תיק הוצל"פ 34-00009-13-8

לפני בקשת הזוכה, שהוגשה במעמד צד אחד, לתפיסת כספים העתידים להתקבל באירוע חתונה החייב עם בחירת ליבו הנוכחית (להלן בבקשה דנא: "הכלה").

א. מעיקרי הבקשה כפי שנוסחה:

1. הזוכה עותרת לעקל כספי החתונה של החייב עם בחירת ליבו ומצהירה כך -

"לאחרונה נודע למבקשת כי החייב עומד להתחתן עם בחירת ליבו ביום 20.11.16 באולמי חצר המלכה שבצומת כנות. מצ"ב הזמנה לחתונה ותמונה המודיעה על מועד החתונה כפי שהתפרסמו באינטרנט והגיעו לידי המבקשת.

לאור האמור לעיל, המבקשת פונה לכבוד הרשמת לאפשר לה לתפוס את כספי החתונה של החייב בשיעור של 38,955.91 ש"ח ובכך לגבות את החוב במלואו".

2. הזוכה טענה שלמרות מאמצים רבים שהשקיעה בגביית החוב, לרבות הגבלות ופקודות מאסר, הצליחה החייב להתחמק מתשלום החוב תקופה ארוכה,

ב. הרקע לפתיחת התיק והתנהלותו עד כה:

3. התיק נפתח ביום 15.01.2013 לצורך יישום פסק דינו של כב' בית הדין הרבני שניתן ביום 04.09.2012, בתיק מספר: 187926/4, בו נקבע כי על החייב לשלם למזונות 2 ילדיו הקטינים סך של 3,300 ש"ח.

4. ע"פ נתוני פתיחת התיק החייב לא נשא בסך 13,500 ש"ח.

5. כיום, המזונות אינם משופעלים בתיק. קרי, אין דרישה להגדלה חודשית של החוב.

6. מעיון בדף החשבון בתיק עולה כי ככלל, החייב לא נשא במזונות, למעט סכומים זניחים ומועטים, בהם נשא בעבר הרחוק, בהם, סכום ששולם אחר שהוצאה לו פקודת מאסר.

ג. התנהלות תיק מל"ל הקשור לתיק דנא:

7. מעיון בנתוני רשות האכיפה ובגבייה עולה כי לחייב נפתח, בין היתר, תיק של המוסד לביטוח לאומי  (להלן: "המל"ל"), שמספרו 03-92956-16-7 (להלן: "תיק המל"ל"),

8. ממסמך הסרוק במסמכי הביצוע בתיק המל"ל עולה כי הזוכה בתיק דכאן, גובה דמי המזונות באמצעות המל"ל, כמעט כדי מלוא התשלום החודשי שנפסק לה ע"י כב' בית הדין הרבני, ואפשר על כן התיק דנא אינו משופעל.

9. ממסמך המל"ל הנושא את התאריך 19.7.16 המבוצע בתיק המל"ל, עולה, כי הזוכה בתיק דכאן נפרעה באמצעות המל"ל ביחס לתקופה המבוצעת בתיק המל"ל, בין המועדים 29.9.14 - 28.7.16, בסך 76,333 ש"ח, וכי יש להניח כי הינה נפרעת בשוטף (שאחרת, הייתה עותרת לשפעול התיק דנא).

10. קרי, הזוכה נפרעת ביום-יום מהמוסד לביטוח לאומי, והחוב בתיק דנא הינו בעיקרו בגין חוב עבר, הנושא בחובו גם הריביות שנצברו בו, כדין.

11. יוער כי נתון זה מצויין ברישא להחלטתי, ולא בכדי, ויש לו השלכה לתוצאת ההליך.

ד. הליכים שננקטו בתיק דנא:

12. הזוכה נקטה בהליכים שונים כנגד החייב, לרבות עיקולים, הגבלות (עם פתיחת התיק), אולם למגינת ליבה בוודאי, כל אלה לא נשאו פרי.

13. עם זאת, וודאי ביחס לתקופה האחרונה (שנת 2016), הזוכה מיעטה לנקוט בהליכי מאסר כנגד החייב.

• בשנת 2013 ננקט הליך מאסר והחייב נשא בתשלום החיוב.
• בשנת 2014 פקודה אחת לא בוצעה בשל כתובת שגויה;
• פקודה נוספת לא בוצעה בשנת 2014 בשל סיבה דומה;
• כך גם לא בוצעה פקודת מאסר נוספת (ידנית), בשנת 2015.

14. כך שניתן לאמר שהזוכה לא פעלה די למיצוי פקודות מאסר בתיק.

15. בשנת 2016 נקטה בפעולות ספורות ומועטות, צו מידע אחד; עיקול מיטלטלין של צד ג' (הוריו של החייב) - בקשה שנדחתה בהעדר תצהיר; ובקשה עיקול משכורת מעסיקו של החייב - ותשובת המעסיק טרם נתקבלה.

16. ביום 7.7.2016 הודיעה המזכירות, אפשר במסגרת נהליה הפנימיים, כי הזוכה אינה מבצעת פקודת מאסר ידנית למרות שהונפקה לה בתיק, לבקשתה, עוד בחודש יוני 2015, קרי כשנה עובר להנפקת הפקודה. אחר בקשה כללית שהגישה הזוכה בהמשך להודעת מזכירות זו, הוריתי לה להבהיר מדוע לא ביצעה הפקודה הידנית בצירוף תצהיר/אסמכתאות.

17. למרות החלטתי בתהליך 22, 19.7.16, לא שבה הזוכה, המיוצגת יש לאמר, לעתור לפקודת מאסר חדשה, בטופס ובסעד המתאים (ע"פ הנדרש בהוצאה לפועל), ולא הבהירה בתצהירה מדוע לא פעלה כנגד החייב באמצעות הפקודה הידנית שהונפקה לה בשנת 2015.

ד. דיון והכרעה בבקשה שלפני לעיקול כספי החתונה של החייב המיועדת ליום 20.11.16:

18. כעת, כאמור בכותרת הבקשה, מחדשת הזוכה פעילותה נגד החייב, במטרה לשים היד על כספים שיצטברו בכספת חתונתו של החייב.

19. וההכרעה אינה פשוטה כלל ועיקר, ואף שהזוכה וילדיה נגד עיני המה, בלב כבד לא מצאתי לאשר הסעד לו עתרה הזוכה, מהטעמים שעוד יפורטו מטה.

20. כבר יוער כי לסוגיה העומדת לפני פסק דין מנחה בלבד, וגם הוא בהליכי פש"ר, אשר תוצאתו מנוגדת לסעד המבוקש, מהטעמים ומהאיזונים שנדרשו בנסיבות התיק ההוא.

21. ראו, בש"א (מחוזי) י-ם 9108/09 (אורי נ' הכונס הרשמי), ניתן ביום 1.9.01 (להלן: "עניין אורי").

22. בעניין אורי נפסק כי פעולה של עיקול כספי מתנות הנה פעולה ה"פוגעת בכבוד האדם, ובעיקר בצדדים הנוספים, פרט למשיב, אינה מתאימה לרוח העידן ואינה עומדת ביחס ישר לתוצאה שעשויה להתקבל הימנה".

23. פסק-דין זה אומץ בהחלטות רשמים מספר בהוצאה לפועל (ר' למשל תיק מס' 08-00098-14-6, כב' הרשמת אלה פטל; ור' 17-0274-409-0, כב' הרשמת מירלה ביננפלד-אהרון), אולם יש גם החלטות בודדות שמצאו לנכון לסטות ממנו (ראה למשל החלטה בתיק מס' 21-00039-11-5 שניתנה ע"י כב' הרשמת כלנית שפירא-ברגמן ביום 7.3.16), והרי אין הלכה מחייבת, כי אם בפסיקה מנחה בלבד, ואף זאת בנסיבות תיק ספציפי.

24. אף אנוכי שניתי אחר משנתו של כב' השופט יוסף שפירא בעניין אורי, בבקשה שעמדה לפני בתיק מס' 16-00231-11-7, בנסיבות של תיק בו לא הייתה לטעמי יתרת חוב גבוהה במיוחד (10,000 ש"ח).

25. בהחלטתי בתיק 16-00231-11-7 מיום 14.5.15, הכרעתי כדלקמן, אחר ביצוע האיזונים החוקתיים הנדרשים:

"ענייננו באיזון בין זכויות הזוכה והקטין לבין זכויות החייב ובני משפחתו.

האיזון יערך לפי מבחני פסקת ההגבלה בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הקובע כי:

'אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו'.

אין חולק שמטרת העיקול לתכלית ראויה  הדברים ברורים ואינם מצריכים הרחבה נוספת.

אולם - האם הדרך המוצעת לגביית החוב הנה מידתית ואינה עולה על הנדרש?

אני סבורה כי התשובה לשאלה זו הנה בשלילה מהטעמים כר"מ.

א. מהטעם שיתרת החוב בתיק הינה 10,000 ש"ח וקצת. אף בהינתן שצפויים לחייב תשלומי מזונות עתידיים, איני רואה צידוק, באיזון הראוי, לביצוע הליך פוגעני זה בגין חיובים שטרם באו לעולם, נוכח טענה (או הנחה) שהחייב לא יישא בחוב עתיד, או משלא הוכח שאין בנמצא דרך פוגענית פחות להבטיח נשיאתו בו.

ב. משום שעיקול תכולת כספת בחתונה הוא אירוע לא פשוט (בלשון רכה), לבעלי השמחה לבני המשפחות ולאורחים. ומדובר בפעולה הטומנת בחובה פגיעה גם בצדדים שלישיים. על פניו מחצית מתכולת הכספת שייכת לבת הזוג של החייב"

26. ברי כי הסוגיה שהונחה לפני גם בבקשתה של הזוכה דכאן, עומדת בשלושת המבחנים הראשונים של תנאי פסקת ההגבלה, שכן הפגיעה הצפויה, ככל שיאושר הסעד המבוקש, הינה בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בנותנו קדימות לחיובי מזונות. החוק נועד לתכלית ראויה, המשרתת מטרה חברתית חשובה, בשימה את הזוכה וילדיה בראש מעייני המחוקק.

ואין טעם להכביר בדבר אומר.

27. אולם כזכור, המבחן הרביעי והדומיננטי של פסקת ההגבלה – הוא מבחן המידתיות – ובו יש 3 מבחני משנה:

• מבחן ההלימה – קרי האם האמצעי הולם את המטרה, ומוביל באופן רציונלי, להגשמתה;
• מבחן הפגיעה המינימאלית – קרי, האם יש דרך פחותת נזק להשגת המטרה; האם ניתן להשיג את המטרה על ידי אמצעי אחר שפגיעתו בזכות המוגנת פחותה (לדעת כב' הנשיא ברק זהו המבחן החשוב ביותר);
• מבחן עלות-תועלת – קרי, האם מושגת בהליך יותר תועלת מנזק. יש לשקול את התועלת לציבור לעומת הנזק לפרט באמצעי שנבחר

28. על הבחינה להיות מצטברת, קרי, על הסוגיה לקבל מענה חיובית בכל שלושת הפרמטרים. סופו של דבר נוצר "מתחם הגבלה". בית המשפט, ובענייננו, רשם ההוצאה לפועל, לא יבדוק אם הסעד טוב, יעיל או מוצדק, אלא רק אם הוא חוקתי ונופל בגדר מתחם ההגבלה.

29. קרי, בעניינו, נדרש כי הפגיעה לא תעלה על הנדרש, וכי לא נמצאו חלופות יעילות יותר.

30. עוד על המבחנים ר' פסק דינו של כב' הנשיא (כתוארו דאז) א' ברק בע"א 6821/93 רע"א 1908/94, 3363 בנק המזרחי המאוחד בע"מ ואח' נ' מגדל כפר שיתופי ואח', ניתן ב- 9.11.1995 (להלן "עניין מזרחי").

31, ולמבחנים, ע"פ חשיבותם, בסדר עולה:

מבחן ההלימה

32. בעניינו, הסעד המבוקש עומד במבחן ההלימה. בתיק כ- 38 אלף ₪ ויותר, חוב עבר במזונות. ויש בסעד של עיקול כספי החתונה כדי לאפשר לשים היד על הסכום הנ"ל, ולפרוע יתרת החוב בתיק באחת. מדובר במבחן שיעילותו לא מוטלת בספק. שכן, יש לשער כי ימצאו המזומנים, וכל שלא בשקלים של ממש, או בעל מטבע אחר עובר לסוחר, יתפסו המחאות, שיהא ניתן לחלטן ולממשן במסגרת תיק ההוצאה לפועל. ברי, כי האמצעי הינו רציונלי. המטרה – גביית חוב. האמצעי – עיקול כספים המצויים הכספת המוצבת, כבשגרה, באולם החתונות, עד יפרוש הזוג הטרי מהאירוע, ויקח התכולה עימו.

מבחן עלות-תועלת

33. אלא מאי? בענייננו, הפגיעה אינה עומדת במבחן העלות-תועלת. היקף החוב בתיק זה, שעמד בראשיתו על כ- 13 אלף ₪, נצבר עד דהיום לכדי 39 אלף ש"ח (כולל ריביות).

34. בענייננו, זוהי ה"תועלת" המושאת לזוכה ככל שיצלח ההליך.

אך מהי ה"עלות"? מהו ה"נזק הפוטנציאלי"?

35. ה"עלות" בביצוע פעולה פוגענית של עיקול כספי חתונה, אפשר האירוע המכונן המשמח ביותר בחייו של אדם (למעט אולי הולדת צאצאיו), אינו רק ממוקד ופרטני (שאחרת מה לי מ"נזקו" של חייב - ככל שהמונח "נזק" הולם פני הדברים כלל וכלל, שבחר להתעלם מצו שיפוטי ומוסרי לשאת במזונות קטיניו).

36. בענייננו, מדובר בנזק "סביבתי",רב מערכתי.

37. יפה צייר התמונה כב' השופט יוסף שפירא בהחלטתו בעניין אורי שצוטט לעיל, ויעצום עיניו הקורא וידמיין הדבר:

"...אין ספק שהפעולה מורכבת, שהרי אם היא תהיה גלויה בתחילת הערב, הרי שהמוזמנים לא ימסרו את תשורותיהם לבעלי השמחה ויסכלו את מטרת הפעולה, ואם תעשה בשלב מאוחר יותר, הרי יהא צורך לערוך חיפוש אצל הנוכחים באירוע ... אשר על כן ניכר כי פעולה זו תצריך תכנון קפדני והקצאת משאבים כלכליים רבים בכדי לאפשר גבייה מועילה ודיסקרטית ככל האפשר".

38. יש לסבר האוזן, פעולה כזו שאושרה בתיק 21-00039-11-5, עלותה נאמדה על סך של כ- 10,000 ₪ (קרי, כ- 25% מיתרת החוב הכוללת בתיק זה), וזוהי רק חלק מהעלות ה"משפטית" בצד פעולה שכזו.

39. צריך בהחלט להסכין על פגיעה הצפויה ברגשות החייב, פרטיותו ואף קניינו, וזאת באיזון הראוי בין זכויותיו אלה, לבין זכות הזוכה להיפרע מהחייב, אולם בענייננו, מדובר בפגיעה קשה לצדדי ג'. ובראש ובראשונה לכלה.

40. אפשר גם כי מלוא נסיבות חייו ועברו של החייב לא ידועים לכלה, והנה, ביום המשמח ביותר בחייה, עת משפחתה האוהבת סובבת אותה, ואורחים יקרים וחשובים באים לשמח אותה, יתייצב ב"כ הזוכה, בלוויית המשטרה, באולם האירועים לביצוע הפעולה. ואפילו ייעשה הדבר כפי שאמור להיעשות, ב"נחישות ורגישות", עת האירוע מתכנס לסופו, ויטלו הכספת ובה מתנות החתונה למשרדו של ב"כ הזוכה, כנאמן הכספת, עד תחולט ותמומש, הפגיעה האישית, הרגשית, כלכלית הצפויה לה לכלה הטרייה קשה בעיני עד מאד. נכון הדבר גם ביחס למשפחתה או אורחיה, ולפחות באופן בו ייתפס הדבר בעיני הכלה, וילבין את פניה ביום המאושר בחייה.

41 זאת ועוד, לנוכח עיון במצבת תיקי החייב, הרי חייב של ממש הוא, וכבדים חובותיו, ואפשר כי עיקר התחשיב - הוצאות-הכנסות - של האירוע, יביא לכלל מסקנה שמרבית הכסף שעוקל, למעשה של הכלה הוא.

מבחן הפגיעה המינימאלית

42. אולם דומה כי הסעד לו עותרת הזוכה גם אינו עומד במבחן הפגיעה המינימאלית, הוא המבחן העיקרי שיש לבחון.

43. לא הוכח לפני, בפרט נוכח התנהלות התיק דנא, כי בענייננו, דרך פחותת נזק להשגת המטרה, היא למשל, פקודת מאסר (קל וחומר משכבר כבר הוכח בעבר כי פקודת מאסר שהוצאה כנגד החייב סייעה בגביית החוב, ומנגד, פקודת מאסר ידנית שהונפקה לזוכה, לא נעשה די, לטעמי, כדי לבצעה).

44. כבר אקדים ואומר כי אין בכל אלה, וודאי, כדי ללמד על ויתור של הזוכה על חוב העבר שנצבר לה בתיק. אפשר כי יש בכך ללמד כי הקושי לגבות את חוב המזונות מרפה לעיתים ידי זוכה, הנדרשת לא אחת לתלאות היום-יום, העמלה בזעת אפה בכלכול ילדיה, באשר האב לא תורם את חלקו, למרות הציווי המשפטי והפנימי המוטל עליו.

45. אולם, לדידי, ולמרבה הצער, יש באי נקיטת הליכים פעילה, אקטיבית ועקבית בתיק מזונות בהוצאה לפועל, כדי להוות שיקול בהחלטה המורכבת לה נדרשתי, ולתוצאתה - שלא לאשר עיקול כספי חתונת החייב, מהטעם שיכולה הזוכה לנקוט הליכים פחותי פגיעה במדרג החומרה, כגון, ירידה לנכסי החייב, ובענייננו, אף שלילת חירותו - משהליכים אלו פועלים כלפי החייב עצמו-גופו, ולא כלפי צדדי ג', שאפשר שהינם צדדים ג' תמימים בתיק.

46. בפרט נכון הדבר – והדגשתי הדבר כבר ברישא להחלטתי – משמדובר במצב בו הזוכה נפרעת מחוב המזונות השוטף שנפסקו לה מהמוסד לביטוח לאומי, ומבלי שיש בכך כדי לרמז על כי יש להקל ראש בחשיבות בפירעון חוב עבר בתיק מזונות.

ד. סוף דבר:

47. לסיכום, מצאתי לנכון לדחות בהחלטתי המנומקת את הסעד היוצא דופן באופיו לו עתרה הזוכה, מהטעם הראשוני שיש לו השלכות מרחיקות לכת, בעיקר על הכלה, וכן על המשפחה הקרובה והרחוקה, ועל האורחים הרבים הצפויים לגדוש את אולם החתונות. ומהטעם העיקרי, שעדין קיימות לה לזוכה חלופות פוגעניות פחות לגבות חוב העבר במסגרת תיק ההוצאה לפועל, אפשרויות, אשר הזוכה לא פעלה למצותם עד תום. כל זאת, באשר נגד עיני העובדה כי הזוכה נפרעת מחוב המזונות בשנים האחרונות באופן שוטף אל מול המוסד לביטוח לאומי (אף הוא נושה של החייב).

50. לפיכך, ביד הזוכה, לגבות חוב העבר בתיק – אם באמצעות עתירה לפקודת מאסר (הליך לא "מלבב", בפרט לחייב שעומד בראשיתו של קשר משפחתי חדש), או באמצעות ירידה לנכסים אחרים של החייב, אף כאלה שיצמחו לו, למגינת ליבה של הכלה, בעתיד.

ה. תוצאה:

מטעמים אלה הבקשה נדחית.

ו. הוראות למזכירות:

המזכירות תחסה מסמכי הבקשה וההחלטה שנסרקו במערכת כלים שלובים ל- 7 ימים.

תזפ פנימי למזכירות בן 7 ימים להסרת החיסיון.