פש"ר 1603-09-14 ס' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

לפני בקשת החייב להחיל את צו ההפטר שניתן בעניינו גם על חובותיו בגין דמי מזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

רקע עובדתי

1. כנגד החייב הוגשו 6 תביעות חוב בסך כולל של 381,939 ₪ מתוכם סך של 189,126 ₪ בדין קדימה בגין חוב מזונות למל"ל.

2. עוד בטרם ניתן לחייב צו הפטר חלוט, הגיש החייב את בקשתו במסגרתה ביקש כי צו ההפטר שיינתן לו יוחל אף על חוב המזונות הנ"ל, היא הבקשה שלפני.

3. בדיון מיום 1.11.16 התקבלה המלצת הנאמן לפיה החייב יוסיף לקופת הכינוס סך של 20,000 ₪, וכן יסדיר את חוב הפיגורים בסך 1,000 ₪, ויינתן לו הפטר מחובותיו ברי התביעה נוצרו קודם למתן צו הכינוס.

    

   טענות החייב

4. החייב, יליד 1951, בן 65 כיום, גרוש ואב ל-4 ילדים בגירים, הצעירה שבהם בת 21.

5. לטענת החייב, הוא סובל משלל בעיות רפואיות, הן במישור הפיסי והן במישור הנפשי. אמנם לא נקבעה לו דרגת נכות או אי כושר עבודה, אך לטענתו, בשל מצבו מתקשה הוא למצוא עבודה המתאימה לגילו ולמצבו הבריאותי, ולתפקד באופן שוטף.

6. לטענת החייב הוא סובל מהפרעות דיכאון, אסתמה, ופריצת דיסק. כמו כן, ממסמכים רפואיים שצירף עולה כי לחייב אובחן גידול ממאיר בבלוטת התריס, שהוסר, ולטענתו, כעת הוא מצוי במעקב רפואי. עוד טוען החייב, כי מאז אבחון הגידול הוא מצוי בחרדות מהישנות המחלה, המתבטאות בחוסר נוחות יום יומית, קשיי שינה ואכילה, והרגשה נפשית קשה. גם טענות החייב בדבר התדרדרות מצבו הנשפי נתמכו במסמכים רפואיים שצורפו לבקשתו.

7. בשל מצבו, טוען החייב, מתקשה הוא לעבוד. ביום 1.9.15 פוטר מעבודתו כסדרן בתחנת מוניות, ולאחר סיום התקופה בה היה זכאי לדמי אבטלה, מקבל הוא מהמל"ל קצבת הבטחת הכנסה בסך 2,050 ₪, אשר מספיקה לו למוצרים בסיסיים בלבד.

8. החייב מציין בבקשתו כי הוא נושא בהוצאות שכירות בסך 3,000 ₪ לחודש, וכי מלבד קצבת הבטחת ההכנסה לה הוא זכאי, אין לו כל הכנסה נוספת. בשל כך, טוען החייב, מסתייע הוא בקרובי משפחה וחברים המסייעים לו ומעבירים לידיו סך של כ-1,000-1,500 ₪ מדי חודש לצורך השלמת דמי השכירות והוצאות נוספות כגון אוכל ותרופות. לטענת החייב, הוצאותיו הינן בסיסיות ביותר, וברי כי אין לו את האמצעים להתמודד עם חובו למל"ל, וכן כי כל קיזוז שייעשה מקצבת הבטחת ההכנסה אותה הוא מקבל יפגע בו עוד יותר.

9. החייב מוסיף וטוען, כי חובו למל"ל הינו חוב ישן, כאשר תיק ההוצאה לפועל בגינו נפתח כבר בשנת 1982, לפני כ-34 שנים, וכי ממועד פתיחת התיק ועד היום לא נעשה כל צעד מטעם המל"ל לגביית סכום כלשהו מהחייב, כך שניתן להסיק כי המל"ל ויתר על חובו. כמו כן, טוען החייב, כי עיקרו של החוב הינו הפרשי הצמדה וריבית, וכן כי גרושתו הפסיקה לגבות את תשלומי המזונות הן מהחייב והן מטעם המל"ל, עוד כשהייתה ביתם הקטנה שלה ושל החייב בת 10 (קרי, לפני כ-11 שנים), שכן ויתרה על תשלום המזונות.

10. כמו כן, טוען החייב, כי יצר את חובותיו בתום לב והתנהל כדין במהלך הליך פשיטת הרגל, תוך שהוא מקפיד על הגשת הדוחות הדו-חודשיים ועל ביצוע התשלומים החודשיים במועדם. נוכח כל האמור, טוען החייב כי יש לפטור אותו אף מחוב המזונות למל"ל.

     

    טענות המל"ל

11. בתגובה מיום 26.9.2016 התנגד תחילה המל"ל לבקשה.

12. לטענת המל"ל בתגובה האמורה, מתן הפטר מחוב מזונות הינו נדיר ביותר, שכן יש בכך כדי לסתור את התכלית הסוציאלית של האיסור לכלול חוב מזונות במסגרת צו הפטר, והיא הגנה על הזכאים למזונות כאשר החייבים נמנעים מלמלא את חובת תשלום המזונות.

13. מתן הפטר מחוב מזונות פוגע בהבטחת הקיום לזכאים למזונות ואף עלול לעודד חייבים שלא לשלם את המזונות בהם חויבו, ביודעם שהם ממילא יקבלו הפטר ותשלומי המזונות ישולמו מכיסה העמוק של המדינה באמצעות המל"ל.

14. עוד טען המל"ל, כי מתן הפטר מחוב מזונות אף פוגע בקופת המדינה, שהרי המל"ל הופך למממן קבוע של חייבים הנמנעים מקיום פסקי דין הקובעים חיוב במזונות.

15. המל"ל הוסיף וציין במסגרת תגובתו, כי גם אם לא ניתן לחייב הפטר לגבי חובו במזונות, תמיד עומדות לו ההגנות של חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, לפיהן מתבצעת לחייב חקירת יכולת וראש ההוצאה לפועל יכול לקבוע תשלום התואם את יכולתו של החייב לפי חקירת היכולת שנערכה לו.

16. לסיכום ציין המל"ל, כי לאור הנסיבות האישיות של החייב, ובהתאם להלכה הפסוקה, אין להחיל את צו ההפטר על חובו של החייב בגין דמי המזונות.

17. יחד עם זאת, בהודעת הכנ"ר מיום 6.12.2016 עדכן הכנ"ר כי נוכח נסיבותיו המיוחדות של החייב שבפני, לאחר שיג ושיח בין נציג הכנ"ר לב"כ המל"ל הודיע ב"כ המל"ל כי לא יתנגד לבקשה, וכן הוסכם כי בנסיבות המיוחדות של תיק זה, ומבלי שיהא בעמדת הכנ"ר ו/או המל"ל משום הסכמה גורפת או הנחיה לתיקים אחרים, הכנ"ר אינו מתנגד כי יינתן לחייב הפטר אף מחוב המזונות למל"ל.

     

    עמדת הנאמן

18. במסגרת דו"ח מסכם שהגיש הנאמן ביום 5.10.16, התייחס הוא לבקשת החייב להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות.

19. הנאמן ציין בדו"ח המסכם, כי הסתבכותו של החייב החלה בשנת 1991 כתוצאה מחתימה על ערבויות, ובפרט ערבות לחבר, לבנק הבינלאומי, וכן מסירת המחאות לגורמים שונים. לשיטת הנאמן, לא אותרו ממצאים המצביעים על חוסר תום לב ביצירת החובות.

20. עוד ציין הנאמן, כי החייב גר בשכירות ואין לו נכסים או זכויות כלשהם, לאור מצבו הרפואי אינו עובד וזכאי לקצבת הבטחת הכנסה מהמל"ל. למבקש 4 ילדים בגירים. לשיטת הנאמן, יש לפטור את החייב מחוב המזונות למל"ל, נוכח הנסיבות המתוארות, נוכח מועד היווצרות החובות, ובמיוחד נוכח הכנסתו ומצבו הבריאותי, הגם שלא נקבעה לו נכות.

21. הנאמן הוסיף וציין כי לצורך מתן ההפטר יוסיף החייב סך של 20,000 ₪ לקופת הכינוס, ודי בכך כדי לפטור אותו, אף מחוב המזונות, נוכח נסיבותיו המיוחדות.

22. במהלך הדיון מיום 1.11.16 צין הנאמן כי פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון קובעת כי רשימת התנאים שנקבעה בפסיקה לשם מתן הפטר מחוב מזונות אינה רשימה סגורה, ושאין חובה כי לחייב תיקבע דרגת נכות מסוימת, אלא יש להסתכל על מכלול הנסיבות בעניינו.

     

    עמדת הכנ"ר

23. כאמור לעיל, מעמדת הכנ"ר, עולה כי בנסיבות המיוחדות של תיק זה, ומבלי שיהא בעמדת הכנ"ר משום הסכמה גורפת או הנחיה לתיקים אחרים, הכנ"ר אינו מתנגד כי יינתן לחייב הפטר אף מחוב המזונות למל"ל.

     

     

     

     

    דיון והכרעה

24. סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה") קובע כי צו הפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה, מלבד חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות. יחד עם זאת, העניק המחוקק לבית המשפט מרחב של שיקול דעת לעניין ההפטר מחבות זו ואופן יישומו.

25. ברע"א 3050/12 פרופ' יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו (פורסם בנבו, 18.11.2012) קבע כב' השופט הנדל כי הסמכות לקבוע את מעמדו של חוב המזונות, לאחר מתן ההפטר, מסורה לבית המשפט לפשיטת רגל, ועליו לדון בסוגיה בעצמו ולא להעבירה לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה.

26. בעקבות הכרעתו זו של בית המשפט העליון, חזר הדיון בסוגיית ההפטר מחוב המזונות של החייב, פרופ' גמזו, לבית המשפט של פשיטת רגל.

27. ביום 02.09.2013 ניתנה הכרעתו של בית המשפט של פש"ר בעניין, במסגרת פש"ר (ת"א) 1253/06 גמזו נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 2.9.2013) (להלן: "עניין גמזו"). במסגרת הכרעתו, איזן בית המשפט בין השיקולים השונים המנחים אותו בדיון בסוגיה, ובהם החשיבות שבפתיחת דף חדש בחיי החייב תוך בחינת תום ליבו ונסיבות חייו מחד, לבין אינטרס הנושות לקבל את כספן מאידך, תוך שהוא עומד על כך כי חלוף הזמן יש בו כדי לאיין את מעמדו הגבוה של חוב מזונות ולהפכו לחוב "רגיל", כמו גם להקהות מעוקצו ככלל. בהינתן גילו של החייב, אשר היה כבן 62; גובה הכנסתו שעמדה על סך של כ-4,000 ₪; העובדה כי לא היו ברשותו נכסים ברי מימוש; מצבו הבריאותי הרעוע של החייב; גילה של ביתו הזכאית למזונות, שהייתה כבת 44 במועד מתן ההחלטה, וכן מצבן הכלכלי השפיר באופן יחסי של הנושות והמסקנה כי הנושות גבו כבר בעבר סכומים ניכרים מהחייב, הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה לפיה כי יש ליתן הפטר לחייב גם מחוב המזונות.

28. יחד עם זאת, בית המשפט בעניין גמזו הכיר בכך כי מסקנתו הינה חריג לכלל הקבוע לפיו חוב המזונות לא ייכלל במסגרת הפטר מחובות.

29. במסגרת ע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נ' יוסף גמזו (פורסם בנבו, 3.5.2015), אושרר פסק הדין בעניין גמזו שעה שנקבע כי "רק במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות" והמקרה האמור נופל באחד אותם מקרים חריגים אשר בהם יש מקום להפטר מלא מחוב המזונות.

30. בין לבין ניתן פסק דינו של כב' השופט י' עמית, ברע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (פורסם בנבו, 29.1.2014) במסגרתו העניק בית המשפט העליון הפטר לחייב מחוב מזונות. באותו המקרה, חוב המזונות התגבש אל מול המל"ל, שעה שהחייב לא שילם את מזונות ילדיו, והמל"ל נכנס בנעליו, שילם את מזונות הילדים וזקף את חוב החייב כלפיו. המל"ל ביקש לבצע קיזוז חודשי בשיעור של 10% מקצבת הנכות לה היה זכאי החייב מדי חודש.

31. בית המשפט העליון העניק לחייב הפטר מלא מהחוב כלפי המל"ל, וזאת בעיקר נוכח נסיבותיו האישיות, תוך שהוא נותן דעתו לגילו של חוב המזונות, שכן תיק ההוצאה לפועל נפתח כ-30 שנה קודם לכן; גילו של הזכאי למזונות, אשר היה בן 34; גילו של החייב, אשר עמד על 62 שנה; מצבו הרפואי של החייב, אשר היה מוכר על ידי המדינה כנכה בשיעור של 100% ומצבו הכלכלי החמור, בהינתן העובדה כי החייב התקיים מקצבת נכות בלבד, בגובה של 2,497 ₪ (לאחר קיזוז ביטוח בריאות), סכום הנמוך אף מקו העוני לאדם בודד. כן עמד בית המשפט העליון על כך שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל קיבל המל"ל דיבידנד בסך של 10,000 ₪.

32. לפני כשנה, ניתן פסק דין נוסף מלפני בית המשפט העליון בענין ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (פורסם בנבו, 22.10.15) (להלן: "עניין סלימאן") במסגרתו מנה בית המשפט את השיקולים שנקבעו בפסיקה כשיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו לשקול באם להחיל צו הפטר על חוב מזונות והם, כושר הפרעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם מדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים למזונות לקיום מינימאלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל.

33. עוד נקבע בעניין סלימאן, כי רשימת השיקולים הנ"ל אינה רשימה סגורה, וכי יש לתת משקל אף לשאלת תום הלב של החייב.

34. בעניין סלימאן קבע בית המשפט העליון כי נוכח הכנסת משק ביתו של החייב, אשר הייתה נמוכה מ-7,800 ₪ עבור 4 נפשות, הכנסה נמוכה מקו העוני באותה עת, מצבו הרפואי של החייב אשר הקשה עליו לשוב לעבוד, והעובדה שעל שולחנו של החייב היו סמוכות שתי קטינות, יש לאפשר את קיומו בכבוד ולפטור אותו מחוב המזונות. בהחלטתו הביא בית המשפט העליון בחשבון אף את העובדה כי חוב המזונות נוצר כ-30 שנה קודם למתן פסק הדין, וכן את תום ליבו של החייב במסגרת ההליך ובעת יצירת החובות.

35. לאחרונה ניתנו מספר החלטות על ידי בתי המשפט המחוזי המחילות את ההפטר על חוב המזונות. כך למשל, תיק פש"ר 1308-01-11 מ.ו נ' מיכה צמיר (פורסם בנבו, 7.6.2016), עסק בבקשת חייב לתת לו הפטר גם על חוב מזונות קטינים בסך של 200,000 ש"ח אותו הוא חב כלפי המוסד לביטוח לאומי. דובר בחייב בן 64 גרוש ואב לארבע ילדים בגירים בגילאי 30-42 אשר תיק ההוצאה לפועל נפתח נגדו בשנת 1990 וכן בעל מצב בריאותי בכי רע, בהיותו בעל נכות רפואית צמיתה בשיעור של 29% עקב בעיות לב ולחץ דם. הכנסתו של החייב הסתכמה בסך של כ- 2,000 ₪ לחודש בגין הבטחת הכנסה. בית המשפט מצא כי נסיבות החייב ונסיבות הבקשה, כמתואר לעיל, מצדיקים, באופן חריג, היעתרות לבקשת ההפטר מחוב המזונות.

36. החלטה נוספת ניתנה במסגרת תיק פש"ר (ת"א) 57008-07-13 סטרולוביצי נ' כנ"ר (פורסם בנבו, 3.11.2016) הדנה בעניינו של חייב בן 61, הסובל מבעיות רפואיות, אינו עובד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה של המל"ל בסך 2,050 ₪ לחודש וכן מאיסוף בקבוקים, עיסוק ממנו מרוויח סך של כ-1,000 ₪ לחודש. בעניין זה קבע כב' השופט חסדאי כי יש לפטור את החייב מחוב המזונות שלו למל"ל בסך 143,000 ₪ שכן ילדיו בגרו זה מכבר, הכנסתו נמוכה, מצבו הבריאותי אינו שפיר, חוב המזונות הינו חוב ישן, אין ברשות החייב נכסים כלשהם, ואין כל טענה כי חובותיו נוצרו בחוסר תום לב.

37. בהחלטה הנוספת, בפש"ר (ת"א) 50945-05-11 בן שושן נ' כנ"ר (פורסם בנבו, 3.11.2016), נדון עניינו של חייב בן 61 אשר מתקיים מגמלת הבטחת הכנסה מהמל"ל בסך של 3,140 ₪ לחודש, אינו עובד בשל בעיות רפואיות ובשל גילו, מוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור 28%, ונעדר כל נכסים נוספים. בית המשפט פטר את החייב מחוב מזונות למל"ל בסך של כ-106,000 ₪, חרף התנגדות המל"ל, נוכח העובדה שדובר בחוב עבר, שעה שבנו הצעיר של החייב היה בן 31 בעת מתן ההחלטה, נוכח העובדה כי החייב אינו עובד, מצבו הבריאותי אינו שפיר וקיים ספק בדבר יכולת השתלבותו במעגל העבודה, וכן נוכח תום ליבו בעת יצירת החובות

    [וראה גם החלטתי בתיק 8548-08-14 בר כוכבא דערי נ' כנ"ר (פורסם בנבו, 9.11.2016) וכן החלטתי בתיק 30758-01-13 רחמים חוכימה נ' כנ"ר (פורסם בנבו, 16.11.16)].

38. הנה כי כן, בית המשפט יעתר לבקשת חייב להחלת ההפטר על חוב המזונות, אך באופן חריג, בכפוף לתנאים המפורטים לעיל ושעה שנסיבות החייב ונסיבות הבקשה מצדיקות זאת.

     

    מן הכלל אל הפרט

39. לאחר עיון בבקשה, ובשים לב למגמות הפסיקה בעניין, ובהינתן העובדה כי הנאמן, המל"ל והכנ"ר, אינם מתנגדים לבקשה, מצאתי כי בנסיבות עניינו של החייב דין הבקשה להתקבל.

40. גם מבחינת הבקשה לגופה, עולה כי עסקינן בחייב מבוגר, בן 65, אשר מצבו הבריאותי אינו שפיר, כפי שעולה ממסמכים רפואיים שצירף. סך כל הכנסותיו, כעולה מבקשתו, עומד על סך של 2,050 ₪ לחודש מקצבת הבטחת הכנסה מהמל"ל, הכנסה שסביר כי לא תגדל משמעותית שכן בהתחשב במצבו הרפואי של החייב ובגילו, קיים ספק באשר ליכולתו לשוב למעגל העבודה; חוב המזונות הינו חוב ישן, שעה שתיק ההוצאה לפועל נפתח כבר בשנת 1982, קרי לפני כ-34 שנים, ומשכך, בהתאם לקבוע בפסיקת בית המשפט העליון, מאבד מאופיו המקורי ומתקרב במהותו לחוב כספי רגיל; ילדי החייב וגרושתו בגירים, הצעירה ביניהם כבת 21, כך שהחייב אינו חב עוד בסיפוק צרכי המחייה שלהם, והגרושה אף ויתרה זה מכבר על תשלומי המזונות, ובבעלות החייב אין נכסים נוספים.

41. אף בחינת תום ליבו של החייב מעלה כי הוא עונה על השיקולים שנקבעו בפסיקה לשם מתן הפטר מחוב מזונות, שכן מהדו"ח המסכם שהגיש הנאמן, ביום 5.10.16 עולה כי לא אותרו ממצאים המצביעים על חוסר תום לב ביצירת חובותיו של החייב, וכן כי שיתף פעולה באופן מלא במסגרת ההליך.

42. כמו כן, יש לתת משקל גם לעובדה כי נוכח הכנסתו הנמוכה של החייב, המבוססת כולה על קצבאות המל"ל, אי מתן הפטר מחוב המזונות עלול לפגוע בזכותו של החייב לקיום מינימאלי בכבוד.

43. נוכח האמור לעיל, לאור הפסיקה המובאת לעיל, וכן נוכח עמדת הנאמן והכנ"ר, ועמדתו של המל"ל, שאינו מתנגד לבקשה, הרי שנסיבות החייב ונסיבות הבקשה מצדיקות, באופן חריג, היעתרות לבקשת החייב להחלת ההפטר אף על חוב המזונות.

44. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

     

    המזכירות מתבקשת לשלוח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

     

     

    ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ז, 08 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.