1.עניינה של התביעה בשאלה האם נסיבות הפסקת עבודתו של התובע מצדיקות התפטרות בדין פיטורים ומזכות את התובע בפיצויי פיטורים.
בנוסף עותר התובע לזכויות שונות המגיעות לו, על פי הנטען, עקב עבודתו בנתבעת.
2.בכתב ההגנה נטען כי התובע התפטר מטעמים אישיים, שלא מחמת הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ולפיכך אינו זכאי לפיצויי פיטורים. כן נטען כי בתקופת עבודתו בנתבעת הועסק התובע בצורות העסקה שונות וקיבל את מלוא זכויותיו על פי דין ועל פי הסכמים אישיים שנערכו עימו.
3.הצדדים הגישו עדויות ראשיות בתצהיר.
התובע הגיש תצהיר מטעמו.
מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של גב' אודליה הראל מנהלת משאבי אנוש בנתבעת, ותצהיר משלים של גב' רות חודגי מי שכיהנה כמנהלת משאבי אנוש בתקופת העסקת התובע.
4.מחומר הראיות שהוצג לתיק עולות העובדות הבאות:
א.הנתבעת היא עמותה רשומה המפעילה מכללה אקדמית למנהל עסקים ולמדעי החברה. הנתבעת מתוקצבת על ידי המועצה להשכלה גבוהה ונדרשת לפעול על פי הנחיותיה, בין היתר בכל הנוגע לתנאי העסקתם ושכרם של עובדים.
ב.התובע הועסק כמרצה למקצועות המחשב, החל משנת 2002 ועד להתפטרותו בחודש 2/11. בחלק מהתקופה הועסק התובע בנוסף, כרכז מקצועות המחשב.
ג.לפני תחילת העסקתו בנתבעת הועסק התובע כמרצה באותו מקום, על ידי חברת "מדרשת רופין", אשר חדלה לפעול. חלק מעובדיה ובכללם התובע, נקלטו לעבודה בנתבעת בשנת 2002.
ד.התובע הועסק בצורות העסקה משתנות כדלקמן:
1.בין השנים 2002-2004 הועסק כמרצה מן החוץ.
2.ביום 1/2/04 מונה לתפקיד רכז מקצועות המחשב.
3.מיום 1/10/04 עד ליום 8/2/07 הועסק בחצי משרה כחבר סגל זוטר מן המנין, 1/4 משרת הוראה ו-1/4 משרת ריכוז. בנוסף הועסק בשעות נוספות מעבר למשרה זו, במעמד מרצה מן החוץ.
4.בחודש 3/07 הוסכם בין הצדדים, לבקשת התובע, כי התובע יחזור למעמד של מרצה מן החוץ החל מתאריך 1/1/07. התובע המשיך לשמש כרכז מקצועות מחשב.
ה.בחודש 11/10 נמסר לתובע על אי חידוש מינויו כרכז החל מחודש 10/10 ועל הפסקת תשלום גמול ריכוז החל ממועד זה.
ו.ביום 5/1/11 הודיע התובע על התפטרותו עקב הפסקת תשלום גמול הריכוז, אשר תיכנס לתוקף תוך 30 יום.
ז.התובע המשיך לעבוד בנתבעת עד ליום 15/4/11.
5.טענות התובע
א.החלטת הנתבעת בדבר ביטול משרת הריכוז, התקבלה באופן מפתיע ללא שימוע, לאחר תחילת שנת הלימודים והוחלה רטרואקטיבית. ההחלטה מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו המצדיקה התפטרות בדין מפוטר.
ב.אכיפת הנחיות המועצה להשכלה גבוהה דווקא בעניינו של התובע, מהווה אכיפה סלקטיבית מצד הנתבעת, כאשר ישנם מרצים אחרים המועסקים בניגוד להנחיות.
ג.יש לפסוק פיצוי לדוגמא בגין ההליך הפגום במסגרתו התקבלה ההחלטה על פגיעה בתנאי עבודתו, לרבות היעדר שימוע והצבת התובע בפני עובדה מוגמרת לאחר תחילת שנת הלימודים.
ד.התובע זכאי לגמול ריכוז עבור חודש 10/10 ומחצית חודש 11/10, שכן בתקופה זו עדיין לא ידע על החלטת הנתבעת לבטל את משרת הריכוז ומילא בפועל את תפקיד ברכז.
ה.התובע זכאי לפיצויי הסתמכות בשיעור שכר עבודה כולל שכר ריכוז שהיה אמור להשתלם לו עד סוף שנת הלימודים.
ו.התובע זכאי לתשלום זכויות שלא שולמו לו במלואן, או שלא שולמו כלל, בכל תקופת העסקתו, לרבות דמי חגים, דמי חופשה ודמי הבראה.
ז.החל משנת 2008 נעשה קיזוז שלא כדין משכרו של התובע לצורך ביצוע הפרשות לפנסיה.
ט.התובע טוען לזכאותו לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים עקב שחרור כספי הפיצויים באיחור.
6.טענות הנתבעת
א.אי חידוש מינויו של התובע לתפקיד רכז נעשה כדין, בהתאם להנחיות המועצה גבוהה וכן נוכח התייתרות התפקיד בפועל. מהלך זה היה ידוע לתובע ולא הפתיע אותו.
ב.שכר הריכוז היה סכום זניח מתוך שכרו של התובע ואין לראות בביטול המשרה, כהרעה מוחשית בתנאי העבודה המצדיקה התפטרות בדין מפוטר.
ג.התובע הוא שנהג בחוסר תום לב כלפי הנתבעת כאשר הודיע על התפטרותו במהלך שנת הלימודים, ורק לבסוף הסכים להמשיך בעבודתו עד סוף הסמסטר.
ד.על אף שהתובע לא היה זכאי לפיצויי פיטורים בגין התפטרותו, שוחררו לו כספי הפיצויים שנצברו לזכותו בקופות הגמל ואין הוא זכאי לתשלום נוסף ברכיב זה.
ה.במהלך שנות עבודתו של התובע שולמו לו מלוא זכויותיו על פי דין.
ו.התובע קיבל פדיון חופשה עבור ימי חופשה שלא ניצל.
ז.התובע לא הוכיח זכאותו לדמי חגים משלא פירט עבור אילו ימי חג נתבע רכיב תביעה זה ולא הוכיח עמידתו בתנאים המזכים בדמי חגים. חלק גדול מימי החג חלים בתקופות בהן התובע לא עבד (חגי תשרי וחופשת פסח).
ח.שכרו של התובע כמרצה מן החוץ היה שכר כולל, במסגרתו נכללו רכיבי פנסיה, דמי הבראה ופיצויי פיטורים. זאת על פי הסכם מפורש שאושר על ידי משרד התמ"ת. לפיכך אין התובע זכאי להפרשי פיצויי פיטורים ודמי הבראה.
ט.הפחתת שכרו של התובע לצורך ביצוע הפרשות לפנסיה בשנת 2008 נעשתה כדין. בתוך כך, חלק המעביד להפרשות, לרבות פיצויים, אשר קודם לכן נכלל בשכרו של התובע על פי הסכם מפורש, הועבר ישירות לקרן הפנסיה בהתאם להוראות צו ההרחבה החדש. לא היתה בכך כל פגיעה בתנאי עבודתו של התובע או הפרה של הוראות צו ההרחבה.
התובע ידע על הפחתת השכר הנ"ל, עליה הודע בכתב, והמשיך לעבוד בתנאים אלה במשך שנתיים.
נסיבות הפסקת העבודה
7.התובע התפטר מעבודתו בנתבעת בעקבות החלטתה לבטל את תפקידו כרכז מקצועות המחשב החל מחודש 10/10.
לטענת התובע, ביטול התפקיד הביא לפגיעה בשכרו, בתנאי עבודתו ובמעמדו. במסגרת זו הופסק תשלום גמול הריכוז וכן נשללו ההטבות שקיבל התובע במסגרת התפקיד - משרד ומחשב שהועמדו לרשותו על ידי הנתבעת.
8.לטענת התובע החלטת הנתבעת בדבר ביטול תפקיד הרכז התקבלה באופן מפתיע ללא הודעה מראש, ללא עריכת שימוע שיאפשר לתובע להשמיע את השגותיו. ההחלטה יושמה רטרואקטיבית בהתייחס לתקופה בה התובע ביצע את תפקידו כרכז, ובכך נשלל ממנו שכר תמורת עבודה שביצע בפועל.
9.בניגוד לטענת התובע, מחומר הראיות עולה כי נושא ביטול משרת הרכז בהתאם להנחיות המועצה להשכלה גבוהה וכן עקב התייתרות התפקיד, נדון בנתבעת בעבר, החל משנת 2008 ואף הוצג בפני התובע במספר הזדמנויות.
במכתב של גב' רינת זונשיין מנהלת בית הספר למדעי החברה, אשר התובע היה כפוף לה בעבודתו, אל גב' רותי חודגי מיום 19/2/08 הועלתה טענה בדבר ניגוד אינטרסים בין תפקידו של התובע כמרצה לבין תפקידו כרכז וכן שאלת הצורך בתפקיד רכז בכלל (נספח יז'1 לתצהיר גב' הראל).
10.במכתבה של מנהלת הכספים של הנתבעת רו"ח ענת מנור לגבי זונשיין מיום 24/12/08 הועלה הצורך לבחון בהקדם ו"לעשות סדר" בצורת העסקתו של התובע, בתוך כך הועלה נושא תפקיד הריכוז של התובע והצורך לבחון מחדש את נחיצותו והיקפו (נספח יז'2 לתצהיר גב' הראל).
11.ביום 3/3/09 נערכה פגישה עם התובע בהשתתפות גב' חודגי וגב' זונשיין, במהלכה נדונה שני נושאים עיקריים: היקף השעות השבועיות של התובע והדרישה לבטל את תפקיד הריכוז שממלא התובע.
במסגרת ההדברות הועלו בפני התובע טענות לעניין היעדר הנחיצות שבתפקיד. התובע מצידו טען כי יש "הרבה עשיה בתפקיד" כגון "שיפור תוכניות הלימוד".
על פי סיכום השיחה התובע נדרש להעביר רשימה של תפקידים שהוא ממלא כרכז (נספח יז'3 לתצהיר גב' הראל).
במכתב תשובה ששלח התובע לגב' חודגי אישר כי נדרש להציג את המטלות שהוא מבצע כרכז תוך חודש וחצי ולאחר מכן תתקבל החלטה בעניינו (נספח יח' לתצהיר גב' הראל).
12.בתאריכים 27/5/09 ו- 20/7/09 נערכו פגישות נוספות עם התובע.
על פי סיכום הפגישה שהועבר לתובע על ידי גב' חודגי ביום 6/9/09, בפגישה מחודש 5/09 הועלתה הצעה לבטל את שעות הריכוז אשר התובע התנגד לה. בהמשך הועלתה הצעה לבטל את שעות הריכוז באופן הדרגתי בשנת תש"ע, כאשר היקף השעות יעמוד על 1.5 בסמסטר א' ולאחר מכן ייבחן המשך העסקתו בתפקיד לאחר שיעביר תוכנית עבודה מפורטת לעניין זה. גם הצעה זו נדחתה על ידי התובע, אשר ביקש לקבוע פגישה עם המנכ"ל (נספח יט'1 לתצהיר גב' הראל).
13.ביום 11/10/09 נערכה פגישה נוספת עם התובע בהשתתפות מנכ"ל הנתבעת, יו"ר ועד הסגל האקדמי וגב' זונשיין.
פגישה זו נערכה בהמשך לפגישות קודמות בנושא היקף השעות השבועיות ותפקיד הרכז.
על פי סיכום הפגישה מיום 13/10/09 במהלך הפגישה :
"פלוני פירט את בקשתו ואת תחושותיו הקשות באשר לצמצום שעות ההוראה וצמצום שעות הריכוז. הוסבר לפלוני כי אנו עובדים תחת פיקוח מל"ג ולכן מתאימים שעות ההוראה לדרישות מל"ג. עוד הוסבר כי קיים טעם לפגם בכך שפלוני מרכז תחום לימודי המחשבים כשהוא אחד המרצים המרכזיים."
בסיכום הפגישה לגבי תפקיד הרכז נקבע:
"שעות הריכוז יהיו 2 ש"ש לשנת הלימודים תש"ע. על פלוני להגיש פעמיים בשנת הלימודים תיאור הפעילויות שלו במסגרת עבודת הריכוז ב-12/09 וב-6/10" (נספח יט' 2 לתצהיר גב' הראל).
14.מהמסמכים שהוצגו עולה כי לכל המאוחר החל מחודש 3/09 התובע הכיר את טענות הנתבעת בהתייחס לתפקידו כרכז כמו היעדר הצורך בתפקיד ושל ניגוד עניינים בין התפקיד לבין תפקידו כמרצה.
נושא זה הועלה יחד עם נושא היקף שעות עבודתו של התובע, שלא תאם את הנחיות המועצה להשכלה גבוהה. לעניין זה התובע אישר כי הפחתת השעות השבועיות ל-50 נעשתה בהסכמתו.
התובע אישר בחקירתו כי כוונת הנתבעת לבטל את תפקיד הרכז היתה ידועה לו כבר בתחילת שנת 2009 (עמ' 5 לפרוטוקול).
15.לטענת הנתבעת, על אף בקשות חוזרות מצידה, כפי שבאו לידי ביטוי בסיכומי הפגישות, התובע לא טרח להעביר דיווחים אודות תפקידים ומטלות אותם הוא מבצע בתפקידו כרכז.
בחקירתו טען התובע כי הציג מספר פעמים בפני גורמים שונים את פירוט המטלות שביצע. ואולם התובע לא הציג מסמכים כלשהם לתמיכה בגירסתו. בהמשך חקירתו אישר התובע:
"יכול להיות שלא הגשתי את הדו"ח... יכול להיות שנשמט מזכרוני..." (עמ' 8 לפרוטוקול).
עוד ציין התובע כי אין ברשותו תיעוד של דיווחים שהעביר לטענתו לגורמים שונים בנתבעת (עמ' 9 לפרוטוקול).
עדותו של התובע ואי הצגת מסמכים, תומכים בטענת הנתבעת בדבר אי העברת דיווחים בניגוד לדרישותיה.
16.ביום 8/11/10 התקיימה פגישה נוספת בין התובע לבין מנכ"ל הנתבעת וגב' הראל. על פי סיכום הפגישה שהוצג מטעם הנתבעת (נספח כ' לתצהיר גב' הראל) הוסבר לתובע כי בעקבות הנחיות המועצה להשכלה גבוהה לא אושר מינוי לתפקיד רכז לאותה שנה ולכן עם פתיחת שנת הלימודים החל מחודש 10/10 הופסק תשלום גמול הריכוז לתובע. עוד צויין כי התובע ביקש להיפגש עם פרופ' רפי בראל, דיקן בית הספר לכלכלה ומנהל עסקים כדי לנסות לשכנעו לאשר את מינויו לתפקיד רכז.
17.לטענת התובע סיכום הפגישה שהוצג מטעם הנתבעת אינו משקף את אשר נאמר בה. לדבריו באותה פגישה נאמר לו לראשונה כי בכוונת הנתבעת לעשות סדר בחוזים, תוך הכפפת אנשי מנהל למנכ"ל ואנשי אקדמיה לאקדמיה. לטענת התובע, הוא התבקש להיפגש עם פרופ' בראל לשם הבהרת מעמדו בעניין שעות הריכוז. לטענת התובע לא נאמר לו דבר במהלך הפגישה לגבי הנחיה כלשהי מגורם חיצוני ואף לא הובהר כי ההחלטה בדבר ביטול תפקיד הרכז כבר התקבלה. לדבריו הדבר נודע לו לראשונה מעיון בתלוש חודש 10/10, ממנו למד כי לא שולם לו גמול ריכוז.
18.טענת התובע לגבי ההפתעה שבהעלאת נושא שעות הריכוז בפגישה מיום 8/11/10 והעלאת טענות בעניין זה לראשונה, אינה מתיישבת עם חומר הראיות שהוצג לתיק.
מהמסמכים שהוצגו ומעדותו של התובע עצמו עולה כי נושא זה הועלה בפני התובע במספר הזדמנויות בעבר ונשקלה אפשרות לבטל את התפקיד תוך הצגת הטעמים לכך בפני התובע.
19.מסמך סיכום הפגישה מיום 8/11/10, כפי שהוצג מטעם הנתבעת, דומה למסמכי סיכומי פגישה קודמים אשר התובע לא הכחיש את תוכנם.
העובדה כי סיכום הפגישה לא נשלח במייל לתובע אינה פוגעת באמינות המסמך.
גם סיכום הפגישה הקודמת מ-11/10/09 לא הוצג במסגרת תכתובת דוא"ל עם התובע, כאשר התובע לא הכחיש את תוכנו.
גירסת הנתבעת לפיה במהלך הפגישה נמסרה לתובע ההחלטה שלא לחדש את מינויו כרכז, מתיישבת עם מסמכים משנים קודמות, המלמדים כי כבר בשנים קודמות הועלתה האפשרות לביטול משרת הריכוז של התובע והוצגה בפני התובע.
20.העובדה שמאוחר יותר באותו החודש נפגש התובע עם פרופ' בראל מתיישבת עם האמור בסיכום הפגישה, כי התובע ביקש להיפגש עימו בניסיון לאשר את המינוי פעם נוספת.
21.לעניין סבירות ההחלטה – הנתבעת טוענת כי ההחלטה על ביטול משרת הריכוז התקבלה נוכח הנחיות המועצה להשכלה גבוהה ועקב היעדר צורך בתפקיד. גירסה זו מתיישבת עם המסמכים שהוצגו על ידה.
במכתב מטעם המועצה להשכלה גבוהה מיום 4/11/10 בדבר העסקה חריגה של סגל אקדמי בשנת תש"ע, נכלל שמו של התובע, לגביו צויין כי "בעל תפקיד אינו יכול להיות מועסק כמורה מן החוץ" (נספח כא לתצהיר גב' הראל).
גם בסיכומי הפגישות עם התובע משנת 2009 הוצגו הנימוקים לביטול אפשרי של תפקיד הרכז כהיעדר נחיצות בתפקיד וניגוד עניינים בו מצוי התובע.
22.התובע טען כי במכתב המל"ג מיום 4/11/10 קיימות טעויות באשר למעמדו, כאשר במכתב הוא מכונה ד"ר פלוני, בעוד שהתובע אינו נושא בתואר זה.
טענה זו אינה ברורה. זאת שעה שהתובע עצמו טען בחקירתו הנגדית "כמרצה מן החוץ הייתי ד"ר וכמרצה מן המנין הייתי מסטר" (עמ' 4 לפרוטוקול).
23.מהמסמכים שהוצגו לתיק עולה כי הנתבעת נהגה לקבל הנחיות מהמל"ג לגבי תנאי עבודה ושכר של עובדים וליישם הנחיות אלה.
כך בעניין הפחתת היקף שעות הוראה של התובע בשנת תש"ע פעלה הנתבעת בהתאם להנחיות המל"ג.
התובע היה מודע לכך ועל אף הסתייגויותיו וחוסר שביעות רצון מההחלטה, בחר להמשיך להיות מועסק בנתבעת בתנאים שהוכתבו על ידי המל"ג תוך הפחתת שעות הוראה שבועיות בהתאם.
לפיכך יש לדחות את טענת התובע כי הנתבעת אינה נוהגת למלא אחר הוראות המל"ג וכי המדובר היה באמתלה בלבד לצורך ביטול מינויו כרכז ופגיעה בתנאי שכרו.
24.בנסיבות העניין החלטת הנתבעת בדבר אי חידוש מינויו של התובע כרכז בשנת תשע"א היא החלטה סבירה, אשר התקבלה בהתאם להנחיות המועצה להשכלה גבוה, אשר הנתבעת כפופה להנחיותיה.
האפשרות לביטול התפקיד עלתה לראשונה בשנת 2008 ובהמשך הוצגה בפני התובע. בשנת תש"ע חלה הפחתה בהיקף שעות הריכוז ונקבע כי התובע יעביר דיווחים אודות תפקידו. התובע לא העביר דיווחים כנדרש ובשנת תשע"א הוחלט על אי חידוש המינוי. ההחלטה נמסרה לתובע בפגישה מיום 8/11/10.
25.יחד עם זאת, בתקופה שבין הפגישה מחודש 10/09 ועד לפגישה ב-11/10 לא נערכה פגישה נוספת עם התובע, לפני פתיחת שנת הלימודים תשע"א, לגבי ביטול תפקיד הריכוז.
ההחלטה הסופית בעניין זה נמסרה לתובע לאחר פתיחת שנת הלימודים.
26.בנסיבות המתוארות מן הראוי היה שההודעה על אי חידוש מינויו של התובע לתפקיד רכז בשנת תשע"א, תימסר לתובע לפני פתיחת שנת הלימודים ולא במהלכה.
כמו כן, לא היה מקום לקבוע בהחלטה מיום 8/11/10 על ביטול המשרה רטרואקטיבית החל מחודש 10/10.
לעניין זה אין די בטענה הסתמית כי התובע לא עסק בעבודת ריכוז כבר מחודש 10/10.
27.לסיכום – המסקנה שעולה מחומר הראיות ומהעדויות שנשמעו, היא כי ההחלטה בדבר ביטול משרת ריכוז של התובע היא החלטה סבירה שהתקבלה על ידי הנתבעת בין היתר, נוכח הנחיות המל"ג. זאת בדומה להחלטה בדבר הפחתת היקף שעות ההוראה של התובע, אשר התקבלה שנה קודם לכן בהסכמת התובע.
התובע ידע על כוונת הנתבעת לבטל את תפקידו כרכז ואת הסיבות לביטול האפשרי.
ההחלטה הסופית על ביטול המשרה נמסרה לתובע בחודש 11/10 לאחר תחילת שנת הלימודים.
זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים
28.התובע טוען כי נסיבות הפסקת עבודתו, לאחר קבלת ההודעה הנ"ל, מהוות הרעה מוחשית בתנאי עבודתו המצדיקות התפטרות בדין מפוטר.
29.סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים קובע:
"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים."
הנטל להוכחת קיומם של נסיבות כמפורט בסע' 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מוטל על העובד התובע (דב"ע מח/3-159 שלום נ' מירון סובל שור ושות', פד"ע כ' 290). כמו כן על הטוען להתפטרות בדין פיטורין להצביע על קשר סיבתי שבין ההרעה בתנאי עבודתו לבין התפטרותו בפועל (דב"ע לה/3-41 היגר נ' שוורץ, פד"ע ז 24).
30.בענייננו אין חולק כי התובע הודיע על התפטרותו עקב אי חידוש מינויו לתפקיד רכז מקצועות המחשב.
31.התובע הועסק בתפקיד רכז במשך 6 שנים החל משנת 2004.
התובע טען כי עקב תפקידו כרכז קיבל הטבות שאינן ניתנות למרצים מן החוץ, כגון משרד, מחשב ואמצעי תקשורת שהועמדו לרשותו בשטח הנתבעת.
טענה זו לא נסתרה.
בנוסף קיבל התובע בגין תפקיד זה גמול ריכוז, אשר בשנה שקדמה לביטול המשרה (שנת תש"ע) עמד על כ- 2,500 ₪ לחודש.
32.בנסיבות העניין ביטול תפקידו של התובע כרכז, אשר היה כרוך בהפחתת שכר וביטול הטבות כמפורט לעיל, אכן מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של התובע.
לעניין התפטרות בעקבות הפחתת שכר נפסק:
"גובה השכר הוא אחד התנאים היסודיים והעיקריים שביחסי עובד מעביד והפחתת השכר היא אולי ההרעה המוחשית ביותר של תנאים אלה; ומשנעשה הדבר על פי הודעה חד צדדית מטעם המעביד, אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו". (דב"ע מז/ 108-3 עבד אליאס אלדויק נ' עזבון חאג' ראשיד אל שוויקי, פד"ע יט 382).
33.אין לקבל את טענת הנתבעת כי גמול הריכוז היווה חלק זניח משכרו, שאין בהפחתתו משום פגיעה מוחשית בשכר.
מתלושי השכר של התובע עולה כי גמול הריכוז בשנה שקדמה לביטול התפקיד, היווה כ-10% מהשכר. הפחתה בשיעור זה היא הפחתת שכר משמעותית ולא זניחה.
34.העובדה כי החלטת הנתבעת שלא לחדש את המינוי היתה החלטה סבירה ומוצדקת ותאמה את הנחיות המל"ג, כמו גם העובדה כי על פי הנחיות המל"ג העסקת התובע כמרצה מן החוץ בתפקיד רכז היתה לא תקנית, אינה גורעת מהפגיעה בתנאי עבודתו ושכרו של התובע בעקבות ביטול התפקיד.
כאמור, מדובר בתפקיד אותו מילא התובע במשך 6 שנים, מתוכם כשנתיים וחצי במעמד של מרצה מן החוץ.
35.בנסיבות העניין אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה משבחר התובע לחזור למעמד של מרצה מן החוץ עליו לשאת התוצאות של מהלך זה, לרבות אי יכולתו למלא תפקיד ניהולי בהתאם להנחיות המל"ג.
כאמור, התובע המשיך לשמש בתפקיד רכז גם לאחר שחזר להיות מרצה מן החוץ ומכאן כי מבחינתו, לא יכול היה לצפות כי אחת התוצאות של מעבר כזה היא ביטול תפקיד הריכוז.
36.לאור האמור, נסיבות התפטרותו של התובע עקב ביטול תפקידו כרכז, מהוות הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ומצדיקות התפטרות הדין מפוטר.
כפועל יוצא, קמה לתובע הזכאות לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו בנתבעת.
באשר לשיעור הפיצויים נדון בהמשך.
זכאות התובע לתוספת ריכוז עבור חודש 10/10
37.לטענת התובע, ההחלטה על ביטול תפקידו כרכז מקצועות המחשב הוחלה על ידי הנתבעת רטרואקטיבית, לאחר שבמשך חודש וחצי המשיך לבצע את התפקיד.
38.לטענת הנתבעת, במהלך חודש 10/10 התובע לא ביצע עבודות ריכוז בפועל, כאשר למעלה משנה לפני קבלת ההחלטה הסופית בעניין זה היה ידוע לו על כוונת הנתבעת להפסיק את מינויו.
39.כפי שפורט לעיל, המסמכים שהוצגו מטעם הנתבעת תומכים בגירסתה כי האפשרות לביטול תפקיד הריכוז של התובע עלה בעבר במהלך שנת 2009. ואולם הודעה רשמית וסופית על ביטול התפקיד נמסרה לתובע, אף לשיטת הנתבעת, רק ביום 8/11/10.
40.משמדובר בהחלטה אשר תוצאתה פגיעה בתנאי עבודתו ושכרו של התובע, לא היה מקום להחילה באופן רטרואקטיבי.
העובדה שמדובר בהחלטה מוצדקת אשר התקבלה בהתאם להנחיות המל"ג, אינה מצדיקה יישום של ההחלטה באופן רטרואקטיבי.
כפי שפורט לעיל, התובע ביצע את תפקיד הרכז במשך 6 שנים ובשנת הלימודים תש"ע התקבלה החלטה להמשיך להעסיקו בתפקיד זה בהיקף שעות מופחת, על אף שכבר אז היתה ידועה לנתבעת הבעיתיות שבהעסקתו בתפקיד זה.
מכאן כי הנתבעת עצמה לא פעלה לביטול המשרה מיד עם היוודע הנחיות המל"ג.
41.ככל שהנתבעת ביקשה לבטל את התפקיד החל משנת הלימודים תשע"א – לא היתה כל מניעה להודיע על כך לתובע לפני תחילת שנת הלימודים.
הנתבעת לא פעלה כאמור אלא זימנה את התובע לפגישה בנושא רק כחודש וחצי לאחר תחילת שנת הלימודים.
במצב דברים זה לא היה מקום להחיל את ההחלטה רטרואקטיבית ולהודיע לתובע בחודש 11/10 כי לא ישולם לו גמול ריכוז כבר עבור החודש הקודם.
42.טוענת הנתבעת כי התובע לא העביר דיווחים אודות תפקידו בהתאם לסיכום בשנת 2009 ואף לא ביצע עבודות ריכוז בפועל במהלך חודש 10/10.
מחומר הראיות אכן עולה כי התובע לא העביר דיווחים לגבי תפקידו כרכז, על אף שהתבקש לעשות זאת. יחד עם זאת בסיכום לגבי העברת הדיווחים לא נאמר לתובע כי במידה ולא יעביר דיווחים כנדרש, תפקידו כרכז יבוטל אוטומטית החל משנת הלימודים הבאה. עובדה היא כי לתובע שולם גמול ריכוז במהלך שני הסמסטרים בשנת תש"ע, על אף שלא העביר דיווח כפי שנדרש, בתום סמסטר א'.
הטענה כי התובע לא ביצע עבודת ריכוז בפועל לא הוכחה, משלא הוכח כי מתכונת עבודתו של התובע בחודש 10/10 היתה שונה ממתכונת עבודתו בשנים קודמות, בהן מילא תפקיד רכז.
43.לאור האמור החלטת הנתבעת בדבר ביטול תפקיד הרכז, היתה בתוקף רק החל מהמועד בו נמסרה לתובע, ביום 8/11/10.
בחודשים שקדמו לביטול משרת הריכוז עמד גמול הריכוז של התובע על הסך של 2,544 ₪.
בהתאם לכך זכאי התובע לגמול ריכוז בגין התקופה מיום 1/10/10 ועד ליום 8/11/10 בסך של 3,222 ₪.
זכאות התובע לפיצויי הסתמכות והיעדר שימוע
44.לטענת התובע, הוא זכאי לפיצוי בגובה השכר שהיה צפוי בשנת הלימודים תשע"א, כולל גמל ריכוז, עקב פגיעה באינטרס ההסתמכות שלו להמשיך בעבודתו כמרצה ורכז עד סוף שנת הלימודים. לטענת התובע, קבלת ההחלטה בדבר ביטול תפקיד הרכז שהתקבלה על ידי הנתבעת בחוסר תום לב ובמהלך שנת הלימודים, מצדיקה פסיקת פיצויים לדוגמא בגין הליך קבלת ההחלטה והיעדר שימוע.
45.טענת התובע כי ההחלטה בדבר ביטול תפקיד הרכז היתה מפתיעה עבורו, אינה מתיישבת עם חומר הראיות.
כאמור, התובע עצמו אישר בחקירתו הנגדית כי כבר משנת 2009 ידע על האפשרות כי התפקיד יבוטל, אף שהביע בפני הנתבעת את התנגדותו לכך.
כבר לקראת שנת הלימודים תש"ע עלתה הצעה מצד הנתבעת לבטל את התפקיד החל מסמסטר ב'. בסופו של דבר הוחלט כי התובע ימשיך לשמש בתפקיד רכז במשך שני הסמסטרים, בהיקף של 2 שעות שבועיות. הפגישה בעניין זה התקיימה ביום 11/10/09 ובמהלכה עלו הטענות לגבי הבעייתיות שבמילוי תפקיד הרכז על ידי התובע והיעדר נחיצותו של התפקיד.
46.בנסיבות המתוארות אין בסיס לטענת התובע כי החלטת הנתבעת נפלה עליו "כרעם ביום בהיר". סביר להניח כי התובע, אשר התנגד לביטול התפקיד בכל פעם שהנושא הועלה, קיווה שבדומה לשנה הקודמת, בסופו של דבר יאושר המשך מינויו לתפקיד. יחד עם זאת, נוכח הפגישות שנערכו איתו בעבר, לא ניתן לומר שהתובע לא יכול היה לצפות את האפשרות לביטול התפקיד.
47.מבחינת הנתבעת מדובר היה בהחלטה סבירה ומתחייבת נוכח הנחיות המועצה להשכלה גבוהה. הנושא של מחויבותה של הנתבעת להנחיות המועצה להשכלה גבוהה עלה אף הוא בפגישות עם התובע בשנים קודמות, בין היתר בהתייחס להיקף שעות עבודתו של התובע, אשר הותאם, בהסכמת התובע, להנחיות המל"ג.
48.בשנת הלימודים תש"ע נדונו שני נושאים עיקריים הקשורים לתנאי עבודתו של התובע והצורך בהתאמתם להנחיות המל"ג: האחד - היקף שעות הוראה . השני - תפקיד הריכוז. בסופו של דבר הושגה מעין פשרה בין התובע לבין הנתבעת לעניין זה, כאשר היקף השעות הופחת בהסכמה, ואילו לגבי תפקיד הריכוז נמצא סוג של "הסדר ביניים" לפיו התובע ימשיך בתפקיד בהיקף שעות מופחת ומנגד יעביר דיווחים על מטלותיו.
49.בשנת תשע"א המועצה להשכלה גבוהה עמדה על טענתה כי העסקתו של התובע בתפקיד רכז היא העסקה חריגה בניגוד להנחיותיה (נספח כא לתצהיר גב' הראל). לפיכך וכפי שכבר הובהר, החלטת הנתבעת בעניין זה היא החלטה סבירה אשר התקבלה כדין בהתאם להוראות הגוף המפקח על הנתבעת.
50.הרעת תנאי עבודתו של התובע כתוצאה מביטול תפקיד הרכז, מקנה לתובע זכות להתפטר בדין מפוטר בהתאם להוראות סעיף 11(א9 לחוק פיצויי פיטורים, אך אינה מקימה זכאות לפיצוי נוסף בגין פגיעה באינטרס ההסתמכות.
51.לעניין זה יוער כי דרישתו של התובע לפיצויי הסתמכות בשיעור של שכר עבודה מלא עבור סמסטר ב', במהלכו לא עבד, אינה סבירה, שכן התובע הוא שבחר להתפטר ובכך ויתר על שכר שיכול היה לקבל עד סוף שנת הלימודים. ביטול משרת הריכוז הפחית את שכרו של התובע ב-10%, ואין בכך כדי לזכות את התובע בפיצוי בשיעור של 100% משכרו.
52.גם בגין ביטול גמול הריכוז אין התובע זכאי לפיצויי הסתמכות בנוסף לפיצויי פיטורים.
זאת שעה שכפי שפורט לעיל, לא נפל פגם בהחלטת הנתבעת לגבי ביטול תפקיד הרכז, למעט ההחלטה להחיל את הביטול רטרואקטיבית.
53.הטענות שמעלה ב"כ התובע לגבי שיעור הפיצויים הנהוג בגין היעדר שימוע, רלוונטיות לנסיבות של פיטורים בהיעדר שימוע ולא להתפטרות, אף אם נעשתה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים.
סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים מכיר בהתפטרות בתנאים המפורטים בו כפיטורים, רק לענין תחולתו של חוק פיצויי פיטורים.
54.מתוך חובת תום הלב המוגברת החלה על צדדים ליחסי עבודה וחובת קיום חוזה עבודה בתום לב, נגזרת החובה שלא לעשות שינויים חד צדדיים בחוזה העבודה ללא הודעה מראש וללא מתן אפשרות לעובד להביע את עמדתו.
55.בענייננו הנתבעת מילאה אחר חובתה כאמור, כאשר האפשרות לביטול משרת הרכז הוצגה בפני התובע כבר במהלך שנת 2009 והוסברו לו הטעמים לכך. לתובע ניתנה אפשרות להציג את הסתייגויותיו. יצויין כי הנתבעת לא היתה מחויבת לקבל את התנגדותו של התובע למהלך, שעה שמדובר בהחלטה סבירה שהתקבלה כדין. ככל שהתובע חש נפגע בעקבות ההחלטה – עמדה בפניו האפשרות להתפטר בדין מפוטר כפי שאכן עשה.
56.באשר למועד מסירת ההודעה – יצויין כי גם בשנת הלימודים הקודמת, ההחלטה הסופית שעניינו של התובע לגבי המשך תפקיד הרכז התקבלה לאחר תחילת שנת הלימודים, ב-11/10/09.
57.אמנם מן הראוי היה כי החלטה זו תימסר לתובע לפני תחילת שנת הלימודים.
יחד עם זאת, מאחר והנושא הוצג בפני התובע שנה קודם לכן והנסיבות שבבסיס ההחלטה היו ידועות לו, כמו גם האפשרות שהחלטה כזו תתקבל ולאור העובדה שההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים בהתאם להנחיות המועצה להשכלה גבוהה, אין התובע זכאי לפיצוי נוסף בגין קבלת ההחלטה לאחר תחילת שנת הלימודים, למעט גמול ריכוז עבור חודש 10/10 ותחילת חודש 11/10.
58.אשר על כן נדחית התביעה לפיצויי הסתמכות ופיצוי בגין היעדר שימוע.
הפחתת שכר לצורך ביצוע הפרשות לפנסיה
59.החל מחודש 3/08 בעקבות פרסומו של צו הרחבה לפנסיית חובה, החלה הנתבעת לבצע הפרשות לגמל משכרו של התובע.
שכרו של התובע החל מחודש זה הופחת בהתאם לשיעור ההפרשות שהיה על הנתבעת להעביר לקרן הפנסיה בגין חלקה בהפרשות לפיצויים ולתגמולים.
60.לטענת התובע, קיזוז זה משכרו נעשה שלא כדין ובניגוד להוראות צו ההרחבה לפנסיית חובה, באופן שהתובע נאלץ למעשה לממן את חלק המעסיק בהפרשות.
61.ביום 27/3/08 נמסר לתובע מכתב מטעם הנתבעת שכותרתו "ביטוח פנסיוני מקיף ופיצויי פיטורים". במכתב הוסברו לתובע השינויים באופן תשלום שכרו בעקבות חובת הביטוח הפנסיוני כדלקמן:
"כידוע לך השכר שקיבלת בגין עבודתך בעמותה של המרכז האקדמי רופין כלל פיצויי פיטורים בהתאם לסעיף 28 בחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג – 1963, וכן דמי הבראה. השנה הונהגה חובת ביטוח פנסיוני מקיף במשק מכח צו הרחבה החל על העמותה ועליך ומחייב אותנו. לפיכך, החל מיום 1/3/08 ועד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, וכן בסמסטר קיץ אם תועסק בו, העמותה תפעל כלהלן:
א.לשכרך תתווסף תוספת של 4.67% (כפוף להוראות ות"ת/מל"ג), והחלק של שכרך בגין פיצויי פיטורים בשיעור של 8.33% לא יכלל יותר בשכרך.
ב.העמותה תפריש סכום השווה ל- 0.834% משכרך לפיצויים, תשלים הפרשה לסכום השווה ל- 8.33% ותפריש סכום השווה ל- 0.833% משכרך לקרן פנסיה מקיפה מיטבית –עתודות על שמך.
ג.העמותה תנכה משכרך סכום השווה ל- 0.833% משכרך, ותפקיד אותו בקרן פנסיה מקיפה מיטבית עתודות על שמך.
..."
62.לטענת הנתבעת בהתאם לתנאי העסקת מורים מן החוץ של המועצה להשכלה גבוהה, עד לכניסתו לתוקף של צו ההרחבה, שכרו של התובע היה שכר כולל וכלל גם פיצויי פיטורים לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים.
לטענת הנתבעת עם כניסתו לתוקף של צו הרחבה לפנסיית חובה, לא ניתן היה עוד לכלול בשכרו של עובד הפרשות לפיצויים. לכן, החל מחודש 3/08 ההפרשות הפנסיוניות עבור מורים מן החוץ, בכללם התובע, הועברו ישירות לקרנות הפנסיה, בנפרד מהשכר ולא כחלק ממנו.
63.טענת הנתבעת כי במועדים הרלוונטים לפני כניסתו לתוקף של צו ההרחבה, שכרו של התובע כלל פיצויי פיטורים, לא הוכחה, ועל כך נרחיב בהמשך.
זאת ועוד, בסיכום פגישה עם התובע מחודש 3/07 (נספח ז' לתצהיר גב' הראל) בדבר חזרתו למעמד של מרצה מן החוץ, צויין כי "... פלוני אינו זכאי להפרשות סוציאליות החל מתאריך 1/3/07".
מדברים אלה עולה סוכם בין הצדדים כי התובע לא היה זכאי להפרשות סוציאליות ולא כי ההפרשות כלולות בשכרו.
64.יחד עם זאת, התובע לא מחה על השינוי בתנאי שכרו בעקבות כניסתו לתוקף של צו ההרחבה לפנסיית חובה. זאת על אף שהשינוי הוסבר לו במפורש במכתבו של מנכ"ל הנתבעת.
התובע המשיך לעבוד בתנאים אלה במשך שנתיים עד להתפטרותו בשנת 2011.
65.לאור האמור ניתן לראות בשינוי תנאי שכרו של התובע כהפחתת שכר. ואולם התובע לא מחה על השינוי ואף הביע הסכמה בהתנהגות לשינוי זה, כאשר המשיך לעבוד בתנאים החדשים. נוכח הסכמת התובע כאמור, אין הוא זכאי לפיצוי כלשהו בגין הפחתת שכר זו.
66.יש לציין בעניין זה כי בהתייחס לביטול גמול הריכוז, טען התובע כי לא הסכים להמשיך לעבוד בעקבות הביטול, כדי שהתנהגותו לא תהווה הסכמה להרעת תנאי עבודתו בעקבות הביטול.
מכאן כי התובע היה מודע למשמעות ולהשלכות של הסכמה בהתנהגות.
כמו כן, מחומר הראיות עולה הרושם שהתובע נהג לבדוק את תנאי עבודתו וכאשר מצא לנכון ביקש לשנותם ולא היסס להעלות את השגותיו כאשר הדברים לא נראו לו.
לפיכך אי העלאת טענות כלשהן בזמן אמת בהתייחס להודעתה המפורשת של הנתבעת לגבי ביטוח פנסיוני מקיף החל משנת 2008, מלמדת אף היא על הסכמתו לתנאים החדשים.
67.אשר על כן אין התובע זכאי להשבת כספים שהופחתו משכרו לצורך הביטוח הפנסיוני בהתאם לצו הרחבה לפנסיית חובה.
זכאות התובע להפרשי פיצויי פיטורים
68.לטענת התובע, לאורך תקופת העסקתו הנתבעת לא ביצעה הפרשות לפיצויים במלואם ולכן הוא זכאי להפרשי פיצויי פיטורים.
69.מחומר הראיות עולה כי במשך תקופת עבודתו של התובע בוצעו עבורו הפרשות לפיצויים כדלקמן:
א.בגין התקופה שבין 2002-2004 – לא בוצעו הפרשות לפיצויים. בחוזי ההתקשרות עם התובע נקבע כי שכרו על פי החוזה כולל פיצויי פיטורים על פי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים. חוזים אלה קיבלו אישור של משרד התמ"ת (נספחים ג'-ד' לתצהיר גב' הראל).
ב.החל מ-10/04 עד חודש 2/07, בתקופת העסקתו של התובע כחבר סגל בחצי משרה, בוצעו עבורו הפרשות לפיצויים בגין חלק השכר שקיבל כחבר סגל. באותה תקופה לא בוצעו הפרשות בגין השכר שקיבל התובע במתכונת של מרצה מן החוץ. השכר הקובע לצורך ביצוע ההפרשות בתקופה זו עמד על כ-4,233 ₪ לחודש (ר' סעיף 11 לתצהיר גב' חודגי).
ג.בתקופה שבין 3/07 – 2/08, לאחר שהתובע שב למתוכנת העסקה של מרצה מן החוץ – לא בוצעו הפרשות משכרו לפיצויי פיטורים.
על פי סיכום פגישה מיום 14/3/07, הוסכם שהתובע יחזור למעמד של מרצה מן החוץ רטרואקטיבית, החל מ-1/1/07. עם זאת הנתבעת ביצעה הפרשות לקרנות עבור התובע גם בחודשים 1-2/07.
ד.החל מחודש 3/08 בוצעו הפרשות משכרו של התובע לפיצויי פיטורים במסגרת הביטוח הפנסיוני.
70.באשר לתקופה החל מחודש 3/08 – לאור המסקנה כי השינוי בשכרו של התובע לצורך ביצוע הפרשות לפנסיה נעשה בהסכמת התובע, הרי שבגין תקופה זו ההפרשות לגמל באות על חשבון פיצויי פיטורים ואין התובע זכאי להפרש פיצויי פיטורים.
71.לגבי התקופה שבין 2002-2004, התובע לא תבע הפרש פיצויי פיטורים בגין תקופה זו נוכח הסכמת הצדדים שאושרה על ידי משרד התמ"ת, לפיה שכרו של התובע בתקופה זו כלל פיצויי פיטורים.
72.לגבי התקופה שבין 2004-2007 – לטענת התובע הפרשות לפיצויים בתקופה זו בוצעו עבור חלק קטן משכרו בלבד.
מעיון בתלושי השכר שצורפו לתצהירה של גב' חודגי עולה כי חלק ניכר משכרו של התובע בתקופה זו שולם בגין עבודתו במתכונת של מרצה מן החוץ.
על פי מכתב הודעה על תנאי העסקה מיום 1/11/04, לגבי המעבר של התובע למעמד של חבר סגל בחצי משרה, צויין כי "המחצית האחרת של משרתו תינתן כשעות הוראה במתכונת של מורה מן החוץ ברמה ב'" (נספח ה' לתצהיר גב' הראל).
73.לטענת הנתבעת, כפי שהובאה בתצהירה של גב' חודגי, על העסקתו של התובע כחבר סגל מן המנין חלות הוראות "הסדר קיבוצי דו צדדי" שנחתם בין הנתבעת לבין ועד עובדי סגל ההוראה האקדמי של המרכז האקדמי רופין (ת/1).
עוד טוענת הנתבעת כי בהתאם להסכמה מפורשת בין הצדדים, בגין שעות ההוראה העודפות של התובע במתכונת של מרצה מן החוץ, לא היה זכאי להפרשות סוציאליות ושכרו בגין חלק משרה זה היה שכר כולל פיצויי פיטורים.
74.הלכה פסוקה היא כי הסכם בדבר שכר כולל פיצויי פיטורים יהיה רק אם אושר על ידי שר העבודה והרווחה (דבע נב/3-113 משה כהן נ' לאה אסקטלן פד"ע כד 327).
הנתבעת לא הציגה אישור של משרד התמ"ת להכללת פיצויי פיטורים בשכרו של התובע בגין התקופה שבין 2004-2007 בהתייחס לשעות עבודתו כמרצה מן החוץ.
יודגש כי עיקר שכרו של התובע בתקופה זו שולם לו דווקא בגין שעות ההוראה ה"עודפות" כמרצה מן החוץ.
שכרו הממוצע של התובע בשנת עבודתו האחרונה כמרצה מן המנין עמד על כ-24,000 ₪, בעוד שההפרשות הסוציאליות בוצעו על פי שכר קובע בסך 4,233 ₪ בלבד.
בנסיבות העניין, בהיעדר אישור של משרד התמ"ת, לא ניתן לראות בשכרו של התובע כמרצה מן החוץ כשכר כולל פיצויי פיטורים לפי סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים.
75.לגבי חלק השכר אשר שולם לתובע כמרצה מן המנין – על פי ההסדר הקיבוצי, אשר הנתבעת טוענת לתחולתו, הפרשות הנתבעת לביטוח מנהלים ולקופת פיצויים באות במקום 100% פיצויי פיטורים על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
76.מדובר בהסדר קיבוצי שנחתם ביום 3/7/07, כלומר לאחר שהתובע הפסיק להיות חבר סגל מן המנין וחזר למתכונת העסקה כמרצה מן החוץ.
יצויין כי על פי הוראות ההסדר הקיבוצי – אין הוא חל על "סגל מן החוץ".
בסעיף 2.3 נקבע:
"ההסדר הקיבוצי יחול על הצדדים ויחידיהם החל מיום 17/2/02 ועד לסיום שנה"ל תש"ע...".
מדובר בהוראת תחולה רטרואקטיבית, אשר אין מקום להחילה בעניינו של התובע.
כאמור ההסדר נחתם לאחר שהתובע חדל להיות חבר סגל מן המנין, כאשר ההסדר כבר לא חל עליו ואין זה סביר כי תנאי עבודתו כמרצה מן המנין יוסדרו לאחר שסיים לשמש בתפקיד זה.
בכתב המינוי של התובע מיום 24/11/04 אמנם צויין כי "תנאי ההעסקה יהיו בהתאם להסכם העסקה שיחתם בין המרכז האקדמי לבין ועד הסגל האקדמי".
ואולם אין בקביעה זו כדי להצדיק קביעת תנאי העסקתו של התובע בדיעבד, לאחר סיום תפקידו.
77.מלבד ההסדר הקיבוצי, הנתבעת לא הציגה הסכם אישי עם התובע בדבר הסכמתו לכך שהפרשות המעסיק לביטוח מנהלים תבואנה במקום פיצויי פיטורים.
אשר על כן אין לראות בהפרשות שביצעה הנתבעת משכרו של התובע כחבר סגל מן המנין בתקופה שבין 2004-2007. לפיכך ככל שסכום הפיצויים המגיעים לתובע בתקופה זו עולה על סכום הפיצויים שנצבר במהלך התקופה בקופת הגמל, על הנתבעת לשלם לתובע הפרשי פיצויי פיטורים בהתאם.
78.לגבי התקופה מחודש 3/07 עד חודש 2/08, לאחר שהתובע שב למעמד של מרצה מן החוץ ולפני שהנתבעת החלה להפריש עבורו הפרשות לפנסיה בהתאם להוראות צו הרחבה לפנסיית חובה – לטענת הנתבעת בתקופה זו שכרו של התובע היה שכר כולל פיצויי פיטורים.
79.גם לגבי תקופה זו לא הוצג אישור מטעם משרד התמ"ת המאשר הכללת פיצויי פיטורים בשכרו של התובע (בדומה לאישורים שהוצגו עבור תקופת עבודתו של התובע בשנים 2002 – 2003).
לפיכך אין לראות בשכרו של התובע בתקופה זו כשכר כולל והתובע זכאי לפיצויי פיטורים בגין תקופה זו.
80.לאור האמור זכאי התובע להפרשי פיצויי פיטורים כדלקמן:
בגין התקופה שבין 10/04 – 2/07:
על פי תחשיב מטעם התובע, שלא נסתר בתחשיב נגדי מטעם הנתבעת, בגין התקופה מ-1/10/04 עד 1/1/07 זכאי היה לפיצויי פיטורים בסך 55,145 ₪. בהתאם לכך, בגין תקופה זו בתוספת החודשים 1-2/07 (בגינם בוצעו הפרשות לפיצוים עבור התובע) זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך של 59,312 ₪.
במהלך תקופה זו, על פי טבלה שצורפה לתצהירה של גב' חודגי בוצעו עבור התובע הפרשות לפיצויים בסך של 10,666 ₪.
לפיכך זכאי התובע להפרשי פיצויים בסך של 48,648 ₪.
בגין התקופה שבין 3/07 – 2/08:
לא הוצגו תלושי שכר עבור כל התקופה שבין 3/07 ל-2/08, למעט תלושים בודדים שצורפו לתצהירה של גב' הראל.
טענת התובע לפיה שכרו החודשי הממוצע עמד על 24,509 ₪ לא נסתרה.
לפיכך שכר זה יהווה בסיס לחישוב פיצויי פיטורים המגיעים לתובע בגין התקופה שבין 3/07 – 2/08. בהתאם לכך בגין תקופה זו זכאי התובע לפיצויי פיטורים בסך של 24,509 (בגין שנת עבודה מלאה).
פיצוי בגין הפסד מס בעקבות דיווח שגוי של תקופת ההעסקה
81.בכתב התביעה עתר התובע לפיצוי בגין הפסד מס שנגרם לו, לטענתו בגין דיווח שגוי של תקופת ההעסקה.
רכיב תביעה זה הופחת מהסכומים הנתבעים על ידי התובע בתצהירו, לאחר שהובהר כי הנתבעת תיקנה את מועד תחילת העסקתו של התובע בטופס 161.
פיצויי הלנה
82.מהמסמכים שהציגה הנתבעת עולה כי מכתב שחרור כספי הפיצויים הועבר על ידי הנתבעת לחברת הביטוח רק ביום 28/8/11. זאת שעה שלגירסת הנתבעת, התפטרותו של התובע נכנסה לתוקף כבר ביום 14/2/11.
עובדה זו אינה מתיישבת עם גירסת הנתבעת לפיה שחרור הפוליסה לטובת התובע נעשה "בסמוך" למועד הפסקת עבודתו.
83.יחד עם זאת, במועד הפסקת ההתקשרות בין הצדדים, הנתבעת לא הכירה בזכאותו של התובע לפיצויי פיטורים וסברה כי נסיבות התפטרותו של התובע אינן מצדיקות התפטרות בדין מפוטר.
מכאן כי בזמן אמת היתה קיימת מחלוקת אמיתית בין הצדדים באשר לשאלת עצם זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים.
גם לגבי הפרשי פיצויי פיטורים המגיעים לתובע – היתה קיימת מחלוקת בשאלת זכאותו של התובע לפיצויים, כפי שפורט לעיל בהרחבה.
84.קיומה של מחלוקת בעניין עצם הזכאות לפיצויי פיטורים מצדיקים הפחתה של פיצויי ההלנה והעמדתם על הפרשי הצמדה וריבית בלבד.
הפרשות לגמל עבור חודשים 1/08-2/08
85.צו ההרחבה לפנסיית חובה במשק נכנס לתוקף ביום 1/1/08.
86.הנתבעת החלה לבצע הפרשות לפנסיה עבור התובע החל מחודש 3/08.
87.לאור האמור זכאי התובע לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות עבור החודשים 1/08 ו-2/08, בשיעור הסכום שהיה על הנתבעת להפריש בהתאם להוראות צו ההרחבה.
88.על פי תחשיב התובע, שלא נסתר, בגין חודשים אלה היה זכאי להפרשות פנסיוניות בסך של 126 ₪.
הוצאות שנגבו בגין אי העברת כספים לגמל
89.בכתב התביעה נטען כי הנתבעת לא הפרישה כספים שהתחייבה על פי דין לקרן פנסיה ולקופת פיצויים. לטענתו בגין אי ביצוע הפרשות כאמור, התנהלה קרן הפנסיה מול הנתבעת בהתכתבות משפטית אשר חייבה את הפוליסה של התובע בסך של 4,000 ₪, אשר התובע עותר להשבתם.
90.התובע אינו מפרט מהן ההפרשות אותן נמנעה הנתבעת מלהעביר לקרן פנסיה, בניגוד להתחייבותה.
בנוסף לא הוצגה כל אסמכתא באשר לגובה הסכום הנטען, בו חויבה הפוליסה לטענת התובע.
91.בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי טענת התובע לעניין זה אינה ברורה, וככל שכוונתו לפניותיו בעבר בקשר לזכויותיו בחברת מנורה – הרי שמדובר בזכויות שהוקפאו לבקשת התובע.
92.גם בתצהירו התובע לא פירט בגין אילו חודשים לשיטתו לא הועברו כספים לקרן פנסיה. התובע טען שהודעת הנתבעת על הפסקת הפרשות לפנסיה בחודש 3/07 הועברה באיחור של 9 חודשים. טענה זו אינה ברורה.
ההפרשות לפנסיה הופסקו בחודש 3/07 בהסכמת הצדדים עקב בקשתו של התובע לחזור למתכונת העסקה כמרצה מן החוץ. לפיכך הנתבעת כלל לא היתה מחוייבת להעביר כספים לקרן הפנסיה באותה תקופה.
גם לתצהירו של התובע לא צורפה אסמכתא כלשהי להוצאות שנגבו לטענתו. התובע אך ציין לעניין זה כי "למיטב ידיעתו" חויבה הפוליסה בסך של "כ-4,000 ₪".
93.בסיכומי התובע נטען לראשונה כי העובדה שלא הופרשו כספים לקרן פנסיה כמתחייב, עולה מדו"ח ההפרשות לשנת 2008, שצורף לתצהירה של גב' חודגי.
גם אם יש ממש בטענה זו של התובע, הרי שלאורך ההליך לא הוצג ולו בדל ראיה לתמיכה בטענת התובע כי בגין אי העברת התשלומים הנטענים, נגרם לו נזק כלשהו בדרך של גביית הוצאות מהפוליסה.
94.יוער כי בסופו של דבר לא היו חסרים בקרן הפנסיה ובקופת הפיצויים של התובע.
95.לאור האמור התביעה ברכיב זה לא הוכחה והיא נדחית.
דמי חופשה
96.נוכח טענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת, התביעה לפדיון חופשה תיבחן בהתייחס לתקופה החל מ-2/08 בלבד (התובע החל את עבודתו בחודש 2/95).
97.לטענת התובע הנתבעת נהגה לשלם לו דמי חופשה על פי ותק של עובד מתחיל, על אף שצבר ותק של 16 שנה עם סיום עבודתו. התובע כלל בתקופת הותק גם את תקופת העסקתו ב"מדרשת רופין" החל מחודש 2/95.
98.לטענת הנתבעת, העסקתו של התובע כמרצה מן החוץ הוסדרה בכל פעם לתקופה קצובה אשר הגיעה לקיצה בתום תקופה ההסכם. עוד טענה הנתבעת כי התובע הועסק פחות מ-200 ימים בכל שנה, ולפיכך יש לערוך את חישוב ימי החופשה באופן יחסי.
99.לעניין הותק לחופשה – בהתאם להוראת סעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית אורך החופשה נקבע בהתאם לתקופת עבודתה "אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד". לפיכך יש לראות בתקופת עבודתו של התובע במדרשת רופין, כחלק מתקופת עבודה המזכה בימי חופשה.
לעניין זה אין בידנו לקבל את טענת הנתבעת לפיה חוזה העסקתו של התובע נכרת בכל פעם לתקופה קצובה שהסתיימה עם סיום שנת הלימודים. הקשר בין התובע לנתבעת נמשך לאורך כל השנה, וחוזה ההתקשרות בין הצדדים התחדש מידי שנה.
בנסיבות העניין מדובר בתקופת העסקה רציפה אחת, ואין להכיר בהפסקת עבודה מלאכותית מידי שנה, בהתאם להסכם.
אין חולק כי לאורך השנים התובע המשיך לעבוד במקום עבודה אחד והחל משנת 2002 אצל אותה מעסיקה.
לפיכך, בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק חופשה שנתית, יש למנות את ימי החופשה המגיעים לו בהתאם לוותק עבודתו.
100.אשר לטענת הנתבעת כי התובע עבד פחות מ-200 ימים בכל שנה – התובע הכחיש טענה זו וטען כי יש לקחת בחשבון בין היתר את ימי הבחינות, הכנה לבחינות ובדיקת בחינות.
101.לא הוצגו די ראיות לגבי מספר ימי עבודתו של התובע בשלוש השנים האחרונות לעבודתו.
התובע הציג תלושי שכר מחודש 10/09 בלבד.
בתלושי השכר מצויין מספר ימי עבודה בפועל. טענת התובע כי ימים אלה לא כוללים את ימי עבודתו בימי בחינות לא נסתרה בהיעדר התייחסות מצד הנתבעת.
טענת התובע כי עבד בימים נוספים, מלבד ימי הוראה המפורטים בדו"חות נוכחות, מוצאת תימוכין במסמכים שהציג, כגון דו"חות נסיעה שהעביר לנתבעת במהלך עבודתו (נספח כ'3 לתצהיר התובע).
102.הנתבעת לא הציגה דו"חות נוכחות או מסמכים אחרים המעידים על מספר ימי עבודתו של התובע בשנה.
לאור האמור טענתה כי התובע הועסק פחות מ-200 ימים בשנה לא הוכחה.
103.בהתאם לותק של התובע, בגין כל אחת מ-3 השנים האחרונות לעבודתו, היה זכאי ל-20 ימי חופשה בפועל.
על פי תלושי השכר, מידי שנה צבר התובע 10 ימי חופשה (85 שעות חופשה).
יוער כי גם עובדה זו תומכת בגירסת התובע כי הועסק מעל 200 ימים בשנה, שכן לשיטת הנתבעת, לפיה מכסת ימי החופשה נקבעה בכל שנה מחדש (ללא צבירת ותק) מדובר במכסת ימי חופשה מלאה לעובד בשנה ראשונה (10 ימי עבודה שהם 14 ימי חופשה רציפים).
104.בתלושי השכר ניתן לראות מעקב סדיר אחר צבירת ימי החופשה, על פי שיטת הנתבעת (לפיה זכאי התובע ל-10 ימי חופשה בשנה).
בהתאם לתלושי השכר שצורפו לתצהירה של גב' הראל (נספח נב) לתובע שולם פדיון חופשה עבור ימי חופשה שלא ניצל.
105.מהאמור לעיל עולה כי התובע קיבל תשלום עבור 10 ימי חופשה בשנה.
בהתאם לכך זכאי התובע להפרש פדיון חופשה עבור ימי חופשה המגיעים לו על פי ותקו, מעבר ל-10 ימים בשנה, ששולמו על ידי הנתבעת.
106.בקיזוז 10 ימי החופשה ששולמו לתובע מידי שנה, בגין 3 השנים האחרונות לעבודתו זכאי היה התובע ל-30 ימי חופשה נוספים.
107.על פי הוראת סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית, שכרו היומי הממוצע של התובע (ברבע השנה המלאה האחרונה לעבודתו) עמד על 863 ₪.
בהתאם לכך זכאי התובע ליתרת פדיון חופשה בסך 25,080 ₪.
דמי הבראה
108.התובע עותר לתשלום דמי הבראה עבור השנתיים האחרונות לעבודתו.
109.על פי הסכמי ההעסקה של התובע בשנתיים האחרונות לעבודתו, שכרו השעתי בגין שעות הוראה פרונטליות כולל דמי הבראה והתובע אינו זכאי לדמי הבראה בנוסף (ר' נספחים יב'-יד' לתצהיר גב' הראל).
התובע חתום על הסכמי ההעסקה.
110.לעניין הכללת דמי הבראה בשכר נפסק:
"על פי הפסיקה הקיימת אין בהוראת סעיף 5 לחוק הגנת השכר כדי לגרוע מהסכמת הצדדים לכלול בשכר הכולל דמי נסיעה, דמי הבראה וחגים, ובתנאי שההסכמה לכך תהיה מפורשת וחד משמעית".
111.חתימתו של התובע על הסכמי ההעסקה מהווה הסכמה מפורשת להכללת רכיב דמי ההבראה בשכר.
נוכח תקופת ההתקשרות הארוכה בין הצדדים, במהלכה התחדש חוזה ההעסקה מידי שנה, אין לקבל את טענת התובע כי נאלץ לחתום על הסכמה זו בחוסר ברירה.
יצויין כי התובע ביקש לחזור למעמד של מרצה מן החוץ, בהכירו את תנאי ההעסקה במתכונת זו, מטעמים כלכליים, כפי שעולה מעדותו בחקירה הנגדית (עמ' 4 לפרוטוקול).
112.אשר על כן, נוכח הסכמה מפורשת וחד משמעית להכללת רכיב דמי ההבראה בשכרו של התובע, אין הוא זכאי לתשלומים נוספים בגין רכיב זה.
דמי חגים
113.בכתב התביעה, טענת התובע בדבר זכאותו לדמי חגים הועלתה באופן כללי. בתוך כך טען התובע לזכאותו לדמי חגים עבור לא פחות מ-70 ימי חג בסך 91,630 ₪.
114.התובע לא פירט בגין אילו ימי חג זכאי הוא לדמי חגים.
התובע לא פירט אילו ימי חג חלו בשבת ולכן אינם מזכים בדמי חגים. בנוסף לא פירט את עמידתו בתנאים המזכים בדמי חגים, כגון עבודה בסמוך ליום חג.
יוער כי התובע טען לזכאות לדמי חגים בגין 10 ימי חג בשנה, בעוד שהזכאות לדמי חגים לעובד שעתי, בהתאם לצו ההרחבה להרחבת הסכם מסגרת לעניין קיצור שבוע עבודה ודמי חגים, עומדת על 9 ימי חג בשנה.
115.טענת הנתבעת בדבר חוסר פירוט התביעה ברכיב זה הועלתה כבר במסגרת כתב הגנתה.
על אף האמור, גם בתצהירו לא טרח התובע לפרט את תביעתו לדמי חגים.
116.בסיכומי התובע הוצגה לראשונה טבלה המפרטת את ימי החג, בגינם עותר התובע לתשלום דמי חגים.
נוכח השלב בו הועלתה טענה זו לראשונה, לאחר שהליך ההוכחות בתיק הסתיים ומבלי שניתנה לנתבעת הזדמנות ראויה להתגונן ולהציג את גירסתה בעניין, אין מקום להידרש לה במסגרת הכרעתנו.
117.למעלה מן הצורך נציין כי בטבלה המוצגת לראשונה בסיכומי התובע, מפורטים גם חגים אשר אינם מזכים כלל בדמי חגים על פי צו הרחבה, כגון חנוכה, פורים וערב יום השואה.
118.לאור האמור זכאותו של התובע לדמי חגים לא הוכחה כנדרש, והתביעה ברכיב זה נדחית.
ימי בחירות
119.לטענת התובע על הנתבעת לשלם לו עבור 2 ימי בחירות אשר חלו בתקופת העסקתו, סך של 2,633 ₪.
120.סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת קובע:
"עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החדשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת."
על פי הוראות הסעיף, הזכות לשכר ביום הבחירות קמה לעובד שעבד אצל מעסיק לפחות ב-14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות.
121.התובע לא הציג נתונים כלשהם בדבר עבודתו בסמוך לימי הבחירות שחלו בתקופת העסקתו בנתבעת.
התובע לא הוכיח שעבד 14 ימים רצופים בסמוך ליום הבחירות, או כי היה צפוי לעבוד בימים אלה, לולא הבחירות.
אשר על כן לא הוכחה זכאותו של התובע לשכר עבור ימי הבחירות והתביעה ברכיב זה נדחית.
סוף דבר
122.התביעה מתקבלת באופן חלקי.
הנתבעת תשלם לתובע סכומים כדלקמן:
א.הפרשי פיצויי פיטורים בסך של 73,157 ₪.
ב.גמול ריכוז עבור חודש 10/10 ותחילת חודש 11/10 בסך 3,222.
ג.פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל בסך של 126 ₪.
ד.פדיון חופשה בסך של 25,080 ₪.
123.כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1/4/11 ועד התשלום בפועל.
124 .הנתבעת תשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.
ניתן היום, 22/10/14 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
נציג עובדים מר כוחלאני
|
|
הדס יהלום, סגנית נשיאה
|
|
נציג מעסיקים מר רזניק
|