- בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת שירי היימן) מיום 14.4.16 בתמ"ש ..., במסגרתה אימצה את חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, פרופ' צבי איזיקוביץ (להלן: "המומחה") מיום 27.3.16, והורתה כי כל עוד נמשך ההליך הפלילי נגד המבקש (הליך שעל טיבו נעמוד להלן), יתקיימו הסדרי הראיה בין האב לשתי בנותיו הקטינות במרכז קשר, כאשר כל יציאה ממרכז הקשר תהיה בליווי בלבד.
רקע והחלטת השופטת קמא
- הצדדים נישאו זה לזו כדמו"י ביום 9.8.07.
מנישואים אלה נולדו לבני הזוג שתי קטינות כבנות 7 ו-5 שנים.
- הצדדים התגוררו בארה"ב עד לפני כחמש שנים, כשאז הגישה אחותה של המשיבה נגד המבקש תלונה על מעשה מגונה בה, כשהייתה בת 14 שנים וביקרה בביתם של הצדדים בארה"ב.
- בעקבות תלונה זו נעצר המבקש בארה"ב ובישראל, והוגש נגדו בישראל כתב אישום בגין כך ביום 31.12.14.
לטענת המבקש כיום הוא משוחרר ללא כל מגבלה.
- בעקבות כל הפרשה האמורה חזרה המשיבה לישראל ובעקבותיה חזר המבקש, אך יחסיהם, שבמהלך השנים ידעו עליות ומורדות, הורעו.
גם עולה מהבקשה, למרות שהדבר לא נרשם במפורש, כי בני הזוג אינם חיים יחדיו.
- לטענת המבקש, מאז אותה תלונה וחזרת בני הזוג ארצה ניסתה המשיבה למנוע ממנו בכל דרך להיפגש עם בנותיו, והעלתה נגדו טענות שווא בדבר פגיעה מינית בבנותיו הקטינות, אך הוא מצידו עשה כל מאמץ להקפיד על קיום פגישות עם הקטינות במרכזי קשר ותחת פיקוח.
- לשם בחינת הסדרי ראיה בין האב לבנותיו, במיוחד לנוכח הגשת כתב האישום וטענות המשיבה לעיל, מונה ביום 14.5.12 המומחה, לבקשת הצדדים והסכמתם, לצורך בדיקת מסוכנות למבקש, לרבות מסוכנות מינית מצד התובע כלפי בנותיו.
- מכאן ואילך תיאר בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 14.4.6, נשוא רמ"ש זה, את המשך הדברים:
"2. ביום 25.7.12 הוגשה חוות דעת המומחה אשר התבססה על ראיונות עם שני הצדדים, ראיון עם אחותה של הנתבעת (להלן: "האם"), תסקירים ומכתבים מטעם הוריו של האב ומטעם האב. בחוות דעתו קבע המומחה כי ,במצבו הנוכחי של האב קיים תרחיש מסוכנות בולט של פגיעה בקטינות ועל כן, המליץ המומחה כי האב יפגוש את הקטינות במסגרת מפוקחת ויעבור טיפול נפשי מקצועי מסודר ולאורך זמן.
- ב- 3.1.13 הוגשה הערכה מחודשת מטעם המומחה, וזאת לאחר שעיין בחומר חקירה במסגרת התיק הפלילי שנפתח כנגד האב, אשר כלל הן חקירות שבוצעו בארה"ב והן חקירות שהתבצעו בארץ, כן ערך ראיון עומק של כשעה וחצי עם האב ועיין במכתבה של ד"ר הדר אודות הטיפול הנפשי אותו מקבל האב.
המומחה המליץ כי האב ימשיך לראות את הקטינות תחת השגחה מקצועית כל עוד הליך הגירושין והפרידה לא יסתיימו וכן המליץ על המשך טיפול עומק לאב.
- ביום 3.4.13 נחקר המומחה על חוות דעתו ובסיום החקירה הוחלט כי האב ייחל בטיפול פסיכולוגי ע"י מטפל אשר הומלץ ע"י המומחה, כאשר אחת לשלושה חודשים מתחילת הטיפול יערוך המומחה בדיקה תקופתית לאב ובמידת האפשר ימליץ על הקלות במפגשים בינו לבין הקטינות וכי עד למתן החלטה אחרת יתקיימו הסדרי הראייה במרכז קשר.
- מאז החלטה זו מלווה המומחה את הסדרי הקשר בין האב לבין הקטינות ובהתאם להמלצתו הורחבו אט אט ההסדרים, לאחר שהאב נמצא בתהליך טיפולי, כך ב- 15.9.13 המליץ המומחה לאפשר לאב לבלות עם הקטינות ללא פיקוח למשך היום ולהמשיך בטיפול פסיכותרפי.
כך, בחוות דעתו מיום 4.5.14 ציין המומחה כי האב מתמיד בטיפול, מדווח על חשיבות הטיפול, מגלה שיפור ביכולת לקיחת אחריות על מעשיו, משפחתו המורחבת מסייעת לו ואין קונפליקטים מיוחדים עם האם והוא מקיים מערכת יחסים ממושכת עם בת זוג אחרת.
לאור זאת המליץ המומחה לאפשר שהות של הקטינות בביתו של האב למשך יום שלם עד אשר ייפתח המשפט הפלילי וניתן יהיה לעקוב אחר שינויים אפשריים בהתנהגותו.
כן המליץ המומחה, כי ככל ולא יהיה שינוי לרעה, ניתן יהיה לאפשר את לינת הקטינות בביתו בצורה הדרגתית.
- ב- 8.1.15 הודיע האב לביהמ"ש כי הפרקליטות מתכוונת להגיש נגדו כתב אישום ובד בבד עם עדכון זה ביקש את הרחבת הסדרי הקשר, כך שיכללו לינה של הקטינות בביתו.
בהתייחס לבקשה זו ציינה עו"ס לס"ד כי מהדו"חות שהתקבלו לגבי האב, הן ממרכז הקשר והן מהפסיכולוג המטפל בו, עולה כי האב מסור לבנותיו, אולם נוכח הנסיבות יש מקום לקבל את התייחסותו של פרופ' איזיקוביץ' והמלצתו בעניין הרחבת ההסדרים.
בהמלצתו מיום 4.3.15 כתב פרופ' איזיקוביץ' כי למרות שהאב מתקדם משמעותית בטיפול הפסיכותרפי ולמרות הרצינות והנאמנות בה הוא מתייחס לבנותיו, ההליך הפלילי עשוי להוות מקור למתח עבורו ואין לדעת כיצד יגיב על מתח זה ולכן רק לאחר התבררות ההליך הפלילי ובמעקב צמוד של המטפל ניתן יהיה להרחיב את ההסדרים, כך שיכללו לינה של הקטינות בביתו.
- ביום 28.10.15 הגישה האם בקשה להקפאת הסדרי הראייה בין האב לבין הקטינות במהלך דיוני ההוכחות בתיק הפלילי, אשר היו צפויים להתקיים במהלך חודש נובמבר 2015.
המומחה התבקש להתייחס לבקשה זו וביום 2.11.15 דיווח לביהמ"ש כי כאשר יצר קשר עם המטפל של האב התברר כי האב הפסיק להגיע לטיפול, ללא הודעה מוקדמת, ועל כן ונוכח העובדה כי ההליך הפלילי החל להתנהל, המליץ המומחה על הפסקת הסדרי הראייה וקיומם במרכז קשר, וזאת עד לסיום דיוני ההוכחות בהליך הפלילי.
המלצה זו קיבלה תוקף של החלטה, אולם למרות ההחלטה לא ציית האב ולא שיתף פעולה עם חידוש המפגשים במרכז הקשר וניתק כל קשר טלפוני בינו לבין האם והקטינות.
המפגשים במרכז הקשר התחדשו רק ביום 22.2.16.
- האב הגיש בקשה לביטול החלטה זו ולקיום מפגשים ללא פיקוח בינו לבין הקטינות וביום 17.2.16 הוריתי לאב להגיש הודעה למומחה ולביהמ"ש בה יפרט את מועדי ההוכחות שנקבעו וכן הוריתי למומחה לחוות דעתו פעם נוספת לאור בקשת האב ולאור התסקיר מיום 7.1.16, אשר בו הומלץ להתיר לאב להרחיב את הסדרי הראייה מחוץ למרכז הקשר וצוין הקשר הטוב והחיובי בינו לבין הקטינות.
כן הוריתי לאב להגיש אישור מעת המטפל על חידוש הליך הטיפול ומכתב הערכה מצידו. מכתב זה הוגש ביום 4.2.16, בו ציין הפסיכולוג ר. ס. כי הוא מאמין שקשר הדוק יותר עם הקטינות יתרום הן לאב והן לקטינות ומניעה של קשר משמעותי ביניהם עושה עוול לשני הצדדים. עוד ציין כי האב מקיים קשר זוגי מזה כשנתיים, שומר על יציבות במקום עבודתו, שם הוא זוכה להערכה רבה, ושומר על מצב רוח חיובי ואופטימיות."
- לאחר שהמומחה עיין בכל החומר שנשלח אליו, הגיש את חוות דעתו הנוספת ביום 27.3.16, בה כתב:
"בחוות דעתי הקודמת המלצתי כי מר ע.יראה את בנותיו במסגרת מרכז הקשר. עם קבלת החומר מפקידת הסעד החדשה שהצטרפה לאחרונה לטיפול במקרה אני דבק בעמדתי כי התהליך הכרוך בהליך הפלילי יכול לייצר דחק ותוקפנות אצל מר ע.ולאור עברו אינני חושב שהוא יכול לראות את בנותיו ללא השגחה. המלצתי זו נובעת אך ורק מתוך דאגה לשלום הילדות. בנוסף, המלצתי בזמנו שמר ע.יחזור לטיפול פסיכולוגי ... לסיכום במסגרת הכלים המדעיים והקליניים הקיימים היום, אין ביכולתנו להצביע על ניבוי מדויק באשר להתנהגותו של מר ע. לכן, מה שאני עושה הוא לקחת שוליים של ביטחון על מנת להבטיח את שלום הילדות".
- בעקבות חוות דעת זו של המומחה, ולמרות טענות המבקש (שפורטו בהחלטה האמורה), כי חוות הדעת נערכה באופן שטחי, ללא קיום פגישה עימו שהיתה גורמת למומחה להתרשם ממנו במישרין (מאופיו ומאישיותו, כפי שהתרשמו אף העו"ס לסדרי דין והפסיכולוג המטפל בו), אימץ ביהמ"ש קמא את המלצות המומחה מיום 27.3.16, וקבע כדלקמן:
- לאחר שעיינתי בהחלטות, בחוות הדעת שהוגשו במשך השנים ובהמלצות המומחה, אין לי ספק כי יש לאמץ את המלצתו. המומחה מלווה את הצדדים ואת הקטינות מזה מספר שנים, עמד בקשר מתמשך עם הצדדים ואף סייע להם בקבלת החלטות שונות לאורך הדרך, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון מיום 20.3.14.
- "... משמונה המומחה, חזקה היא, כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה" (ראה: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכנר (2.5.06) (פורסם במאגר "נבו") וכן ראה בענין זה פסק דינו של כב' השופט נ. סילמן בתמ"ש(קריות) 9881/07 פלונית נ' פלונית (15.11.09) (פורסם במאגר "נבו"), דברים היפים לענייננו:
"בכלל יאמין בית המשפט להמלצת המומחים שמונו על ידו... אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי המצדיקים סטיה מאותה המלצה."
פרופ' איזיקוביץ' הוא מומחה ידוע בתחומו, מונה לבקשת הצדדים, ערך את חוות הדעת אחר ראיונות עומק ממושכים שניהל עם הצדדים, עיין בחומרי החקירה בתסקירים, היה בקשר מתמיד עם הפסיכולוג המטפל באב ועל כן יש לכבד את חוות דעתו המקצועית ולפעול על פיה.
- אשר על כן, ניתן תוקף של החלטה לחוות דעת המומחה מיום 27.3.16.
כל עוד נמשך ההליך הפלילי יתקיימו הסדרי הקשר בין האב לבין הקטינות במרכז הקשר.
כל יציאה ממרכז הקשר תהיה בליווי בלבד.
כפי שציינתי בהחלטתי מיום 10.4.16 – האב רשאי להשתתף באירועים במוסדות החינוך אליהם מוזמנים הורים, לאחר אישור עו"ס לס"ד והצוות החינוכי.
- על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור זו.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
- טוען המבקש כי ביהמ"ש קמא טעה בהחלטתו הנדונה בטעויות הבאות:
א. כשאימץ את חוות דעתו של המומחה מיום 27.3.16, אשר אינה מבוססת ואינה מנומקת מבחינה מקצועית, ונובעת מלקיחת שוליים מטעמי בטחון גרידא. דא עקא ששולי בטחון אלה פוגעים בזכויותיהם של המבקש והקטינות.
ב. כשאימץ את חוות דעתו האמורה של המומחה, אשר נערכה אף ללא פגישה עם המבקש טרם כתיבתה, בה היה יכול להתרשם במישרין מאופיו ומאישיותו של המשיב.
בנדון מדגיש המבקש כי חוות הדעת ניתנה תוך סטיה מחוות דעתם המקצועית של שלושה גורמים:
עו"ס לסדרי דין, הגב' בתיה כהן - שבהודעת עדכון מיום 27.2.16 ציינה כי התרשמה לחיוב מהקשר בין המבקש לבנותיו.
דיווחי מרכז הקשר – המתארים קשר קרוב בין המבקש לבנותיו.
חוו"ד הפסיכולוג (שמטפל במבקש) מר ר.ס.– בה מתאר כי המבקש הגיע לפגישות הטיפוליות ביניהם בקביעות, ואינו רואה רמז למסוכנות מצד המבקש כלפי בנותיו.
דיון והכרעה
- לאחר עיון בבקשה על נספחיה שוכנעתי לדחות הבקשה אף ללא צורך בקבלת תשובה, מכח סמכותי על-פי תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
- לא מצאתי טעות בהחלטת השופטת קמא, כשאימצה את המלצות המומחה מיום 27.3.16.
גם לא מצאתי ממש בטענות המבקש נגד אימוץ חוות הדעת האמורה ע"י השופטת קמא.
- לא בכדי ציטטתי בסעיף 8 לעיל מההחלטה קמא, המתארת את השתלשלות העניינים החל מיום מינוי בתאריך 14.5.12 ועד כה.
המומחה מלווה את הצדדים משך כארבע שנים, ואף נחקר על ידם ביום 3.4.13 על חוות דעת שנתן בעניינו של המבקש .
לכן יש לומר כי חוות דעתו מיום 27.3.16, שאומצה ע"י השופטת קמא בהחלטתה נשוא רמ"ש זה, ניתנה, כך יש להניח, על בסיס היכרותו העמוקה ורבת השנים את עניינו של הצדדים בכלל ושל המבקש בפרט.
- בנסיבות אלה טענותיו של המבקש נגד המומחה וחוות דעתו מיום 27.3.16, שניתנה אף ללא פגישה עימו, אינן בעלות משקל נגד לאי-אימוץ מסקנות המומחה. חוות דעתו הנדונה של המומחה היא למעשה המשך ועדכון חוות הדעת הקודמות שניתנו בעננינו של המבקש, על אודות מסוכנותו האפשרית כלפי הקטינות, גם תוך כדי התנהלות ההליך הפלילי.
- המלצותיו של המומחה בחוות דעתו האחרונה, שהינן בתחום מומחיותו והתבקשו ע"י ביהמ"ש, ברורות (ראה סעיף 9 לעיל).
קשה להתעלם מהן, במיוחד כשטובת הקטינות מונח על הכף, כפי שאף עמד על-כך המומחה בחוות הדעת האמורה.
בנסיבות אלה שולי הבטחון עליהם הצביע המומחה מוצדקים.
יחד עם זאת, סבורני כי בעוד שלושה חודשים, עם התקדמות ההליך הפלילי ניתן לבחון נקודה זו שוב ע"י המומחה, שמא ניתן בכל אופן לצמצם את שולי הבטחון אותם קבע, ולהקל במידת מה את הפיקוח על הסדרי הראיה שבין המבקש לבנותיו.
- עוד אציין, את שהוסיפה העו"ס לסדרי דין, הגב' בתיה כהן, בעדכונה מיום 29.2.16 (בו ציינה כי קיים קשר טוב בין המבקש לקטינות), כי "האם מדגישה את חששותיה מקשר ללא פיקוח כל עוד הנושא המשפטי תלוי כנגד האב, אינו נבחן ונפתר באופן מלא".
בדיוק בנקודה זו נדרשה חוות דעתו והמלצתו העדכנית של המומחה, שניתנה כאמור ביום 27.3.16.
- בנסיבות אלה לא נפלה טעות בהחלטת השופטת קמא כשאימצה את המלצות המומחה מיום
27.3.16.
בצדק ציינה השופטת קמא את הפסיקה הקובעת כי ברגיל, ובהעדר סיבה משמעותית, יעדיף בית המשפט את המלצות המומחה מטעמו.
המקרה דנן אינו חריג, והיה מקום לקבל המלצות המומחה, המכיר את הצדדים והנושא הנבחן (מסוכנות אפשרית מצד המשיב כלפי הקטינות) במשך שנים.
עם זאת אחזור על המלצתי אותה הזכרתי בסעיף 17 לעיל – כי סבורני שבעוד שלושה חודשים, עם התקדמות ההליך הפלילי ניתן לבחון נקודה זו שוב ע"י המומחה, שמא ניתן בכל אופן לצמצם את שולי הבטחון אותם קבע, ולהקל במידת מה את הפיקוח על הסדרי הראיה שבין המבקש לבנותיו.
- לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.
- משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.
החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ו, 06 מאי 2016, בהעדר הצדדים.