ה"פ 23341-03-15 גופמן נ' ענקי

פסק-דין

בקשה למתן פסק דין הצהרתי כי המיטלטלין המצויים במושב בני ראם בכל מקום במושב זה ובחזקת המשיב הינם בבעלות חברת ג'י. אפ. פי. - גרייט פיטנס פוינט בע"מ ח.פ. 514251115.

כללי:

בעלי הדין:

1. המבקש, פיזיותרפיסט במקצועו, היה בעבר אחד מבעלי מניותיה של חברת ג'י. אפ. פי. - גרייט פיטנס פוינט בע"מ ח.פ. 514251115 (להלן-"החברה").

    

2. הנתבע הוא עו"ד במקצועו ומתגורר במושב בני ראם, והוא חבירו הטוב של מר יצחק הלל המתגורר במשק XXXX (להלן-"מר יצחק הלל").

    

   העובדות העולות המסמכים שהוגשו לבית המשפט:

3. המבקש הוא הבעלים של פטנט רשום על פיו יוצר מכשיר ספורט (להלן-"המכשיר"), כפי הרשום במסמכי הפטנט שצורפו לתיק בית המשפט.

    

4. לצורך ייצור המכשיר הקים המבקש את החברה, כאשר בעלי מניותיה היו המבקש, בלנקי מיכאל, זדוב בוריס, שבודיאש דימיטרי ושימשוילי רובן.

    

5. החברה נקלעה לקשיים כספיים מסיבות שלא הובררו. בישיבת בעלי המניות מיום 10.8.10, בה נכח גם אדם נוסף בשם שרון שילון, החליטו בעלי המניות להעביר את המניות שלהם למר שימשוילי רובן, ישוחררו מהתחייבויותיהם כלפי החברה ונושיה. כן נכתב בפרוטוקול זה כי המבקש נתן לחברה הלוואת בעלים בסך 800,000 ₪ אשר תשולם על ידי החברה בעוד שנתיים, בתנאי שתהיה רווחית, בתנאים שיסוכמו בין הצדדים.

   כל המניות בחברה הועברו על שם שימשוילי רובן, ומאז הוא רשום כבעל המניות היחיד בחברה וכדירקטור יחיד בחברה.

    

6. ביום 13.10.10 נחתם זכרון דברים בין מר יצחק הלל לבין החברה לפיו השכיר מר יצחק הלל לחברה מחסן בשטח 300 מ"ר בתחום הנחלה שלו במועד שתחילתו ביום 13.10.10, וחוזה ייחתם בין הצדדים עד ליום 17.10.10. אין מחלוקת שאת זכרון דברים זה ניסח המשיב, אשר ערך את המו"מ להשכרת המחסן.

    

7. ביום 24.10.10 נחתם חוזה שכירות בין מר יצחק הלל ובין החברה. בחוזה נכתב כי מס' ת.ז. של מר יצחק הלל הוא XXXX, תקופת השכירות היא 36 חודשים עם אופציה להארכת תקופת השכירות ב-12 חודשים נוספים. דמי השכירות הינם בסך 4,500 ₪ + מע"מ ותשלום בסך 8,300 ₪ עבור התאמת המושכר לדרישות החברה. חוזה השכירות נשא את חותמת החברה וחתימה נוספת.

   להבטחת התשלומים על פי חוזה השכירות לשנת השכירות הראשונה ניתנו למר יצחק הלל שיקים מעותדים, כאשר מועד הפרעון של שני השיקים הראשונים היה 25.11.10. ביום 1.11.10 הפקיד מר יצחק הלל את השיקים בבנק לגוביינא, ושני השיקים הראשונים סורבו על ידי הבנק הנמשך בנימוק שהחשבון מוגבל.

    

8. ביום 28.11.10 נערך מסמך שכותרתו הסכם, אשר נכתב בכתב ידו של המשיב. הצדדים להסכם היו מר שילון שרון מס' ת.ז. XXXX מרח' XXX. וזה נוסח ההסכם:

   "הוסכם שעקב אי עמידה בחוזה שנחתם בתאריך 24.10.2010 להשכרת מחסן בבני-ראם והפרת החוזה על כל סעיפיו, ולאי עמידה בהתחייבויות של דמי השכירות ותשלומי המיסים השונים.

   הוסכם ששרון שילון וחברת G.F.P. בע"מ 514251115 יעבירו סחורה (מכשירי כושר) המאופסנים במחסן בבני ראם יעברו לבעלותו של יצחק הלל ממושב בני ראם, המכשירים יועברו למחסן נפרד השייך ליצחק הלל ממושב בני ראם עד לתשלום החוב והמצאת ערבויות בנקאיות לבטחון תשלומי השכירות והמיסים.

   המכשירים יועברו למחסן של יצחק הלל ויאופסנו שם עד לתאריך תשלומי השכירות והמיסים.

   המכשירים יועברו למחסן של יצחק הלל ויאופסנו שם עד לתאריך 11.12.2010 כאשר ביום זה יגיע שרון שילון וחברת G.F.P. בע"מ להסדרת כל התשלומים במזומן.

   במידה וביום 11.12.2020 לא ישולמו התשלומים יועברו כל המכשירים (מכשירי כושר) לבעלותו של יצחק הלל ויהיה רשאי לפדות, למכור, להעביר תמורת התשלומים שלא שולמו.

   לשילון שרון וחברת G.F.P. לא תהיה כל טענה או תביעה בגין המכשירים שהועברו למחסן של יצחק הלל.

   כמות המכשירים שיועברו למחסן של יצחק הלל תהיה 100 (מאה) מכשירים שאותם כולל כולם יועברו לבעלותו של יצחק הלל. לא תהיה כל טענה או תביעה לשרון שילון וחברת G.F.P. בע"מ לכמות המכשירים אף על פי שחישובם יהיה מעל לסכום החיוב"

   בתחתית המסמך מצויים שמו של מר יצחק הלל וחתימתו, מצויה חותמת החברה וחתימה, ושמו של שילון שרון.

    

9. ביום 28.11.10 נחתם מסמך נוסף שנוסחו כדלקמן:

   "נספח להסכם שנחתם בפגישה שהתקיימה בתאריך 28.11.2010

   בין שילון שרון מס' ת.ז. XXXX XXXX

   לבין יצחק הלל ממושב בני ראם

   למען הסר ספק, ולאחר העברת מכשירי הכושר למחסן של יצחק הלל מוסכם שלא תוטל שום אחריות ביטוחית על יצחק הלל בכל מקרה של גניבה, פריצה, שריפה, או כל נזק טבע כלשהו מכל סוג שהוא.

   יצחק הלל אינו אחראי לציוד (מכשירי כושר) שהועבר למחסנו באותו מבנה."

   בתחתית המסמך מצויים שמו של מר יצחק הלל וחתימתו, מצויה חותמת החברה וחתימה, ושמו של שילון שרון.

    

10. מאחר ותוכן שני המסמכים, תנאיהם ונסיבות עריכתם אינם מעניינו של תיק זה, אמנע מלהעיר הערות בעניינים אלו. אך אעיר רק דבר אחד השייך לתיק זה, שאם במסמך הראשון היה מדובר על העברת הבעלות במכשירים, בא המסמך השני לעניין הגבלת האחריות הביטוחית של יצחק הלל לגלות את כוונתם האמתית של הצדדים שהמכשירים לא הועברו לבעלותו של מר יצחק הלל אלא לחזקתו בלבד להבטחת תשלום החיובים על פי החוזה, שעמדו באותה עת לכאורה על הסך של כ- 10,000 ₪. מעבר לכך לכאורה אין כל חיובים, שכן המחסן פונה ביום 28.11.10, כחודש לאחר שהושכר, והציוד (לכאורה כל הציוד) הועבר למקום אחר, שחוזה השכירות אינו חל עליו, ויש להניח שהציוד תפס מקום קטן יותר, כאשר לכאורה המקום היה פרוץ ולא באיכות הקודמת של המושכר.

     

11. בחודש מאי 2013 הגיש המבקש לבית משפט השלום בפתח-תקוה תיק אז' 30650-05-13 תביעה כספית נגד החברה ומר שימשוילי על הסך 50,000 ₪. ביום 26.10.14 ניתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעת המבקש נגד שני הנתבעים הנ"ל.

     

12. במסגרת ניסיונותיו של המבקש לאתר רכוש של החברה ומר שימשוילי נודע לו שהמשיב מציע למכירה אחד מן המכשירים שייצרה החברה. על כן הפעיל המבקש חוקר פרטי, אשר רכש מהמשיב מכשיר אחד בסך 1,300 ₪. החוקר ביקש מהמשיב חשבונית מס עבור הרכישה, והמשיב אמר שאינו יכול להוציא חשבונית, אך יבדוק זאת, ועד היום טרם מסר המשיב חשבונית מס לחוקר. החוקר נכנס למו"מ עם המשיב לרכוש ממנו 150 מכשירים אשר לטענתו הוא מבקש למכור. החוקר הפרטי ביקש ליסוע למחסן על מנת לבדוק מה גודל הרכב שהם צריכים להביא על מנת לקחת את 150 המכשירים. המשיב דחה אך בקשתו בתואנות שונות, ואמר שישלח לו צילומים של המכשירים.

     

13. לאחר מכן פנה ב"כ המבקש אל המשיב, אשר טען במכתב תשובה כי הוא מחזיק במכשירים עבור מרשו, שאת שמו לא ציין במכתב התשובה. על כן הגיש המבקש את בקשתו זו.

     

    טענות הצדדים:

14. טוען המבקש כי המיטלטלין אשר אוחסנו במחסן של יצחק הלל בשיתוף עם המשיב הם בבעלות החברה. לחברה חובות לנושים רבים, ושווי המיטלטלין הוא לפחות 300,000 ₪, אשר יכולים לשמש לסילוק חלק מחובות החברה באופן שוויוני בין כל נושי החברה. לכן יש את צורך בצו הצהרתי שכל המיטלטלין הנ"ל הינם בבעלות החברה. גם לפי דברי המשיב הוא אינו בעל חוב של יותר מ-17,000 ₪ , ואין כל הצדקה שיעשה בהם כבשלו.

     

15. המשיב הגיש את תגובתו הראשונה לבית המשפט ביום 7.6.15 וטען שיש לדחות את הבקשה מהסיבות כדלקמן:

    1. למבקש אין כל ראשית ראיה כי הינו הבעלים של המיטלטלין נשוא התובענה;

    2. מאחר והמבקש לא הביא בדל ראיה שהוא הבעלים של המיטלטלין, יש לדחות את התובענה מחמת העדר יריבות.

       עולה מהתגובה הראשונה שהמשיב פיזר מסך עשן ולא גילה לבית המשפט את כל הידוע לו על הגעת המיטלטלין אליו, על מעורבותו האישית בהכנת כל ההסכמים הנ"ל ועל מעורבותו האישית במכירת המכשיר הראשון והמו"מ למכירת 150 מכשירים לשוק הפרטי.

        

16. לאחר שהמבקש השלים את המסמכים והגיש תצהירים, הגיש המשיב את העתקי ההסכמים בהם היה מעורב, ונקב בשמו של הלקוח שלו שאת זהותו הסתיר בתגובה הקודמת, וטען בשם מר יצחק הלל טענת קיזוז החוב שחבה לו החברה. כן לא הכחיש המשיב שניסה למכור את המכשירים וכי המשכיר או המשיב מחזיקים במכשירים על פי הסכם ברור לאור זאת שהחברה חייבת למשכיר כספים על חשבון השכירות, אם כי אינו יודע כמה מכשירים מוחזקים על ידו, וכי המכשירים מאוחסנים במקום שיכולים להיפגע, ומטעם זה יש לדחות את הבקשה.

     

    העדויות:

17. מטעם המבקש הוגשו העדויות כדלקמן:

    1. הוגש תצהירו של מר שרון שילון, בו סקר את כל המגעים עם המשיב ומר יצחק הלל, וכי כאשר ביקש להגיע ולשלם את חוב דמי השכירות נאמר לו שכל הסחורה נזרקה.

       מר שרון שילון לא התייצב לחקירה נגדית על תצהירו, ולכן אין להתחשב בתצהירו.

        

    2. המבקש צירף תצהיר עדות ראשית של מר בוריס גורמן. בעת ישיבת ההוכחות הודיע ב"כ המבקש כי העד נמצא באבל ויושב שבעה. ב"כ המשיב התנגד לדחיית מועד הדיון, ולפני מתן החלטה בבקשת הדחייה הודיע ב"כ המבקש כי הוא מוותר על עדות העד. על כן אין להתחשב גם בעדות עד זה.

        

    3. המבקש הזמין לעדות את מר יצחק הלל אשר נחקר בחקירה ראשית, חקירה נגדית וחקירה חוזרת.

       בחקירתו הראשית העיד מר יצחק הלל כי הקשר בינו לבין המשיב הוא שהמשיב שוכר אצלו מחסן קטן שהוא מכין שם יין; בימים בהם נערכו ההסכמים המשיב היה מייעץ לו, עו"ד שלו; המשיב ניהל עבורו את המו"מ להשכרת המחסן וגם הכין את ההסכמים; המשיב מייצג אותו בכל עניין שצריך טיפול; יודע על המוצרים המאוחסנים, אך הוא העביר אותם למחסן השייך לאביו, כי היה חייב לעבוד במחסן; המוצרים שישנם במחסן אינם שלו; הוא ניסה למכור את הסחורה, אך ללא הצלחה; חזר פעם אחר פעם שהסחורה לא שלו, אך הוא יכול למכור הסחורה כדי לכסות את הנזק שגרמו לו; אינו יודע כמה מכשירים נמצאים במחסן; לא יודע שהמשיב מכר מכשירים; אין לו התנגדות שיקחו את המכשירים לאחר שישלמו את החוב, שהם דמי השכירות הכתובים בחוזה, למרות שהעביר את המכשירים למחסן אחר, ולא ידוע היכן, מה שטחו ובמצב הרבה יותר גרוע מהמחסן שהשכיר.

       מר יצחק הלל נחקר חקירה שכנגד על ידי ב"כ המשיב בה העיד כי לא בדק למי שייכת הסחורה המאוחסנת; הציוד משמש כערובה לקבלת דמי שכירות שמגיעים לו.

        

18. בשלב זה הודיע ב"כ המבקש שאלו עדיו, וב"כ המשיב עמד על חקירתו של המבקש כעד. אילו לא היה עומד המשיב על חקירת המבקש, היה חסר למבקש את הבסיס לתובענה. משעמד המשיב על חקירת המבקש, השלים את הראיות מטעם המבקש.

     

19. מטעם המשיב העידו העדים כדלקמן:

    1. המבקש, אשר תצהירו הוגש לבית המשפט ונחקר חקירה שכנגד. בחקירה הנגדית העיד המבקש כי פרטי החברה הרשומים על גבי ההסכמים נכונים. לחברה הייתה חותמת אשר דומה מאד לחותמת המוטבעת על גבי ההסכמים שצורפו על ידי המשיב; עד אוגוסט 2010 כיהן בחברה כמורשה חתימה, אך עקב סכסוך העביר את המניות למר שימשוילי; השקיע בחברה 800,000 ₪ ויש על כך פרוטוקול של החברה, והחברה חייבת לו סכום זה; החברה ייצרה את המכשירים ובשעה שעזב את החברה היה בה ציוד רב. היו משרדים, מחשבים, מכונות תפירה מלאי וציוד רבים של בערך 500 מכשירים, 300 ומשהו מכשירים קטנים ובסביבות 150 ומשהו מכשירים גדולים. במשרד היה ציוד שלם. כן היו 500 מזרונים וציוד נוסף, לרבות מכונה אחת מקצועית, שתמורתה שילמו 40,000 ₪. כל הציוד נרכש מכספי החברה; בשנת 2019 ייצרה החברה כ- 600 מכשירים; בשעה שיצא מהחברה היו מוכנים בתוך קרטונים 300 ומשהו מכשירים קטנים וכ- 170 מכשירים גדולים, וחלקים להרכיב עוד כאלף מכשירים; יש סיכוי שלאחר שיצא מהחברה הורכבו עוד מכשירים, כי נתן לחברה אישור שימוש בפטנט; אם הציוד לא היה נעלם, החברה הייתה יכולה לייצר עוד מכשירים; כשתבע את החברה ורובן, לא תבע על מלוא החוב של החברה כלפיו כי סבור היה שסיכויי הגבייה נמוכים; לשרון שילון אין כל זכות חתימה בחברה; חודשיים לאחר שעזב את החברה, כל החברה נעלמה, לרבות נכסיה; שרון עבד בחברה, אך לא היה לו כל קשר לשימוש בנכסי החברה או זכות החתימה בשם החברה; בחשבון הבנק יש צורך בשתי חתימות על גבי כל מסמך, לרבות שיק. אחת החתימות היא שלו והשניה של מר שימשוילי, שכן טרם הספיקו לשנות את זכויות החתימה בשם החברה; הגיש תלונה במשטרה נגד שרון.

       בחקירה החוזרת העיד המבקש כי בנוסף לחוב החברה כלפיו בסך 800,000 ₪ נאלץ לשלם חובות החברה בסך 500,000 ₪; מי שהיו בעלי זכות חתימה היו הוא ומר שימשוילי, ושרון היה מנהל שיווק ללא זכות חתימה; את הציוד שפורט בהעתקי הקבלות שצירף להשלמת המסמכים הוא ראה כשבועיים לפני שעזב את החברה.

        

    2. המשיב אשר נחקר בבית המשפט. בחקירתו העיד כי מר יצחק הלל הוא חבר וידיד, ואינו מתייחס אליו כלקוח; מר הלל לא שילם לו עבור עריכת המו"מ עם שרון ועבור הכנת ההסכמים, ואין לו כל ציפייה לתשלום עתידי; הוא מייצג את מר הלל במשק ובכלל בחיים, בכל עניין שהוא יכול; במכתב התשובה הראשון שלו לא חשף את מר הלל, כי לא רצה שיטרידו אותו; הסחורה נמצאת כערבון לתשלום החוב על פי חוזה השכירות; בעת העברת הציוד, הציוד נפגע; לא שלח הודעה לצד ג' למר הלל, כי לוקח את כל העניין עליו; מר הלל ידע על ההליך רק כחודשיים שלושה לפני ישיבת ההוכחות; מר הלל לא ידע במשך תקופה של כ- 7 חודשים על התובענה; הציוד נמצא במקום שאין בו מפתח (משמע שמדובר במקום פרוץ); גם יום לפני מתן העדות הוא ניסה למכור המכשירים; היה מעורב בהעברת המכשירים למחסן השני ויש לו כאבי גב מהעברת המוצרים, והוא שוקל הגשת תביעה בגין נזקי הגוף שנגרמו לו; המשכיר עבד מספר חודשים במחסן עד אשר נעלם (כאן אומר שדברי המשיב נסתרים מתוך המסמכים שערך, שכן המכשירים הועברו למחסן השני כבר ביום 28.11.10, כחודש וחצי לאחר הכנסתם למושכר); בציוד שהועבר למחסן יש לא רק מכונות, והוא מוחרג עד לתשלום החוב; אינו יודע מה הציוד שלקחו ומה הכמות של הציוד שלקחו; התחמק ממתן תשובה לשאלה האם שרון היה מורשה חתימה בשם החברה, אך לאחר שנשאל שוב השיב שהוא הניח שהוא מורשה חתימה מטעם החברה; אין לו מושג כמה מכשירים יש בידיו היום (תשובה זו מוזרה לאור העובדה שהעיד שיום קודם למתן עדותו בבית המשפט ניסה למכור מכשיר נוסף. שאלה היא האם המשיב מכר מכשירים נוספים ולכן אינו יודע מה מספר המכשירים שבידיו, וזאת לאור הכמות של 100 מכשירים שנלקחו מהחברה); מר הלל ניסה למכור את המכשירים במגזר הערבי אך ללא הצלחה; המכשירים משועבדים ספציפית למר הלל לתשלום חובו; אינו מוכן לתת רשימה המכשירים והציוד הנמצאים במחסן (תשובה זו מוזרה לאור החובה של נושה שלא להחזיק רכוש של החייב העולה על גובה החוב); סבור שכל המכשירים אינם יכולים לכסות את כל הנזק הכספי של מר הלל, אלא למזער אותו (עדות זו תמוהה לאור העובדה שהמשיב אינו שמאי ואינו מתמצא במכשירי כושר ואינו מוכן לתת רשימת הציוד שהועברו למחסן השני).

       בחקירה החוזרת העיד המשיב כי הוא ומר הלל מתגוררים בסמיכות באותו מושב; לא רואה עצמו אחראי לציוד שהועבר; עשה פעולות רבות לאיתורו של שרון (אך לא הביא כל עדות של חוקר פרטי אליו פנה לצורך איתורו של שרון, גם לא שאילתא למשרד הפנים על פי מס' ת.ז. של מר שרון שילון); הוא יצר קשר עם המבקש ולא המבקש יצר אתו קשר (כאשר הראיות מוכיחות ההיפך); היום הסחורה נמצאת במחסן של אבא של מר יצחק הלל.

       חקירתו של המשיב בבית המשפט הותירה רושם גרוע. התברר שהמשיב לא פעל כשלוח של מר הלל, אלא פעל כמי שיש עניין אישי ומסחרי בכל העניין, ואין להוציא מכלל אפשרות לשותפות בין המשיב לבין מר הלל. פעולותיו של המשיב חרגו מפעולות של עו"ד כלפי לקוחו, והתברר כי דבריו של המשיב במכתב התשובה למכתב הדרישה ששלח לו ב"כ המבקש לא היו כל האמת, אם בכלל מר יצחק הלל היה לקוחו. בכל אופן, חקירתו של המשיב עוררה סימני שאלה רבים והותירה סימני שאלה רבים.

        

20. לאחר שמיעת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם.

     

    דיון ומסקנות:

21. המשיב מכר מכשיר אחד מהכשירים המצויים בידו וברשותו לחוקר הפרטי מטעם המבקש. המבקש זיהה את המכשיר כמכשיר אותו ייצרה החברה. לאור זאת סבור אני שכל הציוד הנמצא במחסן ואותו העביר מר שרון שילון האלמוני שייכים לחברה.

     

22. גם המשיב וגם מר יצחק הלל מסכימים שהמכשירים והציוד שהועברו למחסן של אביו של מר יצחק הלל שייכים לחברה ולא עברו לבעלות המשיב ומר יצחק הלל, ודי בכך כדי להיעתר לבקשת המבקש.

     

23. בקשת המבקש הינה שלב אחד בדרך להגיש בקשה לראש ההוצל"פ להטיל עיקול על המכשירים והציוד הנ"ל. על כן יש למבקש אינטרס אישי במתן הצו ההצהרתי, גם אם אקבל את טענת המשיב שהמבקש אינו הבעלים של המכשירים והציוד.

     

24. טענת המשיב שהמכשירים הינם ערובה לתשלום החוב צריכה להתברר בפורום המתאים ובהליך המתאים לאחר הטלת העיקול על המכשירים והציוד ולפני הוצאת המעוקלים או מימושם.

     

     

     

    סוף דבר:

    לאור כל האמור לעיל, אני נעתר לבקשת המבקש ומצהיר כי כל המיטלטלין הכוללים מכשירי כושר וציוד של חברת ג'י. אפ. פי. - גרייט פיטנס פוינט בע"מ ח.פ. 514251115 (להלן-"החברה") ואשר הוכנסו למחסן של מר יצחק הלל מס' ת.ז. XXX XXXXלאחר מכן למחסן של אביו של מר יצחק הלל, הינם בבעלות החברה.

     

    המשיב ישלם למבקש כדלקמן:

    1. את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

    2. שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

        

       ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ו, 31 מאי 2016, בהעדר הצדדים.