תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
30458-06-13
05/10/2014
|
בפני השופט:
עדי הדר
|
- נגד - |
התובעים:
1. אביב שמחאי 2. מורן שמחאי
עו"ד אורן טסלר
|
הנתבעים:
1. ארט אוף פריים 2. אורי חיון 3. שי אוחיון
עו"ד משה לוגסי
|
פסק דין |
בפני כתב תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבעים נתבעת 1 הינה חברה בבעלות הנתבעים 2 ו- 3, התובעים גוללו בסעיף 3 לכתב התביעה את פרטי ההתקשרות לפיה שילמו סך של תשעת אלפים ₪ לנתבעים לצורך קבלת צילום סטילס , צילום ווידיאו ופיתוח אלבומים דיגיטאליים של אירוע חתונתם , התובעים מציינים כי סמכו על הנתבעים שהציגו עצמם כאנשי מקצוע מיומנים ואחראים , אולם בסופו של דבר קיבלו 5 קבצי ווידיאו קצרים , לא ערוכים , ברמת צילום וקול ירודים וחסרי הקשר בין האחד לשני כמצוטט בסעיף 5 לכתב התביעה , התובעים ייחסו רשלנות והתנהגות בניגוד לחובות אמון , הגינות וצדק כלפי בני אדם שהכוונה היא כמובן לתובעים וכן ציינו כי הייתה פגיעה רגשית , סבל ועוגמת נפש רבה וכי התובעת 2 שרויה במרבית משעות היום בדכדוך ומצב רוח דיכאוני , מרבה לבכות , חסרת תיאבון , חסרת ריכוז , מבולבלת בעבודתה ועוד דברים קשים בשל הנזק שגרמו לה התובעים ועוד דברים שמפאת הצנעה לא יפורטו , התובעים העריכו את הסבל ועוגמת הנפש שנגרמו להם בסכומי כסף גבוהים יותר וציינו כי אין שום סכום כספי אשר יוכל לפצותם אולם בסופו של דבר ציינו כי הם מבקשים מבית המשפט לפסוק לטובתם את הרף העליון של תביעה בסדר דין מהיר דהיינו שבעים וחמישה אלף ₪ וכן ביקשו לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד שלא יפחתו מהסך של שלושים אלף ₪ , הנתבעים טענו כי כתב התביעה מלא בדברי גוזמה ובניסיון לצייר מציאות שכל מטרתה להפוך את התובעים לצד שיש לנטות לכיוונו , הנתבעים טענו כי התובעים קיבלו שירות מצוין , הנתבעים טענו שסיפקו את כל מרכיבי העסקה למעט חלק שני מצילומי הווידיאו וטענו שחלק זה לא סופק עקב כוח עליון שאין עליו שליטה ולטענתם בהעברת הקבצים למחשב אירע אותו כוח עליון ולא ניתן היה להפיק את סרט הווידיאו . הנתבעים טענו כי הציעו לתובעים להגיע עימם לפשרה לסיום המחלוקת וזאת עשו כאות רצון טוב כפשרה , הנתבעים טענו כי לצערם , על אף שהם עמדו בפשרה והחזירו לתובעים את כספם , התובעים הפרו את הסכמת הפשרה והגישו תביעה זו שלא כדין ובניגוד לפשרה , התובעים טרחו והגישו כתב תשובה בה הכחישו טענות הנתבעים לרבות הטענה שנכרת הסכם פשרה בין הצדדים , כמפורט בסעיף 4 לכתב התשובה , התקיים דיון מקדמי בפני בית משפט זה ומשהצדדים לא השכילו לסיים את המחלוקת כבר בשלב זה , התיק נקבע לשמיעת ראיות להיום , יצוין שבא כוח הנתבעים ציין בדיון כי התצהיר של מר שי אוחיון הוא גם בשמו של מר אורי חיון ומר אורי חיון לא יהיה עד מטעמם של הנתבעים בדיון , בא כוח התובעים ציין בדיון כי הוא ינסה להידבר עם הצד השני וכי הוא מעוניין להגיש תצהיר הזמה . לאחר הדיון הוגשה בקשה על ידי הנתבעים לצרף את תצהירו של מר יוסף צרויה כדי לבסס את טענתם שסרט הווידיאו החסר אינו קיים עקב כוח עליון שאין עליו שליטה והתובעים התנגדו לבקשה זו בנימוק שהפרטים מופיעים בתצהיר המבוסס על עדות סברה היו אמורים להיות כבר בכתב ההגנה , בית המשפט לא מצאו למחוק את תצהירו של מר יוסף צרויה וציין כי מקום הטענות של התובעים לעניין הפירוט בתצהיר שלא בא זכרם קודם לכן בסיכומי הצדדים ולא בשלב זה ומכיוון שהתרשם שהאמור בתצהירו של מר צרויה יפה לשלב הסיכומים הוא דוחה את הבקשה ללא עשיית צו להוצאות . בדיון היום העיד תחילה התובע ששב וחלק על הטענה כי נכרת הסכם פשרה כביכול ולראשונה התברר לבית המשפט מהו הסכום המדויק שקיבל התובע מהנתבעים דהיינו הסך של ארבעת אלפים חמש מאות ₪ , נתון שמן הראוי היה לציינו בצורה מדויקת בכתב התביעה , התובע חזר על הצער הרב שגרם לתובעים מחדלם של הנתבעים ואף הוסיף וציין פרטיהם של קרובי משפחה שנפטרו לאחר מועד החתונה ולא זכו לראות צילומי ווידיאו של חלקים מרכזיים בחתונה ובמרכזם כמובן אירוע החופה , במהלך עדותו של התובע בית המשפט ביקש להציג בפניו מסך ולהקרין עליו את אותו חלק המכונה , חלק הווידיאו הראשון , בית המשפט צפה בקטעים מהשלב בו איפרו את הכלה לפני החתונה ולאחר מכן מקבלת הקהל אל תוך אולם החתונה וכן קטעים ממה שנחזה להיות שלב הסיום בחתונה ובעיקר הריקוד שכונה על ידי הצדדים ריקוד הסלואו של הזוג לאחר החופה , אין חולק שהאירוע המרכזי לב ליבה של החתונה דהיינו החופה שהוא האירוע המרגש אירוע של פעם בחיים לא הונצח בצילום הווידיאו אלא כל מה שנותר לתובעים להסתפק בצילומי הסטילס שאין חולק שנמסרו לתובעים . לאחר חקירת התובע הסכימו הצדדים דיונית כי אין טעם לחקור את התובעת שכן היא הצהירה שאין דבר שהיא מעוניינת לשנות בדבריו של התובע והיא מחזיקה אחריהם ובא כוח התובעים הצהיר כי אלו עדיו . בשלב זה נחקר מר צרויה , יש לציין שמלכתחילה היו 2 קשיים בהגשת תצהירו של מר צרויה , האחד הוא לא הוגש כחוות דעת ולכן אין לדעת האם נמצא בניגוד עניינים , האם יש לו קשרים עסקיים , חברים כאלה ואחרים ומראש מדובר בעדות על נושאים עובדתיים ולא חוות דעת שאמורה לסייע לבית המשפט להסיק מסקנות על ידי אדם נטול פניות שאין לו קשר אישי לנתבעים , הקושי השני התברר שפרטי המקרה אינם ידועים לו מידיעה אישית אלא מעדות שמיעה והוא אף לא בחן במו עיניו וידיו את הכרטיס שנטען כי שבק חיים לכל חי , לאחר חקירת מר צרויה נחקר מר בורוכוב , בעת מתן תשובותיו חלה תפנית משמעותית בגרסת הנתבעים התברר שהפגם לא היה בכרטיס כנטען אלא המידע הועבר מהכרטיס שלא היה בו פגם למחשב והפגם הנטען הוא דווקא במחשב שכן מר בורוכוב טען שחזה במו עיניו במידע על פני המחשב ובשלב יותר מאוחר המידע הזה נמחק וזאת לאחר שהוא עשה שימוש בכרטיס לצרכים אחרים ומכאן שמדובר ברשלנות עקב מחיקת המידע , מר בורוכוב טען שהוא לא מחק את המידע מהמחשב אלא קרה אירוע שהוא לא יודע להסבירו , יצוין שלא הובאה עדות מומחה מטעם הנתבעים שיבסס את הטענה שנראית מרחיקת לכת שמידע שהיה במחשב נמחק לו לפתע כאשר יד אדם לא מעורבת במחיקתו , יותר מכך , התברר מחקירתו של מר בורוכוב שישנם לפחות 2 אמצעים שניתן לאחוז בהם כדי למנוע את האירוע המצער שקרה לצדדים המעורבים בתיק זה , אמצעי בטיחות אחד הוא צילום באמצעות 2 מצלמות , כאשר נשאל מר בורוכוב האם הוצע לתובעים לעשות שימוש באמצעי זה הפנה לנתבעים שכן אמר שאת המשימה קיבל מהנתבעים והוא לא יודע את פרטי ההתקשרות עם הנתבעים , האמצעי השני , מר בורוכוב לא שלל בחקירתו את האפשרות על אותו מצלמה לעשות שימוש ב- 2 כרטיסים , ספק בעיני בית המשפט אם אמצעי הבטיחות האלה היו דרושים שכן בדיעבד היום התברר שהפגם לא היה בכרטיס אלא במחיקת החומר על פני המחשב , תפנית משמעותית בגרסת הנתבעים ללא כל תימוכין על ידי חוות דעת מומחה לבסס את הטענה שמדובר כביכול בכוח עליון , העד האחרון מטעם הנתבעים היה מר שי אוחיון שמחקירתו עלה שלא הוא זה שניהל את המשא ומתן עם התובעים לפני כריתת ההסכם ו לכן אין הוא יכול לספק לבית המשפט מידע מעדות ראשונה לגבי פרטי המשא ומתן . בא כוח הנתבעים הצהיר כי אילו עדיו ו- 2 הצדדים סיכמו , בא כוח התובעים הציג לבית המשפט את אותם 2 פסקי דין שבית משפט זה התבסס עליהם כאשר הציע בתחילת הדיון לצדדים פסיקה דרך הפשרה ללא הנמקה בטווח הסכומים שבין אפס לעשרים וחמישה אלף ₪ , יצוין שפסקי הדין האלה שאציין את שמם , גואחניש מיימון יינון נגד סקופ , פסק דינו של כבוד השופט רוזין , בית המשפט השלום בבאר שבע מיום 16.1.2008 ופסק דינו של כב' השופט בדימוס יהודה גרניט בתיק תביעות קטנות 6470/01/13 נוביק שוורצמן נגד דהאן ואחרים , פסקי הדין מחזקים לכאורה את הערתו הלכאורית של בית המשפט בתחילת הדיון כי הפיצוי שיש לפסוק לטובת התובעים הוא בסך של עשרים וחמישה אלף ₪ , בא כוח התובעים ניסה לאבחן את פסקי הדין בכך שבפסקי דין אלה הנתבעים קיבלו על עצמם את האחריות ובית המשפט לקח זאת בחשבון , מצד שני , יש להעיר שבפסק דינו של כב' השופט רוזין התקלה גרמה לכך שהתובעים נשארו ללא צילומי ווידיאו לחלוטין ואילו כאן לפחות חלק מהחתונה צולם ולעניין ההתייחסות של התובעים יצוין שאכן היה מקום מצד הנתבעים לנקוט גישה שונה כבר מתחילת הדרך ולסיים את המחלוקת על דרך ההסכמה ולקבל אחריות מלאה ולא לנסות לטעון לכוח עליון כביכול , טענה שלא התקבלה בסופו של יום על ידי בית המשפט , אולם בית משפט זה לוקח בחשבון את העובדה שהנתבעים אם גם באיחור מסוים הסכימו בתחילת הדיון לקבל את הצעת בית המשפט לייתר את הצורך לשמוע את הראיות ולהסתפק בכך שבית המשפט יצפה במו עיניו , כהצעת בית המשפט בסרט הווידיאו ולאחר השמעת סיכומים קצרים לפסוק ללא הנמקות באופן שבעצם יסיים את הסכסוך כבר היום כאשר ברור שמי מהצדדים שפסיקת בית המשפט אינה נושאת בעיניו יתקשה להגיש ערעור על פסק הדין אך כך יקנה מי שזכה בפסיקה בוודאות והסכסוך יהיה מאחוריו , ברי שברגע שהדברים אינם מוסכמים על התובעים , אם פסק דין זה לא יהיה לרוחם של הנתבעים התובעים נמצאים בסיכון שהנתבעים יגישו ערעור ויתכן שהמסכת הזו שהסבה צער כה רב לתובעים ובצדק לא תסתיים היום . אשר על כן , לאחר שבחנתי את הנסיבות והערתי שאיני מוצא הבחנה מהותית בין העניין שנדון בפני כב' הש' רוזין ועיינתי בפסק דינו של כב' השופט בדימוס גרניט איני מוצא לסטות מסכום הפיצוי שנפסק שם שכן הדברים בסופו של דבר מתקזזים גם אם היחס של הנתבעים כאן היה פחות ראוי מהיחס של הנתבע בפני כב' השופט רוזין , הרי בעניינו של כב' השופט רוזין לפחות חלק מצילומי הווידיאו קיימים ולכן אני פוסק לטובת התובעים את הסך של עשרים וחמישה אלף ₪ צמודים כדין מיום הגשת התביעה וכן שכר טרחת בא כוח התובעים בסך של חמשת אלפים ₪ כשאני לוקח בחשבון את העובדה שזהות דומה בין התיקים היא העובדה שהתובעים בעצם כבר קיבלו השבה של ארבעת אלפים ₪ מהכסף שהם שילמו , שוב בדמיון רב לעובדות המקרה בפני כב' השופט רוזין שטרח וניתח שורה של פסקי דין ואין לבית משפט זה אלא לסמוך את ידיו על הקביעות של בית המשפט לעניין גובה הנזק הראוי . זה פסק הדין . תודה רבה לכם .
ניתנה והודעה היום, 5.10.2014, במעמד הצדדים.
- ההקלטה הסתיימה -