ת"א 30089-04-13 חדאד ואח' נ' סיון ואח'

כללי 

1. בפני תביעה כספית בה נתבע סך של 411,689 ₪. בתביעה דורשים התובעים לפצותם בגין עלויות לתיקון נזקי רטיבות שהתגלו בבית שרכשו מהנתבעים, בגדרו של הסכם מיום 4.6.2012. מדובר בבית מגורים במושב כפר דניאל, הידוע כחלקה 261 בגוש 4599. הנתבעים החזיקו בזכויות בבית עד למועד מכירתו לתובעים על פי הסכם המכר הנ"ל.

    

2. לטענת התובעים, בטרם נקשרו בהסכם המכר, הבית הוצג להם כבית מגורים רגיל וסביר שאין בו בעיות מיוחדות. בהסכם המכר נכללה הצהרה של הנתבעים כי "אין בממכר ו/או בבית המגורים כל מום, פגם, קלקול או אי התאמה כלשהי, וכי כל המערכות המותקנות בבית המגורים פועלות ותקינות לחלוטין" (ס' 2.4). לפי כתב התביעה, זמן קצר לאחר שהתובעים קיבלו את הבית, הם הופתעו לגלות בקירותיו החיצוניים והפנימיים ליקויים שלא נראו בטרם ההתקשרות, ביניהם רטיבויות נרחבות ונזילות חמורות, טחב ועובש, הנובעים לדבריהם מבעיות מהותיות באיטום הבית ומליקויים בצנרת. התובעים טענו שפנו לנתבעים, אך אלה ניסו להתנער מאחריות וטענו שהטחב נוצר מחוסר אוורור, וכי לפני שמכרו את הבית העסיקו קבלן שיפוצים שטיפל בבעיות רטיבות.

    

3. התובעים טענו שהבית סובל מרטיבות רחבת היקף, ומבעיית אטימות בקירותיו ובחלונותיו. נטען כי הליקויים הוסתרו מהם בתחכום, בין היתר באמצעות כיסוי אזורי הרטיבות וצביעתם באופן שלא ניתן יהיה להבחין בהם.

    

4. התובעים הפנו לחוות דעת המהנדס מטעמם, מיכאל קרבצ'יק, שמצא כי הבית סובל מרטיבויות הנובעות מליקויים בצנרת, מחדירת מים מכיוון הגינה הצמודה לבית ומחדירת מים מחלונות הבית. המהנדס העריך את עלויות התיקונים בסך 354,435 ₪, לרבות דיור חלופי בתקופת השיקום. נטען כי המידע בדבר מצב הבית היה ידוע לנתבעים, אך הוסתר בכוונה, חרף היותו מידע מהותי שהיה בו כדי להשפיע על עצם החלטת הרכישה ועל המחיר שסוכם.

    

5. התובעים טענו להפרת הסכם, להפרת חובת תום הלב בניהול מו"מ ולעוולה, בכך שהנתבעים הציגו כלפיהם מצגי שווא. נדרשו פיצויים בגין נזק בהתאם להערכת המומחה מטעמם, ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך 50,000 ₪ המתבטאת, לפי הנטען, במגורים בבית "מעוטר" ברטיבויות, תפרחות וטיח מתפורר וריחות רעים, מה שהופך את חייהם וחיי ילדיהם לבלתי נסבלים.

    

6. הנתבעים השיבו כי טרם ההתקשרות נמסר לתובעים שהיו בעיות רטיבות במקומות מסוימים בבית ואלה תוקנו, והוצגו בפניהם המקומות בהם נעשו תיקוני רטיבות, תוך שנאמר שהעבודה מצויה בשלב התייבשות. הוסבר לתובעים כי לאחר חורף 2011, שהיה גשום במיוחד, בוצעו תיקונים ע"י מומחה לאיטום, ובעלות משמעותית. נטען כי התובעים שאלו במפורש וראו במו עיניהם את מהלך התיקונים. לטענת הנתבעים, החזקה בבית נמסרה לתובעים לאחר השלמת התיקונים והצביעה ע"י קבלן האיטום. נטען כי התובעים מנסים להיתמם, שעה שהעובדות היו ידועות להם לפני רכישת הבית. הנתבעים טענו כי בהסכם הצהירו שאין בבית פגם או קלקול, על בסיס הידיעה של התובעים לגבי הרטיבות שטופלה, ובהתאם לכך שקבלן האיטום היה צפוי להשלים את העבודות לפני מסירת הבית. הנתבעים ציינו כי הם שילמו לקבלן האיטום סך של 43,200 ₪ לתיקון בעיות רטיבות.

    

7. הנתבעים הפנו לסעיף 3 להסכם, לפיו "הקונים מצהירים ומאשר כי ראו ובדקו את הממכר ובדקו אותו לרבות מבחינה תכנונית ומבחינת זכויות המוכרים בו וכי בכפוף לנכונות הצהרות הקונים הם מוותרים על כל טענת מום בממכר". הנתבעים הדגישו כי מדובר בדירה פרטית שנמכרה כ"יד שנייה" והם אינם מחויבים באחריות קבלן. הנתבעים הוסיפו שההחזקה בבית נמסרה לתובעים ביום 15.7.2012 – חודש ימים לאחר מועד חתימת ההסכם. לטענתם, לא ייתכן שלאחר חודש של קיץ, התובעים גילו "לתדהמתם" את ליקויי הרטיבות. התובעים אמנם פנו לנתבעים בעת מסירה ההחזקה, ואולם רק לעניין טחב שולי במקלחת ההורים – בעיה שלפי קבלן האיטום נבעה מחוסר אוורור. הפנייה השנייה נעשתה כחמישה וחצי חודשים לאחר חתימת החוזה, וב"כ הנתבעים השיב שיש לפנות לקבלן האיטום. התובעים בחרו שלא לפעול בדרך זו, לא הקטינו את נזקיהם וגם לא אפשרו לנתבעים לתקן.

    

   במישור הדיוני

    

8. מטעם התובעים הוגשו תצהירים של אברהם חדד והילה כץ חדד (התובעים) וחוות דעת של המהנדס והשמאי מיכאל קרבצ'יק.

    

9. מטעם הנתבעים הוגשו תצהירי הנתבעים זיו סיוון ורוית טרינצ'ר-סיוון, תצהירו של דוד מימון – מנהל חברת "דלרסיז בע"מ", וחוות דעת של המהנדס יקי נחמן.

    

10. בית המשפט מינה מומחה מטעמו - המהנדס מיכאל מרטון. התובעים הגישו תצהירים משלימים לאחר שביצעו תיקונים בבית -- לדבריהם בהתאם להמלצות מומחה בית המשפט. התצהירים המשלימים הם של התובע אברהם חדד, ניר פלדמן – קבלן עבודות איטום, והקבלן זיני אורן עיוש. מטעם הנתבעים הוגשו תצהירים משלימים של הנתבעים, וחוות דעת משלימה של המומחה יקי נחמן.

     

11. הצדדים ויתרו על חקירות נגדיות. ב"כ הצדדים סיכמו בכתב. להלן אסקור את התשתית הראייתית שהוגשה על ידי הצדדים, ואערוך דיון והכרעה בשאלות שבמחלוקת.

     

    ראיות התביעה

     

12. אברהם חדד והילה כץ חדד (תצהיר משותף): אברהם והילה הצהירו כי רכשו את הבית בהסכם שנחתם ביום 14.6.12 (ס' 2). הבית הוצג להם בסוף חודש מאי והם ערכו סיור והבחינו שמתגוררת בו משפחה ושהוא מרוהט ומאובזר ובמצב טוב וללא בעיות מיוחדות (ס' 4). בביקורם השני בבית לא הבחינו בליקויים משמעותיים, פרט לתיקון בולט שהיה בשולי הקיר של חדר שינה הורים, כאשר ניכר שבוצע בצורה לא טובה. הנתבע אמר להם שהתיקון נבע מהצפה מחוץ לבית שחלחלה פנימה. הם הבחינו בתריס תקוע בסלון, והנתבע אמר להם שיפנה אותם לאיש מקצוע שיחליף את מנוע התריס. הם הריחו ריח עובש וראו נקודות שחורות בתקרת חדר האמבטיה. כששאלו את הנתבע בנוגע לכך, הוא אמר שמדובר בבעיית אוורור, ושהפתרון הוא להשאיר חלון פתוח באופן קבוע (ס' 6).

     

13. התובעים הצהירו כי ההצהרה של המוכרים בהסכם כי הבית טוב ותקין ללא פגם, לא הופיעה בטיוטת החוזה והם עמדו על הוספתה (ס' 7). ביום 15.7.2012, יום קבלת החזקה, הורגש בבית ריח טחב ועובש חריף מחדר האמבטיה ומאזור המטבח, למרות שכל הבית נצבע מחדש ע"י הנתבעים. התובעים שוב פנו לנתבע וקיבלו תשובה שזו תוצאה של חוסר אוורור ושגם קבלן השיפוצים סבור כך (ס' 8). הם נכנסו לבית לאחר שביצעו מספר שיפוצים עיצוביים קלים, העברת נקודות תקשורת וחשמל, התקנת תאורה וחיווט רמקולים (ס' 9). זמן קצר לאחר מכן נדהמו לגלות את בעיות הרטיבות, הנזילות, הטחב והעובש שככל הנראה נבעו מבעיות מהותיות באיטום הבית או מליקויים בצנרת. מצבו הגרוע של הבית, שהלך והחמיר, התחוור להם כשהחלה עונת הגשמים (ס' 10). פניותיהם לנתבעים נותרו ללא מענה, תוך שהנתבעים ממשיכים להתחמק מאחריות ולטעון שמדובר בבעיות קלות ומינוריות שאין לנתבעים כל אחריות לגביהן (ס' 11). בחלוף הזמן, התחוור להם שבבית כולו ישנן רטיבויות רחבות היקף ונזילות קשות ביותר, המופיעות על קירות הבית בצורות של כתמי לחות ומים נרחבים, תפרחות בטיח וקילופי טיח נרחבים, שלאחריהם מופיע עובש וריח טחב חריף הקיים בבית כל הזמן וגם היום. לטענת התובעים, גם בקירות הבית החיצוניים קיימת בעיית אטימות קשה הגורמת לרטיבות מאסיבית ולחדירת מים גם לבית עצמו, מכל כיוון ובמיוחד באזורי החלונות והפתחים בבית. ככל שידוע לתובעים, מקור הרטיבויות הוא בצנרת המים שבבית ובאיטום לא ראוי מסביב (ס' 12).

     

14. התובעים סיפרו כי התברר להם מהשוכרת הקודמת שהרטיבויות נראו והורגשו בבית במשך שנים, והפנו לתמלול שיחה שערכו עם השוכרת (נספח ו' לתצהיר). נטען כי הבעיות הוסתרו מהם במכוון והנתבעים לא גילו להם דבר וחצי דבר (ס' 13). אם היו יודעים על המצב, לא היו רוכשים את הבית, או שלפחות היו דורשים שמסכום הקנייה ינוכה הסכום הדרוש לתיקון מלא של הבית (ס' 15).

     

15. חוות דעת של המהנדס והשמאי מיכאל קרבצ'יק: המומחה ביקר בבית בשלושה מועדים: פגישת היכרות ביום 20.9.12, ביקור לאחר גשמים ביום 9.12.12 וביקור נוסף לאחר גשמים ביום 31.12.12. המומחה מצא שהבית סובל מבעיות רטיבות קשות ביותר, מורגשים ריחות טחב ועובש בלתי נסבלים ויש צורך לאוורר את הבית תמיד. קיימות נזילות מים מסיביות ברכזת המים, ככל הנראה בשל ליקוי בבנייה. קיימת בעיית אטימה של חלונות וספי חלונות. נמצא כי שיפוע וניקוז החצר לקויים ואין הרחקה של מים מהמבנה. בנוסף, קיימת בעיית אטימה של קירות החוץ. בסיור שערך, ראה שבוצעו בעבר עבודות תיקון וניסיונות אטימה חיצוניים שלא צלחו. המומחה העריך כי עבודות התיקון יצריכו פינוי של המבנה לחודש וחצי. הוא העריך את עלויות השיקום, לרבות דיור חלופי, בסך 354,435 ₪.

     

    ראיות ההגנה

     

16. דוד מימון: מנהל של חברת הבנייה "דלסריז בע"מ" (ס' 1). במרס 2012 פנה אליו הנתבע וביקש ממנו לטפל במספר מוקדי רטיבות בבית (ס' 3). הוא ביצע תיקונים ממרס ועד ליום 13.7.12 (ס' 4-5). שלבי העבודה היו כך: טיפול במוקדי רטיבות, השארת התיקון חשוף לצורך התייבשות במשך חודשי הקיץ הראשונים, ולאחר ההתייבשות ביצוע תיקון סופי וצביעה (ס' 6). הנתבעים שילמו לחברה סך 43,200 ₪ עבור התיקונים (ס' 7). הנתבע עדכן אותו שביום 14.6.12 מכר את הבית, ובשלב זה העבודות היו בשלבי ביצוע וראו זאת בבירור (ס' 8). התובעים מעולם לא פנו אליו בנוגע לבעיות רטיבות, ואילו היו פונים היה מטפל בעניין (ס' 9).

     

17. זיו ורוית סיוון (תצהיר משותף): הנתבעים מצהירים כי התביעה נפלה עליהם כרעם ביום בהיר ושהם אנשים מהיישוב: הנתבע קצין בדרגת סגן אלוף והנתבעת עורכת ספרים (ס' 2.א.). הם מדגישים שמדובר במכירת דירה יד שנייה ולא מקבלן (ס' 2.ב). לפני המכר, הבית הושכר והשכירות הוארכה לאורך 3 שנים ללא מחאה על בעיות רטיבות (ס' 11-10). הנתבעים ציינו שבחורף שנת 2011 התגלו בעיות רטיבות במוקדים מסוימים, והם פעלו לבצע תיקונים באופן יסודי ובעלות של 40,000 ₪+מע"מ (ס' 14, ס' 18). התובעים ראו את תיקוני הרטיבות בטרם הסתיימו, עוד בחודש מאי 2012 עת ביקרו בבית, ואף שאלו עליהם במפורש. הוסבר לתובעים שהיו בעיות רטיבות שטופלו על ידי קבלן איטום מומחה, ושהתהליך יסתיים רק בקיץ לאחר שמוקדי הרטיבות יתייבשו. כל העובדות היו ידועות לתובעים לפני חתימתם על הסכם המכר והם הצהירו שראו ובדקו את הממכר ושהם מוותרים על כל טענות למום בממכר (ס' 17).

     

18. הנתבעים הצהירו שלפני שהתובעים רכשו את הבית, נמסר להם שהייתה בעיית רטיבות שתוקנה, ושהתיקון החל לפני חתימת החוזה ונמשך לאחר חתימתו והסתיים לפני מסירת ההחזקה. כשהבית הוצג לתובעים, אף הוצגו בפניהם המקומות בהם נערכו תיקוני הרטיבות ונאמר להם שהעבודה טרם הושלמה והיא בשלבי התייבשות (ס' 18.א.). לטענתם, התובעים התוודעו לתיקוני הרטיבות הפתוחים בזמן ביקורם ואף שאלו על כך במפורש (ס' 18.ב.). הנתבעים מצהירים כי הקבלן השאיר את התיקונים פתוחים וגלויים במכוון על מנת לאפשר להם להתייבש (ס' 18.ג.). קבלן האיטום השלים את העבודה בין התאריכים 10-13.7.12 וההחזקה בבית נמסרה לתובעים לאחר השלמת התיקונים והצביעה (ס' 18.ד.).

     

19. ההחזקה בבית נמסרה לתובעים ביום 15.7.2012 – חודש ימים לאחר מועד חתימת ההסכם. לא ייתכן שבכחודש ימים של קיץ התובעים גילו "לתדהמתם" את הליקויים הנטענים (ס' 21.ב.). הנתבעים טוענים כי לא הפנו אליהם טענות כה גורפות לליקויים, כפי שפורטו בכתב התביעה. ב"כ הנתבעים הפנה את התובעים לקבלן האיטום, שהיה מוכן לבדוק את הטענה ולתקן כל ליקוי, אך התובעים בחרו שלא לפעול בעניין זה (ס' 21.ד – ס' 21.ה). נטען כי התובעים נמנעו במכוון מלמצות את המהלך הנ"ל, ומנעו במכוון מלאפשר לקבלן האיטום לבצע תיקונים, ככל שהיה צורך בכך (ס' 22).

     

20. הנתבעים מצהירים כי לא הסתירו מידע כלשהו מפני התובעים, ובכל מקרה רכישת הבית נעשתה על סמך בדיקה עצמאית של התובעים (ס' 27.א.).

     

21. חוות דעת המהנדס יקי נחמן: המומחה הגדיר את מטרת חוות הדעת כך: "1.1. מטרתה של חוות הדעת היא לחוות את דעתי המקצועית בעניין טענה בגין הסתרת ליקויי בניה בדירת הנתבעים אשר נמכרה לתובעים. 1.2. לבדוק אם הטענות נכונות, האם האדם הסביר היה יכול להיות מודע לקיומם ומהו היקף הנזקים ועלות התיקונים." המומחה ביקר בבית ביום 20.6.13 ומצא שנראה כי אכן בוצעו תיקונים במקומות בהם ניתן לראות סימני חדירת רטיבות. אין מדובר במצב שאינו ראוי למגורי אדם או ברטיבות חריגה, בוודאי לא כזו המחייבת החלפת כל תשתית הריצוף. הליקויים שנתגלו הם מינוריים, כאלה שלא היה ביכולת הנתבעים לדעת על קיומם. לטענתו, התביעה ובכלל זה דו"ח המומחה מטעמה, הם מנופחים ומוגזמים ביחס למצב בפועל. במקומות בהם מצא רטיבות, לטענתו, היא גלויה לעין ולא מצריכה הסברים. כמו כן, הוא לא הריח ריח טחב ולא מצא סדקים בקירות, ואולם מצא שקיים מעבר רטיבות בספי חלונות בחדר ההורים בלבד ושניכרים סימנים המלמדים על ניסיון לפתור בעיה זו, אך לא להסתיר, כמו גם סימני רטיבות שתוקנו בפינת הסלון ובמרפסת הפתוחה שהיה ניסיון לפתור בעיה זו, אך לא להסתיר.

     

22. המומחה העריך את כלל עלויות התיקונים הדרושים בבית בסך 1,200 ₪ בלבד (לא כולל מע"מ), בעיקר ייבוש באמצעות יבשנים סופחי לחות.

     

    חוות דעתו של מומחה בית המשפט והראיות המשלימות 

     

23. חוות דעת המהנדס מיכאל מרטון, מטעם בית המשפט: המומחה הגיש חוות דעת ראשונית ביום 13.2.2014. הוא ביקר בנכס ביום 10.2.14, במסגרתו התרשם מסימני רטיבות, בעיקר בתחתית קירות החוץ בחדרים השונים, בדרך כלל סמוך לתחתית החלונות, וכן בתחום חדרי השירות והרחצה. כמו כן, ציין מספר סדקים אורכיים דקים בקירות, בדרך כלל בתחתית חלונות. להבנתו, אין מחלוקת שקיימת רטיבות בדירה נשוא הסכסוך. המומחה המליץ על ביצוע בדיקות נוספות לאיתור מקורות הרטיבות, ובשלב זה טרם אמד את העלויות לביצוע התיקונים. בהמשך, ביצע בדיקות נוספות באמצעות בעלי מקצוע, והגיש המלצות חלקיות לביצוע (ראו מכתבו מיום 14.5.2014).

     

24. מומחה בית המשפט הגיש את חוות דעתו ביום 1.6.2014. בחוות הדעת תיאר סימני רטיבות וסדקים אורכיים דקים בקירות, וציין כי נראה ברמת סבירות גבוהה, שחדירת הרטיבות נובעת גם מפגמים באיטום קירות חוץ. המומחה תיאר בעיה "די גורפת" בתחום החלונות, והוסיף ותיאר רטיבות בקירות צמודים לחדרי רחצה. הוא ציין שסביר שקיים פגם באיטום קיר חוץ, וסביר שקיים פגם איטום בחלונות מסוימים. המומחה פירט תיקונים הנדרשים להבנתו בקירות חוץ, חלונות, דלתות, ספי דלתות, מסדים וגג. הוא אמד ב"אומדן גס מאוד" את עלויות התיקון והבדיקות הנוספות עליהן המליץ בסך כולל של 53,500 ₪. המומחה ציין שאינו רואה צורך בפינוי הבית לצורך ביצוע העבודות.

     

25. המומחה ציין שכל הממצאים שנמצאו בבדיקותיו הם "תמונת מצב" נכון ליום הבדיקה, וכי אין לו אפשרות להעריך אם הפגמים שמצא היו גלויים לעין במועד מכירת הבית, או שנחשפו רק לאחר מסירתו (ר' פרק 17 בחוות דעתו). המומחה הגיש תשובות הבהרה.

     

26. בהמשך לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, התובעים הורשו להגיש תצהירים משלימים לתיאור עבודות שביצעו באמצעות קבלנים מטעמם, ואשר לטענתם בוצעו בהתאם להמלצות של מומחה בית המשפט בחוות דעתו (וראו בעניין זה החלטה בפ' ע' 11).

     

27. אבי חדד – תצהיר משלים: התצהיר מתייחס להוצאות תיקונים שהתובעים ביצעו בבית לאחר קבלת חוות דעתו של מומחה בית המשפט. התובעים בחרו את הקבלן ניר פלדמן לביצוע עבודות איטום ראשוניות בסך של 13,570 ₪ (ס' 8). לאחר מו"מ, הסכים הקבלן פלדמן לבצע עבודות טיפול במסדי הבית עבור 40,000 ₪ (ס' 9-10). עבודתו של הקבלן פלדמן ארכה מס' שבועות והסבה אי נוחות מרובה לדיירי הבית (ס' 13). לאחר עבודות האיטום החיצוניות, התובעים שכרו את שירותיו של הקבלן זיני שביצע עבודות צבע, טיח ושיקום הגינה עבור 90,860 ₪ (ס' 16-17).

     

28. ניר פלדמן: קבלן לעבודות איטום שהתבקש על ידי התובעים לבצע עבודות איטום בבית בהתאם לממצאים ולהוראות המומחה אינג' מרטון (ס' 2). מבדיקה שערך ניכר כי הבית סובל מבעיית רטיבות קשה במספר מוקדים, וחדירת הרטיבות נובעת כתוצאה מליקויים באיטום החלונות, כשל באיטום במפגש בין השטחים המרוצפים שמחוץ לבית, וכן במפגש של מסדי הבית עם אדמת הגינה (ס' 3). הוא פעל לתיקון הליקויים, עבור סך 13,570 ₪. פלדמן טיפל גם בחלונות בהתאם להנחיות מומחה בית המשפט (ס' 6). לאחר מכן, עברו לטפל במסדי הבית, והוא הסכים לבקשת התובעים להפחתת התשלום לסך 40,000 ₪ כולל מע"מ בראש זה.

     

29. זיני אורן עיוש: הקבלן הצהיר כי הוא קבלן שיפוצים שהתבקש ע"י התובעים לבצע עבודות תיקוני טיח וצבע לאור הרטיבות בבית התובעים (ס' 1). זיני הצהיר שהבחין כי במקומות רבים בקירות החיצוניים השליכט הצבעוני מתפורר ומתקלף וניכרו סימני עבודות איטום שנעשו מסביב לבית וגם הם פגעו בשליכט הצבעוני. לא הייתה ברירה אלא לצבוע את כל קירות הבית החיצוניים בציפוי שליכט צבעוני מחדש (ס' 2). העבודה הצריכה הקמת פיגומים לאורך כל קירות הבית החיצוניים, וכן עבודת צוות של 4 אנשים (ס' 4). שולם לו סך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין עבודה זו. בנוסף, ביצע תיקוני טיח בתוך הבית ובגין עבודה זו גבה תשלום בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. הקבלן התבקש לשקם את הגינה ולהשיבה למצבה לפני ביצוע עבודות האיטום, ובגין עבודה זו גבה סך של 17,000 ₪ בתוספת מע"מ.

     

30. הנתבעים הגישו חוות דעת משלימה של המהנדס יקי נחמן: "מטרתה של חוות הדעת משלימה זו היא להתייחס לתיקונים שבוצעו ע"י התובעים" (ס' 1). המומחה ציין שבחן את התצהירים של בעלי המקצוע אשר ביצעו עבודות בנכס (ס' 3.1). הוא התבקש להבדיל בין תיקונים נדרשים לבלימת הבעיה לבין תיקונים המשפרים את הנכס במצבו הקיים (ס' 3.2.1.- ס' 3.2.2.). בחוות דעתו המשלימה עמדה לנגד עיניו קביעתו של מומחה בית המשפט בתשובת הבהרה כי תפקידו לטפל בבעיית הרטיבות ולא למנוע רטיבות בעתיד (ס' 3.3). בהתייחס לתצהיר הקבלן זיני, נראה שהסיבה לצביעת כלל קירות הבית החיצוניים בציפוי שליכט צבעוני היא בעיקרה אסתטית ולא נבעה מבעיית הרטיבות (ס' 4.4), והדבר בניגוד לחוות דעת מומחה בית המשפט בעניין (ס' 4.7). הקבלן זיני הפריז בסכומים שגבה עבור העבודות, כך למשל שליכט צבעוני חיצוני צריך לעלות רק 12,000 ₪ (ס' 4.8).

     

31. בהתייחס לתצהיר של הקבלן פלדמן, המומחה ציין שליקוי האיטום החלקי בכניסה לסלון הוא סמוי, ולא היה על הנתבעים להכירו (ס' 5.5). לדעתו, הקבלן פלדמן חרג מתפקידו לטפל בבעיות הרטיבות הקיימות בהתאם לדו"ח המומחה מטעם בית המשפט, כאשר המליץ והתקין מערכת ניקוז (ס' 5.9). עוד הוסיף כי לא סבירה עלות של 17,000 ₪ לנזק שנגרם בתום לב בעקבות עבודות חפירה של הקבלן פלדמן, כנטען על ידי הקבלן זיני (ס' 5.10). גם הקבלן פלדמן הפריז בסכומים שלקח עבור העבודות, למשל איטום ספי הדלתות, פירוק ריצוף והשלמת חגורות, השלמת מערכת איטום והחזרת אריחי ריצוף צריכים לעלות כ-3,000 ₪ בלבד (ס' 5.11). לטענתו, העלות לתיקון הייתה נחסכת אילו הקבלן מטעם הנתבעים היה מתקן את עבודתו (ס' 5.12). כל ליקוי נוסף שהתגלה במהלך עבודות אלו, לדעת המומחה נחמן, הוא ליקוי שלא היה ביכולת הנתבעים לדעת על קיומו (ס' 5.13).

     

32. הנתבעים הגישו תצהיר משלים (משותף): הנתבעים טענו כי התובעים הרחיקו לכת בכך שביצעו שיפוץ של הבית מהיסוד במטרה לנסות "להלביש" את כל הוצאות השיפוץ על התביעה (ס' 1). הנתבעים הדגישו כי התובעים לא פנו אליהם בשום שלב לבקש להפעיל את קבלן האיטום שטיפל בנושא, ולא נתנו לו הזדמנות לתקן את הליקויים בתוך תקופת אחריותו (ס' 1.3). הנתבעים הדגישו שהתובעים ידעו על התיקונים ושאלו על כך עוד בביקורם הראשון בו (ס' 1.4.). הנתבעים טענו כי מעת הגשת התביעה עברו 3 שנים, בהן ביצעו התובעים שינויים ברחבי הבית לטובתם. לנתבעים אין יכולת להעריך מהי השפעת עבודות אלו על מצב הבית. הנתבעים התרשמו כי מדובר בבית יוקרתי, יפה ובמצב מצוין (ס' 1.6.). לדבריהם, יש הבדל בין שאיפת התובעים להביא את הבית לרמת יוקרה לבין הניסיון לקשור זאת לסוגיית הטיפול בליקויי הרטיבות (ס' 1.7.). הנתבעים טענו כי התובעים מנסים לקבל החזר כספי על שדרוג הבית להנאתם הפרטית, תוך ניסיון לקשור בין עבודות שדרוג אלו למוקדי הרטיבות שכבר טופלו (ס' 8).

     

    טיעוני הצדדים בסיכומיהם (בתמצית) 

     

33. סיכומי התובעים: התובעים טוענים כי הנתבעים פעלו באופן מודע להסתרת הליקויים בבית בחוסר תום לב משווע ותוך מצגי שווא חמורים. מחדלם של הנתבעים הביא לגרירת התובעים להוצאות ניכרות, ואף במסגרת הליך זה נאלצו התובעים לשאת בהוצאות הנאמדות בעשרות אלפי שקלים. לטענתם, הנתבעים ידעו על הפגמים בבית ואף ביצעו טרם מסירת ההחזקה תיקונים (שבדיעבד התברר כי נעשו באופן רשלני). התובעים טוענים כי אין זה הגיוני שזוג צעיר כמותם עם ילדים (והתובעת 2 במהלך היריון) יסכימו לרכוש נכס יוקרתי העולה למעלה מ-3,000,000 ₪, תוך שהם מקבלים על עצמם אחריות לליקויים לא ידועים של רטיבויות שתיקונם מסתכם במאות אלפי שקלים ובסכום של 15% לפחות משווי הבית. נטען כי לנתבעים היו אינספור הזדמנויות לאורך ההליך המשפטי לנתבו לדרך יעילה שתביא לפתרון המחלוקת בצורה סבירה והולמת, אך הם בחרו שלא לשתף פעולה. התנהלותם מחדדת את עוגמת הנפש והסבל הממשי עמם התובעים נאלצו להתמודד למן קבלת הבית. התובעים מציינים כי יש לזקוף לזכותם שלא העמיסו עלויות נוספות על הנתבעים ותבעו רק את שווי עלות התיקונים ולא הוסיפו את רכיב הפיצוי המוסכם שנקבע בסעיף 11.1.

     

34. התובעים טוענים כי גם במועד המסירה (15.7.12) המשיכו הנתבעים להציג שהעובש במקלחת נובע מחוסר אוורור ולא מרטיבות, מצג שנתברר כשגוי. נטען כי לאורך כל ההליך נמנעו הנתבעים מלחשוף את שם הקבלן שביצע תיקונים או ממתן אפשרות לתובעים ליצור עמו קשר ישיר. מתצהיר הקבלן מימון עצמו נחשף שהיה מדובר בתיקונים נרחבים במספר מוקדים בבית - מידע שנחסך מהתובעים עצמם. הנתבעים עצמם נמנעו מהגשת תביעת שיפוי נגד אותו קבלן שכביכול תיקן את הרטיבויות. אם הליקויים חזרו, בוודאי שזו אחריות הנתבעים. לטענת התובעים, לא הייתה הוראה בהסכם המכר כי על הנתבעים לסייד או לצבוע את הדירה, אזי מדוע עשו כך בטרם המסירה אם לא על מנת להסתיר את הליקויים?

     

35. נטען כי חוות דעתו של מומחה הנתבעים מעידה על תלישות טענותיהם, שכן הוא כימת את נזקי הרטיבות בסך מגוחך של 1,200 ₪ בחוות דעתו הראשונה, ולאור חוות דעתו של מומחה בית המשפט העמיד את ערך התיקונים על כ – 20,000 ש"ח. גם משך העבודות (כ-4 חודשים), כפי שהצהיר קבלן הנתבעים עצמו, מעיד שלא מדובר בעבודות פעוטות. עלות התיקונים והבדיקות הנוספות לפי מומחה בית המשפט, היא 53,500 ₪ ואינה כוללת רכיבים רבים, ביניהם תכנון, פיקוח, הוצאות בלתי צפויות, מע"מ וגננות. נטען כי במועד מסירת ההחזקה בבית לא היה היקף הליקויים ידוע וגלוי כפי שנחשף בהמשך. התובעים הפנו לחוות דעת מומחה בית המשפט שהצביע על בעיה גורפת בבית. לטענתם, הנתבעים צריכים היו לחשוף מלכתחילה את השיפוצים הנרחבים שעשו בבית טרם מכירתו, תוך ציון שם הקבלן והתיקונים שביצע. לטענת התובעים, ברור כי אותו קבלן לא ביצע שום בדיקת רטיבות ונזילות לאחר ביצוע התיקונים, שכן אם היה מבצע זאת היה מצרף את ממצאיה.

     

36. סיכומי הנתבעים: הנתבעים מדגישים שעסקינן בהסכם מכר של דירה יד שנייה ולא בדירה חדשה מקבלן. הבית הושכר על ידיהם בעבר לתקופה של שלוש שנים ברצף. השוכרים האריכו את השכירות ללא מחאה על בעיות רטיבות. השוכרים התלוננו בחורף 2011 על בעיות רטיבות במוקדים מסוימים בבית, אך הדבר לא פגע ברצונם להאריך את השכירות וברצונם לרכוש את הבית. הנתבעים לא התעלמו מתלונת השוכרים באשר לרטיבות בחורף 2011, ושכרו שירותיו של קבלן רציני ורשום שביצע תיקון יסודי שהחל עוד בטרם הסכם המכר, עליו שילמו סכום גבוה של 40,000 ₪ + מע"מ.

     

37. הנתבעים טוענים כי הבית הוצג לתובעים במאי 2012, כשבמהלך הסיור ראו התובעים את תיקוני הרטיבות שטרם הסתיימו ושאלו על כך במפורש. נאמר להם שהיו מספר בעיות רטיבות שטופלו בידי קבלן איטום מומחה ושהתהליך יסתיים רק בקיץ, לאחר שמוקדי הרטיבות יתייבשו, והעבודה תושלם לקראת מועד מסירת החזקה ביום 15.7.12. הקבלן השלים את העבודות בין התאריכים 10-13.7.12 והחזקה בבית נמסרה לתובעים לאחר השלמת התיקונים והצביעה. התובעים מנועים מלטעון את הטענות אותן העלו בכתב התביעה מתוקף סעיף 3 להסכם בין הצדדים, לפיו ראו ובדקו את הבית והם מוותרים על כל טענת מום בו, וכן מתוקף סעיף 2.6 להסכם המכר, לפיו הנתבעים מצהירים שהבית יעבור לידי התובעים "במצבו הפיזי כפי שהוא ביום חתימת הסכם זה, בהתחשב בבלאי רגיל וסביר".

     

38. נטען כי התובעים נמנעו לפנות לנתבעים ולאפשר בדיקה ותיקון ע"י הקבלן (ככל שהיה צורך בכך), מה שלפי הנטען חושף חוסר תום לב. הכנת חוות הדעת מספר ימים ספורים בטרם הגשת התביעה מעידה שכל רצון התובעים הוא להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעים. מדובר בבית מפואר ומעוצב שאין מניעה להתגורר בו ולהשתמש בו באופן מלא, כפי שהתובעים אכן משתמשים, גם אם במקומות ממוקדים קיימת בעיית רטיבות.

     

39. צוין כי מומחה בית המשפט העריך את הנזק בסך 53,500 ₪ (כולל בדיקות נוספות), לעומת סכום התביעה "הדמיוני" בסך 411,689 ₪ (מתוכו סך של 354,435 ₪ עבור ליקויים). יש לאמץ את האמור בחוות הדעת של המומחה, כי עצם קיומם של ממצאי רטיבות לא מוכיח את הסתרתם על ידי הנתבעים. הלכה מושרת היא שיש לאמץ את חוות הדעת של המומחה שמונה ע"י בית המשפט, אלא אם קיימים טעמים כבדי משקל לסטייה מכלל זה, עליהם לא הצביעו התובעים בתביעה דנן. נטען שחוות דעת המומחה ממוטטת את תביעת התובעים הן בעניין החבות והן בעניין הנזק.

     

40. לענין טענת ההסתרה, עדות התובעים היא עדות יחידה של בעל דין ואין להסתמך עליה. התובעים ויתרו על עדות השוכרת, וממילא קרסה התיאוריה שניסו לבסס על עדותה. נטען שגם "הקלטת" שעליה מנסים התובעים לבסס טיעוניהם אינה קבילה, שכן ללא השמעת השוכרת כעדה אין נפקות לקלטת. התובעים היו מודעים לחובתם לבדוק את הנכס ואם לא עשו זאת, זה מחדלם.

     

41. נטען כי התובעים "תפסו טרמפ" על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט וביצעו עבודות נרחבות בבית שאין להן קשר לרטיבות. על-פי חוות דעתו המשלימה של המהנדס יקי נחמן, סכום ההוצאה שמתייחס לעבודות לפי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט הוא 38,704 ₪, ועלות זו הייתה נחסכת אילו התובעים היו מאפשרים לקבלן מטעם הנתבעים לבצע את התיקון. נטען כי התובעים לא עמדו בחובתם להקטין את הנזק בעת שטרפדו שוב ושוב את האפשרות של הקבלן מטעם הנתבעים לבצע את התיקונים בבית, הן לפני התביעה והן במהלכה. נטען כי יש לאמץ את הדוקטרינה של רשלנות תורמת. הנתבעים מדגישים את תום הלב שהפעילו לאורך הדרך, לעומת התובעים שבחרו להגיש תביעה מקוממת וגררו את הנתבעים "להרפתקה של עלויות נכבדות".

     

42. על רקע סקירת הראיות וטיעוני הצדדים, אפנה לדון במחלוקת ולהכריע בה.

     

    דיון והכרעה

     

43. עיון בטיעוני הצדדים ובראיותיהם מלמד, כי אין מחלוקת בדבר עצם קיומן של בעיות רטיבות בבית נשוא הסכסוך. מומחה בית המשפט בדק את הנכס ופירט בחוות דעתו את ממצאי הרטיבות במוקדים שונים בבית (קירות חוץ, חלונות, דלתות, מסדים וגג), וציין כי הממצאים מהווים שיקוף של "תמונת המצב" בבית נכון ליום הבדיקה (ס' 17.1 לחוות הדעת). גם מומחה הנתבעים, אינג' יקי נחמן, תיאר בחוות דעתו שורה של כשלים בתחום הרטיבות, אם כי לפי חוות דעתו מדובר בהיקף קטן מהנטען בתביעה, ובהוצאות צנועות לביצוע התיקונים הנדרשים.

     

44. המחלוקת בהליך זה נסבה על היקף הליקויים והעלויות לתיקונם, לצד שאלת הידיעה של התובעים בדבר הליקויים בעת שרכשו את הנכס. בתצהיר המשלים מטעם התובע ובסיכומי התובעים הובהר, כי התובעים ביצעו את תיקון הליקויים בפועל, ועתה הם דורשים לשפותם על הוצאותיהם. הנושאים הטעונים הכרעה יידונו כדלקמן:

     

    (א) אבחן את תביעת התובעים לשפותם בגין הוצאות שהוציאו בפועל לתיקון בעיות הרטיבות בבית;

    (ב) אבחן אם המידע בעניין ליקויי הרטיבות היה מצוי בידיעת התובעים שעה שחתמו על ההסכם, או שמא, כטענתם, מדובר במום נסתר.

     

    דרישות התובעים לשיפוי בגין הוצאות שהוציאו לתיקון ליקויים

     

45. בסיכומיהם, התובעים סיכמו את תביעותיהם הכספיות בתובענה זו כדלקמן (פרק ו'):

     

    הוצאות משפט (אגרה, עדים, מומחים, בדיקות שונות) – כ- 40,000 ₪;

     

    הוצאות שהתובעים הוציאו "לצורך יישום חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, תיקון הליקויים" – כ- 152,000 ₪, וזאת כמפורט בתצהירים המשלימים מטעם התובעים;

     

    התובעים הוסיפו כי "בשקלול כל ההוצאות וההליכים שנדרשו, יהא נכון לפסוק לתובעים סכום כולל השווה בערכו לסכום הפיצוי המוסכם, קרי 312,000 ₪".

     

46. ייאמר מיד: התובעים אינם זכאים לפיצוי מוסכם, שכן ראש נזק זה לא נתבע בכתב התביעה. התובעים ויתרו על סעד זה במפורש. בסעיף 12 לסיכומיהם ציינו: "תשומת הלב כי התובעים תבעו אך ורק את שווי עלות התיקונים והם לא הוסיפו לתביעתם את רכיב הפיצוי המוסכם שנקבע בסעיף 11.1... בהתאם לאותו סעיף רשאים היו התובעים לצרף לתביעתם אף את רכיב הפיצוי המוסכם בסך של 312,000 ₪, אולם על מנת להימנע מהוצאות מיותרות ומתוך רצון להבטיח ביצוע התיקונים הנדרשים בלבד, ללא צורך בהעמסת עלויות נוספות על הנתבעים (על אף שהוצאות אלה מוצדקות) נמנעו התובעים מהכללת רכיב נוסף זה בכתב התביעה".

     

47. האם התובעים זכאים להחזר הוצאות שהוציאו לביצוע תיקונים? התובע פירט בתצהירו המשלים שלושה פריטי הוצאות שהתובעים הוציאו לביצוע תיקונים:

    (א) סך 13,570 ₪ ששילמו לקבלן ניר פלדמן עבור עבודות איטום;

    (ב) סך 40,000 ₪ ששילמו לקבלן ניר פלדמן עבור טיפול במסדי הבית;

    (ג) סך של 90,860 ₪ ששילמו לקבלן זיני עבור עבודות צבע, טיח ושיקום הגינה.

     

    להלן אבחן את שאלת זכאותם של התובעים לקבל החזר הוצאות בשלושת ראשי הנזק שביקשו.

     

48. הוצאה בסך 13,570 ₪ - סכום זה שולם בחשבונית 0256 מיום 1.2.2015 מאת "מ. פלדמן", עבור (נספח ד' לתצהירו המשלים של התובע): עבודות איטום של חלונות במסטיק אטימה וטיפול בשיש – 3,500; איטום ספי דלתות כולל פירוק ריצוף השלמת חגורה השלמת מדרכת איטום והחזרת אריחי ריצוף (מרפסת סלון, ח. שירות) – 8,000 ₪. סה"כ: 11,500 ₪ לפני מע"מ.

     

49. הקבלן ניר פלדמן הצהיר על התיקונים שביצע בראש זה (ס' 6-3 לתצהירו):

     

    "בדיקת הבית העלתה כי הבית סובל מבעית רטיבות קשה, כאשר כפי שמצא גם המומחה מר מרטון, בעיה זו נובעת ממספר מוקדים וכאשר חדירת הרטיבות נובעת כתוצאה מליקויים באיטום החלונות, כתוצאה מכשל באיטום. במפגש בין השטחים המרוצפים שמחוץ להיקף הבית לקירות הבית וכן במסדי הבית במפגש עם אדמת הגינה.

    פעלתי איפוא לתיקון הליקויים בהתאם להמלצות שניתנו ע"י המומחה מרטון ולאחר מו"מ עם ה"ה חדד הוסכם על תשלום סך של 13,570 ₪ שישולם לי על ידם בגין הנ"ל (העתק חשבונית מצ"ב). תחילה טיפלנו במפגשים שבין השטחים המרוצפים החיצוניים לבין קירות הבית וזאת ב 2 מקומות במבואת הכניסה לחדר השירות (כביסה) האחורי ובחיבור בין המשטח המרוצף לבין ויטרינת הכניסה לסלון והכניסה ממשטח זה לחדר השינה הורים.

    הטיפול באיטום המשטח המרוצף שגובל עם הכניסה לסלון והכניסה לחדר השינה כלל הרמה מבוקרת של האריחים לאורך הקיר עד למרחק של כחצי מטר, אז נתגלה כי במפגש עם הכניסה לסלון המקום נאטם בצורה חלקית בלבד שלא עלה לגובה המתאים על גבי חגורת ההפרדה וגם חגורת ההפרדה נמוכה מדי, כתוצאה מכך נכנסו מים לתוך הבית. ליד הכניסה לחדר השינה נתגלה שלא בוצעה חגורת הפרדה בכלל ואין איטום כלל, דבר שגורם לכניסת מים.

    נתגלה גם כי בחגורת ההפרדה הועברה צנרת חשמל, גז ותקשורת. כאשר לצורך כך נפרצו מעברים ובחגורה אך לא בוצע כל איטום סביב מעברים אלו, דבר שאף הוא גורם לחדירת מים לתוך הבית.

    התיקון כלל השלמת חגורת הבטון לאורך כל הכניסה לסלון ולחדרי השינה וכן איטום צימנטי וביטומני לאורך המפגש כשהאיטום עולה על החגורה עד לגובה הריצוף.

    מצ"ב תמונות.

    הטפול במבואת הכניסה לחדר השירות (כביסה) כלל פתיחה מבוקרת של האריחים, אז נתגלה כי לא בוצעה במקום כל חגורת בטון ואין במקום כל איטום. נתגלה קרש בניה שהושאר במקום בזמן הבניה, כאשר אין ספק שקרש זה ספג מים שעברו לתוך הבית. הוצאנו את הקרש, ביצענו חגורת בטון כולל הולקה במפגש עם הרצפה ואטמנו באיטום צימנטי וביטומני.

    לאחר סיום העבודה הוחזר הריצוף הישן שבשל עבודה מקצועית וזהירה שבוצעה על ידנו כמעט ולא נפגע עקב פירוקו המבוקר והזהיר, יחד עם זאת מספר קטן של אריחים הוחלף באופן תואם ככל שניתן אך לא זהה לריצוף שפורק.

    רצ"ב תמונות.

    לאחר מכן, עברנו לטיפול בחלונות. על פי הנחיות המומחה חרצנו סביב היקף החלונות וסביב סף השיש (גם מצדדיו וכן מתחתיו). בוצע איטום מחדש עם פריימר תואם ובמסטיק אטימה (מסוג נוגד UV). על גבי סף החלונות נמרח חומר אטימה הדוחה מים משיש".

     

50. הטיפול שבוצע באיטום הממשקים שבין השטחים המרוצפים החיצוניים לבין קירות הבית עולה בקנה אחד עם המלצותיו של מומחה בית המשפט. אינג' מרטון פירט בחוות דעתו (סעיף 8.9, בע' 15/30):

     

    "כמו כן, ראינו אלמנטים נוספים, העשויים גם הם, ברמת סבירות גבוהה, להשפיע על הרטיבויות בדירה. אחד מהם הוא פרט סף דלת היציאה מחדר השירות לחצר הדרומית. העדר הפרדה נאותה בפתחים (בין פנים, הצריך להישאר יבש, לבין החוץ, הרטוב לעיתים), גורמת לחלחול מים פנימה מתחת לאריחים.

    מאחר והפתח לא נבנה עם סף מוגבה ("מדרגה" – הפרשי המפלסים בין פנים לחוץ, הינם אפסיים כמעט, פרקטיקה המקובלת לדאבוננו במקומותינו), בשיטת הריצוף והניקוז הקיימים, אין דרך למנוע לחלוטין חדירת מים, או לפחות חלחול מים, מבחוץ פנימה. זו בחירה מרצון בין נוחיות ומניעת מכשול, לבין מניעת חלחול מים. יחד עם זאת, התקן הקיים כיום אינו אוסר בניה כזו, אך דורש שיפורים ו"פטנטים" על מנת למזער את חלחול מים פנימה; התקן החדש מביא גם דוגמאות לשיפור מצבים כאלה. תקן זה אמנם היה קיים בעת בניית הבית שבנדון, אך ה"מדרגה" לא היתה מחוייבת".

     

51. בהמשך חוות דעתו, אינג' מרטון ציין: "על פי ממצאי הבדיקות, תחתית קירות החוץ בחדר שינה הורים (למעט בתחום החלון הימני), חדר שינה ילדים וחדר שינה תינוק, מעבירים מים לדירת התובעים. סביר, כי קיים פגם באיטום קיר החוץ, לרבות בינו לבין תחתית אדן החלון" (בס' 11.2). ובנוסף: "על פי ממצאי הבדיקות, חלון שמאלי בחדר שינה הורים וחדר שינה ילדים, מעבירים מים לדירת התובעים. סביר, כי קיים פגם באיטום שבין מסגרת החלון לקיר/גליפים, ולא מן הנמנע, שגם הגליף אינו אטום" (ס' 11.5). אינג' מרטון המליץ על איטום התחתית של קירות חוץ, וכן איטום החלונות (ס' 13.2, ס' 13.3).

     

    הנה כי כן, התיקון שבוצע על ידי הקבלן פלדמן תואם את המלצותיו של מומחה בית המשפט.

     

52. במישור העלויות, מומחה בית המשפט העריך את איטום קירות החוץ, חלונות ודלתות, לרבות בדיקות לווידוא האיטום (וללא מסדים וגג), בסך 36,370 ₪ (ראו סיכום העלויות בטבלה בס' 16.4 לחווה"ד). סכום ההוצאות שהתובעים הוציאו בפועל לביצוע התיקונים אינו חורג מהערכתו של מומחה בית המשפט.

     

53. אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בראש זה ופוסקת סך של 13,570 ₪, בהצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.2015 (מועד החשבונית) ועד לתשלום בפועל.

     

54. הוצאה בסך 40,000 ₪ - התובעים שילמו סכום זה בשתי חשבוניות: חשבונית 0270 מיום 17.3.2015, שהוצאה ע"י מ. פלדמן, עבור: "ע"ח עבדות חפירה וניקוז – 20,000 ₪"; וחשבונית 0277 מיום 28.4.2015 עבור "גמר תיקון עבודה חפירה ניקוז ואיטום – 20,000 ₪" (נספח ה' לתצהירו המשלים של התובע). הקבלן פלדמן הציג את הצעת המחיר ע"ס 40,000 ₪ מיום 2.2.15, שהגיש לתובעים בעניין "איטום קורת יסוד ומערכת ניקוז להולכת מי גשמים" (נספח ה' לתצהיר משלים של התובע). מר פלדמן הצהיר על העבודות שעשה במסגרת זו (ס' 9-7 לתצהירו):

     

    "לאחר סיום הטיפול במבואות הכניסה ובחלונות עברנו לטפל במסדי הבית. אני דרשתי מה"ה חדד סך של 40,000 בתוספת מע"מ אולם לאחר מו"מ נאלצתי להסכים לבקשתם להפחתת הסכום של 40,000 ₪ כולל מעמ בלבד בהתאם לחשבוניות המצ"ב. בשלב זה התחלנו את הטיפול בקיר הדרומי שם נתגלו רטיבויות קשות בקירות חדרי השינה הגובלים עם קיר זה.

    יצוין כי כבר לפני תחילת העבודות התגלתה חדירה מסיבית של מים בקיר המזרחי הגובל עם חדר הארונות הצמוד לחדר שינה הורים אשר כתוצאה ממנה פשט ריקבון בארון הבגדים המותקן בחדר הארונות.

    רצ"ב תמונות.

    התחלנו לחפור ממבואת הכניסה לחדר השירות לכיוון מזרח עם תחילת החפירה גיליני סמני רטיבות חזקים לאורך הקיר ואף התפוררות מואצת של הטיח הצמוד לקיר שחלקים ממנו התנתקו.

    רצ"ב תמונות.

    בנוסף נתגלה כי גובה מפלס אדמת החצר גבוה יותר ממפלס רצפת הבית, דהיינו כל רצפת הבית נמצאת מתחת לגובה פני האדמה דבר שמביא לחדירת מים מאדמת הגינה דרך הטיח.

    לאחר שהעמקנו את החפירה גילינו כי הטיח ממשיך לרדת לאורך כל קורת היסוד ועקבות כך נספגת כמות גדולה של מים בטיח המועברים לתוך קירות הבית. בנוסף, מתחת לשכבת הטיח לא בוצע כל איטום על גבי קורות המסד.

    נוכחנו כי הכשל באיטום בקורות המסד וביישום של הטיח החיצוני כך שהוא יורד לאורך קורת היסוד מתחת לפני אדמת החצר ממשיך גם לאורך הקיר המזרחי ולפיכך יש לטפל גם בקיר זה.

    כמו כן, לאור הספיגה המואצת מהגינה המלצתי להתקין מערכת חלחול באמצעות צינור שרשורי שיוביל את מי הגשמים שיתנקזו באדמת הגינה אל מחוץ לתחומי החצר וזאת לאור כך שהאדמה באזור זה חרסיתית ואינה סופגת מים ולכן המלצנו על ביצוע ניקוז המים מתחומי החצר.

    חפרנו איפוא לאורך של כ 8 מ"ר לאורך קיר חדר השינה (הקיר הדרומי) כ- 8 מ"ר קיר חדר הארונות שנתגלה רטוב כאמור (הקיר המזרחי) כיוון כ- 5 מ"ר לאור קיר מטב/סלון. אטמנו צמנטי וביטומני את קירות היסוד עד לגובה אדמת החצר והתקנו מערכת חלחול לאורך החפירה שכללה צינור שרשורי, חצץ ויריעה מסננת.

    הצינור מוביל את מי הגשמים אל מחוץ לחצר לעבר הרחוב הגובל ולצורך כך קדחנו בחומת החזית של הבניין".

     

55. העבודות שביצע הקבלן פלדמן עולות בקנה אחד עם המלצותיו של מומחה בית המשפט. אינג' מרטון איתר בעיות איטום במסדי הבית (ס' 8.6 לחווה"ד): "ללא תלות בתוצאות בדיקת הלחץ, על פניו נראה לנו, ברמת סבירות גבוהה, כי חדירת הרטיבות לבית התובעים נובעת גם מפגמים הקשורים באיטום קירות החוץ, בעיקר בתחתית הקירות הקבורים (המסדים) במפגש עם אזורי הפיתוח. הסיבות לרטיבות זו יכולות להיות, למשל, בשל העדר איטום העוטף את המסדים, אי עליה מספקת של האיטום (האמור לעלות מהמסדים) מעל למפלס הפיתוח, או חלחול לקיר מנביעות מים סביב החלונות. כיום, ניתן לנסות ולטפל רק מצידו החיצוני של המסד".

     

56. אינג' מרטון העריך את עלות עבודות האיטום של המסדים בסך 10,000 ₪ בלבד (ראו בטבלה שבס' 16.4 לחווה"ד). ואולם, התברר כי הערכה זו הייתה על הצד הנמוך: ראשית, אינג' מרטון ציין בחוות דעתו, כמוזכר לעיל, כי הערכתו ניתנה ב"אומדן גס מאוד", והמליץ על העמקת הבדיקות (ס' 12.1, ס' 15.1). שנית, אינג' מרטון העריך כי יידרש טיפול במסדים לאורך של כ- 10 מ' (ס' 15.4.5ג' לחוות דעתו). בפועל, התברר שיש צורך בעבודה מקיפה יותר. הקבלן פלדמן העמיק את החפירה וגילה שהטיח ממשיך לרדת לאורך כל קורת היסוד, "ובעקבות כך נספגת כמות גדולה של מים בטיח המועברים לתוך קירות הבית... נוכחנו כי הכשל באיטום בקורות המסד וביישום של הטיח החיצוני כך שהוא ירוד לאורך קורת היסוד מתחת לפני אדמת החצר ממשיך גם לאורך הקיר המזרחי ולפיכך יש לטפל גם בקיר זה" (ס' 8 לתצהירו). ולבסוף, ההוצאה הוצאה כנגד חשבוניות שניתנו כדין, ועבור עבודות תיקונים שבוצעו בפועל, לפתרון כשל באיטום ובעיית רטיבות, אשר אין חולק על קיומם בבית נשוא הסכסוך. התובעים לא חרגו מהטיפול הנדרש לפי חוות דעתו של מומחה בית המשפט ולא הפריזו בהוצאה שביצעו, ואני מקבלת את תביעתם בראש זה: סך 20,000 ₪ בהצמדה וריבית מיום 17.3.2015 (מועד החשבונית) ועד לתשלום בפועל, וכן סך 20,00 ₪ בהצמדה וריבית מיום 28.4.2015 (מועד החשבונית) ועד לתשלום בפועל.

     

57. הוצאה בסך 90,860 ₪: מדובר בעבודות צבע, טיח ושיקום הגינה (ס' 17 לתצהיר המשלים של התובע). העבודות פורטו בחשבונית 0345 שהוציא אורן זיני ביום 19.5.2015: (1) שליכט צבעוני חיצוני 40,000 ₪; (2) תיקוני טיח פנים הבית כולל תיקוני שפכטל צבע כל הבית – 20,000 ₪; (3) גינה כללי החלפת צנרת הוספת אדמה ודשא – 17,000 ₪ (נספח לתצהירו של זיני אורן עיוש). הקבלן זיני פירט את העבודות שביצע (ס' 7-3 לתצהירו):

     

    "לצורך עבודות אלו קילפנו את כל המקומות בהם השליכט המקורי התפורר ו/או נסדק שהתגלו עליו סימני תיקון. ויישרנו את השטח באמצעות טיח שחור. מרחנו צבע פריימר על כל שטח הקירות, כמצע לשליכט, ולאחר מכן מרחנו את ציפוי השליכט הצבעוני על פני שטח כל קירות הבית באופן אחיד ובעבודה רצופה של מספר פועלים, וזו על מנת להגיע לאחידות מרבית.

    אציין כי עבודה זו הצריכה הקמת פיגומים לאורך כל קירות הבית החיצוניים, וכן עבודת צוות של 4 אנשים שכן כאמור ישנה חשיבות לבצע את העבודה ברציפות על מנת להגיע לאחידות מרבית.

    בגין עבודה זו נגבה תשלום בסך של 40,000 ש" בתוספת מע"מ כמופיע בחשבונית המצ"ב.

    בנוסף לאמור, ביצענו את תיקוני הטיח בתוך הבית וכאמור גם כאן נדרשנו להזיז את הריהוט ולעטוף בניילון, לקלף את שאריות הטיח המתפורר והסדוק שהיה בכל חדרי השינה בבית, בעיקר באזור החלונות וכן באופן מסיבי בחדר הכביסה ובשירותי ההורים, ואף באזור הסלון, בסמוך לחלונות.

    הטיח המתפורר והסדוק שניזוק קולף ובאמצעות חומר שפכטל השלמנו את החסר ויצרנו איחוד של הטיח על גבי הקירות. לאחר מכן, צבענו את כל הקירות בצבע סינטטי חדש.

    בגין עבודה זו נגבה תשלום בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כאמור בחשבונית.

    מצ"ב תמונות.

    כמו כן, נתבקשנו לשקם את הגינה ולהשיבה למצבה לפני ביצוע עבודות האיטום שכללו חפירה עמוקה מסביב לקירות הבית, אשר פגעה בתשתית הגינה ובמערכת ההשקיה.

    לשם שיקום הגינה נדרשנו לפנות את עודפי האדמה מהמקום וכן לתקן את מערכת ההשקיה שניזוקה לכל אורך קירות הבית, ולהכין את השטח לקליטת דשא וצמחיה.

    בגין עבודה זו נגבה תשלום של 17,000 ₪ בתוספת מע"מ, כאמור בחשבונית".

     

58. מומחה בית המשפט לא התייחס להוצאות אלה בחוות דעתו. המומחה התייחס לעלויות לתיקון הליקויים עצמם (בעיות האיטום), ולא בדק את העלויות שתידרשנה לתיקון נזקים עקיפים, כתוצאה מביצוע תיקוני הליקויים.

     

59. לאחר עיון בתשתית הראייתית שנסקרה לעיל, אני מקבלת את תביעת התובעים בראש נזק זה בחלקה, ופוסקת על פיצוי בשיעור 50% מסכום ההוצאה בפועל, קרי: 45,430 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום 19.5.2015 (מועד החשבונית) ועד לתשלום בפועל. הטעמים לכך הם כדלקמן:

     

    • יש להכיר בנזקים עקיפים אשר נגרמו לתובעים בעקבות כשלי האיטום ובעיות הרטיבות בבית הנמכר. לצורך תיקון הכשלים, היה על התובעים לבצע עבודות תיקונים משמעותיות, שכללו חפירה בעומק האדמה ועבודות איטום, כנסקר לעיל. מטיבן של עבודות אלה, שיש בהן כדי לפגוע בסביבה בה הן מבוצעות: בקירות ובמשטחים הצמודים אליהן, כמו גם בתשתיות הגינה.

    • ואולם, העבודות שביצע הקבלן זיני לא הצטמצמו ל"השבת המצב לקדמותו". התיקונים לא היו נקודתיים, אלא נרחבים וכוללים. הקבלן זיני תיאר כי "במקומות רבים בקירות החיצוניים השליכט הצבעוני בו נצבע הבית מתפורר ומתקלף, בעיקר באזור החלונות והפתחים החיצוניים" (ס' 2). התפוררות זו של השליכט החיצוני לא נבעה מעבודות האיטום לתיקון הליקויים. הקבלן זיני הבחין בין ההתפוררות של השליכט לבין סימני העבודות, כאשר ציין: "כמו כן, הבחנתי בסימני עבודות האיטום שנעשו מסביב לבית שגם הם פגעו בשליכט הצבעוני" (המשך ס' 2 לתצהירו).

    • מהתשתית הראייתית עולה, כי קילופי השליכט היו קיימים בעת שהתובעים רכשו את הבית. מומחה התובעים, המהנדס והשמאי קרבצ'יק, ציין בס' 3 לחוות דעתו, כי בביקור מיום 20.9.2012 "ראיתי כי בקירות החוץ בוצע תיקון בשל בעיות אטימה אולם עדיין הקירות החיצוניים סובלים מרטיבות נפיחויות, פטריות וציפוי מתפורר כפי שניתן להבחין באופן ברור בתמונות המצורפות לחוות הדעת". התובעים הצהירו שסיירו בבית במאי 2012, וכן ביקרו בבית פעם נוספת לפני שחתמו על ההסכם ביוני 2012 (ס' 2, 4, 5 לתצהיר העדות הראשית המשותף של התובעים). ביקור המומחה מטעמם נעשה בספטמבר 2012 - כעבור מספר חודשים מעת שנחתם ההסכם. ביקור המומחה נעשה בשלהי הקיץ, בטרם עונת הגשמים. הדעת נותנת כי מצב השליכט החיצוני לא השתנה באופן מהותי בפרק הזמן שבין שני סיורי התובעים בבית, לבין ביקור המומחה. קירות חיצוניים מתפוררים הוא מצב גלוי לעין, שהיה חשוף לעיני התובעים.

    • עם זאת, הדעת נותנת כי עבודות התיקונים החריפו את מצבו המתקלף של השליכט החיצוני והצריכו תיקון מלא ושלם, על מנת להימנע מיצירת טלאים (ס' 2 לתצהיר זיני). השליכט החיצוני היה אמנם חשוף לעיני התובעים במועד הרכישה, אך בעיות איטום הן פנימיות. קשה להבחין בהן, קל וחומר במקורותיהן, בעינו הבלתי מקצועית של הרוכש ההדיוט. התובעים נצטרכו להידרש לתיקוני שליכט בעקבות הטיפול ברטיבות, אשר לולא כן יתכן שלא היו הכרח המציאות.

    • לענין תיקון הגינה אציין, כי "החלפת צנרת, הוספת אדמה ודשא" (כמפורט בחשבונית הביצוע) אינם רק בגדר תיקון והשבת מצב לקדמותו, אלא שהם כוללים מימד של שדרוג.

    • בהינתן מכלול השיקולים המפורטים לעיל, תביעת התובעים בראש זה מתקבלת במחציתה.

       

60. סיכומה של נקודה זו: יש להכיר בהוצאות שהוציאו התובעים בפועל לתיקון בעיות הרטיבות, בחלקן, וכמפורט לעיל.

     

    שאלת הידיעה

     

61. הנתבעים טענו כי התובעים ידעו על תיקוני רטיבות שבוצעו בבית בטרם נמכר. לדבריהם (סעיף 16 לתצהיר עדות ראשית משותף):

     

    "במהלך חודש מאי 2012, הגיעו התובעים לראות את הבית. בעת שבה הצגנו בפניהם את הבית, ראו התובעים את תיקוני הרטיבות שטרם הסתיימו (עקב תהליך התיקון שארך כמה חודשים), ואף שאלו על כך במפורש כמה פעמים. התובעים נענו כי היו כמה בעיות רטיבות אשר טופלו בידי קבלן איטום מומחה וכי התהליך יסתיים רק בקיץ לאחר שמוקדי הרטיבות יתייבשו והעבודה תושלם ותסתיים בצביעה מלאה של כל הבית בקיץ. לאחר הפעם הראשונה שבה ראו את הבית, התובעים יצרו קשר והודיעו שהם מעוניינים לרכוש את הבית."

     

62. הנתבעים חזרו על טענה זו בסעיף 18 לתצהירם המשותף:

     

    "לאור תלונת השוכרים על בעיות רטיבות בבית עקב הגשמים המרובים בחורף 2011, לא התעלמנו מפניה זו.

    אנו לא ביקשנו לבצע תיקון שטחי אלא תיקון יסודי ולכן פנינו לחברת דלרסיז בע"מ ושילמנו סכום גבוה של 40,000 ₪ + מע"מ.

    • עוברת לרכישת הבית על ידי התובעים נמסר לתובעים שהייתה בעיית רטיבות בבית אשר תוקנו, ותיקונם החל בטרם חתימת החוזה ונמשך גם לאחר חתימתו והסתיים בטרם מסירת החזקה. כאשר הבית הוצג לתובעים אף הוצגו בפני התובעים המקומות שנעשו תיקוני הרטיבות ואשר העבודה טרם הושלמה והייתה בשלבי התייבשות.

    • התובעים ביקרו בבית כבר בחודש מאי 2012 וראו וידעו על התיקונים, והם היו בבית פעמיים לפני רכישתו ובסמוך לאחר תום הגשמים של חורף 2011. בזמן ביקורם התוודעו לתיקוני הרטיבות הפתוחים ואף שאלו על כך במפורש, ובתשובה לשאלתם לפשר הרטיבות שנראתה על ידם נענו כי הרטיבויות שהופיעו בבית טופלו בידי קבלן איטום מומחה אשר טיפל מן השורש בכלל הליקויים וכל השלמת הטיפול על ידו תבוצע לקראת מועד מסירת החזקה ב- 15.07.12.

    • הקבלן השאיר במכוון את התיקונים פתוחים וגלויים על מנת לאפשר להם להתייבש.

      שיטת העבודה של קבלן האיטום הינה ביצוע העבודה במספר שלבים. ועל כן ראו התובעים את הבית כאשר המקומות שהיו בתהליך טיפול היו חשופים באופן גלוי לעין, והתובעים אף שאלו על כך במפורש ו/או במו עיניהם את המהלך של התיקונים.

    • בין התאריכים 10-13/07/12 השלים קבלן האיטום את העבודות והחזקה בבית נמסרה לנתבעים לאחר השלמת התיקונים והצביעה.

    • ניסיון היתממות של התובעים בתביעתם תוך העלמת העובדות שהיו ידועות להם עוד לפני רכישת הבית מלמד שהתובעים תכננו מראש "לטמון" לנו מלכודת "ולתפור" תביעות לאחר מסירת החזקה בבית."

       

63. הנתבעים הפנו לסעיף 3 בהסכם, בו נרשם: "בכפוף להצהרות המוכרים הקונים מצהירים ומאשר בזאת כי ראו ובדקו את הממכר ובדקו אותו לרבות מבחינת תיכנונית ומבחינת זכויות המוכרים בו וכפי בכפוף לנכונות הצהרות הקונים הם מוותרים על כל טענת מום בממכר". הם טענו כי התובעים "הצהירו שבדקו את הממכר ובאם ביקשו להתעמק היה עליהם לפעול מיוזמתם ולהעמיק את בדיקתם ולקחת כל גורם מקצועי שחפצו על מנת לבצע בדיקות נוספות, ובאם נמנעו לעשות זאת לפני הרכישה אין להם אלא להלין על עצמם" (ס' 18ז' לתצהיר עדות ראשית).

     

64. התובעים מצידם הצהירו, כי לא ראו כל ליקוי משמעותי בבית בטרם החליטו לרוכשו (ס' 6 לתצהיר עדות ראשית משותף):

     

    "נכנסנו לבית ועברנו בין כל חדרי הבית וגם הפעם לא ראינו שום ליקוי משמעותי בבית או בקירותיו פרט לתיקון בולט שהיה בשולי הקיר של חדר שינה הורים הפונה למשטח אבן לא מקורה הנמצא בחצר מחוץ לבית, כאשר ניכר כי התיקון בוצע בצורה לא טובה. שאלנו את זיו לפשר התיקון והוא ענה שהיתה הצפה מחוץ לבית במשטח המרוצף אשר חלחלה לקיר פנימה. כתוצאה מכך נרטב החלק התחתון של הקיר והיה צורך לבצע תיקון וזה התיקון שראינו.

    ...

    בנוסף הבחנו בסלון שהתריס תקוע והנתבע אמר שימסור לנו טלפון של איש החלונות על מנת שנחליף את המנוע של התריס.

    כשעברנו לחדר האמבטיה הרחנו ריח של עובש וראינו נקודות שחורות בתקרת חדר האמבטיה. כששאלנו את זיו ממה נובע הדבר הוא ענה כי זו בעיית אוורור והעובש והריח נובעים מכך שהדיירת לא פותחת חלון בחדר האמבטיה והדבר גורם לריח ואם החלון יושאר פתוח באופן קבוע לא יהיה כל ריח או עובש במקום".

     

65. לטענת התובעים, גם בעת שקיבלו את ההחזקה בבית, לא ראו בעיות רטיבות, למעט ריח טחב ועובש חריף בחדר האמבטיה (ס' 8 לתצהיר עדות ראשית משותף):

     

    "ביום 15.7.2012 קיבלנו את החזקה בבית מידי זיו, כשהבית נצבע מחדש כולו ע"י הנתבעים אולם גם אז הורגש בבית ריח של טחב ועובש חריף הנודף מחדר האמבטיה וכן באיזור המטבח הורגש ריח של טחב וריקבון.

    פנינו לזיו בעניין והוא חזר וטען כי המדובר בטחב כתוצאה מחוסר אוורור וכי אם החלונות יישארו פתוחים עם חריף לאוויר לא תהיה בעיה. מתשובתו זו של זיו נתגלו לנו לראשונה כי בבית היה קבלן מטעמו שביצע תיקונים ושיפוצים וכי גם הקבלן עומד על כך כי אין כל בעיות של רטיבות בבית ו/או ליקוי אחר בבית והבעיה היא חוסר אוורור ותו לא".

     

66. התובעים הצהירו שלאחר שנכנסו לבית ערכו בו שיפוצים עיצוביים קלים (ס' 9 לתצהיר העדות הראשית). "זמן קצר לאחר מכן נתגלה לנו, לתדהמתנו, כי הבית סובל מרטיבויות נרחבות ונזילות חמורות, טחב ועובש הנובעים, ככל הנראה, מבעיות מהויות באיטום הבית, או מליקויים בצנרת שהותקנה בבית ובמתקנים המחוברים לבית. בשלב מאוחר יותר שהחלה עונת הגשמים התחוור לנו היטב מצבו הגרוע של הבית שהלך, והחמיר מידי יום" (ס' 10 לתצהיר העדות הראשית). התובעים הפנו לסעיף 2.4 להסכם, שם עוגנה הצהרת המוכרים לפיה "אין בממכר ו/או בבית המגורים שבו כל מום, פגם, קלקול או אי התאמה כלשהי, וכי כל המערכות המותקנות בבית המגורים פועלות ותקינות לחלוטין".

     

67. במחלוקת עובדתית זו, אני מבכרת את גרסת התובעים. הטעמים לכך הם כדלקמן:

     

    • הנתבעים הודו שהיו ערים לבעיות רטיבות שונות שהתגלו בממכר, ופעלו לתקנם בטרם נמכר. כאמור, הנתבעים הצהירו כי "לאור תלונת השוכרים על בעיות רטיבות בבית עקב הגשמים המרובים בחורף 2011, לא התעלמנו מפניה זו. אנו לא ביקשנו לבצע תיקון שטחי אלא תיקון יסודי ולכן פנינו לחברת דלרסיז בע"מ ושילמנו סכום גבוה של 40,000 ₪ + מע"מ" (ס' 18 לתצהיר העדות הראשית).

       

    • הנתבעים העידו כי הטיפול בבעיות הרטיבות נעשה בשלבים: "הקבלן השאיר במכוון את התיקונים פתוחים וגלויים על מנת לאפשר להם להתייבש. שיטת העבודה של קבלן האיטום הינה ביצוע העבודה במספר שלבים. ועל כן ראו התובעים את הבית כאשר המקומות שהיו בתהליך טיפול היו חשופים באופן גלוי לעין, והתובעים אף שאלו על כך במפורש ו/או [ראו - ה"ש] במו עיניהם את המהלך של התיקונים" (ס' 18ג' לתצהיר העדות הראשית).

       

    • הנתבעים הודו, כי ביצוע התיקונים צריך היה להסתיים עד למועד מסירת ההחזקה בנכס לידי התובעים. לדבריהם: "... הרטיבויות שהופיעו בבית טופלו בידי קבלן איטום מומחה אשר טיפל מן השורש בכלל הליקויים וכל השלמת הטיפול על ידו תבוצע לקראת מועד מסירת החזקה ב- 15.7.2012" (ס' 18ב' לתצהיר העדות הראשית). בסיכומיהם ציינו:

       

      "עובר לרכישת הבית על ידי התובעים נמסר לתובעים שהייתה בעיית רטיבות בבית אשר תוקנו, ותיקונם החל בטרם חתימת החוזה ונמשך גם לאחר חתימתו והסתיים בטרם מסירת החזקה. כאשר הבית הוצג לתובעים אף הוצגו בפני התובעים המקומות שנעשו תיקוני הרטיבות ואשר העבודה טרם הושלמה והיתה בשלבי התייבשות. התובעים ביקרו בבית כבר בחודש מאי 2012 וראו וידעו על התיקונים, והם היו בבית פעמיים לפני רכישתו ובסמוך לאחר תום הגשמים של חורף 2011. בזמן ביקורם התוודעו לתיקוני הרטיבות הפתוחים ואף שאלו על כך במופרש, ובתשובה לשאלתם לפשר הרטיבות שנראתה על ידם נענו כי הרטיבויות שהופיעו בבית טופלו בידי קבלן איטום מומחה אשר טיפול מן השורש בכלל הליקויים וכל השלמת הטיפול על ידו תבוצע לקראת מועד מסירת ההחזקה ב- 15.7.12" (ההדגשות הוספו; ס' 12ג'-ד' לסיכומים).

       

    • הנה כי כן, לשיטת הנתבעים עצמם, הם אמרו לתובעים כי בעיות הרטיבות הקיימות מטופלות "מן השורש", על ידי "קבלן איטום מומחה", וכי עבודות התיקונים תושלמנה "לקראת מועד מסירת ההחזקה". נוכח אמירות אלה, התובעים רשאים היו להניח, כי בעיות הרטיבות תטופלנה על ידי הנתבעים בטרם שהבית יימסר לידיהם.

       

    • ודוקו: אין בסיס ראייתי להניח, כי התובעים היו ערים מראש לכלל בעיות הרטיבות שנחשפו בבית, או שידעו מה מקור הבעיות וממה הן נובעות. מדובר במקרה זה בעניין מקצועי שלא היה גלוי במלואו, ורוכש סביר לא היה יכול לעמוד על מלוא היקפו. מומחה בית המשפט, אינג' מרטון, פירט בחוות דעתו את הבדיקות שנדרשו על מנת לחשוף את היקף הבעיות ומקורן, כגון בדיקת המטרה, בדיקת לחץ של צנרת המים ובדיקות אטימות שונות. התובעים הודו שאמנם ראו כי קיימות בעיות מסוימות בבית, כמו התיקון בקיר חדר השינה וריח הטחב והנקודות השחורות בחדר האמבטיה (ס' 6 לתצהיר העדות הראשית). ואולם, אין יסוד עובדתי להניח שידעו על הבעיות הנרחבות שנחשפו בקירות, בחלונות ובמסדי הבית, כפי שפורט בחוות דעתו של מומחה בית המשפט.

       

68. דין הוא, כי הנטל מוטל על המוכר לגלות לרוכש הנכס את המידע המהותי הנדרש כדי לקבל החלטת רכישה מושכלת (ראו, למשל: ע"א 5267/03 עו"ד סיגל פרג'-גשורי נ' מיטל, פ"ד נט(5) 337, 347 (2005)). המידע בעניין טיב הבית, על בעיותיו ופגמיו, עומד בבסיס העסקה. הוא מאפשר למתקשר לבצע הערכה של עלות מול תועלת ולשקול את תמחור העסקה ואת כדאיותה. בהשוואה יחסית בין הצדדים, המוכר עומד במצב טוב יותר לחשוף את המידע המצוי ברשותו. הנכס שייך לו ויש לצפות שיכיר את פגמיו. הנתבעים דנא היו ערים לבעיות רטיבות נרחבות, שהרי הודו כי הגיעו תלונות על כך מהשוכרת, והם העסיקו קבלן תמורת סכום לא מבוטל לביצוע תיקונים. לעומת המוכרים, הקונים היו מצויים במצב בסיסי של היעדר ידיעה, למעט הפגמים הגלויים לעין. שעה שהמוכר יודע על קיום ליקויים, כפי שהדבר כאן, אין לאפשר לו לחשות, ולגלגל על הקונה את העלויות הכרוכות בהזמנת בדיקה מומחית לאיתור ליקויים.

     

69. בכל הקשור לבעיות הרטיבות, ההסכם שנכרת בין הצדדים – שותק. המוכרים לא פירטו בו את הליקויים, ולא ציינו את דבר ביצוע התיקונים באמצעות קבלן מטעמם. יתכן שנמנעו מעשות כן, מחמת שהניחו כי התיקונים שביצעו באמצעות קבלן מטעמם יואילו לפתור את בעיות הרטיבות. בסעיף 9ב' לכתב ההגנה טענו: "על בסיס הידיעה של התובעים לגבי בעיות הרטיבות שטופלו ושקבלן האיטום אמור להשלים את העבודות לפני מסירת הבית, הוצהר בהסכם שאין פגם או קלקול בבית". ואולם, היא הנותנת: שעה שהנתבעים פעלו לתקן את הליקויים בטרם מסירת ההחזקה, ולפיכך יכלו לשיטתם להצהיר בהסכם שבבית אין פגם או קלקול (סעיף 2.4), הרי שהיה עליהם לעמוד בהתחייבות חוזית זו, ולמסור לתובעים נכס שאינו סובל משלל בעיות רטיבות -- כפי שפורטו בחוות דעתו של מומחה בית המשפט.

     

70. אין בידי לקבל את טענת הנתבעים, כאילו התובעים לא נתנו להם הזדמנות סבירה לתקן את פגמי הרטיבות. התכתובת שהוחלפה בין הצדדים בזמן אמת, מלמדת כי התובעים פנו לנתבעים, וקיבלו מענה חלקי. כך, בתשובה מיום 15.7.2012 השיב הנתבע כדלקמן (נספח ד' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובעים):

     

    "בענין תיקון החלון – באחריותי.

    כעניין מה שאמך טענה היום לגבי חדר מקלחת הורים: המדובר בטחב שהצטבר כתוצאה מחוסר אוורור.

    אנו טיפלנו בכל הנושאים שסיכמנו במעמד חתימת החוזה ואף הרבה מעבר לכך (למשל: ביצענו צביעה יסודית של כל הבית)

    אם תתעורר בעיה הקשורה ברטיבות במקלחת הורים אשמח להפנותכם לקבלן מטעמי. לא סיכמנו כי אקבל אחריות לנושא זה ואמרנו בפירוש כי האחריות שלי נוגעת לתיקון החלון בלבד. איני מסוגל לשאת באחריות לפגמים שיקרו בעתיד (אם וכאשר). מבטיח להיות זמין ולסייע בהפניה לאנשי מקצוע רלוונטיים לבית, אך לא אשא בעלויות נוספות כלשהן מעבר לעלויות שנשאתי בהן כעת כדי לטפל בנושאים שסיכמנו.

    תהנו מהבית!!!

    עשיתים עסקה נפלאה ומשתלמת ביותר!!!".

     

71. בהמשך, ולאחר שב"כ התובעים דחה את התשובה הנ"ל (ראו מייל מיום 15.7.2012, בנספחי ד' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובעים), הנתבע כתב כדלקמן (ראו מייל מיום 15.7.2012, בנספחי ד' כנ"ל):

     

    "שוחחתי עכשיו עם הקבלן שביצע התיקונים, הוא עומד מאחורי עבודתו וציין כי אין המדובר ברטיבות במקלחת אלא בטחב שהצטבר כתוצאה מחוסר אוורור. הוא ביקש לחדד כי תקפידו תמיד להשאיר חלונות עם חריץ אוויר גם בצאתכם מהבית כדי שהבית ינשום והלחות לא תצטבר ותגרום לעובש.

    יותר מזה:

    כדי שתהיו רגועים ושקטים ותיכנסו במצב רוח חיובי וטוב כפי שצריך להיות, סיכמתי אתו שאם תצטבר רטיבות כלשהי בחדר מקלחת הוא יבוא ויטפל בבעיה.

    הסירו דאגה מלבכם.

    יקיריי,

    תיהנו מהעסקה ומהבית היפה והנעים ושיהיה לכם בשעה טובה!!".

     

72. וראו בהמשך, תשובת ב"כ הנתבעים לב"כ התובעים מיום 27.11.2012: "בענין הרטיבות שטענת, שוחחתי עם זיו [הנתבע – ה"ש] שהופתע מאוד כולל התייחסותך האישית אליו בסוגיה זו. זיו מוסר כי היו מעט רטיבויות והקבלן שבצע התיקונים ישמח ברצון אם תשוחח עימו וגם זיו מוכן לכך" (נספח ה' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובעים).

     

73. התשובות הנ"ל מצד המוכרים – לא היה בהן כדי לספק. עולה מתוכן עמדה ברורה, לפיה הנתבעים לא היו מוכנים ליטול על עצמם אחריות ממשית לבעיות שנחשפו בממכר ואשר היו קיימות בו עובר למכירתו לתובעים. בתשובות שכתבו, הנתבעים שלחו את התובעים "ליהנות מן הבית היפה" – כביכול הרוכשים מטרידים את המוכרים בזוטות – וזאת מבלי שהתייחסו ברצינות לחשיפת מצבו הפגום של הממכר.

     

74. סיכומה של נקודה זו: הנטל מוטל על הנתבעים, כמוכרים, לחשוף את מלוא המידע שהיה בידיהם בעניין מצבו של הממכר. כאן, המוכרים נמנעו מלהצהיר בהסכם על פגמי הרטיבות שעליהם ידעו, ועל התיקונים שביצעו באמצעות קבלן מטעמם. התובעים אמנם ראו שקיימות בעיות שונות במישור הרטיבות, ואולם אין להניח שהיה בכוחם לעמוד מראש על מלוא ההיקף, כפי שנחשף בשלב מאוחר למסירת ההחזקה בממכר. בנסיבות אלה, הנתבעים חבים בשיפוי התובעים על ההוצאות שהוציאו בפועל לתיקון הפגמים, בהתאם לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, וכפי שפורט לעיל.

     

75. התוצאה היא שאני מקבלת את התביעה בחלקה וכמפורט לעיל.

     

76. הוצאות: התובעים זכאים להחזר הוצאות כדלקמן (ראו פירוט דרישותיהם בפרק ו' לסיכומיהם):

     

    החזר מחצית ראשונה של האגרה.

    החזר מחצית שניה של האגרה ששולמה לפי החלטת בית המשפט מיום 24.12.2015.

    החזר שכר בטלה עבור שלושה עדים בסך 900 ₪ ולפי החלטה מיום 12.11.2015.

    החזר שכרו של המומחה מיכאל קרבצ'יק בסך 1,000 ₪ עבור התייצבותו לדיון ולפי החלטה מיום 12.11.2015.

    שכרו של המומחה קרבצ'יק עבור חוות דעתו בסך 7,254 ₪ לפי קבלה נספח ח' לתצהיר העדות הראשית מטעם התובעים.

    בקשת התובעים לתשלום שכ"ט עבור "ליווי מומחה תובעים את ההליך – 1,416 (כולל מע"מ)" (ס' 70.5.2 לסיכומיהם) – איני מקבלת בקשה זו. לא הוגשו חשבונית או קבלה. בחוות דעתו של המומחה קרבצ'יק לא מפורטת הוצאה זו.

    שכ"ט ששולם למומחה מטעם בית המשפט אינג' מיכאל מרטון – לפי קבלות תשלום;

    הוצאות עבור בדיקות שונות (ס' 70.8 לסיכומי התובעים) – לא הוגשו חשבוניות/קבלות תשלום במצורף לתצהירים. התביעה בראש זה – נדחית.

    ההוצאות הנ"ל תשולמנה בתוספת הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום לפי החשבונית/קבלה ועד לתשלום בפועל.

     

77. לסיכום: הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעים את סכום פסק הדין, ואת סכומי ההוצאות כנפסק לעיל, ובנוסף שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4% מסכום פסק הדין.

     

     

    ניתן היום, ז' טבת תשע"ז, 05 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.