-
התביעה שבפניי מצריכה דיון בשלוש שאלות עיקריות אליהן אתייחס במסגרת פסק הדין. ראשית, האם הנתבעת, חברת החשמל, צריכה הייתה לבצע הוראת שוכר של בית מגורים ולנתק בית שהיה מחובר בחיבור זמני לרשת החשמל מבלי לוודא מול התובע שהנו בעליו, האם הוראת הניתוק מקובלת עליו. שנית, משהתברר לנתבעת כי הוראת הניתוק אינה מקובלת על התובע האם הייתה רשאית להתנות את החיבור מחדש בהוצאת טופס 4. ושלישית, ככל שהתשובה לאמור לעיל שלילית, האם עליה לשאת בנזק הכספי שנגרם לתובע כתוצאה מניתוק זה.
טענות הצדדים הרלוונטיות בתמצית כפי שפורטו בכתבי הטענות
טענות התובע
-
התובע היה בזמנים הרלוונטיים הבעלים של בית מגורים במושב מגשימים. מאחר שהתובע מתגורר דרך קבע בחו"ל שימש אחיו מר רפי אבולפיה כמיופה כוחו בכל העניינים הקשורים לבית ולתביעה זו.
-
מדובר בבית המצוי בתוכנית ההרחבה של היישוב שחובר לרשת החשמל בחיבור זמני בשנת 1994. בתחילה התגורר בבית התובע עם בני משפחתו ולאחר מכן הוא אוכלס על ידי שוכרים שונים. האחרון שבהם היה מר ליברמן ששכר את הבית בהתאם להסכם מיום 17.3.2005 וזאת עד ליום 5.9.2006. הסכם השכירות הומצא לנתבעת וזו חייבה את השוכר בתשלום החשבונות השוטפים בתקופת השכירות, כאשר התובע נותר הבעלים של החיבור לרשת החשמל.
-
השוכר עזב את הבית ביום 30.8.2006 וביקש מהנתבעת לנתק את הבית מרשת החשמל. הבית נותק ביום 4.9.2006 יום אחד לפני תום תקופת השכירות על פי ההסכם.
-
כאשר פנה התובע באמצעות אחיו בבקשה לחברו מחדש הסכימו תחילה פקידי הנתבעת לעשות כן ואף הודיעו כי יפעלו כך בתוך 24 שעות. למחרת הפנייה הודיע מנהל מטעם הנתבעת, מר משה חלבי, כי הבית לא יחובר שוב לרשת החשמל וזאת עד לקבלת טופס 4. באותה עת כל יתר הנכסים בתוכנית ההרחבה של היישוב היו מחוברים לרשת החשמל בחיבור זמני ללא טופס 4, כך שכולם למעט התובע המשיכו ליהנות מחיבור לרשת החשמל. הסברי התובע כי הליך הוצאת טופס 4. ממושך ועלול לקחת מספר חודשים נדחו על ידי הנתבעת ועל אף פגישות שקיים אחיו עם נציגי הנתבעת במשרדיה בפתח תקוה ובתל אביב זו התמידה בסירובה לחברו.
-
לאחר הליך ממושך שנוהל מול רשויות התכנון והבנייה נתקבל טופס 4 ביום 20.7.2007. הבית חובר לרשת החשמל רק ביום 7.10.2007.
-
התובע טען כי הנתבעת נעתרה לבקשת השוכר וניתקה את הבית מרשת החשמל על אף שידעה כי יום לאחר מועד הניתוק תמה תקופת השכירות כך שהשוכר לא היה רשאי להחזיק עוד בבית. לטענתו הנתבעת לא הייתה רשאית לנתק את הבית מרשת החשמל ללא קבלת הסכמתו וללא כל הודעה מוקדמת. הניתוק מרשת החשמל בנסיבות אלה נעשה שלא כדין ותוך הפרת החובות המוטלות על הנתבעת לנהוג בזהירות, בנאמנות ובמסירות כלפי התובע כצרכן חשמל ו/או כבעלים של החיבור לרשת החשמל.
-
זאת ועוד, סירובה של הנתבעת לחבר את הבית מחדש שעה שכל יתר הבתים ביישוב היו מחוברים גם הם בחיבור זמני, מהווה גם הוא הפרת חובתה של הנתבעת לנהוג בדרך מקובלת, בתום לב, בנאמנות ובהגינות תוך אפליית התובע והפרת חובתה לנהוג באופן שווה כלפי כל הצרכנים. התובע הוסיף וטען כי התנהלות הנתבעת הייתה נגועה בשיקולים זרים וכי היא עשתה יד אחת עם השוכר במטרה לפגוע בו ולהסב לו נזקים.
-
בשל פעולת הניתוק ואי חיבורו של הבית מחדש לרשת החשמל נגרמו לתובע נזקים בדמות אובדן דמי שכירות משך 13 חודשים בסכום השווה ל-104,000 ₪ (לפי תחשיב של 2,000 דולר ארה"ב לחודש בהתאם לשער של 4 ₪ לדולר). בנוסף, מאחר שדמי השכירות שימשו לתשלום הלוואת משכנתא ומאחר שעקב אובדן דמי השכירות לא עמד התובע בתשלומי ההלוואה השוטפים, הוא נאלץ לשלם לבנק למשכנתאות ריבית פיגורים ועמלות שונות בסך של 22,008 ₪ וכן לשאת בתשלום הוצאות משפטיות ושכר טרחת עורכי דין במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו על ידי הבנק לצורך גביית החוב שבפיגור בסך של 18,364 ₪. סכום התביעה הכולל עמד על סך של 144,372 ₪.
טענות הנתבעת
-
הנתבעת טענה כי הבית חובר לרשת החשמל ב- 1994 בחיבור זמני אשר נועד לצרכי בנייה בלבד. מדובר בהיתר שתוקפו למשך 3 שנים בלבד ולאחריו על התובע היה להמציא טופס 4 לצורך חיבור קבוע של הבית לרשת החשמל. התובע ישב בחיבוק ידיים משך 12 שנה מאז חיבורו הזמני לרשת החשמל ולא עשה מאום. לפיכך אין לו אלא להלין על עצמו.
-
הניתוק של הבית מרשת החשמל נעשה כדין. לעניין זה אין נפקא מינה אם מרבית הבתים במושב היו מחוברים לרשת החשמל באופן זמני ואין בכך כדי להכשיר את חיבורו של התובע לאחר שנותק ולחברו מחדש. הנתבעת נהגה כלפי התובע בדרך מקובלת, בתום לב ובנאמנות ולא הפלתה אותו במאום. לתובע ומיופה כוחו הוסבר אינספור פעמים כי אין באפשרות הנתבעת לחבר את הבית לרשת החשמל ללא המצאת טופס 4. לטענתה אם הייתה מחברת את הבית מחדש לאחר ניתוקו, הרי שהדבר היה נחשב כעבירה על חוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965. דרישתו של התובע כי הנתבעת תחברו מחדש היא דרישה מהנתבעת לבצע עבירה ולעבור על הוראות החוק ולכך אין מקום.
-
עוד טענה הנתבעת כי התובע לא צירף כל מסמך המוכיח שהוא הבעלים הרשום של הבית ולכן מאחר שמדובר במסמך מהותי, הרי שדין התביעה להידחות.
-
אשר לנזקים הנתבעים, הנתבעת הכחישה אותם. לטענתה, מאחר שהתובע ביקש ממילא למכור את הבית, הרי שלא נגרם לו כל נזק. אשר לנזקים שנגרמו לתובע בשל אי תשלום משכנתא כטענתו, הרי שאין כל קשר בין האירוע הנטען לבין אי התשלום.
כללי
-
הצדדים הגישו את ראיותיהם. מטעם התובע הוגש תצהירו, תצהיר של אחיו מר רפי אבולפיה אשר טיפל בעניינים מטעמו ושל מר מאירי אשר ביטל את ההתקשרות לשכירת הבית עקב ניתוקו מרשת החשמל. כן הוגשה חוות דעת שמאי בדבר גובה דמי השכירות החודשיים הראויים. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר משה חלבי וכן חוות דעת שמאית בדבר גובה דמי השכירות הראויים.
-
התובע ביקש להזמין כעד מטעמו את עובד המועצה האזורית אשר יעיד לגבי מוצג הכולל פירוט של טפסי 4 שניתנו לנכסים השונים בתוכנית ההרחבה של המושב ומועדי איכלוסם ונעתרתי לבקשה.
-
בפתח דיון ההוכחות הודיעו הצדדים כי הם מסכימים שגובה דמי השכירות החודשיים הראויים יעמוד על סך של 1,750 דולר ארה"ב קרי סך של 7,000 ₪ (בהתאם לשער דולר המצוין בכתב התביעה של 4 ₪ לדולר).
-
בדיון ההוכחות נשמעה עדותו של עובד המועצה. כן נחקרו המצהירים בחקירה נגדית. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
דיון והכרעה
-
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה בעיקרה.
התובע הוא בעליו של הבית
-
על אתר אציין כי על אף שהנתבעת בכתב ההגנה טענה שהתובע לא הוכיח את בעלותו בבית הרי שמעבר לכך ששוכנעתי מהעדויות כי אכן התובע הוא הבעלים כאמור, הנתבעת זנחה טענתה זו הן במהלך הדיון והן בסיכומיה, ולמעשה הכירה בבעלותו. לפיכך, איני מוצא לנכון להרחיב בעניין זה.
אין מקום לדון בטענות אשר לא פורטו בכתב ההגנה ואשר מהוות הרחבת חזית אסורה
-
עוד אציין כי הנתבעת בתצהיריה וכן בסיכומיה העלתה טענות אשר לא הוזכרו כלל בכתב ההגנה מטעמה ולפיכך מהוות הרחבת חזית אסורה. יש לציין ששני הצדדים התנגדו לכל הרחבת חזית.
-
הנתבעת בכתב הגנתה הסתמכה על חוק התכנון והבנייה ותקנותיו. רק בתצהיר עדותו הראשית של מר חלבי העלתה הנתבעת לראשונה את הטענה כי אין צורך בהסכמת בעל הנכס לצורך ביצוע החלפת לקוחות מהטעם שהנתבעת אינה בוחנת זיקה קניינית. זאת בהסתמך על אמות המידה שהותקנו על ידי הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, מכוח חוק משק החשמל התשנ"ו -1996. לתצהיר העד מטעמה צורף לראשונה ספר אמות המידה כשהוא נכון לפברואר 2010. מדובר בטענה מהותית אשר היה מקום לפרטה בכתב ההגנה. משזו לא פורטה אין מקום לקבלה.
-
לתצהיר העד מטעמה צירפה הנתבעת לראשונה נוהל חיבור זמני לבנייה, אשר נכנס לתוקף ביום 1.1.2007, קרי כ- 4 חודשים לאחר מועד הניתוק ומכאן שלמסמך זה לא הייתה רלוונטיות במועד הניתוק של הבית מרשת החשמל. אשר על כן, אין מקום לכך שהנוהל האמור ישמש להוכחת טענות הנתבעת. עם זאת צירופו כאמור יכול שייעשה בו שימוש לטובת התובע.
-
זאת ועוד, הנתבעת טענה לראשונה בסיכומיה כי התובע השתית את טענותיו על נהלים המתייחסים למצב בו הבית מאוכלס, שעה שביתו של התובע לא היה מאוכלס. גם זו טענה שאין מקום לדון בה בהיותה הרחבת חזית אסורה.
חובתה של הנתבעת לפעול בזהירות ובהתאם לשכל הישר
-
אציין שאף דיון בטענות שהעלתה הנתבעת בהסתמך על אמות המידה ולפיהן הצרכן הרשום הוא הגורם החייב בהודעה לנתבעת, היה מוביל לקבלת התביעה.
-
אמות המידה קובעות כי צרכן רשום המבקש להתנתק נדרש להודיע על כך לנתבעת (סעיף 17) כאשר צרכן רשום מוגדר כצרכן שמקרקעין מסוימים רשומים על שמו כמקום צרכנות. לשיטתה של הנתבעת מאחר שעל פי הוראות אלה עליה לפעול בהתאם לבקשת הצרכן הרשום, הרי שאין עליה כל חובה לקבל את הסכמת בעל הנכס ואף לא ליידעו.
-
להלן הדברים כפי שנטענו על ידי הנתבעת בסיכומיה (עמוד 3): "העולה מן האמור הינו כי הצרכן הרשום -והוא בלבד- הינו הגורם החייב בהודעה ע"י הנתבעת. בשום מקום - לא בחוק, לא בתקנות אשר הותקנו מכוחו, ולא באמות המידה המחייבות – לא נזכרת דרישה להודעה לבעלים על ניתוק או הפסקת חשמל.
הנתבעת פעלה בדיוק בהתאם לאמור- ביתו של התובע הושכר לשוכרים שונים, האחרון שבהם מר אורי ליברמן (להלן "השוכר"). הסכם השכירות הועבר לנתבעת וחשבון החשמל הועבר ע"ש השוכר. ניתוק החשמל בוצע לבקשת הצרכן הרשום – כדין".
-
טענות אלה של הנתבעת מקוממות ובית המשפט אינו יכול להשלים עימן. בשום מקום בחוק, בתקנות או באמות המידה עליהן מסתמכת הנתבעת לא ניתנה הוראה לפיה על הנתבעת להימנע מלפעול בהתאם לשכל הישר ולא להפעיל שיקול דעת זהיר. המחוקק לא היה מעניש את הנתבעת אם זו הייתה נוקטת זהירות ראויה כמתחייב בנסיבות המקרה והייתה מיידעת את התובע בדבר הבקשה לנתקו מרשת החשמל. נהפוך הוא. אני סבור כי חובתה של הנתבעת כמי שאחראית על אספקת שירות כה חיוני לגביו היא מהווה מונופול לבדוק במשנה זהירות מיהו הגורם אשר מבקש את ניתוק הבית מרשת החשמל.
-
אם החיבור מחדש לרשת החשמל לאחר הניתוק היה כרוך במתן הוראה בלבד של בעל הבית ייתכן והייתי מוצא כי הפגם שנפל בהתנהלות הנתבעת אינו כה חמור. אולם במקרה דנן, הבית היה מחובר בחיבור זמני. לשיטת הנתבעת ניתוק בנסיבות שכאלה מחייב הוצאת טופס 4 לנכס, דבר שבאותה עת לא היה אפשרי. כך היה המצב גם בבתים רבים באותו מושב. לאור זאת, מחובתה של הנתבעת היה לבדוק האם ההוראה שנתן השוכר הייתה על דעת התובע בעל הבית. משגילתה את טעותה ולאחר שהתובע באמצעות אחיו פנה וביקש להחזיר את המצב לקדמותו, כך היה עליה לנהוג. התעקשותה שלא לפעול באופן כזה היא בלתי סבירה וגרמה בסופו של דבר לכך שהבית לא אוכלס משך תקופה ארוכה, דבר שגרם לתובע נזקים ומכאן אחריותה לפצותו על נזקיו.
-
יש לזכור שהגורם שביקש את הניתוק, לא היה הגורם שביקש את חיבורו, שכן החיבור של הבית לרשת החשמל נעשה בתחילת הדרך על ידי התובע בהיותו בעליו. ברשות הנתבעת היה כל המידע הנדרש. כפי שהנתבעת הודתה היא קיבלה לרשותה את הסכם השכירות כך שידעה שזה מסתיים יום אחד לאחר הניתוק.
-
בסעיף 7 לתצהיר חלבי הוא העיד כדלקמן: "ביום 04.09.06, בהתאם לבקשתו של מר אורי ליברמן, שהינו הצרכן הרשום, נותקה אספקת החשמל והופק גמר חשבון לחוזה האספקה על שמו וזאת לאור סיום חוזה השכירות בנכס" (הדגשות הח"מ).
-
בחקירתו הנגדית של מר חלבי צפה ועלתה התנהלותה הרשלנית של הנתבעת בכל הקשור לביצוע הניתוק של הבית מרשת החשמל. תשובותיו של העד לשאלות הנוקבות של בא כוח התובע היו בלתי מספקות בלשון המעטה ולא נתנו מענה של ממש לבעייתיות בהתנהגות הנתבעת עליה הצביע. להלן הדברים:
"כשלקוח פונה לצורך חיבור למוקד, בהתאם לבקשה מבקשים ממנו מסמכים רלוונטיים. באותו רגע רוצים לראות את המסמכים לצורך חיבור החשמל. לא שומרים את המסמכים למעט מסמכים מסוימים כמו למשל טופס בדיקת מתקן ודברים רלוונטיים כמו הזמנות.
ש. אם מר קורן מחובר לחיבור זמני משנת 94' ובשנת 2005 אתם מעבירים את החוזה על שם ליברמן ואתם יודעים שליברמן הוא שוכר של הנכס, האם זה נכון שידעתם שהוא שוכר?
ת. לא. אני לא יכול להגיד לך אם כן או לא.
ש.יש בעיה, אני מפנה אותך לסעיף 7 בתצהיר, בסעיף 7 אתה כותב שהופק גמר חשמל לאור סיום חוזה השכירות הנכס, אז ידעתם או לא ידעתם שהוא שוכר?
ת. מה שידענו זה שליברמן ביקש לסיים את החוזה עם חברת החשמל.
יש מושג של בעל בית ויש מושג של מי שגר שם, דייר. אם ליברמן העביר עם חברת חשמל על שמו, זה לא אומר שליברמן הוא בעל הבית. הוא שוכר. זה רק אומר שהוא גר שם ומתחייב לשלם את חשבון חשמל.
ש.אתם יודעים שליברמן הוא שוכר ואתם יודעים שמר קורן הוא בעלים ואתם מנתקים את הנכס לפי הוראה של ליברמן מבלי לתת שום הודעה למר קורן, האם זה נכון?
ת. כל לקוח שפונה בבקשה לנתק מקום שואלים אותו האם יש דייר אחר או מישהו אחר שצריך להיכנס ומבקשים ממנו שאם יש כזה ועל מנת להימנע מניתוק, כדאי לבצע העברה מסודרת או לבצע קריאת מונה משותפת או שאנחנו באים בעצמנו. במקרה הזה מר ליברמן בחר באפשרות של ניתוק כי אותו זה לא עניין. הוא עזב בתאריך המסוים.
יש כאן בעיה לגבי הדבר הזה, אם החשמל מופיע על שמך ועזבת דירה מסוימת או עסק והחשמל מופיע על שמך ולא העברת, כל החשבונות של צריכה יחולו עליך ולכן זה שיקול לגיטימי לסיים חוזה. הדרך שהוא בחר היתה לנתק וזה גם מופיע באמות המידה שהוא יכול לסיים את החוזה.
ש.אתם חברת החשמל, אתם יודעים שלפי חוק לטענתכם אי אפשר להחזיר את החיבור הזמני ללא טופס 4 ובכל זאת אתם לא פונים למר קורן אלא אתם נשמעים להוראות ליברמן שהוא שוכר למרות שאתם יודעים שכשקורן יבוא לא ניתן יהיה לחברו מחדש, האם זה נכון מה שאני אומר לך?
ת. לא. יש 2 דברים. יש אחד שביקש סיום חוזה עם ניתוק ובאף מקום לא כתוב שמר קורן הוא הבעלים ושצריך להתקשר אליו. איפה זה כתוב שמר קורן הוא בעלים? אין לנו דרך לדעת.
יש בעל בית ויש דייר ובעל בית זה לא קשור. לא משנה מיהו בעל הבית.
ב"כ התובע שואל למה לא התקשרנו למר קורן ואני אומר איפה זה כתוב שמר קורן הוא הבעלים?
ש.זאת אומרת, אתה אומר לי שחברת החשמל לא ידעה או לא עניין אותה שמר קורן הוא הבעלים למרות שהיא ידעה לפי סעיף 7 לתצהיר שלך שמר ליברמן הוא שוכר?
ת.(מעיין). ונגיד שיודעים. אין לי דרך לדעת מי זה בעל הנכס. מספיק שזה שמבקש את הניתוק ידבר עם המוקד וזה ינותק. איתי לא דיברו על זה" (עמוד 16 שורה 3 עד עמוד 17 שורה 6 לפרוטוקול).
-
מעדותו בחקירה נגדית של העד עולה תמונה עגומה ביותר בדבר הנהלים הנהוגים אצל הנתבעת בכל הקשור לקבלת הוראות ניתוק מצרכנים ויישומן. התברר כי הנתבעת אינה עורכת בדיקה יסודית של זהות הגורם המבקש את ניתוקו מרשת החשמל. מספיקה שיחה של שוכר עם מוקד הנתבעת מבלי לברר כלל אם הניתוק נעשה על דעתו של בעל הבית גם בנסיבות בהן הניתוק הוא בלתי הפיך או שיש קושי בביצוע חיבור מחדש. יש לציין כי פרטיו של בעל הבית היו ברשות הנתבעת ולכן היה עליה לפנות אליו. במיוחד הדברים אמורים כאשר הנתבעת ידעה שנותן ההוראה היה השוכר אשר סיים את השכירות בסמוך למתן ההוראה.
-
הנתבעת ידעה כי הבית משמש למגורים, שהרי במשך 12 שנים מאז חובר לרשת החשמל, שולם לה על יד התובע ושוכרים שונים עבור השירותים שהיא סיפקה. בנסיבות אלה היה עליה לצפות כי לאחר שהשוכר פינה את הבית יבוא תחתיו שוכר אחר. כפי ששוכנעתי מעדותו של מר מאירי, שביקש לשכור את הבית, הסכם השכירות לא יצא אל הפועל רק בשל כך שהבית היה מנותק מרשת החשמל ומאחר שלא ניתן היה לדעת מהו המועד המדויק בו הוא יחובר מחדש. כוונת התובע למכור את הבית אינה גורעת מזכותו לנסות ולהשכיר את הבית ולתבוע את הנזק שנגרם לאור פעולתה הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבעת.
-
יש לציין כי בתחילת הדרך, הנתבעת הסכימה לתקן את טעותה ולחבר את הבית. מכאן שטענת הנתבעת לקיומם של הוראות חוק או נהלים על פיהם הייתה מנועה מלחבר את הבית מחדש הייתה לא מדויקת.
-
מעדותו של מר חלבי עולה כי במציאות ששררה אותה עת במושב אף אחד מהבתים לא נותק מרשת החשמל (עמוד 14 שורה 18), הבתים שהיו מחוברים בחיבור זמני המשיכו להיות מחוברים גם לאחר שחלפו למעלה מ- 3 שנים (עמוד 14 שורות 19-21) ובאותה עת שבה סירבו לחבר מחדש את ביתו של התובע לרשת החשמל היו בתים נוספים מחוברים בחיבור זמני על אף שלא התקבל לגביהם טופס 4 (עמוד 14 שורות 22-26). בעדותו גם התברר כי ניתוק מרשת החשמל לא נעשה אף פעם ביוזמת הנתבעת שכן זה היה מותנה בבקשה של הועדה המקומית לתכנון ובניה (ראה עמוד 15 שורות 15-21).
-
יש לציין כי גם טענת הנתבעת בכתב ההגנה שהחיבור הזמני נעשה לצרכי בניה בלבד התבררה כלא מדויקת. באמות המידה אשר עליהן הסתמכה הנתבעת ׁ(מוצג 27) הוגדר חיבור זמני בעמוד 9 כדלקמן: "חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים", קרי אין המדובר בחיבור לצרכי בנייה בלבד כנטען.
-
יתרה מכך, במזכר פנימי מטעם הנתבעת מיום 12.9.2006 (מוצג 7) הוסף בכתב יד כדלקמן: "21.9.06 יובל יערי בזמנו אישר חיבור ולא לנתק". מר חלבי נשאל על כך בחקירתו הנגדית. מתשובותיו עולה כי מר יערי שימש בתפקיד בכיר של סגן מנהל מחוז. מר חלבי העיד כי הוא לא מכיר את המסמך ולמעשה הפעם הראשונה שראה אותו היה בדיון (ראה עמוד 13 שורה 14-15). מר יערי לא זומן %