ת"צ 18002-06-12 אמיד נ' כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ואח'

מבוא

חברת אשראי גובה מקהל לקוחותיה עמלת המרה בגין עסקאות המבוצעות בחו"ל, אך מקום בו בוטלה העסקה והמוצר הנרכש הוחזר לבית העסק, היא אינה פועלת לזיכוי הלקוח בגין עמלת ההמרה בה חויב.

"החטא הקדמון" בבסיס אי הזיכוי הינו סיווג עסקה שבוטלה ע"י בית העסק כ"עסקת זיכוי" ולא כ"עסקת ביטול" - סיווג אשר אינו מזכה את הלקוח בהשבת העמלה שנגבתה ממנו ע"י החברה.

על גביית עמלת ההמרה ואי זיכוי הלקוח בגין העמלה, עם ביטול העסקה, הוגשה כנגד חברת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ (להלן: "ויזה כאל") תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית (להלן: "התובענה" ו"בקשת האישור") בהתאם לחוק תובענות ייצוגית תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

עם התקדמות ההליכים בתיק, השכילו הצדדים להגיע למסקנה משותפת, כי ראוי לסיים את ההליך בדרך של הסכם פשרה. בהכוונתו של ביהמ"ש הגיעו הצדדים לבסוף לנוסח הסכם פשרה מתוקן, ראוי והולם, היוצר מנגנון להשבת הכספים שנגבו וייגבו בעתיד בגין עמלות המרה בעסקאות שבוטלו ע"י הלקוח.

בקשה לאישור נוסחו הסופי של הסכם הפשרה המתוקן הוגשה בהתאם לסעיפים 18 ו-19 לחוק. מהטעמים שיפורטו להלן, מצאתי לאשר את הסכם הפשרה המתוקן כהסדר פשרה בתובענה ייצוגית וליתן לו תוקף של פסק דין.

העובדות בקצרה

1. ביום 11/06/12 הגיש המבקש תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית כנגד ויזה כאל, בטענה כי היא אינה מזכה את קהל לקוחותיה בגין עמלת המרה הנגבית מהם עבור עסקה המבוצעת בחו"ל (להלן: "עסקת המקור"), מקום בו בוטלה העסקה והמוצר הוחזר לבית העסק.

    

2. בתשובת ויזה כאל לבקשת האישור, טענה החברה כי יש לבצע אבחנה בין שני סוגי עסקאות – "עסקת זיכוי" המהווה עסקה עצמאית לכל דבר ועניין ואינה מזכה את הלקוח בהשבת העמלה, ו"עסקת ביטול" שעניינה ביטול עסקת חיוב שמקורה בטעות (קרי, הוזן חיוב שגוי) המזכה את הלקוח בהשבת העמלה הנגבית.

    

   לטענת ויזה כאל, סיווג העסקה, וכפועל יוצא, זיכוי הלקוח בעבור העמלה בה חויב, תלוי בדיווח בתי העסק לארגון הבינלאומי (באמצעות חברות סליקה)- האם עסקינן בעסקת ביטול (קוד 25) או עסקת זיכוי (קוד 06). עוד נטען, כי לויזה כאל אין כל שליטה או יכולת להתחקות אחר דיווח בתי העסק ומהות העסקה בפועל, וכי הפעולות הננקטות על ידה, ובכלל זה גביית עמלת ההמרה, הינן על בסיס הסכמי ההתקשרות של החברה עם לקוחותיה.

    

3. בתגובת המבקש לתשובת ויזה כאל נטען, כי הגדרותיה של ויזה כאל את המונחים "עסקת זיכוי" ו"עסקת ביטול" שגויות, ואינן הולמות את הגדרות ארגון ויזה הבינלאומית וההגדרות בחוק הישראלי. יתרה מכך, נטען כי עפ"י הגדרות הארגון הבינלאומי, עסקה שבוטלה והמוצר הנרכש הוחזר לבית העסק, לבטח תסווג ותשודר כ"עסקת זיכוי" ע"י בית העסק, דבר המסכל מעיקרו את אפשרות השבת עמלת המרת המטבע שנגבתה בגין העסקה.

    

4. ביום 30/04/13 ו-21/10/13 התקיימו דיונים מקדמיים במסגרתם חזרו הצדדים על טיעוניהם, כאשר ויזה כאל ביקשה להדגיש כי בכל עסקת רכישה המבוצעת בחו"ל באמצעות כרטיס אשראי, היא מבצעת מגוון פעולות ומושתות עליה עמלות מטעם הארגון הבינלאומי. עלויות אלה אינן מושבות לה, והיא גם מחויבת בעלויות נוספות בגין עצם עסקת הזיכוי.

    

5. ביום 29/12/13 התקיים דיון הוכחות במהלכו נחקרו המבקש ומר ברק נרדי, סמנכ"ל וראש אגף כספים בויזה כאל על תצהיריהם, ונקבעו מועדים לסיכומים. ב"כ המבקש הגיש סיכומיו כנדרש, ב"כ המשיבה ביקשו ארכות להגשת סיכומיהם ולאחר מכן הודיעו כי החל להתנהל ביניהם משא ומתן לקראת הסדר פשרה.

    

6. ביום 15/02/15 הוגשה בקשה ראשונה לאישור הסכם פשרה (להלן: "הסדר הפשרה הראשון") אשר נדחתה על ידי. בהחלטותיי מיום 23/03/15 ומיום 27/04/15 קבעתי כי אין מקום לאשר את ההסדר, בין היתר, לאור העובדה שנמצאה בו סתירה פנימית לגבי מועדי השבת עמלות ההמרה ועמלות הזיכוי, שנגבו ע"י ויזה כאל מקהל לקוחותיה.

    

7. יצוין, כי לאחר שנדחתה הבקשה הראשונה לאישור פשרה, ניתן ביום 27/04/15 פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מרכז בתביעה דומה ע"י כב' השופט גרוסקופף (ת"צ 60684-07-13 צובטרו נ' לאומי קארד בע"מ) (להלן: "עניין לאומי קארד").

    

   השאלה בעניין לאומי קארד עסקה בגביית עמלת המרה כפולה מלקוח בגין עסקה שבוטלה - פעם אחת מקום בו שולמה עמלת המרה בגין עסקת המקור, ופעם נוספת בגין "עסקת הזיכוי" שעה שבוטלה העסקה. מדובר במאטריה דומה אם כי לא זהה ובדיון שהתקיים ביום 8.7.15 התבקשו ב"כ הצדדים להתייחס להסדר הפשרה שהושג שם ו"ליישר קו" במידת האפשר במקרה דנן.

   הוצע לצדדים לתקן את הסדר הפשרה, באופן שיכלול מנגנון הזהה בעיקרו למנגנון אליו הגיעו הצדדים בעניין לאומי קארד, ובכך להסדיר באופן שוויוני את הסוגיה בין הלקוחות של חב' האשראי השונות בישראל.

    

8. ביום 18/10/15 הגישו הצדדים בקשה שנייה לאישור הסדר פשרה (מתוקן) אשר נדחתה על ידי בהחלטה מנומקת מיום 02/11/15. דחיית ההסדר זו הפעם הייתה בשל העובדה כי ההסדר שהוצע היה שונה מהותית מההסדר שהושג בעניין לאומי קארד. השוני התבטא בכך שבעניין לאומי קארד התייחס ההסדר לסכום ההשבה ללקוחות וכלל תחשיב מפורט שביצעה לאומי קארד, ואילו בענייננו סכום ההשבה לא נקבע כלל, וכל שנאמר הוא כי "מלאכת חישוב סכומי עמלות אלה, ביחס לתקופה שמשנת 2005 היא משימה מורכבת מאד, המחייבת תכנון ופיתוח מנגנון טכנולוגי..".

    

   בהחלטתי זו הוריתי לויזה כאל לערוך תחשיב של סכום ההשבה ולפרטו בתצהיר כנדרש שאם לא כן, ימונה בודק לצורך ביצוע התחשיב כנדרש.

    

9. בהתאם להודעת הצדדים ובהנחייתו והכוונתו של ביהמ"ש, הצדדים עמלו על קבלת מלוא הנתונים בדבר מספרם הכולל של הלקוחות הפעילים והלקוחות שאינם פעילים, קרי, לקוחות שחדלו להחזיק כרטיס אשראי של ויזה כאל, וכן, על ביצוע התחשיב וסכומי ההשבה כאמור.

    

   סכומים אלו הוטמעו בנוסח הסדר פשרה מתוקן אשר הועבר לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה.

    

10. ביום 05/06/16 הוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש להסדר הפשרה, לפיה הוא אינו מתנגד לבקשה לאישור הסכם הפשרה המתוקן, ומותיר את שאלת אישורו של ההסדר לשיקול דעתו של בית המשפט.

     

    יחד עם זאת, מצא לנכון ב"כ היועמ"ש להעיר כי נכון יהיה שויזה כאל תציג נתונים בדבר כמות הלקוחות וסכומי ההשבה המצטברים בכל קבוצה אליה מתייחס ההסכם המתגבש- לקוחות פעילים ולקוחות שאינם פעילים (בחלוקה לפי סכום השבה מעל/מתחת ל-50 ₪); עוד הוצע, כי מועד פדיון שיק הפיצוי שישלח ללקוחות שאינם פעילים, אשר סכום הפיצוי המגיע להם עולה על 50 ₪ יותאם למועד הקבוע בדין או לחילופין, יובהר באופן ברור כי מועד פדיון השיק קצר יותר מזה הנקוב בדין.

     

11. ביום 27/06/16 התקיים בפניי דיון בנוכחות נציג היועמ"ש, במהלכו התייחסו הצדדים לעמדת היועמ"ש והאמור בה. במסגרת הדיון עלה, כי העקרונות בהסכם המתגבש מניחים את הדעת ותואמים את ההסכם שהושג בעניין לאומי קארד. הצדדים הונחו להתייחס למספר נושאים שנותרו פתוחים, בתקווה כי בכך יגיע ההליך אל קיצו וההסדר לסיומו.

     

12. ביום 12/07/16 הוגש נוסח הסכם פשרה מתוקן (שלישי מספר) לאישור בית המשפט.

     

    עיקרי הסכם הפשרה המתוקן 

13. עיקרי הסכם הפשרה המתוקן שהוגש לאישורי הם כדלקמן:

     

    • הגדרת הקבוצה-

       

      כל לקוח של ויזה כאל אשר בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור והתובענה, קרי החל מיום 13/06/2005, ועד למועד השלמת הפיתוח הטכנולוגי (במסגרתו תקשור ויזה כאל בין שידור של עסקת זיכוי לשידור ביטול של עסקת מקור), ביצע ו/או יבצע עסקה בכרטיס אשראי מקבוצת הכרטיסים המונפקים מטעם ויזה כאל, וחויב ו/או יחויב בעמלת המרה בגין עסקת המקור בעסקאות המפוצות.

       

      "עסקאות מפוצות" - עסקאות שבוצעו בחו"ל, שנגבתה בגינן עמלת המרה ובוטלו ע"י הלקוח בבית העסק, ואשר שוגר בגינן שדר ביטול או זיכוי שהתקבל בויזה כאל עד תום מועד יום העסקים שלפני המועד בו שיגרה ו/או תשגר כאל את חיוב הלקוח לבנק.

       

    • התחייבות ויזה כאל – פיצוי בגין העבר

       

      1.בגין עמלת המרה שגבתה ויזה כאל בעבור העסקאות המפוצות בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור והתובענה, ובגין התקופה שחלפה מאז הגשת בקשת האישור והתובענה ועד למועד היות פסק דין זה חלוט, תשיב ויזה כאל את סכומי עמלת ההמרה שנגבו בעסקאות המפוצות בפועל, וזאת לכל הלקוחות הזכאים להשבה, בלא הבחנה לגבי סכום ההחזר בעין לגבי כל אחד מהם.

       

      ויזה כאל מצהירה כי סך עמלות ההמרה שנגבו בגין העסקאות המפוצות החל מיום 13/06/2005 ועד ליום 22/11/2015 עמד על סך 2,237,179 ₪ ; 52,633 דולר אמריקאי ; 277 אירו (להלן: "סכום עמלות ההמרה").

       

      נכון ליום 22/11/15 סכום עמלות ההמרה המשוערך כדין עמד על סך 2,544,656 ₪; 59,866.9 דולר אמריקאי; 315.1 אירו (להלן: "סכום עמלות המרה משוערך").

       

      לסכום עמלות ההמרה המשוערך יתווספו עמלות ההמרה שנגבו וייגבו ע"י כאל בגין העסקאות המפוצות, החל מיום 23/11/15 ועד למועד היות פסק דין זה חלוט (להלן: "הסכום הנוסף").

       

      2. ההשבה על פי הסדר פשרה זה תהא: סכום עמלות ההמרה המשוערך והסכום הנוסף לאחר הכפלתם במקדם פשרה מוסכם של 60%.

      "מקדם הפשרה" מתבסס על קביעתו של ביהמ"ש בעניין לאומי קארד, שם קבע ביהמ"ש כי מקדם פשרה העומד על 60% משקף למעשה את הסיכונים והסיכויים שנחסכים מהצדדים בשל הסכמתם למתווה הפשרה, וכי הוא מגלם בתוכו את סיכויי התביעה, עיתוי התשלום וגובהו (ראה סעיף 17 לפס"ד בעניין לאומי קארד).

       

      סכום העמלות המשוערך לאחר מכפלתו במקדם הפשרה המוסכם עמד ע"ס 1,526,800.7 ₪; 35,920.3 דולר אמריקאי; 188.9 אירו.

       

      השבת הסכומים תעשה תוך 30 ימים ממועד הפיכת פס"ד זה לחלוט.

       

    • אופן ביצוע ההשבה בגין העבר

       

      1. לקוחות ויזה כאל יחולקו לשלוש קבוצות:

       

      לקוחות פעילים: לקוחות בעלי חשבון פעיל בויזה כאל (בעלי כרטיס תקף במועד ביצוע ההחזר) יזכו להשבה בפועל באמצעות זיכוי כרטיס האשראי ברשותם.

       

      לקוחות שאינם פעילים: לקוחות שאינם בעלי חשבון פעיל בויזה כאל ואינם בעלי כרטיס תקף במועד ביצוע ההחזר, יזכו להשבה בפועל אם סכום ההשבה הכולל לו הם זכאים (לרבות בגין מספר פעולות ביטול שונות) הוא 50 ₪ ומעלה.

       

      ההחזר בפועל ללקוחות שאינם פעילים יעשה באמצעות שליחת שיק משורטט "למוטב בלבד" לכתובת הידועה המצויה ברשות ויזה כאל, תוך 30 ימים ממועד הפיכת פס"ד לחלוט. שיק זה יהיה ניתן לפדיון בתוך 180 יום ממועד המשלוח.

       

      סכומי השיקים שלא נפרעו יועברו כתרומה ע"י ויזה כאל, כאשר עד לסך של 70,000 ₪ התרומה תינתן לעמותת "אתגרים", וככל שסכומי השיקים שלא ייפרעו יעלו על סכום זה, אזי התרומה תחולק בחלקים שווים בין עמותת "אתגרים" לעמותת "הכנפיים של קרמבו". ויזה כאל תבהיר כי תרומה זו הינה בגין הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, וכי תרומה זו הינה מעבר לתרומות אחרות שהיא תורמת.

       

      התרומה תבוצע בתוך 240 יום ממועד היות פס"ד זה חלוט.

       

      באשר לסכומים הרלוונטיים ללקוחות בלתי פעילים שסכום ההשבה הכולל לו הם זכאים נמוך מ-50 ₪ - סכומים אלו יצטרפו לסכום הכולל המוחזר ללקוחות הפעילים, וישמשו להגדלת ההחזר שיבוצע לטובתם, ובלבד שתוספת זו לא תביא לכך שההחזר ללקוחות פעילים יעלה על 100%. במקרה ותוספת זו אכן תביא לכך שההחזר ללקוחות פעילים יעלה על 100%, אזי היתרה העולה על 100% השבה - תועבר לעמותת "אתגרים" (ולעמותת "הכנפיים של קרמבו" בהתאם למתווה המתואר לעיל).

       

      2. ויזה כאל מצהירה כי נכון ליום 19/06/16 ישנם –

       

      97,694 לקוחות פעילים שיזכו לסכום השבה כולל בסך 1,469,238.31 ₪;

       

      1,026 לקוחות שאינם פעילים וסכום ההשבה לו הם זכאים הוא 50 ₪ ומעלה - סכום ההשבה הכולל לו הם זכאים הינו סך 142,866.19;

       

      12,290 לקוחות שאינם פעילים שסכום ההשבה לו הם זכאים קטן מ- 50 ₪ - סכום ההשבה הכולל לו הם זכאים הינו ע"ס 92,600 ₪.

       

    • התחייבות ויזה כאל לעתיד

       

      ויזה כאל מתחייבת כי עד למועד אישור הסדר הפשרה, היא תערוך את השינויים הטכנולוגיים והניהוליים הנחוצים, לגבי עסקאות בחו"ל, כך שניתן יהיה לקשור בעסקאות המפוצות, שידור של עסקת זיכוי ו/או ביטול לשידור של עסקת מקור שנקלט במערכות ויזה כאל קודם לכן.

       

      מנגנון זה יבטיח כי ויזה כאל תדע לזהות כי עסקת זיכוי ו/או ביטול ששודרה אליה במערכות המידע שלה, היא פועל יוצא של ביטול לקוח את עסקת המקור שבוצעה.

       

      ויזה כאל מתחייבת, כי החל מהמועד הקובע, היא תשיב ללקוחותיה את עמלות ההמרה שנגבו בגין עסקת המקור בעסקאות הפוצות. אין באמור בהסדר הפשרה, כדי למנוע מויזה כאל, לגבות עמלה בגין השירות שכרוך בעצם העברה ו/או עיבוד עסקאות המקור, או עיבוד ההודעה על הביטול או הזיכוי (בדומה להסדר הפשרה בענין לאומי קארד).

       

    • מינוי בודק

       

      הצדדים עתרו להימנע ממינוי בודק, בשל העובדה כי המנגנון שהושג במסגרת הסכם הפשרה זהה בעיקרו למנגנון שנקבע בעניין לאומי קארד, והעובדה שהמלצות ביהמ"ש שם אומצו במסגרת הסכם הפשרה דנן.

       

      לטענתם, המדובר בנתונים לפשרה המצויים במערכות המידע של ויזה כאל וניתנים לאימות ע"י נציג כאל. יתרה מזאת, ההסכם מגלם התחייבות של ויזה כאל להשיב את עמלת ההמרה שתיגבה בעסקאות המפוצות "יהיו סכומי העמלות המדוברים אשר יהיו".

       

      אישור הסכם הפשרה

14. לאחר שעיינתי בהסכם הפשרה המתוקן בגלגולו הנוכחי, מצאתי שיש לאשרו, בהיותו הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.

     

15. כידוע, על בית המשפט המאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, להשתכנע כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19א' לחוק).

     

16. סעיף 19ג' לחוק מוסיף וקובע, כי החלטת בית המשפט תהא מנומקת ותכלול, בין השאר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסכם הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסדר הפשרה. בהחלטתו יתייחס בית המשפט, בין היתר לפער בין הסעד המוצע בהסדר לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה לטובת הקבוצה, לחוות דעת הבודק, לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, ומעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.

     

17. בענייננו, עיקרי הסדר הפשרה המתוקן שגובש בין הצדדים, מגלמים באופן המיטבי את התכליות בבסיס בקשת האישור והתובענה והם מתן החזר כספי הולם לקהל לקוחות ויזה כאל בעבר ובהווה, שנפגעו כתוצאה מגביית עמלת המרה מקום בו בוטלה עסקת המקור, וזאת בטווח של עד שבע קודם להגשת הבקשה לאישור, ומבטיחה גם הגביה לא תיעשה בעתיד.

     

    כמו כן, הסכם הפשרה מביא ליצירת מנגנון במערכות ויזה כאל אשר יבטיח כי ויזה כאל תדע לזהות כי עסקת זיכוי ו/או ביטול ששודרה אליה היא פועל יוצא של ביטול לקוח את עסקת המקור שבוצעה וכך תוכל להשיב את עמלת ההמרה שנגבתה מהלקוח בהתאם.

     

18. לשיקולים אלו מצטרפות העובדות שהיועמ"ש לא מצא להתנגד להסדר וכי לא הוגשו התנגדויות אחרות או בקשות שלא להיכלל בקבוצה המיוצגת.

     

19. לעניין מינוי בודק – ברירת המחדל בדין היא מינוי בודק והימנעות מכך תעשה רק מטעמים מיוחדים שירשמו. במקרה שלפני לא ראיתי מקום למנות בודק, מהטעם כי מדובר בפשרה המבוססת בעיקרה על מנגנון ההסדר בעניין לאומי קארד וההסכמות שם.

     

    כך, ובהתאם להנחייתי את הצדדים, ההסכם שהושג מסדיר באופן שוויוני את הסוגיה בין לקוחות חב' האשראי השונות, ונדמה כי הבדיקות שערכה ויזה כאל לגיבוש הנתונים נשוא ההסכם בגלגוליו השונים מספקות לענייננו.

     

20. אם כן, ולאור השיקולים המפורטים לעיל, מצאתי כי יש לאשר את הסכם הפשרה המתוקן כמבוקש.

     

    גמול ושכר טרחה-

21. בסעיפים 41-44 להסכם הפשרה המתוקן, פורטו המלצות הצדדים באשר לגמול שישולם לתובע המייצג ושכ"ט לבאי כוחה.

     

    סך הגמול המוצע לתובע המייצג הינו 76,950 ₪ (סך כולל) , ושכ"ט המומלץ לב"כ התובע המייצג הינו סך 307,800 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

     

    ככל שסכום ההשבה בפועל יעלה על סך 1,710,000 ₪ כי אז בגין ההפרש בין 1,710,000 ₪ להחזר בפועל, ישולמו לתובע המייצג ולבא כוחו גמול ושכ"ט נוספים: 4.5% מתוך ההפרש כגמול לתובע המייצג ו-18% מתוך ההפרש בתוספת מע"מ כדין לב"כ התובע המייצג.

     

22. העקרונות המנחים לצורך פסיקת שכר טרחה לב"כ התובע המייצג וגמול לתובע המייצג, קבועים בסעיפים 22 ו-23 לחוק.

    השיקולים שבית המשפט צריך להתחשב בהם הינם: הטרחה שטרח התובע הייצוגי ובא כוחו, הסיכון שלקחו של עצמם, מורכבות ההליך, מידת החשיבות הציבורית שבתובענה, והפער בין הסעדים שהנתבעים לבין אלו שנפסקו בתובענה (עוד לעניין זה ראה ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (פורסם בנבו,23/05/12) (פסקה 2)].

     

23. בשים לב לקביעת ביהמ"ש בעניין לאומי קארד באשר לגובה הגמול ושכ"ט, ונוכח השווי הצפוי המצטבר של הפיצוי לקבוצה והתועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, נראה כי הסכומים המבוקשים סבירים ואני מאשרת אותם.

     

24. יחד עם זאת לא מצאתי לאשר מלוא התשלום כבר עתה אלא בשלבים: מחצית הגמול ושכה"ט המוסכמים ישולמו עם מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. המחצית השניה (המוסכמת או הנוספת) תשולם רק לאחר שהצדדים ידווחו לבית המשפט כי הסכם הפשרה בוצע במלואו, ויפרטו

    את הסכום שהושב בפועל, ואת הסכומים המתבקשים כגמול ושכ"ט עו"ד.

     

    סוף דבר

25. הנני מאשרת את הסכם הפשרה המתוקן.

     

26. הצדדים יפרסמו הודעה מתאימה בדבר הסכם הפשרה על פי סעיף 25(א)(4) לחוק כפי נוסח ההודעה שצורף כנספח א' לבקשת האישור באתר האינטרנט של ויזה כאל, וכן, בשני עיתונים יומיים. ויזה כאל תישא בהוצאות פרסום ההודעה.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, ג' אלול תשע"ו, 06 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.