קרסו מוטורוס תפצה עובד שפוטר שלא כדין

פסק דין

פתיח ותשתית עובדתית

1.עניינו של תיק זה בטענת התובע כי פוטר שלא כדין.

2.מטעם התובע העידו הוא עצמו, מר אבי אדרי, מר אשר שמש, מר לירון כרמי וגב' זוהר זוננברג. מטעם הנתבעת העידו מר מצליח (צלי) סעדי ומר אברהם קנת.

3.להלן עובדות הרקע:

א.הנתבעת - קרסו מוטורס בע"מ - הינה חברה ציבורית לייבוא כלי רכב ומכירתם.

ב.התובע, מר אבי רזפורקר, החל עבודתו בנתבעת ביום 1.6.11, כמנהל צוות מכירות "רנו" במגזר העסקי. עבודתו בוצעה בכפיפות למנהל מחלקת מגזר עסקי מר מצליח (צלי) סעדי, ובמסגרתה היה ממונה על שני אנשי מכירות - מר לירון כרמי (שהיה איש המכירות באזור הדרום) וגב' טלי רז (אשת המכירות באזור הצפון).

ג.טרם תחילת עבודתו מושא תיק זה, עבד התובע בחברה קשורה לנתבעת - בני משה קרסו בע"מ - כמנהל מכירות "ליסינג" צפון, משך כשנתיים, שהסתיימו בהתפטרותו במחצית שנת 2009 (להלן: תקופת העבודה הראשונה).

ד.שכרו של התובע עמד על סך של 8,000 ש"ח לחודש, ובנוסף עמלות מכירה שעמדו - ברוב תקופת עבודתו - על סך של 3,000 ש"ח לחודש (ההודעה על תנאי עבודתו צורפה כנספח ת/1 לתצהירו ותלושי השכר כנספח ת/2).

ה.כחודש לאחר תחילת עבודתו החל התובע להעלות טענות שונות כנגד גב' רז שעבדה בכפוף אליו, וטען בין היתר כי הינה מעבירה דו"חות שעות כוזבים. אין חולק כי טענות התובע כנגד גב' רז הועברו למר סעדי, והלה בחר ליתן גיבוי לגב' רז.

ו.ביום 23.10.11 שב התובע מחופשה וקיבל זימון לפגישה עם מר סעדי שנקבעה למחרת אותו יום, מבלי שנמסר לו נושא השיחה.

ז.ביום 24.10.11 נערכה פגישה בין התובע למר סעדי, במסגרתה הבהיר מר סעדי לתובע כי אינו מרוצה ממנו (הצדדים חלוקים על הדברים המדויקים שנאמרו במהלך הפגישה, כפי שיפורט להלן). בסיום הפגישה מסר מר סעדי לתובע את המכתב כדלקמן (ת/5):

"הנדון: סיכום פגישה

בפגישה היום שוחחנו על תפקודך בעבודה ועל התאמתך לתפקיד, הבהרתי לך כי אני לא מרוצה מאופן התפקוד שלך. לעניות דעתי אתה לא משתלב בתפקיד ולא מצליח להתחבר אליו. מדבריך עולה כי אתה מרוצה בחברה ומצורת ההתנהלות שלך. במידה ולא יחול שיפור מיידי אאלץ לשקול את המשך העסקתך".

ח.מייד לאחר הפגישה האמורה וכן ביום 31.10.11 ביקש התובע זימון פגישה אישית עם סמנכ"ל המכירות והשיווק של הנתבעת מר אברהם קנת (הודעות דוא"ל ששלח בקשר לכך הוגשו כמוצג ת/6), אך לא נענה. ביום 9.11.11 בשעות הצהרים זומן התובע לפגישה אישית עם מר סעדי שנקבעה למחרת היום. בהמשך אותו יום שלח הודעת דוא"ל למר קנת עם העתק למנכ"ל הנתבעת, בו שטח את טענותיו כנגד גב' רז וכנגד הגיבוי שניתן לה על ידי מר סעדי. במכתבו כתב, בין היתר, את הדברים הבאים (ת/7):

"לצערי ניסיוני לתאם איתך פגישה בשבועות האחרונים לא צלחו... לתדהמתי כבר בהתחלה גיליתי סוכנת בצפון - בת טיפוחיו של צלי מסיבות אמוציונאליות בלבד, שעובדת בפועל קצת מעל חצי משרה, לא מוכנה לביקורת, מעבירה בניגוד לדעתי דיווחי שעות שקריים והכל בגיבוי חסר פשרות של צלי.

לאחר 3-4 חודשים קשים מבחינתי באספקט הזה החלטתי להוציא את עצמי מה"סנדוויץ'" המעוות והלא אתי הזה והודעתי לה שתפנה ישירות לצלי בכל עניין. צלי לא אהב בלשון המעטה את הצעד שנקטתי בחוסר ברירה מבחינתי.

עד השלב הזה זכיתי לפרגון אישי ומקצועי... מאותו שלב יחסו אלי השתנה... הגעתי לעבוד בחברה ציבורית ומתוקנת שאני נהנה לעבוד ולייצג אותה בכבוד ובהצלחה.

יחד עם זאת חונכתי שהבסיס לכל הוא יושר וחריצות... זומנתי למחר ל"שיחה" אצל צלי שפועל לא בתום לב ויודע את סוף התהליך כבר מלפני החגים לצערי...".

התובע לא קיבל תשובה כלשהי למכתבו.

ט.ביום 10.11.11 נמסר לתובע, על ידי מר סעדי, מכתב פיטורים חתום על ידי מנהלת משאבי האנוש של הנתבעת (ת/8), בו נכתב כדלקמן:

"בהמשך לשיחת שימוע שנערכה עמך בתאריך 24.10.11, הרינו להודיעך על סיום עבודתך בחברה מתאריך 17.11.11.

בתאריך סיום העבודה הנך מתבקש להגיע למשרדי החברה...

לצורך החזר ציוד החברה...

הננו מודים לך על תקופת עבודתך ומאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך".

4.התובע העיד כי התפקיד אליו התקבל הוצע לו על בסיס ההיכרות עמו מתקופת העבודה הראשונה, לאחר שפנה למר סעדי וסיפר כי הינו מחפש עבודה, לאחר שעבר בהצלחה מספר ראיונות ומבחנים, וכאשר נדרש לצורך תחילת עבודתו לעזוב את מקום מגוריו בצפון ולעבור להתגורר במרכז הארץ - וכך אכן עשה. התובע הדגיש כי "מהשיחה הראשונה... וגם במעמד החתימה על חוזה העבודה הובהר לי שזו דרישת המשרה ושאני מחויב לעבור למרכז, לוקחים אותי לעבודה בתנאי שאעבור למרכז" (עמ' 17), וגם לאחר תחילת עבודתו נקרא פעמיים לשיחה אצל מבקר החברה על מנת להזכיר לו את חובתו, שאם לא כן הוצאות הדלק החריגות ינוכו משכרו.

לדבריו, מתחילת עבודתו זכה רק לשבחים על דרך ביצוע עבודתו, ומעולם לא הועלו כנגדו טענות כלשהן. כדוגמא לשבחים שקיבל צירף הודעת דוא"ל ששלח לו מר סעדי ביום 24.7.11, במענה להודעת עדכון מקצועית ששלח - "אבי יופי של מייל" (ת/3). עוד צירף כדוגמא עדכון שוטף ששלח למר סעדי ביום 7.11.11 (חלק מ-ת/3) לגבי לקוח פוטנציאלי עמו נפגש.

5.התובע הוסיף כי מספר שבועות לאחר כניסתו לתפקיד נוכח כי אחת העובדות הכפופות לו, גב' טלי רז, "נוהגת להעביר דיווחי שעות כוזבים" (סעיף 14 לתצהירו). תחילה סבר כי מדובר בשגגה אך עם הזמן הסתבר לו כי דרך קבע נוהגת אותה עובדת "להעביר דיווחי שעות אשר אינם משקפים, בלשון המעטה, את השעות בהן עבדה בפועל" (שם; ת/4).

התובע הבהיר כי שוחח עם גב' רז על כך וכן שיתף את מר סעדי בממצאיו, אך הלה סירב לפעול כנגד העובדת וביקש גם מהתובע להעלים מכך עין. כיוון שסירב לקחת חלק בהתנהלות הלקויה שחשף, ולא הסכים לאשר את דיווחי השעות של גב' רז בהם ראה הונאה של הנתבעת, הודיע במהלך חודש אוגוסט 2011 כי הינו מסיר את אחריותו מגב' רז וזו עברה להתנהל בכפיפות ישירה למר סעדי.

6.התובע הגיש הודעת דוא"ל ששלח ביום 8.8.11 למר סעדי (ת/3), בה כתב כדלקמן:

"אני לא מאשר את דיווח השע' שלה כי הוא רחוק מהמציאות. פעם זה לצאת מוקדם לחתונה, פעם לא מרגישה טוב, פעם אחרי D2D בכרמיאל הביתה ב - 14.00, ועוד מספר רב של פעמים - ייתכן וחלקם ביוני וחלקם באוגוסט. בחודשים שאני פה זה חריג בכל קנה מידה, וזה בהתעלמות מהגעה למשרד אחרי 9 או הגעה הביתה באזור 16.00 (אלא אם באולם רנו בחיפה פתחו פעוטון זה יכול להסביר את התינוק שאני שומע ברקע). שורה תחתונה טלי עובדת כ - 70% משרה.

יש טעם לפגם בכך ששמורה לעובדת, מיוחסת ככל שתהיה, הפריבילגיה לפנות לבוס של הבוס בכל דבר שלא נראה לה ולקבל זכות לבוררות מולו. אני לא עמית שלה והעבודה תחתי היא חובה (וגם זכות...) אבל לא אופציה...".

בתגובה השיב לו מר סעדי כי "קיימתי שיחה עם טלי בנושא, דבר איתי ואעדכן אותך".

7.ביום 11.8.11 כתב התובע למר סעדי הודעת דוא"ל נוספת בעניין זה (חלק מ-ת/3), כדלקמן:

"לצערי הפגישה דמתה לקודמותיה ולא זיהיתי שום סימן לשינוי שביקשנו ממנה שתעשה אלא להיפך. היא נעולה ש"ככה היא" ו"לא מוכנה שאתערב" "לא מוכנה שתבקר אותי"... הזלזול שלה בפגישה כלפי מופגן, דברים אלמנטאריים שאני מעלה (שע' עבודה, דיווחי סוף יום, מס' פגישות וכד') זוכים להתחכמויות והתניות...

בשורה התחתונה אני לא מסכים להמשך עבודתה ומרגיש שמיצינו מעל ומעבר למקובל את הנושא. אין מציאות כזו בין עובד לכפיף באף מקום".

לאחר התכתבות זו עברה גב' רז להתנהלות בכפיפות ישירה למר סעדי, כפי שצוין לעיל.

8.בחקירתו הנגדית אישר התובע כי עובדי המכירות דיווחו על שעות עבודתם בדיווחים ידניים, בשעות "עגולות", כאשר העבודה מוגדרת כעבודה במשרה מלאה גלובאלית ונעשית ברובה מחוץ למשרדים ולכן לא משולם גמול שעות נוספות (עמ' 20). עוד אישר כי איש מכירות נמדד במכירות שהוא מבצע, אך "אין קשר בין זה לבין דיווח אמת על שעות עבודה... כשהמערכת לא מתקנת את היקף המשרה של העובד והמשרה עדיין מוגדרת כמשרה מלאה והעובד מתייצב ל - 60% מהזמן שהוא אמור להיות נוכח בעבודתו, זה מצב שהוא לא תקין..." (עמ' 21).

9.התובע הוסיף כי "מעולם לא טענתי לבעיה בקשר לשעות העגולות ואין לי בעיה שהעובד ירשום 8 ויגיע בשעה 8:15. התרעתי על מצב קיצוני שלא נתקלתי בו של עובדת שעובדת חצי משרה ומדווחת כאילו היא עובדת משרה מלאה... מרגע שהתעורר החשד... בדקתי את הדברים לעומק ומדובר בעשרות פעמים של יציאה מוקדמת בשעה 14:00, 14:30, הגעה למשרד פעמים רבות בשעה 10:00... אם אישרתי לה לצאת מוקדם כי לא הרגישה טוב זה לא אומר שהיא צריכה לדווח בסוף החודש כאילו נכחה בעבודה" (עמ' 22).

לדבריו, "אני אחראי לכך שדיווחי שעות שהייתי אמור לאשר כמנהל יהיו נכונים לפני שאני מעביר אותם למח' משאבי אנוש ולבוס הישיר שלי. אני לא המצאתי את הנוהל הזה. בסוף כל חודש נדרשתי על ידי מח' משאבי אנוש להעביר את דיווחי השעות שלי ושל שני הכפופים שלי לאחר בדיקה ולא אחתום על דיווחי שעות שאינם נכונים" (עמ' 23).

10.התובע הדגיש כי לא דובר במצב של אי התאמה מקצועית בינו לבין גב' רז, אלא "מדובר בדיווח שעות לא נכון ואונסים את המנהל לאשר אותו בחתימתו - ואומרים לו שאין ברירה... ולא נותנים לזה פתרון ברמה של ביטול דיווחי השעות או העברתה לפרילנסרית או צמצום היקף המשרה או אלף ואחד פתרונות אחרים - אלא אומרים למנהל שהוא חותמת גומי לדיווח שהוא יודע שהוא שקרי ולגניבת שעות" (עמ' 24).

עוד הסביר כי בשלב ראשון פנה למנהלו הישיר בקשר לכך, שכן "כאופציה ראשונה אני לא עוקף את המנהל הישיר שלי" (שם), והתבקש על ידי מר סעדי להמתין, כאשר רק בפגישה מיום 24.10.11 "הבנתי שהוא פועל בחוסר תום לב ואז החלטתי לראשונה לעקוף אותו" (עמ' 25) - וניסה לפנות בעל פה ובכתב למר קנת.

10.התובע הבהיר כי איש לא שוחח עמו טרם הפגישה מיום 24.10.11, אליה זומן לאחר חופשה בת עשרה ימים במהלך תקופת החגים, ובעת קבלת הזימון היה משוכנע כי מדובר בפגישת עבודה שוטפת. לכן הופתע מאוד מדבריו של מר סעדי במהלך הפגישה, לפיהם "אני לא מתחבר אליך" ו- "אתה לא חי אותי". התובע ציין כי "הייתי בהלם מוחלט נוכח טענותיו המוזרות של מר סעדי... כל שביקשתי בשלב זה היה להבין במה דברים אמורים" (סעיף 28), אך מר סעדי סירב למסור פרטים נוספים או הסברים והסתפק בטענות העמומות שצוטטו לעיל.

בסיום הפגישה הדפיס מר סעדי ממחשבו את נוסח המכתב שצוטט בסעיף 3(ז) לעיל, ולדברי התובע הוכן עוד טרם לכן. התובע הכחיש כי במהלך הפגישה הועלו כנגדו טענות ענייניות כלשהן על תפקודו או התאמתו, ואף הכחיש כי ניתנה לו הזדמנות להתייחס אליהן.

11.התובע הוסיף כי חש כי מר סעדי "מבקש לבוא איתי חשבון על רקע סירובי לאשר את דיווחי הכזב של הגב' רז... ובעיקר נוכח רצוני לחשוף את מעורבותו של מר סעדי בכל הקשור בדיווחי הכזב שנוהגת להעביר הגב' רז משך תקופה לא מבוטלת" (סעיף 32).

לאור זאת, ולאחר שניסיונותיו לקבוע פגישה עם סמנכ"ל הנתבעת לא צלחו, כתב לו את הודעת הדוא"ל המפורטת שצוטטה בסעיף 3(ח) לעיל. לתדהמתו, יום למחרת משלוח מכתב התלונה, ובלא שזכה לקבל תשובה כלשהי, קיבל מידי מר סעדי מכתב פיטורים. לגישתו, "פוטרתי אך ורק מחמת חשיפת השחיתות בחברה ומחמת סירובי לתת יד לדיווחי הכזב ולהתנהלותו של מר סעדי..." (סעיף 39). התובע הוסיף והכחיש את טענות מר סעדי כלפיו, והבהיר בין היתר כי "הצלחתי לגייס לקוחות גדולים אשר לאחר פיטוריי הפתאומיים הטיפול בהם נזנח ובעקבות כך הם הפנו את עסקאותיהם לחברות אחרות" (סעיף 94).

12.התובע הדגיש כי נגרם לו נזק של ממש כתוצאה מפיטוריו, אשר "הותירו אותי בפני שוקת שבורה ורצוצה... האופן בו פוטרתי מהנתבעת מקשה עלי למצוא עבודה חלופית בענף קטן יחסית" (סעיף 85), נוכח הפגיעה הקשה בשם הטוב שיצר לעצמו. לדבריו, לא מצא עבודה חלופית על אף מאמציו לכך, ונגרמו לו עוגמת נפש עצומה ופגיעה בביטחונו העצמי; לתצהירו לא צירף מסמכים כלשהם הנוגעים לכך אך בחקירתו פירט כי "פניתי כמעט לכל חברת השכרה וליסינג בכל תפקיד שיכל להתאים לי... או אצל יבואני הרכב או בהשכרת רכב", כאשר הסכים לעבוד בכל שכר ולבסוף החל מחודש דצמבר 2012 עבד במוקד טלפוני בשכר מינימום (עמ' 20). בחקירתו הנגדית אישר כי קיבל דמי אבטלה לאחר פיטוריו, משך ששה חודשים, "בסביבות 6,000 - 6,500 ש"ח לחודש" (עמ' 20).

התובע טען כי עבר לאזור המרכז לאחר שנים רבות באזור הצפון כיוון שהתבקש לעשות כן על ידי הנתבעת, ובהתאם הנתבעת מחויבת להשיב לו את הפרשי שכר הדירה בהם נאלץ לשאת עקב המעבר, למשך 12 חודשים (ת/9). בחקירתו אישר, עם זאת, כי גם כיום הינו מתגורר באזור המרכז, "מאחר וחיפשתי עבודה וחשבתי שיהיה קל יותר למצוא באזור המרכז. גם עצם המעבר כרוך בהוצאות" (עמ' 19).

13.מר אבי אדרי, מנהל נסיעות מבחן בנתבעת בשנים 2009 - 2012 וכן החל מחודש מאי 2013, העיד כי במהלך עבודתו קיים קשרי עבודה שוטפים מול התובע, והלה "התבלט באופן ברור מעל כל הסוכנים האחרים" (סעיף 3 לתצהירו). מר אדרי ציין שמות של לקוחות שהחלו לעבוד עם הנתבעת בזכות עבודתו של התובע, דוגמת "מיקרוסופט" ו"אפקון תעשיות", וכן לקוחות דוגמת "טבע" מולם גדלה כמות העסקאות. לדבריו, "אנשי שטח רבים, הן עובדי הנתבעת והן מנהלי ציי רכב חברות גדולות שעבדו מול התובע, התפעלו מאופן עבודתו, ממקצועיותו ומכישוריו האישיים של התובע ונהגו לשבח אותו באוזניי" (סעיף 7).

מר אדרי הוסיף כי הבחין בקשר "לא מקצועי" (סעיף 8) שנרקם בין מר סעדי לבין גב' רז ולאור זאת הינו סבור כי פיטורי התובע היו לא ענייניים, אך בחקירתו הנגדית לא ידע להסביר למה כוונתו בקשר כאמור; ציין כי לא שם לב שרשום בתצהירו כי התובע פוטר מחמת "שיקולים זרים" וכוונתו הייתה כי התובע "עשה את העבודה הכי טוב שיש" (עמ' 12); ואישר כי כעס על הנתבעת בעת שחתם על התצהיר והייתה לכך השפעה על דרך ניסוחו (אך מאז שב לעבוד בנתבעת). עוד אישר כי אין לו נתונים לגבי הצלחת עבודתם של אנשי המכירות, כך שהערכתו לגבי עבודת התובע מתבססת על הקשר העקיף שהיה ביניהם בתיאום נסיעות מבחן.

14.מר לירון כרמי, איש מכירות בנתבעת החל מחודש מאי 2011, עבד בכפיפות לתובע וזומן על ידו למתן עדות. לדבריו, התובע "היה המנהל הישיר שלי... הוא הכניס לי את המתודולוגיה ואיך לבצע את התפקיד, היו לנו סה"כ יחסים אישיים ברמה טובה" (עמ' 4 לפרוטוקול). אשר לטענה כי התובע לא יצר קשרים אישיים עם הלקוחות, ציין שם של "לקוח מאוד קשה שהתובע התחבר אליו דרך מכנה משותף" (שם).

בחקירתו הנגדית התבקש מר כרמי להתייחס לדרך דיווחו על שעות עבודתו, והבהיר כי "הדיווח היה ידני אבל בבוקר כשמתחילים לעבוד מתקשרים למנהל ומעדכנים אותו בלו"ז של אותו יום" (עמ' 6), כאשר במרבית המקרים השעות עליהן דיווח היו 8.00 עד 17.00 אך אלו היו גם השעות בהן עבד בפועל. לדבריו, "המנהל גם קיבל ממני טלפון בשעה 17.10 או 17.00 לספר שסיימתי את יום העבודה ומה היה באותו יום... המשרה היא משרת אמון... לכן אני מאוד מקפיד בנושא של שעות ואם צריך לעבוד עד 17.00 כך אני עובד וגם מעבר לזה אם צריך" (שם ובעמ' 7).

15.מר אשר שמש, קצין בטיחות בחברת "מיקרוסופט", הוזמן להעיד מטעם התובע בהמשך לשיחה שנערכה ביניהם ביום 21.12.11 והוקלטה על ידי התובע (ת/10). בשיחה הטלפונית אישר מר שמש כי הזמין 8 כלי רכב של הנתבעת בהמשך להמלצותיו של התובע ואמר לתובע "עשית להם עבודה, עשית להם את השטח... יש לך את זה, אני לא יודע למה זה לא הסתדר לך שם". בחקירתו אישר כי הקשר בינו לבין התובע היה "בסדר כפי שאתה מצפה מבן אדם שעושה תפקיד כזה שהוא פרונט של חברה שמכבדת את עצמה" (עמ' 14), וכי היה גידול מסוים בהזמנת רכבי "רנו" לאחר פגישותיו עם התובע בקשר לכך (הגם ש"מיקרוסופט" הייתה לקוחה של הנתבעת עוד טרם זמנו של התובע). עוד אישר לגבי התובע כי "על פניו הוא עשה עבודה טובה" (שם).

16.גב' זוהר זוננברג, סוכנת מכירות של הנתבעת באזור הצפון (של מותג רכב אחר של הנתבעת - "ניסאן"), הוזמנה להעיד מטעם התובע בהמשך לשיחה שנערכה ביניהם ביום 21.12.11 והוקלטה על ידי התובע (ת/11). בשיחה הטלפונית אמרה גב' זוננברג - "אני שומרת על שתיקה כרגע אבל לא אהבתי את כל מה שהיה סביבך... השתיקה יפה לדברים מסוימים", וכאשר אמר התובע "מסכים שזה לא על רקע מקצועי" השיבה - "כן, נכון". בחקירתה בבית הדין טענה כי אינה זוכרת את הדברים (אם כי אישרה כי נאמרו על ידה) ומה הייתה כוונתה (עמ' 29); כי לא היו לה קשרי עבודה שוטפים עם התובע וגב' רז; וכי "מה שאני יודעת זה רק משמועות, אם אני יודעת משהו" (עמ' 32).

17.מר מצליח (צלי) סעדי העיד כי התובע הוא שפנה אליו והציע עצמו לתפקיד, ככל הנראה בהתבסס על הקשרים שיצר עם עובדי הנתבעת בתקופת העבודה הראשונה. מר סעדי הכחיש כי התובע נדרש לעבור להתגורר באזור המרכז, אלא הייתה זו בחירה שלו. מר סעדי הגיש בתמיכה לכך את קורות החיים שהגיש התובע (נספח א' לתצהירו), בהם ציין כי כתובת מגוריו "גמישה", ובשאלון פרטיים אישיים כתב "מתוכנן מעבר לפולג" (התובע הסביר בקשר לכך כי עשה כן לאור הדרישה הברורה ממנו מלכתחילה לעבור לאזור המרכז).

18.מר סעדי הוסיף כי "בשום שלב של תקופת עבודתו הקצרה, התובע לא בלט בהצטיינותו בתפקיד, לא הציג הישגים מקצועיים מרשימים, ולא פיתח יחסי עבודה חמים או אפקטיביים במיוחד עם הכפופים לו ו/או עם לקוחות, וזאת על אף הציפייה שהייתה לי כי התובע... יציג תוצאות עסקיות ונתוני מכירות מרשימים" (סעיף 11 לתצהירו). לדבריו, נתוני המכירות האישיים של התובע היו "בינוניים", ו- "לא התרשמתי כי הוא הגדיל את מאגר הלקוחות החדשים" (סעיף 12; יודגש, עם זאת, כי מר סעדי לא צירף נתונים כלשהם להוכחת התרשמותו האמורה). עוד הוסיף כי מנהל הצוות המקביל לתובע (האחראי על ביצוע מכירות של רכבי "ניסאן") "בלט הרבה יותר מהתובע בתפקודו המקצועי, ביוזמה שהפגין ובהישגיו המקצועיים... וההשוואה ביניהם הייתה מדד עבורי לבחינת התאמתו של התובע לתפקיד" (סעיף 15; אם כי גם בהקשר זה לא צורפו נתונים כלשהם או מסמכים).

בחקירתו הנגדית התייחס מר סעדי לעדויות מטעם התובע והבהיר כי "8 רכבים לאורך חצי שנה זה לא הישג גדול" (עמ' 44).

19.מר סעדי הוסיף כי התובע לא הצליח לפתח "מערכות יחסים אישיות וקרובות עם מנהלים ו/או קציני רכב בחברות באופן שמקדם את עסקי הנתבעת" (סעיף 16), והתקבלו אצלו מספר פניות (מצד חברת "אלווריון" וחברת "ONE") מהן עלה כי "סגנון עבודתו של התובע מעיק ומטריד" (שם). בנוסף, התובע "נכשל" גם בקשר עם הכפופים לו (שם), ובמסגרת זו דרש תחילה לפטר את מר כרמי (בקשה ממנה חזר לאחר מכן והוכחשה על ידי התובע), וכבר כחודש לאחר תחילת עבודתו התגלע סכסוך בינו לבין גב' רז, בטענה כי אינה סרה למרותו ואינה מכבדת אותו.

20.מר סעדי אישר כי בין יתר הטענות כלפי גב' רז, ובתחילת חודש אוגוסט 2011, העלה התובע טענה כי דיווחי השעות שלה אינם מדויקים - תוך פירוט שלושה מועדים בהם סיימה את עבודתה מוקדם מהנדרש. מר סעדי ציין כי בירר את הטענה מול גב' רז, וקיבל את הסבריה לגבי שלושת המועדים (במקרה אחד ערכה מסיבת גיבוש בביתה לצוות; במקרה שני קיצרה את יום עבודתה בשל חתונה של קרוב משפחה; ובמקרה שלישי לא חשה בטוב במהלך יום העבודה ולכן הלכה לביתה לאחר סיום פגישת עבודה - אם כי אישר כי בשלושת המקרים לא צוין דבר בדיווח השעות מלבד סיום עבודה בשעה 17.00 כרגיל); במקביל לכך, והגם שחש כי התובע מתנכל לגב' רז על רקע הסכסוך ביניהם, הבהיר לה להסרת ספק את שעות העבודה המצופות ממנה.

מר סעדי הוסיף כי לגב' רז היו טענות משלה כלפי התובע, על דרישות בלתי סבירות שהציב לה, כאשר הייתה אותו זמן בעלת ותק של כשנתיים בנתבעת ו"נחשבה לאשת מכירות שהישגיה המקצועיים היו משביעי רצון" (סעיף 19; נספח ג' לתצהירו; במאמר מוסגר יצוין כי החל מחודש דצמבר 2012 מבצעת גב' רז את תפקידו של התובע).

21.מר סעדי הוסיף כי דיווחי השעות של עובדי מחלקתו היו "כלליים... ועל פי רוב אין מדובר בדיווח ברמת הדקות אלא ברמת "שעות עגולות" או חצאי שעות" (סעיף 22). בתקופה הרלוונטית דיווחו אנשי המכירות על שעות עבודתם באופן ידני "והדיווחים רובם ככולם היו בשעות עגולות של 8.00 עד 17.00" (שם; נספחי ה' - ז'). עוד ציין כי הגם שקיימת מסגרת של שעות עבודה למשרה מלאה, שביעות הרצון מתפקודם של אנשי המכירות נמדדת בעיקר בתוצאות עמידתם ביעדי המכירות ושימור הלקוחות. לאור זאת, ולגישתו, "אין כל בסיס לטענה בדבר קבלת דבר במרמה" מצד גב' רז (סעיף 43) ולגישתו "הנושא של השעות עלה רק כי התובע חיפש את טלי" (עמ' 46).

22.מר סעדי המשיך והעיד כי ביום 11.8.11 דרש ממנו התובע לפטר את גב' רז (הודעת הדוא"ל שצוטטה בסעיף 7 לעיל), ומספר ימים לאחר מכן הודיע כי אינו מוכן להמשיך ולהיות ממונה עליה, וזאת "בעקבות מחלוקות שונות, שדיווח השעות היה רק אחד ואולי אף השולי בהם" (סעיף 25). לאור זאת, גב' רז הוכפפה החל מאותו מועד ישירות אליו, באופן החורג ממבנה המחלקה והקשה עליו בניהולה.

מר סעדי ציין כי בהתחשב בתקופת עבודתו הקצרה של התובע, כאשר עד לאותו מועד טרם הוכיח עצמו הן כאיש מכירות והן בתחום הניהולי, וכאשר הסתבר לו כי התובע וגב' רז אינם יכולים להמשיך ולעבוד יחד, החליט "לבחון את העניין במשך פרק זמן נוסף כדי לראות כיצד התובע משתלב", ובהתאם להחליט אם לפטר את התובע או את גב' רז (סעיף 26).

23.מר סעדי הוסיף כי לאחר תקופת החגים קיים עם התובע "שיחת שימוע" (סעיף 31; כוונתו לפגישה מיום 24.10.11 שפורטה לעיל), במהלכה "הסברתי לתובע כי איני מרוצה מתפקודו הכולל, הן ברמת ניהול המכירות, הן ברמת ההתחברות ללקוחות והפיכתם ללקוחות קרסו והן ברמת ניהול הצוות. עוד הסברתי לתובע כי איני מרוצה מרמת הדיווח והתקשורת שלו מולי, וכי איני מרגיש שהוא מתחבר לתפקיד ועושה אותו כהלכה" (סעיף 31). לדבריו, נתן לתובע דוגמאות לאמור - והן כי מאז תחילת עבודתו לא גייס לקוחות חדשים; התייצב אצל לקוחות ללא הודעה מוקדמת באופן שפגע בשגרת עבודתם; ולא העביר אליו עדכונים על פגישות עבודה והתקדמות מגעים מול הלקוחות.

לדבריו, התובע בחר שלא להגיב לטענות נגדו אלא "הסתפק... בכך שהביע חוסר הבנה לטענות המועלות כלפיו" (סעיף 33). בסיום הפגישה הקליד לדבריו את הדברים למחשב, ומסר לתובע את סיכום השיחה שצוטט לעיל.

24.מר סעדי הוסיף והעיד כי ביום 9.11.11, משלא חל שינוי לטובה בהתנהלות התובע, החליט לפטרו וזימן אותו לפגישה במשרדו לצורך כך למחרת היום. רק לאחר קבלת הזימון שלח התובע את הודעת הדוא"ל למנכ"ל הנתבעת וסמנכ"לה, בה העלה לראשונה את הטענה בדבר חוסר תום לב כביכול מצד מר סעדי בנוגע לדיווחי השעות של גב' רז. מר סעדי הגיש את התייחסותו למכתב התובע כפי שהועברה בזמן אמת למנהלת משאבי האנוש בנתבעת (נספח י"א לתצהירו), בה כתב בין היתר כדלקמן:

"אבי מעלה רק את הטענה של טלי רז מהצפון אבל זה רק שיקול אחד במערכת השיקולים ששקלתי בבואי לפטר אותו.

אבי לא הצליח בחודשים הספורים להוכיח כי הוא מתאים לתפקיד, רמת הפתיחות שלו, הלבביות ויכולת המכירה לא פתחו לו דלתות כמצופה ממנו ורמת ההישגים שלו ירודה מאוד.

קיבלתי לא מעט ביקורת מלקוחות על דרכי ההתנהלות שלו מולם עד כדי הסקת מסקנה שלהם בדבר התאמתו לתפקיד, דבר חריג מאוד. לצערי אבי התגלה לי כעובד עצל וחסר אמביציה...

התנהלות מול עובדים - מיד עם כניסתו לתפקיד אבי התריע בפניי שהאנשים שלו לא מספיק טובים... טלי רז - ... אבי לאחר כשלושה שבועות כבר הספיק לריב איתה ולשבור את הכלים... מצד אחד קלטתי מנהל חדש שאני צריך לגבות אותו מצד שני יש לי עובדת טובה וחבל לי לפטר אותה בטח ובטח שאני עדיין לא יודע מה אבי בעצמו שווה... משכתי כחודשיים שבהם אני מנהל את טלי והוא לא מנסה לעשות שום מהלך בכיוון, ולאחר שראיתי שבאמת אבי לא מצליח בתפקיד שלו החלטתי מה שהחלטתי.

חשוב לציין שבמקביל לקליטת אבי קלטנו גם את יוני לוין לתפקיד דומה בניסאן ולכן קל מאוד לראות את ההבדלים ביניהם, את היוזמה והחריצות, את לקיחת האחריות ואת לקיחת הפרויקטים של יוני מול האנמיות המוחלטת של אבי...".

25.מר סעדי הדגיש כי הטעמים לפיטורי התובע היו ענייניים, קיבלו את גיבוי הממונים עליו וכללו את "חוסר התאמתו לתפקיד, ביצועיו הבינוניים ויחסיו הלא משביעי רצון עם לקוחות, ועם גב' רז שהייתה אמורה להיות כפופה אליו" (סעיף 40). בחקירתו הוסיף כי "הסיפור עם גב' רז קיבל את העוצמה שלו בתביעה המשפטית. זה לא הייתה הסיבה העיקרית בשלה פיטרתי את התובע. הסיבה העיקרית שהייתי חסר שביעות רצון מתפקודו בכל הנוגע למכירות, לקשר עם הלקוחות, כל מה שקשור ברמה המקצועית וגם ברמה האישית" (עמ' 48). כאשר נשאל האם ניתן היה להגיע למסקנה בדבר אי התאמה זמן כה קצר לאחר תחילת עבודתו של התובע, השיב כי "כשמצטברים כל כך הרבה דברים אז אין מנוס" (עמ' 52). כאשר נשאל מדוע לא צורף מסמך אובייקטיבי כלשהו המלמד על אי הצלחתו של התובע, השיב כי "לאנשי המכירות שלי יש שני כובעים, אחד מכירתי והשני שהוא משמעותי יותר - תועמלנות" (עמ' 52).

ביחס לעדותו של מר אדרי הדגיש כי הלה לא היה חשוף לנתוני המכירות, וכי חברת "מיקרוסופט" וחברת "טבע" היו לקוחות של הנתבעת עוד טרם תחילת עבודתו של התובע.

26.מר אברהם (אבי) קנת, סמנכ"ל המכירות והשיווק בנתבעת בתקופה הרלוונטית (כיום סמנכ"ל הסחר), העיד כי במהלך חודש אוגוסט 2011 שיתף אותו מר סעדי בהתלבטויותיו באשר להתאמתו של התובע, על רקע הסכסוך בינו לבין גב' רז וסירובו להמשיך ולנהלה. כיוון שהיה ברור כי לא ניתן יהיה להשאיר בצוות הן את התובע והן את גב' רז, סוכם לבחון את תפקודם המקצועי תקופה קצרה נוספת טרם קבלת החלטה לגבי עתידם בחברה.

מר קנת הדגיש בתצהירו כי "לא מצאתי בזמנו, ואף היום איני מוצא, כל שחיתות או אי סדרים לכאורה... אנשי מכירות שהינם גם אנשי שטח נדרשו לדווח על שעות עבודה באופן כללי ברמת דיווח על מסגרת שעות העסקה...", ובנוסף "לא מצאתי ואיני רואה כל פגם בשיקול דעתו המקצועי והניהולי של מר סעדי לסיים את העסקתו של התובע" (סעיפים 7-8 לתצהירו).

27.בחקירתו הנגדית הסביר מר קנת כי "בגלל שעובדי השטח לא מקבלים שעות נוספות, הרלבנטיות של השעות הספציפיות פחות חשובה בעיני ולכן הם ממלאים את מסגרת השעות כמסגרת של יום עבודה מלא גם אם זה לא מדויק, כי זה יכול להיות קצת פחות לפעמים וקצת יותר... אם הוא רשם 17.00 וסיים ב - 16.45 זה חסר משמעות. כאשר ביה"ד שואל אותי אם אין רלבנטיות לשעות כאשר עובד מסיים בשעה 14.00 ורושם שסיים בשעה 17.00, אני משיב שאם חד משמעית לא עבדו בשעות האלה - אז זה לא תקין" (עמ' 37).

מר קנת אישר עוד כי החליט להתעלם מבקשותיו של התובע לפגישה אישית עמו, שכן "הרגשתי שאני נגרר להליך שאני לא רוצה להיות חלק ממנו" (עמ' 40). כאשר נשאל מדוע לא התייחס להודעת הדוא"ל ששלח אליו התובע ביום 9.11.11, השיב כי ההודעה נשלחה לאחר שהתובע קיבל זימון לפגישה במהלכה העריך כי יפוטר, ולכן הסתפק בהעברתה למר סעדי ולמנהלת משאבי האנוש וקבלת תגובותיהם. כאשר התבקש לאשר כי התובע הלין על דיווחי שעות כוזבים מצד גב' רז כבר בחודש אוגוסט 2011 ולא רק לאחר שהועלתה כוונה לפטרו, וכי הדברים הובאו לידיעתו כבר אז, אישר זאת אך טען כי "הטענה המרכזית שאני שמעתי בחודש אוגוסט (באמצעות מר סעדי - ס.ד.מ) לא הייתה לגבי השעות כנושא מרכזי. המהות הייתה חוסר קבלת מרות ופשוט העובדה שהם לא מסתדרים ביניהם" (עמ' 38), כאשר הותיר למר סעדי לטפל בכך.

הכרעה

28.מהראיות שהובאו בפני ופורטו לעיל עולה התמונה הבאה:

א.התובע התקבל לעבודה בנתבעת לאחר תקופת עבודה קודמת בחברה קשורה, כך שהייתה היכרות אישית קודמת עמו. התובע רשאי היה להניח, לפיכך, כי כישוריו ויכולותיו מוכרים לבעלי התפקידים הרלוונטיים בנתבעת, לפחות באופן כללי, וכי אינו "חתול בשק" מבחינתם.

גם אם לא נבעה מכך הבטחה כלפי התובע לתקופת עבודה מינימאלית או לשביעות רצון אוטומטית - אני סבורה כי יש לקחת זאת בחשבון בעת שקילת מכלול הנסיבות.

ב.אני נותנת אמון בעדותו של התובע, לפיה נדרש לעבור להתגורר באזור המרכז כתנאי לקבלתו לעבודה. עדותו של התובע הייתה אמינה, מפורטת ועקבית; הנתבעת מאידך לא הביאה למתן עדות את מנהלת משאבי האנוש, שעסקה בין היתר בנושא זה. גם אם עצם המעבר לאזור המרכז לצורך התפקיד אינו טומן בחובו הבטחה לתובע לתקופת עבודה מינימאלית או לשביעות רצון אוטומטית - אני סבורה כי מדובר בעובדה רלוונטית.

ג.סמוך לאחר תחילת עבודתו של התובע נתגלע סכסוך בינו לבין אשת מכירות כפופה לו - גב' טלי רז. יצוין כי מטעמים שלא הובררו גב' רז לא הובאה למתן עדות מטעם הנתבעת, על אף שהינה עדיין מועסקת בה גם כיום. מטעם זה לא נשמעה התייחסותה לטענות שהועלו כנגדה מצד התובע, וממילא כל קביעה שתיעשה במסגרת פסק דין זה תתייחס לעניינו של התובע בלבד על סמך חומר הראיות שהובא בפני, ומבלי להשליך על גב' רז.

ד.מחומר הראיות עולה כי הסכסוך בין התובע לגב' רז נבע בעיקר מדרישותיו ממנה לדיווח אינטנסיבי ומדויק יותר על פעולותיה לרבות שעות עבודתה; גב' רז ראתה בכך התערבות יתר בסמכויותיה וסירבה לדרישותיו של התובע. כתוצאה מכך נוצר בין השניים מאבק כוחות, כאשר התובע עמד על כך שתקבל את מרותו בעוד שגב' רז פנתה ישירות לממונה על התובע - מר סעדי - וקיבלה ממנו גיבוי.

ה.מתכתובות הדוא"ל שהוצגו עלה כי נושא עיקרי עליו סב הוויכוח היה דיווחי השעות של גב' רז, כאשר בהתאם לנוהלי הנתבעת נדרשו אנשי המכירות בתקופה הרלוונטית לדיווח ידני חודשי על שעות עבודתם בכל יום ויום, כאשר הממונה הישיר עליהם נדרש לאשר דיווח זה בחתימתו. התובע סירב לאשר את דיווחי השעות של גב' רז לאחר שהסתבר לו כי אינם מדויקים, כאשר הבהיר כי אין מדובר באי דיוקים מקריים או מינוריים אלא בהתנהלות שיטתית במסגרתה עבדה בהיקף שעות נמוך משמעותית מזה עליו הצהירה. הנתבעת למעשה לא כפרה בכך שהיו דיווחי שעות לא מדויקים מצד גב' רז, מבלי שנכנסה לפירוט מלא בקשר לכך, כאשר מר סעדי הסתפק במתן שלוש דוגמאות (הגם שברור מהתכתובות שתלונותיו של התובע התייחסו גם למקרים נוספים) בהן יצאה התובעת בשעה מוקדמת מזו עליה דיווחה. מר סעדי הבהיר כי קיבל את הסבריה של גב' רז לאותם שלושה מקרים, אך מקובלת עלינו עמדת התובע כי מבחינתו כממונה - לא מחויב היה לאשר דיווחי שעות שאינם נכונים, וגם אם הייתה סיבה מוצדקת לעזיבה מוקדמת (דוגמת מחלה או חתונה של קרוב משפחה כפי שנטען) - אין בכך טעם מוצדק שלא לציין את שעת סיום העבודה הנכונה, ולהוסיף לצידה את הסיבה לכך.

טענתה של הנתבעת - כי אין משמעות לדיווחי השעות שכן החשיבות הינה לביצועי המכירות וממילא אנשי המכירות אינם זכאים לגישתה לגמול שעות נוספות - אינה עומדת בקנה אחד עם דרישתה לקבלת דיווח, ועם דרישתה מהתובע לאשר בחתימתו את דיווחי השעות של גב' רז.

ו.משהתובע לא קיבל גיבוי ממר סעדי לדרישותיו מגב' רז, ומשזו לא הסכימה ככל הנראה לשנות ממנהגיה, הודיע התובע במהלך חודש אוגוסט 2011 כי אינו מסכים להמשיך ולקחת אחריות כממונה עליה. לאור זאת, החל מאותו מועד עבדה גב' רז בכפיפות ישירה למר סעדי. מקובלת עלינו עמדתו של מר סעדי כי הדבר אינו רצוי ובאופן טבעי הקשה עליו בניהולה של המחלקה. עם זאת, מר סעדי לא הודיע לתובע - בין באותו מועד ובין במועד מאוחר יותר - כי עליו לפתור את מערכת היחסים בינו לבין גב' רז ככל שברצונו להמשיך ולעבוד, ואף לא ציין בפניו את הקושי שנוצר מעצם כפיפותה הישירה של גב' רז אליו. מר סעדי אף לא העלה את הטענות בקשר לכך בפגישה מיום 24.10.11 (גם לפי גרסתו שלו לנאמר באותה פגישה - מלבד אמירה כוללנית בדבר "ניהול הצוות"), במכתב סיכום הפגישה מיום 24.10.11 או במכתב הפיטורים. גם בעדותו בבית הדין הדגיש מר סעדי כי התובע לא פוטר בשל מערכת היחסים בינו לבין גב' רז, אלא בעיקר בשל כשלים אחרים בתפקודו (וכך טענה הנתבעת גם בסיכומיה - וראו למשל בסעיפים 11-12).

ז.שקילה של חומר הראיות מעלה כי טענת הנתבעת לכשלים בתפקודו של התובע (מלבד הבעיה מול גב' רז כמפורט לעיל שלטענת מר סעדי לא היוותה את עילת הפיטורים) נותרה בגדר טענה בעלמא ובגדר "סיסמאות" גרידא. טענות הנתבעת לביצועים "בינוניים" ולאי הגדלת מספר הלקוחות החדשים חייבות להתבסס על נתונים מספריים ברורים שבאופן טבעי מצויים בידי הנתבעת; על אף זאת, העדיפה הנתבעת להסתפק באמירות כוללניות בלא לספק כל נתון או מסמך (לרבות טבלאות יעדים, פרוטוקולי פגישות בהן נקבעו יעדי מכירות ונבדקה העמידה בהם, דו"חות מכירות או כל מסמך אחר).

אזכיר כי חלק משכרו של התובע נסמך על עמלות מכירה, וכי התובע קיבל עמלות כאמור מדי חודש בחודשו; הנתבעת אף לא הסבירה כיצד חושבו עמלות אלו, ולא הציגה את נתוני המכירות האישיים של התובע או של הצוות עליו היה מופקד. הנתבעת אף לא הציגה נתונים הקשורים לצוות המקביל (מותג "ניסאן") שהצליח יותר לטענתה באותה תקופת זמן, או דוגמאות לפעולות שביצע מקבילו של התובע והתובע לא ביצען. בהעדר נתונים או מסמכים, אני סבורה כי הנתבעת לא הוכיחה כשל כלשהו בתפקודו המקצועי של התובע.

ח.הנתבעת טענה עוד כי התובע לא קשר קשרים אישיים טובים מספיק עם נציגי הלקוחות הרלוונטיים, אך גם טענה זו נותרה בגדר טענה בעלמא. לא הובא מסמך כלשהו בתמיכה לטענה, ואף לא הובאו עדים נוספים מלבד מר סעדי היכולים לתמוך בכך. מאידך התובע זימן לעדות אחד מהלקוחות (מר שמש) אשר היה שבע רצון מהקשר ביניהם, וכן את איש המכירות מר כרמי שהעיד על לקוח "בעייתי" שהתובע הצליח ליצור עמו קשר טוב. לאמור יש להוסיף כי בהעדר קשרים אישיים טובים ניתן להניח כי המכירות היו נפגעות, אך הדבר לא הוכח.

גם הטענה בדבר העדר דיווחים מספיקים למר סעדי לא הוכחה; לא הוצגו תכתובות רלוונטיות ביניהם בהן ביקש מר סעדי דיווחים נוספים (בעוד התובע הציג לפחות תכתובת אחת במהלכה העביר דיווח שוטף על מהלכיו השיווקיים); ולא הוכח (מלבד באמצעות טענה סתמית של מר סעדי) כי הטענה לכך הועלתה בפני התובע בזמן אמת. זאת ועוד, עיון בהסבריו של מר סעדי לממונים עליו בנוגע לפיטוריו של התובע (ראו הציטוט בסעיף 24 לעיל) מעלה כי קיים פער מסוים (אם כי לא סתירות מובהקות) בין הטענות שהועלו על ידו בזמן אמת לבין הטענות שהועלו במסגרת תצהירו.

ט.לאמור לעיל יש להוסיף את תקופת עבודתו הקצרה של התובע, ואת העובדה כי מונה לתפקידו לאחר היכרות מתקופת העבודה הראשונה, ולאחר שעזב לצורך כך את מקום מגוריו הקודם באזור הצפון ועבר להתגורר במרכז. בהתחשב בעובדות אלו, וגם אם התובע לא הצטיין בתפקידו כנטען (דבר שלא הוכח) - נשאלת השאלה האם ניתנה לו הזדמנות מספקת להוכיח את עצמו, והאם ניתן היה להגיע למסקנה בדבר אי התאמה לתפקידו כבר לאחר חודשים ספורים. בהתחשב בכך שהטענות כנגדו - גם אם ניתן בהן אמון - אמורפיות מאוד, אינני משוכנעת בכך.

י.לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי ברמת ההסתברות הנדרשת כי התובע פוטר בעיקר בשל משבר יחסי האנוש בינו לבין הכפופה אליו גב' רז, כאשר מר סעדי קיבל החלטה להעדיף את גב' רז ולפטר את התובע. עם זאת, כישלון מערכת היחסים מול גב' רז נבע בעיקר בשל עמידתו של התובע על דיווח שעות תקין בהתאם לנוהלי הנתבעת - כאשר הממונה עליו העדיף שלא לגבותו בדרישה זו.

בהתחשב בכך, אני סבורה כי נפל פגם בפיטוריו של התובע, וכי יש בכך משום הפרה של חובת תום הלב מצד הנתבעת.

להסרת ספק אדגיש, כי אין בכך כדי להטיל דופי אישי במר סעדי, שמבחינתו הסובייקטיבית סבר כי התובע "מחפש" את גב' רז ולכן לא התייחס באופן רציני לתלונותיו נגדה. עם זאת, מבחינת התובע - שנאלץ להפסיד מקום עבודה לאחר זמן קצר ולאחר שינוי משמעותי שביצע לצורך כך, בעיקר בשל כך שעמד על העברת דיווחי אמת - אני סבורה כי הופרה חובת תום הלב כלפיו וכי נפל פגם בפיטוריו.

29.לאמור לעיל יש להוסיף את ההיבטים הקשורים בשימוע. כפי שעולה מהפירוט העובדתי לעיל, לתובע לא נערך שימוע כמשמעותו בפסיקה טרם קבלת ההחלטה על פיטוריו. עם התובע אמנם נערכה שיחה אישית ביום 24.10.11, אך לתובע לא הובהר טרם הפגישה כי מדובר בשימוע, לא התאפשר לו להתכונן אליו כנדרש, וגם במהלך הפגישה לא נמסרו לו באופן מסודר עילות הפיטורים; אנו נותנים בהקשר זה אמון מלא בעדותו, לפיה במהלך הפגישה הסתפק מר סעדי באמירות כוללניות על כך שהתובע אינו "מתחבר" אליו, מבלי שהתובע יכול היה להתייחס לכך או להתגונן באופן ממשי מפני הכוונה לפטרו. בהתחשב בכך, נפל פגם בפיטוריו של התובע גם בהיבט השימוע. אדגיש כי אין מדובר בפגם שולי או טכני, שכן העלאה מסודרת של הטענות וקבלת תשובות מהתובע עליהן עשויה הייתה לשנות את ההחלטה.

30.על אף האמור לעיל, לא שוכנעתי בטענת התובע כי חל על עניינו חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז - 1997 (להלן: חוק הגנה על עובדים). התובע ביסס את טענתו לכך על הודעת הדוא"ל ששלח למר קנת ולמנכ"ל הנתבעת ביום 9.11.11, סמוך לאחר שקיבל את הזימון לפגישה אישית עם מר סעדי, אך גם אם ניתן לראות בהודעה זו משום "תלונה" כהגדרתה בחוק זה (ולכאורה התשובה לכך שלילית לאור ההגדרה בסעיף 4(2) לחוק ההגנה על עובדים) - אינני סבורה כי התובע פוטר בגללה, אלא כי ההחלטה לפטרו התקבלה עוד קודם לכן ובשל כך זומן על ידי מר סעדי לפגישה אישית עוד טרם משלוח ה"תלונה" (ולא בכדי, התובע עצמו בהודעת הדוא"ל מיום 9.11.11 סבר כי יפוטר).

31.נותר לדון בשאלת הסעד הראוי. התובע דרש פיצוי בסך של 66,000 ש"ח בגין הפרת זכות השימוע (שווה ערך ל-6 משכורות); פיצוי בסך של 66,000 ש"ח בגין הפסד השתכרות; פיצוי בסך של 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש ופגיעה בשמו הטוב; פיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין הפרת חוק ההגנה על עובדים; וכן פיצוי בסך של 16,800 ש"ח בגין הפרשי שכר הדירה בין דירתו בצפון לבין דירתו במרכז.

לאחר שקילת מכלול הנסיבות, לרבות תקופת העבודה וטיב הפגם, אני סבורה כי התובע זכאי לפיצוי בגין נזקיו הממוניים בשיעור ששה חודשי שכר בסך כולל של 66,000 ש"ח (הנתבעת לא כפרה בכך ששכרו הקובע לצורך הליך זה הינו 11,000 ש"ח היינו כולל רכיב העמלות), בהפחתת דמי האבטלה שקיבל בתקופה זו (39,000 ש"ח לפי הצד הגבוה בעדותו, בהתחשב בכך שלא הגיש מסמך כלשהו המעיד על הסכום המדויק), סך הכול 27,000 ש"ח. לכך יתווסף פיצוי בגין העדר שימוע בסך כולל של 15,000 ש"ח. אינני סבורה כי התובע זכאי לפיצוי נוסף ונפרד בגין עוגמת נפש; הוא אף אינו זכאי לפיצוי מכוח חוק הגנה על עובדים, לאור קביעתי כי חוק זה אינו חל על עניינו. אשר להפרשי שכר הדירה בין הדירה ששכר בצפון הארץ לדירה ששכר במרכזה - בהתחשב בכך שהייתה זו החלטה של התובע איזו דירה לשכור ובאיזו עלות, וממילא נותר בדירתו גם לאחר פיטוריו ועד היום (כפי שאישר בשיחתו עם גב' זוננברג שתמלילה הוגש מטעמו), אין לחייב את הנתבעת בהחזר ההפרש.

32.סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי (ממוני ובלתי ממוני) בסך כולל של 42,000 ש"ח, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 10.11.11 ועד התשלום בפועל.

בנוסף תשא בהוצאות התובע בסך של 6,500 ש"ח, לתשלום תוך 30 יום שאם לא כן ישא סכום זה ריבית כדין והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ‏‏כ"ה אב תשע"ד (‏‏21 אוגוסט 2014), בהעדר הצדדים. 

קלדנית: דפנה ענוה-רז