ת"א 11440-09 מוקד דרך המלך (2004) בע"מ ואח' נ' פלאפון תקשורת בע"מ ואח'

מבוא 

1. התביעה שבפני היא תביעה כספית בסכום של 52,577 ₪, בגין נזקים שנגרמו לתובעים לטענתם בעקבות משלוח פירוט שיחות טלפון של מכשיר טלפון נייד למשרדם. הנזקים המפורטים בכתב התביעה הם תשלום פיצויי פיטורים לעובדת שפוטרה, חודשיים של תשלום משכורת כפולה לשתי מזכירות בתקופת החפיפה בין העובדת שפוטרה לבין מחליפתה, תשלום "דמי יציאה" מפלאפון ופיצוי בגין עגמת נפש.

2. התובעת 1 חברה בע"מ העוסקת, בין היתר, במתן שירותי אבטחה שמירה וניקיון (להלן - "התובעת"); התובע 2 (להלן- "יניב") מנהל התובעת, בעל מניות השליטה היחידי בה ומורשה החתימה היחידי בשמה; הנתבעת (להלן- "פלאפון") חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי תקשורת, שירותים סלולאריים ושירותי תוכן; הצד השלישי (להלן- "נטלי") הועסקה בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה כפקידה בתובעת.

3. שתי מחלוקות מרכזיות טעונות הכרעה: האם רשאית חברה העוסקת במתן שירותי תקשורת ושירותים סלולאריים לשלוח ללקוח פלט שיחות יוצאות של קו טלפון נייד מבלי שהוגשה לה בקשה החתומה על ידי הלקוח, ובענייננו החתומה בידי מורשה חתימה או אדם שהוסמך לכך; והאם נגרם נזק בעקבות משלוח פלט השיחות המזכה את מי מהתובעים בפיצוי.

4. על פי תיאורם של התובעים, שנים מספר לפני הגשת התביעה התקשרו עם פלאפון בהסכם לאספקת שירותים סלולאריים ללקוח עסקי. מכוח אותו הסכם נוהל קו סלולארי ונרכש מכשיר טלפון נייד על שם החברה שבו נעשה שימוש על ידי יניב. ביום 2.9.08 התקבל במכשיר הטלפון של יניב, ששהה באותה עת מחוץ לישראל, מסרון שלפיו נשלח אליו לבקשתו פירוט שיחות באמצעות פקס. יניב, שלטענתו מעולם לא ביקש לקבל את פירוט השיחות, יצר למחרת קשר טלפוני עם שירות הלקוחות של פלאפון, כדי לברר את פשר ההודעה שקיבל. לאחר בדיקה שערכה נציגת השירות התברר ליניב כי הבקשה לקבלת פירוט שיחות הוגשה לפלאפון על ידי נטלי, מבלי שקיבלה הרשאה לכך, ופירוט השיחות שהתבקש נשלח למכשיר הפקסימיליה שבמשרדי התובעת.

5. על פי תיאורה של נטלי, בעת שיניב שהה בחו"ל הגיע חשבון חיוב בגין השימוש במכשיר הטלפון של יניב. הסכום שהופיע בחשבון היה חריג וגבוה פי 7 מהסכום הרגיל, לפיכך התקשרה נטלי למוקד הלקוחות של פלאפון כדי לברר את פשרו. במהלך השיחה הציעו נציגי פלאפון לנטלי להגיש בקשה לקבל את פירוט השיחות שנעשו באותו הקו בטופס בקשה מתאים. בעקבות השיחה שלחה נטלי לפלאפון את טופס הבקשה, ציינה את מספר ה-ח.פ. של התובעת, חתמה על הטופס בשמה, אף שאינה מורשית חתימה, והוסיפה את חותמת החברה של התובעת. על גבי הטופס ציינה נטלי את הפרטים המזהים שנדרשו בטופס- 4 ספרות אחרונות של אמצעי התשלום. לאחר שהטופס התקבל שלחה נציגת השירות של פלאפון את פירוט השיחות למכשיר הפקסימיליה שבמשרדי התובעת.

6. לטענת התובעים ונטלי כאחד, פוטרה נטלי מעבודתה בעקבות האירוע, לאחר 3 שנות עבודה במסגרת התובעת, ושולמו לה פיצויי פיטורים.

   תמצית טענותיהם של התובעים

7. לטענת התובעים התרשלה פלאפון בכך שמסרה את פירוט השיחות ולא שמרה על פרטיותו של יניב. נטען שמסירת המידע החסוי נעשה לפי פרטי זיהוי [מספר ח.פ.; 4 ספרות אחרונות של מס' חשבון בנק; וחותמת החברה] פרטים שכל אדם שיש לו קשר לתובעת יכול להמציא בנקל. עוד טענו התובעים כי פלאפון לא נקטה אמצעי זהירות מחמירים והתרשלה באימות החתימה המופיעה על גבי טופס הבקשה והשוואתה עם חתימתו של מורשה החתימה על פי החוזה שבינה ובין התובעים. לטענת התובעים אילו היה מי מטעם פלאפון מאמת את החתימה הוא היה מוצא כי נטלי לא מופיעה כמורשית חתימה או כמיופת כוח בחשבונה של התובעת.

8. בתשובה לטענות הנתבעת השיבו התובעים כי נציגת שירות של פלאפון הודתה שנעשתה טעות בדרך משלוח פירוט השיחות. עוד טענו כי אין לקבל את טענת פלאפון שלפיה פעלו נציגיה לפי הנהלים שכן פלאפון לא צירפה את הנהלים והדבר נזקף לחובתה.

9. התובעים טענו כי נטלי חתמה בשמה בטופס הבקשה לפירוט שיחות והזדהתה בפני נציגת השירות של פלאפון כמזכירתו של יניב כך שאין מקום לטענה של זיוף או מרמה. לטענתם פעלה נטלי בתום לב והוכשלה על ידי נציגי פלאפון כאשר התקשרה לברר את פשר החיוב של אותו החודש והם אלו שהציעו לה לבקש פירוט שיחות.

   תמצית טענותיה של פלאפון

10. לטענת פלאפון נמנעו התובעים מלציין כל מקור חוקי שיש בו לבסס את טענותיהם, ובכתב התביעה לא מפורטת כל עוולה בגינה זכאים התובעים לסעד המבוקש.

11. עוד טענה פלאפון שככל שמדובר בפגיעה בפרטיות כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 (להלן- "חוק הגנת הפרטיות") התובעת היא בעלת המנוי ועל פי החוק לא רשאי תאגיד לטעון לפגיעה בפרטיות, לפיכך היה מקום לסלק את התביעה על הסף. פלאפון ציינה כי התובעים לא טענו כל טענה בעניין זה בבירור וטענה זו נטענה לשם הזהירות. כן טענה כי ככל שימצא בסיס כלשהו לתביעה, לפי סעיף 6 לחוק הגנת הפרטיות מדובר לכל היותר במעשה של מה בכך, ובכל מקרה לא קיים קשר סיבתי בין המעשה לבין הנזק הנטען.

12. פלאפון הוסיפה וטענה כי מציאות החיים מחייבת שלעתים יהיו אנשים נוספים שיבצעו פעולות פשוטות כגון בקשת רשימת שיחות יוצאות, מלבד מורשה החתימה. טופס הבקשה מציין כי במידה והחותם אינו מורשה החתימה לא תעמוד לו כל הגנה והאחריות למעשה תהיה עליו.

13. בהתייחסות לטענת התובע כי התנצלות המוקדנית היא בגדר הודעת בעל דין, טענה פלאפון כי לא מדובר בהודעה באשמה אלא באקט שירותי מתוך רצון לרצות את הלקוח. לעניין החבות טענה פלאפון כי הפעולות שננקטו על ידיה מוכיחות כי היא מודעת לחובת הזהירות החלה עליה ומדגימות כי היא עושה ככל יכולתה כדי להימנע מפגיעה בלקוחותיה. מדובר בפעולות ספציפיות אותן מבצעת פלאפון במטרה למנוע נזקים ספציפיים. עוד טענה כי הנזקים המוכחשים נגרמו ממעשי התובעים והם רחוקים מההתרחשות אשר הובילה אליהם עד כי הצפיות הנורמטיבית אינה חלה עליהם.

    תמצית טענות הצד השלישי

14. נטלי טענה כי היא פעלה בתום לב ולא ידעה, אף לא היה עליה לדעת, האם היא רשאית לקבל את פירוט השיחות וכל פעולותיה בעניין נעשו בהנחיית המוקדניות. עוד טענה כי לא היה כאן כל זיוף או הטעיה וכי היא הגדירה למוקדנית את מטרת הפנייה בצורה ברורה. כן טענה כי יש לזקוף לחובת פלאפון את אי הצגת נהלי העבודה בטיפול במקרים כגון זה.

15. נטלי ציינה כי היא לא הייתה מזכירתו האישית של יניב וההוראות שקיבלה היו כלליות, היא גם קיבלה הוראות ממנהלים אחרים. לטענתה חלק מנהלי העבודה שלה בחברה כלל בדיקה של כלל חשבונות החברה, בנוגע לבנקים ולחיובים אחרים ובאותה עת היא לא יכלה לדעת אם היא מורשית לבצע את הפעולות הנדונות או לא.

    הראיות

    ראיות מטעם התובעים

    עדותו של יניב

16. יניב הצהיר בתצהיר עדות ראשית כי בעת שקיבל את המסרון המודיע על משלוח פירוט השיחות "הייתי עסוק בענייני הפרטיים ולא שמתי לב לתוכן שלה. כאשר הבחנתי בהודעה כיום לאחר מכן... יצרתי קשר עם שירות הלקוחות של הנתבעת באופן מיידי..." (סעיף 6).

17. לאחר שפנה לפלאפון התברר לו כי הבקשה נשלחה על ידי נטלי. יניב הדגיש כי פניית נטלי נעשתה ללא כל הרשאה או אישור מצדו. יניב הוסיף והבהיר כי פלאפון הייתה מודעת לכך שהוא מורשה החתימה היחיד בתובעת ובכל זאת נענתה לבקשה ללא כל בירור מקדים מולו, ושלחה את המידע הכולל פרטים דיסקרטיים ואישים שלו למכשיר הפקס של התובעת. יניב הצהיר עוד כי "מעצם פועלה של חברה בתחום אבטחת אישים, בפלט השיחות היו מצויים מספר מספרי טלפון של סלבריטאים וידוענים שונים החסויים לציבור. יתרה מכך, בפלט השיחות הופיעו מספרי טלפון נוספים שלא הייתי מעוניין באופן אישי שיחשפו לעיני כל." (סעיף 7 לתצהיר עדות ראשית).

18. יניב הוסיף והצהיר בתצהיר עדות ראשית כי לאחר שהתלונן בפני נציגת השירות של פלאפון על מסירת הפרטים היא "הודתה בפניי כי בעצם משלוח פירוט השיחות באופן הנ"ל נעשתה טעות חמורה, והנושא הועבר לטיפול אחראית משמרת, כשבמעמד זה הובטח לי כי תקלה שכזו לא תשנה בעתיד והוצע לי כפיצוי אוזנית בלוטוס..." (סעיף 9).

19. יניב פירט בחקירתו הנגדית כי חלק מלקוחותיו הם אנשי ציבור ידוענים שנטלי "יכלה לדעת מי הלקוחות האלה אבל היא ידעה שהיא לא מדברת איתם. יש לי לקוחות או חברים או מכרים שהיא לא חשופה אליהם ואני בקשר איתם, ואני לא רוצה שהיא תדע שאני בקשר עם האנשים האלה" (עמ' 8 שורות 1-3). עוד הוסיף כי בפירוט השיחות היו מספרים שנטלי לא הכירה "ולכן היא בדקה מאיפה הגיעו כל המספרים." (עמ' 8 שורה 14). לשאלה האם זה לגיטימי שלאחר שהתקבל פירוט השיחות נטלי התקשרה למספרי הטלפון שלא ידעה מה מקורם, השיב: "זה לגיטימי מבחינת התפקוד שלה וזה לא לגיטימי מחב' פלאפון שהם מסרו לה את הדברים." (עמ' 9 שורה 27). וכשנשאל האם היא לא יכלה לשאול אותו בעניין השיב: "אני חזרתי בדיוק מארה"ב, הייתי שם חודש, והשעות שלי פה התהפכו והיא לא ראתה אותי כמה ימים וזו התוצאה. היא ניסתה להגדיל ראש, היא עשתה דברים בתום לב." (עמ' 9 שורות 30-31).

20. לשאלה מדוע הוא לא ביקש מנטלי לשים את פירוט השיחות בצד השיב: "אני לא זוכר בדיוק, קודם כל זה כבר נשלח. אם היא ביקשה זה נשלח. היא ראתה את זה, ותוך כדי זה גם היא בדקה את זה. לשם כך היא ביקשה את פירוט השיחות" (עמ' 10 שורות 10-11). וענה שוב כי "... זה כבר נעשה ואין כבר מה לעשות. הנזק נגרם והתוצאה כבר קיימת." (עמ' 10 שורה 13).

    ראיות נוספות מטעם התובעים

21. התובעים הגישו את תמלילי השיחות עם המוקדנים של פלאפון. מתמליל שיחה שנערכה בין נטלי לבין נציגת שירות של פלאפון - רוני, ביום 2.9.08 (מוצג ת/2) עולה כי לאחר שרוני בדקה את החשבון פנתה אליה נטלי בבקשה לשלוח לה בפקס את פירוט השיחות. רוני השיבה כי אין בעיה אך עליה לשלוח תחילה טופס לבקשת פירוט שיחות ולאחר שנטלי תחתום עליו תשלח אליה פלאפון את הפירוט. נטלי שאלה את הנציגה אם יניב ידע לפני שנסע לחו"ל על תעריף השיחות ורוני בדקה את העניין. נטלי שאלה תוך כמה זמן מעת החתימה על טופס הבקשה ושליחתו לפלאפון היא תקבל את הפירוט ונענתה על כך.

22. מתמליל השיחה שנערכה בין יניב לבין נציגת שירות של פלאפון - מורן, ביום 3.9.08 (מוצג ת/1) עולה כי לאחר שיניב אמר למוקדנית שהוא לא ביקש את פירוט השיחות ומורן בדקה היא השיבה כי "רשום שלחתי לה אז כנראה שזה בחורה". יניב ביקש ממורן כי בפעם הבאה ידברו אתו באופן אישי בטלפון שלו. מורן שאלה אותו אם לא דיברו אתו וזיהו אותו ויניב ענה בשלילה. לאחר מכן דיווחה מורן ליניב שעל הטופס חתומה נטלי והסבירה כי יש חותמת של העסק. יניב השיב שהוא מורשה החתימה של העסק וכי בשביל להוציא דברים כאלה היה עליהם לבקש את מורשה החתימה ומורן אישרה את הדבר. מורן הציע ליניב לעשות קוד מחמיר אך הוא דחה את העניין בטענה שישכח את הקוד. יניב השיב בחיוב לשאלת מורן אם הוא רוצה שהיא תכתוב הערה שבנוגע לפירוט שיחות יש ליצור קשר עם המספר שלו.

23. מורן הסבירה ליניב שמדובר כאן בהנפקת טופס ולא בחיוב, וכשיניב השיב "או קיי עדיין זה הפרטיות שלי", השיבה מורן "נכון אני לא אומרת שלא". לאחר שיניב המתין מעט דיווחה לו מורן כי "...אני עשיתי שני דברים קודם כל יידעתי מנהלת שלי בנושא וכמו שאמרת באמת בדקתי וזה לא מספיק חתימה של עסק אני צריכה גם חתימה שלך בפרוט שיחות אני יידעתי מנהלת שלי בנושא אנחנו כמובן כמובן כמובן נעביר את זה הלאה..". ולאחר מכן אמרה שוב "אמרתי לך בגלל שהייתה פה חתימה של עסק היה פה בלבול זה לא בסדר אני לא מצדיקה את זה אני יעדכן פה... אני לא מצדיקה את זה לא צריך לקרות למרות שהיה פה חתימה של עסק אני כרגע יעדכן הנחייה כמו שבקשת ממני לחייג למנוי הנ"ל לבקש את יניב בלבד ו... העברתי את זה למנהלת שלי לאחראית שלי כדי ש... באמת זה לא יקרה שוב ונבדוק את הדברים".

24. במהלך השיחה עם המוקנית אמר יניב בין היתר את הדברים הבאים: "כאילו זה מהמשרד שלי את מי זה מעניין בכלל אני תיכך מטפל בהם אני אני מעיף משם אנשים עכשו על זה..."; "...אני עכשו הבאתי את המנכ"ל של החברה שלי הוצאתי אותו מפגישה אני מטיס אותו למשרד ואני בדרך למשרד שלי זה לא מקובל עלי הדברים האלה מי שעשה את זה הוא יעוף מהמשרד בזה הרגע אני בדיוק בדרך למשרד...";" ... אוקיי אבל מה אני עושה עכשו אני הולך להתייעץ עם העורך דין שלי זה לא תקין..."; "...אני יתייעץ עם עורך הדין שלי זה מה שאני רוצה ואם אתם תצטרכו לחטוף אתם תחטפו גם תביעה...".

25. התובעים צירפו לתצהיר מטעמם גם את המסמכים הבאים: מכתב מיום 2.9.08 החתום על ידי נטלי, שבו היא מאשרת שקיבלה פיצויי פיטורים בסכום של 17,400 ₪ בשלושה תשלומים, עבור 3 שנות עבודה; תלושי שכר של נטלי לחודשים אוקטובר ונובמבר 2008 ותלושי שכר של פקידה נוספת, לחודשים אוקטובר עד דצמבר 2008, שמהם ניתן ללמוד, בין היתר, שעבודתה אצל התובעת החלה באוקטובר 2008; 2 מכתבים המופנים לפלאפון והחתומים על ידי בא כוחם של התובעים, וכן מכתבי תשובה של פלאפון לבא כוחם של התובעים.

26. במכתב הראשון מבא כוחם של התובעים לפלאפון, מיום 22.9.08, נכתב כי בעקבות מחדלה של פלאפון, אשר שלחה את פירוט השיחות למשרדו של יניב מבלי שהוא עצמו ביקש זאת, נאלצו התובעים לפטר את נטלי, כמו כן ביטלו את ההתקשרות עם פלאפון, ועל כן נגרמו להם הוצאות, שבגינם דרשו מפלאפון פיצוי בסכום של 35,000 ₪, לעומת פיצוי בסכום של 300 ₪ אשר הוצע להם לטענתם בשיחה עם שירות הלקוחות של פלאפון. במכתב התשובה מיום 13.11.08 (שבו צוין כי מכתב התשובה הינו למכתב ב"כ התובעים מיום 30.10.08) כתבה פלאפון שהנפקת השיחות היוצאות נעשתה לבקשת מיופת כוח במשרדם של התובעים, אשר הציגה פרטים מזהים. נטען שככל שהתובעים מתכחשים להרשאה מדובר בזיוף, התחזות או קבלת דבר במרמה ועל כן מומלץ לתובעים לפנות למשטרה. פלאפון הציעה לתובעים להחזיר את המכשירים שנותרו בידיהם לאחר סיום ההתקשרות עם פלאפון, ולקבל זיכוי בסכום של 1,817 ₪ כולל מע"מ.

27. המכתב השני שנשלח על ידי בא כוחם של התובעים לפלאפון, אף הוא נושא את התאריך 22.9.08, אף שבסימוכין הוא מתייחס למכתב הראשון שלו כאילו נשלח ביום 30.10.08, נכתב שהבקשה לא הוגשה על ידי מיופה כוח, ופלאפון התבקשה להעביר העתק ייפוי כוח ככל שיפוי כוח כזה התבקש על ידה והתקבל בעת הגשת הבקשה. במכתב חזר בא כוחם ל התובעים על הדרישה לפיצוי שנדרשה במכתב הראשון. במכתב התשובה של פלאפון מיום 15.12.08 נכתב כי נציגיה פעלו על פי המצגים שהוצגו בפניה, כי פלאפון פעלה כדין מתוך רצון להעניק את השירות הטוב ביותר והייתה היא עצמה קרבן לזיוף והתחזות. פלאפון חזרה על הכחשת האחריות וחזרה על הפיצוי שהוצע במכתבה הקודם.

    ראיות מטעם פלאפון

    עדות מר בנימין מתתיהו

28. מר בנימין מתתיהו הצהיר מטעם פלאפון כי בקשת פירוט השיחות נבדקה לפי נהלי פלאפון, תוך נקיטת אמצעי זהירות קפדניים בזיהוי המבקשת (סעיף 5). עוד הצהיר כי "פירוט השיחות לא נשלח באופן סתמי אל משרדי התובעת. עובר למשלוח המסמך, פנתה החברה באמצעות הגב' אזולאי, בבקשה על מנת לקבלו. כמקובל לפי נהלי החברה, הגישה הגב' אזולאי טופס בקשה לפירוט השיחות שביצע התובע במכשיר של התובעת... טופס הבקשה יצר בפני החברה מצג שלם ומלא, לפיו הבקשה מוגשת ברשות ובסמכות על ידי החברה. זאת ניתן ללמוד מהפרטים המופיעים על גבע טופס הבקשה: א. הגב' אזולאי חתמה על הטופס בצירוף חותמת רשמית של החברה. ב. הלה מסרה את 4 הספרות האחרונות של מספר חשבון הבנק של החברה... רק לאחר בדיקת פרטי זיהוי אלו... נשלח פירוט השיחות, כמבוקש, לתובעת." (סעיפים 7-6, 10, הדגש במקור). עוד הוסיף כי לאחר שטופס הבקשה נבדק, נשלח המסמך למשרדי התובעת לפי הוראת נהלי החברה, ובמקביל נשלח מסרון המודיע על משלוח המסמך (סעיף 13).

29. מר מתתיהו הוסיף ופירט כי "החברה אפשרה ומאפשרת היום למי מלקוחותיה לקבוע קוד מיוחד שרק עם מסירתו יתאפשר זיהויו בעת פנייתו לנציגי החברה. ללא אזכור הקוד הנכון נציגי החברה אינם מספקים מידע ובוודאי שאינם שולחים מסמכים כלשהם אל הפונה." (סעיף 11). עוד הצהיר כי לאחר שיניב התלונן אודות המקרה, "מבלי להודות בחבות באחריות כלשהי בגין אירוע שליחת פירוט השיחות, הציעה לו החברה שי בדמות אזניית "Bluetooth" מדובר באקט שירותי המבוצע על ידי החברה כאשר מי מלקוחותיה פונה אליה בתלונה או טרוניה בלי כל קשר לשאלת החבות בגין התלונה." (סעיף 14, הדגש במקור).

30. בחקירה הנגדית השיב מר מתתיהו כי הוא עובד בפלאפון כטכנאי מעבדה ובתקופה הרלבנטית לתביעה היה מנהל מעבדה (עמ' 12 שורה 15). לשאלה אם הוא האדם הנכון להעיד בשם פלאפון השיב: "אני חושב שכן, כי מבחינת השירותים, הייתי מנהל המעבדה שנתנה מענה ושירותים ללקוחות. לא מחייב שזה במקרה ספציפי של מתן פירוט שיחות, אבל בתור איש שירות שעוסק בתחום השירות למעלה מ12 שנים, אני ראוי לתת מענה בתחום" (עמ' 13 שורות 30-32).

31. כאשר התבקש להראות את נהלי החברה השיב כי הוא נותן תשובותיו לפי מה שהוא מכיר והוא לא צירף את הנהלים כיוון שהוא לא חשב שצריך לצרפם (עמ' 15 שורות 19-21). מר מתתיהו פירט את הנהלים שהוא מכיר : "זיהוי לקוח על פי ת.ז. או אמצעי זיהוי כלשהו, מס' חשבון בנק או כרטיס אשראי. זה מה שאני מכיר, יש עוד דברים שניתן לעשות כמובן, לקוח יכול להוסיף לעצמו סוג של קוד, שנקרא קוד מחמיר שידוע אך ורק לו, שבעזרתו הוא יוכל לקבל פרטים כלשהם או לבצע פעולות במספר שלו בפלאפון." (עמ' 15 שורות 23-26). עוד בעניין הנהלים השיב כי אינו יודע אם יש נהלים כתובים. לשאלה אם לכל עובד במרכז שירות יש משהו כתוב השיב "לא, יש מערכת מידע שלנו שנקראת "נינו" שבאמצעותה ניתן לשלוף את כל הנהלים"; ולאחר מתן תשובה זו אישר שקיימים נהלים כתובים (עמ' 15 שורות 28-32).

32. מר מתתיהו נשאל שנית אם לא עלה בדעתו שיש לצרף את הנהלים והשיב "לא עלה בדעתי אבל אני יודע שכדי להוציא פירוט שיחות במערכת, צריך להזדהות, חותמת של החברה, להזדהות עם מס' החשבון ומספר העסק" (עמ' 16 שורות 13-14). לשאלה איך מאמתים את הפרטים השיב שהוא משער שבוצעו אמצעי בדיקה בטלפון ועוד השיב כי אינו בקי בנהלים של הוצאת פירוט שיחות (עמ' 16 שורות 19-22). העד השיב בעניין כי "ההתנהלות דרך המוקד לא ידועה לי, מה שכן ידוע לי, הדברים הבסיסיים מבחינתנו במרכז שירות כדי להוציא פרטים מהלקוח." (עמ' 18 שורות 22-23).

    ראיות נוספות מצד פלאפון

33. פלאפון הגישה את טופס הבקשה להפקת פירוט שיחות ללקוח עסקי (מוצג נ/1) שבו מתבקש הלקוח לפרט את מספר ה- ח.פ., מספר הפלאפון, מספר הלקוח, את הספרות האחרונות של מספר חשבון הבנק או של כרטיס האשראי כפי שמשולם על ידו, ואם קיים קוד אישי מתבקש הלקוח לציין אותו. הטופס מציין 4 חלופות שעל פיהן ניתן להזמין הפקת פירוט שיחות: פירוט שיחות חודשי קבוע, באמצעות הדואר בלבד, כולל שיחות פלאפון חו"ל ושירותי ערך מוסף; פירוט שיחות חד- פעמי לתקופה מבוקשת; העתק פירוט שיחות טלפון חו"ל לתקופה מבוקשת (שהיא החלופה שהתבקשה על ידי נטלי) לתקופה שמתאריך 1.7.08 עד תאריך 31.7.08; והעתק פירוט שיחות פלאפון חו"ל קבוע. צוין בטופס שפירוט שיחות פלאפון בארץ מתייחס לשיחות יוצאות בלבד, בעוד שפירוט שיחות טלפון חו"ל מתייחס לשיחות יוצאות ונכנסות כאחד. מתוך אפשרויות של דרכי המסירה בחרה נטלי כי המידע יועבר באמצעות הפקס וציינה את מספרו. במקום המיועד לחתימה מופיעה חתימתה של נטלי וכן חותמת החברה של התובעת (בטופס צוין שיש לצרף את חותמת התאגיד).

34. בטופס כתובות מספר הערות רלוונטיות לענייננו. ראשית נכתב לפני מיקום החתימה "אני הח"מ נושא/ת במלוא האחריות למקרה שבו דו"ח פירוט השיחות אשר נשלח למספר הפקס המצוין לעיל, יגיע מסיבה כלשהי יגיע לידי מי שלא הוסמך לקבלו ולא אהיה רשאי לטעון כלפי חברת פלאפון כל טענה בקשר לכך". לאחר החתימה מופיעה הערה נוספת שלפיה "במקרה שהלקוח הינו תאגיד תוטבע חותמת התאגיד בנוסף לחתימת מורשי חתימה. במקרה והחותם אינו מורשה חתימה מטעם התאגיד, הוא מתחייב באופן אישי לקיום ההתחייבות הנובעת מטופס זה.".

    ראיות הצד השלישי

    עדותה של נטלי

35. נטלי הצהירה בתצהיר עדות ראשית כי "מתוקף תפקידי אצל הנתבעת קיימתי קשרים עם לקוחות וספקים שונים באופן שוטף ובכל התקשרות ראשונה מול הגורמים הנ"ל הייתי צריכה למלות דו"ח מורשה חתימה/ קבלת מידע עליו יניב היה צריך לחתום כך שאם יניב לא חתם על הדו"ח לא הייתי יכולה לקבל מידע ו/או לבצע פעולה כלשהי ואם הוא חתם יכולתי לעבוד מול אותם הגורמים." (סעיף 4).

36. אשר לנסיבות המקרה הצהירה נטלי כי "בחודש אוגוסט 2008 שהה מר יניב אוזן מנהל התובעת בחו"ל, כמה ימים לפני חזרתו ארצה קיבלתי למשרדי התובעת את החשבון החודשי עבור הטלפון המדובר והסכום היה גדול מהממוצע החודשי פי שבעה, בחשבון לא היה מפורט מדוע החיוב גבוה וחשבתי כי מנהלי יניב אוזן איבד את המכשיר או לחליפין מישהו עלה על הקו והשתמש בו במרמה. מאחר ומר אוזן לא היה בארץ החלטתי לבקש מן הנתבעת פרוט שיחות על מנת לבדוק שאכן החיוב הוא עבור שימוש החברה ולא שימוש ע"י גורמים חיצוניים... חייגתי אל הנתבעת, הזדהתי בשמי ומכיוון שהנציג המשיך לשוחח עימי ולא העלה כל בעיה לגבי הרשאתי לחשבון הסקתי כי בזמן שקדם לשיחה אכן חתם יניב על טופס המרשה לי לעבוד מול הנתבעת. הנציג ציין בפני כי ישנו טופס בקשה לקבלת פירוט שיחות, דבר מאוד פורמלי בחברות נותנות שירותים ומאחר שהוא לא ציין בפני כי אינני מורשת בחשבון מלאתי את הטופס ושלחתי למשרדי הנתבעת באמצעות הפקס." (סעיפים 5-6). נטלי הסבירה כי "בזמן הנתון עבדתי במשרדי החברה למעלה משנתיים לא זכרתי אם יש לי יפויי כוח אצל הנתבעת או לא." (סעיף 6).

37. בחקירה הנגדית נשאלה נטלי האם במסגרת עבודתה בתובעת נהגה לשלוח באופן שגרתי דברים בשם התובעת והשיבה: "זה לא עניין של יוצא דופן, לכל החברות האלה יש איזה שהוא איש קשר, בכל מקום. אם משהו לא בסדר, אם הוא לא רצה לעשות אותי איש קשר, היו מצבים שפניתי לספקים והם אמרו לי שאני לא אשת קשר, וכשביקשתי ממנו לחתום על טופס אשת קשר, יש דברים שהוא בחר לא לחתום." (עמ' 21 שורות 30-31; עמ' 22 שורות 1-2). לשאלה מדוע לא בדקה לפני שחתמה על טופס הבקשה לפירוט שיחות אם היא אשת קשר השיבה "א' כעקרון שלוש שנים אתה לא אמור לזכור אם אתה חתום או לא, אם אתה תוציא את השיחה המקדמית, תבדוק ותראה ששאלתי אם אני אשת קשר." (עמ' 22 שורות 4-5). לשאלה מדוע לפני שהיא פונה ללקוח היא לא בודקת אם היא אשת קשר השיבה "אין לי את הדפים האלה. הם נשמרים במערכות של הספקים." (עמ' 22 שורה 30). עוד השיבה בנוגע להיותה איש קשר כי הייתה לה זכות חתימה היכן שהייתה איש קשר והיא לא הייתה חותמת בשם החברה בבנק או על שיקים (עמ' 26 שורות 22-26).

38. לטענה שהיא התרשלה בהתנהלותה השיבה נטלי "ממש לא כי 3 שנים אתה מנהל משרד שוטף בים של דברים יותר גדולים ויותר קטנים. אני לא חושבת שיש התרשלות מאחר וגם הזדהיתי בשמי עם הפרטים שלי. יניב לא היה בארץ ויש תוקף מסוים לערער על חשבוניות של פלאפון." (עמ' 23 שורות 3-4).

39. לשאלה מדוע פוטרה מעבודתה השיבה כי "לטענתו לא הייתי צריכה להזמין פירוט שיחות, אני לא חושבת שהתרשלתי כי חלק מהתפקיד שלי הוא לבדוק חיובים. אם היתה תחילת השיחה הפניה שלי נבעה מלמה החשבון גבוה. ואז הציעו לי פירוט שיחות ולא היה מניע חטטני לדעת למי הוא התקשר." (עמ' 23 שורות 15-17).

40. נטלי הוסיפה כי לאחר שקיבלה את פירוט השיחות היא בדקה אם החיובים נובעים מכמות שימוש גבוהה בחו"ל, והשיבה כי לא זכור לה שצלצלה לאנשים לבדוק מי מסתתר מאחורי המספרים "בדקתי אם יש מספרים חוזרים מסוימים שתואמים מה שיש במערכת לראות שלא עלו לו על הקו..." (עמ' 23 שורות 19-22). עוד השיבה כי לא זכור לה שהיו מספרים שאינם תואמים וכי החיוב נבע משימוש גבוה בחו"ל (עמ' 23 שורה 24). נטלי השיבה כי לא זכור לה שהיא גילתה בדוח שנשלח אליה דבר שלא ידעה על קיומו (עמ' 23 שורה 27).

    קביעת העובדות

41. אין למעשה מחלוקת על העובדות המהותיות הרלוונטיות להכרעה במחלוקת שבפני: על כך שפלאפון שלחה למשרדי התובעת באמצעות פקס את פלט השיחות היוצאות במכשיר הטלפון הנייד שהיה בשימושו של יניב; ועל כך שטופס הבקשה לא חתום בידי מורשה חתימה או מיופה כוח מטעם התובעת.

42. אשר לנסיבות האירוע, התקשיתי לקבל את גרסתם של התובעים ושל נטלי. מצאתי שהגרסה הייתה מתואמת ובלתי אמינה, ושיש לקבל את טענותיה של פלאפון שלפיהן מדובר בניסיון לסחוט ממנה פיצוי שלא כדין.

43. בראש ובראשונה לא שוכנעתי שנטלי אכן פוטרה מעבודתה בעקבות האירוע כפי שטענו התובעים ונטלי כאחד. בחקירתה הנגדית השיבה נטלי שלאחר פיטוריה עברה לעבוד ולהתגורר בתל אביב, בעסק שפתח אחיה, ואין להוציא מכלל אפשרות שהיא הייתה אמורה לסיים את תפקידה ללא קשר עם האירוע, כפי שטענה פלאפון בסיכומיה. הנחה זאת מתחזקת לאחר עיון במכתבה של נטלי שאותו צירפו התובעים לתצהירם כאסמכתא יחידה לפיטוריה, ובו היא מאשרת קבלת פיצויי פיטורים. המכתב נושא את התאריך 2.9.08, היום שבו התבקש המידע והיום שקדם לקריאת המסרון על ידי יניב ולשיחתו עם פלאפון, שיחה שבמהלכה נודע לו לטענתו על כך שנטלי בקשה את פירוט השיחות היוצאות. לא ברור כיצד מאשרת נטלי קבלת פיצויים עוד לפני שיניב קרא את המיסרון, מתי בדיוק קיבלה את הודעת הפיטורים ומהו מועד תשלומם של פיצויי הפיטורים.

44. התובענה כזכור לא הוגשה נגד נטלי, וכפי שציינתי נטלי קיבלה פיצויי פיטורים בסיום עבודתה. לטענת התובעים היא אף המשיכה לעבוד עד נובמבר 2008 (כולל), כפי שניתן להתרשם מתלושי השכר שצירפו התובעים לתצהירם, תקופה בת 3 חודשים מיום משלוח פלט שיחות הטלפון. ונתונים אילו אינם מתיישבים עם טענה לחריגה מסמכות, להפרת הוראות תפקידה, לפגיעה בפרטיותו של מנהל החברה ובעל מניותיה, שכן ניתן היה לצפות שאילו סברו התובעים שנטלי אכן גרמה להם לנזקים, או שעשתה דבר החורג מגדרי תפקידה, הייתה עבודתה בתובעת מופסקת לאלתר, ויתכן אף שהייתה מוגשת נגדה תביעה בגין הנזקים שגרמה ושלא היו משולמים לה פיצויי פיטורים. אין להוציא מכלל אפשרות שלאור מערכת היחסים בין התובעים לבין נטלי לא נמנעו התובעים מלשלם לה פיצויי פיטורים אף שהתכוונה בכל מקרה לסיים את עבודתה אצל התובעת ולעבור לעבוד ולהתגורר בתל אביב, כפי שטענה פלאפון בסיכומיה. במהלך הדיונים ניתן היה להתרשם שהיחסים בין יניב לבין נטלי תקינים, אף למעלה מכך, וכי לא קיימת עוינות כלשהי ביניהם. זאת ועוד, במהלך עדותו טרח יניב לגונן על מעשיה של נטלי ולהדגיש שפנייתה של נטלי לפלאפון נעשתה בתום לב, הוא אף הדגיש שנטלי פעלה בגדר סמכויותיה, והרחיב שגם אילו הייתה מתקשרת לכל מספרי הטלפון שבפלט שהתקבל לא היה רואה בכך חריגה מסמכותה. כל אילו כאמור מותירים ספק רב האם אכן פוטרה נטלי בשל הגשת בקשה לקבלת מספרי טלפון של שיחות יוצאות, ומצאתי שהטענה האמורה לא הוכחה.

45. ספק נוסף לגבי גרסתם של התובעים באשר לנסיבות האירוע מתעורר נוכח אי הבהירות באשר להימצאותו של יניב בחו"ל בעת הגשת הבקשה לפלאפון. במרבית המסמכים , לרבות בסיכומי התובעים, נטען שהבקשה לפלאפון הוגשה בעת שיניב שהה בחו"ל, כך אף הצהירה נטלי במפורש. יניב בתצהירו היה זהיר יותר, הוא לא ציין שהיה בחו"ל בעת שקיבל את המסרון המודיע לו על משלוח המידע, אלא טען שהוא היה טרוד בענייניו הפרטיים. יחד עם זאת, במהלך חקירתו הנגדית השיב שבאותה עת הוא בדיוק שב משהות בת חודש בארה"ב ועל כן לא היה באפשרותה של נטלי ליצור עמו קשר. מהראיות שהוגשו, לרבות מתמלילי השיחות ומהתקופה שלגביה התבקשו השיחות היוצאות), ניתן להתרשם שיניב שהה בחו"ל במהלך חודש יולי 2008, בעוד שפנייתה של נטלי לפלאפון הייתה רק ביום 2.9.08, למעלה מחודש לאחר שיניב שב לארץ. במהלך החודש שחלף סביר להניח שהחיוב התקבל בידי התובעים, שהיה באפשרותם של התובעים לעיין בחיוב שגובהו היה פי 7 מכל חיוב חודשי אחר, ולבקש בקשות שונות לגביו. לא מדובר אפוא בפנייה דחופה תוך כדי שהותו של יניב בחו"ל נוכח חיוב גבוה מתוך חשש שהמכשיר נגנב, אלא בבדיקה שנערכה בדיעבד, כעבור תקופת מה, לאחר שהיה בידי התובעים די זמן לשקול את צעדיהם ולבקש מנטלי להתקשר לפלאפון. ההתרשמות שלפיה הייתה פנייתה של נטלי לפלאפון מתואמת עם יניב מתחזקת לאחר עיון בתמלילים. ניתן להתרשם שנטלי ביקשה לברר שני דברים ממוקדים ביותר, שלא עלו אגב השיחה עם המוקדנית. לאחר שהמוקדנית ביררה את מספר השיחות ואת התאריך, בקשה נטלי את פלט השיחות היוצאות. בניגוד לטענתם של התובעים ושל נטלי, לא מדובר בהצעה שהציעה לה המוקדנית, אלא בבקשה מפורשת של נטלי לקבל פלט של שיחות יוצאות. המוקדנית השיבה שלשם כך עליה להגיש בקשה מתאימה. שנית ביקשה נטלי לברר האם היה קיימת אינדיקציה לכך שיניב היה מודע לתעריף השיחות בחו"ל. המוקדנית ערכה בירור ומצאה שיניב עבר בדוכן פלאפון בשדה התעופה, התקין סנן שיחות, וניתן היה ללמוד מכך שהוא עשה זאת כיון שהיה מודע לתעריף. גם שיחתו של יניב עם המוקדנית, האיומים שהושמעו לכך שהוא פונה באופן מיידי לעורך דין, שהוא הוציא את מנכ"ל חברתו מישיבה בשל כך, נועדו לטעמי לא רק להעצים נזקים, אלא שהם גם מעידים על תכנית לממן חלק מההוצאות באמצעות פנייה זו לפלאפון.

46. בהקשר זה ראוי להזכיר שיניב לא התייצב לדיון ההוכחות שנקבע בתיק זה, וטען שאין באפשרותו לשוב משהות בחו"ל מהטעם שבשל סופת סנדי בוטלו הטיסות לארץ ולא היה באפשרותו להשיג כרטיס לטיסה. לאחר שהושתו הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין ביטול דיון ההוכחות הגישו התובעים בקשות לביטול ההחלטה. רק לאחר שהורתי על הגשת הבהרות באשר למועד השיבה המקורי המתוכנן לארץ תוקנה הבקשה וצוין שהכרטיס היה כרטיס טיסה פתוח לחודש, ושיניב חזר ארצה במועד שתוכנן מראש, שהיה לאחר המועד שנקבע להוכחות, מבלי שהייתה לסופה כל השפעה על כך. נטען בהבהרה שהיה בכוונתו של יניב לבקש את הקדמת הטיסה על מנת שיהי באפשרותו להתייצב לדיון ההוכחות ואולם בשל הסופה לא עלה הדבר בידו. בהחלטתי האחרונה בעניין זה מיום 22.4.14, קבעתי שאין מקום לבטל את ההוצאות, שכן לא הייתה כל וודאות שאלמלא הסופה שבה ניסו התובעים להיתלות כהצדקה לאי התייצבותו של יניב לדיון היה יניב אכן מקצר את חופשתו ומבקש את הקדמת שיבתו לארץ לשם התייצבות לדיון ההוכחות, או שניתן היה להקדים את הטיסה ברגע האחרון, במועד שבו היה מבקש זאת. עוד ציינתי שהיה מקום לפרט כבר בבקשה המקורית את מועד השיבה המתוכנן לארץ ואת כל ההנמקות שצוינו רק בהבהרה.

47. עוד מצאתי לנכון לציין באשר לעובדות שהתרשמותי מתמלילי השיחות הייתה שפלאפון והמוקדנית מטעמה אכן ביקשו לתת ללקוח שירות יעיל ומהיר, וכי פלט השיחות היוצאות נשלח בתום לב, מתוך הנחה שהבקשה הוגשה בהרשאה.

48. חרף העובדה שלא מצאתי שגרסתם של התובעים באשר לנסיבות האירוע הוכחה כנדרש, בשל הספקות שאותם ציינתי, עדיין כאמור מדובר בפלט שיחות יוצאות שנשלח למשרדה של התובעת באמצעות מכשיר פקס, מבלי שהבקשה נחתמה על ידי מורשה החתימה.

    דיון והכרעה

49. תמצית טענתם של התובעים הייתה כאמור כי אחריותה של פלאפון לנזקיהם מקורה בכך שהפיקה פלט שיחות ושלחה אותו למשרדה של התובעת מבלי שמורשה החתימה חתם על טופס הבקשה. התובעים לא הצביעו בסיכומיהם על עילת תביעה ברורה, חוזית או נזיקית, שמכוחה זכאים הם לפיצוי מפלאפון. את טענותיהם ביססו התובעים במידה רבה על כך שבעת השיחה הטלפונית השיבה המוקדנית ליניב שלא היה מקום להעביר לתובעת את פירוט השיחות ללא חתימה של מורשה חתימה. התובעים עצמם לא ערכו הבחנה בין עילת התביעה של התובעת לבין עילת התביעה של יניב, אף שמבחינה עיונית קיים שוני רב בין עילות התביעה האפשריות.

50. שתיים הן העוולות שיש לבחון לשם הכרעה בתובענה שבפני: עוולה של פגיעה בפרטיות, כאמור בסעיף 4 לחוק הגנת הפרטיות, הקובע כי הפגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, ועוולת הרשלנות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן- "פקודת הנזיקין").

    פגיעה בפרטיות

51. זכותו של כל אדם לפרטיות היא זכות חוקתית, המעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו". כפי שציינה פלאפון בסיכומיה, כיון שקו הטלפון הינו קו של תאגיד, לא קיימת לתובעת עילה לפי חוק הגנת הפרטיות, שמטרתו אינה להגן על פרטיותם של תאגידים, כפי שנקבע בו במפורש. יחד עם זאת נשאלת השאלה האם קיימת בענייננו פגיעה בפרטיותו של יניב, המחייבת את פלאפון בפיצויו.

52. הפלט נושא התביעה ששלחה פלאפון באמצעות פקס למשרדה של התובעת כלל אמנם רשימה של מספרי טלפון בלבד, ללא פרטים מזהים כלשהם של בעלי מספרי הטלפון, ללא פירוט תוכן השיחות, ללא סכומי חיוב. יחד עם זאת, גם המידע האמור עלול לפגוע בפרטיות, אם כי ב"רף הנמוך", שכן הוא כולל מידע באשר למספרי טלפון שאליהם מתקשר אדם, ובענייננו מדובר במספרי טלפון שאליהם התקשר יניב במהלך חופשתו ולא בתקופת עבודתו, כמו גם מידע באשר לתדירות השיחות לכל מספר (הנזק שאותו ציין יניב בשיחתו עם המוקדנית היה נזק תיאורטי, יניב טען שקיימת אפשרות שנטלי היא אשתו ובפלט השיחות היא תמצא שהוא התקשר לפלגשו).

53. כלל אינני סבורה שפלאפון רשאית להתנער מחובותיה להגן על הפרטיות של המשתמש בקו הטלפון בטענה שהלקוח הינו תאגיד, שכן מטבע הדברים השימוש בקווי הטלפון נעשה על ידי יחידים, והמידע הנאסף בעקבות השימוש בקווי הטלפון הנייד הוא מידע רב המחייב הקפדה בהגנה על הפרטיות. יחד עם זאת, כפי שאפרט להלן, מדובר בסוגיה מורכבת, שכן הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת, ואין להוציא מכלל אפשרות שמשלוח הפלט לא ראוי חרף התוצאה של פגיעה בפרטיות.

54. כיון שבענייננו הלקוח שבבעלותו קו הטלפון הינו תאגיד, מתקיימת בענייננו מערכת יחסים משולשת, בין פלאפון, לבין התאגיד שהינו לקוח, ולבין היחיד המשתמש בקו שהינו בדרך כלל מועסק על ידי התאגיד. למערכת יחסים משולשת זו מספר השלכות בענייננו לגבי היקף החובה המוטלת על פלאפון בהקפדה על הפרטיות.

    הגנת הפרטיות ביחסי עובד ומעביד 

55. בין התובעת לבין יניב, שהוא מנהלה, מתקיימים לכאורה יחסי עובד מעביד, שמכוחם קיבל יניב לשימושו טלפון נייד הרשום על שם התובעת. (במאמר מוסגר אציין שאמנם יניב הוא בעל השליטה, ואולם עולה מהראיות שהוא גם מנהל בתובעת, ובכל מקרה לא מוטלת על פלאפון החובה לברר מיהו המשתמש בקו של הלקוח שהוא תאגיד, האם מתקיימים בו יחסי עובד ומעביד, והיא רשאית לטעמי להחיל על המשתמש את ההלכות שנקבעו מכוח דיני העבודה).

56. בסביבת העבודה קיים שימוש רב במחשב ובטלפון נייד, המבוססים על טכנולוגיה המאפשרת למעביד לעקוב אחר העובד בדרכים שונות, ובכך לפגוע בפרטיותו. סוגיה זו זכתה למספר דיונים בפסיקת בתי הדין לעבודה (ראו למשל את הסקירה של המלומד מיכאל בירנהק, מרחב פרטי: הזכות לפרטיות בין משפט לטכנולוגיה, הוצאת אוניברסיטת בר אילן/ נבו הוצאה לאור בע"מ, תשע"א).

57. פסק הדין המנחה לענייננו הינו פסק הדין בע"ע (ארצי) 90/08 איסקוב נ' מ"י (מיום 8.2.11, להלן- "פרשת איסקוב" ) אשר עסק אמנם בחדירה של מעביד למחשב שבשימוש העובד, ואולם ניתן להקיש מקביעותיו גם לעניין השימוש בטלפון הנייד. ביה"ד הארצי התייחס בפרשת איסקוב למימד האישי שבשימוש בטכנולוגיה שבבעלות המעביד, וקבע שורה של מנגנונים לשם הבטחת איזון נאות בין "הערך החוקתי- אובייקטיבי של הזכות לפרטיות וכבוד האדם העובד", ערך שאינו מוגדר כזכות מוחלטת, לבין "הערך החוקתי- אובייקטיבי של הקניין והפררוגטיבה הניהולית של המעסיק" לנהל את מפעלו. כך למשל נקבע בפרשת איסקוב ש"זכות הקניין של המעסיק במקום העבודה והפררוגטיבה הניהולית שלו, מקימות לו זכות להגן על רכושו הפיזי והווירטואלי האצור ברשת. אי לכך, רשאי המעסיק לנקוט באמצעים מוגברים של אבטחת המידע שנצבר ברשת, הנקלט בה והיוצא ממנה. במסגרת זו, רשאי המעסיק לפקח על פעילותם של העובדים כדי לוודא שלא יעשו שימוש בלתי מורשה...". יחד עם זאת נקבע כי "הפררוגטיבה הניהולית אינה ערך העומד לעצמו ולעולם תהא כפופה לדרישת הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות", וזאת במיוחד בשעה שמדובר בזכות העובד לפרטיות ולכבוד.

58. על רקע איזון זה בין שתי הזכויות החוקתיות, כך נקבע, יש באפשרותו של המעביד לבצע מעקב אחר העובדים, אף שתוצאתו היא פגיעה בפרטיותם שכן "ככל זכות, אף זכותו של העובד לפרטיות במקום העבודה אינה מוחלטת, ויש לאזן אותה עם זכות הקניין של המעסיק והפררוגטיבה הניהולית שלו במקום העבודה. במסגרת זו נדרש איזון הולם בהתנגשות בין זכויותיו של העובד לאוטונומיה אישית, לכבוד, לפרטיות ולאנונימיות, לבין האינטרסים הלגיטימיים של המעסיק ודרישותיו למידע מקיף על העובד בכל תחומי חייו, כתנאי לקבלתו לעבודה, במהלך ביצוע העבודה ולצרכיה... בהתאם, ייעשו האיזונים בין זכות הקניין של המעסיק במחשב וזכותו הניהולית בקביעת גבולות השימוש בטכנולוגיות המחשב לצרכי עבודה ולצרכיו הפרטיים של העובד וקביעת טכנולוגיות המעקב על העובדים בשימוש בטכנולוגיות המידע במקום העבודה, לבין זכותו של העובד לפרטיות במקום העבודה, בעשיית השימוש בטכנולוגיות המחשב שהעמיד לרשותו המעסיק. זאת, בשים לב לאופי העבודה וטיבה, דרישות התפקיד ומהותו, סביבת העבודה, המדיניות הכללית במקום העבודה, והצורך בהגנה מפני עבירות ונזקים מצידו של העובד".

59. בית הדין הארצי קבע בפרשת איסקוב מספר עקרונות למעקב אחר העובדים: עיקרון הלגיטימיות- שלפיו נערך המעקב למטרות החיוניות לעבודה; עיקרון המידתיות, המחייב לבחור באמצעי שפגיעתו בפרטיות העובד היא המצומצמת ביותר; עקרון הצמידות למטרה, שיבטיח הגבלת השימוש במידע שנאסף לצורך המטרה שלשמה נאסף; ועקרון השקיפות, אשר יביא לידיעת העובדים את המדיניות באשר לשימוש בטכנולוגיה ולמקרים שבהם יבוצע ניטור כללי או מעקב ספציפי אחר עובד.

60. סקירה קצרה זו מלמדת על כך שההגנה על הפרטיות בתחום דיני העבודה אינה מוחלטת. מדובר באיזון מורכב בין זכויות שונות הנעשה במישור יחסי העבודה. הקביעות האמורות נקבעו כאמור בהקשר של חדירה לתיבות דואר, לא רק לנתוני תקשורת אלא גם לתוכנה של התקשורת, ואולם ניתן להקיש מכך כאמור גם לעניין מכשיר הטלפון הנייד. (במאמר מוסגר אציין שבפסיקת בתיה"ד לעבודה ניתן למצוא גם התייחסות למעקב שעורך מעביד באמצעות מכשיר הטלפון הנייד אחר מיקומו הפיזי של העובד במהלך שעות העבודה, פגעה מרחיקת לכת בהרבה בפרטיות העובד לעומת קבלת רשימת מספרי הטלפון של השיחות היוצאות).

61. לקביעות אלו השלכה גם לעניין מערכת היחסים בין הלקוח התאגיד לבין פלאפון. מכשיר הטלפון הנייד הוא בבעלות המעביד המממן את עלות השימוש בו, ועל כן רשאי המעביד לפקח על היקף שיחות הטלפון, בין היתר לשם פיקוח על גובה ההוצאה שהיקפה עלול לפגוע בקניינו, ולשם כך רשאי המעביד לטעמי לבקש פירוט שיחות יוצאות מהחברה המעניקה לו שירותים סלולאריים, בין היתר כדי לוודא את היקף השיחות הפרטיות. איני סבורה שעל פלאפון מוטלת החובה לבדוק עם הלקוח שהוא תאגיד מיהם המשתמשים בקו הרשום על שמו של מעביד, האם מדובר בקו של מרכזיה, בקו שנמצא בשימוש אישי של עובד, וכיוצ"ב, אף לא מוטלת עליה חובה לקבל את הסכמתו של כל משתמש בקו.

62. האיזונים הנעשים בין זכות המעביד לנהל את עסקו לבין הזכות לפרטיות הם במישור יחסי העבודה. בשעה שהמעביד פעל כנדרש ובהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקת בתיה"ד לעבודה, ובנסיבות שבהן אין לראותו כפוגע בפרטיותו של העובד, לא ניתן לטעמי לעקוף את האיזונים שנקבעו לעניין מערכת היחסים בין העובד לבין מעבידו באמצעות הגשת תביעה נגד פלאפון או חברת תקשורת אחרת בטענה לפגיעה בפרטיות.

63. זאת ועוד, לא מוטלת על פלאפון לטעמי החובה לוודא האם פועל המעביד בהתאם לאמות המידה שנקבעו, ועל כן ככלל רשאית פלאפון להיעתר לבקשה שמגיש לקוח עסקי שהינו הבעלים של הפלאפון, להנפיק לו פלט של מספרי טלפון שאליהם בוצעו שיחות יוצאות (או נכנסות). מדובר במידע שפגיעתו בפרטיות פחותה, וניתן להניח שמדובר באמצעי מידתי שנוקט מעביד, מכוח זכות הקניין ומכוח הפררוגטיבה הניהולית שלו, לפקח על היקף שיחות של עובד, בעיקר בשעה שבחודש מסוים עולה החיוב הכספי בשיעור של פי 7 לעומת החיוב בחודשים הקודמים.

64. יחד עם זאת, מוטלת על פלאפון החובה לוודא שהבקשה הוגשה על ידי המעביד באופן מוסמך, בעיקר לאור האיזונים הנדרשים בין הגנת הפרטיות לבין זכותו הניהולית של המעביד. ככל שהבקשה לא הוגשה על ידי המעביד באופן מוסמך, עלולה פלאפון להיות מחויבת כלפי העובד או כלפי המשתמש בקו בשל הפגיעה בפרטיות. כך לטעמי אירע בענייננו (כפי שאפרט להלן במסגרת הדיון בעוולת הרשלנות).

    עוולת הרשלנות

65. עוולה נוספת שיש לבחון בהקשר התביעה היא עוולת הרשלנות לפי פקודת הנזיקין. לשם הוכחת רשלנות כאמור מוטלת על התובע החובה להוכיח כל אחד מאלה: קיומה של חובת זהירות, התרשלות מצד המזיק, ונזק שנגרם בגינה של ההתרשלות. (ראו למשל: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לז (1) 113; ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר, פ"ד לז (3) 757; ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון, פ"ד לט (1) 113))". המבחן המקובל לבחינת התקיימות יסודות העוולה הוא מבחן הציפיות. אינני מוצאת לנכון במסגרת זו להתייחס בהרחבה למודלים השונים לבחינת עוולת הרשלנות ויסודותיה (ראו בעניין זה למשל את הסקירה בפסק הדין בע"א 3521/11 וגנר נ' עבדי (מיום 22.6.14)).

66. דומה שאין בענייננו מחלוקת של ממש על קיומן של חובות זהירות מושגית וקונקרטית של פלאפון כלפי לקוחותיה וכלפי המשתמשים בשירותיה. חובה זו של פלאפון מקורה בכך שפלאפון אוחזת בידה מידע אישי רב שמסירתו עלולה לפגוע בפרטיות ובכבוד האדם (כמו גם בסודות מסחריים ובאינטרסים כלכליים), של לקוחותיה ושל המשתמשים בקו מטעמם של הלקוחות, ועל כן מוטלת עליה חובת זהירות במסירת מידע כאמור כלפי בעלי הקו וכלפי המשתמשים בו כאחד. למעשה לא כפרה פלאפון בטיעוניה בקיומן של חובות זהירות, אלא התמקדה בטענות שהחובות המוטלות עליה לא הופרו.

67. טענתם של התובעים היא כאמור שמשלוח פלט רשימת הטלפונים מבלי שהייתה חתימה של מורשה חתימה על טופס הבקשה מהווה התרשלות כלפיהם, שכן היה באפשרותו של כל אדם לשלוח את הפרטים האמורים ולקבל מידע על יסודם. פלאפון טענה מנגד כי היא אחת מהחברות העסקיות הגדולות בישראל, וכי עליה לנקוט בהיגיון כלכלי ולהתאים את רמת ההגנה הנדרשת לכל סוג של בקשה, תוך יצירת איזון נאות בין הצורך למתן מענה מהיר למספר רב של לקוחות, לבין הסודיות המתבקשת לכל סוג מידע. פלאפון טענה שהדרישה לקבלת מספר ה-ח.פ., לחתימת התאגיד, ולפרטי האשראי מאזנת כראוי בין התכליות האמורות. פלאפון הדגישה בסיכומיה שמציאות החיים מחייבת לעיתים לאפשר לאדם נוסף, נוסף למורשה החתימה, לבצע פעולות פשוטות, כגון לבקש משלוח של פירוט שיחות יוצאות, ועל כן צוין במפורש על גבי הטופס שככל שהבקשה מתבקשת על ידי מי שאינו מורשה חתימה, תחול האחריות לכך עליו. עוד הדגישה בסיכומיה כי היא מציעה למעוניינים בכך גם קוד סודי, שיבטיח הגשת הבקשה על ידי המורשים לכך, ואולם משהציעה אפשרות זאת ליניב, הוא דחה אותה בטענה שישכח את הקוד.

68. המחלוקת המרכזית הטעונה הכרעה הינה האם רשאית פלאפון למסור מידע מבלי שהוגשה בקשה החתומה על ידי מורשה חתימה או איש קשר, והאם על מנת להבטיח שירות מהיר ויעיל רשאית פלאפון למסור את המידע על יסוד בקשה שעליה מופיעים ח.פ. של תאגיד, חותמתו, ו4 ספרות אחרונות של אמצעי התשלום, בלבד, כפי שנעשה בענייננו.

69. במחלוקת זו מצאתי שיש לקבל את עמדתם של התובעים. מבחינה נורמטיבית, בבואנו לשקול מהן הדרישות שעל פלאפון לדרוש לשם משלוח מידע של מספרי טלפון של שיחות יוצאות, אינני רואה מקום לוותר על חתימה של הלקוח ולגבי תאגיד על חתימתו של מורשה חתימה לצד חותמת התאגיד. בראש ובראשונה יכולה פלאפון לצפות את האפשרות לשימוש לרעה של המבקשים לפגוע באינטרס של התאגיד, כגון מתחרים עסקיים המבקשים לקבל מספרי טלפון של לקוחות. גם אם מדובר במגיש תם לב של הבקשה, נדרש כזכור איזון רגיש במישור יחסי עובד - מעביד בין הצרכים השונים כדי להצדיק פגיעה בפרטיות, על המעביד עצמו להפעיל שיקול דעת לשם עריכת בדיקה האם יש מקום לבקש את פלט השיחות, האם הדבר חיוני לצרכיו של המעסיק, או שמא גם בשעה שמדובר בחיוב הגבוה פי 7 מהחיוב השגרתי אין מקום לפגוע בפרטיותו של העובד. האחריות בסופו של יום מוטלת בראש ובראשונה על המעביד ויתכן שהוא יחויב בפיצוי גבוה בשל פגיעה בפרטיות, ועל כן מבחינה נורמטיבית ראוי שהבקשה תיחתם על ידי התאגיד עצמו, בחתימת מורשה החתימה וחותמת התאגיד כאחד (או בחתימת מיופה הכוח). לעניין האיזון הנאות בין הצרכים, אין די בשיקול דעת של מזכירה, אלא אם כן ביקש הלקוח במפורש לקבוע אותה או אדם אחר העובד במסגרתו, כ"איש קשר", על מנת שפלאפון תצא ידי חובתה ותותיר את מלאכת האיזונים בין האינטרסים השונים במישור יחסי עובד ומעביד. על פלאפון מוטלת החובה לצפות שמזכירה, כמו גם עובד אחר, יהיו בעלי גישה לחותמת התאגיד, אולי אף ל- 4 ספרות האחרונות באמצעי התשלום, ואולם לא יהיה בכך די לשם מתן הגנה לפגיעה בפרטיות במסגרת יחסי עובד ומעביד.

70. מעבר לכך שזוהי החובה המוטלת על פלאפון, לוודא שהחתימה הינה חתימתו של התאגיד, לרבות חתימת מורשה חתימה או מיופה כוח מפורש, מצאתי שזוהי למעשה הדרישה העולה מנהליה של פלאפון עצמה. ראוי לבחון לעניין זה את טופס הבקשה שעל יסודו נשלח פלט מספרי הטלפון למשרדה של התובעת.

71. טופס הבקשה שעליו חתמה נטלי (מוצג נ/1) הוא טופס בקשה להפקת פירוט שיחות ללקוח עסקי. בטופס יש לפרט כאמור את שם הלקוח ופרטי זהותו. כמו כן יש לציין את מספר הפלאפון וכן את מספר הלקוח, 4 ספרות אחרונות של מספר חשבון בנק או כרטיס אשראי, שממנו משולם החשבון. קיימת אפשרות לציין בטופס קוד אישי ככל שקיים קוד אישי כאמור.

72. אמנם פלאפון טענה בסיכומיה שלשם יצירת האיזון נאות בין הצורך ליתן מענה מהיר למספר רב של לקוחות, לבין הסודיות המתבקשת לכל סוג מידע אין היא דורשת חתימה של מורשה חתימה על גבי הטופס, ואולם מצאתי שאין לקבל טענה זו. אמנם על גבי הטופס מופיעה הערה שלפיה כל שהחותם אינו מורשה חתימה הוא מתחייב באופן אישי, ואולם לפני הערה זו נדרש במפורש שהחתימה תהיה על ידי מורשה חתימה ובנוסף לכך יוחתם הטופס גם בחותמת התאגיד באילו המילים "במקרה שהלקוח הינו תאגיד תוטבע חותמת התאגיד בנוסף לחתימת מורשי חתימה...". בסיכומיה עצמה נטען על ידי פלאפון שהבדיקה המחמירה שהיא עורכת מתייחסת לחתימת הטופס בידי הלקוח, ואכן מבחינת תאגיד חתימתו היא חותמת החברה בצירוף לחתימת מורשה החתימה.

73. אמנם בטופס הבקשה נרשם במפורש שככל שהחותם על הבקשה אינו מורשה חתימה, מוטלת האחריות עליו, ואולם כלל לא ברור שמשמעות ההערה היא שפלאפון מוותרת על חתימת מורשה החתימה, המופיעה כאמור כדרישה מפורשת על גבי הטופס. כל שניתן ללמוד מההערה האמורה הוא שבמקרה של שימוש לרעה בטופס, הפרה כגון זיוף וכד', שומרת פלאפון לעצמה את הזכות להגיש הודעת צד ג' כלפי החותם, כפי שאכן עשתה בענייננו. יחד עם זאת, אין בכך כדי לפטור את פלאפון מהאחריות המוטלת עליה לוודא שמסירת המידע תיעשה על פי רצונו של הלקוח, ועליה לשקול את האפשרות שיתכן ויעשה שימוש לרעה בטופס הבקשה, הן על ידי מתחרים עסקיים, הן על ידי עובדים שאינם מורשים. בהיותה בעלת השליטה במאגר המידע אין היא רשאית להתנער כליל מאחריותה ולגלגלה לפתחו של נוכל המבקש לקבל מידע, או לפתחה של מזכירה, גם אם המזכירה פעלה בתום לב. מוטלת על פלאפון חובה אקטיבית לבדוק שהחתימה היא חתימת הלקוח, ובמקרה של תאגיד, חתימת מורשה החתימה וחותמת התאגיד כאחד, חתימה שיש בה להעיד שהתאגיד עצמו כמעביד וכבעל הקניין בקו הטלפון ערך שיקול דעת נאות, לרבות איזונים נדרשים, וביקש מידע שיש בו כדי לפגוע בפרטיות של אחר.

74. עובדה זו שנדרשת חתימה גם של מורשה חתימה נתמכת גם בתמלילי השיחות שהוגשו שבהם הודו מוקדניות פלאפון בפני יניב במפורש בכך שלא היה מקום למשלוח פלט השיחות היוצאות מבלי שטופס הבקשה נחתם על ידי מורשה חתימה. הנתבעת טענה שתשובות אלו וכן הצעה לפיצוי חלקי נועדו לרצות את הלקוח, והן אקט שיווקי, שאין בו כדי להודות באחריות או בטענותיהם של התובעים. לא מצאתי שיש לקבל את הטענה האמורה. התרשמתי מהראיות שהנהלים שקבעה פלאפון בעצמה הם כאמור שעל טופס הבקשה צריכה להופיע חתימתו של הלקוח, היינו של מורשה חתימה. לא מדובר בנהלי עבודה גרידא המקובלים אצל פלאפון, כי אם בדרישה הכרחית. לאור רגישות המידע המתבקש יש צורך בחתימה של הלקוח, ואין די בחותמת ובחתימת מזכירה שלא הוסמכה לשם כך במפורש.

75. לסיכום נקודה זו אציין שעולה מהמקובץ שעל פלאפון מוטלת חובת זהירות, מושגית וקונקרטית כאחד. עוד מצאתי שפלאפון הפרה את חובות הזהירות המוטלות עליה. כפי שאפרט להלן לא מצאתי שהוכח נזק, ועל כן לא הוכחו כל רכיבי עוולת הרשלנות כנדרש.

    ההודעה לצד השלישי

76. לטענת פלאפון, נגרם האירוע כתוצאה ממעשיה של נטלי, וככל שפעלה בהעדר הרשאה, מדובר במעשה חמור של התחזות. גם אם פעלה בתום לב, היה עליה להיות מודעת לגדר סמכויותיה. נטלי טענה מנגד כי היא פעלה בתום לב, במסגרת סמכויותיה לברר את חיובי התובעת, וכי לא היה באפשרותה לזכור שהיא אינה מורשית חתימה או אינה אשת קשר לאחר שחלפו שלוש שנים מתחילת עבודתה בתובעת.

77. מבחינת מערכת היחסים בין נטלי לבין פלאפון חתמה נטלי על טופס הבקשה שבו נכתב, בין היתר, שאם היא אינה מורשית חתימה תוטל האחריות לנזקים עליה. חזקה על החותם על טופס, כמו גם על החותם על חוזה, שהוא קרא והבין את הכתוב בו. אינני מוצאת שיש לקבל את הטענות שהעלתה נטלי שלפיה לא היה באפשרותה לזכור האם היא אשת קשר מבחינת פלאפון. כשם שעל פלאפון מוטלת החובה לבחון מיהם מורשי החתימה של לקוח, כך גם על עובדיו של הלקוח עצמו מוטלת החובה לדעת אל מול איזה ספק קיים בידם ייפוי כוח. אין צורך להסתמך על הזיכרון בעניין זה, וניתן לשמור רשימה מסודרת אשר תפרט מהם סמכויותיו של העובד, או מי הם אנשי הקשר אצל כל ספק או נותן שירותים.

78. כפי שציינתי, אינני סבורה שיש באפשרותה של פלאפון להתנער לחלוטין מהחובה המוטלת עליה באמצעות גלגול האחריות לפתחם של עובדים רשלניים, בוודאי שלא לפתחם של נוכלים. מבחינת היקף האחריות בין המעוולים במשותף, המבחן לקביעת שיעור ההשתתפות בין מעוולים במשותף, על פי סעיף 84 לפקודת הנזיקין, הוא "מידת האחריות" של כל אחד מהמעוולים לנזק. מידת האחריות נבחנת על פי מידת האשמה ההדדית ומשקלה היחסי של התנהגות כל אחד מן הצדדים באשם לגרימת הנזק (ראו למשל ע"א 3656/99 טרנסכלל בע"מ נ' מ.א.ר. מסחר וספנות בע"מ, פ"ד נו (2) 344.

79. בהתאם למבחן זה מצאתי שאחריותה של פלאפון היא בשיעור של 70% בעוד אחריותה של נטלי הינה בשיעור של 30%. אילו הייתי מוצאת שנגרם נזק או כי יש לפסוק פיצוי, הייתי פוסקת את החלוקה בין המעוולים במשותף בהתאם לכך.

    הנזק

80. את רכיב הנזק, שהוא כזכור רכיב מהותי בעוולת הרשלנות, יש לבחון לגבי כל אחד מהתובעים בנפרד, האם נגרם נזק למי מהתובעים בעקבות התרשלותה של פלאפון, ואם כן, מהו הנזק שנגרם להם.

81. כזכור העיד בפני יניב כי "בפלט השיחות היו מצויים מספר מספרי טלפון של סלבריטאים וידוענים שונים החסויים לציבור. יתרה מכך, בפלט השיחות הופיעו מספרי טלפון נוספים שלא הייתי מעוניין באופן אישי שיחשפו לעיני כל." כאשר נשאל בחקירתו הנגדית מהו הנזק שנגרם והאם לא יכול היה לבקש מנטלי שתניח בצד את הרשימה השיב יניב "היא ראתה את זה, ותוך כדי זה גם היא בדקה את זה." (עמ' 10 שורות 10-11). וכן "... זה כבר נעשה ואין כבר מה לעשות. הנזק נגרם והתוצאה כבר קיימת." (עמ' 10 שורה 13). יחד עם זאת בשעה שנשאל האם מבחינת עבודתה הייתה נטלי רשאית להתקשר למספרי הטלפון שלא ידעה מה מקורם, השיב יניב: "זה לגיטימי מבחינת התפקוד שלה וזה לא לגיטימי מחב' פלאפון שהם מסרו לה את הדברים." (עמ' 9 שורה 27).

82. מבחינת נזקים לתובעת, לא הוכח בפני שנגרמו לתובעת נזקים כלשהם בשל משלוח פלט מספרי הטלפון. בראש ובראשונה יש לציין שהמשלוח של הפלט לא היה למערכת עיתון, למתחרים עסקיים, לצד ג' היכול להפיק מידע או תועלת כלשהם מהרשימה האמורה של מספרי טלפון, כי אם למשרדה של התובעת עצמה. לא הובאה בפני כל ראייה לכך שהמסמך שנשלח כאמור הגיע לידי אדם זולת נטלי, מזכירה שהייתה עובדת בתובעת, אשר ביקשה את הפלט מלכתחילה, והטענות שהועלו שלפיהן יכול היה המסמך להגיע לידי אחרים הינן טענות בעלמא, ואין בהן כדי לבסס הוכחת נזק.

83. עיונה של נטלי ברשימה שנשלחה אליה לא גרמה נזק לתובעת, שכן לכאורה מדובר במידע שהיה ידוע לנטלי או שעצם הגעתו לידיה לא גרם לתובעת כל נזק. עולה מהראיות שבמסגרת תפקידה היה לנטלי מידע רב אודות עסקי התובעת. נטלי ידעה לא רק מהו אמצעי התשלום שבאמצעותו משלמים התובעים לפלאפון את התשלום (ועל כן היה באפשרותה לציין על גבי טופס הבקשה 4 ספרות אחרונות של אותו אמצעי התשלום), היא אף ידעה מהו סכום התשלום החודשי של מכשיר הפלאפון שבו מדובר והייתה לה גישה לחותמת החברה של התובעת. על פי תצהירה, היא נוכחה לדעת שהחשבון עבור אותו החודש היה גבוה פי שבעה מחשבונות בחודשים הקודמים. ניתן ללמוד מכך שבמסגרת תפקידה נחשפה נטלי מדי חודש בחודשו לתשלום ששולם לפלאפון. זאת ועוד, נטלי העידה "כי חלק מהתפקיד שלי הוא לבדוק חיובים". והוסיפה "לא היה מניע חטטני לדעת למי הוא התקשר." (עמ' 23 שורות 15-17). נטלי הוסיפה כי לאחר שקיבלה את פירוט השיחות היא בדקה האם נובעים החיובים משימוש גבוה בחו"ל, והשיבה כי לא זכור לה שצלצלה לאנשים לבדוק מי מסתתר מאחורי המספרים "בדקתי אם יש מספרים חוזרים מסוימים שתואמים מה שיש במערכת לראות שלא עלו לו על הקו..." (עמ' 23 שורות 19-22). נטלי השיבה כי לא זכור לה שהיו מספרים שאינם תואמים וכי החיוב נבע משימוש גבוה בחו"ל (עמ' 23 שורה 24). וכן כי לא זכור לה שהיא גילתה דבר שלא ידעה על קיומו (עמ' 23 שורה 27). ניתן ללמוד מתשובותיה של נטלי שמספרי הטלפון של לקוחות המשרד היו ידועים לה, וניתן אף להבין שמאחר שהיו גם טלפונים שהכירה נוכחה לדעת שהחיוב הגבוה נובע משיחות של בעל המכשיר בחו"ל ולא בשל גניבת המכשיר. ניתן להבין מעדותה של נטלי שמספרי הטלפון של הלקוחות, לרבות כל אותם ידוענים וסלברטאים שמספריהם הופיעו ברשימה היו ידועים לה. יניב עצמו סבר שנטלי הייתה רשאית במסגרת תפקידה לא רק לעיין ברשימה אלא גם להתקשר למספרי הטלפון במסגרת תפקידה.

    לא הוכח אפוא שנגרם לתובעת נזק בעקבות משלוח פלט המחשב לידי נטלי לבקשתה, כגון שנודע לנטלי דבר שלא הייתה אמורה לדעת מבחינת התובעת, שהמידע אודות מספרי טלפון דלף בעקבות משלוח פלט המחשב על ידי נטלי לידיעת הציבור או לידי מתחרים, שנגרם נזק ללקוחות של התובעת או לעסקיה.

84. יניב, שפרטיותו לכאורה היא שנפגעה, לא תבע את התובעת בגין הפגיעה בפרטיות, והיא לא פיצתה אותו על כך. אמנם בעדותו פירט יניב שברשימה היו מספרי טלפון של ידוענים, ואולם לא הובאה כל ראייה לכך שמישהו מאותם ידוענים נפגע בדרך כלשהי, תבע את התובעת בעקבות האירוע, עזב את התובעת לטובת נותן שירות אחר.

85. התובעת טענה שבעקבות האירוע היא נאלצה לפטר את נטלי, ובכך נגרמו לה הוצאות כגון תשלום פיצויי פיטורים, שכר כפול בתקופת החפיפה, ותשלומים לפלאפון בגין הפסקה מוקדמת של החבילה. גם טענה זו מעוררת קשיים. כפי שציינתי קודם לכן (ראו בסעיף 42), לאחר שמיעת הראיות מצאתי שלא הוכח שנטלי אכן פוטרה בשל בקשת המידע מפלאפון כפי שנטען.

86. גם אילו הייתי מקבלת את הטענה שפיטוריה של נטלי היו רק בשל הגשת הבקשה, אינני סבורה שמוטלת על פלאפון החובה לשאת בפיצויי הפיטורים או בשכר לשתי מזכירות בתקופת החפיפה. האחריות למנוע הגשת בקשות לקבלת מידע רגיש מפלאפון, שיש בו כדי לפגוע בפרטיות העובד, מוטלת בראש ובראשונה על המעביד. בגדרה של אחריות זו הייתה מוטלת על התובעת החובה להדריך את נטלי באופן ברור מהם גדרי סמכויותיה, במיוחד לעניין בקשות שיש בהן משום פגיעה בפרטיות. כשם שפלאפון אינה יכולה להתנער מאחריותה כלפי לקוחותיה תוך כדי הוספת כיתוב שהאחריות תוטל על חותם שאינו מורשה חתימה, כך אין התובעת רשאית להתנער מאחריותה להדריך את עובדיה ולגלגה לפתחה של פלאפון. ככל שנטלי אכן פוטרה מעבודתה, היה זה בשל יחסי אימון במסגרת יחסי עובד מעביד. נטלי היא שהגישה את הבקשה, היא לא פותתה לעשות זאת על ידי נציגי פלאפון, אף שהיה ניסיון להציג את השתלשלות הדברים כאילו המוקדנית היא שהציעה לנטלי להגיש בקשה לפירוט מספרי הטלפון (טענה שאינה מתיישבת עם תמליל השיחה- מוצג - ת/2).

87. התובעים טענו שנגרמו להם נזקים בשל הקנסות בשבירת ההתקשרות עם פלאפון בעקבות האירוע. עולה ממכתבי התשובה למכתבי בא כוח התובעים שפלאפון הציעה לתובעים פעמיים להשיב להם את הסכום של כ- 1,800 ₪ בתמורה להשבת מכשירי הטלפון הנייד. ניתן ללמוד מכך שאכן מדובר בתשלום עבור המכשירים אשר תמורתם לא שולמה מראש במועד ההתקשרות אלא נפרסה לתשלומים. משהציעה פלאפון לתובעים את האפשרות לקבל את התשלום והתובעים בחרו להימנע מלהשיב את מכשירי הטלפון, אינני סבורה שמדובר בנזק או שיש לפסוק פיצוי בשל כך.

88. אשר לנזקים הנטענים שנגרמו כביכול ליניב, שהם לכאורה בשל פגיעה בפרטיות, גם נזקים שכאלו לא הוכחו בפני בדרך כלשהי. בראש ובראשונה יש לציין שלא הוכח כל נזק שנגרם ליניב באופן אישי. כזכור העיד יניב במפורש שגם אילו הייתה נטלי מתקשרת לכל מספרי הטלפון שהופיעו ברשימה הוא לא היה רואה בכך חריגה מסמכות. עולה מהמקובץ שנטלי קיבלה רשימת טלפונים וערכה בדיקה לראות האם ברשימה מופיעים מספרי טלפון המוכרים לה, וזאת כדי להפריך את חשש שהמכשיר נגנב או שאדם זר משתמש בקו. נטלי הכירה את מספרי הטלפון, וכפי שעולה מעדותה היא לא למדה על מידע חדש שלא היה ידוע לה לפני משלוח פלט מספרי הטלפון. לא הוכח שאדם נוסף זולת נטלי נחשף למסמך, או שנעשה במידע שימוש נוסף מעבר לבדיקה שנערכה לטובתם של התובעים עצמם.

89. ראוי לציין במאמר מוסגר שיניב לא טען בשום מקרה שאסור היה לפלאפון לשלוח את פלט מספרי הטלפון ככל שהבקשה הייתה חתומה על ידי מורשה חתימה. ואולם מבחינת פגיעה בפרטיות העובד אין כל נפקות לשאלה האם הייתה הבקשה חתומה בידי מורשה חתימה או לא. אמנם בענייננו העובד שבו מדובר הינו בעל השליטה והמנהל של החברה, ואולם טענה לפגיעה בפרטיות אמורה לכאורה להיות מופנית בראש ובראשונה כלפי המעביד שביקש את מספרי הטלפון שעמם בוצעו שיחות טלפון, ומבחינת פרטיות העובד אין כל רלוונטיות לשאלה האם היה הטופס חתום בידי מורשה חתימה או בידי המזכירה.

90. אמנם נטען לקיומה של עגמת נפש, ואולם היא לא הוכחה בדרך כלשהי, אלא נותרה כטענה שבעלמא.

91. עולה מהמקובץ שלא הוכח קיומו של "נזק" שנגרם בעקבות ההתרשלות, לתובעת או ליניב, נזק שהינו מרכיב חיוני והכרחי בעוולת הרשלנות. בהעדר נזק אף אינני מוצאת לנכון בנסיבות העניין לפסוק ליניב פיצוי ללא הוכחת נזק על פי חוק הגנת הפרטיות (פיצוי שאף לא נדרש ולא נטען).

     

    סוף דבר

92. אשר על כן אני דוחה את התביעה. משכך אני דוחה גם את ההודעה לצד שלישי.

93. אשר להוצאות, בנסיבות העניין שבהן נמצא שפלאפון התרשלה (אף שלא הוכח נזק), כך גם נמצא שמוטלת אחריות על נטלי, מצאתי לפסוק הוצאות על הצד הנמוך בלבד, ולפיכך התובעים ישלמו לפלאפון הוצאות, לרבות שכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 3,000 ₪. סכום זה מביא בחשבון את ההוצאות שעל הנתבעת לשלם לצד השלישי. פלאפון תשלם לנטלי את הוצאותיה בסכום של 1,000 ₪.

94. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהמועד שבו הומצא פסק הדין לצדדים, שאם לא כן, יישאו הסכומים תוספת ריבית והצמדה עד יום התשלום בפועל.

     

     

     

     

    ניתן היום, כ"ג אב תשע"ד, 19 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.