בפנינו תביעת כתובה של האשה.
הצדדים התגרשו ביום כ"ג אדר א' תשע"ד (23.2.14).
נזכיר, כאמור בהחלטת בית הדין מיום ב' אב תשע"ג (9.7.13), הכתובה בסך כולל 5,555,555 ש''ח.
ועוד נזכיר מתוך ההחלטה הנ"ל:
בית הדין הציע כי הצדדים יתגרשו לאלתר, והבהיר לבעל כי אינו מוצא קשר או זיקה בין הליך מכירת הדירה לגט, ובייחוד כאשר בית המשפט קבע כי אם לא יסתדרו במכירתה, ימונה כונס חיצוני. בית הדין הציע כי לאור העובדה שהכתובה מוגזמת ותיפסק על פי שיקול דעת בית הדין בכל מקרה, הצדדים יתגרשו לאלתר, והכתובה תוכרע לאחר סידור הגט, בכפוף לבקשה מתאימה.
וכך הוכרע שם:
ובכן, בית הדין עומד על עמדתו שהוצגה לעיל כי הצדדים יתגרשו לאלתר, כאשר הכתובה תידון ותוכרע על פי שיקול דעת בית הדין רק לאחר הגט. זאת לאור המתח הרב השורר בין הצדדים וטענותיהם ההדדיות של הצדדים לבגידת הצד השני, ואף לאור האמור כי נראה שאכן הבעל בקשר עם אשה זרה. כאמור בהלכה, מועד חיוב דמי הכתובה הוא לאחר הגט, ובנסיבות תיק זה, ייפסק כנ"ל.
לאור האמור, יש לפתוח תיק לסידור גט.
לאחר הגט, ולאור בקשה מתאימה, יתקיים דיון בתביעת כתובה.
הצדדים התגרשו ביום כ"ג אדר א' תשע"ד (23.2.14).
ועוד נזכיר, בסיומה של החלטת בית הדין מיום ד' אדר ב' תשע"ו (14.3.16) בתיק כתובה, נאמר:
ובכן, בהסכמת שני הצדדים תם הפרק הראייתי, ונוכל לעבור לשלב הסיכומים.
ובכן, שני הצדדים יגישו סיכומיהם במקביל בתוך 45 יום, כבקשתם והסכמתם. הסיכומים לא יעלו על 4 עמודים, בגודל כתב וגופן המקובל.
לאחר קבלת החומרים, בית הדין ישקול פסיקתו.
ואכן, התקבלו סיכומי שני הצדדים.
סיכומים
ואלו תמצית טענות התובעת בסיכומיה, הנוגעים לתביעת הכתובה:
א. הצדדים נישאו ביום 2.4.2000
ב. התגרשו ביום 23.2.14
ג. האשה ספגה מסכת השפלות ובגידות.
ד. בשנת 2004 גילתה האשה כי הבעל בוגד בה שנים רבות.
ה. האשה שכרה אז חוקר פרטי והבעל הודה והתחנן שתסלח לו.
ו. האשה ניסתה לשקם ונולדו עוד 2 בנות.
ז. ברם אז גילתה שהבעל מתכתב עם נשים אחרות באינטרנט.
ח. הבעל גר עם מאהבת בשם [ר.].
ט. הנתבע הודה בבגידה.
י. כן הודה שלאחר הבגידה הם התפייסו ונולד להם ילד.
יא. הבעל סירב להיבדק בפוליגרף והאשה הסכימה.
יב. הנתבע הודה שהוא מבלה עם נשים במועדונים.
יג. הודה שהוא בקשר עם [ר.], קשר שהחל עוד בזמן הנישואין.
יד. האשה דורשת כתובתה.
ואלו תמצית טענות הנתבע בסיכומיו, הנוגעים לתביעת הכתובה:
א. הנתבע מכחיש את טענת הבגידה.
ב. היתה רק מעידה חד פעמית לפני כעשור, אך מאז הם חזרו לחיות יחדיו והולידו ילדים.
ג. כל הראיות של האשה היו רק מהתקופה שלאחר סילוק הבעל מהבית.
ד. גם צילומים אלו אינם חריגים במציאות היומית במגזר אליו משתייכים הצדדים.
ה. אף הנתבע הציג תמונות כנ"ל של האשה.
ו. התובעת הביאה עד אחד לבגידת הנתבע, הגרוש של האשה עמה לכאורה שהה, העד הודה שעדותו מפי השמועה. יתכן ואשתו ספרה לו סיפורי בדים.
ז. התובעת לא בקשה מעולם לזמן את הנטענת עצמה בבגידה. וזה מדבר בעד עצמו.
ח. האשה היא זו שלא חפצה בבעל, והיא החלה להתהולל במועדונים בעת שהוא עבד בחו"ל לפרנסת המשפחה.
ט. האשה תבעה פירוק שיתוף ולא הזכירה את הבגידה.
י. כן הגישה תלונות שוא במשטרה.
יא. בית המשפט דחה בקשותיה השקריות לצו הגנה.
יב. רק לאחר שבירת מכשיר הנייד של האשה, קיבל בית המשפט את בקשתה לצו הגנה.
יג. מר [ס.], ***, הודה כי שוחח עם התובעת טלפונית אף בשעות מאוחרות. השיחות היו בסוף שנת 2012 עת החלה האשה בהליכים המשפטיים.
יד. היא יזמה את הליך הגירושין והיא היתה חוזרת ממועדונים מאוחר כשהיא שיכורה. כן לא קיימה עמו יחסי אישות.
טו. אף אם שניהם מרדו זה בזה, היא מפסידה כתובתה.
טז. מביא ציטוט הלכתי מפסק דין אחר.
יז. התובעת זנתה, וחיה עם בן זוג בשם [י.ב.מ.] מיד לאחר הגירושין. הם גרו יחד עוד לפני שהתגרשה.
יח. יש לדחות את תביעת האשה לכתובתה.
תיאור השתלשלות העניינים בתיק
טרם מתן הכרעה, נתאר השתלשלות העניינים בתיק עד כה, מתוך החלטות קודמות שניתנו.
ראשית נצטט החלטות מתיק הגירושין.
בהחלטת בית הדין מיום כ"ט ניסן תשע"ג (9.4.13) הוצגו טענות האשה באשר לבגידת הבעל, וכך טענה:
האשה מפרטת תביעתה: אני נאלצת להתגרש. היתה אהבה גדולה. הבעל בוגד מתחילת הנישואין. תפסתי אותו לפני 9 שנים בבגידה, סלחתי לו בגלל האהבה והילדים, וילדתי עוד שתי בנות. הבעל ממשיך לבגוד בי כל הזמן. תפסתי אותו בהרבה "מיני בגידות", עד שפנה אלי בחור שתפס את הבעל עם אשתו, [ק.ר.], והם התגרשו בעקבות בגידה זו. והחלטתי שמאסתי בבעל, ולא מוכנה להמשיך לחיות עמו. הבעל פוטר מעבודתו בגלל הטרדה מינית...
וכך נאמר בסיומה של ההחלטה הנ"ל:
בית הדין מפנה את הצדדים ליחידת הסיוע, לשם בחינת האפשרות להשבת השלום לביתם, כפי דרישת הבעל. צעד זה נעשה אף חרף דרישתה הנחרצת של האשה לגירושין.
הצדדים חייבים לשתף פעולה עם יחידת הסיוע של בית הדין ככל שיידרשו.
מבוקש דו"ח יח"ס בתוך 45 יום.
במקביל, בית הדין קובע דיון הוכחות לטענת האשה כי הבעל בגד בה, אף בעת האחרונה. לדיון הנ"ל תהיה האשה רשאית להגיש רשימת עדים לאישורו של בית הדין, כמקובל.
הוגש דו"ח יח"ס מיום י"ב סיוון תשע"ג (21.5.13) בו נאמר כי מערכת היחסים אינה תקינה, ובאין מוטיבציה מצד הצדדים יחדיו לשיקום הזוגיות, אין בסיס לשלום בית.
לאור זאת, ניתנה החלטת בית הדין מיום י"ז סיוון תשע"ג (26.5.13):
לאור האמור, בית הדין סבור כי פני הצדדים לגירושין, אולם במידה ולא קיימת הסכמה לכך, בית הדין ינהל דיון הוכחות שנקבע ליום 9.4.13.
ועוד נציין מתיק הגירושין, החלטה מיום ב' אב תשע"ג (9.7.13):
כיום, ב"כ הבעל מצהירה: הבעל מסכים לגירושין. האשה הגישה תביעה לפירוק שיתוף, יש החלטת בית המשפט לפירוק שיתוף מיום 23.5.13, ומבקש הבעל שהאשה לא תסכל את מכירת הדירה. מבקש עריכת הסכם למכירת הדירה טרם הגט.
ב"כ האשה מגיבה: האשה דורשת כתובתה, הבעל בוגד, וכיום הוא חי עם אשה זרה.
הבעל מגיב: אני לא חי עם מישהי. יש לי ידידות עם בחורה ששרתה אתי בצבא.
ב"כ האשה ממשיכה: יש לנו הוכחות לבגידת הבעל. יש לנו תמונות מהפייסבוק שלו. מציגה תמונות. כן הודעות של אחותו שגרה מעל חברתו, שכתבה החברה שלו לאחות הבעל שאם תשמע שהאשה רוצה לפתור את המשבר, הייתי בורחת כמו מאש.
הבעל מגיב על התמונות: זו ידידה שלי. שמה [ר.]. אנו יוצאים יחד עם חברים.
בית הדין מציין כי אלו תמונות בהם הבעל מחובק עם אחרת באופן בלתי ראוי בעליל (תמונות מארבע הזדמנויות שונות), ודוחה את טענות הבעל כי זו היא רק חברתו. אף בקרב הציבור הכללי, שאינו דתי, תמונות אלו מכמה הזדמנויות שונות, מצביעות על קשר בלתי ראוי בין בעל לאשה זרה.
בית הדין מציין כי בהחלטת בית המשפט הנ"ל לפירוק שיתוף נאמר כי הדירה תימכר כפנויה למרבה המחיר, ובמידה ולא יצליחו הצדדים לשתף פעולה, ימונה כונס חיצוני למכירת הדירה.
באשר לכתובה, מגיבה ב"כ הבעל: האשה יזמה את פירוק השיתוף, את הגירושין, לא הוכיחה אלימות, היא לא זכאית לכתובתה. האשה מרדה בבעלה והלכה עם אחרים עוד כשהבעל היה בארה"ב. האשה קנטרה את הבעל והיא תיאמה סופי שבוע בצימרים עם גבר זר.
בית הדין עיין בכתובה, בסך כולל 5,555,555 ש''ח.
בית הדין הציע כי הצדדים יתגרשו לאלתר, והבהיר לבעל כי אינו מוצא קשר או זיקה בין הליך מכירת הדירה לגט, ובייחוד כאשר בית המשפט קבע כי אם לא יסתדרו במכירתה, ימונה כונס חיצוני. בית הדין הציע כי לאור העובדה שהכתובה מוגזמת ותיפסק על פי שיקול דעת בית הדין בכל מקרה, הצדדים יתגרשו לאלתר, והכתובה תוכרע לאחר סידור הגט, בכפוף לבקשה מתאימה.
ב"כ הבעל מסכימה שהליך מכירת הדירה יתבצע לפני הגט, כאמור לעיל, אך דורשת כי הגט לא יבוצע טרם פסיקת הכתובה.
ב"כ האשה מגיבה: אני מסכימה עם ההצעה.
ומוסיפה: הבעל הורחק מהבית עקב צו הרחקה. התמונות שהוצגו מוכיחות שאין סיבה שהאשה תוותר על כתובתה. הסך אינו הגיוני, אך יש לפסוק על פי שיקול דעת בית הדין. אין לוותר על הכתובה. האשה סבלה מבגידות חוזרות ונשנות. הבעל הודה בעבר שהיתה לו מעידה חד פעמית. הבעל לא משלם מזונות. לאחר ניכוי החובות מהבית, אולי ישאר 100,000 ש''ח. אף בתסקיר הרווחה לבית המשפט נאמר כי הבעל מביע חרטה על התנהלותו ביצירת קשרים מחוץ למסגרת הנישואין.
ב"כ הבעל מגיבה: כל המשכורות הופקדו במלואן לחשבון המשותף. לענין צווי הגנה, בדרך כלל בית המשפט נותן צו אף ללא הוכחה, אך הצו למעשה נדחה. האשה הגישה תלונה שקרית, ובית המשפט דחה את הבקשה. אף האשה הוצאה מהבית בינואר 2013. האשה יוצאת עם גבר באמצע הלילה. זה דף מהפייסבוק שלי. אצל זוג חילוני, התמונות של החיבוקים הם שגרתיות.
עד כאן טענות הצדדים ההדדיות, כולל הצגת עמדת בית הדין.
ובכן, בית הדין עומד על עמדתו שהוצגה לעיל כי הצדדים יתגרשו לאלתר, כאשר הכתובה תדון ותוכרע על פי שיקול דעת בית הדין רק לאחר הגט. זאת לאור המתח הרב השורר בין הצדדים וטענותיהם ההדדיות של הצדדים לבגידת הצד השני, ואף לאור האמור כי נראה שאכן הבעל בקשר עם אשה זרה. כאמור בהלכה, מועד חיוב דמי הכתובה הוא לאחר הגט, ובנסיבות תיק זה, ייפסק כנ"ל.
לאור האמור, יש לפתוח תיק לסידור גט.
לאחר הגט, ולאור בקשה מתאימה, יתקיים דיון בתביעת כתובה.
במידה והבעל יסרב לגרש, בית הדין ישקול מתן החלטה לחיוב בגט, על כך המשתמע מכך.
עתה נצטט מתוך האמור בהחלטת בית הדין מיום כ"ו סיון תשע"ד (24.6.14) בתיק הכתובה:
כיום, טוענת ב"כ האשה: זימנו עד אחד, [נ.א.], הגרוש של [ק.א.], שהיא בגדה עם הנתבע.
מוסיפה ב"כ התובעת ומפנה להחלטת בית הדין מיום 21.11.13 בה נאמר: "הבעל הודה כי בגד באשתו בעבר, כאמור לעיל, האשה טוענת שהוא בוגד בה עד היום, ואף הציגה תמונות לביסוס טענתה. בית הדין התרשם מתמונות אלו כי אכן הבעל מצוי בקשר אישי הדוק עם אשה זרה, כפי שצוין לעיל. כן לא נשמעה הכחשה מאת הבעל לטענות האשה מהיום באשר לחייו עם אשה זרה עד היום".
מגיבה ב"כ הנתבע: הבעל הודה רק על בגידה שלפני החתונה.
ברם, לשאלת בית הדין הבעל לשעבר מגיב: לאחר הבגידה שהיתה לאחר החתונה, התפייסנו, ונולד ילד.
כך שגרסתו אינה מתאימה לטענת באת כוחו.
ומוסיפה ב"כ הנתבע: הצדדים סיכמו שהנתבע ייסע לארה"ב, ואז האשה בילתה במועדונים. היא חזרה שיכורה ממועדונים. היא העלילה עליו עלילות במשטרה שנדחו. העד שהוזמן הוא [א.ס.], שהבעל ראה מסרונים מ[א.ס.] לאשה שהוא אוהב את האשה.
הנתבע מגיב: הגעתי הבית, ראיתי הודעה מ[א.ס.], וראיתי הודעות אהבה ביניהם וכן נגדי. הראיתי לה את ההודעות והיא הכתה אותי.
ב"כ הנתבע ממשיכה: האשה הגישה בקשה לצו הגנה, גם בית המשפט קבע שאין עילה לצו הגנה. אז הוגשה שוב צו הגנה ואז הוחלט שכל אחד יורחק לשבוע מהבית. היו הסדרי ראיה בתוך הבית. כל זה היה לאחר שהבעל חזר מארה"ב, הוא היה שם 3 חודשים, וחזר לאחר שהאשה בקשה ממנו שיחזור.
ומוסיפה: לאשה היה בן זוג עוד לפני הנישואין. כן כתוב בתסקיר הרווחה, מיום 13.5.14, שם כתוב שהאם [ר.] מקיימת מערכת יחסים זוגית עם [י.ב.מ.] מזה כחצי שנה.
האשה מגיבה: אני מכירה את [י.] המון שנים. אני מכירה אף את משפחתו. לא היה לי כל קשר עמו רק לאחר הגירושין, בגלל הערכים שלי. בסוף חודש מרץ, כחודש לאחר הגט, היינו יחד.
האשה מוכנה להיבדק בפוליגרף כי היא לא היתה בקשר אישי ומיני עם [י.ב.מ.] עוד טרם הגירושין.
ב"כ האשה מבקשת שאף הבעל ייבדק באשר לקשריו עם נשים אחרות.
הבעל לשעבר לא מסכים להיבדק מעבר למה שהודה. טוען כי הבדיקה אינה אמינה בנסיבות גופו.
מוסיפה ב"כ הנתבע: יש פירוט שיחות של האשה עם גברים.
הוכנס לדיון עד - [נ.א.], הגרוש של [ק.א.], שלטענת התובעת היא בגדה עם הנתבע. ואלו תשובותיו לבית הדין: את התובעת הכרתי לפני כמה שנים, פניתי אליה כשתפסתי את גרושתי בוגדת עם בעלה, [א.ש.] פרצתי לאשתי לשעבר לפייסבוק, הגרושה שלי הודתה לי שהיתה עם [א.] מעבר לידידות, בקשר אינטימי, היתה לי התכתבות עם [א.], הוא כתב שאלוקים יסלח לו ושהוא הרס משפחה ואין מחילה על מה שעשה. כן חברה שראתה אותם יחד בים.
מגיב לשאלות ב"כ התובעת: זה היה לפני שנתיים. [א.] היה מנהל ב[ה.ח.]. הבן שלי שיחק שם.
מגיב לשאלות ב"כ הנתבע: אכן אני רק מעיד משמועה. אני לא התגרשתי מאלימות. אין לי את המסרונים. החברה ראתה אותם נפגשים בים ואשתי התוודתה כי היא שכבה אתו. אשתי בקשה לחזור והיינו אצל יועצת זוגית. גם שם האשה התוודתה שהיא היתה עם [א.] אכן התובעת היתה אצלי בבית.
העד [א.ס.] לא הופיע. ב"כ הנתבע מבקשת להביא אותו בצו הבאה.
ב"כ התובעת טוענת: יש הסכם ממון בין הנתבע לאשה אחרת, ב"כ הנתבע טוענת שזה מלאחר הפירוד.
הנתבע מצהיר כי הוא יציג לבית הדין את הסכם הממון בינו לבין [ר.]. לטענתו ההסכם נערך לפני כחודש.
הנתבע מצהיר כי הוא מכיר את [ר.] מהצבא, בחודשיים-שלשה אחרונים הוא גר עמה בבית אמה של [ר.]. ביחסים אינטימיים מחודש מרץ שנה זו.
עד כאן תמצית טענות הצדדים ההדדיות.
ובכן, ייקבע דיון נוסף, אליו יוזמן העד [א.ס.] בצו הבאה. הנתבע ימציא כתובתו של העד בתוך 7 ימים.
כן יוכלו הצדדים בדיון הבא לחקור את הצד השני וכן להשלים טענותיהם.
כן ימציא הנתבע בתוך 7 ימים לבית הדין את הסכם הממון שלו עם הגב' [ר.].
בית הדין ישאף כי לאחר הדיון הבא יהיה התיק מוכן למתן פסק דין כמקובל.
כן נזכיר האמור בהחלטת בית הדין מיום ט' טבת תשע"ה (31.12.14):
בפנינו תביעת כתובה של האשה.
...
טוענת ב"כ הבעל: לא הצלחנו לאתר את העד.
מגיבה ב"כ האשה: הנתבע יכל להודיע שהעד לא אותר ולא להטריח אותנו להביא. אם הנתבע רצה עדים נוספים, יכל להגיש בקשה. התביעה מנוהלת כבר שנה. יש עדיין 40,000 ש''ח מעוקלים. הבעל בגד באשה, והיא זכאית לפיצוי.
חוקרת ב"כ האשה את הנתבע, ואלו תשובותיו: עם אשתו של [נ.] היה לי רק קשר ידידות, היה לי רק מעידה אחת חד פעמית. זה היה עם בחורה בשם [ז.], לא זוכר מתי זה היה. הודיתי בפני האשה על כך. והמשכנו את החיים. התפטרתי מ[ה.ח.], על דעתי. האשה שאני איתה לא מוכנה להגיש לבית הדין את הסכם הממון, אך מוכנה לבוא לספר לבית הדין. אני בקשר עם בת זוגתי מחודש מרץ האחרון, אך אני מכיר אותה עוד מהצבא. מקובל אצל חילונים להצטלם עם אחרות עוד בעת הנישואין. אף יצא שישנתי אצלה אף שהייתי גבר נשוי. רק ממרץ 2014 החל הקשר המיני עם בת זוגתי. לא התנשקתי לעולם עם אשתו של [נ.].
חוקרת ב"כ הנתבע את התובעת, ואלו תשובותיה: אכן יצאתי עם חברותיי לבלות כאשר הבעל היה בחו"ל. מעולם לא בגדתי לו. התמונות האחרות הן מאחרי הגירושין. זה היה עם [י.]. לאחר הבגידה ב 2004 נולדו לנו 2 ילדים. לא יודעת מדוע לא הזמנתי אותה, היא לא העניין. אכן בתסקיר היה רשום שאני ו[י.ב.מ.] כבר זוג חצי שנה, אך זה היה בטעות. לא זוכרת אם פניתי אליהם לתיקון. עכשיו אנו זוג, אנו מכירים המון שנים, והתחלנו את הזוגיות רק לאחר הגט. לא הגענו יחד לאירוע של [ש.], לא היה לי שום קשר עם [א.ס.]. המספרים שהוצגו, אינו זוכרת של מי הם. 054 הוא של [ע.ב.ש.].
בית הדין מציין כי אלו קבוצת שיחות ביום אחד, שיחות מ-3 לפנות בוקר.
ובכן, ייקבע דיון נוסף להוכחות. כל צד רשאי להמציא רשימת עדים לאישור בית הדין, הכוללת מהות עדותם וייחוסם לצדדים.
עוד נזכיר, בהחלטת בית הדין מיום כ"ח סיוון תשע"ה (15.6.15) נאמר:
בפנינו תביעת כתובה של האשה.
בהחלטת בית הדין מיום 31.12.14 נקבע להיום דיון להוכחות.
הופיע העד, [א.ס.], שני הצדדים מצהירים כי הם מזהים אותו.
ב"כ הבעל חוקרת את העד, ואלו תשובותיו: מכיר את התובעת, הבן שלה היה אצלי ב[א.ל.], עם התובעת הייתי בידידות.
ב"כ הנתבע מציגה תמלול, בה נאמר שהיו ביניהם שיחות מיניות, מגיב העד: רק דברנו על התוכן של הספר חמישים גוונים של אפור.
העד מאשר המספר טלפון שהוקרא לו שהוא שלו. ועוד משיב: באותה תקופה הייתי נשוי והייתי בבית, ואם עניתי לשיחה, כנראה היתה בעיה. התובעת ביקשה אוזן קשבת והייתי שם בשבילה. לא כתבתי שאתקלח ואבוא אליה. לא זוכר זאת. הנתבע היה בטירוף, הוא איים ותקף אותי, לא זוכר שאמרתי שעשיתי טעות שהתכתבתי. לא הזמנתי מעולם צימר לתובעת. היתה רק ידידות. הגירושין שלי לא קשורים לענין הזה. שותף שלי הוא [ש.] לא יודע מה הוא אומר. לא יודע שהתובעת בת זוג של [י.ב.מ].
ב"כ התובעת חוקרת את העד, ואלו תשובותיו: יכול להיות שהתובעת פנתה אלי לצימר שהיא היתה פרודה וחיפשה מקום. היו אימונים גם אחרי 9.30 בלילה.
ב"כ הנתבעת מבקשת שיוזמן העד [י.ב.מ.]. טוענת שהוא מתחמק והיא לא מצליחה לאתרו בשום דרך. מבקשת שהתובעת שהיא בת זוגו תמסור את כתובתו.
התובעת מודה שהיא בת זוגתו של העד המבוקש [י.ב.מ.]. טוענת בתחילה שאינה זוכרת את מספר הבית בו הוא גר, רק את שם הרחוב. לאחר מכן, כשנשאלת לשם הרחוב, טוענת כי אינה זוכרת גם את שם הרחוב בו גר העד, בן זוגה.
בית הדין מתרשם כי התובעת מנסה להסתיר את כתובתו של העד. בית הדין לא מבין, לטענתה, מה יש לה להפסיד מהעדת העד.
ובכן, בתוך 24 שעות התובעת תמציא כתובת מדויקת של העד המבוקש. במידה ולא תומצא כתובתו במועד או שיתברר שהכתובת אינה מדויקת, בית הדין ישקול לסגור את תביעת הכתובה.
עוד נזכיר, בהחלטת בית הדין מיום ד' אדר ב' תשע"ו (14.3.16) נאמר:
כיום, הופיע העד [י.ב.מ.].
כל הנוגעים בדבר מסכימים לקבל את עדות העד, אף שב"כ הנתבע ייצגה בעבר את העד בהליך גירושיו.
ב"כ הנתבע חוקרת את העד, ואלו תשובותיו: לא זוכר מתי התגרשתי לאחרונה, לא התגרשתי בגלל מערכת עם התובעת, אני חי עם התובעת יחד כזוג כבר כמה חודשים, פחות משנה. אנו בני זוג באותה תקופה, אולי היתה היכרות קצת קודם. לא זוכר תאריכים.
ב"כ הנתבע מציגה תמונות ממאי 2014 כי התובעת עם העד.
מגיב העד: היא כבר היתה גרושה. את הילדים שלה אני מכיר כמה חודשים. עד אז הכרתי פה ושם את הילדים אך לא קשר טוב. היום הם אוהבים אותי. באשר לפרוטוקול בית המשפט, אכן במאי 2014 הכרתי את הילדים. היא היתה גרושה אז. לא זוכר מתי התובעת התגרשה. אני לא הולך עם נשים נשואות. אכן יש תצהיר מאפריל 2014 (חודשיים לאחר הגירושין של התובעת) כי הייתי בקשר עמה והייתי בביתה, הייתי כאורח אצלה בבית, אולי קצפתי לבקר, לא ישנתי שם. אולי "תקפיץ אותי לפה ולשם". אני מכיר את [א.ש.]. היתה יום הולדת של גיל 50 שלו, נפגשתי עם התובעת שם. לא באנו לשם כזוג. לא זוכר אם באנו לשם כזוג.
הנתבע משמיע הקלטה בה אומר [א.ש.] כי ביום ההולדת שלו, התובעת והעד באו כזוג, ומגיב העד: אני מזהה את קולו של [א.] בהקלטה, אך שיאמר מה שהוא רוצה. תביאו אותו לעדות.
ב"כ הנתבע טוענת: זה היה באוקטובר 2013.
ממשיך ומשיב: אכן בתסקיר הגב' [ב.] מיום 13.5.14 כתבה שהתובעת מקיימת מערכת עמי כבר חצי שנה, אך היא הסכימה לתקן זאת. בקשתי שהיא תתקן. שם נאמר כי חלק מהשבוע אני גר אצל התובעת, וכן סיפר שהילדים מוסתים ע"י האב, זה חודשיים וחצי לאחר הגט. זה היה אחרי הגירושין. אכן הגעתי בעליה לתורה של הילד, לא זוכר אם היינו אז בזוגיות.
ב"כ הנתבע מציינת כי העליה לתורה היתה חודשיים לאחר הגירושין.
ב"כ התובעת חוקרת את העד, ואלו תשובותיו: התעקשתי לתקן את התסקיר, והיא אמרה שהיא תתקן. התסקיר ניתן עקב טענה שהכיתי את הילדה הקטנה. את התובעת אני מכיר דרך משפחתי, כבר שנים. את השכירות האחרונה סיימתי לפני כחודשים, עד אז הדירה היתה ברשותי.
עד כאן מתוך החלטות קודמות.
דיון והכרעה
ראשית נדון באופן הערכת הכתובה, כל שקיימת חבות.
פסיקה ע"פ שיקול דעת בית הדין
הכתובה בסך כולל 5,555,555 ש''ח, כך שבכל מקרה, אף אם תימצא חבות, היא תיפסק על פי שיקול דעת בית הדין, בגין היות הסך הנקוב בה מוגזם, אסמכתא בעלמא, ואף סך לשם כבוד הנקוב בחמישיות.
אף בדיון מיום ב' אב תשע"ג (9.7.13) טענה ב"כ התובעת:
הסך אינו הגיוני, אך יש לפסוק על פי שיקול דעת בית הדין,
כך שאף קימת הסכמה לכך, וכך ננהג, במידה ותימצא חבות.
וראו עוד מתוך ההחלטה שם:
בית הדין הציע כי לאור העובדה שהכתובה מוגזמת ותיפסק על פי שיקול דעת בית הדין בכל מקרה - הצדדים יתגרשו לאלתר, והכתובה תוכרע לאחר סידור הגט, בכפוף לבקשה מתאימה.
בא כוח הבעל מסכימה עם החלק אודות מכירת הדירה אך דורשת כי הגט לא יבוצע טרם פסיקת הכתובה.
בא כוח האשה מגיבה: אני מסכימה עם ההצעה.
כך שקיימת הסכמה להחלטת בית הדין הנ"ל כי הכתובה תיפסק על פי שיקול דעת בית הדין, ככל שתימצא חבות.
עתה נעבור לבירור התביעה לגופה.
בירור הטענה לבגידת הנתבע
הבעל הודה בבגידה מוקדמת באשתו, אך היה זה לפני שנים רבות, ומאז הצדדים חזרו לחיי שלום, כך שאין לכך השפעה על תביעת הכתובה, שהרי לא זה מה שגרם לפירוק הנישואין ולסכסוך ביניהם.
ברם, עלתה טענה באשר לבגידה נוספת.
ואמנם, עיון בכתב התביעה לפירוק שיתוף שהוגשה על ידי התובעת לבית המשפט, מעלה כי במסגרת תביעה זו לא הוזכרה טענה בדבר בגידת הבעל, עניין שכשלעצמו אומר "דרשני", האם אכן היתה בגידה של הבעל, ואם כן, האם עובדה זו הפריעה כלל לתובעת. ברם, ראו עוד האמור להלן באשר לכך.
בהחלטת בית הדין מיום כ"ט ניסן תשע"ג (9.4.13), לאור הדיון הראשון לגירושין שהתקיים בין הצדדים, טענה האשה לבגידות הבעל, וכך טענה:
האשה מפרט תביעתה: אני נאלצת להתגרש. היתה אהבה גדולה. הבעל בוגד מתחילת הנישואין. תפסתי אותו לפני 9 שנים בבגידה, סלחתי לו בגלל האהבה והילדים, וילדתי עוד שתי בנות. הבעל ממשיך לבגוד בי כל הזמן. תפסתי אותו בהרבה "מיני בגידות", עד שפנה אלי בחור שתפס את הבעל עם אשתו, [ק.ר.], והם התגרשו בעקבות בגידה זו. והחלטתי שמאסתי בבעל, ולא מוכנה להמשיך לחיות עמו. הבעל פוטר מעבודתו בגלל הטרדה מינית...
וראו אף האמור בהחלטת בית הדין מיום ב' אב תשע"ג (9.7.13):
ב"כ האשה מגיבה: האשה דורשת כתובתה, הבעל בוגד, וכיום הוא חי עם אשה זרה.
הבעל מגיב: אני לא חי עם מישהי. יש לי ידידות עם בחורה ששרתה אתי בצבא.
ב"כ האשה ממשיכה: יש לנו הוכחות לבגידת הבעל. יש לנו תמונות מהפסייבוק שלו. מציגה תמונות. כן הודעות של אחותו שגרה מעל חברתו, שכתבה החברה שלו לאחות הבעל שאם תשמע שהאשה רוצה לפתור את המשבר, הייתי בורחת כמו מאש.
הבעל מגיב על התמונות: זו ידידה שלי. שמה [ר.]. אנו יוצאים יחד עם חברים.
בית הדין מציין כי אלו תמונות בהם הבעל מחובק עם אחרת באופן בלתי ראוי בעליל (תמונות מארבע הזדמנויות שונות), ודוחה את טענות הבעל כי זו היא רק חברתו. אף בקרב הציבור הכללי, שאינו דתי, תמונות אלו מכמה הזדמנויות שונות, מצביעות על קשר בלתי ראוי בין בעל לאשה זרה.
כך שבית הדין הביע דעתו באשר למראית עין הקשר שבין הנתבע לנטענת, ובהמשך החלטה זו נאמר:
ובכן, בית הדין עומד על עמדתו שהוצגה לעיל כי הצדדים יתגרשו לאלתר, כאשר הכתובה תדון ותוכרע על פי שיקול דעת בית הדין רק לאחר הגט. זאת לאור המתח הרב השורר בין הצדדים וטענותיהם ההדדיות של הצדדים לבגידת הצד השני, ואף לאור האמור כי נראה שאכן הבעל בקשר עם אשה זרה.
כך שמכל הנ"ל, בית הדין התרשם כי כן היה קיים קשר בין הבעל לאשה הזרה עוד טרם הגירושין.
עוד נוסיף, ראה האמור בהחלטת בית הדין מיום 31.12.14, שם טען הנתבע בחקירתו:
אף יצא שישנתי אצלה אף שהייתי גבר נשוי. רק ממרץ 2014 החל הקשר המיני עם בת זוגתי.
בית הדין מסרב להאמין כי הנתבע ישן אצל חברתו, ללא קשר אישי ביניהם, וזאת אף בלא להיכנס לשאלה האם קשר זה גרם לפירוק הנישואין או לא.
העד, [נ.א.], הגרוש של [ק.א.], שלטענת התובעת היא בגדה עם הנתבע, העיד משמועה, הלכך לא ינתן משקל לעדותו.
כך שמכל הנ"ל, בית הדין מתרשם כי כן היה קיים קשר אישי בין הנתבע לאשה זרה עוד טרם הגירושין, חרף האמור בריש פסקה זו.
בירור הטענה לבגידת התובעת
ברם, יתכן ואף לתובעת היה קשר עם גבר זר, ולכך יש בהחלט השפעה לתביעת הכתובה, שהרי אשה הבוגדת בעלה, אינה זכאית לכתובתה.
באשר לבגידת התובעת, ראו האמור בהחלטת בית הדין מיום 9.7.13 שטענה ב"כ הנתבע:
באשר לכתובה, מגיבה ב"כ הבעל: האשה יזמה את פירוק השיתוף, את הגירושין, לא הוכיחה אלימות, היא לא זכאית לכתובתה. האשה מרדה בבעלה והלכה עם אחרים עוד כשהבעל היה בארה"ב. האשה קינטרה את הבעל והיא תיאמה סופי שבוע בצימרים עם גבר זר.
בתסקיר הרווחה מיום 13.5.14 שהוגש לבית המשפט (במסגרת הליך לצו הגנה), נכתב ע"י עו"ס הרווחה כי התובעת מקיימת מערכת יחסים זוגית כבר חצי שנה עם [י.ב.מ.].
לאור העובדה כי הצדדים התגרשו ביום 23.2.14, נראה מתסקיר הרווחה כי כשלשה חודשים טרם הגט, התובעת כבר ניהלה מערכת יחסים עם הגבר הזר הנ"ל.
ואמנם, בדיון מיום 24.6.14 טענה התובעת (מתוך ההחלטה מהיום הנ"ל):
האשה מגיבה: אני מכירה את [י.] המון שנים. אני מכירה אף את משפחתו. לא היה לי כל קשר עמו רק לאחר הגירושין, בגלל הערכים שלי. בסוף חודש מרץ, כחודש לאחר הגט, היינו יחד.
וכן ראו טענתה מיום 31.12.14 במענה לחקירות ב"כ הנתבע:
אכן בתסקיר היה רשום שאני ו[י.ב.מ.] כבר זוג חצי שנה, אך זה היה בטעות. לא זוכרת אם פניתי אליהם לתיקון.
ואף הנטען, [י.ב.מ.], הגיב באשר לכך בחקירתו, כפי המתואר במסגרת החלטת בית הדין מיום 14.3.16, וכך טען לחקירת ב"כ הנתבע:
אכן בתסקיר הגב' [ב.] מיום 13.5.14 כתבה שהתובעת מקיימת מערכת עמי כבר חצי שנה, אך היא הסכימה לתקן זאת. בקשתי שהיא תתקן. שם נאמר כי חלק מהשבוע אני גר אצל התובעת...
ב"כ התובעת חוקרת את העד, ואלו תשובותיו: התעקשתי לתקן את התסקיר, והיא אמרה שהיא תתקן. התסקיר ניתן עקב טענה שהכיתי את הילדה הקטנה. את התובעת אני מכיר דרך משפחתי, כבר שנים.
אך נציין כי התסקיר חתום עי שלוש עו"ס לסדרי דין שונות, כך שאין כל בסיס לסבור כי העובדות בו אינן נכונות, או שלפחות זו היתה הצהרת התובעת בפניהן, כמסיחה לפי תומה המספרת את האמת, כשלא סברה כי אמירה זו אמורה להפריע לה במסגרת תביעת הכתובה או במסגרת הליך הגירושין המתקיים.
ועוד נציין האמור שם מתוך תגובות התובעת בחקירתה אודות הנטען [י.ב.מ.]:
עכשיו אנו זוג, אנו מכירים המון שנים, והתחלנו את הזוגיות רק לאחר הגט.
כך שאף לשיטתה, ההכרות עם הנטען היא ארוכה, מה שיכול להצדיק את החשש הנ"ל.
התובעת ניסתה "להסתיר" את הנטען, [י.ב.מ.], ולא לתת לבית הדין את כתובתו כדי שיזמן לדיון, וראו האמור ביחס לכך במסגרת החלטת בית הדין מיום 15.6.15:
ב"כ הנתבעת מבקשת שיוזמן העד [י.ב.מ.]. טוענת שהוא מתחמק והיא לא מצליחה לאתרו בשום דרך. מבקשת שהתובעת שהיא בת זוגו תמסור את כתובתו.
התובעת מודה שהיא בת זוגתו של העד המבוקש [י.ב.מ.]. טוענת בתחילה שאינה זוכרת את מספר הבית בו הוא גר, רק את שם הרחוב. לאחר מכן, כשנשאלת לשם הרחוב, טוענת כי אינה זוכרת גם את שם הרחוב בו גר העד, בן זוגה.
בית הדין מתרשם כי התובעת מנסה להסתיר את כתובתו של העד. בית הדין לא מבין, לטענתה, מה יש לה להפסיד מהעדת העד.
ובכן, בתוך 24 שעות התובעת תמציא כתובת מדויקת של העד המבוקש. במידה ולא תומצא כתובתו במועד או שיתברר שהכתובת אינה מדויקת, בית הדין ישקול לסגור את תביעת הכתובה.
וכל ההתנהלות הנ"ל של התובעת בהסתרת כתובת העד, שהיה כבר בן זוגה, רק מחזקת את ההשערה שנראית יותר ויותר ודאית, כי אכן התובעת היתה בקשר זוגי עם [י.ב.מ.] אף קודם גירושיה.
ואכן, לבסוף הופיע נטען, [י.ב.מ.], ובמסגרת חקירתו המתוארת בהחלטת בית הדין מיום 14.3.16 אמר:
אכן יש תצהיר מאפריל 2014 (חודשיים לאחר הגירושין של התובעת) כי הייתי בקשר עמה והייתי בביתה, הייתי כאורח אצלה בבית, אולי קפצתי לבקר, לא ישנתי שם. אולי "תקפיץ אותי לפה ולשם".
ההגדרות "הייתי בקשר עמה והייתי בביתה, הייתי כאורח אצלה בבית, אולי קפצתי לבקר, לא ישנתי שם", מחשידות מאוד, ובית הדין מתקשה להאמין כי הקשר היה ידידותי בלבד, בתוך ביתה של התובעת.
וראו עוד מתוך חקירתה הנ"ל של התובעת, שטענה:
לא הגענו יחד לאירוע של [ש.], לא היה לי שום קשר עם [א.ס.]. המספרים שהוצגו, אינו זוכרת של מי הם. 054 הוא של [ע.ב.ש.].
בית הדין מציין כי אלו קבוצת שיחות ביום אחד, שיחות מ-3 לפנות בוקר.
כך שכבר בהחלטה הנ"ל צוין כי עסקינן בשיחות של התבעת עם גבר זר, אף בשעות בלתי שגרתיות בעליל.
מתוך כל הנ"ל בית הדין מתרשם, כי התובעת חייתה עם גבר זר עוד טרם גירושיה מבעלה, מה שמוביל למסקנה כי לא נפסוק לתובעת סך עבור כתובתה.
מסקנה
לאור העובדה שסך הכתובה יפסק על פי שיקול דעת בית הדין, כאמור, ועל פי כל האמור והמפורט לעיל, בית הדין הפעיל את שיקול דעתו בכל נסיבות התיק האמורות, ומחליט כי לאור בגידת הצדדים ההדדית, דהיינו התרשמות כי הבעל בגד באשתו, ויותר מהתרשמות כי האשה בגדה בבעלה, כפי הנראה מהאמור לעיל, בית הדין לא יפסוק סך עבור כתובת התובעת.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן ביום כ' באב התשע"ו (24/08/2016).
הרב יצחק אושינסקי — אב"ד הרב דוד גרוזמן הרב אברהם דב זרביב