אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גם כשסוכן הביטוח פועל כשלוח של המבטח הוא חב זהירות ונאמנות כלפי המבוטח

גם כשסוכן הביטוח פועל כשלוח של המבטח הוא חב זהירות ונאמנות כלפי המבוטח

תאריך פרסום : 18/08/2016 | גרסת הדפסה

ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
50127-10-14
11/08/2016
בפני השופט:
יונה אטדגי

- נגד -
התובעת:
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ
עו"ד ארז דר-לולו
עו"ד אלה בן-דור
הנתבעים:
1. מרדכי אסולין
2. אם.אס.אי סוכנות לביטוח (2010) בע"מ

עו"ד אסף טנא
עו"ד שמעון אלון
פסק דין


תיאור העובדות וטענות הצדדים
 

1.הנתבע 1 (להלן – אסולין), סוכן ביטוח יחיד מורשה כמשמעו בסעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981 (להלן – חוק הפיקוח), החל לעבוד עם התובעת, חברת ביטוח (להלן – מנורה), בשנת 2004.

בשנת 2010 הקים אסולין את הנתבעת 2 (להלן – הסוכנות), סוכן תאגיד מורשה, כמשמעו בסעיף 26 לחוק הפיקוח.

במהלך שנת 2014 ביקש אסולין ממנורה, כי תיווך הלקוחות החדשים ייעשה באמצעות הסוכנות, לה תשולם עמלת התיווך, והלקוחות הקיימים ימשיכו להיות מטופלים על ידו כסוכן יחיד.

מנורה הסכימה לכך, כנגד שעבוד העמלות של הסוכנות לטובתה.

כך פעלו הצדדים עד ביטול ההתקשרויות על ידי מנורה בחודש אוקטובר 2014, בנסיבות שיפורטו להלן.

 

2.במסגרת ההתקשרויות שהיו ביניהם, שילמה מנורה לאסולין, ואחר כך גם לסוכנות, מקדמות על חשבון העמלות (להלן – המקדמות).

מבלי להכנס לפרטי ההתחשבנות (דבר שאינו נצרך במסגרת תביעה זו), אומר בקצרה, כי תשלום העמלות מחושבות על בסיס היקף המכירות בפועל של הסוכן, ובתנאי שהפוליסות שנעשו לא בוטלו תוך פרק זמן הקבוע בהסכם, אחרת, היה על הסוכן להחזיר את המקדמות ששולמו (או חלקן).

לדברי מנורה, חובו של אסולין בגין השבת המקדמות, נכון לשנים 2012-2013 עמד על סכום של למעלה מ-11 מיליון ₪.

 

3.כדי להסדיר את פרעון חובו של אסולין, נחתמו בין מנורה ובינו ובין אשתו בחודש אוקטובר 2012 שני הסכמי הלוואה, בסכום כולל של 2,5 מיליון ₪.

בחודש מאי 2009 נחתם עם אסולין לבדו הסכם הלוואה נוסף בסך של 8,8 מיליון ₪.

ההלוואות הללו פרעו את החוב בגין המקדמות.

 

4.להבטחת החזרי ההלוואות שעבדו אסולין, ובשלב מאוחר יותר שעבדה גם הסוכנות, לטובת מנורה, את כל העמלות והכספים שהיו זכאים לקבל ממנה.

 

5.בהסכמי ההלוואות נכתב כי הן ניתנו על בסיס ההנחה שהיקף העמלות החודשיות להן יהיה זכאי אסולין (ואחר כך גם הסוכנות), לא יפול מהסך של 160,000 ₪, ואסולין אף התחייב להגדיל היקף זה.

כן הוסכם בהם, שמנורה תהיה זכאית להעמיד את ההלוואות לפרעון מיידי בתנאים מסוימים: הפחתת הקף העמלות החודשיות מתחת לסכום מסוים, אי פרעון חובות אחרים למנורה, ועוד.

 

6.מנורה טוענת כי התקיימו התנאים להעמדת ההלוואות שניתנו לפרעון מיידי, ובכלל זה: היקף העמלות החודשיות ירד מתחת לסכומים שנקבעו בהסכמים, החובות השוטפים של אסולין והסוכנות למנורה בעקבות מקדמות ששולמו ביתר בסכום מצטבר של כ-545,000 ₪ לא שולמו, הסוכן נכנס לחדלות פרעון והסתבך עם נושים מהשוק האפור, ועוד.

 

7.במהלך החודשים ספטמבר ואוקטובר 2014, העביר אסולין את כל מניותיו בסוכנות לגב' מישל סבג אלמלח, אשר אף הפכה למנהלת ולדירקטורית יחידה של התאגיד (הסוכנות). מנורה טוענת שהדבר נעשה בניגוד לחוק הפיקוח, בין היתר משום שגב' אלמלח איננה סוכנות ביטוח מורשית.

לטענת מנורה, גב' אלמלח עצמה מופעלת למעשה בידי אחרים, ובין היתר בידי אחייינה, עבריין מורשע.

 

8.מנורה טוענת, שמאז העברת המניות והשליטה בסוכנות לידי אלמלח ולידי אותם אנשים, פועל אסולין, יחד עמם, להעביר את כל תיקי המבוטחים של אסולין ושל הסוכנות לחברות ביטוח אחרות, באופן המרוקן, למעשה, מכל תוכן, את השעבוד שהוטל על העמלות המגיעות לאסולין ולסוכנות ממנה. בכך, לטענתה, הם מאיינים את הבטוחה שנותרה לתשלום ההלוואות, גורמים לה לנזק ולהפסדים מעצם העברת הפוליסות לחברות ביטוח אחרות, וגורמים נזק גם למבוטחים עצמם.

 

9.בעקבות כל זאת הודיעה מנורה לאסולין ולסוכנות, במכתבים שנשלחו על ידה ביום 29.10.14 (נספחי 15 לכתב התביעה), על ביטול הסכמי ההתקשרות אתם ועל קיזוז כל הסכומים המגיעים להם ממנה, וכן דרשה מהם לפרוע את חובותיהם השוטפים אליה.

 

10.בכתב התביעה שהגישה מנורה נגד אסולין והסוכנות התבקשו הסעדים הבאים:

 

"א.לקבוע ולהורות כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, חל איסור על ביצוע כל דיספוזיציה הנוגעת לתיק הביטוח של מנורה המצוי בתיווכו של מי מהם, ובפרט שלא לנקוט בכל פעולה שיש בה כדי לפגוע בלקוחות ו/או בזכויותיה הקנייניות ו/או האובליגטוריות של מנורה בתיק הביטוח;

 

ב.לקבוע ולהורות כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, חל איסור על ביצוע כל פעולה של העברת תיק הביטוח לחברות ביטוח אחרות, וכן כל פעולה החותרת להעברת התיק כאמור, בין בדרך של ניסיון, שידול, שכנוע, או כל השפעה אחרת מסוג כלשהו על מי מהלקוחות המבוטחים בתיק הביטוח, בין בכתב, בין בעל פה ובין בדרך אחרת, בין אם על ידי עצמם ובין אם על ידי מי מטעמם;

 

ג.להימנע מיצירת כל קשר עם המבוטחים הכלולים בתיק הביטוח;

 

ד. לקבוע ולהורות כי על הנתבעים, ביחד ולחוד, חל איסור על העברת כל מידע הנוגע לתיק הלקוחות של מנורה המצוי בתיווכו של מי מהם, לצד שלישי כלשהו ו/או על מתן הרשאה לצד שלישי כלשהו לפעול בעבור ובשם לקוחות מנורה;"

 

11.יחד עם כתב התביעה, הגישה מנורה גם בקשה למתן סעדים זמניים, בדומה לאלה שהתבקשו בתביעה.

בהחלטתי מיום 30.10.14 נעניתי למתן הסעדים א' ו-ב' לבקשה, אך לא נעניתי למתן הסעדים הזמניים ג' ו-ד', מהנימוק הבא:

"הקשר שבין הסוכן למבוטחים, הנדרש גם למען מילוי תפקידו של הסוכן כלפי המבוטח, אינו צריך להיפגע בשל הסכסוך שבין הצדדים.

תפקידו של הסוכן מחייב לעתים גם העברת מידע השייך למבוטחים לצדדים שלישיים וסעיף ד' מנוסח באופן כוללני מדי, המונע גם העברת מידע נחוץ."

12.בתגובתו לבקשה למתן צווים זמניים, הכחיש אסולין את תיאורה של מנורה, אך בחקירתו הודה כי מכר את כל זכויותיו בסוכנות לאלמלח ולאנשים שפעלו מטעמה, וכן אישר שאותם אנשים פעלו להעברת המבוטחים לחברות ביטוח אחרות (עמ' 13-15 לפרו').

יצוין, כי ביום 22.10.14 שלח אסולין הודעת דוא"ל לסמנכ"ל מנורה, שי קומפל, שבה הוא מודיע כי הוא הפסיק לשמש כמנהל עסקים בסוכנות וכי כל שימוש ברשיון שניתן לו מאותו יום "יהיה לא חוקי" (נספח 14 לכתב התביעה).

לטענת אסולין, אלמלח לא שילמה לו את תמורת המכר על פי ההסכמות שהיו ביניהם.

 

13.גב' אלמלח, שהיתה נציגת הסוכנות במשפט, טענה, מנגד, כי אסולין הונה אותה במכירה, וכי למעשה התברר לה, לאחר ששילמה לו את מלוא התמורה שהוסכמה, כי הסוכנות רוקנה מכל תוכן.

היא מכחישה שהיא הופעלה בידי גורמים אחרים.

לטענתה, העברת הסוכנות לידיה קיבלה את האישורים הנדרשים.

יחד עם זאת הודיעה הסוכנות, באמצעות אלמלח, כי מאחר והיא כיום חסרת כל פעילות היא מסכימה לסעדים שהתובעת ביקשה.

 

14.טרם תחילת ההוכחות הגישה מנורה בקשה לתיקון כתב התביעה, באופן שיתווסף אליו סעד כספי על הנזקים שנגרמו לה בסכום של למעלה מ-12 מיליון ₪ וכן ביקשה לצרף את אשתו של אסולין כנתבעת נוספת.

קבעתי שהבקשה תידון במעמד הצדדים במועד שנקבע.

 

15.בדיון שהתקיים ביום 25.11.14 הסכימו הצדדים לכך שהצווים הזמניים שניתנו יישארו בתוקפם עד למתן פסק דין בתביעה, כי התגובה שניתנה על ידי אסולין והסוכנות תשמש ככתב ההגנה, התשובה לתגובה תשתמש ככתב תשובה לכתב ההגנה, והתצהירים שניתנו במסגרתם ישמשו כתצהירי עדות ראשית.

ב"כ מנורה הודיע עוד, כי בעקבות הסכמה זו הוא מוחק את בקשתו לתיקון כתב התביעה, ו"שומר לעצמו את הזכות להגיש תביעה כספית נפרדת".

 

16.בפתח דיון ההוכחות (מיום 23.3.15) הודיע ב"כ מנורה, כי "הסוכנות סגורה", כי "מנורה לקחה על עצמה את הטיפול בכל המבוטחים, מתן שירות, הקימה מסגרת ייעודית לשם כך... אנחנו פנינו ללקוחות במכתב, אמרנו להם אנו פותחים מערכת ייעודית, תפנו אלינו בכל דבר, הלקוחות אכן פונים אלינו...", וכן שמנורה פנתה למפקח על הביטוח ו"הענין נבדק על ידו" (עמ' 3 לפרו').

בהמשך לכך, נערך דיון, במסגרתו העידו ונחקרו נציגי מנורה, אסולין ואלמלח.

17.עוד יצוין, שלאחר סיום ההוכחות הגישה מנורה בקשה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, בה נטען שאסולין מפר את הצווים הזמניים שניתנו.

הדיון (מיום 14.1.16) הסתיים במתן התחייבותו של אסולין, שלא לפעול ולא לדבר עם אף לקוח בקשר להעברת תיק הביטוח שלו ממנורה לחברה אחרת, וכן שכל פניה של לקוח אליו בקשר להעברת התיק מחברת מנורה תדווח על ידו מיידית למנורה.

 

18.לאור הפסקת פעילותה של הסוכנות, ביקשה מנורה בסיכומיה (סעיף 160), כי הסעדים שהתבקשו יינתנו כלפי אסולין בלבד, אך ביקשה לחייב גם את אסולין ואת הסוכנות בהוצאות.

אסולין ביקש לדחות את התביעה ולחייב את מנורה בהוצאות.

הסוכנות ביקשה לחייב את מנורה בהוצאות, משום שלא היה מקום לנהל את ההליכים כלפיה, לאחר שהודיעה מראש על הסכמתה למתן הסעדים שהתבקשו.

מקום רב הקדישה הסוכנות (ובעצם, גב' אלמלח) כדי לתקוף את מעשיו של אסולין כלפיה.

 

19.ולבסוף, יצוין, כי לאחר הגשת הסיכומים וטרם מתן פסק הדין, הגישה מנורה בקשה להתיר לה פיצול סעדים, כך שהיא תוכל להגיש תביעה כספית נפרדת, וזאת לאחר שאסולין טען בהליך משפטי נפרד שהתנהל ביניהם שהיא מנועה מכך.

אסולין מתנגד לבקשה.

קבעתי כי ההחלטה בבקשה זו תכלל בפסק הדין.

 

דיון

20.אקדים ואומר כי רוב המחלוקות העובדתיות שבין הצדדים אינן נדרשות לדיון או להכרעה במסגרת תביעה זו, ומקומן להתברר במסגרת הליכים משפטיים אחרים המתנהלים או שעתידים להתנהל ביניהם.

במסגרת פסק הדין כאן אתמקד רק בדברים הנדרשים לשם הכרעה בסעדים שהתבקשו בתביעה זו.

 

21.בהתאם לחוק חוזה הביטוח, השתמ"א-1981 (להלן – חוק חוזה הביטוח), סוכן ביטוח הוא מי שעוסק בתיווך ביטוחים בין מבוטחים לבין מבטחים (סעיף 32), ולצורך ענינים מסוימים שפורטו בסעיפים 33-35 הוא נחשב כשלוחו של המבטח וחלים עליו הוראות חוק השליחות, התשכ"ה-1965 (סעיף 36 לחוק חוזה הביטוח).

 

אולם, כפי שנקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון ב-רע"א 2281/05 אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' עו"ד קפלנסקי (12.11.07, פורסם בנבו), מחוץ לענינים המפורטים במפורש בחוק חוזה הביטוח (בסעיפים 33-35), "יבחנו יחסי המשולש מבוטח-סוכן ביטוח-מבטח כמקרה פרטי של דיני השליחות הכלליים, וזאת כאשר לדינים אלו בהקשר זה תנתן פרשנות הבאה להגן על המבוטח".

מכל מקום, גם כאשר סוכן הביטוח פועל כשלוח של המבטח, הוא אינו משוחרר מאחריות חוזית ונזיקית כלפי המבוטח וסקירת הפסיקה מגלה קשת רחבה של חובות החלות על סוכן הביטוח כלפי המבוטח או כלפי המועמד להיות מבוטח (ראו: ירון אליאס, דיני ביטוח, כרך ב', עמ' 1058-1068, והפסיקה הרחבה הנזכרת שם).

המסקנה הנובעת מכך היא, שניתוק הקשר שבין המבטח ובין סוכן הביטוח אינו מוביל לניתוק מוחלט של הקשר שבין סוכן הביטוח לבין לקוחו המבוטח וחובות הנאמנות והזהירות המוטלת על הסוכן כלפי המבוטח, בקשר ליחסים שביניהם, ממשיכות לחול.

 

22.כאמור לעיל, מנורה כבר ביטלה את ההתקשרות שלה עם אסולין (ועם הסוכנות).

במסגרת התביעה המתנהלת כאן, אין מקום לדיון ולהתנצחות שהתנהלה בין הצדדים ביחס לשאלה, האם בטול ההתקשרות היה מוצדק אם לאו, וזו עובדה קיימת.

לאחר שמנורה ביטלה את ההתקשרות, אסולין חדל להיות שלוחה, וכל קשר שהיה לו לפוליסות הביטוח שבין מנורה ובין הלקוחות, בהן תיווך, נותק לחלוטין, כך שביחס לאותן פוליסות נותר הקשר שבין מנורה ובין אותם לקוחות בלבד.

מכאן גם, שאסולין מנוע מלבצע כל פעולה הקשורה לאותן פוליסות, בודאי שהוא אינו יכול לבצע כל "דיספוזיציה" בהן, או "להעבירן" למבטח אחר.

 

23.יחד עם זאת, חובת הזהירות והנאמנות של אסולין כלפי לקוחותיו לא פגה ולא הסתיימה. הנובע מכך הוא, שלא ניתן למנוע מאסולין לשוחח עם לקוחותיו, כל עוד אלה לא ניתקו את הקשר עמו, וצריך לזכור שהלקוחות הגיעו למנורה דרכו, ולא ההפך מכך.

כך, למשל, רשאי אסולין, ואולי גם חייב , להודיע ללקוחותיו, שאינם ערים לכך, על הצורך בחידוש פוליסה שהסתיימה.

אסולין רשאי, ואולי גם חייב, להציע ללקוחותיו את הפוליסה הטובה ביותר עבורם, ולפעמים זו לא תהיה בהכרח פוליסת הביטוח שמציעה מנורה.

 

 

24.סיכומו של דבר, ההסכמים שמנורה עשתה עם אסולין, כמו גם האינטרס הלגיטימי שלה לשמור על אותם לקוחות, אינם צריכים לבוא על חשבון טובתם של הלקוחות.

כאמור לעיל, ב"כ מנורה הודיע, שמנורה כבר פנתה ללקוחות המבוטחים אצלה, והודיעה להם על המערך שהועמד לטובתם וכו', כך שבאופן זה מנורה יכולה בכוחותיה למנוע את התוצאה שהיא מבקשת למנוע במתן הסעדים הגורפים שביקשה.

 

25.אשר על כן, אני נענה לסעדים א', ב' ו-ד' שפורטו לעיל.

אינני נענה לסעד ג' שהתבקש, כך שאסולין אינו מנוע מליצור קשר עם לקוחותיו, אם הדבר נדרש לשם מילוי תפקידו וחובת הנאמנות כלפיהם. יחד עם זאת, גם במימוש זכותו וחובתו זו, עליו לפעול בהגינות, בדרך מקובלת ובתום לב, כקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ואם יתברר שהוא הפר חובתו זו, הוא עלול להיתבע על כך.

 

26.באשר לטענות על הפרת הוראות חוק הפיקוח על ידי אסולין ו/או על ידי הסוכנות ואלמלח, הרי שהדבר צריך להתברר בפני המפקחת על הביטוח, כפי שמנורה גם ציינה בסיכומיה (סעיף 150), ומנורה כבר פנתה אליה בענין זה, כך שאינני רואה מקום להידרש לכך במסגרת פסק הדין.

 

27.יש להתיר למנורה לפצל את סעדיה, באופן שתוכל להגיש תביעה כספית נפרדת. תביעה זו נועדה קודם כל כדי לעצור את הנזק המתגבש ולתת הוראות מתאימות לעתיד.

התביעה הוגשה סמוך לאחר מתן ההודעה על ביטול ההתקשרות, ובודאי שבאותו מועד עדיין הנזק הנתבע לא התגבש ולא ניתן היה לעמוד על גודלו.

בירור התביעה הכספית יחד עם תביעה זו היה גורם לסרבול ההליך והארכתו שלא לצורך הנדרש לשם מתן הסעדים המסוימים שהתבקשו.

לבד מכך, ב"כ מנורה ויתר על בקשתו לתיקון כתב התביעה, תוך שהוא מודיע על כוונתו להגיש תביעה כספית, ולאור ההסדר הדיוני שהתגבש, וב"כ אסולין לא התנגד לכך.

 

28.במכלול הנסיבות, כאשר המחלוקות העיקריות שבין הצדדים צפויות להתברר במסגרת הליכים אחרים, אינני רואה לנכון לפסוק הוצאות.

אמנם, הסוכנות הסכימה מראש למתן הסעדים שהתבקשו, אך נוכחותה ועדותה של גב' אלמלח בודאי שהיתה דרושה, מה גם שבחלק מהתקופה שנדונה בתביעה זו הסוכנות היתה בשליטתו של אסולין, ולא ניתן היה להפריד בינו ובין הסוכנות.

 

 

 

תוצאה

29.התוצאה היא שהתביעה כלפי אסולין מתקבלת בחלקה, כאמור בסעיף 25 לעיל.

התביעה כלפי הסוכנות נמחקת, לאור הפסקת פעילותה, באופן המייתר את מתן הסעדים שהתבקשו.

אין צו להוצאות.

 

30.ניתן היתר פיצול סעדים לתובעת, כך שהיא רשאית להגיש תביעה כספית נגד הנתבעים או מי מהם, וכן היא רשאית להמשיך ולנהל תביעות כספיות שהוגשו בינתיים נגד מי מהם.

 

 

 

ניתן היום, ז' אב תשע"ו, 11 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ