תיק מספר 12-06014-11-4, בנק **** (הזוכה בתיק 11-00240-11-8) נ' פלוני (החייב 1) ואח'

בתיק למימוש משכנתה הגיעו הצדדים להסדר פירעון החוב בחסות כונס הנכסים. בהתאם, ההליכים נגד הבטוחה עוכבו. במצב דברים זה, זוכה רגיל, אשר הטיל עיקול על הנכס, מבקש לפעול למימושו ולגביית החוב כלפיו, בין אם באמצעות כונס הנכסים שמונה ובין אם במינוי בא כוחו  לכונס נכסים. מהו הדין במקרה זה?

זו השאלה שלפניי.

רקע

1. זהו תיק למימוש דירת מגורים בעפולה (להלן - הנכס).
2. לאחר שנמסרה לחייבים אזהרה וחוב הפיגורים לא סולק, מונה ביום 14.12.2011 כונס נכסים. זמן מה לאחר מכן, ובעוד ההליכים מתנהלים, פנו החייבים לוועדה המיוחדת לפי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב – 1992 (להלן – הוועדה) בבקשה לפריסת החוב. הוועדה אישרה פריסה בתנאים ואולם החייבים לא עמדו בתנאים שנקבעו. בנסיבות אלו הגיש הכונס בקשה לפינוי וזו נעתרה. זמן קצר לפני מועד הפינוי הגיעו הצדדים להסדר שמנע את ההליך. מאז ועד היום עומדים החייבים בהסדר וכונס הנכסים מעדכן מעת לעת בדבר.

הבקשה ועמדות הצדדים

3. ביום 16.3.2016 הגיש צד ג, הזוכה בתיק הוצאה לפועל 11-00240-11-8 (להלן – התיק האחר), המתנהל נגד החייב 1 כאן, בקשה להתמנות כונס נכסים למימוש הנכס. בהחלטה מנומקת (שניתנה בתיק האחר) מפי כב' הרשם ש' ג'ובראן, נדחתה בקשתו, ובין היתר הוטעם כי אין מקום להורות כן שעה שבתיק שלפניי מונה כונס נכסים ולא ברור איזו תועלת תצמח מההליך בפרט נוכח העבודה שהתיק מתנהל נגד החייב 1 בלבד. במסגרת אותה החלטה הופנה הזוכה בתיק האחר להגיש בקשתו כאן.
4. ביום 3.5.2016 הגיש צד ג בקשה להורות על שחרור כונס הנכסים בתיק זה, ולמנות תחתיו את בא כוחו. תמצית טענתו של צד ג היתה כי כונס הנכסים יושב באפס מעשה, ובכך פוגם בזכויותיהם של הנושים האחרים.
5. למקרא הבקשה הוריתי על העברתה לתגובת כונס הנכסים, אשר מסר בתגובתו כי החייבים פנו לזוכה בבקשה לפריסת החוב וכי הם משלמים תשלומי ניסיון. נכון לעת הזו טרם בוצעה פריסה בהלוואת החייבים שכן הם טרם עמדו בכל תנאי הפריסה. עם זאת, לאור שיתוף הפעולה מצד החייבים, אין הזוכה פועל למימוש הנכס. הכונס מסר בתגובתו כי אין בכוונת הזוכה למנוע מצד ג לפעול לגביית החוב כלפיו וזאת מבלי שתיפגענה זכויותיו. הכונס הוסיף כי צד ג לא מסר בבקשתו כיצד בכוונתו לפעול, מהי התועלת שתצמח מכך, ובפרט נוכח הקושי הטמון בהיותו נושה החייב 1 בלבד שהנו בעלים של מחצית מהזכויות בנכס.
6. לאחר שעיינתי בבקשת צד ג ובתגובת כונס הנכסים, הוריתי על העברת הבקשה והתגובה לה לחייבים, לשם קבלת עמדתם. בפועל הוגשה עמדתו של החייב 1 בלבד. החייב ציין כי הוא מקפיד לשלם במסגרת ההסדר עם הזוכה המובטח סך של 2,500 ₪ בכל חודש וכי בעבר שילם בנוסף לסכום זה גם לפי צו חיוב בתשלומים בתיק איחוד. במהלך חודש מאי 2013 לקה החייב באירוע מוחי שהותירו משותק בפלג גופו הימני ומתקשה בדיבור. החייב אושפז לשיקום בבית לוינשטיין והוכר נכה בשיעור 100%. החייב מוסיף כי הוא גרוש ומתגורר עם שני בניו. הבן הבכור עובד כשליח במסעדה, משתכר סך של 4,000 ש"ח בחודש ומסייע ככל יכולתו. הבן הצעיר חייל. בשעות היום מועסקת בביתו של החייב מטפלת. חובותיו של החייב מסתכמים בסך של 81,000 ש"ח (ללא חוב המשכנתה). לחייב אין נכס חלופי וכל משאלתו היא כי הנכס לא ימומש. החייב הפנה לפסיקה מתאימה וטען כי שעה שהזוכה המובטח שבע רצון מהסדר התשלומים עמו, הכונס מנוע מלנקוט בהליכי מימוש. החייב ציין כי הוא אינו מנסה להתחמק מתשלום חובותיו והוא מוכן לפעול בתיקיו האחרים או לחלופין להגיש בקשה מחודשת לאיחוד תיקים. מימוש הנכס בנסיבות העניין יהיה לא מידתי, לא מוסרי ופוגע הרבה מעבר לפגיעה בזכות יסוד קניינית. בנתונים אלו וכל עוד יקפיד לעמוד בהסדר, כך החייב, אין מקום להמשיך במימוש הנכס.

דיון והכרעה

7. מעשה יום ביומו מתמנים כונסי נכסים בלשכות ההוצאה לפועל, ופותחים בהליך שתוצאתו אינה מימוש הנכס דווקא, אלא סילוק החוב כלפי הזוכה המובטח בדרך של הסדר. זוהי הדרך המועדפת, שכן מימוש הנכס אינו המטרה כי אם אמצעי לסילוק החוב. אם החוב נפרע מבלי לממש את הנכס, באמצעי שחומרתו פחותה, הרי זו היתה כוונת המחוקק. די אם אפנה בהקשר זה לסעיף 8(ב) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967 (להלן החוק) הקובע "רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק-הדין בהליך פחות חמור".
8. עד כאן אין כל קושי, ואולם מה קורה כאשר לחייב חובות נוספים, רגילים, שאינם נפרעים? בפסיקה התעוררה פעם אחר פעם שאלת היקף חובותיו של כונס נכסים בתיק למימוש משכון או משכנתה ביחס לזוכים רגילים. השאלה עלתה ביתר שאת בנסיבות בהן הכונס הגיע להסדר בתיק בו מונה, ההליכים עוכבו ואילו הזוכים המעקלים בתיקים האחרים נחסמו מלנקוט הליכים.

הפסיקה

9. בפסיקה ניתן להבחין בשתי גישות מנוגדות בתכלית בשאלה זו. האחת, מחזיקה בעמדה לפיה כונס הנכסים חייב להמשיך ולפעול למען הזוכים הנוספים גם אם הזוכה המובטח בתיק בו מונה הגיע להסדר עם החייב (ראו למשל בר"ע (ת"א) 1569/08 בורשטיין צחי נ' משכן בנק פועלים למשכנתאות בע"מ (30.12.2008), מפי כב' השופט ש' שוחט); ואילו השנייה, מחזיקה בעמדה הפוכה, לפיה אין הכונס רשאי להמשיך במימוש הנכס שעה שהזוכה בתיק בו מונה הגיע להסדר עם החייב (ראו למשל רע"א (ת"א) 49241-12-10 עמרן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (14.1.2013), מפי כב' השופטת י' שבח (להלן – עניין עמרן). כאן המקום לציין כי בית המשפט העליון לא פסק הלכה בעניין, ואולם באחד המקרים, מהם ניתן ללמוד לעניינינו, נקבע כי "על זכותו של הבנק – שנשייתו מקימה לו זכות קניינית – אין חולק, ואף לא על הזהירות שבה יש לנהוג באינטרס להבטיח תשלום ההלוואות למניעת חרב פיפיות כלפי הלווים... ואולם, האם יש מקום לאפשר ניצול לרעה של כוח הנושה המובטח ונשייתו תוך שאי-מימוש הבטוחה גורם לגידול בחוב כלפי הבנק ולצמצום בחלקם של השאר? ... לדעתי, העולה מן המקובץ הוא גישה זהירה שזו מסגרתה: ככלל, אי אתה פוגע בנושה מובטח, כגון בנק, ואף הפיקוח המופעל על נשייתו הוא זהיר. עם זאת גם לנושים האחרים מקום תחת השמש, וככל שמשתהה מימושו של נכס, והדברים חורגים מגבולות סבירים ומשליכים על תום-הלב, יוכל בית-המשפט – הוא ולא אחר – להתערב בכך" (רע"א 9025/03‏ בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' עו"ד בן פורת (13.10.2004), מפי כב' השופט רובינשטיין (להלן – עניין מזרחי)). ואוסיף, תוצאתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין עמרן אושרה בבית המשפט העליון, מבלי שבית המשפט התערב בקביעות המשפטיות שבה, ואף ציין כי "נמצא, שגם בהנחה הנוחה למבקש, לפיה רשם ההוצאה לפועל היה צריך לאשר את הסכם הפשרה עם הבנק מיום 7.10.2010 (כפי שפסק בית המשפט המחוזי, קביעה שאין צורך לאשרה בגדר ההליך דנא), לא היה מקום לקבל את ערעורו נוכח דרך הילוכו של המבקש, שלא פעל בזריזות המתחייבת..." (רע"א 867/13 עמרן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (8.4.2013), מפי כב' השופט זילברטל). המצב המשפטי המתואר לעיל מסביר מדוע גם לאחר פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובבית המשפט העליון בעניין עמרן, עדיין ניתן למצוא פסקי דין הפוכים אלו מאלו (ראו למשל רע"צ (י-ם) 42561-01-15‏ רות בן יאיר נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.5.2015), מפי כב' סגן הנשיא ג' ארנברג התומך ומיישם את הגישה הראשונה; מנגד ראו עש"א (כ"ס) 4663-06-13‏ ‏ ריזל ינקו נ' בנק הפועלים בע"מ (28.1.2014), מפי כב' סגנית הנשיאה ר' קרלינסקי (להלן – עניין ינקו)).
10. אם לסכם את המצב המשפטי, דומני שאין זה מקרה שהפסיקה אינה אחידה בנושא. השאלה, כפי שניתן ללמוד מפסק הדין בעניין מזרחי, נתונה לפיקוח ולשיקול הערכאה אשר מינתה את כונס הנכסים, וצפויה לקבל תשובה בהתאם לנסיבות בכל מקרה ומקרה. וגם בזאת יש להבחין ולזכור, הגם שהגישות מנוגדות זו לזו, אין הן עוסקות בשאלה אם ימומש הנכס אם לאו, אלא בשאלה האם הכונס שמונה מטעם הזוכה המובטח בתיק המימוש ינקוט הליכים חרף הסדר (בתיק המימוש) לטובת הזוכים המעקלים בתיקים הרגילים.
11. אם לדייק, למעשה גם בתי המשפט שנקטו בגישה השנייה, סברו שמשעה שהכונס בתיק המימוש הפסיק ההליך נוכח הסדר, רשאים הזוכים הרגילים לפעול - בין בתיק המימוש ובין בתיק הרגיל - נגד הבטוחה. כך או כך, הכל מסכימים כי זוכה רגיל לא ייהנה מהתנאים המיוחדים והמקלים להם זכאי זוכה מובטח מכוח הסכם משכון/משכנתה (לקריאה על ההבדלים בין תנאי מימוש הבטוחה ראו ע' מאור וא' דגני, על כונס נכסים, 102, 624 (2015) (להלן - מאור ודגני)).
12. דוגמא למקרה בו סבר בית המשפט שההליך יתקיים בתיק מימוש, ניתן למצוא בקביעה "אציין כי לו התמשכו ההליכים היה על הרשמת לשנות את ההתייחסות המהותית להליך הכינוס שהפך מהליך מימוש עבור נושה מובטח להליך מימוש עבור נושה שאינו מובטח ולבחון בין היתר מידתיות בביצוע ההליך ,שאלת פינוי הנכס בנסיבות בהתחשב בפעילותה של המבקשת , מועדו והחשוב מכל – שאלת הגנת הסידור החלוף. מרגע שבוצע בפועל 'חילוף נושים' לטובת נושה בלתי מובטח מתחייבת העלאת סוגיה זו לרבות קיום דיון בה ובין היתר בשאלת פינויו של הנכס על ידי המבקשת לרבות שאלת מועד הפינוי, ביצועו כדין ושאלת השלכת שובה לגור בנכס לאחר פינויו בכל הנוגע לתחולתה של הלכת כובשי..." (רע"צ (כ"ס) 38698-07-12‏ ‏ איה רוטמן נ' בנק הפועלים בע"מ (21.7.2013), מפי כב' סגנית הנשיאה ר' קרלינסקי). דוגמא למקרה בו סבר בית המשפט שההליך יתקיים בתיק הרגיל ניתן למצוא בפסק הדין לפיו "כונסת הנכסים מטעמו של המשיב 1 לא תוכל לפעול למימוש נכס המבקש, וזאת כל עוד הוא עומד בהסדר התשלומים עם המשיב 1. אין בכך כדי למנוע מהמשיב 2 מלעתור בכל בקשה שימצא לנכון, במסגרתו של תיק האיחוד, המתנהל כנגד המבקש, לצורך מימוש הנכס, ובהעדר הצדקה של ממש, משפטית או פרקטית, אני סבורה שיש לאפשר מימוש הנכס, על כל המורכבות המשפטית שיש בדבר" (רע"צ (חי') 6235-02-14‏ ‏ יוכבד מזרב נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (6.4.2014), מפי כב' השופטת ר' באום).

ניסוח כלל

13. אשר לי, אני סבור כי בגדרי לשכת ההוצאה לפועל, העניין צריך להתברר בתיק המימוש, שמטבע הדברים חשוף באופן מלא ומפורט יותר לעיני הרשם כך שהמבחן יהיה דו שלבי. תחילה, תיבחן השאלה האם הנסיבות הן כאלה המצדיקות לפעול נגד הבטוחה מנקודת המבט של הזוכים הרגילים על פי מבחן הצורך ומבחן התועלת (לקריאה מורחבת על שני המבחנים ראו מאור ודגני 122-126). אם נמצא שאין מקום לפעול, בין אם לא תצמח מכך תועלת לזוכה הרגיל ובין אם קיימים הליכים שחומרתם פחותה לגביית החוב, הרי שאין מקום להמשיך לשלב הבא; ואולם בכל מקרה אחר, תיבחן השאלה האם זכות מהותית של הזוכה המובטח תיפגע כתוצאה ממימוש באמצעות אחר בתנאי תיק רגיל אם לאו. תשובה חיובית לשאלה זו תותיר ברירה בידי הכונס בתיק המימוש להחליט אם להמשיך בהליך אם לאו (כאשר ברור כי אם יבחר שלא להמשיך הזוכה הרגיל יוכל לפעול נגד הנכס); תשובה שלילית לשאלה תוביל לשחרור הכונס מתפקידו באופן שיאפשר לזוכה הרגיל לפעול נגד הנכס. דומני שנכון יהיה להמשיך ולפעול בחסות התיק למימוש משכון – לראות בכך מעין תיק הצטרפות – כמובן בכפוף לכך שהזוכה הרגיל אינו נהנה מההקלות שתיק למימוש משכון מקפל בתוכו.
14. גם אם תהליך הבחינה המוצע נשמע מסורבל, הרי שהוא מבטיח התחשבות ואיזון האינטרסים השונים. מצד אחד, הקושי או הדרך הארוכה שעל זוכה רגיל לגמוע, תשמור על רמת וודאות מסוימת עבור החייב והזוכה המובטח גם יחד, באופן שיעודד או למצער לא יפגע במגמת ההסדרים; מצד שני, במקרים המתאימים, החייב לא יוכל להתחמק או להשתמט מפירעון החוב לזוכה הרגיל בחסות ההסדר עם הזוכה המובטח.

מן הכלל אל הפרט

15. בהתאם לנתוני התיק שלפניי מסתכם חובם של החייבים לזוכה המובטח בסך של 467,044.25 ש"ח, החוב בתיק האחר עומד על סך של 51,766.02 ש"ח ואלו החוב הכולל של החייב עומד על סך של 552,355.59 ש"ח. הזוכה בתיק האחר, הוא הזוכה הרגיל היחיד המבקש לפעול נגד החייב.
16. המדובר בחייב נכה וגרוש, המתגורר עם שני בניו הבגירים בנכס והשניים מסייעים בעדו. ניכר בחייב כי הוא עושה או למצער מעיד על כוונתו לעשות כל שלאל ידו במסגרת יכולותיו הכלכליות לעמוד בהתחייבויותיו, ובכלל זה לפעול לאיחוד תיקיו הרגילים או לתשלום בהם על פי צו חיוב בתשלומים. משמעות מימוש הנכס בשלב זה, היא הותרת החייב ובני משפחתו ללא קורת גג. נראה כי זהו מקרה שבו האמצעי אינו מידתי ביחס למטרה, לכל הפחות בעת הזו. דומני כי המונח "משפט צדק" כולל בחובו גם "אכיפת צדק". זו הסיבה בשלה הליכי אכיפה רצופים עקרונות מאזנים ובהם: מידתיות והתאמה בין ההליך למטרה; מדרג נקיטת הליכים מהקל לכבד; עקרון תום הלב, ולצד כל אלה ההכרה וההבנה שהליכי הוצאה לפועל יעילים, מוצדקים ומשכך ננקטים, רק עד הנקודה שבה החייב הופך לנטל על החברה. קורת גג כזכות בסיסית ויסודית בתרבות המשפטית שלנו היא כזו שבהעדרה החייב הופך לנטל על החברה. לא בכדי הליכי מימוש של זוכה מובטח שונים בתכלית מהליכי מימוש של זוכה רגיל (מרגע פתיחת התיק ועד המימוש בפועל).
17. בנסיבות אלה, איני מוצא את ההצדקה לממש את הנכס בעת הזו, ומשכך אף אין להידרש למבחן התועלת ולעבור לשלב הבא בבחינה כמפורט לעיל.
18. למעלה מן הצורך ובזהירות הנדרשת (נוכח העדר חוות דעת שמאי), אציין כי אף מבחן התועלת עומד בספק רב שעה שמדובר בדירה הנמצאת בקומה שנייה בבניין מגורים בעפולה, כאשר גודלה על פי נסח הרישום המצוי בתיק הוא 40 מ"ר. הדבר מתחדד במיוחד על רקע העובדה שהתיק האחר מתנהל רק נגד החייב 1 כאן, שהינו בעלים של מחצית מהנכס. ברי כי המשך הליך המימוש יחייב הגשת תביעה לפירוק שיתוף על כל המשתמע מכך.
19. הזוכה בתיק האחר יפעל אם כן בכל הליך העומד לרשותו שם לגביית החוב כלפיו. כמובן שאם הנסיבות תשתנינה מהותית ואם יתחמק החייב מחובותיו בחסות ההסדר כאן, רשאי יהיה הזוכה בתיק האחר לחדש בקשתו.
20. הבקשה נדחית אם כן.
21. אין צו להוצאות.

____________

איתי כרמי, רשם