תא"מ 51089-02-13 סלקום ישראל בע"מ נ' מחאג'נה

בפניי תביעה כספית ע"ס 40,119 ₪, בגין ציוד ושירותי תקשורת שהתובעת סיפקה, על פי הנטען, לנתבע.

סלקום ישראל בע"מ (להלן: "התובעת" או "סלקום") הגישה תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצל"פ עכו בגין ציוד ושירותי תקשורת שהיא סיפקה לנתבע (נפתח תיק הוצל"פ מס' 08-16101-12-8). הנתבע הגיש התנגדות, ובעקבותיה הועברה התובענה לפסים של תביעה בסדר דין מהיר.

נטען כי, בזמנים הרלבנטיים לתביעה סיפקה סלקום לנתבע ציוד ושירותי תקשורת סלולריים שונים. הנתבע התחייב לשלם לסלקום בגינם את התעריפים והסכומים כמתחייב מהסכמי ההתקשרות בין הצדדים. הנתבע הפר את התחייבויותיו כלפי סלקום, ונכון ליום 31.1.12 נותר חייב לסלקום סכום של 39,102 ₪, וזאת כמפורט בדו"ח פעולות לקוח (נספח א' לכתב התביעה). חוב זה נכון ליום הגשת התביעה עומד ע"ס 40,119 ש"ח. הנתבע לא שילם את חובו, חרף דרישות שנשלחו אליו.

הנתבע טען (בתצהיר שהגיש כתמיכה בהתנגדות לתביעה על סכום קצוב) כי הוא אינו בעל החוב בתביעה נשוא תיק זה, וכי אין הוא חתום על ההסכם נשוא החוב, אלא חברה שבבעלות אביו בשם "מייס אלרים אבו שקרה בע"מ" מס' ח.פ 513097501 (להלן: "מייס אלרים בע"מ" או "החברה"). הנספח היחיד שצורף לכתב התביעה הנו מסמך שכותרתו "דו"ח פעולות לקוח" (המהווה דו"ח הנה"ח ממחושב, אשר נערך בידי סלקום ואין הנתבע חתום עליו), וממנו לא ניתן להסיק כלל בגין אלו מכשירים וקווים מבוסס החיוב ובבעלות מי המכשירים וקווים אלו. התובעת לא צירפה לתביעתה העתק ממכתבים ששלחה מייס אלרים בע"מ לסלקום לפיהם החשבונות הנשלחים לחברה מופקים בטעות על שם הנתבע, וכי סלקום מתבקשת לתקן את הטעות, דבר המעיד על חוסר תום לב מצד התובעת. הנתבע אחראי לתשלום בגין שני מנויים בלבד שמספרם ****** ו- *********, אשר הבעלות בהם עברה משם אמו על שמו, ומנויים אלו אינם מצויים ביתרת חוב כלשהי כלפי התובעת, אלא להיפך.

מתשובת סלקום לבקשת התנגדות שהגיש הנתבע לתביעה על סכום קצוב עולה: החוב נשוא התביעה, מתייחס ל- 11 מנויים אשר נרכשו ע"י הנתבע, ונותקו על ידה ביום 8.12.11 עקב אי עמידת הנתבע בהתחייבויותיו ואי הסדרת חובו כלפיה (לתשובתה צירפה סלקום לראשונה העתקי מסמכי התקשרות החתומים לכאורה ע"י הנתבע, תעודת עוסק מורשה, הוראה לחיוב חשבון החתומה לכאורה ע"י הנתבע, דו"ח פעולות ללקוח ורשימת מנויים, אשר סומנו במאוגד כנספח ד'). למעט שני תשלומים אשר שולמו ע"י הנתבע ו/או מי מטעמו במזומן, לא עמד הנתבע בהתחייבויותיו כלפיה. יתרת החוב נשוא תיק זה מורכבת מקרן חוב בגין חשבוניות שוטפות שלא נפרעו ע"ס 18,107 ₪ ובנוסף חיובים בגין החזר שווי הטבה ויתרת תשלומי ציוד שטרם נפרעו, כמפורט בטבלה להלן:

במסגרת כתב הגנתו, הכחיש הנתבע את טענות סלקום, וחזר על טענתו המרכזית לפיה הוא אחראי על שני מנויים בלבד שמספרם ******** ו- ***********, בגינם חתם על טופס העברת בעלות, ואשר בינם לבין החוב הנטען בכתב התביעה אין קשר (אין חולק כי שני המנויים הנ"ל אינם נכללים בטבלה, והחוב הנטען אינו מתייחס אליהם. ראו גם: חקירתה הנגדית של גב' עידית אלנגרטי, פ' עמ' 8 ש' 7-13, ש' 18-19).

בטרם אגש למלאכת ההכרעה, אעיר שתי הערות:

האחת, בדיון שהתקיים בפניי ביום 9.12.14 העלתה סלקום טענה לפיה במסגרת תצהירי עדות ראשית שהגישו הנתבע ואביו, הועלו טענות חדשות מצד הנתבע שלא הועלו על ידו עד אותו מועד, המהוות לטענתה הרחבת חזית. ניתנה החלטה על ידי לפיה לא תותר הרחבת חזית מעבר לטענות ההגנה שהעלה הנתבע בכתב הגנתו.

השנייה, לאור הטיעון המרכזי של הנתבע לפיה החוב הוא של החברה ולא שלו, ניתנה בדיון הנ"ל שהות לתובעת תוך 10 ימים לעתור לתיקון כתב התביעה ע"י הוספת החברה כנתבעת נוספת. בהמשך לאמור, מסרה התובעת הודעה לביהמ"ש, לפיה אין בכוונתה לצרף את החברה כנתבעת נוספת, וכי היא עומדת על המשך ניהול ההליך נגד הנתבע בלבד.

בתיק נשמעו ראיות הצדדים עד תום. מטעם התביעה העידה עדה יחידה, גב' עידית אלנגרטי, עו"ד בצוות גביה משפטית בחב' סלקום (להלן: "עידית"). מטעם ההגנה העידו שני עדים: הנתבע בעצמו, ואביו מר מחאג'נה עלי עבד (להלן: "עלי"). הוגשו סיכומים בכתב , והתיק הובא בפניי לצורך הכרעה.

לאחר שבחנתי היטב את טיעוני הצדדים וראיותיהם, נחה דעתי לדחות את התביעה.

עילת התביעה מבוססת על טענת סלקום לפיה הנתבע הפר את תנאי ההתקשרות עמה בנוגע לעסקת ניוד של 11 המנויים הנ"ל מחברת אורנג' לחברת סלקום (בגינה זכה, עפ"י הנטען, בהטבת ניוד כוללת בסך 18,000 ₪), וזאת בטרם תמה תקופת ההתחייבות (36 חודשים), ובלא שפרע את מלוא החוב כלפיה הן בגין הציוד והן בגין השירותים שסופקו.

אשר על כן, על סלקום נטל הראיה להוכיח את רכיבי תביעתה על מנת לזכות בסעד המבוקש על ידה, ובראש ובראשונה כי עסקת הניוד ורכישת שדרוג המכשירים בוצעו עם הנתבע בעצמו כלקוח ולא עם מייס אלרים בע"מ.

האם ההתקשרויות נשוא התביעה בוצעו עם החברה או עם הנתבע?

לתמיכה בגרסתה, בדבר קיומה של התקשרות תקפה בין הצדדים והפרתה ע"י הנתבע, הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית מטעם עידית (במקור הוגש תע"ר ע"י גב' איילת ביטון, מנהלת צוות גביה בסלקום), אליו צורפו נספחים הכוללים, בין היתר: העתקים מתעודת עוסק מורשה ומהסכמי ההתקשרות (נספח א'), העתק מטופס הרשאה לחיוב חשבון (נספח ב'), דו"ח פעולות לקוח והעתקי חשבוניות מס לתקופה הרלבנטית שטרם נפרעו (נספח ג').

כעולה מתצהיר עדות ראשית עידית (ס' 4-5), ביום 5.10.10 פנה הנתבע לסלקום בבקשה לנייד את מנוייו מחברת אורנג' לסלקום. עסקת הניוד עם הנתבע כללה רכישת שירותי טלפון סלולרי לעשרה מנויים (כפי הנראה מדובר בטעות סופר והכוונה היא ל- 11 מנויים שמספריהם פורטו לעיל, ראו גם ס' 10 לתצהיר עדות ראשית עידית), אשר כללו רכישת מכשירי טלפון וחיבור לרשת סלקום תחת כרטיס לקוח שמספרו 275056529.

בנוסף, ביום 27.2.11 פנה הנתבע לסלקום ורכש תחת אותו כרטיס לקוח שירותי אינטרנט במסגרת מנוי מספר ********** אשר כללו רכישת מודם וחיבור לרשת סלקום (ס' 6).

עוד הוצהר כי לנתבע הוסברו פרטי ההתקשרויות הנ"ל במעמד רכישת השירותים ו/או הציוד והוא חתם על הסכמי ההתקשרות והעתק מהם נמסר לידיו (ס' 7).

לתמיכה בגרסתה צירפה התובעת לתצהיר עדות ראשית עידית העתק מ- "טופס בקשת ניוד של מספר טלפון נייד" (סה"כ 3 עמ', צורפו כחלק מנספח א', להלן: "בקשת הניוד"). עיון בטופס בקשת הניוד נושא תאריך 5.10.10 תחת הכותרת "זיהוי הבעלים הרשום אצל מפעיל ננטש" נרשמו בכתב יד ע"י נציג המכירות פרטי הנתבע (שם פרטי ומשפחה) וכן מס' ת.ז שלו  תוך סימון ברובריקה המתאימה כי הזיהוי בוצע על סמך הצגת ת.ז. עם זאת, לא פורטו ב"רשימת מספרים מנוידים- פעילים בלבד" מספרי המנויים המנוידים מהרשת הקודמת. עוד עולה כי בעמ' 2 לבקשת הניוד מתחת לתצהיר הלקוח (לפיו הינו הלקוח הרשום ו/או בא כוחו או מורשה חתימה מטעמו לבקש את ניוד המספרים לעיל), תחת הכותרת "פרטי חותם (הלקוח/מיופה כוח/מורשה חתימה) צוינו אומנם בכתב יד פרטי הנתבע (שם פרטי +שם משפחה) אך ללא ציון התאריך ובעיקר ללא החתמת הלקוח. עיון בעמ' 3 לבקשת הניוד מעלה כי תחת הכותרת חתימת נציג המפעיל הקולט מופיע שם נציג המכירות "מוסטפא" ובמקום המיועד לחתימת הלקוח מופיעה חתימה הנחזית כחתימתו של הנתבע (כאלד). יש לציין כי גם מילוי עמ' 3 לבקשת הניוד הינו חסר בכל הקשור למילוי הפרטים במקומות המתאימים לגבי אופן משלוח בקשת הניוד, אמצעי הזיהוי, לרבות אי צירוף צילום חשבון טלפון של הלקוח מהמפעיל הננטש.

לאור חשיבות מסמכי ההתקשרות שצורפו לתצהיר עדות ראשית עידית לצורך הכרעה בסוגיית זהות הלקוח, מצאתי לבחון אותם ולציין בתמצית את הנתונים הבאים:

עיון ב-"טופס לעדכון איש קשר" מעלה לכאורה כי נחתם ע"י הנתבע כאשר פרטיו האישיים לרבות מספר ת.ז צוינו ע"י נציג המכירות במסמך הן כאיש קשר בחברה והן תחת שם החברה (לא ברורה לכאורה הרלבנטיות של מילוי המסמך ע"י נציג המכירות בהינתן כי לטענת סלקום הנתבע הינו לקוח פרטי. ראו גם חקירתה הנגדית של עידית, פ' עמ' 7 ש' 29-31 ועמ' 8 ש' 1-3).

עיון בעותק מהסכם ההתקשרות שכותרתו "רק בסלקום- ללקוחות סוהו 2010" נושא תאריך 5.10.10 מעלה כי פרטי הנתבע צוינו ע"י נציג המכירות כלקוח (ולא החברה), ובתחתיתו מופיעה חתימה בכתב של נציג המכירות "מוסטפא" וחתימה הנחזית כחתימת הנתבע (כאלד).

עיון בהעתק ההסכם מיום 2.11.10 שכותרתו "מדברים עסקים לקוחות SME (14) 2009" מעלה כי במקום המיועד לפרטי הלקוח צוינו שמו הפרטי ושם המשפחה של הנתבע אך מספר ת.ז הינו שגוי . בתחתית ההסכם בעמ' 4 מופיעים בכתב יד פרטי נציג המכירות (מוסטפא) וכן חתימה הנחזית כחתימת הנתבע (כאלד).

עיון ב"טופס בקשה למתן שירותים" מעלה כי פרטי הנתבע (שם פרטי ומשפחה) מולאו ע"י נציג המכירות בכתב יד אך מספר תעודת הזהות שגוי. בנוסף, פרטי המשתמשים במקרה של מספר מנויים לא מולאו, ובעיקר חתימת הלקוח כי הינו מאשר בחתימתו על המסמך את קבלת הסכם התנאים הכלליים להתחברות לרשת סלקום וכן תכניות השיווק על נספחיה, נעדרת מהמסמך. יש לציין כי בתחתית עמ' 2 למסמך (בחלק הקשור למתן הרשאה בלתי חוזרת לחיוב אמצעי התשלום של הלקוח, מופיעה אומנם חתימה הנחזית כחתימת הנתבע אך ללא שמולא כל פרט הקשור לפרטי אמצעי התשלום.

עיון במסמך שכותרתו "הסכם שדרוג ללקוחות עסקיים" מעלה כי הינו מתייחס להזמנת מכשירים מדגמים שונים אולם לא ברור ממנו בכמה מכשירים מדובר. שם הלקוח צוין ע"י נציג המכירות "עבד אלמנאן" ובמקום המיועד לציון מספר תעודת הזהות מופיע המספר ********* (שהופיע גם במסמכי התקשרות נוספים), ולא מספר תעודת זהות של הנתבע או מספר ח.פ של החברה. עוד ראוי לציין כי ההסכם הנ"ל כולל 2 עמ' אולם העמוד השני שצורף הכולל לכאורה את שם נציג המכירות מוסטפא וחתימה הנחזית כחתימת הנתבע אינו קשור להסכם זה (ראו הכיתוב בתחתית עמוד 2 "עמוד 4 מתוך 4" ואילו בעמ' הראשון להסכם "עמוד 1 מתוך 2").

עיון ב"טופס הזמנה" מעלה כי מדובר בטופס הזמנה של 9 מכשירים (עסקת שדרוג) כאשר במקום המיועד ל"שם החברה" צוין "חאלד מחאגנה", במקום המיועד לציון מספר ח.פ של החברה צוין מספר ת.ז ******** (שאינו מספר ת.ז של הנתבע אלא כפי הנראה מס' ת.ז של "עבד" כאמור). במקום המיועד לפרטי איש קשר צוין "חאלד", ובתחתית המסמך מופיעה חתימה הנחזית כחתימת הנתבע.

עיון בטופס "נספח מכשירים SME" מעלה כי פרטי הלקוח שמולאו (שם פרטי ומשפחה) הינם של הנתבע אך מספר תעודת הזהות שצוין הינו שגוי. נציג המכירות לא סימן בנספח כנדרש את המסלול שבחר הלקוח (מכירה/שדרוג/מעבר רשת), וכן לא סימן את בחירת הלקוח לגבי סוג המכשירים וההחזרים. בתחתית הנספח הנ"ל (עמ' 4) אומנם מופיעה חתימה הנחזית כחתימת הנתבע אך ללא ציון התאריך וחתימת נציג המכירות.

עיון במסמך שכותרתו "נספח שירות UMTS ללקוחות SME" מעלה כי נציג המכירות לא מילא במקום המיועד לכך את פרטי הלקוח, כתובתו ומספר הזיהוי שלו. בתחתית עמ' 2 להסכם אומנם מופיעה חתימה הנחזית כחתימת הנתבע אך ללא ציון תאריך וחתימת נציג המכירות.

עיון במסמך שכותרתו "טופס הזמנה טלפונית לקוחות SME" מעלה כי מדובר בטופס להזמנה של מכשיר מדגם סמסונג גלקסי. תחת פרטי הלקוח ומספר ת.ז מופיעים הפרטים הנכונים של הנתבע, וכן חתימה הנחזית כחתימתו, אך ללא ציון תאריך ההזמנה וחתימת נציג המכירות.

עיון במסמך "שינוי אמצעי תשלום" מיום 3.1.11 מעלה כי הינו נושא את פרטי הזיהוי הנכונים של הנתבע, פרטי חשבונו בבנק, חתימה הנחזית כחתימת הנתבע, ובתחתית המסמך אישור הבנק לצד חתימה וחותמת הסניף המאשר.

עיון בהעתק תעודת עוסק מורשה (תאריך הדפסה 6.10.10) מעלה כי הנתבע נרשם כעוסק מורשה לפי חוק מע"מ ביום 1.10.10, כששם הלוגו/המסחרי של העסק הינו "מיס אל רים".

יצוין כי המחדל הנ"ל של אי החתמת הלקוח על חלק ממסמכי ההתקשרות ו/או מילוי חלק ממסמכי התקשרות באופן חלקי בלבד ו/או מילוי פרטים שגויים במסמכי ההתקשרות כגון פרטים אישיים של הלקוח ו/או מספר תעודת זהות שלו ע"י נציג המכירות מטעם התובעת, ובעיקר שמדובר בלקוח עסקי עם מספר מנויים משמעותי השוקל להתנייד מחברה קיימת אל התובעת, אינו מחדל טכני אלא מחדל מהותי, שכן עילת התביעה מתבססת על טענה בדבר הפרת תנאי ההתקשרות שבין הנתבע לבין סלקום, והיה על סלקום, להקפיד לפרט בפני הנתבע מראש את עיקרי עסקת הניוד ו/או את עיקרי עסקת שדרוג המכשירים שהוא מתעתד לבצע עמה, ולוודא כי הם מובנים לו, וכי הוא מאשר בחתימתו על מסמכי ההתקשרות את תנאיה, ובעיקר שמדובר במסמכי התקשרות שנוסחו מראש ע"י התובעת במתכונת של "חוזה אחיד".

יתרה מכך, חלק ממסמכי ההתקשרות העומדים בבסיס התביעה אינם חתומים כלל ע"י נציג המכירות מטעם התובעת שערך, עפ"י הנטען, את העסקאות עם הנתבע. גם במסגרת עסקת שדרוג המכשירים, נמנע נציג המכירות "מוסטפא" לחתום כנציג התובעת על מסמכי ההתקשרות. תמוה בעיניי, מדוע סלקום החלה לספק לנתבע שרות ו/או ציוד בהיקף משמעותי של עשרות אלפי ₪ (ובעיקר לאור גובה הטבת הניוד הכוללת) בטרם וידאה כי בידיה הסכמים חתומים ומלאים במקומות הדרושים, כמתחייב בנסיבות העניין.

כאמור, סלקום נמנעה מהגשת תצהירי עדות ראשית מטעם נציגי המכירות מטעמה אשר טיפלו בפועל בהתקשרויות עם הנתבע. תחת זאת, בחרה להגיש תצהיר עדות ראשית יחיד מטעם עידית, עו"ד במחלקת גביה משפטית בסלקום, ואשר עפ"י האמור בתצהירה (ובחקירתה הנגדית בביהמ"ש, ראו: פ' עמ' 4 ש' 27-28), במועד הרלבנטי לביצוע העסקאות הנטענות עם הנתבע, כלל לא עבדה בסלקום, והמקור לידיעתה ואמונתה ביחס לנטען ע"י סלקום בכתב התביעה, מבוסס על עיון שערכה במסמכים המצויים בתיק הלקוח וברישומים במערכת הממוחשבת.

במהלך חקירתה הנגדית בביהמ"ש, העידה עידית כי נציג המכירות שביצע את העסקה מיום 5.10.10 עם הנתבע היה מוסטפא, שהינו עובד של משווק לשעבר של סלקום, והיא לא ניסתה לאתר אותו (כי אין בידיה את פרטיו), וגם המשווק (שהעסיק את מוסטפא) כבר לא עובד עם סלקום כמה שנים. טענה זו איני מקבל. מדובר בטענה שהועלתה לראשונה במהלך שמיעת ההוכחות. לא הוצגה כל ראיה לכך שנעשה ניסיון מצד התובעת ליצור קשר עם מוסטפא ו/או עם המשווק הקודם ו/או כל ראיה לגבי מועד הפסקת הפעילות של סלקום מול אותו משווק. גם אם הטענה נכונה, לא סביר בעיניי, כי למשווק מורשה מטעם התובעת ו/או עובדיו ישנה סמכות לחייב את סלקום ולחתום בשמה על התקשרויות עם לקוחות בהיקפים משמעותיים, ומאידך, אין בידי סלקום אפשרות, ולו להשיג את פרטי הזיהוי המינימאליים של אותם גורמים שפעלו בשמה. מיותר לציין, כי גם היה קיים קושי ליצור קשר עם מוסטפא ו/או להחתימו על תצהיר עדות ראשית, באפשרות התובעת היה לכל הפחות, לנסות להשיג את שם משפחתו וכתובתו ולעתור לזימונו לעדות באמצעות ביהמ"ש, דבר שלא נעשה. מדובר בעד רלבנטי, שעדותו הייתה יכולה לשפוך אור לגבי הנסיבות שקדמו לביצוע העסקאות הנטענות נשוא התביעה ולאפשר ביתר קלות לקבוע את זהות הלקוח, ובעיקר לאור המחדלים שפורטו לעיל, שחלקם אף נעוצים בהתנהלות מוסטפא בעצמו.

בעניין זה ראו: ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות בע"מ נגד פרץ רוזנברג, מז (2) 605:

"אי הבאתו של עד רלבנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד שיש דברים בגו וכי בעל דין שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד....

כלל נקוט בידי בית משפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם ימנע מהבאת ראיה שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו... וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה".

אשר על כן, עדותה של עידית בביהמ"ש, ככל שהינה באה לתמוך בגרסת סלקום, בדבר תוכנן של העסקאות שבוצעו בין הצדדים ונסיבותיהן, הינה בבחינת עדות שמועה, שכן אין חולק כי עידית לא הייתה מעורבת במו"מ ובסיכומים שהושגו בכל אחת מההתקשרויות הנ"ל, ואף כלל לא עבדה אצל התובעת באותה עת, כאמור.

לטעמי, הפגמים במסמכי ההתקשרות כאמור, יש בהם מחד גיסא כדי לחזק את גרסת הנתבע כי בכל הקשור לעסקת הניוד ו/או השדרוג של המכשירים לא היה הלקוח של התובעת אלא החברה והוא פעל בשמה כאיש קשר בלבד, ומאידך גיסא, מחלישים את גרסת סלקום, ככל שהינה מבקשת להסתמך עליהם כמסמך משפטי תקף המחייב את הצדדים.

אוסיף ואציין כי במהלך חקירתה הנגדית העידה עידית כי הסיבה לציון מספר תעודת הזהות השגוי בחלק ממסמכי ההתקשרות הייתה "טעות סופר" ו/או "טעות נגררת" (ראו: פ' עמ' 6 ש' 7-8, פ' עמ' 7 ש' 14, בהתאמה). איני מקבל טענה זו, בין היתר מאחר ונציג המכירות מוסטפא לא זומן לעדות בביהמ"ש, ולא התבררו דיין הנסיבות של ציון מספר תעודת הזהות השגוי על ידו בחלק מהטפסים שמילא בכתב ידו עובר למועד ביצוע העסקה, ובעיקר שצוין בבקשת הניוד עליה מופיע מספר תעודת הזהות הנכון של הנתבע כי "הלקוח" זוהה באמצעות הצגת תעודת זהות בפני נציג המכירות. אין התייחסות בגרסת עידית לעובדה כי בחלק ממסמכי ההתקשרות צוינו כאמור חלק מפרטיו האישיים של "עבד" כלקוח.

סלקום צירפה במסגרת ראיותיה העתקים מחשבוניות מס שוטפות שנשלחו לנתבע (וטרם נפרעו), התומכים לכאורה בגרסתה בדבר מיהות העסקאות שבוצעו, הפרתן ע"י הנתבע, לרבות גובה החוב הנטען. אולם חשבוניות שוטפות אלה, הינן נגזרת של העסקאות אשר בוצעו, עפ"י הנטען, במהלך חודשים 10/10- 11/10 עם הנתבע, אשר את תוכנן ו/או תוקפן לא עלה בידי סלקום להוכיח ברמה הנדרשת במשפט אזרחי. יתרה מכך, עיון בהעתקי חשבוניות המס מעלה כי אומנם הופקו על שם הנתבע כלקוח אך מאידך אינן כוללות את החיובים השוטפים לתקופה החל מחודש 10/10 ועד חודש 03/11, ללא שניתן לכך כל הסבר מניח את הדעת מצד סלקום. בנסיבות העניין, ומאחר ומדובר במסמכים ממוחשבים שבשליטת התובעת, הימנעותה מהגשת, פועלת לחובתה, ויוצרת חזקה (הניתנת לסתירה) לפיה אם היו חשבוניות מס אלה מוגשות, היו הן תומכות בגרסת ההגנה.

כעולה מתצהיר עדות ראשית הנתבע, הוא מעולם לא ביצע את העסקה הנטענת עם סלקום אלא החברה שבשליטת אביו וניהולו (ס' 3). ידוע לו כי בחודש 10/10 הגיע נציג מטעם התובעת והציע לחברה לחזור להיות לקוחה של סלקום תמורת קבלת הטבות משמעותיות, ובין אותו נציג לבין אבי הנתבע התנהל משא ומתן שהנתבע לא היה צד לו (ס' 4). בחודש 12/10 הוא חתם על טופס הוראת קבע בבנק לטובת התובעת במעמד חתימת מסמכי העברת בעלות על שני מנויים שהיו בבעלות אמו (ס' 6-7).

במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע הוא אישר כי עסק במועדים הרלבנטיים לתביעה כמתקין צלחות לוויינים, תחת עוסק מורשה על שמו (פ' עמ' 10 ש' 24-28), וכי מדובר ב"עסק קטן לצלחות" שאינו קשור לשם מיסרין בע"מ (צ.ל מייס רים ג'.נ, פ' עמ' 10 ש' 30-31). וכשעומת הנתבע עם האמור בסע' 4 לתצהירו לפיו מעולם לא ביצע את העסקה הנטענת עם התובעת וכי העסקה הנטענת בוצעה עם החברה שבבעלות אביו, השיב (פ' עמ' 11 ש' 8- 32 ועמ' 12 ש' 1-4:

"ת. הייתי שם. נכחתי במעמד ביצוע העסקה ודיברתי עם מוסטפא ואמרתי לו שאני רוצה לעדות ניוד. הייתי איש קשר ולא יותר.

ש. באיזה תאריך ?  

ת. לא זוכר. יש לי מחלת טרשת נפוצה ויש לי בעיה עם תאריכים וזכרון.

ש. אני מפנה אותך לסעיף 4, לתצהירך. זה היה ב- 10/10?

ת. כן.

ש. איך זכרת את זה כאשר חתמת על התצהיר ב- שנת 2014?

ת. המחלה החלה אצלי בסוף שנת 2014. לפני כן הכל היה בסדר.

ש. כשחתמת על התצהיר שלך האם זכרת בוודאות שב- 10/10 הגיע הנציג לבצע את העסקה?

ת. כן.

ש. איך זכרת?

ת. מהזיכרון. זכרתי את העסקה ואיך היה הכל.

ש. מה קרה באותו מעמד?

ת. הייתי שם עם נציג של סלקום. אחרי שהוא סיים הכל, ביקשתי ממנו לעשות ניוד לשני מספרים.

ש. הנציג הגיע ב- 10/10 לחברה ועשה עסקה עם אביך.

ת. נכון. 

ש. מה קרה?

ת. לא הייתי שם בתוך העסקה. הייתי קרוב. בבית. המשרד של אבא שלי באותו בית למטה. ראיתי נציג של סלקום וביקשתי ניוד לשני מספרים, וזאת אחרי שהוא סיים את העסקה עם אבא שלי.

ש. זה היה באותו מעמד שהוא עשה לך את הניוד?

ת. לא. זה לקח לו חודשיים. עד שהוא העביר הכל זה היה ב- 12/10.

ש. באותו מעמד עשית איתו עסקה?

ת. התחלתי לבקש את הניוד וזה לקח לו זמן.

ש. חתמת על מסמכים כלשהם באותו מעמד?

ת. כן. שאני רוצה להעביר את המספרים, של אמא שלי שהיא רוצה לעשות את הניוד.

ש. מתי חתמת על המסמכים, באוקטובר 2010 או ב- דצמבר 2010?

ת. לא חתמתי איתו על מסמכים".

אינני מקבל את גרסת הנתבע הנ"ל. ראשית, לא הובאה כל ראיה לגבי מחלתו של הנתבע, מועד גילויה, והשפעתה הנטענת על חולשת זיכרונו, כנטען. שנית, גרסת הנתבע לפיה נכח קרוב באותו מבנה עת בוצעה העסקה בין החברה שבבעלות אביו לבין התובעת באמצעות נציג המכירות מוסטפא, וכי רק אחרי שאביו סיים את העסקה הוא פנה למוסטפא באופן פרטי בבקשה לנייד שני מנויים (שהיו בבעלות אמו על שמו), אינה מתיישבת עם תחילת עדותו בביהמ"ש לעיל, לפיה הוא פנה למוסטפא במעמד ביצוע העסקה בבקשה לבצע ניוד "...הייתי איש קשר ולא יותר". שלישית, עיון בנספח א' לתצהיר עדות ראשית הנתבע, הכולל, בין היתר, העתק מ"טופס בקשה להעברת בעלות ושינוי שם לקוח" מעלה כי נחתם ע"י הנתבע ואמו ביום 22.12.10 (כחודשיים לאחר ביצוע העסקה הנטענת בין התובעת לחברה), ואילו המפגש עם נציג המכירות בנוגע לעסקת הניוד נערך כחודשיים קודם לכן. רביעית, הנתבע נמנע מלזמן את אמו, כצד לעסקת העברת הבעלות על שני המנויים על שם הנתבע, לעדות בביהמ"ש לתמיכה בגרסתו, ומחדל זה יש לזקוף לחובתו.

בהמשך חקירתו הנגדית נתבקש הנתבע לפרט את מהות הקשר שלו עם החברה של אביו ומיהות תפקידו כ"איש קשר" בחברה (פ' עמ' 13 ש' 5-25):

"ש. מה הקשר שלך לחברה הזו של אביך?

ת. אין כל קשר. רק הייתי איש קשר בהתחלה עד שהתחלתי בעוסק מורשה ועברתי לעסק פרטי לבד, שונה לגמרי מהעסק הזה.

ש. אז היית איש קשר? 

ת. כן. בהתחלה. לפני שפתחתי את העסק בשם שלי בעוסק מורשה.

ש. מתי? 

ת. לפני שהתחלתי בעסק הזה, הייתי מתקין צלחות בחברה של אבי.

ש. מתי פתחת את העוסק מורשה?

ת. 6/10/10.

ש. היית במעמד ביצוע העסקה, ב- 5/10/10, איש הקשר של החברה?

ת. כן.

ש. איך זה בא לידי ביטוי? כל ההתקשרות של סלקום הייתה אמורה להיות מולך? 

ת. לא.

ש. אז מה זה אומר איש קשר? 

ת. היית (צ.ל הייתי ג'.נ) איש קשר עם לקוחות שמתקשרים אבל לא עם החברות שרוצות לעשות קשר עם חב' מיס אל רים.

ש. יש תביעה של סלקום נגדך. אני לא מדברת על חברות אחרות, אלא על הקשר בין החברה של אביך לבין חב' סלקום. אתה ואביך טענתם בתצהירכם שהיית רק איש קשר ושאתה לא הבעלים. מה היה התפקיד שלך?

ת. לא הייתי איש קשר עם סלקום. בכלל. בשום אופן. הייתי איש קשר בחברה וזהו. לא יותר".

גרסת הנתבע לפיה עובר לביצוע עסקת הניוד עם התובעת היה "איש קשר" שעמד בקשר מטעם החברה עם לקוחותיה (אך לא עם ספקיה), אינה מתיישבת עם טופס הגדרת פרטי איש קשר של החברה אצל התובעת, החתום ע"י התובע, ועם מסמכי התקשרות שונים כמפורט לעיל, הנושאים את חתימתו של הנתבע. לא שוכנעתי בטענת הנתבע כי פעילותו שלו תחת תיק עוסק מורשה שפתח ברשויות המס על שמו (ריס אל רים), הייתה שונה לגמרי מפעילותו בחברה, ונראה כי עסק בחברה כמתקין צלחות לוויין, ובשלב מסוים החליט לפנות לדרך עצמאית באותו תחום (ראו, בין היתר: תעודת עוסק מורשה מיום 6.10.10, וחקירתו הנגדית של עלי, פ' עמ' 14 ש' 3).

במהלך חקירתו הנגדית של עלי הוא העיד כי במועד הרלבנטי לתביעה עסקה החברה בתחום הטלוויזיה בכבלים אך כיום היא אינה פעילה (פ' עמ' 14 ש' 1-4). בנו עסק בחברה בהתקנת צלחות, והוא (הנתבע) ואחיינו עבד שימשו כאנשי קשר בחברה מול סלקום בכל הקשור לטיפול בתיקונים של המכשירים (פ' עמ' 15 ש' 22-31), ואילו בכל יתר הנושאים מול סלקום טיפל עלי בעצמו (פ' עמ' 15 ש' 32 ועמ' 16 ש' 1). וכשנשאל עלי בחקירתו הנגדית בביהמ"ש מדוע לא הגיש מסמכים לתיק ביהמ"ש כתמיכה בגרסתו לפיה ההתקשרויות נשוא התיק דנן בוצעו על ידי החברה, סיפק עלי הסבר בלתי משכנע (פ' עמ' 14 ש' 10-22):

"ש. אתה טוען בתצהירך שלמעשה מי שעשה את העסקה עם החברה שהייתה בבעלותך, הוא אתה. איפה כל המסמכים ? מסמכי ההתקשרות עם התובעת ? מסמכי העסקה? מסמכים של הנהלת חשבונות? חשבוניות רכישה?

ת. כל המסמכים אצלכם. אולי יש לי מקור. אני צריך לחפש. במשך שנה וחצי סלקום הגיעו אלי למשרדים כדי לשכנע אותי להתחבר. אפילו נתנו לי הצעה של בונוס 10000 ₪ ולא הסכמתי. ב- 9/10 בהתחלה הגיע נציג והציע לי 30000 ₪ בונוס.

ש. אתה חברה, מגיעים אליך לעשות עסקה, אתה צריך את כל המסמכים האלה לרו"ח שלך. מדוע לא הצגת את כל המסמכים? 

ת. צירפתי תעודת משלוח ביום שקיבלתי את הטלפונים ואת הקווים לטובת החברה. אני נתתי את המסמך הכי חשוב, שזה שאני קיבלתי את תעודת המשלוח בשם החברה שלי.

ש. יש לך מסמכים אבל לא הצגת אותם? 

ת. יש לי מסמכים שהם של החברה. ציינתי שתעודת המשלוח היא הכי חשובה.

ש. יש בידייך מסמכים נוספים שלא הצגת בפני בית המשפט?

ת. כן".

למחדל האמור, יש לצרף את העובדה כי הנתבע נמנע מלהגיש עותק ממסמכי ההתאגדות של החברה וכן מסמכים נוספים כגון: תלושי שכר, שיש בהם כדי ללמד על סטטוס הנתבע בחברה, במועדים הרלבנטיים לתביעה ו/או מסמכים המעידים כי כרטיס האשראי שבו בוצע התשלום הראשון לסלקום בסך 2,213.60 ₪ (תאריך חיוב 10/11/10), בוצע באמצעות חיוב חשבון הבנק של החברה, כנטען (ראו: ס' 9 לתצהיר עדות ראשית עלי).

עיון בהעתק תעודת משלוח שהופקה ע"י התובעת מיום 31.10.10 (צורפה כנספח א' לתצהיר עדות ראשית עלי), מעלה כי הינה ממוענת אל חברת מייס אלרים בע"מ ולא אל הנתבע (שם הנתבע (כאלד) מופיע על גבי תעודת המשלוח כאיש קשר בלבד). תימוכין לטענת הנתבע כי עסקת שדרוג המכשירים בוצעה אל מול החברה ולא עמו הינו מספר הלקוח הנקוב בתעודת המשלוח (3760164) ואילו בחשבוניות המס שהופקו ע"י התובעת על שם הנתבע מופיע מספר לקוח 275056529). במסגרת תעודת המשלוח סופקו לחברה 7 מכשירים מתוצרת סמסונג ו- 2 מכשירים בתוצרת סוני אריקסון (בתוספת דיבוריות ושוברי זכאות להתקנת ערכת BT). בעמ' 1 של תעודת המשלוח מופיעה חתימה וחותמת החברה (ולא הנתבע) וכן חתימה הנחזית כחתימה "גואד", ואילו בעמ' 2 מופיע כיתוב בצד ימין של הדף המפרט את גובה הזיכוי (30,000 ₪) וכן תנאים מסחריים שונים, ומתחתיו חתימה +חותמת של החברה וכן הכיתוב :"באישור גואד איש מכר עובד סלקום".

לטעמי, גרסת עלי, שהועלתה לראשונה בתצהיר עדותו הראשית ובעת חקירתו הנגדית בביהמ"ש, לפיה בשלב ראשון סוכמו תנאי העסקה בע"פ בינו לבין נציג סלקום, וכשהגיעה למשרדי החברה תעודת המשלוח עם הציוד (31.10.10), הועלו התנאים/ההסכמות בין הצדדים בכתב יד על גבי תעודת המשלוח, אינה מקובלת מאחר ומדובר בטענה המהווה הרחבת חזית, ביחס לגדרי המחלוקת עפ"י כתבי הטענות, מה גם ונציג המכירות "גואד" לא זומן לעדות, וקיימת מחלוקת לגבי זהות עורך התרשומת על גבי תעודת המשלוח, והאם נערכה בזמן אמת, כנטען. עם זאת, איני סבור כי יש לפסול את עצם הגשת תעודת המשלוח עצמה כראיה, ככל שהינה באה לתמוך בטענת ההגנה כי עסקת שדרוג המכשירים בוצעה עם החברה (ולא עם הנתבע), טענה שהועלתה ע"י הנתבע כבר בהתנגדות שהגיש לתביעה על סכום קצוב.

כך הדבר, לגבי הגשת העתק מפירוט חשבון חלקי של החברה אצל רשת אורנג' לתקופה 19.3.10- 18.4.10 (כחודש וחצי טרם ביצוע עסקת הניוד) שצורף כנספח בלתי מסומן לתצהיר עדות ראשית עלי, ממנו עולה כי חלק מהמנויים המפורטים בטבלה דלעיל, היו בתקופה הנ"ל בבעלות החברה ולא הנתבע, נתון שהינו רלבנטי לצורך הכרעה במחלוקת בדבר זהות הלקוח, נשוא ההתקשרויות דנן.

בטרם סיום, אתייחס למסמכים שהוגשו ע"י סלקום בעצמה שיש בהם כדי ללמד על אי בהירות בנוגע לזיהוי הלקוח ביחס להתקשרויות נשוא התיק דנן:

נספח ב' לתצהיר עדות ראשית שכותרתו "היסטוריה אמצעי תשלום" מיום 24.5.12 ממנו עולה אומנם כי פרטי הלקוח המצוינים בו הם פרטי הנתבע אך מאידך סוג הלקוח שסווג ע"י סלקום בעצמה: "חברה בע"מ פרטית".

נספח א' לכתב התביעה על סכום קצוב שכותרתו "דו"ח פעולות ללקוח" מיום 24.5.12 ממנו עולה שוב כי אומנם פרטי הלקוח המצוינים בו לרבות מס' ת.ז הם פרטי הנתבע אך מנגד סוג הלקוח הוגדר "חברה בע"מ פרטית".

סיכומו של דבר, ומכל הנימוקים שפורטו לעיל, נחה דעתי לקבוע כי התובעת לא עמדה בנטל, המוטל עליה במשפט אזרחי, ולא הוכיחה כי ההתקשרויות נשוא החוב הנטען, בוצעו בינה לבין הנתבע (ולא עם החברה), ולפיכך דין התביעה להידחות.

סיכום

אשר על כן אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבע, באמצעות ב"כ, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, כ' תמוז תשע"ו, 26 יולי 2016, בהעדר הצדדים.