פסק דין
1. התובעת הגישה תביעה בעקבות החלטת המל"ל מיום 3/7/12 לשלול את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה מחודש מאי 2012, עקב אי שיתוף פעולה עם חוקר המל"ל שהגיע לביתה.
החודשים שבמחלוקת הם פברואר עד ספטמבר 2012.
2. כך נאמר בתצהיר התובעת:
"ב. אני מתגוררת בשכירות ב************, לוד. אב 1 אינו מכיר באבהותו ואין לי או לבתי כל קשר איתו. לאב 2 יש קשר עם הילדים, מכיר באבהותו ומממן מטרנה וטיטולים לילדים – לא בקביעות. אני מנועה מלהגיש תביעת מזונות ילדים נגדו משום שהוא מאיים עלי שכן הוא נשוי ואשתו ושמה א' (להם נולדו 4 ילדים שהקטנה מביניהם אמורה להיות בת שנה וחצי לערך), לא יודעת על ילדיו אלה, סירבתי לבצע ההפלות לבקשתו, האב חי בצפון יחד עם אשתו וילדיו האחרים ממנה ולכן כדי לא לסבך אותו ו/או מחשש לתגובתו לא הגשתי תביעה למזונות כנגדו.
ג. מאחורי הדירה המושכרת לי ישנם מס' מבנים שאף הם מושכרים לאחרים ואין לי קשר לשכנים אלה. אני יודעת רק שאחד מהזוגות שגרים במבנים שמאחור שם משפחתם הינו *** גם כן אך ללא קשר משפחתי אלי. לאחר שהקריא לי עו"ד ליברמן את דו"חות סיכום החקירה מטעם חוקר המוסד מיום 14.2.12, 19.3.12, 11.6.12 (המתייחס למועדי ביקור נוספים מיום 26.6.12 ו- 29.6.12) אציין כי מעולם ר' לא התגורר לא בדירה המושכרת לי ולא בשום מבנה אחר במקום. נראה שהמדובר בטעות של החוקר שכן אני דיווחתי עוד בינואר 2012 במסגרת הצהרה לפקיד התביעות ששמו של אבי 2 ילדיי הקטנים שמו ר'. כן אציין כי מעולם לא קיבלתי כל הזמנה שהושארה בתיבת הדואר על שער העץ, מעולם שמעתי כל קריאה מהחוקר שהגיע למקום והתעלמתי ממנה כביכול כפי גרסת המוסד לגביי.
ד. אני מתקיימת מגמלת הבטחת הכנסה וקיבלתי ומקבלת סיוע סוציאלי בשכ"ד כמשפחה חד הורית.
ה. הגשתי תביעה 1 לגמלת ה"ה בתאריך 20.12.11 עוד בהיותי בחודש ה- 9 להריון שהסתיים בלידת ביתי הקטנה ט', ותביעתי אושרה מתאריך 1.12.11 ועד תאריך 31.1.14 (עת מלאו שנתיים לביתי הקטנה).
ו. ברם, כבר ביום 21.2.12 נשללת הזכאות לחודש 2/12 ומיוחס לי חוב בגין תשלומו, טעם הדחייה: אינני מתגוררת בכתובת שמסרתי.
ז. הגעתי לסניף הנתבע והצהרתי כי אני גרה ברח' ********* בלבד ואולם למשך שבוע ימים התגוררתי אצל אימי בגלל רטיבות בדירה.
ח. טענת הנתבע בהחלטתו מיום 18.4.12 שבבדיקה חוזרת שערכו סירבתי לשתף פעולה עם החוקר ולא פתחתי את דלת הבית למרות הזדהות החוקר הינה עלילה – לא היה ולא נברא. אני ו- 3 ילדיי מתקיימים מגמלת הבטחת הכנסה ואין כל הגיון שלפיו אסרב לפתוח דלת ביתי בפני חוקר המוסד, פשוט משאין לי דבר להסתיר ואני תלויה בהמשך תשלום הגמלה. גם לא ברור לי מדוע החוקר שהגיע לכתובת מגוריי לא התקשר אלי ובמקום הייתי מתעוררת מהשיחה, הטלפון נמצא צמוד למיטתי, והייתי מיד פותחת לו את הדלת מעץ שממנה חולפים כ- 5 מטרים של חצר עד לכניסה לדלת של הדירה שם אני מתגוררת. אציין כי בכל הביקורים שהגיע החוקר אל המקום כפי שעולה מתוך דו"חות סיכום החקירה שהציג בפני עו"ד ליברמן, ביקוריו היו בשעות שלפני 7:00 בבוקר או קצת לאחר 7:00. בזמן זה שנתי היא שינה עמוקה ביותר, משום שאני לא ישנתי טוב בלילה בתקופה הזו שכן הייתי צריכה כל שעתיים בערך לקום בשל בכייה או צורך בהאכלתה של ביתי הקטנה שנולדה ב- 1/12 כאמור.
ט. טענתו הנוספת של הנתבע בהחלטתה מיום 18.4.12 לפיה בבדיקה שערכו עולה כי אינני מתגוררת בבית אותו שרטטתי בפני פקיד התביעות אף היא מופרכת ואין לה כל בסיס.
י. ביום 9.5.12 הגשתי תביעה נוספת לגמלה נוכח הנחיות שקיבלתי מפקיד התביעות בסניף.
יא. ברם, אף תביעה זו נדחתה, בתחילה בגין אי המצאת מסמכים (החלטה מיום 20.6.12) ומשאלה הומצאו נדחתה התביעה בהחלטה מיום 3.7.12 בטענה שלא פתחתי הדלת בביקורים שנערכו ע"י חוקרי המוסד ולא הופעתי בסניף למרות הזמנות שהושארו על דלת ביתי. לצערי שום הזמנה שהונחה בתיבה שליד שער העץ – ולא בדלת ביתי, לא הגיעה אלי ולכן לא ידעתי על קיומן.
יב. אטען כי מעולם לא היה ולא נברא שלא פתחתי את דלתי בפני החוקרים ומעולם לא קרה שאם קיבלתי הזמנה לא נענתי לה ולא הגעתי לסניף.
יג. כאמור אין לי שליטה על השוכרים האחרים במגרש ו/או או חוקרי המוסד ו/או עוברים ושבים אם לקחו דואר מתיבת הדואר החיצונית שליד שער העץ. אטען כי מעולם לא התנגדתי פוזיטיבית או נגטיבית לביקור בדירה, טענות הנתבע בעניין זה פוגעניות וחסרות שחר. החלטות הנתבע גרמו לפגיעה קשה בי ובילדיי, אשר מעבר לגמלת הקיום שנגדעה נאלצתי להוציא ילדיי ממעונות יום משלא יכולתי לממן השארותם במסגרת זו משההטבות כאם חד הורית בוטלו עם ביטול זכאותי לגמלה כאמור וגם נשללה לתקופה שזכאותי לסיוע בשכ"ד ממשרד השיכון כאם חד הורית.
יד. הגשתי תביעה נוספת ביום 21.10.12 וזו אושרה, כך שלא ברור לי ואין שום סיבה שמה שטוב וראוי היה להכיר בזכאותי מ- 10/12 לא ראוי להכיר בזכאותי מ- 2/12, בשעה שלא חל שום שינוי בנסיבותיי ו/או בכתובת מגוריי ואם לא היתה לי כוונה לשתף פעולה ו/או היה לי מה להסתיר לא הייתי חוזרת פעם אחר פעם ומגישה תביעותיי לגמלה משקיומי תלוי בגמל הבטחת הכנסה."
3. התובעת הגישה תביעה להבטחת הכנסה ביום 20/12/11 (נ/4).
בטופס התביעה מסרה כתובת – *********** לוד.
4. המל"ל שלח חוקר על מנת לאתר את הכתובת הנ"ל.
מדו"ח החקירה מיום 14/2/12 (נ/7) עולה שהחוקר היה במקום, מצא שלושה מבנים. מבנה ראשון בכניסה לחצר ועוד שני מבנים בהמשך החצר.
לדבריו, דפק על דלת הדירה במבנה האחרון שבחצר. במקום היו גבר ואשה אשר אמרו שלא גרה במקום משפחת חדד.
בכניסה השניה באותו מבנה, ענה גבר שאמר שהתובעת גרה בבית הראשון במבנה. כשניגש למבנה הראשון, מצא שברים וחומרי בניה, מצא שהבית נמצא בשיפוצים וכי הוא נטוש.
לדברי החוקר, השכן סיפר שהתובעת גרה באותו מבנה אך עזבה לפני מספר ימים.
בהמשך ציין שמצא שכן בשם "רמי" שמסר לו שהתובעת אכן גרה בדירה הנטושה אך עזבה את המקום, כנראה לאימה.
5. בעקבות דו"ח החוקר, נשללה הזכאות של התובעת החל מיום 1/2/12, עקב אי איתורה בכתובת שמסרה.
6. התובעת פנתה למל"ל ביום 15/3/12 ומסרה הצהרה לפיה בחודש פברואר 2012 גרה אצל אימה למשך שבוע עקב רטיבות בדירה.
7. החוקר ביקר במקום פעם נוספת ביום 19/3/12.
על פי דו"ח החקירה (נ/7) נכנס לשער העץ, על פי שרטוט שמסרה התובעת, דפק על הדלת ולא היתה תשובה. לדבריו, היה ניכר שהבית עדיין בשיפוצים.
לדבריו, אחד השכנים הפנה אותו למבנה אחר במתחם, המבנה האחרון, עם מדרגות חיצוניות. לטענת החוקר, באותו מבנה פגש את השכן "ר'" בפעם הקודמת שערך ביקור במקום.
עוד ציין כי כשדפק על דלת הדירה האחרונה במתחם, שמע קולות אך לא פתחו לו את הדלת וכן זיהה מתוך הדירה את "ר'".
עוד ציין החוקר שצילם במקום שני כלי רכב, אשר לאחר מכן התברר כי אחד מהם שייך לחברת X ואחד מהם שייך ל – א. שהיא אישתו של "ר'" שהוא אבי שני ילדיה של התובעת (השמות המלאים מצויים בתיק).
8. החוקר נשאל בעדותו מדוע לא טלפן לתובעת, שכן היה בידיו מספר הטלפון הסלולרי שלה.
לדבריו, אינו נוהג לטלפן לטלפון סלולרי אלא רק לטלפון נייח. הטעם לכך נעוץ בעובדה שכאשר הוא מתקשר לטלפון נייד, המבוטח יכול למצוא תירוץ לאי המצאות בדירה ואילו בטלפון נייח, החוקר יכול לוודא באופן וודאי אם המבוטח נמצא בדירה.
9. מנגד התובעת העידה שאין לה טלפון נייח ושהיא זמינה תמיד בטלפון הנייד.
ואכן, תמוה בעיוננו מדוע החוקר לא מצא לנכון לנסות ולאתר את התובעת בטלפון הנייד.
מדובר במתחם ובו דירות שונות, כניסות שונות.
על פי דו"ח החקירה, מספר שכנים הצביעו על הדירה שבה גרה התובעת. בדירה שהחוקר סבר כי התובעת גרה, היו שיפוצים והדירה היתה נטושה.
בעקבות הפעם הראשונה שביקר, נשללה הזכאות ולאחר מכן התובעת הגיעה למשרדי המל"ל ומסרה הצהרה. אם כן, כאשר הגיע בפעם השניה ולא הצליח לאתר את התובעת, לא ברור מדוע לא טלפן אליה.
טענתו כי אינו נוהג להתקשר לטלפונים סלולריים, אינה מהווה סיבה מספקת למחדל בחקירה. במיוחד שעה שהחוקר שהה במתחם. לו היה מתקשר והתובעת היתה יוצאת מדירתה – היה יכול לאתר בדיוק היכן היא גרה. לו היה מתקשר והתובעת לא היתה יוצאת מדירתה – היה יכול לציין ביתר וודאות שהתובעת אינה מתגוררת בכתובת שמסרה.
10. מחדל זה די בו כדי לקבוע שהתובעת התגוררה בכתובת שמסרה בכתב התביעה.
11. לראיה, התובעת הציגה הסכם שכירות של דירה ברחוב *********** לוד, מיום 1/11/11, למשך שנה (נ/6).
12. לאחר שנשללה הזכאות פעם נוספת בעקבות ביקור החוקר, התובעת הגישה תביעה נוספת ביום 9/5/12.
בעקבות זאת הגיע החוקר לכתובת פעם נוספת, ביום 11/6/12 (נ/7).
על פי דו"ח החקירה, החוקר הגיע לכתובת בשעה 7:00, לשער העץ שעליו שם התובעת (כפי שמופיע בתמונות שצירפה התובעת). לדברי החוקר, דפק על השער, קרא בשמה של התובעת אולם לא היה מענה.
לדבריו, לא היתה לו גישה לדלת הבית.
על פי דו"ח החקירה, ביום 13/6/12 בשעה 6:45 ביקר פעם נוספת ואף הפעם לא היה מענה לדפיקות על השער.
על פי דו"ח החקירה, החוקר היה במקום פעמיים נוספות ביום 26/6/12 וביום 29/6/12, בשעות הבוקר אולם לא היה מענה.
לדבריו, השאיר הזמנה בתיבת הדואר הסמוכה לשער העץ שעליו רשום שמה של התובעת.
13. התובעת העידה בעניין זה שבאותה עת היתה מטופלת בתינוקת שלא ישנה בלילות ולפיכך בשעות שבהן ביקר החוקר, היתה שקועה בשינה עמוקה ולא התעוררה.
אף כאן הלינה על כך שהחוקר לא טלפן לטלפון הסלולרי המונח ליד מיטתה.
עיון בתמונה שסומנה (1) בתיק המוצגים, בו נראה שער הכניסה פתוח, מעלה כי הדירה מרוחקת במספר מטרים משער הכניסה וכי היא סגורה בדלת פלדלת.
אף הפעם החוקר לא התקשר לתובעת בטלפון הסלולרי. לא ברור מדוע לא עשה כן, שעה שעמד מול השער. לו היה מתקשר והתובעת לא היתה יוצאת מיידית ופותחת את השער, היה בכך ראיה לכך שאינה גרה במקום.
14. מחומר הראיות עולה תהיה רבה לגבי הנתונים שעולים מדו"ח החוקר ומהתשובות שמסרה התובעת בחקירה נגדית.
ראשית, הסתבר שאבי ילדיה "ר'", שלטענתה נשוי לאשה אחרת שאינה יודעת על קיומה, נמצא במתחם הדירות ברחוב *********, כך על פי עדות החוקר. ב"כ התובעת טען שמדובר בטעות של החוקר אך לא ברור מדוע טען כן ועל סמך מה.
כמו כן, נמצא במקום לפחות כלי רכב אחד שהיה שייך לאשתו של ר', כאשר העברת הבעלות בוצעה בשנת 2009, זמן רב לפני שהתובעת חתמה על הסכם שכירות (בנובמבר 2011).
עוד עולה כי במתחם מתגוררים אנשים נוספים בשם "ח'", אשר לטענת התובעת אין לה כל קשר משפחתי איתם.
יחד עם זאת, התובעת התבקשה להסביר מדוע הוסיפה לשמה את השם "ח'" והסבירה כי זה היה "שמו הקודם" של ר', הסבר תמוה ובלתי מבוסס.
15. ב"כ התובעת טען בסיכומים כי היה על המל"ל להשלים את החקירה ולחקור את "ר'" ואת אשתו, בטרם תתקבל המסקנה או הסברה שהתובעת התגוררה עם ר' ברחוב *********.
מכיוון שהתביעה נדחתה מחמת חוסר שיתוף פעולה, הרי שהסוגיה של מגורים עם בן זוג כן או לא, אינה רלבנטית.
16. סיכום חומר הראיות מותיר בספק את השאלה האם התובעת אכן התגוררה ברחוב *********** בלוד, בתקופה פברואר עד ספטמבר 2012.
קבענו לעיל כי החקירה לא נערכה באופן מספק ולא ניתן לקבל ממנה תמונה ברורה בשאלה היכן גרה התובעת והאם נשללה הטענה שגרה במתחם ברחוב *********** בלוד.
העובדה שהחוקר לא התקשר לתובעת, למספר הטלפון שמסרה, באף אחד מביקורים שערך, אינה מאפשרת לשלול את העובדה שהתובעת התגוררה במקום.
17. על כל אלה יש להוסיף כי לאחר שנדחו התביעות, הגישה התובעת תביעה נוספת, החוקר היה בביתה ברחוב ************בלוד והתביעה אושרה.
18. לאור כל האמור, אנו קובעים שהספק במקרה זה דינו לפעול לטובת התובעת.
19. סוף דבר, התביעה מתקבלת.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ז אב תשע"ד, (13 אוגוסט 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
נציג ציבור מר ישעיהו
|
|
הדס יהלום, סגנית נשיאה
|