וזאת מבלי לפגוע בזכותו של הצד שנפגע לעתור בבקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט על מנת שהסנקציה שתוטל על המפר תהא אף חמורה יותר לפי נסיבות העניין.
9. תשומת לב הצדדים לחשיבות העליונה שבקיום הסדרי הראיה למען טובתם ובראש בראשונה למען טובת הקטין.
10. על פי הוראות סעיפים 19 ו–68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב – 1962 מוענקות בזה סמכויות לפקידת הסעד ברמת השרון, עו"ס לסדרי דין ---- לקבוע את הסדרי הראיה בין האב לבין הקטין בחגים ובחופשות באופן שהחגים והחופשות יתחלקו בין ההורים בחלקים שווים ולסירוגין וכאשר הסדרי ההבאה וההחזרה של הקטין יהיו בהתאם לקבוע לעיל דהיינו האב יקבל את הקטין משדה דב ויחזיר משדה דב או לחילופין יקבלו וישיבו לכל מקום אחר באזור המרכז. תוצג בפני פקידת הסעד טבלת חופשות וחגים מסודרת לנוחיותה ולנוחיות הצדדים.
11. תוקף ההסמכה הוא לשנתיים.
12. המזכירות תעביר העתק לעו"ס לסדרי דין ב ------.
13. כאשר האב שוהה באילת ביכולתו לראות את הקטין כפי רצונו ולאחר שיצור קשר עם האם.
14. פסק הדין שניתן בבקשת הביזיון מבוטל על פי הסכמת הצדדים מהיום ומתוך תקווה שמכאן ואילך יתנהלו הצדדים בדרכי פשרה ולמען טובתם וטובת הקטין.
15. על פי הסכמת הצדדים מהיום הערעורים שהוגשו יבוטלו בהסכמה וללא צו להוצאות.
16. בית המשפט מברך את הצדדים על הגעתם להסכמות תוך ראיית טובת הקטין לנגד עיניהם ואכן התקווה היא שמעתה ואילך יתנהלו בדרכי פשרה ובשיתוף פעולה למען טובת הקטין.
17. המזכירות תסגור את תיק תמ"ש ---- ותמ"ש ------".
13. הנה כי כן, ביום 26.5.15 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, לפיה המשמורת על הקטין ניתנה בידי האם והסדרי הראיה יתקיימו כך שמדי סוף שבוע, תטוס האם עם הקטין לשדה דב.
14. ואולם, כבר ביום 20.10.15 הגישה האם את התביעה שבפניי לשינוי הסדרי הראיה, מהטעם שהטיסות המרובות משבשות את חייו של הקטין ואינן משרתות את טובתו (תמ"ש -------)
15. ביום 20.10.15 הגישה האם גם את התובענה למזונות הקטין ובד בבד, את הבקשה למזונות זמניים.
16. על פי בקשת האב, הופנו הצדדים ליחידת הסיוע לצורך הליך גישור, אשר למרבה צער לא צלח.
17. נוכח האמור, הגיש האב ביום 23.12.15 את תגובתו לבקשה לפסיקת מזונות זמניים.
18. ביום 21.10.15 ניתנה החלטתי בתובענה שבכותרת לפיה: " ביום 26.5.15 ניתן פסק דין, לפיו על האם להביא את הקטין להסדרי הראיה עם אביו מאילת לשדה דב ולהשיבו משדה דב לאילת. האם טוענת כי הסדרי הראיה כאמור פוגעים בקטין ואינם משרתים את טובתו. אני מורה לעו"ס ----- מעיריית _________, לה הוענקו בפסק הדין מיום 26.5.15 סמכויות מכח סעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוט', להגיש תסקיר משלים אשר יתאר את האופן בו מתקיימים הסדרי הראיה מאז ניתן פסק הדין ותיבחן האם קיום מפגשים באופן הנ"ל עולה בקנה אחד עם טובת הקטין. כן תינתנה במסגרת התסקיר המלצות באשר לשינוי הסדרי הראיה, ככל שתסבור העו"ס כי קיימת פגיעה בטובת הקטין.
מבוקש, כי התסקיר המשלים יוגש בתוך 45 ימים. מבלי לגרוע מהאמור, תבצע האם מסירה אישית של כתב התביעה והחלטה זו לידי המשיב, אשר ייתן תגובתו לבקשה בתוך 45 ימים.
ת.פ. 60 ימים. המזכירות תודיע לצדדים ופק"ס ---- מעיריית ______".
19. ביום 18.1.6 התקיים דיון בפניי במעמד הצדדים וב"כ ובנוכחות העו"ס ------. בדיון נחקרה עו"ס על התסקיר ונשמעו טיעוני הצדדים בעל פה מפי באות כוחם וביום 31.1.16 הוגשו סיכומי הצדדים בכתב ולהלן ההכרעה.
טענות התובעת בתביעה שבפניי:
20. התובעת טוענת כי עת הצדדים התגרשו, חזרה להתגורר בבית הוריה באילת, כשהיא בחודש שביעי להריונה, והאב לא הביע לכך כל התנגדות.
21. יתרה מזאת, טוענת, כי לו היה האב מבקש למנוע מעברה לבית הוריה באילת, היה מציע לה סיוע כלכלי על מנת שתוכל להישאר להתגורר באזור המרכז עם בנם המשותף.
22. לאחר לידת הקטין באילת, היה האב מגיע לבקר את הקטין פעם בשבוע. התובעת טוענת כי הדבר יכול להיעשות גם עתה ובאפשרות האב, לשיטתה, ללון בבית החייל בעלות של 20 ₪ מכח הטבותיו כ__.
23. עוד טוענת כי מבינה את חשיבות הקשר בין האב לבן ותעשה כל שביכולתה על מנת לשמור על הקשר ושזה לא יפגע, ואף עברה לתקופת ניסיון במרכז, על מנת שהקטין יהיה קרוב לאביו, אך זו לא צלחה עקב קשיים כלכליים שהיו לה.
24. התובעת שיתפה את האב בקשייה הכלכליים במגוריה במרכז, אז לטענתה לא הציע סיוע כלכלי מטעמו בשכר הדירה ולא הביע התנגדות כאשר הביעה רצונה לחזור להתגורר בבית הוריה באילת, וכל התנגדויותיו נגלו לה דרך הליכים משפטיים בהם נקט ובניהם צו המניעה למעבר.
25. לעניין הסכמותיה בדבר הסדרי הראייה טוענת, כי הסכימה להם בעל כורחה בעצת בא כוחה, על מנת שתוכל להישאר להתגורר בבית הוריה ולדאוג לצרכי הקטין, אך אלה הפכו עבורה קשים ואינם משרתים את טובתו של הקטין ומשבשים את סדר יומו.
26. זאת ועוד התובעת טוענת, כי הנטל הכלכלי הכרוך בקניית שמונה כרטיסי טיסה הינו כבד ומשולם בכפל- לה ולקטין. זאת ועוד היא נאלצת לדאוג לעצמה למדור במרכז בזמן שהייתו של האב עם הקטין, ומנגד האב אינו נושא במזונות הקטין ואינו מסייע לה בכך.
27. לאור כל זאת מבקשת התובעת כי הסדרי הראייה ישונו באופן שבו, בשבוע שבו הקטין נמצא באילת בסוף שבוע, יבוא האב להתראות עם הקטין באילת. בשבוע שלאחר מכן, בו הקטין נמצא בסוף שבוע, יבוא האב להתראות עם הקטין באילת. בשבוע שלאחר מכן, שבו הקטין נמצא בסוף שבוע עם האב, תביא התובעת את הקטין ביום ה' עד השעה 18:00 לשדה דב והנתבע יחזירו אל התובעת, לשדה דב, במוצאי שבת לאחר צאת השבת. כך לטענתה יתחלק הנטל על שני ההורים.
28. זאת ועוד התובעת מבקשת כי ככל שהאב יסרב להסדר זה, היא תביא את הקטין פעם בשבועיים מאילת , במקום פעם בשבוע כפי ההסדר שפועל כיום.
טענות הנתבע בתביעה שבפניי
29. הנתבע (להלן: "האב"), טוען כי דין התביעה להידחות משהתביעה הוגשה בחוסר תום לב ע"י התובעת, שכן התובעת עותרת במסגרתה תביעתה לשינוי הסדרי הראיה אשר נקבעו בפסק דין מיום 26.5.15 שניתן בהסכמה.
30. הצדדים נשאו כדמו"י ביום 21.8.13 וקבעו את מקומם במרכז הארץ. לאור זאת, טובתו של הקטין היא שיחזור יחד עם אימו להתגורר לידו במרכז על מנת לשמור על קשר תכוף ויציב עמו.
31. האב טוען כי התנגד לאורך כל הדרך למעברה של האם והקטין לאילת והביע זאת גם באמצעות ההליכים שנקט, וכל טענותיה בדבר חוסר התנגדותו אין בהן ממש. יחד עם זאת, לבסוף ניתנה הסכמתו בתנאי שיזכה לראות את הקטין בתדירות גבוהה ובהפרש שאינו עולה על חמישה ימים וכל האמור בא לידי ביטוי מפורש בפסק הדין מיום 26.5.15 שנתן תוקף להסכמות הצדדים.
32. לעניין הטענות כי לא סייע לתובעת כלכלית, טוען כי משכה והעלימה כספים מחשבון הבנק המשותף והוא זה שנאלץ להתמודד לבדו עם יתרת החוב שהותירה. זאת ועוד, הנתבע טוען כי כאשר התגוררה במרכז העביר לידה מזונות מדי חודש בחודשו, וכן עבדה בעבודה קבועה בחברת _______ וצרכיה סופקו.
33. לעניין הגעתו לאילת עם לידת הקטין בבי"ח באילת, אכן כך. הנתבע טוען כי השקיע מאמצים רבים כדי לשהות לצד הקטין, מימן שהייה בבתי מלון, טיסות ונסיעות רבות, ואף עמד על קבלת חופשות מעבודתו. אך מנגד, האם הגבילה את הפגישות והקציבה לאב ולקטין שעות ספורות בלבד. יחד עם זאת, טוען כי גם היום הוא עושה מעל ומעבר להסדרי הראייה שגובשו בהסכמה ומגיע לאילת על מנת לקחת חלק באירועים מיוחדים של הקטין, כגון: היום הראשון לגן ומסיבת חנוכה, אך אין זה מפחית מהתחייבויותיה של התובעת ולעמוד בפסק הדין שנתן תוקף להסכמות שהושגו בין הצדדים.
34. באשר לטענותיה של האם בדבר נטל הכלכלי הכרוך בהוצאות הטיסה, טוען הנתבע שאין לה להלין אלא על עצמה בזמן שבחרה לעשות את המעבר שעשתה, בניגוד לדין ובניגוד צו מניעה מפורש של בית המשפט. מכל מקום, הנתבע מציין כי כתושבת אילת זכאית התובעת להנחות משמעותיות בכרטיסי הטיסה, וככל שהוא יאלץ לשאת בכך, גם באמצעות הנחות מועדון "חבר" העלויות יהיו יקרות יותר.
35. לעניין ההסדר לו עותרת התובעת, טוען כי אינו עומד בקנה אחד עם טובת הקטין. טובת הקטין שיהיה לו קשר מסודר ויציב עימו, כפי שנעשה כיום. זאת ועוד טוען, כי הסדרי הראייה עם הקטין הכוללים לינה אינם יכולים להיות באילת, אין לו שם מקום מגורים, וההצעה ללון עם הקטין בבית החייל אינה הולמת, אינה מתיישבת עם טובתו של הקטין ואין בה מן ההיגיון.
דיון והכרעה
לאור כל האמור לעיל, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, סבורה אני שדין התביעה שבפניי להידחות; ואנמק:
36. במסגרת התביעה שבפניי עותרת התובעת לשינוי הסדרי הראיה בין האב לבין הקטין.
37. הסדרי הראיה אשר מתקיימים כיום ואשר התובעת עותרת לשינויים כאמור לעיל בתביעתה שבפניי, הינם על פי פסק הדין מיום 26.5.15 אשר נתן תוקף להסדר הפשרה בין הצדדים, ואשר קובע כי לא ייווצר נתק בין האב לקטין של יותר מחמישה ימים, וכי אחת לשבועיים, בסופי שבוע שבהם הקטין שוהה עם האם באילת, עליה להביא את הקטין לשדה דב ביום חמישי לא יאוחר מהשעה 17:00 ועל האב להשיבו לשדה דב ביום שישי עד שעות הצהריים, ואחת לשבועיים בסופי שבוע שבהם הקטין שוהה עם האב, על האם להביאו לשדה דב ביום חמישי עד השעה 18:00 ועל האב להשיבו לשדה דב במוצאי שבת. (להלן: "ההסדר הקיים").
38. שעה שבימ"ש זה נדרש במסגרת התביעה הנוכחית לבחון את הצורך לשינוי הסדרי הראיה בין האב לבין הקטין אשר הוסכמו ואושרו בפסק דין, יש לבחון כאמור את טובת הקטין וכן לבחון האם חל שינוי נסיבות מהותי שבעטיו יש לבחון את הדברים מחדש.
בחינת טובת הקטין ובחינת שינוי הנסיבות מאז פסק הדין שנתן תוקף להסכמות הצדדים- הכלל והפרט;
39. הצדדים יחדיו, כהוריו של הקטין, ומבלי קשר למי מהם נתונה המשמורת, הינם אפוטרופסיו הטבעיים (סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב- 1962 (להלן: "החוק")).
40. תפקידם של ההורים כאפוטרופוסים, כולל את "החובה לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם, וצמודה לו הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו" (סעיף 15 לחוק- בשינויים המחויבים בהתייחס לקטין).
41. הרשות להחזיק בקטין, לקבוע את מקום מגוריו ומקום חינוכו, הם חלק מתפקידי ההורים כאפוטרופוסים של הקטין. על ההורים להידבר ולהגיע להסכמות בעניינים מסוג זה ומקום שלא יצליחו להגיע להסכמה, יוכרע העניין ע"י בית המשפט, שישקול את טובת הקטין (ראה סעיפים 15 ו- 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב 1962).
42. ההכרעה בסוגיית מקום מגוריו של קטין, מקום בו לא הגיעו הוריו להסכמה , הינה הכרעה קשה במיוחד. על בית המשפט להכריע בדבר כאמור על יסוד עיקרון טובת הילד. טובתו של ילד תבחן על פי הילד הספציפי. ר' דברי כבוד השופטת חיות בבע"מ 9352/04 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו):
"בכל מקרה ומקרה מקבל סיפור חיים משלו, ובכל מקרה ומקרה נפרשת בפני ביהמ"ש מערכת יחסים שהיא ייחודית לבעלי הדין הניצבים לפניו כמשפחה במחלוקת ההכרעה בשאלה: 'מהי טובת הקטין' במקרה קונקרטי מחייבת בחינה של עניינים עדינים ומורכבים הנוגעים לנפש האדם, ובהם, כאמור הקשר בין ילדים להוריהם וחוסנו הנפשי של כל אחד מבני המשפחה להתמודד עם מצבים שהחיים מזמנים לו..."
43. מלאכתו של בית המשפט אינה קלה, כאשר עליו לאזן ב"משולש הזכויות": בין זכותו של הקטין לקיים קשר יציב ורציף עם שני הוריו, לבין זכותו של ההורה המשמורן, בענייננו זכות האם להמשיך בחייה, לקבוע את מהלך חייה, לפתוח בחיים חדשים ולגור בקרבת בני משפחתה, כאשר מאידך עומדת זכותו של האב שאינו משמורן, להמשיך ולקיים קשר משמעותי עם ילדו, קשר שעומד בסיכון נוכח העתקת מקום מגורים ברדיוס של למעלה ממאה ק"מ ממקום המגורים הנוכחי.
44. במסגרת איזון הזכויות יש להביא בחשבון כי משמעות ההורות טומנת בחובה ויתור על זכויות.
45. לעניין זה, יפים דברי כבוד השופט ניצן סלמן בתמ"ש (קריות) 3461/05 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו):
"כאשר מביאים אנו כהורים, ילדים לעולם, 'מוותרים אנו' על זכויות רבות- נשללת מאתנו פרטיות, חופש מסוים, שלווה מסוימת וזוכים אנו בהנאות רבות. הוויתור הינו חלק מודע, כחלק מאחריותנו ההורית, יכולת השיקום, וניהול החיים לא נשללים אוטומטית, אלא שכפופים הם לטובת הקטין."
46. במקרה שבו עסקינן בסוגיית שינוי מקום מגורים מארג השיקולים ומלאכת האיזונים - כל אלו מורכבים וסבוכים. לעניין שיקולי ביהמ"ש ראה פסק דינו של כב' השופט ניצן סלמן שניתן בתמ"ש (קריות) 10428-03-10 פלונית נ' אלמוני (פורסם בנבו). (סעיפים 26-24). כן ר' הפסיקה שנסקרה ע"י כבוד השופט נמרוד פלקס בתמ"ש (ים) 6415-11-11 בעניין מ' נ' א' (פורסם באתר נבו):
"במסגרת שיקוליו על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר את השיקולים כדלקמן:
טיב הטיפול של כל אחד מההורים בקטינים בטרם, ראו תמ"ש (טב') 12148-04-10 ס.ג. נ' ע.ס. 28.4.11, האם המעבר יאפשר להורה שאינו עובר למלא את תפקידו ונוכחותו המשמעותיים בעולמם של הילדים לגדלם ולממש את אחריותו ההורית. ראו תמ"ש (י-ם( 23723/05 ה.ס. נ' ר.ס. (22.2.11), יש לבדוק את אופי הקשר שייווצר עם ההורה האחר עקב המעבר. הנטל שיוטל על ההורים או מי מהם, קשרי החברה ומשפחה במקום הישן והחדש. ראו עמ (ב"ש) 119/08 פלוני נ' פלונית (13.8.08), תמ"ש (קר/) 7910/05 ג.ש. נ' ב.ע. (11.9.06), יש להתחשב בשאיפת ההורה העובר להתקרב למשפחת המוצא או להתקדם מבחינה מקצועית. ראו תמ"ש (י-ם) 20148/02 פלוני נ' אלמונית (5.9.10). יש להעמיד במבחן הביקורת את סדרי עדיפויותיו של ההורה המבקש לעבור עם הקטינים, כאשר השאלה המרכזית היא, היכן מוקמו צורכי הקטינים במסגרת סדרי העדיפויות אל מול צורכי ההורה המבקש לעבור. ראו תמ"ש (קר') 4212-12-09 פלונית נ' פלוני (9.7.10)."
47. על בית המשפט לקבוע הסדר המגשים במידה המרבית את זכותו של הקטין ליהנות ממסגרת יציבה כמו גם שמירה על קשר עם ההורה האחר. מלאכת האיזונים המתבקשת במקרה מהסוג הזה מחייבת את בית המשפט לייחס את המשקל הראוי לכל אחד ואחד מהטיעונים ולהגיע למסקנה האם לצד זה או אחר השפעה משמעותית ומכרעת בהשוואה ליתר הצעדים הנשקלים, בכל הקשור לטובת הקטין בנסיבות הספציפיות של משפחה זו.
48. כך, במסגרת התביעה שבפניי , מאחר וההסדר הקיים הינו הסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין, בתוך מארג נוסף של הסכמות, אשר עיקרן הסכמת האב למגורי האם והקטין באילת, אך זאת בכפוף ליתר ההסכמות, על האם – המבקשת לסטות מהסכם שכזה מוטל נטל ראיה גבוה, וזאת בשל אופיו הסופי וההסכמי של ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין ובראי הפסיקה הקובעת כי יש ליחס חשיבות רבה לערך של סופיות הסכם הפשרה כהסדר המסיים את הסכסוך בין הצדדים, להגן על הציפיות הסבירות של בני הזוג, וליתן חשיבות לקושי להשיב את המצב לקדמותו [ראה: ע"א 442/83 קם נ' קם פ"ד לח(1), 767, ע"א 2495/99 בן לולו נ' אטראש, פ"ד נא (1), 577, רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נו(1) 577, ע"א 5914/03 שוחט נ' כלל, 1.5.2005, א' גריידי, הסכם ממון וגירושין, אישור וביטול (תשס"ט-20099 עמודים 139-142).
49. לאור התביעה שבפניי לשינוי "ההסדר הקיים" שניתן לו תוקף של פסק דין בדיון מיום 26.5.15 ובמטרה להידרש ולבחון את טובת הקטין ניתנה ביום 21.10.15 החלטתי בהעדר הצדדים המורה לפקידת הסעד:
"להגיש תסקיר משלים אשר יתאר את האופן בו מתקיימים הסדרי הראיה מאז ניתן פסק הדין ותיבחן האם קיום מפגשים באופן הנ"ל עולה בקנה אחד עם טובת הקטין. כן תינתנה במסגרת התסקיר המלצות באשר לשינוי הסדרי הראיה, ככל שתסבור העו"ס כי קיימת פגיעה בטובת הקטין".
50. ביום 6.1.16 התקבל התסקיר המשלים לאחר שפקידת הסעד הודיעה לבית המשפט ביום 30.12.15, כי בשל הקושי לתאם פגישה עם שני ההורים ביחד, תערך פגישה עם האב ושיחה טלפונית עם האם, ולאחר מכן יוגש התסקיר המשלים כנדרש.
51. התיאור המובא בתסקיר המשלים, אשר נערך לאחר פגישה אחת בלבד עם האב ושיחה טלפונית של מספר דקות עם האם, כולל בסיומו המלצות כדלקמן:
"לאור העובדה שהסדרי הקשר מתחלקים בצורה לא מאוזנת, מומלץ לשנתם באופן הבא:
אחת לשבועיים, האם תביא את ---- לשדה דב ביום ו' ותחזירו לאילת במוצ"ש.
אחת לשבועיים האב יגיע לאילת בימי ה' וישהה עם בנו, ע"פ רצונו ועד יום שישי בצהרים.
הסדרים מסוג זה שומרים על רציפות הקשר של --- עם אביו ומאזנים את המעמסה ושל שימור הקשר בתנאים של מרחק רב, בין שני הורים."
(ההדגשות אינן במקור - א.א.א).
52. העולה מן האמור הוא, כי המלצות התסקיר המשלים הינן כי הסדרי הראיה ישונו, הן בדרך של צמצום ההסדר הקיים והן בדרך של חלוקת הנטל בין ההורים כמפורט להלן:
א. בהסדר הקיים מתקיימים ארבעה מפגשים עם הקטין:
פעמיים בחודש מיום חמישי אחה"צ עד ליום שישי בצהריים, ופעמיים בחודש מיום חמישי אחה"צ עד מוצ"ש.
לעומת זאת, בתסקיר המשלים צומצם ההסדר באופן שבסוף שבוע בו נמצא הקטין עם האב עד מוצ"ש מתחיל הביקור ביום שישי בצהריים ולא ביום חמישי.
כל זאת על אף שצמצום ההסדר לא התבקש על ידי האם (ר' עתירתה בסעיף 24 לכתב התביעה) ומבלי שניתן כל הסבר בתסקיר מדוע נעשה כך.
ב. בהסדר הקיים נטל הבאת הקטין לשדה התעופה במרכז והשבתו משם, מוטל על כתפי האם.
לעומת זאת, בתסקיר המשלים נקבע כי פעמיים בחודש ייסע האב ויפגוש באילת את הקטין.
כל זאת, ללא כל הסבר, ובוודאי לא הסבר מניח את הדעת הנוגע לטובת הקטין, שזהו השיקול המרכזי, כי אם בשל העמסת העול הפיזי והכלכלי הכרוך בטיסות של האם ומאחר והעו"ס לסדרי דין סברה בתסקיר המשלים כי הסדרי הקשר בהסדר הקיים מתחלקים באופן שאינו מאוזן דיו.
53. עולה מתסקיר הסעד, להלן: "התסקיר המשלים", כמו גם מהתסקיר שהוגש לביהמ"ש בהליכים הקודמים על ידי העו"ס לסדרי דין, כי לאב קשר טוב עם הקטין ואין מדובר באב שצריך לצמצם את הסדרי הקשר שלו עם הקטין עוד פחות מההסדר הקיים, אשר הושג בפשרה כאמור לעיל ולהלן, ותוך ויתור ניכר מצד האב בשל התעקשותה של האם להתגורר באילת ולא לשוב ולהתגורר באזור המרכז.
54. מעבר לכך, נראה כי ההמלצות המובאות בסיומו של התסקיר המשלים חורגות מעתירות האם בכתב תביעתה ומהמסגרת שהותוותה על ידי בית המשפט בהחלטה מיום 21.10.15, על פיה:
"תינתנה במסגרת התסקיר המלצות באשר לשינוי הסדרי הראיה, ככל שתסבור העו"ס כי קיימת פגיעה בטובת הקטין". (ההדגשות אינן במקור-א.א.א).
55. ברי, כי האם משלמת מחיר על המעבר לאילת, ברם במסגרת התביעה שבפניי עלי לבחון את טובת הקטין בראש וראשונה וכך הוריתי גם במסגרת ההחלטה מיום 21.10.15 לעריכת תסקיר משלים שיבחן את טובת הקטין בנסיבות תיק זה ואין חולק כי טובתו של הקטין כרוכה גם בכך שהקטין יהיה בקשר יציב ורציף עם אביו, וזאת על אף שהאם משלמת מחיר על כך.
56. האם עברה להתגורר באילת על פי החלטתה שלה ובניגוד גמור לעמדתו של האב ותוך הפרות של החלטות בית המשפט ושל צו המניעה שניתן על ידי ביהמ"ש. האב הסכים להמשך מגוריה של האם באילת עם הקטין רק בכפוף להסכמות שגובשו וקיבלו תוקף של פסק דין לפני זמן לא רב בדיון מיום 26.5.15 (ר' לעניין זה פסק הדין ופרוטוקול הדיון מיום 26.5.15, כמו גם כתבי טענותיו של האב בתמ"ש -------ובתמ"ש --------).
57. בתסקיר המשלים מצוין כי יש לבצע איזונים בין האב לבין האם אך יצוין כי בהסדר הקיים משלמת האם מחיר נמוך מהאב ומהקטין אשר מתראים רק אחת לחמישה ימים, במקום לנהל קשר יומיומי ורציף, כך שהדברים אוזנו במסגרת ההסדר הקיים, למען טובת הקטין.
58. כפי שפורט לעיל, על האם – המבקשת לסטות מהסכם שכזה שקיבל תוקף של פסק דין בכל מארג ההסכמות שפורט לעיל, מוטל נטל ראיה גבוה וזאת בשל אופיו הסופי וההסכמי של ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין.
59. עוד יצוין, כי הסדר הפשרה שניתן לו תוקף של פסק דין ביום 26.5.15, היה לאחר שהתקבלו המלצות התסקיר שנערך על ידי אותה פקידת סעד, העו"ס ------, ביום 13.5.15 (להלן: "התסקיר"), ואשר ההמלצות בו יותר תואמות את ההסכמות בפסק הדין דלעיל מאשר את ההמלצות בתסקיר המשלים, ועל פיהן אחת לשבועיים האם תביא את הקטין ביום שישי לשדה דב והאב ישיבו לאילת במוצ"ש, ואחת לשבועיים האם תביא את הקטין ביום חמישי לשדה דב והאב ישיבו לאילת במוצ"ש, ואחת לשבועיים האם תביא את הקטין ביום חמישי לשדה דב והאב ישיבו לשדה דב ביום שישי, ובסיומו נקבע כי "חשוב להדגיש כי באחריות ההורה המשמורן לשמור על קשר זה ולעמוד בהחלטות בית המשפט."
60. עוד באשר לטובת הקטין במקרה דנן- על הכול מקובל, כי כאשר חפץ הורה משמורן- והאם היא כזו- להרחיק את מקום מגוריו של קטין באופן משמעותי מאזור המרכז לאילת הדרומית, זקוק הוא להיתר מבית המשפט, באשר מדובר בהחלטה מהותית שיש בה כדי לשנות את הסדרי הראייה באופן מהותי ביותר ומשעה שאלו נקבעו על ידי בית המשפט על אחת כמה וכמה.
61. בענייננו, לא רק שהאם לא קיבלה את הסכמתו של האב למעבר מגורי הקטין לאילת אלא אף הפרה את צו המניעה שניתן על ידי ביהמ"ש בעניין, כך שמעשיה אף הביאו לאי קיום הסדרי הראייה כפי שנקבע בשעתו על ידי ביהמ"ש, ומעשיה הם שהביאו את האב לכך שפתח בהליכים לפי פקודת ביזיון בית המשפט במסגרת תמ"ש -----, וביום 25.2.15 קוים דיון בבקשת הביזיון ונשמעו חקירות הצדדים וסיכום טענותיהם ולאחר מכן ביהמ"ש הכריע בבקשת הביזיון לטובת האב ואף קנס את האם בגין ההפרות.
62. במקרה דנן האב ויתר על כל תביעותיו מהאם בתנאי ובכפוף לקיום ההסכמות שלהן ניתן תוקף של פסק דין על ידי ביהמ"ש ובמצב דברים זה יש לבחון ביתר שאת האם אכן טובת הקטין הינה לשנות היום את ההסדר הקיים בנסיבות שנוצרו והאם זו טובת הקטין.
63. במקרה דנן ושעה שבימ"ש זה בוחן שוב כיום את טובת הקטין לאור התביעה שהוגשה לא ברור מדוע טובת הקטין ממומשת בהסדר המומלץ בתסקיר המשלים ולא בהסדר הקיים. זאת ועוד, לא ברור מהו שינוי הנסיבות מאז עריכת התסקיר ועד לעריכת התסקיר המשלים, והכיצד ההמלצות שניתנו אז במסגרת התסקיר שהוגש בשעתו לבימ"ש כבר לא עולות בקנה אחד עם טובת הקטין, ומדוע טובת הקטין הינה בהמלצות בתסקיר המשלים שמשמען בין היתר ניתוק לשבועיים בין האב לבין הקטין או לחלופין משמען כי האב יסתובב עם הקטין בין השנה ומחצה ברחובות ובקניונים באילת שעה שהקטין הוא תינוק רך בשנים, הזקוק לרחצה, לאוכל ולשינה לאחר הגן וכל זאת כאשר ההסדר הקיים היום מבטיח לקטין שהות בטוחה וראויה בבית האב ולצדה שהות ראויה ובטוחה בבית האם.
כך, כשנשאלה העו"ס בחקירתה בדיון מיום 18.1.16 האם יש מניעה שההסדר הקיים יימשך השיבה כי אין מניעה -
"ש. אם אני אומרת לך שההסדר שקיבל תוקף של פסק דין ועליו הסכימו הצדדים לפני מספר חודשים היה שפעמיים בחודש ---- מקבל את הילד ביום חמישי ומחזיר אותו לשדה דב במוצאי שבת האם יש מניעה מבחינתך שהסדר הזה ימשיך?
ת. אין מניעה."
(ראה עמ' 2, שורות 17-20).
כך, כאשר העו"ס נשאלה בחקירתה מיום 18.1.16 מהן הנסיבות החדשות-
"ש. את אומרת שהבאת בפני הצוות את הנסיבות החדשות
ת. הנסיבות החדשות זה חלוקת הנטל."
(ראה עמ' 3 שורות 18-19)
כן השיבה העו"ס בחקירתה מיום 18.1.16 כי בשעתו סברה שההסדר הקיים טוב ואף קרוב להמלצותיה בתסקיר שהוגש אז אך חל שינוי נסיבות והשינוי הוא הקושי של האם לעמוד בהסדר ולא מעבר לכך, כפי שיצוטט להלן:
"ש. ההסדר היה בסדר לדעתך?
ת. באותה נקודת זמן זה היה נראה לי מתאים. הנסיבות הקיימות כרגע זה בעצם שקיבלנו תביעה חדשה מהאמא שמבקשת לשנות את החלוקה של הנטל."
(ראה עמ' 4 שורות 12-14)
"ש. מה קרה מהתסקיר הראשון לשני שדעתך השתנתה חוץ מהתייעצות עם הצוות, אם היה צריך להשתנות משהו להסדר טוב לאבא, מה קרה ששינית את דעתך?
ת. ראינו שלאורך זמן זה הסכם שלא החזיק והאמא אומרת כבר שקשה לה."
(ראה עמ' 6 שורות 7-9)
"ש. מה קרה בין התסקיר הראשון שניתן ב-13.5 ובין התסקיר השני שניתן בתחילת ינואר מה קרה?
ת. התסקיר הראשון ניתן בלב המשבר כאשר האם עזבה לאילת והיה נתק בקשר של הילד עם אבא שלו. האבא מאוד דאג שהוא הולך לאבד את הילד שלו והאמא לעומת זאת היתה במשבר גדול מאוד שהיא מפרה צו בית משפט והיא נאלצה לעבור למרכז ללא מגורים ועבודה. הילד היה צעיר יותר ובנסיבות האלה היה נראה נכון להמליץ על סוג כזה של הסדרים שעדיין מחלק את המעמסה על שני ההורים ושם יותר על גב האם. עם חלוף החודשים המערכת המשפחתית נרגעה שני ההורים דיווחו לי על שביעות רצונם מהקשר עם הילד ומהקשר אחד עם השני.
הסדרי הראיה התקיימו בצורה מסודרת ולא נדרשתי פעם אחת להתערב והילד גדל.
לאור תביעתה של האם והפניה של בית המשפט אלינו, עשינו שוב התייעצות האם אלו הסדרים הגיוניים והפעם אני מודה שמאוד התלבטתי מה עושים כי ראיתי שאף הורה לא מוכן להתגמש בסיפור הזה ולכן גם התייעצתי עם רכזת סדרי הדין באילת מה הם עושים בסיטואציות כאלה בשימור קשר של ילד קטן עם הורה מרוחק וגם היא אמרה והמליצה אפילו על הסדר שלהביא את הילד פעם אחת בשבועיים לסוף שבוע ארוך. אני חשבתי וההורים הסכימו איתי שזה לא נכון להם שזה פרק זמן ארוך מידי של נתק של הילד מאביו. מה שאמרה אותה רכזת הוא שחייב להיות הסדר שלא מעמיס בצורה כל כך כבדה על ההורה שמגדל את הילד. היא אמרה שניסיונה רב השנים באילת הסכם מסוג זה הוא הסכם שנועד לכישלון כי לא ניתן לעמוד בו לאורך זמן."
(ראה עמ' 6 שורות 22-32 ועמ' 7 שורות 1-7)
64. מחקירת פקידת הסעד מיום 18.1.16 עלה כי ההמלצות בתסקיר המשלים ניתנו מבלי שפקידת הסעד פגשה את האם ו/או הקטין ועל סמך שיחת טלפון של מס' דקות כאשר לדברי פקידת הסעד שוחחה עמה במשך שעה במצטבר לאחר השיחות שנוהלו.
כך, עולה מתשובות העו"ס בחקירה מיום 18.1.16 כי לא נפגשה עם האם ולא ראתה את הקטין במסגרת הכנת התסקיר המשלים:
"ש. נכון לפני שכתבת את התסקיר לא נפגשת פעם נוספת עם ---- ולא ראית את הילד?
ת. נכון.
ש. את לא חושבת שזה היה חשוב לעשות כך?
ת. לא חשבתי שבהקשר לתסקיר שהתבקש יש צורך שאראה את הילד ועם ----- דיברתי ארוכות בטלפון."
(ראה עמ' 1 שורות 17-21)
"ש. למה לא נפגשת איתה?
ת. ניסיתי להיפגש איתה והיא התחילה עבודה חדשה והיתה באיזו שהיא השתלמות. הרגשתי שקיבלתי את העמדה שלה באופן מספיק ברור דרך הטלפון. הכוונה כדי להבהיר שהבנתי את עמדתה דרך הטלפון.
ש. בתסקיר קודם גם התקשית לקבוע איתה פגישה נכון?
ת. נכון"
(ראה עמ' 2 שורות 2-7)
"ש. אני מבינה שאת לא פגשת את האמא ולא את הילד האם מישהו מהצוות שהתייעצת איתו פגש את האמא, פגש את הילד, ראה את האינטראקציה עם כל אחד מההורים?
ת. אני עשיתי את הבדיקה הזו בתסקיר הראשון. אני מביאה את המידע הזה לצוות לפני גיבוש ההמלצות. בתסקיר הנוכחי בהתייעצות עם הצוות חשבנו שהמוקד הוא הסדרי הראיה ולכן התמקדנו בשיחות עם ההורים."
(ראה עמ' 3 שורות 1-5)
עוד עולה מחקירת פק"ס כי דווקא בתסקיר הראשון דאגה להיפגש עם הצדדים לעומת התסקיר הנוכחי-
"ש. אני מבינה שאת לא פגשת את האמא ולא את הילד האם מישהו מהצוות שהתייעצת איתו פגש את האמא, פגש את הילד, ראה את האינטראקציה עם כל אחד מההורים?
ת. אני עשיתי את הבדיקה הזו בתסקיר הראשון. אני מביאה את המידע הזה לצוות לפני גיבוש ההמלצות. בתסקיר הנוכחי בהתייעצות עם הצוות חשבנו שהמוקד הוא הסדרי הראיה ולכן התמקדנו בשיחות עם ההורים."
(ראה עמ' 3 שורות 1-5)
"ש. אז היית פוגשת את האבא בפעם אחרת לבד, להתרשם מאינטראקציה בין האב לילד זה מאוד חשוב מדוע לא עשית זאת?
ת. לא מצאתי סיבה לראות עוד פעם אינטראקציה של האב עם הילד, התרשמתי שהוא אבא טוב ולא חשבתי שעוד פגישה כזו תועיל."
(ראה עמ' 5 שורות 5-8)
65. הוברר מחקירת פקידת הסעד בפניי ביום 18.1.16 כי לא הכירה את ההסדר הקיים היום בין האב לבין הקטין וכן נשאלה באם אמרה לאב כי ביהמ"ש טעה בפסק הדין שניתן על ידו וזאת כפי שיצוטט להלן:
"ש. אני מודה שקצת מפריע לי שאת הדבר הבסיסי איך שמתקיים ההסדר היום לא ידעת.
בכל הפעמים בהסדר הקיים שקיבל תוקף של פסק דין לפני מספר חודשים ---- מביאה לשדה דב ומחזירה משדה דב ואת החלטת שצריך לשנות את זה. אני אשתמש במילים שלך את אמרת שאת חושבת שבית המשפט טועה בכך שלא קיבל את התסקיר הקודם שלך.
ת. אמרתי שההמלצה שלי היתה שונה.
ש. את השתמשת בביטוי בפגישה עם ----- שאת לא מסכימה עם מה שבית המשפט קבע?
ת. אני המלצתי משהו אחר.
ש. את לא מסכימה עם מה שבית המשפט קבע?
ת. אני מסכימה עם כל דבר שבית המשפט קובע. בית המשפט הוא הסמכות והוא שמחליט. אני מביאה את העמדה המקצועית שלי שמתגבשת בצוות של פקידי סעד עם הרבה ניסיון וזו העמדה שלנו והיא בעמדת המלצה בלבד".
(ראה עמ' 2 שורות 21-31)
"ש. את יודעת מה ההסדר הקיים היום?
ת. כן. אני אפרט. אחת לשבועיים ---- מביאה את י. ביום שישי לשדה דב בשעות הצהריים ומחזירה אותו משדה דב במוצאי שבת. שני ההורים אמרו לי שזה ההסדר.
ש. ההסדר הוא ש----- מביאה את י. ביום חמישי?
ת. אמרתי אחת לשבועיים היא מביאה אותו ביום חמישי אחר הצהריים ומחזירה אותו ביום שישי בצהריים.
ש. אז ההסדר הוא כפי שהוסכם וניתן פסק דין עליו זה שבכל פעם היא מביאה אותו ביום חמישי אין הסדר שהיא מביאה ביום שישי. את הדבר האלמנטרי הזה את גם לא יודעת.
ת. יכול להיות שלא הבנתי."
(ראה עמ' 2 שורות 8-16)
עוד עולה מחקירת העו"ס כי העו"ס המליצה על שינוי בזמנים שכלל לא התבקש על ידי האם בתביעתה:
"ש. היא ביקשה בסעיף 24 לכתב התביעה שהסדרי הראיה ישונו באופן שבו בשבוע שהקטין י. נמצא באילת יבוא הקטין להתראות באילת וכו'. היא לא מבקשת לשנות פה את הזמנים.
ת. ברור. הטעות של יום חמישי לא הייתי מודעת אליה. התבלבלתי."
(ראה עמ' 3 שורות 15-17)
66. עלה מחקירת פקידת הסעד ביום 18.1.16 כי לא ניתן על ידי פקידת הסעד במסגרת התסקיר המשלים שהוגש על ידה, מענה, על פניו, לכך שבהסדר המוצע על ידה בתסקיר המשלים הקטין בן השנה ומחצה מסתובב עם אביו ברחובות העיר אילת ללא רחצה, אוכל ולינה או לחלופין על האב להתראות עם בנו הקטין רק אחת לשבועיים על פי ההסדר המוצע, וזאת כפי שיצוטט להלן מחקירתה:
"ש. לפי ההסדר שלך ביום חמישי האבא מגיע לאילת הוא לוקח את הילד אחרי הגן, הילד עייף, רעב לאן הוא הולך איתו?
ת. בהסדר הזה השארתי פתוח לבחירת האב כיצד הוא רוצה להעביר את חמישי ושישי עם הבן שלו. אני רוצה להגיד שההסדר שאני הצעתי הוא לא אורים ותומים ואפשר לנסות ולחשוב על רעיונות נוספים לאיזון."
(ראה עמ' 7 שורות 15-19)
"ש. את המלצת לבטל את ההסדר שהיה שהילד מגיע לאבא שלו לבית של אבא שלו, למקום שהילד יכול להתרחץ לאכול ולישון ולנצל זמן איכות עם האבא ואת אמרת שצריך לשנות את זה, מה קורה עם הילד שיוצא מהגן עייף, רעב ללא מקלחת והאבא מסתובב איתו באילת בחום של 40 מעלות או בסופות?
ת. אלו דברים שנוגעים להרבה מקומות שהאב אוסף את הילד מהגן ואני לא חושבת שיש פגיעה בילד, צריך לשמור על רצף עם האבא מפה ועד להגיד שמפה לא יהיה קשר עם האבא זו פגיעה נחרצת מידי.
ש. לפני שאת מציעה הסדר היה עליך לבדוק מה טוב לילד?
ת. אני בטוחה שהוא לא ילין אותו בבית החייל ואנו דיברנו על זה.
ש. מה הוא יעשה עם הילד?
ת. אני מבינה שאם לא ימצא איזו שהיא אופציה אחרת הילד לא ילון אצלו אחת לשבועיים ועדיין זה לא מוריד ממשמעותו של האבא ומהקשר שלו.
ש. יכול להיות שלאור ההמלצה שלך האבא יהיה בקשר עם הילד רק אחת לשבועיים האם זה ברור?
ת. ממש לא כי הוא יראה אותו בכל שבוע. למה הוא לא יכול לבוא לאילת, יהיה איתו אחר הצהריים בחמישי ואחר כך יהיה איתו את כל הבוקר ביום שישי.
ש. איפה הילד יהיה מה יקרה איתו, צריך להחליף לו וצריך לרחוץ ולהאכיל אותו
ת. האב ייקח את הילד מהגן או מאמא שלו יהיה איתו ואם ימצא פתרון להלנתו ילין אותו ואם לא ילון אצל אמו.
ש. את הדברים האלה צריך לבדוק לפני שאת ממליצה?
ת. האבא מתנגד לזה.
ש. הוא אומר לך שזה לא סידור טוב כי לא טוב לילד לישון איתו בבית החייל, אין לו אף אחד באילת, הילד קטן ואת מתעלמת מזה וגם עכשיו את מתעלמת?
ת. הדברים נכתבו בתסקיר וזו עמדת האב והיא לגיטימית. האב הוא טוב ועם יכולות ואני לא רוצה שזה ישתמע שאני מטילה ספק בהורות שלו. אני חושבת שהוא יצטרך לעשות התארגנות אחרת.
ש. על מנת להקל על המעמסה על האמא זה בא על חשבון האבא. עזבי שזה מעמיס על האבא כי הוא צריך לטוס ולחזור אבל זה פוגע בראש ובראשונה בילד.
ת. אני לא מסכימה איתך כי אני סבורה שעדין בהסדר שאני מציעה הילד יראה את אביו מידי שבוע לזמן משמעותי אבל העומס שלטוס כל שבוע הלוך וחזור כולל כבילת האם להסדר הזה דבר שיכול לא להחזיק מעמד לאורך זמן אלו פגיעות חמורות יותר לדעתי בטובתו של הילד ושוב אני חוזרת ומדגישה זו לא עמדתי הפרטית אלא של צוות שלם כולל מפקח מחוזי שעמד על זה למרות שאני חזרתי והבעתי את עמדתו של -----.
ש. איפה הילד יהיה בלילה שבין חמישי לשישי?
ת. תלוי ב----. אם ---- ימצא פתרון להלין אותו יהיה עם --- ואם לא ימצא פתרון הוא ילון אצל אמו.
ש. ילדים יוצאים מהגן רעבים ועייפים מה קורה עם הילד הזה בן כמה הוא?
ת. בן שנה וחצי. הילד יהיה עם אבא שלו וישמח שהוא פוגש את אבא שלו וילך עם אבא שלו לאן שהוא יחשוב כמתאים. גם את זה הוא יקבל פעמיים בחודש. המשמעות של קשר עם אבא זו הנאה של אחד עם השני, שלהיות יחד ולצבור חוויות. הורות לא נמדדת בשעות ובקירות.
(ראה עמ' 7 שורות 27-30, עמ' 8 שורות 1-32)
"ש. לטובת הילד, אני חושבת וגם האבא חושב שזה שהוא יסתובב פעמיים בחודש עם הילד באילת החמה ובאילת הסוערת עצם העובדה שהוא צריך להסתובב עם תינוק ברחובות או בקניון בכל עונות השנה בימי חמישי ובימי שישי אני חושבת שזה רע לילד. לעומת זאת, אני חושבת שאם רצית לחלק את הנטל באמת ולא זה מה שביקשו ממך, האם לא היה יותר הגיוני שתחלקי את הנטל באופן כזה שהאבא ישתתף בלהחזיר את הילד פעמיים בחודש באילת כך שהילד לא יסתובב ברחובות והביקור יהיה משמעותי עם האב?
ת. אנו לא רואים את זה כנזק גדול לילד שהוא נמצא עם אבא מחוץ לבית אחת לשבועיים. לצערי אנו רואים את זה בהרבה משפחות וזה חלק ממחיר הגירושין שילדים משלמים והורים ושוב, זה היה שיקול אחד מתוך מכלול של שיקולים."
(עמ' 11 שורות 7-15).
67. התובעת טענה כי מעבר לנטל עבורה בטיסות הרבות בהסדר הקיים, הרי שטובת הקטין בהסדר הקיים אינה נשמרת מאחר והוא מטורטר 8 פעמים בחודש הלוך ושוב משדה דב וגם הנטל על האם רב מדי ואינו אפשרי לאורך זמן. ר' תשובות העו"ס לשאלות ב"כ התובעת בחקירה מיום 18.1.16 בנדון:
"ש. שמענו על רצון האב שהילד יגיע ולא יסתובב ברחובות. האם זה נכון לילד בן שנה וחצי לטוס 8 פעמים בחודש מבחינתך זה הגיוני וזה לטובתו של ילד כזה קטן?
ת. אנחנו חשבנו שזה יותר מידי."
(ראה עמ' 11 שורות 21-23)
"ש. מה דעתך על הסדר שבמקום שהאבא יגיע אחת לשבועיים ללינה הוא יגיע באמצע השבוע כדי לשמור על רצף, יהיה בצהריים יבלה עם הילד ויטוס בערב הביתה וכך פעם בשבועיים מרשתי תביא אותו תטוס עם הילד ופעם בשבועיים האבא יגיע באמצע שבוע, אין לו בעיה איפה ללון ולא בעיה כספית והילד יהיה בקשר עם האבא זה ניתן לשנות לטובת העניין?
ת. אני חושבת שזה אפשרי אבל זה צריך לבוא בשיקולים מה נכון גם עבור האבא. זה אבא שמאוד רוצה להיות מעורב וצריך למצוא את ההסדר של מירב הזמן עם הילד שלו."
(ראה עמ' 12 שורות 1-6)
68. עיננו הרואות לאחר עיון בשאלות ובתשובות פקידת הסעד לאחר חקירת פקידת הסעד בדיון מיום 18.1.16, לא הוברר על ידי פקידת הסעד מדוע צומצמו הסדרי הראיה כך שסופי שבוע שבהם הקטין שוהה עם האב יחלו ביום שישי ולא ביום חמישי, כפי ההסדר הקיים כיום ולא הוברר מה ההיגיון שבצמצום השהייה באופן כזה, כאשר הקטין ממילא מגיע למרכז לשהות עם אביו, ולא ברור כיצד הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, ויתרה מכך, כאמור לעיל, האם לא ביקשה בתביעתה שבפניי כי יתקצרו המפגשים, וכל שביקשה הוא שיתחלק הנטל כך שגם האב יגיע לאילת.
69. זאת ועוד, לאחר עיון בתשובות פקידת הסעד כאמור לעיל, לאחר ששבתי ונדרשתי לבחינת טובת הקטין לאור התביעה שבפניי ולאור המלצות התסקיר המשלים ולאור חקירת פקידת הסעד בפניי בדיון מיום 18.1.16, לא מצאתי כי קיום ההמלצה בתסקיר המשלים, על פיה האב ישהה עם הקטין באילת, ישרת את טובת הקטין ביחס להסדר הקיים היום על פי פסק הדין. זאת באשר נראה כי המלצה זו בתסקיר המשלים משמעה ניתוק הקטין מהאב, כך שיתראו אחת לשבועיים וזאת הואיל ולאב אין היכן להשתכן באילת, ודאי לא במקום אשר ראוי לשהיית הקטין ולטיפול בו, ומשמעות הדבר מניסיונו של האב וכפי ששב וטען גם במסגרת ההליכים הקודמים בטרם הושג ההסדר הקיים ואושר בפסק דין וכן שב וטען במסגרת ההליך הנוכחי, כי המשמעות הינה טלטול וטרטור הקטין בן השנה ומחצה בלבד ברחובות ובקניונים – טרטור אשר ודאי פוגע בקטין יותר מטיסה של שעה מאילת למרכז הארץ, שלאחריה הוא שוהה עם אביו למשך פרק זמן משמעותי יותר במקום בטוח ורגוע, המתאים לפעוט בן גילו ותשובות פקידת הסעד כאשר נשאלה בקשר לכך לא סיפקו מענה הולם לקטין בנסיבות תיק זה ולאור גילו הרך וצרכיו של הקטין.
70. נראה כי משמעותם של הסדרי ראיה על פי המתכונת המומלצת בתסקיר המשלים, לא תשרת את טובת הקטין אלא את טובת ונוחות האם, כפי שעולה אף מהתסקיר המשלים ומחקירת העו"ס לסדרי דין מיום 18.1.16 כאשר לדברי העו"ס לסדרי דין עצמה לא היו בעיות וההסדרים התקיימו כסדרם עד כה.
71. ניתן להיווכח כי התסקיר המשלים שהתבקש ככלי עזר לביהמ"ש לשם בחינת טובת הקטין שבפנינו, נערך מבלי שנבחנו נסיבות מקרה מיוחד זה אלא לפי תבנית כללית של הסדרי ראיה בין ילדים לבין הוריהם המתגוררים במרחק רב, אחרי התייעצות עם פקידת הסעד ב______, כאשר מסגרת הדיון היתה כיצד נוהגים במקרה שבו האם גרה באילת והאב מתגורר במרכז הארץ אך כל זאת ללא התייחסות לשאלות רבות שהן ייחודיות למקרה דנן, כגון: מי יזם את המעבר לאילת, מי אחראי למרחק הגיאוגרפי שנוצר בין האב לבין בנו הקטין, מבלי להתייחס לשאלה האם עסקינן בהסדרים שנקבעו בהסדר פשרה כולל שקיבל תוקף של פסק דין, מבלי להתייחס למהלך החד צדדי של האם בעת שעברה לאילת בניגוד לצו המניעה שניתן על ידי ביהמ"ש והסכמת האב בדיעבד למגורי האם באילת כחלק ממארג ההסכמות ובכפוף לקיום ההסדר הקיים היום, מבלי לבחון לעומק כיצד ההמלצות בתסקיר המשלים הולמות את טובת הקטין בן השנה ומחצה ואת צרכיו ואת האופן שבו ניתן לקיים את המלצות התסקיר המשלים מבלי ליצור נתק של שבועיים לפחות בין האב לבין הקטין כאשר פקידת הסעד הצביעה בחקירתה על הקושי בטיסות מאילת למרכז בעת שנשאלה על פגיעה בטובת הקטין בהסדר הקיים אך לא ניתן על ידה מענה מספק לטרטור הקטין במשך שעות ברחובות העיר אילת ככל ויאומץ ההסדר המוצע בתסקיר המשלים או לחלופין ייווצר נתק של שבועיים בין האב לבין הקטין ולכך לא ניתן מענה על ידה.
72. לנוכח כל המקובץ ולאור ממצאי חקירת פקידת הסעד ביום 18.1.16, ולאחר שנבחנה טובת הקטין ובהעדר שינוי נסיבות מהותי מיום פסק הדין המוסכם ועד למועד הגשת התביעה שבפניי, מצאתי כי אין לפעול על פי ההסדר המוצע בתסקיר המשלים ויש להותיר על כנו את פסק הדין שנתן תוקף להסדר הפשרה הקיים ומשכך דין התביעה שבפניי להידחות.
73. לסיום, ראוי לצדדים כי יתנו דעתם לפסיקת כב' בית המשפט העליון בבע"מ 6570/10:
" ... בטרם סיום, למותר לציין, כי שיתוף פעולה פורה וכֵּן בין הצדדים ימקסם את טובתה של הקטינה. קיום הסדרי ראייה סדירים ורחבים בין המבקש לקטינה נחוצים גם נחוצים להתפתחותה התקינה. סיכול מפגשים אלו – בכל דרך שהיא- פוגע בטובתה ומכאן חשיבות הירתמותם ההדדית של ההורים יחד – לא אחד על חשבונו של השני- לטיפוח קשר בריא בין הקטינה להורה האחר ואף ביניהם, ולו על מנת לצעוד קדימה במטרה לקדם את טובתה. הטעם בדבר נעוץ בכך שאחד לא יוכל למלא מטרה זו ולהגשימה במלואה אלמלא השני יסייע לו. מוטב, כי לפחות בכל הקשור לטובת הקטינה ילכו השניים יחדיו ו"אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם" (קוהלת, ד, ט)".
74. פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת הפרטים המזהים.
75. אני משיתה על התובעת הוצאות בסך של 15,000 ₪ לטובת הנתבע.
76. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים וב"כ והתיק שבכותרת- תמש 39524-10-15 ייסגר.
חתימה
|