העתירה
1. ביהמ"ש התבקש להורות על ביטול החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") וכן המשיבה 2 (להלן: "העירייה") ולקבוע, כי אין להקים מבנה לשבט הצופים במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 251 בגוש 6626 (להלן: "מתחם החמורים") בשכונת תל ברוך צפון בת"א מאחר וההחלטות התקבלו שלא כדין.
רקע עובדתי
2. העותרים הינם תושבי שכונת תל ברוך צפון בת"א. במהלך שנת 2014 פנתה העירייה לתושבי שכונת תל ברוך ותל ברוך צפון בת"א והודיעה להם, כי קם הצורך בהקמת מתחם שישמש סניף לשבט צופי הנשיא הממוקם ברח' רפידים שבת"א. העירייה ציינה בפנייתה כי נבחנים שני מקומות חלופיים, האחד ברח' אלכסנדר פן 19 בגוש 226 חלקה 6626 (להלן: "מתחם הכלבים") והשני מאחורי בית הספר ע"ש נעמי שמר - מתחם החמורים. העותר 1 פנה בשמם של למעלה מ-400 בתי אב בשכונה, כטענתו, במכתב למנכ"ל העירייה וציין, כי מתחם הכלבים עדיף על מתחם החמורים לבניית מבנה השבט וזאת לאור מידת הקרבה של בתי המגורים, גודל מתחם הכלבים לעומת מתחם החמורים, שיקולי תנועה ומדיניות העירייה במקרים דומים ועוד (נספח 2 לעתירה). לטענת העותרים העירייה החליטה כי הסניף החדש של התנועה יוקם במתחם הכלבים.
3. במהלך חודש 12/15 נדהמו העותרים לגלות, כי במתחם החמורים הוצב שלט עירוני ובו מצויין "כאן יוקם שבט צופים". לטענת העותרים שונה מיקום השבט ממתחם הכלבים למתחם החמורים בשל לחצים של בעלי קשרים בעירייה.
4. לעותרים התברר, כך טענו, כי העירייה מקדמת שתי בקשות להיתר, האחת בקשת היתר מס' 15-2107 להריסת מבנה קיים והקמת מבנה בן 2 קומות עבור הצופים במתחם החמורים והשניה בקשה להיתר שמספרה 15-2108 להקמת מבנה דו קומתי עבור 3 כיתות גן ילדים במתחם הכלבים.
העותרים פנו לעירייה ולוועדה בתאריך 3.2.2016 ועתרו לעצירה מידית של פעולות הקמת סניף הצופים במתחם החמורים (מכתב העותרים לעירייה סומן כנספח 3 לעתירה). העירייה דחתה את הבקשה (נספח 6 לעתירה) וציינה, כי הבקשות כבר הוגשו לוועדה ונדונו לגופן בתאריך 25.11.15, אלא שלטענת העותרים מהירות האישור בנסיבות הינה יוצאת דופן שכן בקשה רגילה עוברת בדיקה מקדמית במכון הרישוי, שאורכת 45 ימים, בעוד שהבקשות הוגשו ב-1.11.2015 ואושרו כאמור לאחר 25 ימים. מעבר לכך החלטות אלה של הוועדה לא פורסמו ונודע עליהן רק בתגובת העירייה (נספח 6).
העותרים פנו שוב לעירייה במכתב בתאריך 3.3.2016 ביקשו מענה לשאלותיהם וכן ביקשו להימנע מקביעת עובדות בשטח (נספח 7 לעתירה) אלא שהתברר להם, כי העירייה החלה מבצעת עבודות ראשוניות (חישוף הקרקע) במתחם הכלבים. לפיכך פנו פעם נוספת בתאריך 8.3.2016 (נספח 8 לעתירה), אלא שעבודות הבניה במתחם הכלבים הואצו ולפיכך הוגשה העתירה וכן בקשה למתן צו ביניים.
5. בתאריך 3.4.2016, ולאחר קבלת תגובת המשיבות לבקשה, ותשובה לתגובה מצד העותרים נתן כב' סגן הנשיאה הש' ורדי צו ביניים למניעת כל עבודות הבניה בשני המתחמים (הכלבים והחמורים), להבדיל מקבלת ההיתרים ביחס אליהם לא ניתן צו כאמור.
טענות העותרים
6. לטענת העותרים ההחלטות הנתקפות הינן החלטת הוועדה מתאריך 1.11.2015 שהובאה לידיעת העותרים בתאריך 25.2.2016 וכן החלטת העירייה מתאריך 8.12.2014 שהובאה לידיעת העותרים בתאריך 25.2.2016 גם כן. המשיבה 3 צורפה לטענת העותרים כצד העלול להיפגע מקבלת העתירה.
7. לטענת העותרים, המקרקעין במתחם החמורים, מיועדים להקמת מבני ציבור על פי תכנית תא/792 שכותרתה "קביעת אזור ציבורי-שטחים מעבר לירקון" שפורסמה למתן תוקף בתאריך 1.11.79 (להלן: "תכנית 792"), כך גם חלה על מתחם החמורים תכנית תא/ל/4 "מבנים ומוסדות ציבור" (להלן: "תכנית ל/4") שפורמה למתן תוקף בתאריך 20.3.13 הקובעת, כך נטען, בסעיף 4.1.2.(ה)(4) להוראות התכנית כי במסגרת הוצאת היתר בניה יש להציג לוועדה "תכנית בינוי ופיתוח" המציגה את פיתוח המגרש, העמדת המבנים, הסדרת תנועה וחניה וכו'. עוד קובעת תכנית ל/4, כי תנאי למתן היתר בניה הינו אישור היחידה לאיכות הסביבה בעירייה (ס' 6.1(ב) להוראות התכנית).
בכל הקשור עם מתחם הכלבים, המקרקעין במתחם מיועדים לשטח לבנייני ציבור לפי תכנית תא/2026/ב/מב/49 שכותרתה "צפון שכונת תל ברוך-מערב" (להלן: "תכנית 2026ב"). במסגרת תכנית זו מסומן מתחם הכלבים במגרש מספר 40. על גבי תשריט התכנית אותה יש לטענת התובעים לקרוא יחד עם תקנון התכנית כמקשה אחת, מגרש מספר 40 מיועד ל"שירותי קהילה, שירותים כלל עירוניים", זאת להבדיל ממגרשים 41 ו- 43, המסומנים גם הם לשטח כבנייני ציבור אך בתשריט הם מיועדים ל"מוסדות חינוך, בריאות, רווחה ודת" ול"מוסדות חינוך, קהילה וספורט" בהתאמה. מכאן, כך טענו, מתחם הכלבים אינו מיועד לשימוש לחינוך בכלל ולגני ילדים לגיל הרך בפרט, בניגוד לכוונת העירייה ולהחלטת הועדה המקומית. העותרים אף הפנו לס' 11(ד) לתכנית הקובע, כי "היתר בניה על מגרש 40, ילווה ביעוץ אקוסטי מוסמך ובאישור השירות לאיכות הסביבה של עיריית תל אביב יפו". על המקרקעין שבמתחם הכלבים חלה גם תכנית ל/4.
8. בכל הקשור עם הנימוקים לקבלת העתירה טענו העותרים כנימוק ראשון, כי החלטת הועדה חורגת ממדיניות מנהל התכנון באשר להקצאת קרקע לצרכי ציבור אשר "מהווה הנחיה מקצועית של משרדי הממשלה המופקדים על נושא התכנון והבניה" (מהדורה ראשונה 2005) (להלן: "הנחיות מנהל התכנון"), הקובע שכאשר מקימים "מועדון נוער שכונתי" או "מועדון תנועת נוער" שאינו משולב, יש למקמו "בצמוד לשטח ציבורי פתוח – בשולי פארק רובעי/עירוני" ואין להצמידו לבתי מגורים (עמ' 73 להנחיות). במנהל התכנון, כך נטען, אף הוקמה ועדת היגוי לבחינת עדכון ההנחיות והתאמתן למקרקעין בעלי צפיפות בניה הולכת וגוברת, וזו אף הוציאה טיוטת תדריך הקצאות הקרקע לצרכי ציבור מחודש אוגוסט 2015, ולפיה יש למקם מועדון נוער/תנועת נוער בסמוך או בשולי שטח פתוח ו/או מגרשי ספורט פתוחים ולא מומלץ לשלב את המועדון עם מבני מגורים. טיוטה זו קבעה כמו כן, כי "ניתן לשלב [מועדון נוער/תנועת נוער] במגרשים ציבוריים אחרים או סחירים בתנאים של גישה עצמאית, אפשרות שימוש בשטחי חוץ ובתנאי של שמירה מפני מטרדי רעש לסביבה". מכאן סברו העותרים, כי אין למקם מועדון תנועת נוער בצמוד למבנה מגורים ויש להקפיד על כך שלא ייגרם רעש לסביבה ממועדון הנוער. מכאן, שבהתקיים חלופה הולמת למיקום סניף הצופים במתחם הכלבים, כי אז ההחלטה על הקמתו במתחם החמורים דווקא, חורגת ממדיניות מנהל התכנון.
9. כנימוק שני טענו, כי החלטת הועדה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות, וזאת במספר היבטים. הראשון, מרחק מתחם הכלבים מבתי מגורים גדול להבדיל ממתחם החמורים המצוי בלב השכונה ובצמידות דופן לבתי מגורים, ובסמיכות רבה לבתי מגורים נוספים ללא כביש גישה נוח. כך גם סניף הצופים אמור לשרת כ- 1,000 חניכים ללא כל חוצץ בינו לבין בתי המגורים, כאשר נושא זה של הקרבה לבתי מגורים לא נבחן כלל ע"י הועדה המקומית או למצער לא די צרכה.
השני, אי התחשבות במועדי הפעילות של הצופים הנערכת רובה ככולה בשעות אחר הצהריים, ערבים, חגים וסופי שבוע כאשר לעותרים הגרים בצמוד לו לא יהיה רגע של שקט לטענתם ולכן יהיו צפויים למטרדי רעש רבים, במיוחד כאשר נהוג לעשות בהם שימוש במערכות הגברה, מה שיפגע בערך נכסי העותרים משמעותית כשעתה מעבר לפעילות מוסדות החינוך הצמודים לבתיהם, יסבלו גם בשעות אחר הצהריים והערב מפעילות הצופים בסמוך לבתיהם. גם היבט זה לא נשקל ע"י הועדה המקומית כשידוע שעיקר פעילות תנועת הנוער מתבצעת מחוץ למבנה.
השלישי, העדר כבישי גישה למתחם החמורים שיוביל לסתימת רחובות סמוכים למתחם והגברת עומסי התנועה, להבדיל מהקמתו במתחם הכלבים המצוי בקצה השכונה ויביא להפחתת עומס התנועה בתוך השכונה.
הרביעי, העדר גישה לרכבי חרום בהעדר כבישי גישה נוחים למתחם החמורים.
החמישי, היקף הפעילות המתוכנן במתחם החמורים עומד על מאות תלמידים על מגרש קטן המצוי בלב שכונת מגורים שקטה בסמיכות רבה לבתי מגורים.
השישי, יש לבחון היטב את מיקום הסניף האמור לשרת מעל 1,000 חניכים.
10. כנימוק שלישי טענו, שלא ניתן לאשר את בקשה 15-2107 במתחם החמורים על בסיס תכנית בינוי בלבד, כאשר לא ניתן כלל להוציא היתר בניה בחלקה 251. לטעמה, שטח חלקה 251 בה מצוי מתחם החמורים הינו 19 דונם, כאשר תכנית 792 הקובעת את יעוד הקרקע, אינה מפורטת ולכן אין אפשרות להוציא מכוחה היתר בניה, כך גם תכנית ל/4, אינה כוללת את הפירוט הנדרש לשם הוצאת היתר בניה, כאשר תנאי המינימום הינם אלה הקבועים בס' 145(ז) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ובמיוחד חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט "חלוקת קרקע" וגם "קווי הבניין, מספר הקומות וגובה הבניינים". משעל חלקה 251 לא חלה כל תכנית שקובעת חלוקה למגרשי בניה, ותחת זאת תכנית ל/4 קובעת בעמימות כי מותר להקים מספר מבנים במגרשים ששטחם עולה על 3 דונם, (סעיף 4.1.2)(ב)(9)) לתכנית. מעבר לכך קובעת תכנית ל/4, כי קווי בניין יהיו בהתאם לקבוע עפ"י תכנית מאושרת במגרשים גובלים וכי במגרשים ששטחם מעל 3 דונם ניתן יהיה לחרוג מקווי הבניין בשיעור של 25% מקווי הבניין המאושרים, במסגרת תכנית בינוי ובאישור מהנדס העיר (ס' 4.1.2(ב)(1)-4.1.2 (ב)(3) לתכנית ל/4) שהינה הוראה שמחליפה לכאורה הליך של הקלה ואינה מאפשרת לציבור להגיש התנגדויות וכאשר קובעת תכנית ל/4 בנוסף, כי במגרשים ששטחם מעל 1.5 דונם גובה המבנים ייקבע באישור הועדה המקומית, ויש בכך משום פירוט כללי בלבד שאינו מתחשב במאפייני חלקה 251 בכלל ומתחם החמורים בפרט, בעוד שמן הראוי שיפורטו מספר הקומות בתכנית ובמיוחד כאשר תכנית ל/4 קובעת תנאי למתן היתר בניה והוא הכנת "תכנית בינוי ופיתוח". במצב דברים זה, ומאחר שתכנית ל/4 חלה על כל תכנון המרחב המקומי של הועדה, לא ניתן לומר שתכנית זו מתחשבת במאפייני חלקה 251 וגם בשלב הוצאת ההיתר והכנת תכנית הבינוי לא נערכה כל התחשבות בשכנים והיה ראוי כי כך ייעשה.
11. הנימוק הרביעי, הקרקע והמבנה הוקצו לתנועת הצופים ללא הליך הקצאה תקין בהתאם לנוהל העירוני המחייב שלושה תנאי סף מצטברים להקצאת מקרקעין ציבורים והם: פעילות בתחום החינוך או הקהילה, פעילות היוצרת ערך מוסף מבחינת תרומתה לתושבי תל אביב ופעילות המסייעת לעירייה במילוי תפקידה. העירייה מצידה ראתה בפעילות תנועת הצופים "פעילות עירונית". תהו העותרים מדוע כאשר קיים נוהל הקצאה מקרקעין לגופים כמו תנועת הצופים, העירייה מבקשת להכיר בפעילותה של זאת כ"פעילות עירונית" באופן היוצר מסלול עוקף הקצאת קרקע בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים. במיוחד כך, כאשר הנוהל העירוני לא כולל הגדרה של "פעילות עירונית" הפוטרת מהקצאה עפ"י הנוהל. עוד הדגישו, שהנוהל העירוני מציין במפורש כי עת מוקצית קרקע לטובת הציבור יש לבחון "התאמת הפעילות המבוקשת לאופי האוכלוסיה באזור ולצרכי תושבי האזור בכלל ואלה הגרים בסביבת המקרקעין המוקצים". מכאן, שאילו מתחם החמורים היה מוקצה לתנועת הצופים עפ"י הנוהל העירוני, הרי שמעבר לחובת יידוע, הזכות להתנגדות וזכות השימוע הקבועים בנוהל עצמו, ההקצאה היתה מתחשבת גם בצרכי העותרים הגרים בסמוך, מכאן שהחלטה על הקצאת מקרקעין שלא בהתאם לנוהל העירוני מלמדת יותר מכל על אי סבירותה. העותרים הפנו לכך, כי לא נערך להם "שימוע ציבורי" בהיותם מי שעומד להינזק מהחלטת העירייה.
העותרים תהו בנוסף מדוע זוכה דווקא תנועת הצופים להעדפה על פני תנועות נוער אחרות, ובמיוחד הדבר לא ברור לנוכח העובדה ולפיה תנועת הצופים אינה היא עצמה תנועה עירונית ויכול ולמתחם החמורים יגיעו גם תושבי ערים אחרות.
לחלופין טענו, כי ככל שעסקינן בפעילות עירונית של תנועת הצופים, כי אז החלטת הפיצול של שבט הנשיא הינה החלטת העירייה שראוי היה כי תבוא לידיעת תושבי תל ברוך, מקום בו היה ראוי לשמוע את דעת ההורים לנוכח פיצול השבט בין בתי ספר שונים.
12. הנימוק החמישי לטענת העותרים הינו, שהחלטת הועדה המקומית אינה מאזנת בין כל השיקולים הנדרשים, כך למשל לא שקלה הועדה קיומו של קשר בין הקמת גני ילדים במתחם הכלבים לבין הקמת סניף הצופים במתחם החמורים, החלטות שלא ניתן לנתק ביניהן בהיותם מתחמים חלופים להקמת סניף הצופים. שתי הבקשות להיתר הוגשו בתאריך זהה אך קיבלו מספרים שונים ושתי הבקשות גם נדונו באותה ישיבה כאשר יש להניח כי הועדה המקומית לא היתה מודעת לכך שבמתחם החמורים כבר קיימים גני ילדים, אחרת היתה בוחנת בצורה ביקורתית את הבקשה להרוס מבנה קיים רק כדי להקימו במתחם הכלבים שהינו פחות מתאים לשימוש המבוקש.
כמו כן לא נשקלה העובדה ולפיה מתחם הכלבים מתאים פחות להקמת גני ילדים וזאת מאחר והנחיות מנהל התכנון קובעות במפורש כי "מגרשים למוסדות החינוך יאותרו בריחוק ממוקדי רעש וממפגעים סביבתיים, בתוך אזור המגורים, בשכנות למוסדות חינוך אחרים ולמוסדות תרבות וקהילה, רצוי בצמוד לשטח ציבורי פתוח" (פרק ב' סעיף 2.2.1 – הנחיות לפרישת מוסדות החינוך) ואילו בנסיבות מגרש הכלבים מצוי בסמיכות לכביש איילון צפון ומחוץ לאזור מגורים, רחוק ממוסדות חינוך אחרים מחד, ואילו הקמת גני ילדים בחלקה 251 מתיישבת יותר עם השימושים באותה חלקה, מה גם שכבר קיימים בה גני ילדים ראויים לשימוש.
כמו כן לא נשקלה אפשרות יצירת קומפלקס חינוכי טבעי התומך דווקא בהקמת גני ילדים במתחם החמורים להבדיל מסניף צופים באותו מתחם, בו יהיה קיים רצף קהילתי חינוכי טבעי יותר, מאשר רצף דומה שייווצר לכאורה אם יוקם סניף הצופים בו.
עוד לא נשקלו מטרדי הרעש לאורך שעות הבוקר מבתי הספר ובשעות אחר הצהריים והערב ממאות חניכי צופים באזור בו מוערכים נכסי העותרים בסכומים המגיעים בחלקם ל- 15 מיליון ₪.
13. הנימוק השישי אותו העלו העותרים הינו החשש לשיקולים זרים בהחלטת העירייה. תחילה טענו, כי העירייה אמנם הזמינה את התושבים להביע עמדה היכן יוקם סניף הצופים אך לא פרסמה החלטתה בעניין זה עד היום. מעבר לכך, ההחלטה המקורית היתה להקים את סניף הצופים במתחם הכלבים והחלטה זו שונתה בלחץ גורם מקורב המתגורר בסמוך למתחם הכלבים. חיזוק לטענה היה בעובדה ולפיה שתי בקשות ההיתר נדונו באותה ישיבה, כאשר הבקשה להקמת סניף הצופים נדונה תחילה ואילו הבקשה להקמת גני ילדים נדחקה לסוף הישיבה. סביר להניח, כך העותרים, כי לו היו נבחנות הבקשות בזו אחר זו, היו בוועדה מבחינים בחוסר יעילות שבהריסת גני ילדים במקום אחד והקמתם במקום אחר.
14. העותרים אף טענו, כי לא קיים שיהוי בעתירתם, באשר נודע להם על החלטות הוועדה והעירייה ב- 25.2.16, עם קבלת מכתב העירייה מ - 21.2.16.
תשובת המשיבות 1-2
15. המשיבות 1-2 (להלן: "המשיבות"), עתרו לדחיית העתירה על הסף ולביטול צו הביניים. לטעמן עסקינן בשיהוי חמור בהגשת העתירה והבקשה לצו ביניים, חוסר תום לב והעתירה הלוקה בטענת Nimby (not in my back yard), כאשר אין כל הצדקה להתערב בהחלטות המשיבות שהתקבלו בסבירות ולאחר ביצוע איזונים ראויים.
בכל הקשור עם טענות השיהוי, העתירה לוקה לטעמן בשיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי, במיוחד לאחר שהקמת גן הילדים במתחם הכלבים היתה בעיצומה ולכן עסקינן במעשה עשוי ובלתי הפיך ומכאן שאין לראות בחלופה זו כאופציה. עוד טענו המשיבות, כי חזקה על העותרים שידעו על החלטת העירייה לבחירת מתחם החמורים להקמת שבט הצופים עוד בינואר 2015, לאור מעורבות העותר 1 בהליך שיתוף הציבור שהתקיים. חוסר תום לבם של העותרים התבטא לטענת המשיבות בפניה לקבלת צו ביניים למרות הידיעה כי במתחם הכלבים כבר החלו עבודות הבניה והתקדמו משמעותית. המשיבות גם דחו כל טענה ביחס לאופן קבלת ההחלטות שהתקבלו ואושרו כדין על כל הרבדים הסביבתיים, הבטיחותיים, התכנוניים והבאתם לידיעת הציבור לפני זמן רב.
16. בכל הקשור עם החלטת העירייה, זו ניתנה ב- 8.12.14 ופורסמה לציבור בחודש ינואר 2015, כאשר בחודשים ספט'-אוק' 2014 קיבלה העירייה את עמדות הציבור לבחינת שתי החלופות להקמת שבט הצופים ומכאן שהעתירה לוקה בשיהוי של שנה וחודשיים. מעבר לכך, שתי הבקשות להיתר אושרו בהחלטת הועדה המקומית ב- 25.11.15 ופורסמו כדין ולגביה יש שיהוי של 4 חודשים עד להגשת העתירה. כך גם ב- 23.12.15 הוצב שלט בסמוך למתחם החמורים, ומכאן שהעותרים לפחות ממועד זה יודעים על הבקשה להיתר ולכן קיים שיהוי של 3 חודשים לפחות.
בכל הקשור עם הבקשות להיתר, אלו הוגשו בהתאמה מלאה לתב"עות החלות על המגרשים ולכן אין לגביהן זכות התנגדות לעותרים. מכל מקום, טענות העותרים נדונו ונדחו בהחלטת העירייה מינואר 2015, כאשר העירייה לא היתה מחויבת לשמוע את הציבור, אך נהגה כך למרות העדר החובה. מכל מקום, העותר 1 הגיש את פנייתו האחרונה בדצמ' 2014 לעירייה והפניה הבאה היתה בפברואר 2016, כאשר חזקה עליו, כי יבדוק מה עלה בגורל פנייתו ולא ישתהה שנה וחודשיים.
17. בכל הקשור עם שלוחת שבט הצופים, טענו המשיבות כי שבט הנשיא הינו שבט הצופים הגדול בעיר, ומספר חניכיו מעל 1,400 נכון למועד המסמך של היחידה האסטרטגית, כמות חניכים שאינה מאפשרת מענה חברתי וחינוכי ראוי. מכאן קם הצורך בהקמת השלוחה החדשה. מעבר לכך קם הצורך בהקמת שלושה גני ילדים במתחם הכלבים, הנדרש להקמה באופן דחוף באשר הרישום אליהם אמור להתחיל להתבצע לשנת הלימודים הקרובה, כאשר עצירת הבניה מהווה פגיעה חמורה ונזק ממשי במשיבים ובציבור כולו.
18. אשר להחלטת העירייה להקמת שבט צופים חדש בשכונת תל ברוך צפון, ציינו המשיבות כי החלטה שכזו כבר נבחנה בשנת 2009, וזאת בעקבות העובדה ולפיה בצופי תל אביב מעל 10,000 חניכים ב- 19 שבטי צופים ברחבי העיר. מפגשים ובדיקות החלו לעניין זה כבר בשנים 2012-2013, ובשנת 2014, לפנים משורת הדין, פנו לתושבי שכונת תל ברוך צפון במנשר אודות הכוונה להקים שלוחה לשבט צופי הנשיא בשני מקומות חלופיים (נספח ב' לתגובה). שני המגרשים (מתחם הכלבים ומתחם החמורים) היוו חלופה לשני שימושים – שלוחה לשבט צופי הנשיא או גני ילדים. מתחם הכלבים הינו שטח בגודל 2,503 מ"ר ריק עם עצים שעל פי התב"ע הינו שטח לבנייני ציבור ובמתחם החמורים הינו שטח בגודל 18,149 מ"ר כאשר שלוחת הצופים מתוכננת במקום מבנה הפנימיה המצוי במגרש זה, היינו שטח פנימי בתוך מגרש 251 שגם הוא עפ"י התב"ע "שטח לבנייני ציבור".
לאחר פרסום המנשר לציבור התקבלו התנגדויות בחודש ספט' 2014 ביניהם התנגדות העותר 1, סך הכול התקבלו 77 מכתבי התנגדות, 62 מהם נגד הקמת השלוחה לשבט הצופים במתחם הכלבים ו- 15 נגד הקמת השלוחה במתחם החמורים. מכאן, שתושבים רבים שהתנגדו לא צורפו לעתירה ולכן הביעו תמיכה בהקמת השלוחה במתחם החמורים. אלה גם אלה זומנו בחודשים ספט'-אוק' 2014 לפגישה עם מנכ"ל העירייה ובחודשים נוב'-דצמ' 2014 התקיימו ישיבות פנימיות אצל גורמי העירייה כאשר ב- 8.12.14 יצא סיכום לפגישה מ- 7.12.14 ובו החלטת המנכ"ל לבחירת המיקום לשלוחת שבט הצופים במתחם החמורים. סיכום הפגישה כלל שלושה נימוקים ואלו הם:
"א. מיקום שבט הצופים בסמוך למתחם קריית חינוך פעיל, המכיל בית ספר יסודי, גני ילדים, אולם ספורט, מגרשי ספורט פתוחים וגינה ציבורית רחבת מימדים, יוצר רצף חינוכי קהילתי, רב גילאי, טבעי עבור ילדי השכונה בכלל וקהילת תל ברוך בפרט.
ב. בנוסף, מיקום השבט בצמוד לשביל ירוק להולכי רגל הינו מקום בטוח יותר ומוגן יותר עבור ילדי השכונה, כאשר בהרבה מקרים לא נדרשת ולו חציית כביש אחד על מנת להגיע לשבט הצופים.
ג. מיקום שבט הצופים בפאתי השכונה, להבדיל מקצותיה, תפחית את עומס התחבורה לתוך השכונה אשר תנבע, ככל הנראה, מהקמת שבט הצופים" (נספח ה' לתגובה).
המשיבות ראו בכך החלטה המבוססת על חוו"ד מקצועיות, המלצות התושבים, נתוני השטח, שיקולי צמצום ומזעור פגיעה בבטיחות הילדים.
19. החלטה זו פורסמה בינואר 2015 לציבור באמצעות 3,000 דפי מנשר באמצעות חברה לה שילמה העירייה בגין כך (נספח ו' לתגובה). עובדה, כך נטען, שפניות העותרים לאחר 12/14 נפסקו. המשיבות ראו בהודעה זו כתקינה מנהלית ועל העותרים הנטל לסתור חזקה זו. מכאן שקיים שיהוי חמור ביחס להחלטת העירייה.
20 אשר להחלטת הוועדה טענו המשיבות, כי אין מדובר בעתירה על החלטת הוועדה וכי לביהמ"ש חסרה הסמכות העניינית לדון בטענות תכנוניות בהתייחס להחלטת הוועדה. עסקינן ב"תרגיל", כך המשיבות, שנועד לצמצם את השיהוי החמור בה לוקה העתירה. החלטות הוועדה ניתנו בתאריך 25.11.2015 ופורסמו כדין באתר העירייה תוך מס' ימים מיום אישורן תחת הקישור "פרוטוקולי ועדות הנדסה-ועדות משנה לתכנון ובניה (רישוי ופיקוח)". מכאן שיש בעתירה משום שיהוי בן 4 חודשים.
21. מעבר לכך בתאריך 23.12.15 הוצב בסמוך למתחם החמורים שלט ע"י חברת עזרה ובצרון שהינה הגוף המבצע את היתר הבניה המודיעה לציבור על הקמת השלוחה לשבט הצופים במקום (נספח ח' לתגובה) כך גם העותרים עצמם ציינו כי ידעו אודות שלט זה,ולמרות זאת פנו לעירייה רק ב- 3.2.16. מכאן שהשיהוי בהגשת העתירה הינו של כמעט 3 חודשים.
המשיבות הבהירו, כי העירייה הגיבה במכתב מטעמה לפניית העותרים מתאריך 21.2.16 וציינה בפניהם, כי החלטתה התקבלה בהתאם לדין, הינה מנומקת וסבירה וכי החלטות הוועדה ניתנו כבר לפני זמן כאשר ביחס להיתר אין זכות ערר ולפיכך נדחתה פניית העותרים מ-3.2.16. למרות זאת לא פנו העותרים לביהמ"ש מידית באופן הפוגע באינטרסים של העירייה ומסב נזק לעירייה ולציבור.
22. בכל הקשור עם הרקע התכנוני, טענו המשיבות תחילה, כי העותרים לא טרחו לצרף לעתירתם ולו תכנית או תשריט אחד לתקיפת החלטות הוועדה המקומית ולתמיכה בטענותיהם.
אשר למתחם החמורים, תכנית 792 קובעת את המגרש כ"שטח לבניינים ציבוריים".
אשר למתחם הכלבים ציינו, כי תכנית 2026 ב' קובעת את השטח דנן כ"שטח לבנייני ציבור" וכי תכליות השטח תהיינה: "מוסדות חינוך, שירותי דת וקהילה, שירותי בריאות ורווחה ושירותים כלל עירוניים" (ס' 11.ד. לתקנון), בתשריט המגרש במתחם החמורים רשום שירותי קהילה, שירותים כלל עירוניים לעומת מגרשים חומים אחרים בתשריט בהם רשום מוסדות חינוך קהילה וספורט ולפיכך טענו העותרים, כי לא ניתן לעשות שימוש במתחם החמורים למוסדות חינוך אלא שבכך הם טועים.
תחילה טענו המשיבות, כי יש להעלות הטענה בפני הוועדה ולאחר מכן בפני וועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה לפי סדרי הדין. משלא פעלו בהתאם לסדרי הדין אין להעלות הטענה עתה בפני ביהמ"ש. אך אפילו לא תאמר כן, עדיין התשריט מציין רק חלק מהשימושים העולים בתקנון התכנית ובכל מקרה בקיומו של ספק פרשני, יש לתת עדיפות לפרשנות שניתנה ע"י הוועדה, מכל מקום שימוש לגני ילדים הינו בהחלט שירות לקהילה או שירות כלל עירוני.
מכל מקום על שני המתחמים חלה תכנית ל/4 ל"מבנים ומוסדות ציבור" שפורסמה למתן תוקף ב-20.3.2013 וזו באה לענות על צרכי הציבור ונועדה לעדכן את הוראות הבניה במבנים ובמוסדות ציבור תוך ניצול הקרקע אופטימאלית. תכנית זו קובעת את השימושים בשטח למבנים ומוסדות ציבור והם: מבנים ומוסדות ציבור למטרות: דת, קהילה, שירותי תרבות וספורט ועוד. מכאן שניתן לבנות במתחם הכלבים גן ילדים הן עפ"י תכנית 792 והן עפ"י ל/4. עוד הפנו לכך שס' 4.1 לתכנית ל/4 מציינת כי: "במגרשים בהם נקבע בתכנית אחרת תכלית או שימוש ספציפי, ניתן יהיה לאשר כל שימוש מהשימושים הנ"ל, פרט למגרשים בהם נקבעו שימושים על פי פסק דין של בית משפט" ומכאן ששתי הבקשות תואמות את התכניות החלות על המקרקעין ולא נתבקשו כל הקלות ביחס אליהן.
23. אשר לבקשה להקמת מבנה שבט הצופים במתחם החמורים, ציינו המשיבות כי התבקשה בניה בתוך קווי הבניין ובאופן מרוחק מגבולות המגרש. בהתאם לתכנית ל/4 הבקשה אושרה כשתנאי לה הינו אישור היחידה לאיכות הסביבה שניתן במסגרת בדיקת מכון הרישוי מתאריך 29.11.15 ובמסגרתו ניתנה גם חוו"ד מחלקת התנועה (נספח יג' לתשובה). חווה"ד של איכות הסביבה נתמכה בחוו"ד אקוסטית מתאריך 21.12.15 ועודכנה בתאריך 7.1.16 (נספח יד' לתגובה).
בדומה, הקמת שלושת גני הילדים במתחם הכלבים אושרה בהתאם לתכנית ל/4 באופן שתנאי לה הינו אישור היחידה לאיכות הסביבה וזה אמנם ניתן ב-11.11.15 ובמסגרתו גם ניתנה חוו"ד מחלקת התנועה (פרוטוקול הדיון וכן חוו"ד מכון הרישוי והעתק חוו"ד איכות הסביבה צורפו כנספח טו' לתגובה).
המשיבות הבהירו, כי תכנית ל/4 דורשת חוו"ד איכות הסביבה כתנאי להיתר ולא כתנאי לדיון בהיתר. מכל מקום תנאי להיתר הינו כי מפלס הרעש שמקורו בפעילות הצופים יטופלו לפי המותר בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), תשנ"ג-1992 ובחוק העזר העירוני וזאת גם עפ"י חווה"ד האקוסטית. מעבר לכך התבקשה הקמת קיר אקוסטי בחלקו הדרומי של המגרש שימנע רעש מבתי העותרים ושתי הבקשות אושרו בתאריך 25.11.2015 כאשר היתר הבניה לגני הילדים במתחם הכלבים ניתן בתאריך 22.2.16 (נספח טז' לתגובה) והבניה לפיו כבר החלה. מכאן שמדובר במצב בלתי הפיך ואין לראות במתחם הכלבים חלופה למתחם החמורים.
24. אשר לטענת העותרים להיעדר מפה מצבית למתחם הכלבים, זו עודכנה במסגרת מילוי הדרישות להוצאת ההיתר אחרת לא היה מוצא היתר. מכל מקום לא נטען כנגד המפה המצבית עצמה ועסקינן ברכיב תכנוני שאין לגביו זכות ערר ולכן אין זכות לעותר ולחלופין עסקינן בבטלות יחסית.
25. אשר לאי היות תכניות 792 וכן ל/4 תכניות מפורטות ולכן אין להוציא מכוחן היתר, טענו המשיבות כי מדובר בטענה תכנונית ולכן היה מקום להפנותה לוועדת הערר המחוזית ואין להעלותה בפני ביהמ"ש עתה, מכל מקום מדובר בטענות בעלמה שעלו לראשונה עם העתירה. בכל מקרה עסקינן בתכנית מתאר מקומית ברמה מפורטת כפי המצוין בתקנון תכנית ל/4. כך גם קובעת התכנית מס' קומות, קווי בניין, תכסית ועוד. בהיות התכנית בעלת הוראות מפורטות ובכך שאושרה כתכנית מסוג מפורטת בוועדה המחוזית, יש בכך כדי לדחות טענות העותרים. המשיבות הדגישו, כי על בקשת היתר תואמת תב"ע אין זכות ערר לוועדת הערר לתכנון ובניה ומכאן שאין גם זכות לעתור לביהמ"ש ולהעלות טענות תכנוניות ביחס אליה מכאן שהעתירה הוגשה בעניין זה בחוסר סמכות.
26 אשר לטענת NIMBY טענו המשיבות כי שני המתחמים גובלים בבתי מגורים. מכאן שעסקינן במקרה קלאסי של עותרים המבקשים אך להעביר את המטרד למקום אחר, אגב בדיוק כפי שהודו העותרים במהלך הדיון.
27. אשר להקמת גני הילדים במתחם הכלבים והיותו מעשה עשוי טענו המשיבות, כי הנזק המוערך בשל הפסקת הפרויקט מוערך ב-8,000 ₪ ליום, ומכל מקום עצם התחלת הפרויקט מצדיקה כי ביהמ"ש לא יתערב בו. מכל מקום אינטרס הציבור הינו בכך שהפרויקט יסתיים בהקדם האפשרי על מנת לאפשר להירשם לגנים אלה.
28. אשר לטענה בדבר העדר הקצאה של הקרקע טענו המשיבות כי פעילות הצופים מוכרת בת"א כפעילות עירונית במסגרת המחלקה לנוער ולצעירים במנהל החינוך ולכן אין צורך בהקצאה בנסיבות שכאלה. הצופים הוכרזה כתנועה עירונית בהחלטה היסטורית של מועצת העיר, כך גם מנוהלים כל יתר שבטי הצופים בעיר המונים כ-10,000 פעילים והם נחשבים כמוסדות עירוניים וככל מוסד עירוני הם מתוקצבים ע"י העירייה.
29 לבסוף טענו המשיבות, כי היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הרשות הינו קטן והיא נהנית מחזקת הסבירות.
תשובת המשיבה 3
30. המשיבה 3 (להלן: "תנועת הצופים") הצטרפה לכלל נימוקי המשיבות 1 ו-2 ועל מנת שלא לחזור על הטענות יצוין כי אף היא סבורה כי מדובר בעתירה חסרת תום לב שהוגשה תוך שיהוי, כי לא עתידים להיגרם כל מטרדים לעותרים בהיות הפעילות במקום דו שבועית בלבד, וכאשר קודם לכן פעלו במקום גני ילדים 6 ימים בשבוע, כי כל חששם של העותרים הינו מירידת ערך נכסיהם. עוד הוסיפה כי ההחלטה על הקמת שבט הצופים במתחם החמורים התקבלה כדין, כי אין כל צורך בהקצאה בהיות תנועת הצופים חלק מאגף החינוך בעירייה ולכן מדובר בפעילות עירונית שאינה מצריכה הקצאה. כך גם חזרה על טענת השיהוי.
המחלוקות שבין הצדדים
31. המחלוקות שבין הצדדים הן כדלקמן:
א. טענות מקדמיות ובהן שיהוי בהגשת העתירה, חוסר תום לב בהגשתה ומעשה עשוי.
ב. פגמים בשיקול דעת העירייה בהחליטה על מתחם החמורים כמתחם הראוי לשבט הצופים ולא מתחם הכלבים לרבות נושא העדר הקצאת המקרקעין.
ג. פגמים בקבלת החלטות הועדה המקומית לתכנון ובניה לרבות סמכותו העניינית של ביהמ"ש לדון בהיתרים תואמי תב"ע.
בעתירה זו התקיימו שלושה דיונים, אחד מהם הינו ביקור במקום שנערך בשני המתחמים. לאחר הדברים הללו נפנה להכרעה בסוגיות שבמחלוקת.
טענות מקדמיות
שיהוי
32. שתי החלטות נתקפות בעתירה, זו שנתקבלה ע"י העירייה במהלך חודש 12/14 להקמת שבט הצופים במתחם החמורים וכן החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה להוציא היתרי בניה להקמת מבנה שבט הצופים במתחם החמורים.
33. באשר להחלטת העירייה מחודש 12/14 עליה נודע לעותרים לכאורה רק במכתב העירייה מתאריך 21.2.2016 ושהגיע לידי ב"כ ב-25.2.2016, עובדה זו צוינה בעתירה אך גובתה בתצהירו של מר יולוס בלבד (ר' התצהיר לעניין ס' 87 לעתירה), בעוד שהיה מקום לכך שכלל העותרים יגישו תצהיר לעניין זה מקום בו הינם ערים לכך שנושא השיהוי הינו אקוטי וכאשר התייחסות לכך אף ניתנה בעתירה עצמה במסגרת סעיפים 90-94 לה. מאידך, מצרפת העירייה אישור על משלוח 3000 עלונים לתושבי השכונה בחודש ינואר 2015 הן את עותק העלון והן את הקבלה אודות התשלום בגין הפצתו (נספח ו' לתשובת העירייה). במצב דברים זה קשה להלום מצב ובו כל העותרים, או אף כל המתנגדים תושבי השכונה בשמם לכאורה הוגשה גם כן העתירה לא ידעו אודות החלטת העירייה. מכאן שהעתירה מוגשת כשנה וחודשיים לאחר שהעותרים, בחלקם לפחות, יודעים אודות החלטת העירייה.
אפילו תאמר כי לא כך הם פני הדברים, עדיין יודעים העותרים אודות פרסום השלט בסמוך למתחם החמורים מתחילת ינואר 2016 (4.1.2016 כעולה מנספח ח' לתגובת העירייה) שהותקן באמצעות עזרה ובצרון ומבשר על הקמת שבט חדש במתחם החמורים. מכאן שהעותרים יודעים אודות החלטת העירייה להקים מבנה שבט הצופים במתחם החמורים לפחות מחודש ינואר. במצב דברים זה ומשהוגשה העתירה ב-15.3.2016 עסקינן בלמעלה מחודשיים בהם יודעים העותרים אודות החלטת העירייה להקים את שבט הצופים במתחם החמורים ועדיין העתירה מוגשת רק ב-15.3.2016 היינו שלא עפ"י תקנה 3 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) תשס"ה-2000 (להלן: "התקנות") הקובעת:
"3. (א)עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.
(ב)לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.
(ג)בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו- (ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך".
משהעתירה הוגשה לאחר חלוף 45 ימים מיום הידיעה אודות כוונת העירייה להקים את שבט הצופים במתחם החמורים, כי אז העתירה לוקה בשיהוי בכל הקשור עם החלטת העירייה כאמור ובמיוחד לאחר שלא הוגשה כל בקשה להארכת המועד להגשתה.
אפילו אתייחס לשיקולי השיהוי הכלליים, היינו קיומם של שיהוי אובייקטיבי וסובייקטיבי, עדיין שיהוי סובייקטיבי אצל העותרים נמצא כאמור לעיל, שיהוי אובייקטיבי אצל המשיבות ודאי שנמצא שכן כבר אושרו תכניות מתחם הכלבים, החלה בו בניה ותלויים בה צדדים שלישיים כאשר תכניות מתחם החמורים נמצאות במועד הגשת העתירה בישורת האחרונה קודם לאישורם. מעבר לאלה לא מצאתי כי החלטת העירייה התקבלה באי חוקיות ברורה (ר' בג"צ 170/87 אסולין נ' ראש עיריית קריית גת, פ"ד מב(1) 678 (1988)).
מכאן שדין העתירה בכל הקשור עם החלטת העירייה מחודש 12/14 להידחות על הסף מחמת שיהוי. במצב דברים זה לא מצאתי לנכון לדון בטענות לעניין חוסר תום הלב שבעצם הגשת העתירה.
בכך גם לא נותר כל צורך לדון בטענות העותרים כנגד החלטת העירייה לגופה. יחד עם זאת אציין, כי הנימוקים שניתנו ע"י העירייה להחלטתה בדבר הקמת שבט הצופים החדש במתחם החמורים אינם סוטים ממתחם הסבירות בהשוואה למתחם הכלבים. בשני המקומות עסקינן בצמידות למגורי התושבים; דווקא קירבת השבט במתחם החמורים למוסדות חינוך קיימים (ביה"ס נעמי שמר והפנימיה, כמו גם גני ילדים הממוקמים כיום קרוב יותר לבתי העותרים או חלקם ר' תכנית הבינוי במ/1) הינו סביר בעיני אך באותה המידה ניתן היה לומר שצמידות גני הילדים ממתחם החמורים סבירה אף היא; מכאן שרצף חינוכי אפשרי הן בהתייחס לגני הילדים והן לשבט הצופים שכן יש לטעמי לראות גם בפעילות שבט הצופים כפעילות חינוכית; העובדה שמיקום השבט הינו סמוך לביה"ס מיטיבה דווקא לטעמי עם מיקומו במתחם החמורים; מעבר לכך גודל השטח המוקצה לשבט מתחם החמורים אולי קטן מזה שניתן לעשות בו שימוש במתחם הכלבים אך אם נצרף לאפשרות הפעילות גם מגרש ספורט שאמור לקום בסמוך ובאותו המתחם לא יהא בכך כדי להקטין את "מרחב המחיה" של השבט; כך גם חשש התושבים למפגעי רעש דומה בשני המתחמים לאור הקרבה לבתיהם אם כי ניתן לכך מענה באמצעות דו"ח אקוסטי למתחם החמורים כמו גם הקמת קיר אקוסטי שימנע רעש באזור זה. מעבר לכך לא ראיתי בעיה יוצאת דופן תחבורתית בהגעה למתחם החמורים להבדיל ממתחם הכלבים. אמנם הגישה הינה באמצעות שביל גישה אך אין כל מניעה להגעת רכבי חירום והצלה, כך גם קיים נכון להיום מתחם חניה נרחב באופן שלא יביא לפקקי תנועה על פניו ובמיוחד כשנתנו את הדעת לנושא זה במסגרת בקשת היתר הבניה; עוד נכון יותר לטעמי לאפשר גישה לשבט שלא בסמוך לכביש הראשי אלא דווקא בתוך שביל פנימי מאחורי בי"ס ע"ש נעמי שמר. מכאן, שנימוקי העותרים לצורך בהקמת השבט דווקא במתחם הכלבים אינם מטים את הכף באופן מובהק דווקא למתחם זה להבדיל ממתחם החמורים, אם כי חששם של העותרים מהקמת השבט בסמוך למקום מגוריהם על שווים הרב ברור לי אלא שזה ניתן להזמה בין מאחר ופעילות הצופים מתבצעת בדר"כ פעמים בשבוע, בין כי ניתן בהידברות להקטין את מספר החניכים במתחם,כמו גם להגביל את רמת הדציבלים מהמתחם ואת פעילות האש ככל שתהיה כזו ועוד והכל על מנת לאפשר חיים משותפים. אין להכחיש כי גם העותרים כתושבי השכונה כולה מעוניינים בקיומו של שבט הצופים ולחלקם ילדים שהינם חניכים כיום או שהיו או יהיו חניכים בשבט, אך כל זה טוב כל עוד הפעילות אינה ליד ביתם.
מכאן, ששיקולי הרשות בעניין זה הינם לטעמי סבירים או למצער כאלה שניתן לומר לגביהם שאינם בולטים לרעה או חורגים ממתחם הסבירות בברירה שבין שני המתחמים.
34. בכל הקשור עם שיהוי בהגשת העתירה בהתייחס החלטות הוועדה המקומית, כאן המצב מעט שונה. שני הצדדים טוענים לעניין פרסום ההחלטות. העותרים טוענים, כי ההחלטות לא פורסמו באינטרנט ואילו המשיבות מציינות, כי אלה אמנם פורסמו באינטרנט וככל שלא נראו ע"י העותרים עניין זה הינו לפתחם. כיצד ניתן יהיה לדעת אם במועד פרסומן של החלטות הוועדה המקומית אמנם לא היתה כל מניעה לעיין בהם באתר האינטרנט? נדמה כי נושא זה נתון כולו לפתחן של המשיבות. הן אלה האחראיות על הפרסום. ככל שלא הייתה כל בעיה בפרסום, הייתי מצפה לראות הודעה מתאימה על כך מטעם בעל מקצוע האמון על ביצוע הפרסומים או מי מטעם המשיבות שאחראי על נושא זה, אלא שלא מצאתי בנספחי תגובות המשיבות 1 ו-2 כל אסמכתא לכך כי במועד קבלת ההחלטות הן אמנם הוצגו לציבור הרחב ולעיני העותרים. לעניין זה לא די בדף אינטרנט שהוצא בתאריך 20.3.2016 (נספח ז' לתגובה) כאמור, אלא היה צורך באישור הגורם המפרסם כי אלה אמנם הוצגו לפרסום מיד בסמוך לפרסומם, וזאת כאמור לא נעשה.
המסקנה הינה, כי בכל הקשור עם החלטות הוועדה המקומית לא חל כל שיהוי באשר הידיעה על ההחלטות נמסרה רק במכתב העירייה שהגיע לידי העותרים באמצעות ב"כ בתאריך 25.2.2016 ומשהעתירה הוגשה ב-15.3.2016 אין כל שיהוי בהגשתה. אין בכך כדי למנוע בחינת טיעון ל"מעשה עשוי" ולכן לשיהוי בהגשה כאמור להלן.
מעתה ואילך אתייחס אך ורק לנושא החלטות הוועדה המקומית.
טענה מקדמית-מעשה עשוי
35. בכל הקשור עם מתחם הכלבים טענו המשיבות למעשה עשוי. העירייה החלה כבר לבנות על המתחם והיסודות למעשה כבר הושלמו, הרצפה נוצקה ומיעדים גנים אלה לשימוש לתחילת שנת הלימודים הבאה. טענה זו הינה עובדתית נכונה. ביקור במקום כמו גם תמונות שצרפו המשיבים מלמדות, כי כך אמנם הם פני הדברים. האם יש בכך כדי לאיין את העתירה ביחס למתחם הכלבים? נדמה כי יש להשיב על כך בחיוב.
תקנה 4 לתקנות קובעת:
"4. בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות הענין היה שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך אחד המועדים לפי תקנה 3".
לא יכול להיות חולק, כי העותרים, ולו לכאורה, ערים לעצם הבניה והם אף מציינים זאת במסגרת עתירתם. נדמה, כי כבר בעת קבלת מכתב העירייה הם יכלו להניח שהעירייה לא תשקוט על שמריה למרות בקשתם במכתבם מתאריך 8.3.2016. במצב דברים זה, משהעתירה מוגשת לאחר שפעילות הבניה כבר החלה עפ"י היתר שניתן מהוועדה, אין מנוס מלקבוע, כי העתירה בכל הקשור עם מתחם הכלבים מלווה בשיהוי הפוגע באופן אקוטי בעירייה ובהקמת מבנה שנועד לצרכי התושבים עצמם.
36. אפילו תאמר כי אין בנסיבות אלה משום שיהוי, עדיין ניתן לומר, כי בהתחלת הבניה עפ"י התכנון לגני ילדים יש משום התחלת מעשה עשוי על ההשלכות שיש בעצירת הבניה על כלל תושבי האזור ועל צדדים שלישיים דוגמת קבלן הבניין. המבנה תוכנן ויועד לגני ילדים, רצון העותרים לעצור הבניה בו על מנת שישמש כמבנה לשבט הצופים הינו בכל הכבוד לא ראוי. גם הריסתו לצורך הפיכתו למבנה לשימוש שבט הצופים הינה סעד דרסטי לאין שיעור ממציאת מקום חילופי לשבט צופים. כל דרך אחרת הינה בעיני בלתי סבירה בעליל. זהו אף הטעם בשלו החלטתי עוד אתמול להורות על ביטול צו הביניים לעניין מתחם הכלבים ולאפשר המשך הבניה במתחם זה כאשר את נימוקי אני כאמור מביא עתה בין היתר בפרק זה(ר' לעניין מעשה עשוי בין היתר עת"מ (חי') 12812-08-13 סער ביטחון בע"מ נ' אוניברסיטת חיפה (9.8.13) לעניין מכרזים; ע"א 10286/08 ויקטוריה ואח' נ' רז ואח' (13.6.2010) לעניין ההשלכות הקשות של ביטול החלטה על המסתמכים עליה).
פגמים בהחלטת הועדה המקומית
מתחם הכלבים
35. אך אפילו תאמר כי אין כאן מעשה עשוי, עדיין בכל הקשור עם עצם מתן היתר הבניה למתחם הכלבים, לא סברתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה כטענת העותרים. תחילה יצוין, כי שני הצדדים מסכימים כי על מתחם הכלבים חלות תכניות 2026ב' וכן ל/4.
בחינת תקנון תכנית 2026ב' מלמדת, כי עפ"י סעיף 11ד' לו (נספח יא לתגובת המשיבות) התכליות בשטח הן כדלקמן:
"11.ד. שטח לבנייני ציבור
שטחים צבועים בתשריט בצבע חום.
על שטחים אלה תחולנה הוראות תכנית המתאר "ל-3" בכל הנוגע לזכויות בניה, גבהים, קוי בניין ומרתפים.
התכליות יהיו כמפורט להלן: מוסדות חינוך, שרותי דת וקהילה, שרותי בריאות ורווחה, ושרותים כלל עירוניים." (ההדגשה שלי א.ב.)
תשריט התכנית שצורף אף הוא לתגובת המשיבות (נספח יא) ואותו יש לקרוא יחדיו עם התקנון מציין ביחס למגרש 40 (מתחם הכלבים) כי עסקינן ב"שירותי קהילה שירותים כלל עירוניים". אמנם כטענת העותרים מגרש 40 להבדיל ממגרשים אחרים בתחום השטח החום אינו מציין מוסדות חינוך ספורט וקהילה וכן מוסדות חינוך בריאות רווחה ודת, אך יחד עם זאת, אין לראות בכך כל טעות תכנונית שכן ניתן ללמוד אודות השימושים מהתקנון. אך אפילו לא תאמר כן, עדיין, ככל שקיים ספק פרשני לא מן הנמנע לאפשר עדיפות לפרשנותה של הוועדה כאשר גם לטעמי, שימוש של גן ילדים הינו הולם גם "שירותי קהילה או שירות כלל עירוני" שהינו רחב דיו לטעמי להחיל גם גן ילדים.
אך אפילו לא תאמר כן, עדיין חלה על המתחם תכנית ל/4 שכותרתה "מבנים ומוסדות ציבור" ובאה לעדכן את הוראות הבניה במבנים ומוסדות ציבור תוך ניצול הקרקע המוקצית לטובת המטרות הציבוריות כאמור (ר' דברי ההסבר לתכנית ולפיהם: "תכנית זו באה לענות על צרכי הציבור המשתנים לאורך ציר הזמן ולעדכן את הוראות הבניה במבנים ומוסדות ציבור תוך ניצול אופטימאלי של הקרקע המוקצית להם. זאת מתוך ראיה כוללת של התפתחות העיר וחשיבה על הדורות הבאים. התכנית שמה דגש על בניה בת קיימא וקובעת הנחיות, בהקשר זה, להוצאת היתרי בניה"-נספח יב' לתגובה).
ס' 4 לתכנית ל/4 קובע בכותרתו "ייעודי קרקע ושימושים" ומגדיר בסעיף 4.1 מבנים ומוסדות ציבור כך:
"4.1.1. שימושים
א. מבנים ומוסדות ציבור למטרות: חינוך, דת, קהילה, שירותי תרבות וספורט, בריאות ורווחה, משרדי הרשות העירונית, שבילים להולכי רגל ולאופניים, שירותי מינהל וחירום עירוניים, לרבות מתקני תפעול וכל שימוש בהתאם למוגדר בסעיף 188 לחוק התכנון והבניה,התשכ"ה-1965 וכפי שיעודכן מעת לעת.
ב. שילוב של שימושים נלווים התואמים את שימושו העיקרי של המבנה, להנחת דעת מה"ע.
ג. במגרשים בהם נקבע בתכנית אחרת תכלית או שימוש ספציפי, ניתן יהיה לאשר כל שימוש מהשימושים הנ"ל, פרט למגרשים בהם נקבעו שימושים על פי פסק דין של בית משפט.
ד. ניתן לערב שימושים ציבוריים כנ"ל, ע"פ שיקול דעת הוועד המקומית ורשות הרישוי"
(ההדגשות שלי א.ב.)
המסקנה המתבקשת הינה כי אפילו יאמר כי תכנית 2926ב' אינה מתירה הקמת מוסד חינוכי על חלקה 40 עדיין מתירה זאת תכנית ל/4. מכאן שהתכנית להקמת 3 גני ילדים במתחם הכלבים תואמת את תכניות הבניה החלות על המתחם.
כך גם בהמשך לדרישות תכנית ל/4, אושרה הבקשה שמספרה 15-2108 למתחם הכלבים שמהותה
"1. אישור תכנית בינוי ופיתוח לפי דרישות תכנית ל/4.
2. פירוק גדרות ומעקות והקמת מבנה חדש בן 2 קומות עבור 3 כיתות לימוד."
התכנית אושרה כאשר תנאי לה יהיה אישור היחידה לאיכות הסביבה בעירייה וזו אמנם ניתנה במסגרת בדיקת מכון הרישוי בתאריך 11.11.2015 ובה גם חוו"ד מחלקת התנועה לאישור הבקשה (ר' נספח טו' לתגובת העירייה). בכך עומד ההיתר גם בתנאי תכנית ל/4. כך גם לא מצאתי פגם בעדכון המפה המצבית ע"י המשיבות. טענו העותרים כי למתחם הכלבים אין מפה מצבית מעודכנת באופן המונע הוצאת היתר, אלא שלטענת העירייה המפה המצבית עודכנה ובכך ראיתי הסבר מספק לכך שההיתר הותנה בעדכון המפה המצבית שאמנם עודכנה כאמור.
בכל הקשור עם טענת העותרים לכך שתכנית ל/4 אינה תכנית מפורטת מכוחה ניתן להוציא היתרים בניגוד לסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 הקובע:
"145(ז)מוסד תכנון לא יתן היתר, מכוח תכנית שהופקדה אחרי ט' בטבת תשנ"ו (1 בינואר 1996) אלא אם כן אושרה למקרקעין, שלגביהם מבוקש ההיתר, תכנית הקובעת הוראות בכל אלה:
(1)פירוט יעודי הקרקע;
(2)חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, אם אלו לא נקבעו בתשריט חלוקת קרקע;
(3)קווי הבנין, מספר הקומות או גובה הבנינים;
(4)שטחי הבניה המותרים".
נדמה, כי גם טענה זו ביחס למתחם הכלבים אינה פוגמת בהחלטת הוועדה. תחילה יצוין כי תכנית ל/4 מציינת על פניה כי הינה "תכנית מתאר מקומית ברמה מפורטת" במסגרתה היא מתייחסת לפירוט ייעודי הקרקע (ס' 4.1.1.), לחלוקה למגרשים כפי שתכנית 2026ב' מתייחסת לחלקה 40 בתשריט; היא מתייחסת לקווי בניין (4.1.2.ב.) לגובה המבנים (4.1.2.ג.) ולשטחי הבניה המותרים (ס' 4.1.2.א.). מכאן שההיתר הוצא עפ"י תכנית מפורטת כדת וכדין.
36. המסקנה מכלל האמור לעיל הינה, כי ההיתר להקמת שלוש גני הילדים במתחם הכלבים הוצא לטעמי כדת וכדין וכל זאת מבלי שהתייחסתי לטענת המשיבות בדבר חוסר סמכותו של ביהמ"ש לדון בעתירה שעניינה תכנוני בין שנושאים אלה מצויים לפתחה של ועדת הערר הסמוכה לוועדה המחוזית לתכנון ובניה ובין שכלל אין בגינם זכות ערר לוועדת הערר בהיות ההיתר תואם תב"ע ולכן גם אין סמכות לדון בנושא זה ע"י ביהמ"ש דנא (ר' לעניין זה עע"מ 2015/08 בר-און נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה מטה יהודה (31.12.2012) פס"ד של הנשיא גרוניס).
מתחם החמורים
37. בכל הקושר עם הוצאת ההיתר למתחם החמורים, הבקשה שמספרה 15-2107 הוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובניה ומהותה "הריסת מבנה בן קומה אחת, פירוק גדרות והקמת מבנה חדש בן שתי קומות עבור שבט צופים תל ברוך".
על מתחם החמורים חלות לדעת שני הצדדים ורלוונטיות לעיניננו שתי תכניות: תכנית 792 שקובעת את המגרש כ"שטח לבניינים ציבוריים" ותכנית ל/4 כמצוין לעיל. הבקשה כפי שהוגשה וכפי שניתן לראות את מהותה במסגרת תכנית הבינוי במ/1, ביקשה הקמת המבנה בתוך קווי הבניין ובאופן שהינו מרוחק מגבולות המגרש. מיותר לציין כי כבר כיום קיימים מבנים הקרובים הרבה יותר לגבול החלקה ולבנייני המגורים ובאותה חלק עצמה. כך גם תכנית ל/4 חלה אף היא על המתחם מאפשרת בניית מבנה הצופים במתחם. ההיתר ניתן בכפוף לאישור היחידה לאיכות הסביבה בעירייה ואמנם זו נתנה אישורה במסגרת בדיקת מכון הרישוי ביום 29.11.15 ובמסגרתו גם ניתנה חוו"ד מחלקת התנועה לאישור הבקשה (נספח יג' לתגובה). חוו"ד המחלקה לאיכות הסביבה גובתה בחוו"ד אקוסטית מיום 21.12.15 (נספח יד' לתגובה). מעבר לכך התבקשה הקמת קיר אקוסטי בחלקו הדרומי של המתחם שימנע רעש מבתי העותרים.
עפ"י פרוטוקול ועדת המשנה (נספח יג') היה צורך להציג את תכנית הבינוי והפיתוח למהנדס העיר ולאישור הוועדה המקומית במסגרת הוצאת היתר הבניה כחלק מדרישות תכנית ל/4. כאשר תכנית הבינוי והפיתוח מוצעת כחלק מהבקשה להיתר הבניה. עפ"י הפרוטוקול התקיים דיון בבקשה, עלה גם נושא ההתנגדות לפיצול שבט הנשיא ולמרות זאת הבקשה אושרה כדלקמן:
"א. לאשר את המתוכנן במגרש כתכנית בינוי ופיתוח כנדרש עפ"י תב"ע ל4.
ב. לאשר את הבקשה להריסת המבנה בן קומה אחת ופירוק גדרות והקמת מבנה חדש בן 2 קומות עבור שבט צופים תל ברוך בתנאי התאמה לקובץ הנחיות, מילוי דרישות מהנדס העיר, תאום תכנון, תנאים טכניים ותנאים שיפורטו מטה..."
יצוין, כי גם ביחס למתחם החמורים עסקינן בתכנית מפורטת ושלא כטענת העותרים לענין זה.
המסקנה מכל האמור לעיל הינה כי גם היתר הבניה למתחם החמורים נערך כדין ואין כל סיבה לבטל את ההליך או כיום את ההיתר.
חריגה ממדיניות מינהל התכנון
38. טענו העותרים לחריגה מהוראות מנהל התכנון כעולה מתדריך תכנון להקצאת קרקע לצורכי ציבור (מהדורה ראשונה, 2005) המהווה הנחיה מקצועית של משרדי הממשלה המופקדים על נושא התכנון והבניה וקובעת כי כאשר מקימים מועדון נוער שכונתי או מועדון תנועת נוער שאינו משולב, יש למקמו בצמוד לשטח ציבורי פתוח שולי פארק רבעי/עירוני ואין להצמידו לבתי מגורים. כמו כן טענו כי בהתאם לטיוטת תדריך הקצאות הקרקע לצרכי ציבור מחודש 8/15 יש למקם מועדון נוער/תנועת נוער בסמוך או בשולי שטח פתוח ו/או מגרשי ספורט פתוחים ולא מומלץ לשלב את המועדון עם מבני מגורים אם כי ניתן לשלבם במגרשים ציבוריים אחרים או סחירים בתנאים של גישה עצמאית אפשרות שימוש בשטחי חוץ ובתנאי של שמירה מפני מטרדי רעש. מכאן הסיקו העותרים שאין למקם את המועדון בסמוך למבני מגורים ויש להקפיד על שמירת רעש מהמועדון.
טענתם זו של העותרים לוקה לטעמי בטענת NIMBY. שהרי לא היתה להם כל בעיה לו המועדון יוקם במתחם הכלבים שגם הוא צמוד למבני מגורים. אך אפילו אקבל את הטענה כי ראוי לבחון את מידת הקרבה לבתי מגורים אין חולק בנסיבות, כי מבנה המועדון ממוקם שלא בצמידות פיסית למבני המגורים ומרוחק מהם. כך גם הינו ממוקם בשטח ציבורי וכחלק מקומפלקס שלם שמיועד לצרכי חינוך. האם אין לראות במועדון תנועת נוער חלק ממערכת החינוך באותו המקום? האם סביר להקים בית ספר בצמידות כמו גם פנימיה וגני ילדים אך לא מועדון של תנועת נוער? נדמה כי קשה לקבל טיעונם זה של העותרים כאשר בכל מקרה נשמרות דרישות שמירת הרעש והמטרדים ממועדון זה כפי שראינו בטח בעת הביקור במקום כאשר הוא יופעל כולו לכיוון צפון, היינו בכיוון הנגדי למקום מגורי העותרים וכאשר ייבנה קיר אקוסטי בינם לבין המתחם. במצב דברים זה ההנחיה אינה חורגת מהוראות מדיניות מנהל התכנון במיוחד עת עסקינן בצפיפות הולכת וגדילה במתחמי הערים באופן העלול לדחוק את הפעילות המבורכת של תנועות הנוער ועוד לא הזכרתי כי הפעילות בעיקרה תהא רק יומיים בשבוע ומס' שעות בודד בכל פעם כפי טענת המשיבה 3.
39. כך גם לא סברתי כי החלטת הוועדה המקומית חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות כמו גם לא סברתי כי הינה חורגת כלל ממתחם הסבירות בהיבט המרחק מבתי המגורים. אמנם אין מדובר על מרחק רב אך בעיני הינו מרחק מספיק. אין לשכוח כי העותרים ידעו, כך יש להניח בהיות חלקם עורכי דין, כי בתיהם צמודים למתחם קרקע ציבורית ובו קיימים מבני חינוך. קשה להלום מצב בו לא יכלו להניח כי המתחם יפותח באותו התחום גם בעתיד.
כך גם פעילות הצופים הינה כאמור פעמים בשבוע והחשש שמא לא יהיה רגע אחד של שקט אינו מקובל עלי לנוכח ההנחיות בהיתר. אין לשכוח, כי כולם גרים בשכנות וניתן להסדיר נושא זה על נקלה עם המשיבה 3.
כמו כן לא מצאתי כי המיקום נעדר כביש גישה נוח, להיפך, עסקינן בפעילות של ילדים ובני נוער ועדיף כי הגישה לא תהיה דרך כביש בו נעשה שימוש בכלי רכב אלא בשביל הגישה המרוצף המוביל למתחם שהינו בעיני הולם את הגישה למתחם הן לחניכים והן לרכבי החירום.
כך גם היקף הפעילות המתוכננת במתחם יכול וישתנה בהתאם לצרכי הצופים ובתאום עם הורי התלמידים שהרי יש להניח כי ההורים משתלבים בפעילות הצופים וכך גם לא סברתי כי כמות החניכים, שאמורה לעמוד על 200-250 חניכים כטענת המשיבה 3 ולא יותר מ-400 כפי שציינה עוה"ד כהן בדיון (למרות שנשמעו גם מספרים אחרים במהלך הדיון אך יש להניח כי לא נגיע אליהם לאור ההתחייבויות כאמור) ועיקר פעילותו בימי שלישי בין השעות 17:00-19:30 וכן בימי שישי בין השעות 16:00-18:00 היינו בכל שבוע עיקר הפעילות לא תעלה על 4.5 שעות, הינה פעילות זניחה בעצמתה והצפי להפרעה לעותרים ולמתגוררים בסמיכות למתחם קטן עד למאוד ואף מבוקר כאמור בחווה"ד האקוסטית. נתונם אלה שנמסרו מפי המשיבה 3 ועוה"ד כהן מטעם העירייה מהווים חלק מהסיבות בשלן ביהמ"ש מאפשר קיומה של פעילות זו במתחם. לפיכך יובן הבן היטב, כי שינוי מכמות זו של חניכים ומשעות הפעילות באופן בלתי סביר מהווה שינוי נסיבות שיצדיק פניה חדשה לביהמ"ש בעניין זה על כל המשתמע מכך.
40. אשר לטענת העותרים כי נדרשת הקצאה של המקרקעין לטובת שבט הצופים. טענו העותרים כי עפ"י נוהל תבחינים להקצאת מקרקעין בעיר תל-אביב-יפו ללא תמורה או בתמורה סמלית (נספח 9 לעתירה) המתייחס גם לתנועות נוער, קיימים 3 תנאי סף להקצאת מקרקעין ציבוריים והם פעילות בתחום החינוך או הקהילה; פעילות היוצרת ערך מוסף מבחינת התרומה לתושבי ת"א; הפעילות המבוקשת מסייעת לעירייה במילוי תפקידה. אלא שהעירייה לא פנתה לבחינת הצורך בהקצאה זו בטענה כי פעילות הצופים הינה "פעילות עירונית" ולכן אינה מחייבת שימוש בנוהל ההקצאה.
נדמה כי תשובת העירייה ראויה בנסיבות. העירייה בחרה כבר לפני שנים רבות לראות בפעילות הצופים "פעילות עירונית" המפוקחת ע"י מחלקת הנוער בעירייה. מסתבר, כי כל שבטי הצופים פועלים בזה האופן. מכאן, שעסקינן בהקמת מבנה שנועד לצרכי העירייה ולא לצרכים של גוף אחר שאינו עירוני. מכאן גם שאין צורך בהליך של הקצאת מקרקעין. העותרים שהיו ערים לאפשרות זו בסעיף 70 לעתירתם טענו, כי היה מקום לפנות אליהם ולהודיעם על פיצול שבט הנשיא והקמת סניף חדש במתחם החמורים אך נדמה, כי בעצם הפניה להקמת שבט צופים כבר בשנת 2014 יש לטעמי מענה לפניה לציבור מבלי כל צורך להפריד השאלה אם עסקינן בסניף חדש או בסניף של שבט הנשיא.
שיקולים נוספים שהיה על הוועדה לשקול לכאורה
41. טוענים העותרים, שהיה על הוועדה לשקול שיקולים נוספים קודם הוצאת ההיתר ומאחר ולא נשקלו יש בהם כדי לבטל החלטותיה ובהם:
א. קיום קשר בין גני הילדים במתחם הכלבים להקמת סניף הצופים במתחם החמורים וכי אין להפריד בניהם. לטעמי הגם שיש קשר בין שני המתחמים בהיותם נושא לבחירה חלופית למבנה הצופים עדיין אין בכך ולא כלום. אין חולק, כי במתחם החמורים ייהרס מבנה המשמש כגן, אך במקביל יוקמו שלושה גנים חדשים במתחם הכלבים. כמו שציינתי לעיל לא בהכרח מדובר במגרש פחות מתאים לצורך כך.
ב. מתחם הכלבים, כך טענו, אינו מתאים להקמת גני ילדים. טענה זו לא מובנת לי. לטעמי לא הקרבה לכביש איילון ולא היות מתחם הכלבים מחוץ לאזור מגורים יכול וישפיעו על הוועדה באשר המתחם ממוקם באזור מגורים מובהק, והסמיכות לכביש איילון אינה רבה. אין לשכוח, כי מדובר במתחם המצוי בתוך השכונה עצמה וכידוע גני ילדים, למרות הרצון, אינם תמיד מהווים חלק פיסי מבתי הספר ומכאן שלהקים גן לאו דווקא בסמיכות לבית ספר אינה בהכרח פגומה לטעמי.
בכל הקשור עם יצירת קומפלקס חינוכי כבר ציינתי לעיל, כי זה יכול ויהיה גם עם מבנה השבט שיוקם במתחם החמורים.
לבסוף נושא הרעש גם הוא אינו יכול להועיל לעותרים שכן נושא זה נבחן ואושר לאור חוו"ד אקוסטית מה גם שכמות הפעילות במקום כפי שהתחייבה לה המשיבה 3 הינה כאמור לעיל מינורית.
שיקולים זרים
42. טענו העותרים כי העירייה שקלה שיקולים זרים עת החליטה על מיקום השבט החדש. טענה זו לא הוכחה בפועל. גם קצב עבודת העירייה בנסיבות אינו מעיד על שיקולים זרים אלא יכול דווקא להעיד על יעילות. מכאן שגם דין טענה זו להידחות.
סוף דבר
43. העתירה נדחית. צו הביניים יבוטל במלואו. מיותר לציין, כי מובנת לי עתירת העותרים החוששים לרכושם ולשלוות חייהם במקום, יחד עם זאת עליהם לגלות גם הבנה לצרכי הציבור שהינם בין היתר צורכיהם שלהם בצורה זו או אחרת ונועדה גם לשרת אותם עצמם. יחד עם זאת מצופה כי ערבות הדדית וחיים משותפים במתחם יתחילו בהסכמות אליהם יגיעו נציגי הצופים והעירייה עם נציגי התושבים על מנת שבכל מקרה של חריגה יהיה ניתן לטיפול לאלתר למען יוכלו התושבים להמשיך בשגרת חייהם בסמוך למתחם ללא הפרעה.
עוד יובהר, כי לא מצאתי לדון בטענה שעלתה במהלך הדיון ולפיה התחייבה המשיבה 3 בכתב שלא להקים במקום שבט צופים משלא עלה עניין זה בכתבי הטענות. נושא זה יכול ויתברר במקום אחר.
העותרים יישאו בהוצאות המשיבות 1-2 בסך 10,000 ₪ ובהוצאות המשיבה 3 בסך 5,000 ₪.
ניתן היום, כ"ה ניסן תשע"ו, 03 מאי 2016, בהעדר הצדדים.
