4 שנות מאסר בפועל לאדם שהפקיר אחרי פגיעה בת"ד

הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בכתב אישום מתוקן, המייחס לו עבירות של הפקרה אחרי פגיעה ׁבאדם (עבירה על ס' 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה)), נהיגה בשכרות (עבירה על ס' 62(3) לפקודה יחד עם סעיפים 39א ו-38(1) לפקודה וכן תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961) וחבלה חמורה (עבירה על ס' 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977).

• כתב האישום:

  על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 20.05.2014 בשעה 13:20 לערך, נהג הנאשם ברכבו הפרטי ברחוב אילת בחולון, בעודו נתון תחת השפעת משקאות משכרים וכאשר רמת האלכוהול בגופו הינה 665 מ"ג/ליטר אוויר נשוף. הנאשם נהג בנתיב השמאלי מבין שניים מכיוון דרום לצפון, והתקרב למעבר חצייה המסומן מול בית מס' 45, בו הלכה באותה עת גב' אנה בלי, ילידת 1948 (להלן: הולכת הרגל). הנאשם לא נתן זכות קדימה להולכת הרגל ולא האט או עצר לפני מעבר החצייה, אלא נהג את רכבו אל תוך מעבר החצייה ופגע בהולכת הרגל. כתוצאה מן הפגיעה, ראשה של הולכת הרגל נחבט בשמשת רכבו של הנאשם, והיא הועפה אל הכביש ונחבלה חמורות. חרף הפגיעה בהולכת הרגל, הנאשם לא עצר את רכבו והמשיך בנסיעה רצופה לכיוון צפון. משעצר רכבו בצומת הרחובות אילת-יוספטל עקב רמזור אדום, הדביקו פקח חנייה שרדף אחריו עד הצומת על מנת לעכבו מהמשך הנסיעה.

  כתוצאה מן התאונה, נפצעה הולכת הרגל באורח קשה, ונגרמו לה החבלות הבאות: שטפי דם בקרקפת באזור המצח מימין ומשמאל, שברים באף, דמם במוח ובאזור המצח וכן דמם בין המצח לאוזן שמאל, שברים בצלעות, באגן ובעצם הזנב. הולכת הרגל נזקקה להנשמה, והובהלה לבית חולים כשהיא מחוסרת הכרה.

   

• תסקיר שירות המבחן:

  שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של הנאשם.

  הנאשם בן 55, יליד אוקראינה, עלה ארצה בשנת 1996, גרוש ואב לבן בן 23. הנאשם נעדר עבר תעבורתי, ובאמתחתו הרשעה קודמת משנת 2006 בעבירות של היזק לרכוש ואיומים. טרם מעצרו בתיק זה עבד כחשמלאי בחברת "רשת הנדסת חשמל". בנו של הנאשם סובל מפיגור שכלי, נזק מוחי אורגני והפרעה על הספקטרום האוטיסטי. הבן מטופל במסגרת פנימייתית מתאימה, כשהנאשם וגרושתו מבקרים אותו באופן סדיר. הנאשם מסר כי בנו מתנהג באלימות כלפי עצמו וכלפי הסביבה, וכי לאחרונה חלה הדרדרות במצבו. הנאשם סיפר כי ההתמודדות עם מצבו של בנו קשה עבורו, וכי הוא נוהג לצרוך אלכוהול כאמצעי רגיעה והקלה. שירות המבחן ציין כי מן המסגרת בה שוהה בנו של הנאשם נמסר כי לביקורי הנאשם השפעה חיובית על התנהגותו של הבן, וכי גרושתו של הנאשם מתקשה להשתלט על בנה ללא סיוע של אביו.

  על פי האמור בתסקיר, הנאשם לוקח אחריות על מעורבותו בתאונה, מכיר בתוצאותיה הקשות, ומביע כאב וצער על הפגיעה הקשה בהולכת הרגל ובמשפחתה. עוד עולה כי מעורבותו בתאונה הביאה את הנאשם להחלטה שלא לצרוך אלכוהול וכן לא לנהוג גם בחלוף זמן ממושך. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הינו בעל אמות מוסר תקינות, מבין את חומרת מעשיו ומכיר בבעייתיות שבהם. אליבא דשירות המבחן, הסתבכותו הנוכחית של הנאשם עם החוק, מעצרו ותוצאות התאונה מהווים גורמים מרתיעים ומציבי גבולות עבורו, ומפחיתים את הסיכון להישנותה של מעורבות בעבירות דומות בעתיד.

  בסופו של תסקיר, המליץ שירות המבחן ליתן משקל להבנת הנאשם את חומרת מעשיו, ללקיחת האחריות מצידו, לצער שמבטא, למבנה אישיותו הנורמטיבי, ולביטוי רצונו לחדול מצריכת אלכוהול ולהימנע לצמיתות מנהיגה. כן המליץ להתחשב בעובדה כי מאסרו של הנאשם יחייבו להתנתק מבנו, אשר נוכח מצבו לא יוכל לבקרו בבית הסוהר.

   

   

   

   

• טענות הצדדים וראיות לעונש:

  ב"כ המאשימה המלומדת, עו"ד ספי בראז, הדגישה בטיעוניה את הפגיעה הקשה שנגרמה להולכת הרגל, ואת החומרה היתרה הטמונה בעובדה כי הנאשם בחר במודע לנהוג בעודו שיכור ולסכן חיים וגוף, חרף קיומן של אפשריות תחבורה אלטרנטיביות.

  הפרקליטה הנכבדה טענה למתחמי ענישה של בין שנתיים ל-5 שנות מאסר לעבירת ההפקרה, בין 3 ל-6 שנות מאסר לעבירת החבלה החמורה, ובין 10 ל-18 חודשי מאסר לעבירת הנהיגה בשכרות. לחילופין, טענה למתחם כולל של בין 4.5 ל-8 שנות מאסר לשלוש העבירות יחד. בנוגע לקביעת העונש בתוך המתחם, עתרה למקמו ברף הבינוני-גבוה.

   

  מטעם המאשימה העידה בתה של הולכת הרגל הנפגעת, גב' רעיה בלי, וכן הוגש סיכום מצבה הרפואי של הולכת הרגל נכון להיום (ת/2).

  גב' רעיה בלי העידה על הפגיעה שנגרמה לאמה ולמשפחתה, ועל הקשיים עמם הם מתמודדים בעקבות התאונה. העדה סיפרה על אמה, ותיארה אישה שהייתה טרם התאונה עצמאית, פעילה חברתית, בריאה לחלוטין, פסיכולוגית במקצועה שעבדה שנים רבות בטיפול בקשישים. כעת, כך העדה, אמה מרותקת למיטתה, ניזונה מזונדה, ואינה מתמצאת בזמן – זאת לאחר שחזרה להכרה אחרי חודש וחצי בתרדמת, מתוכם שבועיים בטיפול נמרץ. העדה סיפרה כי במהלך תקופה זו אמה ריחפה בין החיים למוות, ומשפחתה נקראה מספר פעמים להיפרד ממנה. עוד מסרה העדה כי מאז התאונה כמעט ואינה נמצאת בעבודה, אלא בבית החולים, צמודה למיטת אמה.

   

  על פי האמור בת/2, הנפגעת חזרה להכרה לאחר חודש וחצי בקומה עמוקה, בה הייתה מצויה עקב פגיעה מוחית אותה ספגה בתאונה. הנפגעת עדיין מונשמת באופן קבוע, נמצאת באי-שקט פסיכומוטורי המלווה בהזיות, ואינה מתמצאת בזמן, במקום ובפרטים אישיים. היא מרותקת למיטתה, ניזונה דרך זונדה, עוברת ממיטה לכיסא באמצעות מנוף, אינה מסוגלת לעמוד על הרגליים ואינה שולטת על הסוגרים. במצבה זה הנפגעת זקוקה לעזרה מלאה בכל הפעולות היומיומיות, וכן זקוקה להמשך טיפול נשימתי, רפואי, סיעודי ופארא-רפואי.

   

  הסנגור המלומד, עו"ד אלעד רט, לא חלק על כך כי מרשו הוא האשם הבלעדי בתאונה ובפגיעה בהולכת הרגל, וכי בהחלט ראוי להטיל עליו בגין כך עונש מאסר לריצוי בפועל. יחד עם זאת, טען כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר בפועל למשך מספר חודשים לבין 3 שנות מאסר, תוך שביקש למקם את מרשו ברף הנמוך של המתחם. בעניין זה הדגיש את העובדה כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הביע חרטה כנה ונטל אחריות מלאה; הנאשם נעדר כל עבר תעבורתי ובעל עבר פלילי מינורי מן העת הרחוקה; הנאשם העביר את רכבו – רכושו הממשי היחיד – לידי המדינה על מנת שיהא ניתן למכרו ולהעביר את התמורה כפיצוי לנפגעת; היסוד הנפשי של הנאשם בשל שכרותו בעת התאונה היה קרוב יותר לרשלנות מלמחשבה פלילית. כן הפנה הסנגור הנכבד לתסקיר ולפגיעה שצפויה להיגרם לבנו של הנאשם באם אביו ייכלא לתקופה ממושכת, כמתואר ע"י שירות המבחן. בהקשר זה ציין הסנגור כי בבוקר התאונה הנאשם קיבל הודעה מן המסגרת בה שוהה בנו, בה הוא נקרא להגיע בדחיפות למקום ולסייע בהרגעת הבן. או אז, כך הסנגור, צרך הנאשם אלכוהול כדרך התמודדות עם המצב ועלה על ההגה, החלטה אומללה עליה הנאשם משלם עד היום.

   

  מטעם ההגנה הוגשו שני מסמכים (נ/1 ו-נ/2), המתארים את מצב בנו של הנאשם. כאמור לעיל, בנו של הנאשם סובל מבעיות קוגנטיביות שונות, בעטיין הוא משולב במסגרות טיפוליות מתאימות. בעיות אלה באות לידי ביטוי, בין היתר, בהתנהגות אלימה כלפי עצמו וכלפי סביבתו. מהמסמכים עולה כי הבן קשור מאוד לאביו הנאשם, וכי לנאשם השפעה חיובית על מצבו. בהקשר זה צוין כי אימו, גרושתו של הנאשם, אינה מצליחה לבדה להביא לשינוי חיובי אצל הבן, וכי היא מתקשה להשתלט עליו ברגעי תוקפנות וחוסר שקט. הודגש כי הנאשם וגרושתו הינם כל עולמו של הבן.

   

  הנאשם עלה להעיד לעצמו, ביקש סליחתם של הנפגעת ומשפחתה, הביע חרטה ונטל אחריות מלאה על מעשיו. הנאשם הביע נכונות לשאת בכל עונש שייגזר עליו בסופו של הליך, אולם ביקש מבית המשפט להתחשב במצבו של בנו וליתן לו הזדמנות לסייע לבן ולגרושתו, אישה נכה בעצמה.

   

  כל צד הגיש פסיקה התומכת בעמדתו.

   

   

   

   

• דיון והכרעה:

  משמצא המחוקק לנכון להוסיף לספר החוקים את תיקון מס' 113 לחוק העונשין, מצווה בית המשפט לפעול בהתאם להוראותיו ולקבוע תחילה מהו מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם.

   

  הערך החברתי הנפגע ומידת הפגיעה בו:

  הערך החברתי שנפגע כתוצאה ממעשי הנאשם הוא שמירה על שלמות גופם וביטחונם של כלל המשתמשים בדרך, וכן ערכי סולידריות וערבות הדדית המהווים את הדבק של כל חברה מתוקנת.

  מידת הפגיעה בערכים המוגנים כתוצאה ממעשי הנאשם היא קשה – הנאשם בחר במודע לצרוך אלכוהול ולנהוג בעודו שיכור תוך סיכון חייהם וגופם של המשתמשים בדרך, סיכון אשר התממש במלוא עוצמתו עם הפגיעה בהולכת הרגל. די אם אפנה בעניין זה למסמכים המתארים את מצבה הרפואי של הנפגעת נכון להיום, כמתואר לעיל.

   

  אדם הנוהג ברכב כשהוא נתון תחת השפעת משקאות משכרים הינו כאדם שנטל נשק אוטומטי וירה כדורים חיים לעבר אזרחים תמימים בטבורה של עיר.

   

  מדובר בעבירה הנושאת עמה סכנה רבה לחיי אדם, סכנה ממשית שלמרבה הצער אינה תיאורטית כל עיקר. בענייננו מדובר במי שפגע באישה, הולכת הרגל שצעדה לתומה במעבר חצייה, האמור לשמש מסלול בטוח ומעוגן להליכה.

   

  בעבירת ההפקרה יש כדי לגלם כיעור התנהגותי-ערכי שאינו פחות בחומרתו מהפן הפלילי.

   

  מדיניות הענישה הנוהגת:

  בת"פ (מחוזי נצרת) 35853-09-11 דובר בנאשם שהורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה ללא ביטוח, נהיגה בקלות ראש וברשלנות שגרמה נזק לאדם ואי מתן זכות קדימה במעבר חצייה – הכל בגין נהיגה רשלנית וחוסר תשומת לב למתרחש בכביש שגרמו לפגיעה בהולך רגל במעבר חצייה, והימלטות מהמקום בלי להושיט עזרה לנפגע, שנפצע קשה ואושפז לתקופה ממושכת במצב "צמח". בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה של בין 3 ל-7 שנות מאסר בפועל, מתחם שאושר ע"י בית המשפט העליון (ראו ע"פ 8219/13).

   

  בע"פ 4906/12 דובר בערעורו של נאשם, אשר הורשע בערכאה הדיונית בעבירות של הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש שגרמה לחבלה של ממש, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא ביטוח, שימוש ברכב ללא רשות ושימוש בסם מסוכן. המערער נהג ללא רשות באופנוע של חברו כאשר הוא שיכור ותחת השפעת סם מסוג חשיש, איבד שליטה על האופנוע, עלה על מדרכה ופגע בהולכת רגל, שנחבלה בראשה, בחזה ובידה ונזקקה לטיפול רפואי ולתפרים בידה. לאחר הפגיעה המערער נמלט מן המקום בלי שהושיט עזרה לנפגעת. בית המשפט המחוזי גזר את דינו של המערער ל-4 שנות מאסר בפועל וכן ענישה נלווית. בית המשפט העליון אישר את גזר הדין, תוך שקבע כי מדובר בעונש שאינו חורג ממדיניות הענישה הראויה בעבירות מסוג זה.

   

  בע"פ 1902/14 דובר בערעורה של המדינה על קולת העונש שנגזר על הנאשם, בעל עבר תעבורתי מכביד, במסגרת הסדר טיעון בערכאה הדיונית בגין עבירות של הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה בשכרות, מסירת ידיעה כוזבת ונהיגה ללא רישיון תקף. הנאשם נהג ברכבו ללא רישיון בתוקף ובעודו שיכור, פגע חזיתית בהולך רגל, שהובהל לבית החולים כשהוא מורדם ומונשם, ונמלט מהמקום בלי להושיט עזרה לנפגע. בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה שנע בין 12 ל-48 חודשי מאסר בפועל, ודן את הנאשם נדון ל-20 חודשי מאסר בפועל וכן ענישה נלווית. בית המשפט העליון דחה את ערעור המדינה, וקבע כי על אף שייתכן והיה ראוי לגזור על הנאשם עונש חמור במספר חודשים – העונש אינו חורג מן המקובל במידה ניכרת המצדיקה התערבות.

   

  נסיבות הקשורות בביצוע העבירה:

  נסיבות הקשורות בביצוע העבירה פורטו במידה רבה לעיל. כפי שציינתי, הנאשם בחר במודע לנהוג בעודו שיכור ולסכן חיים וגוף, וגרם במעשיו לנזק כבד ביותר להולכת הרגל ולמשפחתה. אך כפסע היה בין הפגיעה בהולכת הרגל לבין קיפוח חייה. אמנם יש טעם בטענת הסנגור כי מודעותו של הנאשם למתרחש בזמן ביצוע העבירות הינה במידה רבה פיקציה משפטית נוכח שכרותו, אולם אין לשכוח כי התוצאה הקשה של תיק זה הינה פרי החלטתו הנשלטת והמודעת של הנאשם לנהוג בעודו שיכור ולסכן בכך את העוברים ושבים, כפי שציינה בצדק ב"כ המאשימה בטיעוניה.

   

  מתחם העונש ההולם:

  בהתחשב במכלול השיקולים אשר פורטו לעיל, הנני סבור כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 3.5 שנות מאסר בפועל לבין 7 שנות מאסר בפועל.

   

  קביעת העונש בתוך המתחם:

  משקבעתי את מתחם העונש ההולם, יש לגזור את העונש המתאים לנאשם בתוך המתחם, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

  כמפורט לעיל, מדובר בנאשם נעדר כל עבר תעבורתי ובעל עבר פלילי מינורי מן העת הרחוקה. הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, הביעה חרטה כנה ונטל אחריות על מעשיו, כשאף המאשימה מסכימה כי אין המדובר בדברים שנאמרו מן הפה אל החוץ. עוד יש לציין את נכונותו של הנאשם לפצות את הנפגעת ומשפחתה כפי יכולתו בדרך של מכירת רכבו, וכן את חוויית המעצר שבוודאי לא הייתה פשוטה לאדם נורמטיבי בסך הכל. לכל אלה יש להוסיף את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הלא פשוטות של הנאשם, כפי שהשתקפו בתסקיר שירות המבחן ובמסמכים שהוגשו ע"י ההגנה.

   

  בהתחשב בכל האמור לעיל, הנני לגזור את עונשו של הנאשם כדלקמן, עונש כולל לכל העבירות המתוארות בכתב האישום המתוקן:

  1. מאסר למשך 5 שנים, מתוכם 4 שנים בפועל והיתרה על תנאי, שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר כל עבירה מן העבירות בהן הורשע.

  2. פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לכל סוגי כלי הרכב למשך 10 שנים מיום שחרורו ממאסר.

  3. פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לכל סוגי כלי הרכב למשך 5 שנים. התנאי יופעל אם תוך 3 שנים מתום תקופה הפסילה בפועל יעבור הנאשם כל עבירה מן העבירות בהן הורשע.

  4. על פי המוסכם בין הצדדים, רכבו של הנאשם מסוג שברולט מ.ר. 9591113 יועבר לידי המדינה ויימכר, כאשר תמורת המכירה תשמש כפיצוי לנפגעת.

      

      

      

      

      

      

     זכות ערעור תוך 45 יום.

      

     ניתן והודע היום כ"ח אלול תשע"ד, 23/09/2014 במעמד הנוכחים.

      

     דוד רוזן , שופט