ת"א 12490-07 ע.מ. נ' ש. שיטרית הנדסה בע"מ ואח'

רקע והשתלשלות ההליכים

1.עניין לנו בתביעה לפיצוי על נזקי גוף שנגרמו לתובע בעת ששימש כפועל בניין באתר בנייה במדרשת עמליה בגבעת מרדכי בירושלים. במהלך עבודתו התובע ירד על גבי רמפת בטון יצוקה שאמורה לשמש להתקנת מדרגות בין קומות הבניין, איבד את שיווי המשקל, ונפל כך שעינו הימנית נפגעה ממוט ברזל שהיה זרוק על הרצפה שהתעוורה עקב הפציעה. על-פי הנטען הרמפה הייתה עשויה בטון חלק לחלוטין ולא הותקנו על גביה אמצעים למניעת החלקה; בצדי הרמפה לא היו מעקות או אמצעי אחיזה כלשהם בהם יכול היה התובע להיאחז על מנת למנוע נפילתו; ולא ניתנו לתובע הוראות בטיחות וכן אמצעי מגן ובכלל זה כובע מגן ומשקפי מגן. התאונה אירעה ביום 24.3.06 בעת שהתובע יליד 23.9.88 היה כבן 17.5 שנים (טעות סופר בתאריך התאונה שנכתב מלכתחילה בכתב התביעה ביום 24.9.06 תוקנה בהחלטה מיום 23.6.11).

2.תביעת התובע הוגשה נגד הנתבעת 1 (להלן: ש. שיטרית) והנתבעת 2 (להלן: העירייה) כמי שהיו היזם והקבלן הראשי באתר הבנייה (הנתבעת 3 היא המבטחת). בכתב התביעה צוין כי התובע הועסק כפועל בניין באמצעות קבלן משנה, כאשר לש. שטרית ולעירייה שליטה מלאה על דרך ביצוע עבודתו ועל המשימות שביצוען הוטל עליו. התביעה הוגשה בעילה של רשלנות והפרת חובה חקוקה.

3.זמן מה לאחר הגשת התביעה דנן הגיש התובע תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים הנסבה על החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר באירוע התאונה כתאונת עבודה ובהתאם דחה גם את התביעה לדמי פגיעה (ב"ל (אזורי י-ם) 10475/09 שתאת נ' ביטוח לאומי). אין חולק וזו גם הייתה נקודת המוצא לדיון בבית הדין לעבודה כי במועד קרות התאונה התובע לא היה מבוטח בענף נפגעי עבודה. על כן המוסד לביטוח לאומי הגיש הודעת צד ג' נגד ש. שטרית לשיפויו ככל שהתביעה תתקבל. זאת, בהתאם לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 שעניינו אחריות מעביד שלא שילם את תשלום דמי הביטוח בעד עובדו; ולחלופין ככל שהתובע הוא עובד של קבלן משנה של ש. שטרית, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), התשי"ח-1957 (להלן: תקנות הקבלנים) בשל אי דיווח על העסקת קבלן משנה. הודעת צד ד' שהגישה ש. שטרית נגד העירייה סולקה על הסף מחמת התיישנות.

4.בירור התביעה שלפניי עוכב לתקופה מסוימת לפי בקשת התובע על מנת לברר תחילה את ההליך בבית הדין האזורי לעבודה. אלא שבשלב כלשהו ביקש התובע לחדש את בירור התביעה שלפניי ועל כן נשמעו בתיק הוכחות. בתום ישיבת ההוכחות ונוכח מידע חדש שעלה מחקירת העדים מטעם התביעה בנוגע לזהות קבלן המשנה שנטען כי העסיק את התובע ניתנה לנתבעות האפשרות לבדוק את המידע החדש ולהגיש כל בקשה בנוגע לכך. הנתבעות הודיעו כי ניסיונותיהן לקבל מידע רלבנטי העלו חרס ועל כן אין הן מבקשות דבר בהקשר זה ושומרות על טענותיהן לסיכומים. במסגרת הודעה זו ביקשו הנתבעות להמתין לתוצאות הדיון בבית הדין האזורי לעבודה בטרם קביעת המשך ההליכים בתיק דנן. בהמשך לכך ולאחר שהתקבלה התייחסות הצדדים לאפשרות זו עוכבה הגשת הסיכומים בתביעה דנן עד להכרעה בהליך שהיה תלוי ועומד בבית הדין לעבודה (ראו: ההחלטה מיום 27.7.15).

5.ביום 20.9.15 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה (כבוד השופטת ר' בר"ג-הירשברג) אשר קיבל את תביעת התובע באופן חלקי כך שנקבע כי הפגיעה שאירעה לו בעינו הימנית ביום 24.3.06 היא בבחינת פגיעה בעבודה (תוך דחיית תביעתו לדמי פגיעה בשל התיישנותם בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי). מסקנתו זו של בית הדין לעבודה נסמכה על קביעתו כי גרסת התובע בדבר אופן התרחשות התאונה ומועדה כלל לא נסתרה, הואיל והמוסד לביטוח לאומי וש. שטרית ביכרו שלא לחקור את התובע בדבר אופן התרחשות התאונה ולא לעמתו עם שינויים בגרסאותיו; וכן מהטעם שתיאור האירוע ומועדו על-פי גרסת התובע נתמכים במסמכים רפואיים מפורטים מבית החולים סנט ג'ון המתעדים פנייה לקבלת טיפול במועד הנטען עקב פגיעה חודרנית בעין ימין שנגרמה מנפילה או החלקה במדרגות בטון. כך גם נקבע כי ליבת האירוע חזרה על עצמה בהודעה שמסר התובע לחוקר המוסד לביטוח לאומי ובתצהיר עדותו הראשית שלא נסתר, ונתמכה בעדות אמינה וישירה של העד מטעמו חכם דענא ובחלקה גם בעדות אחיו. ההודעה לצד ג' נגד ש. שטרית נדחתה לאחר שנקבע כי ש. שטרית לא הייתה מעסיקתו הישירה של התובע; ומאחר שהמוסד לביטוח לאומי לא הוכיח את טענתו החלופית לחיוב ש. שטרית מכוח תקנות הקבלנים.

6.לאחר שפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה הפך חלוט (לאחר שהמוסד לביטוח לאומי משך את הערעור שהגיש, ובכפוף לערעור שהגיש התובע שעניינו חיוב בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד) הוגשו סיכומי טענות הצדדים בתביעה שלפניי. אציין כי הגם שהעירייה לא הייתה צד להליך בבית הדין האזורי לעבודה בעת ניהולו ומתן פסק הדין, בסיכומיהן הודיעו הנתבעות - ויש לברך על כך - כי מטעמי יעילות משפטית לא תדרוש העירייה בחינה מחודשת של השאלות שהוכרעו על-ידי בית הדין האזורי לעבודה (סעיף 8 לסיכומי הנתבעות).

נסיבות התאונה

7.בתביעה שלפניי הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע בעצמו, אחיו ע.מ ש. (להלן: האח) וחכם גמיל דענא (להלן: דענא) מי שנטען כי פינה את התובע לאחר פציעתו מאתר הבנייה לבית החולים לעיניים סנט ג'ון במזרח ירושלים. מטעם הנתבעות הוגש תצהיר עדות ראשית של ג'לאל נג'אר (להלן: נג'אר) שנטען כי בתקופה הרלבנטית לתאונה שימש בתפקיד מנהל עבודה ומנהל פרויקט מטעם ש. שטרית באתר הבנייה במדרשת עמליה. עדים אלה היו גם העדים בתביעה בבית הדין האזורי לעבודה. בהתאם גרסאות הצדדים בשתי התביעות זהות.