1. התובע יליד 1.6.83 נפצע ביום 15.9.09 בכף רגלו, עת רקד ברחבת ריקודים באולם אירועים שבבעלות ו/או בניהול נתבעת מס' 1, מכוס שבורה שהיתה מונחת על רצפה הרחבה על פי הנטען.
הפציעה הותירה אצלו נכות רפואית בשיעור של 5% בגין צלקת עדינה ולא מכערת.
2.בתצהיר עדות ראשית שלו (ת/1) תיאר התובע כי תוך כדי ריקוד ברחבת הריקודים בחתונת חברו, חדרה דרך סוליית הנעל של כף רגל שמאל, חצי כוס זכוכית, ודם ניגר דרך הנעל. חבר של החתן שלף את הכוס וסייע לפנותו מהרחבה והושיבו על כיסא, ואמבולנס שהוזמן למקום פינה אותו לבית חולים.
3.גרסתו הנ"ל של התובע עמדה במבחן החקירה הנגדית, והיא נתמכה בעדויותיהם של שני עדים נוספים אשר הבחינו בעת האירוע בסימני הדם על הרצפה, וניסו לעזור לתובע על ידי עצירת הדימום מרגלו עד להגעת האמבולנס.
בנוסף, גרסתו הנ"ל של התובע קיבלה חיזוק ברשומות הרפואיות שהוגשו, דו"ח מד"א ודו"ח המיון, אשר נערכו בסמוך לאחר האירוע ובהן מצוינות נסיבות הפציעה כפי שתוארו על ידי התובע.
אמנם בסיכומיה, הפנתה הנתבעת לסתירות ו/או אי התאמות שונות, אולם לא שוכנעתי כי עסקינן בסתירות היורדות לשורש העניין ו/או שהיה בהן בכדי לפגוע במהימנות גרסתו של התובע.
4.אשר על כן, הנני קובעת כי התובע הוכיח את נסיבות האירוע ואת נסיבות פציעתו כפי שנטענו על ידו.
5.אין צורך להכביר מילים בעניין חובת הזהירות המוטלת על מחזיק מקרקעין, ובענייננו נתבעת מס' 1, לשמירה על ביטחונם של באי המקום ולמניעת מפגעים בו. בנוסף, וכפי שכבר נפסק, חובת זהירות מוגברת מוטלת על מזמין כלפי אורחיו כשמדובר בשימוש ברחבת ריקודים (ראה ת"א (כפר-סבא) 5436/97 אסתלה (אסתר) צדוק נ' גן אורנים בע"מ ואח', תק-של 2000(3), 10027 ,עמ' 10029, ת"א (ירושלים) 17645/01 עידו סיקרון נ' גזית אחוזה-יסמין בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 9.6.04).
6.בענייננו הוכח כי ברחבה היו שלוליות לכלוך ושברי זכוכיות הפזורות על רצפת הרחבה, ומאידך, לא הוכח כי הנתבעת נקטה באמצעי זהירות הדרושים ו/או המספיקים לשמירה על ניקיון הרחבה ו/או על בטוחנם של המשתמשים בה ו/או למניעת מפגעים בה.