תיק 13-99806-09-5

 זוכים  -  זוכים שונים בתיק האיחוד. 

מונחת לפני בקשת מר ׁׁלהלן: " החייב ") לקבלת צו הפטר בהתאם לתיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").

רקע כללי:

2. ביום 8/10/15 הגיש החייב בקשה למתן צו הפטר.
3. ביום הגשת בקשת ההפטר התנהלו כנגד החייב 4 תיקים בהוצאה לפועל וסך חובותיו בהם עמד ע"ס 556,343 ש"ח. החייב לא הצהיר בבקשתו על חובות חיצוניים להוצאה לפועל.
4. בהתאם להחלטה מיום 21/10/16 ולאחר שנראה כי הבקשה עמדה לכאורה בתנאי החוק, ניתנו צווי מידע מהגורמים המנויים בתוספת השנייה לחוק וכן נדרש החייב להשלים מסמכים וליתן פרטים נוספים.
5. לאחר שהחייב המציא את המסמכים הדרושים, נמסרו הפרטים הנוספים והתקבלו תשובות לצווי מידע, ניתנה החלטה ביום 8/3/16 על פתיחת התיק במסלול הפטר, בהתאם להוראות סעיף 69י7 לחוק. מועד דיון בבקשה נקבע ליום 9/5/16 בשעה 11.00.
6. הזמנות לדיון נשלחו לכלל הזוכים בתיקים הפרטניים בהוצאה לפועל. כמו כן, בוצע פרסום על פתיחת התיק במסלול הפטר וצוין מועד הדיון.
7. ביום 30/5/16 הגיש הנושה בנק אוצר החייל בע"מ זוכה בתיק פרטני מס' 13-11629-08-5 התנגדות למתן צו ההפטר וביום 29/6/16 הגיש החייב את תגובתו.
8. לדיון שנקבע התייצב החייב ובא כוחו והזוכים - בנק אוצר החייל בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ שהינו זוכה בתיק פרטני 02-15970-09-7, במהלכו נדונה התנגדות בנק אוצר החייל וכן נערכה לחייב חקירת יכולת.
9. בפתח הדיון הודיעה ב"כ הזוכה בתיק פרטני 02-15970-09-7 כי היא לא הגישה התנגדות לבקשת ההפטר של החייב והיא התייצבה על מנת לשמוע את הדיון.

10. בהודעת החייב מיום 25/9/16 הודיע זה כי הוא מוכן להפקיד את הסך של 6600 ש"ח, המהווה גילום של 12 חודשים נוספים על פי צו התשלומים , כ - "גילוי של רצון טוב ".

דיון והכרעה:

ההליך שלפני והמסגרת הנורמטיבית:

11. מטרת הליך ההפטר בהוצאה לפועל היא לאפשר לחייבים לקבל במסגרת הליך בהוצאה לפועל את ההפטר שהיו זכאים לקבל לו פנו להליך של פשיטת רגל. בהתאם, חייבים שלא היו זכאים לקבל הפטר במסגרת הליך פשיטת רגל לא יקבלו הפטר גם במסגרת ההליך בהוצל"פ. ראו: דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה)(הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה – 2015, ה"ח 933, בעמוד 789.
12. כב' השופט עודד מאור ברעצ ( ת"א) 48590-11-15,גבריאל – אורן בו שעיה נ' מועצה אזורית שומרון ( פורסם במאגרים המשפטיים ), תיאר את ההליך של מתן הפטר בהוצאה לפועל כמסלול קצר, מהיר ועוקף של הליכי פשיטת הרגל, כאשר דרך המלך למתן הפטר מהחובות הייתה ועודנה בדרך של  פנייה להליך פשיטת הרגל.
13. מסלול ההפטר בהוצאה לפועל מעמיד תנאי סף מחמירים יותר לזכאות להפטר מאלו של צו ההפטר מכוח פקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש ], תש"ם – 1980 ( להלן: "פקודת פשיטת הרגל " ). אולם, תוצאות צו ההפטר שניתן מכוחו זהות לאלה של ההפטר הניתן מכוח פקודת פשיטת הרגל. ראו : דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל הנ"ל, שם בעמוד 789.
14. מאחר ובתיק זה הוגשה התנגדות לבקשת ההפטר ונערך בה דיון במעמד הצדדים בהתאם להוראות סעיף 69י12(א לחוק, יש צורך להכריע בהתנגדות בהתאם להוראות סעיף 69י12(ב) לחוק . ככל וההתנגדות תידחה, תינתן החלטה בבקשת החייב למתן צו הפטר בהתאם לסע' 69י13(א) לחוק.

התנגדות הזוכה - בנק אוצר החייל בע"מ :

א. טענות הצדדים, בקצרה :

15. הזוכה טוען כי מתקיימים במקרה זה הסייגים למתן צו הפטר, כאמור בסעיפים 69י3(א)(3) ו- 69י4(א)(4) לחוק.
16. לטענת הזוכה, מתן צו הפטר יהווה פגיעה כלכלית משמעותית בו ובהתאם לסע' 69י4(א)(4) לחוק אין מקום ליתן הפטר לחייב.
17. בכתב ההתנגדות של הזוכה הוא מפנה לסכום החוב של החייב כלפיו העומד ע"ס של כ- 386,000 ש"ח וניתן לקבוע כי מתן הפטר יביא לפגיעה משמעותית בבנק ( סע' 9 להתנגדות). עוד נטען כי מצבו של הבנק יורע משמעותית באם ינתן צו הפטר, ויש לקחת בחשבון כי לבנק חייבים נוספים שאם גם אלו יקבלו צו הפטר, הבנק ייפגע.
18. בפתח הדיון, התבקש ב"כ הזוכה, עוה"ד דורון זר, לפרט לגבי עילת התנגדות זו, והוא טען כדקלמן:

" .... אני מתייחס לטענה כי ההפטר יגרום לפגיעה כלכלית בנושה, אני משיב כי אני מייצג את בנק

      אוצר החייל, זה בנק קטן . "

בהמשך דבריו טען ב"כ הזוכה,  ניתן לבדוק את מאזני הבנק, הרווחים של בנק אינם גדולים

 וכי מתן צו הפטר לחייב יביא להפסד לבנק.

19. הזוכה טוען לחוסר תום לב של החייב ביצירת החוב כלפיו מאחר ואביו של החייב הוא זה שניהל בפועל את חשבון הבנק, ומפנה לכך כי החייב מסר בידיו כרטיס בנקט.
20. עוד טוען הזוכה כי לחייב 800 ש"ח פנויים מיידי חודש, והמדובר בחייב צעיר יליד 1983. כוונת המחוקק, לטענת ב"כ הזוכה, אינה ליתן הפטר לחייבים בגיל זה אלא למבוגרים וחולים ויש לערוך לחייב תוכנית פרעון לצורך תשלום חובותיו לתקופה קצובה.
21. הזוכה הפנה לקיומה של קרן פנסיה המתנהלת ע"ש החייב בכלל פנסיה וגמל בע"מ ולטענתו הדבר מהווה עילה לדחיית הבקשה על פי הוראות סעיף 69י3(א)(3) לחוק. עוד הפנה הזוכה לקיומו של פק"מ בחשבון הבנק של אם החייב, עימה הוא מתגורר. נטען כי יש לברר מקור הסכום שהיא מחזיקה בחשבונה.
22. בתגובה לטענות הזוכה, טען החייב כי הפיקדון בחשבונה של אימו הינו שלה וצפוי לשמש אותה בתקופת הפנסיה. מקורם של הכספים בפדיון קרן השתלמות שלה וכן סכומים שהתקבלו מאימה ומאם בעלה ז"ל.
23. לגבי קרן הפנסיה שלו המתנהלת בחב' כלל הסביר החייב כי מדובר בקרן פנסיה שנפתחה על ידי המעבידה שלו דהיום, וכוללת פיצויי פיטורין.
24. בכל הנוגע להתנהלות בחשבון בבנק אוצר החייל ויצירת החוב, נטען על ידו כי החוב נוצר לאחר שהשתחרר מצה"ל והפעולות בבנק בוצעו אביו, שהיה בקשר טוב עם פקידי הבנק. החייב הדגיש כי  הוא עצמו לא נהנה מכספי הבנק.
25. בנוגע לפרעון החוב, נטען כי שולם על ידי ערב לחוב זה הסך של 40,000 ש"ח, אשר לא הוקטן בהתאם בתיק ההוצאה לפועל.
26. בעניין ההפרש בין ההכנסות וההוצאות החודשיות נטען כי החיים הינם דינמיים ומדובר בעודף המצוי על הנייר בלבד.
27. החייב דוחה את דרישת הזוכה לתוכנית פרעון, טוען כי אין המדובר בכוונת המחוקק וכי הוא עמד בכל התנאים לקבלת צו הפטר.

ב. דיון והכרעה בהתנגדות :

28. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי בתיק האיחוד ובתיקים הפרטניים, עיינתי בהתנגדות ובתגובה, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ולאור תמונת הדברים שנפרסה בדיון, אני רואה לדחות את התנגדות הזוכה.
29. ראשית ובכל הקשור לטענת הזוכה כי מתקיים במקרה זה הסייג הקבוע בסעיף 69י4(א)(4) לחוק , אני רואה לדחותה מאחר והזוכה לא עומד בהוראות החוק לשם הוכחת סייג זה. כל זאת מעבר לכך כי במקרה בו הזוכה הינו בנק, המדובר בטענה שמעוררת תמיהה, אם לא למעלה מכך.
30. על מנת לבחון את מידת הפגיעה הכלכלית בנושה הטוען לקיום סייג זה יש לפעול בהתאם להוראות סעיף 69י4(א)(4)(א) לחוק. יש לבחון את סכום החוב לזוכה, סכום התשלום החודשי שהחייב מעביר לזוכה מיידי חודש וכן את מצבו הכלכלי של הזוכה לטוען הסייג.
31. סכום החוב של החייב לזוכה בתיק הפרטני עומד ע"ס כ- 360,000 ש"ח בעת הגשת הבקשה למתן צו הפטר, כאשר קרן החוב בהתאם לפסק הדין מיום 30/11/08, עמדה ע"ס 109,763 ש"ח. מעבר לסך של 40,000 ש"ח שאין מחלוקת ששולם על ידי ערב ע"ח החוב ולא הוקטן כנדרש על ידי ב"כ הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, התשלום החודשי שהועבר מתיק האיחוד של החייב עמד ע"ס 350 ש"ח. במצב זה ברור כי מדובר בתשלום זניח לחלוטין שמביא לכיסוי חלק קטן מהריבית החודשית שנוספת על קרן החוב.

בכל הקשור לבדיקת מצבו הכלכלי של הזוכה הטוען לסייג זה, ב"כ הזוכה בחר שלא להביא נתונים לגביו, ונראה שלא בכדי, והסתפק בטענה כי מדובר בבנק קטן, הרווחים שלו אינם גדולים וצו ההפטר יביא לבנק הפסד. 

אף בהעדר נתונים שנדרש היה ב"כ הזוכה להמציא לגבי מצבו הכלכלי של הנושה הטוען לקיום הסייג, נראה שלא ניתן להתעלם מהפרסומיים הרשמיים לגבי מצבו הכלכלי של הזוכה, שרק מחזקים את התהיות שמעלות טענות ב"כ הזוכה, כמפורט להלן.

מהפרסומים עולה כי הזוכה, בנק אוצר החייל בע"מ, הינו בנק מסחרי שפועל משנת 1946, ומהווה חלק מקבוצת הבינלאומי שהציגה ברבעון השני של שנת 2016 רווח נקי של 134 מיליון ש"ח  ובשנת 2015 כולה רווח נקי של 446 מיליון ש"ח.

 לשם הדוגמא, בשנת 2014 הרווח הנקי של בנק אוצר החייל בלבד עמד על  44.2 מיליון ש"ח.

האם מדובר במקרה בו צו הפטר לחייב בתיק זה יגרור פגיעה כלכלית משמעותית בנושה ?.  נראה שהתשובה שלילית, לשון המעטה.

32. מעבר לכך, מדברי ב"כ הזוכה המלומד ניתן להבין כי ההתנגדות אינה למתן צו הפטר לחייב בתיק זה אלא להוראות תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל ולמתן צו הפטר לחייבים, שכן יש לטענתו להסתכל באופן רוחבי על כלל החייבים של הבנק. דין טענה זו להידחות שכן הפגיעה הכלכלית הנבחנת הינה נקודתית ולגבי החייב המבקש את צו ההפטר. עיון בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה)(הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה – 2015, מחזקת מסקנה זו. כך נרשם בעמוד 793 בקשר לסעיף 69י4 לחוק  :

     " ... יובהר כי במקרה של נושה אחד שכמה חייבים שלו מועמדים לקבל הפטר, תיבדק הפגיעה

         הכלכלית בנושה לגבי כל חייב בנפרד , ולא ייבחן הנזק הכולל שנגרם לאותו נושה ".

לאור כל האמור, אני דוחה את טענת הזוכה כי מתקיים במקרה זה הסייג למתן צו הפטר המופיע בסע' 69י(4)א)(4) לחוק.

33. בנוגע לטענת הזוכה כי קרן הפנסיה של החייב המתנהלת בחב' כלל גמל ופנסיה בע"מ הינה נכס בעל ערך שניתנת לעיקול ומימוש ומשכך החייב אינו עומד בתנאי המופיע בסע' 69י3(א)(3) לחוק, אני רואה לדחותה.
34. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי לא ניתן לעקל את כספי הפנסיה או את כספי פיצויי הפיטורים שהפקידה מעסיקה עבור העובד, בוודאי שטרם הגיע המועד שהחייב זכאי לכספים אלו, ויש לזכור כי במקרה שלפנינו המדובר בחייב יליד 1983, העובד משנת 2006 ואילך אצל אותה המעסיקה. ראו: ברע 16517-05-11 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ ( בניהול מיוחד ) נ' חמוד גאסר סלימאן ואח' ( פורסם במאגרים המשפטיים ) ; רע"צ 33771-02-15 אורי רביבי נ' Veraltnufs und Beteiligungs Gmbh Textilhandel OUI KG PMN ואח'  ( פורסם במאגרים המשפטיים ). 
35. אף מעבר לכך, סעיף 69י3(א)(3) לחוק קובע כי משכורת או הכנסה אחרת שהחייב זכאי לה, אין לראותם כנכס. כך, התוצאה במקרה של קיום כספים מסוג זה ובכל הקשור להליך ההפטר, מביאה למסקנה כי אין מדובר בנכסים בעלי ערך שניתנים לעיקול ומימוש.
36. בנוגע לטענת הזוכה בדבר חוסר תום לב בדבר אופן יצירת החוב והסייג למתן צו הפטר המופיע בסע' 69י4(א)(1) לחוק, אני רואה לדחותה.

37. הוראות סעיף 69י4(א) לחוק מפנות לעובדות המסייגות מתן הפטר המפורטות בסעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל ויש לבחון את התנהלות החייב לאור הוראות פקודת פשיטת הרגל בסעיף זה.

ב"כ הזוכה טען כי העובדה שאביו של החייב ניהל בפועל את החשבון שפתח החייב, תוך עצימת עיניים של החייב בקשר להתנהלות והמשיכות שבוצעו מהחשבון, הינה התנהלות בחוסר תום לב.

38. לאחר ששקלתי טענתו זו של ב"כ הזוכה אינני רואה, בנסיבות התיק שלפני, בה עובדה המסייגת מתן הפטר, כאמור בסעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

חוסר תום לב הינו מושג רחב ביותר ויש להתייחס אליו על רקע הנתונים הספציפיים בכל הנוגע לחייב המסוים שעומד לבחינה. נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה הינה אלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ממועד יצירת החוב ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. ראו : ע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי ( פורסם במאגרים המשפטיים ).

במקרה שלפני עומד בחור צעיר, חייל משוחרר אשר שם את ביטחונו ואמונו באביו ומה יותר טבעי מכך. יש לזכור כי המדובר בחוב שנוצר לפני קרוב ל- 10 שנים. החייב היה  נתון להליכי הוצאה לפועל בתיק הפרטני משנת 2008 ובתיק האיחוד משנת 2009. החייב לא יצר חובות בתקופה זו ועמד בצו התשלומים שנקבע בתיק האיחוד משנת 2009 ועד היום.

בית המשפט העליון קבע בפסק הדין בע"א 3224/07 כי הנתון של חלוף הזמן ראוי שיקבל משקל לזכותו של חייב ולטעמי המקרה שלפני הינו המקרה המתאים לישום הלכה זאת.

39. בכל הנוגע לטענת ב"כ הזוכה כי תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל מיועד לחייבים בגיל מסויים, הסובלים מבעיות רפואיות, אין לי אלא לדחות טענה זו . מהוראות החוק וכן מעיון בדברי ההסבר להצעת החוק, אין כל בסיס לטענה זו. המחוקק ביקש לאפשר לחייבים לפתוח דף חדש בחיים מבחינה משפטית וכלכלית, ללא הגבלת גיל או מצב רפואי, ומה יותר נכון מלעשות כן בגיל בו מצוי היום החייב ( 33 ), הכל בכפוף לכך שהחייב אכן עומד בתנאים המופיעים בסימן ב' לפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל.
40. כך אף דרישת ב"כ הזוכה לערוך לחייב תוכנית פרעון לתשלום חובותיו ברוח הרפורמה בהליכי פשיטת רגל שהחלה לאחר חודש 9/13, אני רואה לדחות את הדרישה וטענה זו. אין המדובר בכוונת המחוקק, הדבר אינו עולה כלל מהצעת חוק ההוצאה לפועל ( תיקון 47 והוראת שעה ( ( הפטר לחייב מגבל באמצעים ), התשע"ה - 2015 . כאן המקום לציין כי החייב לא הניח הצעת הסדר לנושיו, מלבד הוספת הסך של 6600 ש"ח, כאמור.
41. אני דוחה את בקשת הזוכה לחקור את מקור הכספים שמחזיקה אימו של החייב בחשבון הבנק שלה, הן מאחר ולא הוצגה טענה ממשית לא כל שכן בדל ראיה שיש לכספים אלו קשר לחייב והן מאחר ואין המדובר בסמכות הכרעה בפורום ההוצאה לפועל.
42. בכל הנוגע לטענת הזוכה לפער של כ- 800 ש"ח בזכות בין ההכנסות וההוצאות החודשיות של החייב, אינני רואה בכך עילה לדחיית בקשת ההפטר. אני מקבל את הסברי החייב כי מדובר בסכום דינמי המשתנה מחודש לחודש וקיימות, באופן טיבעי, הוצאות בלתי צפויות. מעבר לכך, יש לזכור כי אין מדובר בסכום חודשי שאכן יכול להביא לפרעונם של חובות החייב.
43. לאור כל האמור ובמצטבר אני רואה לדחות את התנגדות הזוכה.
44. בשלב זה ובהתאם להוראות סעיף 69י13(א) לחוק, לאחר שנערך דיון במעמד החייב וחקירת יכולת, שוכנעתי כי מתקיימים לגבי החייב התנאים למתן צו הפטר ויש מקום להיעתר לבקשתו. אני רואה לקבל את הצעת החייב לתשלום הסך של 6600 ש"ח, המהווה הקדמת 12 תשלומים על פי צו התשלומים החודשי בתיק האיחוד.

45. סוף דבר, בכפוף לתשלום הסך של 6600 ש"ח בתיק האיחוד תוך 30 ימים מהיום, יינתן לחייב צו הפטר בהתאם לסעיף 69י15 לחוק.

באחריות ב"כ החייב להגיש הודעה מתאימה לתיק לאחר ביצוע התשלום.

                                                                                                _______________

                                                                                                                                  עופר שורק, רשם