ת"א
בית משפט השלום פתח תקווה
|
26230-09-12
25/06/2016
|
בפני השופטת:
עדנה יוסף-קוזין
|
| - נגד - |
תובעת:
רונית איכר בדיחי
עו"ד איריס בודנהיימר
עו"ד אסף לוטן
|
נתבעים:
1. ישי פרץ
2. יעל פרץ
עו"ד הראל כהן
עו"ד מירב אלמוג
|
| פסק דין |
א. מבוא
1.התובעת היא הבעלים של קוטג' הנמצא ברח' נורית 52 בשוהם (גוש 6846 חלקה 16 תת חלקה 1), על מגרש בגודל 415 מ"ר בשטח בנוי של 330 מ"ר. (להלן: "המושכר" או ה"נכס").
2.בשנת 1999, עם סיום בניית המושכר, בהיותו חדש ולאחר קבלת טופס 4, שכרו הנתבעים מהתובעת את המושכר, למעט קומת המרתף, למטרת מגורים. במהלך השנים נחתמו בין הצדדים הסכמי שכירות נוספים, בהם הוארכה תקופת השכירות בכל פעם למשך שנתיים נוספות. ביום 06.07.11 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות אחרון בכתב לתקופה בת שנה אחת, מיום 10.07.11 ועד 10.07.12, ללא אופציה להארכת ההסכם.
ב. המחלוקת
3.התובעת מייחסת לנתבעים הפרת הסכם השכירות בשני עניינים. האחד, אי החזרת החזקה במושכר לידי התובעת עם תום הסכם השכירות. בגין הפרה נטענת זו התובעת תבעה את הפיצוי החוזי המוסכם הקבוע בהסכם השכירות, בסך של 400₪ לכל יום של איחור בפינוי המושכר, ולחלופין דמי שכירות ראויים. ההפרה השנייה המיוחסת לנתבעים עניינה היעדר תחזוקה של המושכר, אי ביצוע תיקונים של ליקויים במושכר וגרימת נזק למושכר. התובעת תבעה בגין הפרה נטענת זו את עלויות תיקון הליקויים והנזקים.
4.הנתבעים טענו כי הם לא הפרו את הסכם השכירות. לטענתם, לא היה איחור בפינוי המושכר משום שהוסכם בין הצדדים, בעל פה, על תקופת שכירות נוספת בת שנה, שמועדה לאחר תום תקופת הסכם השכירות האחרון שנחתם בין הצדדים (ההסכם מיום 06.07.11). כן טענו כי הם תחזקו את המושכר במהלך תקופת השכירות כנדרש וכי הליקויים והנזקים הנטענים על ידי התובעת אינם אלא בלאי שהוא תוצאה של שימוש רב שנים של השוכרים במושכר או ליקויים שמעצם טיבם וטבעם הם באחריות בעל הנכס ולא באחריות השוכר.
ג. תקופת ההסכם
ג(1) טענות הצדדים
5.לטענת התובעת, מלכתחילה היא השכירה את המושכר לנתבעים בשכר דירה נמוך משמעותית ממחיר השוק, 1,200 דולר לחודש בלבד. זאת, לטענתה, תמורת התחייבותם של הנתבעים לתחזק את המושכר על חשבונם ולשמור עליו כאילו היה בית שלהם, לשאת ולשלם את כל הוצאות האחזקה השוטפת של ליקויים ותיקונים ולתקן על אתר כל דבר שדרוש היה תיקון. לטענתה, בשנים האחרונות עמד שכר הדירה הריאלי לבית מסוגו של המושכר בעיר שוהם על סך של 10,000₪ בעוד שהנתבעים שילמו לתובעת סך של 5,500₪ לחודש. לטענת התובעת, בניגוד למוסכם, הנתבעים לא תיקנו את כל הדרוש תיקון, הזניחו את הבית וגרמו לו לנזקים הנובעים מהזנחה, רשלנות וחוסר אכפתיות. לטענתה, בשל מצבו הגרוע של הבית והפרת התחייבותם של הנתבעים, היא החליטה לסיים את ההתקשרות עם הנתבעים ולכן, בשנת 2011 נחתם הסכם שכירות לתקופה בת שנה אחת בלבד ובכוונת התובעת היה להשכיר את הבית לאחרים בשכר דירה ריאלי.