קלברס נ' עליזה גרטס בע"מ ואח'

1.האם במועד התפטרותה בדין מפוטרת אכן קמה לעובדת זכאות לפיצויי פיטורין, בהתחשב בטענתה כי נכון למועד ההתפטרות המעבידה לא ביצעה הפרשות כדין ובמועד לקרן הפנסיה ולא שילמה תמורה בגין עבודה בשעות נוספות – זו השאלה העומדת במרכזו של הליך זה.

בנוסף, על בית הדין להכריע בשאלת זכאותה של התובעת להודעה מוקדמת, הפרשי דמי הבראה והשלמת הפרשות פנסיוניות, וכן בשאלת חיובה של הנתבעת 2 בהתחייבויות המעבידה.

השתלשלות העובדות

על יסוד הראיות שהוצגו והעדויות שנשמעו בפני, אני קובעת את התשתית העובדתית כדלקמן:

2.התובעת, רבקה קלברס (להלן – העובדת) הועסקה כתופרת שכירה בנתבעת, עליזה גרטס בע"מ (להלן- המעבידה) וזאת החל מיום 5.11.06. יום העבודה האחרון בפועל הוא 19.3.12. המעבידה מפעילה עסק לעיצוב ותפירת שמלות כלה.

3.במועד תחילת העבודה טרם הוקמה המעבידה, ועד לשנת 2007 עבדה העובדת אצל הנתבעת 2 (להלן – גרטס או הנתבעת 2), שהיא הבעלים והמנהלת של המעבידה.

4.אין מחלוקת בין הצדדים כי המעבידה ראתה בעובדת עובדת טובה ומוערכת, ורצתה בהמשך עבודתה.

5.החל מהמועד בו היתה המעבידה מחויבת בביצוע הפרשות פנסיוניות בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני ובמהלך 2008, נגרמו לא פעם עיכובים בביצוע ההפרשות, בעוד משכרה של העובדת כעולה מתלושי השכר (נספח א' לתצהיר העובדת) בוצעו ניכויים באופן שוטף ובסכומים משתנים.

העובדת הציגה מספר פניות בכתב ממנורה-מבטחים המציינים כי תשלומי המעבידה הופסקו וכי אם התשלום לא יוסדר יפגע הכיסוי הביטוחי של העובדת. הפניה האחרונה ממנורה-מבטחים המציינת כי קיים עיכוב בהעברת הפקדות דמי הגמולים אשר צורפה לתצהירי העובדת היא מיום 8.1.12 (נספח ב' לתצהיר העובדת).

על-פי מסמך זה, הרי שנכון לראשית חודש 1/12, ההפקדה האחרונה בוצעה על-ידי המעבידה בגין חודש עבודה 4/11.

6.גרטס אישרה (סעיף 5 לתצהירה) כי אכן ההפרשות לקרן הפנסיה לא היו סדירות במהלך תקופת העבודה, והסבירה כי הקושי בביצוע הפרשות מלאות מדי חודש נבע מכך כי היקף משרתה של העובדת השתנה מדי חודש וכך גם שכרה, ולפיכך סכום ההפרשות השתנה מדי חודש. בכתב ההגנה (ס' 12) הוסבר עוד כי האיחורים בביצוע ההפרשות נבעו לעתים גם "בשל קשיים בתזרים המזומנים".

7.ביום 19.11.11 מסרה העובדת למעבידה מכתב בכתב ידה (עמ' 1 לנספח ג' לתצהיר העובדת) בו מצוין כך:

"אני קלברס רבקה מתפטרת מעבודתי אצל עליזה גרטס מפני שהיא לא מוכנה לשלם שעות נוספות, לא מוכנה להעביר את הפנסיה למבטחים אחרי שהיא מורידה בתלוש, היא לא נותנת תלושים בזמן, מורידה מהמשכורת איך שבא לה".

8.עם קבלת פניה זו ובעקבות התעקשותה של העובדת, הבטיחה המעבידה להסדיר את ההעברה השוטפת של ההפרשות הפנסיוניות, עבור העובדת ועבור שאר העובדות אצל המעבידה. בין השאר התחייבה המעבידה במסמך מיום 17.1.06 (עמ' 4 לנספח ג' לתצהיר העובדת) כי עד למועד מכתב זה השלימה את ההפרשות במלואן, וכי היא מתחייבת לבצע הוראות חיוב בנקאית קבועה לקופת הביטוח ולהעביר את התשלומים בתוך חודש ימים.

9.לצורך תיקון מצב זה ביקשה המעבידה במהלך חודש 2/12 לערוך הוראת חיוב בנקאית קבועה לטובת קופת הביטוח, לקבוע שכר מבוטח קבוע ולפיו לבצע הפרשות בסכומים קבועים. ביום 29.2.12 חתמו עובדות אחרות במעבידה על אישור המופנה לקופת הביטוח כי הן מאשרות לבצע הפרשות בהתאם לשכר מבוטח קבוע (נספח ד' לתצהיר גרטס). מכתב דומה הוכן גם עבור העובדת (נספח' ו' לתצהיר גרטס) ולפיו העובדת נותנת את אישורה לביטוח הפרשות בהתאם לשכר חודשי קבוע בסך 6,000 ₪, אלא שהעובדת סרבה לחתום עליו.

10.על-פי אישורה של מנורה מבטחים פנסיה בע"מ מיום 18.6.12 (עמ' 2 לנספח ח' לתצהיר העובדת), נצברו לזכות העובדת עבור התקופה 3/08 ועד 2/12 8,280.77 ₪ ברכיב התגמולים, ו- 5,239 ₪ ברכיב הפיצויים.

11.ביום 7.3.12 פנה ב"כ העובדת אל המעבידה ואל גרטס (נספח ד' לתצהיר העובדת). בפניה זו צוין כי העובדת מודיעה על התפטרותה בדין מפוטר החל מיום 8.3.12 וכי העובדת תעמיד עצמה לרשות העבודה עד ליום 7.4.12.

כעילות להתפטרותה בדין מפוטר צוינו בפניה זו (סע' 2 ו- 3):

אי העברות הפרשות פנסיוניות כחוק;