תביעת שיבוב בסך 762,274 ₪ שיסודה בנזקי שריפה.
ההליך
1.אש אחזה בבית עסק לייצור וייצוא תכשיטים ("בית העסק") שבבעלות טל אזולאי תכשיטים בע"מ ("המבוטחת") וגרמה לנזקים קשים. התובעת ביטחה את בית העסק בפוליסה לביטוח בית עסק ("הפוליסה"), ומכוחה שילמה למבוטחת תגמולי ביטוח בגין נזקיה. מכאן תביעתה.
2.בין יתר המכונות שהיו בבית העסק, היתה מדפסת תלת מימד תוצרת חברת Solidscape ארה"ב ("סולידסקייפ"), ששימשה להדפסת מודלים משעווה ("המדפסת"). למדפסת היה מחובר שואב אבק שתפקידו לשאוב את שבבי השעווה הנפלטים מהמדפסת בעת ייצור המודלים. לטענת התובעת, בדיקות שערכה העלו שהאש פרצה כתוצאה מכשל בשואב, וכי השואב שכשל אינו השואב המקורי שסופק למבוטחת יחד עם המדפסת, אלא שואב חלופי שנרכש על ידי המבוטחת חודשים מספר קודם לשריפה, לאחר שהשואב המקורי התקלקל ("השואב החלופי").
3.בתחילה הוגשה התביעה רק נגד הנתבעים 1 – 2 כמי שייבאו, שיווקו או מכרו למבוטחת את השואב החלופי. בהמשך תוקנה התביעה והנתבעים 3 – 4 הוספו כנתבעים נוספים, בטענה שהם נציגי סולידסקייפ בישראל, הם ייבאו או שיווקו לבית העסק את המדפסת עם השואב המקורי, הם המליצו למבוטחת לרכוש את השואב החלופי וגם חיברו אותו למדפסת, ומשכשל השואב, הם נושאים באחריות לאירוע.
4.הנתבעת 2 לא התייצבה למספר דיונים, וניתן נגדה פסק דין בהיעדר התייצבות על מלוא סכום התביעה. עובר למועד ההוכחות הודיעו התובעת והנתבעת 1 כי הם הגיעו להסכמה לפיה התביעה נגד הנתבעת 1 תדחה ללא צו להוצאות, ובהתאם ניתן פסק דין הדוחה את התביעה נגד הנתבעת 1. לאור זאת, ההליך נמשך רק בעניינם של נתבעים 3 – 4 ("הנתבעים"), ופסק דין זה מתייחס רק לשני נתבעים אלו.
5.הנתבעים מודים כי הם סוכנים של חברת סולידסקייפ האמריקאית (סעיף 102 לסיכומי הנתבעים) וכי הם מכרו והתקינו בבית העסק את המדפסת לרבות השואב המקורי (למשל סעיפים 2, 102 לסיכומי הנתבעים). עם זאת, הנתבעים כופרים ביתר הטענות המיוחסות להם, ובפרט בטענה כי הם היו מעורבים ברכישה או בהתקנה של השואב החלופי. לטענתם אין להם כל קשר או אחריות לאירוע השריפה, והמבוטחת במעשיה ובמחדליה הביאה על עצמה את הנזק.
6.אלו העדים שהעידו:
מטעם התובעת העידו 9 עדים, והם: הגב' שכטר, עובדת במחלקת תביעות של התובעת ("נציגת המבטחת"); מר דרור נדם, מהנדס מכונות מטעם התובעת שהגיש חוות דעת לעניין היקף הנזק שנגרם למכונות ("מהנדס המכונות"); מר טל אזולאי, הבעלים של המבוטחת ("טל אזולאי"); מאיר צזאנה, עובד בבית העסק ומי שהיה אחראי על תפעול המדפסת ("העובד מאיר"); מר אבי מרקוביץ, מהנדס חשמל וחוקר דליקות שנתן חוות דעת לעניין נסיבות פרוץ האש ("המומחה מרקוביץ"); השמאי מר עינב ורשביאק שנתן חוות דעת שמאית ("השמאי ורשביאק"); מר דורון פלוטקין, חוקר פרטי מטעם התובעת ("החוקר"); המתמלל מר אורי וייסבורגן שתמלל את קלטת החקירה של הנתבע 4 ("המתמלל"); ומר חיים קראוסהר, מהנדס חשמל, שהגיש חוות דעת בעניין הכשל שגרם לאש ("המומחה קראוסהר"). בנוסף לעדים אלו הוגשה, ללא חקירה נגדית, תעודת עובד ציבור של חוקר הדליקות יעקב מאסטי מהרשות לכיבוי אש ("חוקר כיבוי אש"; ת/4).
מטעם הנתבעים העידו שני עדים: הנתבע 4, מר גנאדי רייז מנהל הנתבעת 3 ("גנאדי") ומר אביעד שרמן, טכנאי העובד אצל הנתבעת 3 ("הטכנאי אביעד").
מדפסת המודלים
7.להבנת הדברים נתאר תחילה את מבנה המדפסת ופעולתה, ככל שהדבר דרוש להכרעה במחלוקות דנן.
מדובר במדפסת תלת מימד המשמשת להדפסת מודלים ליציקה משעווה, ואלו מהווים בסיס לתבניות היציקה של מוצרי בית העסק (סעיף 3 לחוות דעת מהנדס המכונות ת/2; סעיף 8 לתצהיר טל אזולאי ת/3). למערכת מספר אביזרים: מדפסת, שואב אבק ומתאם (Switchbox; "מתאם"). המדפסת מדפיסה את המודלים משעווה; השואב שואב את שבבי השעווה הנפלטים מהמדפסת; והמתאם הוא רכיב המותקן בין המדפסת לשואב ומאפשר העברת הוראות הפעלה מהמדפסת לשואב. המתאם נחוץ מאחר ובניגוד למצב הרגיל, בו השואב מופעל באמצעות לחיצה ידנית על כפתור ההפעלה (On/Off), כפתור ההפעלה מצוי כל העת במצב הפעלה (On) ופעולות ההפעלה והכיבוי נעשות על ידי קבלת פקודות מהמדפסת (עדות הטכנאי אביעד עמ' 245 שורות 1 – 17). היטיב להבהיר זאת קראוסהר בעדותו: "זה קופסה שבסך הכל ממתגת, יש בפנים איזה שהוא מגע שפותח, סוגר לפי פקודה מהמדפסת, מחבר ומנתק את החשמל כל הזמן לשואב" (עמ' 167 שורות 16 – 20).
המדפסת, השואב והמתאם מחוברים זה לזה, ובצורה סכמתית ניתן לתאר זאת כך: מהמדפסת יוצאים שלושה חיבורים: כבל הזנה לחשמל, כבל המחבר את המדפסת למתאם, וצינור יניקת האוויר של השואב המחובר דרך קבע למדפסת. גם למתאם שלושה חיבורים: כבל הזנה לחשמל, חיבור למדפסת וחיבור לשואב. לשואב אין חיבור ישיר לחשמל, והזנת החשמל לשואב נעשית דרך המתאם דרכו גם עוברות לשואב הוראות הפעלה/כיבוי מהמדפסת. כאמור, השואב מחובר למדפסת באמצעות צינור יניקת האוויר, השואב את שאריות השעווה (שרטוט נ/11; עדות אביעד בעמ' 262 שורה 1 ואילך).
8.אשר למתח החשמל במכשירים השונים. המדפסת עובדת במתח 220 Vהתואם למתח החשמל בארץ (עדות אביעד בעמ' 243 שורה 12). השואב המקורי והמתאם עבדו שניהם במתח 110V (עדות אביעד בעמ' 243 שורות 25 - 28), על כן בנוסף לשלושת הרכיבים הנ"ל, סופק עם המערכת המקורית גם שנאי (סעיף 7 לתצהיר גנאדי נ/9; סעיף 7 לתצהיר אביעד נ/10; עדות אביעד בעמ' 243 שורה 11 ואילך).
לאחר שהשואב המקורי התקלקל, נרכש בארץ שואב חלופי 220V. כעבור מספר חודשים הוחלף המתאם המקורי במתאם חדש 220V והשנאי הוסר. שינויים אלו גררו שינויים שונים בתפעול המערכת, שעל השלכתם על אירוע השריפה חלוקים הצדדים, ולכך להלן.
9.המדפסת אמורה לעבוד 24 שעות ביממה (סעיף 9 לתצהיר טל אזולאי), ולפי נתוני היצרן היא מיועדת לפעול 72 שעות ברציפות ללא השגחה (סעיף 11 לחוות דעת קראוסהר ת/11). למערכת ספר הדרכה באנגלית (נ/2) שסופק למבוטחת יחד עם המדפסת (עדות גנאדי עמ' 199 שורות 31 – 32; עדות העובד מאיר עמ' 58 שורות 21 - 28). עוד יש לציין כי מדובר במכונה היקרה ביותר בבית העסק (עדות אזולאי, עמ' 43 שורות 5 - 6), ורק העובד מאיר הורשה לעבוד בה (עדות אזולאי עמ' 39 שורות 28 – 31).
רקע עובדתי
אלו הן העובדות הצריכות לעניין.
10.המבוטחת רכשה את המדפסת בחודש יולי 2007 וזו סופקה ישירות מארה"ב לבית העסק (סעיף 5 לתצהיר גנאדי; עדות העובד מאיר עמ' 56 שורות 26 - 28). המערכת כללה ארבעה רכיבים: מדפסת , שואב, מתאם ושנאי (סעיף 7 לתצהיר גנאדי). אביעד, טכנאי הנתבעת 3 התקין את המדפסת בבית העסק, וניתנה על ידו הדרכה מפורטת, הן באשר לאופן תפעול המערכת והן באשר לאחזקתה (אישור התקנה מיום 29.07.07, נספח א' לתצהיר גנאדי, נ/9; סעיף 6 לתצהיר אביעד, נ/10; עדות גנאדי עמ' 177 שורות 18 – 30; עדות מאיר עמ' 57 שורה 24 ואילך).
11.כעבור כשנה, בתאריך 07.08.08 או בסמוך לכך, התקלקל השואב, והמבוטחת רכשה בארץ שואב אבק חלופי שחובר למדפסת במקום השואב המקורי (סעיפים 8, 11 - 13 לתצהיר טל אזולאי, ת/3, ונספח 3 לתצהיר). אף שהצדדים חלוקים ביניהם על מכלול הנסיבות הרלוונטיות לרכישה זו, על הכל מוסכם שבשלב מסוים השואב המקורי הפסיק לעבוד והוא הוחלף בשואב אחר שנרכש בארץ (למשל סעיפים 11 – 15 לתצהיר גנאדי נ/9).
12.מספר חודשים לאחר מכן, בתאריך 08.03.09, הוחלף המתאם המקורי 110V במתאם חדש 220V, ומעתה נוצרה התאמה במתח החשמל של השואב החלופי והמתאם החדש, 220V. בנסיבות אלו שוב לא היה צורך בשנאי והוא הוסר (סעיפים 14 – 18 לתצהיר גנאדי נ/9; סעיפים 14 – 18 לתצהיר אביעד נ/10). גם לגבי נסיבות החלפת המתאם חלוקים הצדדים.
התובעת טוענת שהמתאם הוחלף בעצת הנתבעים שנוכחו לראות שהמערכת עובדת לאט, ומצאו שהגורם לכך הוא השואב שמקבל (באמצעות המתאם) מתח 110V במקום 220V. הנתבעים פנו לסולידסקייפ, זו שלחה מתאם חדש 220V ומעת התקנתו פעל השואב כראוי (עדות טל אזולאי עמ' 44 שורות 11 – 14; עמ' 46 שורות 7 - 26).
הנתבעים טוענים שנסיבות החלפת המתאם שונות. לטענתם בחודש ינואר 2009, דיווח טל אזולאי על ריח שרוף מהשואב, הם סברו שמדובר בשואב המקורי ופנו ליצרנית בבקשה שהיא תספק שואב חלופי, אך זו הציעה שטל אזולאי ירכוש שואב חדש מקומי, וכפיצוי היא תשלח לו מתאם חדש 220V וחומרים מתכלים. הטענה לריח שרוף מהשואב מוכחשת על ידי התובעת (עדות טל אזולאי בעמ' 49 שורות 13 - 18; עמ' 54 שורות 1 – 4; עדות מאיר עמ' 64 שורות 6 – 8; עמ' 73 שורות 18 - 20).
כך או כך, אין מחלוקת שבחודש מרץ 2009 הוחלף המתאם המקורי במתאם חדש 220V.
13.שבועות ספורים לאחר מכן, בתאריך 04.04.09 בסביבות השעה 09:30 בבוקר פרצה השריפה. היה זה יום שבת, ובית העסק היה ריק מאנשים וסגור. האש התגלתה באמצעות מערכת התראה המחוברת לטלפון הנייד של בעל העסק, טל אזולאי, וזה מיהר לבית העסק והזעיק את כוחות הכיבוי (סעיף 5 לתצהיר אזולאי, ת/3).
בעת פרוץ השריפה המדפסת עבדה, לאחר שביום שישי היא הופעלה עם דגמים שהדפסתם אמורה היתה להסתיים ביום ראשון (סעיף 6 לתצהיר מאיר, עובד העסק).
טענות התובעת
14.התובעת טוענת שהאש פרצה מהשואב, מאחר והשואב החלופי לא התאים לייעודו. לטענתה אסור היה לחבר למדפסת תעשייתית העובדת 24 שעות ברציפות ופולטת שבבי שעווה חמים, שואב אבק ביתי ופשוט שאינו מיועד לשאוב נוזלים וחומרים דליקים, ואינו מיועד לעבוד באופן רציף שעות רבות כל כך. התובעת אינה יודעת בדיוק מה גרם לכשל וכיצד פרצה האש, ולעניין זה היא מצביעה על מספר אפשרויות.
עם זאת, ואף שאין ביכולתה להצביע בוודאות מה היה תהליך הכשל, התובעת טוענת שמאחר והשואב החלופי נרכש בהתאם ולפי הוראות הנתבעים, והם גם התקינו וחיברו אותו למדפסת, ומאחר ונמצא שהשואב החלופי לא התאים לייעודו ובשל כך פרצה האש, יש להורות על היפוך נטל הראיה מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין, ולקבוע שעל הנתבעים הנטל להוכיח כי לא עוולו. ומכל מקום, התרשלותם של הנתבעים הוכחה לגופה, וכנדרש על פי מאזן ההסתברויות.
טענות הנתבעים
15.הנתבעים טוענים שהם לא היו מעורבים ברכישת השואב החלופי, הם לא המליצו על רכישתו והם גם לא היו מעורבים בהתקנתו. לטענתם, גרסת התובעת לפיה האש פרצה בשואב לא הוכחה, ובכל מקרה האחריות לכך היא על המבוטחת שרכשה בעצמה ועל דעתה בלבד שואב חלופי שאינו תואם לשואב שהומלץ על ידי היצרן, כמפורט בספר ההדרכה נ/2.
הנתבעים טוענים שלא קמו התנאים להיפוך נטל הראיה, והתובעת כשלה בהוכחת תביעתה, מאחר והיא לא הוכיחה את טענותיה במידה הנדרשת. הנתבעים טוענים עוד שחלק מטענות התובעת מהוות הרחבת חזית שאין להתירה.
דיון
מקור האש
16.התובעת מבססת גרסתה לגבי מקור האש על שני מומחים: על מסקנות חוקר הדליקות של כיבוי אש (תעודת עובד ציבור, ת/4), ועל חוות דעתו של מר מרקוביץ (חוות דעת ת/6)
17.חוקר הדליקות של כיבוי אש תל אביב הגיע לבית העסק למחרת השריפה, בחן את הזירה וחקר את מר אזולאי. בפרק הממצאים כותב המומחה כך: "מוקד הבעירה נראה מתחת למכונת גילוף המודלים, היכן שהוצב השואב השייך למכונת הגילוף. השואב נחרך לחלוטין למעט חלקי המתכת שלו שנראו מחומצנים .....תצורת V בלתי מפותחת נראתה מגובה הרצפה היכן שהוצב השואב על הקיר.... לא נמצאו סימנים המעידים על הצתה או כל רשלנות", ומסקנתו היא: "סיבת פרוץ הדליקה הינה כשל חשמלי באזור המוקד, בסבירות גבוהה מהשואב השייך למכונת המודלים והגילוף" (תעודת עובד ציבור ת/4).
תעודת עובד הציבור הוגשה ללא התנגדות וללא שנתבקשה חקירה נגדית (פרוטוקול עמ' 54), ואין מניעה להסתמך על האמור בה. טענת הנתבעים כי ויתרו על חקירה נגדית מאחר והוטעו לחשוב שהתעודה מוגשת רק לשם הוכחת קיום השריפה, אינה ברורה (סעיף 67 לסיכומים). מכל מקום, ממצאיו ומסקנותיו של חוקר כיבוי אש לגבי מקור האש (להבדיל ממהות הכשל), תואמים לממצאיו ומסקנותיו של המומחה מרקוביץ, שאביאם בסמוך.
18.המומחה מרקוביץ הגיע גם הוא למקום השריפה למחרת היום, בחן את הזירה וחקר הן את טל אזולאי והן את העובד מאיר. מסקנותיו דומות. מרקוביץ כותב בפרק הממצאים, כי מוקד הדליקה אותר בתוך חלל חדר השרתים והכספות, ובבדיקת השרידים במוקד האש נמצא מיכל שואב אבק השואב פסולת שעווה מהמדפסת. מרקוביץ בדק את מערכת החשמל ואת לוח החשמל, ומצא שהם לא הובילו לדליקה. הוא שלל גם גורמים נוספים כמו לחץ מכני על כבל, הצתה בזדון או הותרת חפץ בוער כגון סיגריה. מסקנתו של מרקוביץ היא כמסקנתו של חוקר כיבוי אש: "הגורם לדליקה טמון בהתלקחות מתוך יחידת שואב האבק המחובר למדפסת דגמים" (ת/6; וראה עדותו עמ' 87 שורה 22 – עמ' 88 שורה 14; עמ' 92 שורות 8 - 16).
19.הנתבעים טוענים שהתובעת לא הוכיחה גרסתה. אינני מקבלת טענה זו. כמבואר גרסת התובעת נסמכת על מסקנות שני מומחים נפרדים שמסקנותיהם לא נסתרו. רק על מנת להפיס דעת הנתבעים, שלא ביקשו לחקור נגדית את נותן תעודת עובד הציבור, אומר כי די בעדותו של המומחה מרקוביץ כדי לבסס את הטענה לפיה האש פרצה בשואב. למעשה, פרט להכחשה בעלמא, אין לנתבעים כל עדות או ראיה שיש בהם כדי לסתור את מסקנותיו של מרקוביץ, ואין להם כל גרסה נוגדת או הסבר חלופי למקור האש. חסר זה משמעותי דווקא לאור עדותו של גנאדי, כי נודע לו על השריפה יום לאחר התרחשותה, הוא הגיע למקום, נפגש עם השמאי וגם דיווח לסולידסקייפ על האירוע (עמ' 172 שורה 12- עמ' 173 שורה 7; עמ' 178 שורות 12 – 28 ). למרות כל אלו, אין לנתבעים כל עדות או גרסה שיערערו את גרסת התובעת.
לאור האמור, אני קובעת שהאש פרצה בשואב האבק החלופי.
מהות הכשל
20.שאלה שונה ונפרדת היא כתוצאה ממה פרצה האש. לעניין זה שותקת חוות דעת מרקוביץ, ובחקירתו הנגדית הבהיר המומחה כי לא חקר שאלה זו, והוא אינו יודע לומר איזה כשל אירע, מאחר ומבחינתו די היה במסקנה שכשל כלשהוא בשואב גרם לאש (עמ' 87 שורה 22 – עמ' 88 שורה 28).
חוקר כיבוי אש מתייחס בחוות דעתו גם למהות הכשל, ולדעתו האש פרצה בשל כשל חשמלי (מסקנה מס' 2 בפרק סיכום ומסקנות, ת/4). הנתבעים טוענים שאין לקבל מסקנה זו שאינה תואמת לחוות דעת מרקוביץ. משהוגשה תעודת עובד הציבור ללא התנגדות, היא מהווה ראיה קבילה לתוכנה, ובהעדר חקירה נגדית תוכנה לא נסתר. עם זאת, המסקנה כי מדובר בכשל חשמלי דווקא, אינה מנומקת ואינה מפורטת, ובנסיבות אלו משקלה מועט. ואכן, התובעת עצמה, טוענת לכשלים נוספים, ולעניין זה היא נסמכת על חוות דעת המומחה קראוסהר.
21.המומחה קראוסהר התבקש לחוות דעתו לעניין האירוע לבקשת הנתבעת 1, ורק כעבור זמן. בנסיבות אלו, ומאחר והוא לא בחן את הזירה בזמן אמת, הוא יצא מההנחה שמקור האש הוא בשואב, כפי שמצאו מרקוביץ וחוקר כיבוי אש (סעיפים 1 – 2 לפרק ההקדמה לחוות הדעת ת/11). לאחר שהוסכם על דחיית התביעה נגד הנתבעת 1, העיד קראוסהר כעד מטעם התובעת.
חוות דעת זו היא היחידה בה יש התייחסות לסיבת הכשל שגרם לאש, להבדיל ממוקד האש (כאמור חוות דעת חוקר כיבוי אש אינה מנומקת). מסקנת קראוסהר היא שהשואב כשל מאחר והוא לא התאים לשימוש שנעשה בו. לדעתו לא היה כל סיכוי ששואב אבק ביתי ופשוט המיועד לשאיבה של אבק ביתי ובהפעלה ידנית, ישרוד שימוש תעשייתי ושאיבה של שעווה חמה 24 שעות ברציפות. כדבריו: "השימוש שנעשה דומה להסבת מוצר חשמלי כמו לדוגמא מאוורר חשמלי סטנדרטי במקום מנוע של סירה בתוך אגם מים, ולהתלונן כי נגרם נזק למאוורר וסביבתו" (פרק סיכום ת/11).
22.למרות שהנתבעים חולקים על טענות התובעת, מסיכומיהם ומעדויותיהם עולה דווקא חיזוק לגרסת התובעת, לפיה השואב החלופי לא התאים לייעודו.
אחת מטענות ההגנה היא שהיה על המבוטחת לרכוש את אחד השואבים שהומלצו על ידי היצרן בחוברת ההפעלה נ/2 ולא כל שואב אחר (למשל סעיפים 137 – 141 לסיכומים; וראה עוד למשל עדות גנאדי, עמ' 188 שורות 17 – 20; עמ' 189 שורות 2 – 5; עמ' 196 שורות 10 – 30; עדות אביעד עמ' 232 שורות 6 – 8; עמ' 234 שורות 13 - 14).
טענת הנתבעים כי הם לא היו מעורבים ברכישת השואב החלופי ובהתקנתו, תבחן להלן, עת תידון שאלת אחריות הנתבעים לשריפה. בשלב זה יש להדגיש שבכל הקשור למהות הכשל שאירע, גם הנתבעים טוענים שהשואב החלופי לא התאים לשימוש שנעשה בו.
23.וכיצד השפיעה העובדה שהשואב החלופי לא התאים לייעודו, על אירוע השריפה? שאלה זו נדונה בחוות דעת קראוסהר, המצביע על שני פרמטרים רלוונטיים לפחות.
פרמטר ראשון – שיטת השאיבה. ישנן שתי שיטות שאיבה, ולכל אחת דרך שונה למנוע את התחממות המנוע. השיטה הראשונה אופיינית לשואבי אבק ביתיים, והיא נקראת "thru flow". בשיטה זו האוויר השאוב חולף על פני המנוע ומקרר אותו (לאחר שקודם לכן הוא עבר דרך פילטר שאסף ממנו את האבק והפסולת שנשאבו). שיטה שנייה אופיינית לשואבי אבק תעשייתיים, והיא נקראת "by pass". בשיטה זו האוויר השאוב אינו עובר דרך המנוע, והמנוע מקורר באמצעות מאוורר עצמי. אחד ההבדלים בין שתי השיטות הוא, שבשיטה הראשונה סתימה בפילטר תפגע לא רק ביעילות פעולת השאיבה, אלא גם ביעילות מנגנון קירור המנוע.
פרמטר שני – מנגנון ניקוי הפילטר. ישנם שואבים תעשייתיים המכילים מערכת ניקוי עצמאית שמרעידה את הפילטר וגורמת לניקוי הנקבוביות ושקיעת החומרים השאובים כך שהפילטר לא ייסתם.
קראוסהר טוען שמבחינת שני פרמטרים אלו, השואב החלופי לא התאים לייעודו: לא היה בו מנגנון עצמאי לניקוי שימנע את סתימת הפילטר, ולא היה בו מנגנון עצמאי לקירור המנוע שימנע את התחממותו. שני כשלים אלו היו מהותיים שעה שהחומר השאוב הוא שעווה שמטבעה עלולה לגרום לסתימת הפילטר. ואכן, יצרן המדפסת קובע שיש לנקות את הפילטר בשואב כל שבוע או שבועיים, בהתאם לתנאי העבודה (סעיף 14 לפרק הדיון בחוות דעת קראוסהר).
לאור זאת, טוען קראוסהר, ישנם מספר תרחישים אפשריים, ולא ניתן כיום לדעת כיצד בדיוק פרצה האש. יתכן ועקב סתימת הפילטר נפגעה פעולת השאיבה, המנוע התחמם ושאריות שעווה שנותרו במדפסת התלקחו; יתכן ואדי שעווה מותכת עברו דרך המנוע, וניצוצות שיצאו מהמנוע הציתו אש וגרמו לבעירה, ויתכן גם ושאריות שעווה שנותרו בשואב הוצתו עקב התחממות המנוע. אף שלא ניתן לדעת בוודאות מה אירע, דבר אחד ברור: לא יתכן לקחת שואב אבק פשוט וביתי המיועד לשאוב פסולת ביתית שאינה דליקה (ויש אזהרה מפורשת שלא לשאוב חומרים דליקים), ואשר אינו אמור לעבוד באופן רציף, ולהסב את שימושו כך שהוא ישאב שעווה חמה 24 שעות ביממה בהפעלה אוטומטית (סעיפים 17 – 18 לפרק דיון בחוות דעת ת/11). קראוסהר נחקר נגדית וחזר על מסקנותיו, שלא נסתרו (למשל עמ' 149 שורות 15 – 17; עמ' 158 שורה 18 – עמ' 159 שורה 24; עמ' 162 שורות 16 – 17; עמ' 163 שורות 15 – 20).
24.בחנתי את חוות דעת קראוסהר ואת עדותו, ואני מוצאת את מסקנותיו משכנעות. ונשוב ונזכיר. הנתבעים עצמם טוענים שאסור היה לחבר למדפסת את השואב החלופי, ושיש להקפיד על שימוש באחד משואבי האבק המומלצים על ידי היצרן. לכך יש להוסיף את שכבר נאמר כי הנתבעים אינם מציעים כל הסבר לפרוץ האש, והם לא הציגו כל חוות דעת, עדות או ראייה אחרים שיהא בהם כדי לסתור את טענות התובעת או להצביע על כשל אחר.
מכל האמור אני קובעת שהשואב החלופי לא התאים לשימוש שנעשה בו, וכתוצאה מכך אירע כשל, וכשל זה גרם לאש. מהותו של הכשל לא נתבררה עד תום, ומשמעות עמימות זו, תבחן להלן.
25.בחקירתו הנגדית של קראוסהר עלתה לראשונה אפשרות לפיה קצר חשמלי עקב חיבור המתאם החלופי 220V גרם לאש. אפשרות זו עלתה לאחר שהתברר שבחודש מרץ 2009 הוחלף המתאם המקורי במתאם חדש. בחוות דעת קראוסהר אין כל התייחסות למתאם ולהשפעתו האפשרית על פרוץ האש, וחוות הדעת כולה מתרכזת בשואב שכשל. גם בחוות דעת מרקוביץ ובתעודת עובד הציבור של חוקר הדליקות של כיבוי אש אין התייחסות למתאם, וכך גם בכתבי הטענות (כתב התביעה וכתב ההגנה).
נושא המתאם עלה לראשונה בתצהירי הנתבעים, בהם נכתב שבחודש ינואר 2009 הודיע טל אזולאי שהשואב הפסיק לעבוד, והנתבעים יצרו קשר עם יצרנית המדפסת (סולידסקייפ) וביקשו שואב חדש. בתגובה הציעה היצרנית שאזולאי ירכוש על חשבונו שואב חלופי בארץ, וכפיצוי הוא יקבל חבילה הכוללת חומרים מתכלים ומתאם 220V התואם למתח החשמל בארץ, פיצוי שנתקבל בחודש מרץ 2009 (סעיפים 14 – 17 לתצהיר גנאדי נ/9, וההתכתבות שצורפה לתצהיר; סעיפים 13 – 17 לתצהיר אביעד נ/10).
בחקירתו הנגדית התייחס קראוסהר למידע זה, והבהיר שכאשר ערך את חוות דעתו הוא לא ידע שהמערכת כללה גם מתאם, שעל דבר קיומו הוא למד לדעת רק מאוחר יותר (עמ' 153 שורות 3 – 4). עם זאת, הדגיש, אין במידע הנוסף כדי לשנות מחוות דעתו, אף כי יתכן ויש בו כדי להצביע על אפשרות נוספת לפרוץ האש, קצר חשמלי כתוצאה מחיבור המתאם (עמ' 168 שורות 9 – 17).
האפשרות שקצר חשמלי גרם לאש לא לובנה דיה. עם זאת, כפי שיובהר להן, אין בה כדי לשנות מהתוצאה.
מעורבות הנתבעים ברכישת השואב החלופי
26.התובעת טוענת שהנתבעים היו בקשר רציף עם בית העסק, וביצעו תחזוקה שוטפת לציוד ולמכונות. כך בדרך כלל וכך גם ביחס למדפסת הנדונה. הנתבעים הם שייעצו למבוטחת לרכוש את השואב החלופי, והם גם התקינו אותו בבית העסק פעמיים, בתחילה מיד לאחר רכישתו בחודש אוגוסט 2008, ובפעם השנייה, בחודש מרץ 2009, עם התקנת המתאם החדש 220V, שהתקנתו חייבה התקנת השואב מחדש.
27.הנתבעים חולקים על טענות אלו, לטענתם הם ביקרו בבית העסק פעמים בודדות בלבד, ולא היתה להם כל מעורבות ברכישת השואב החלופי שנרכש לאחר שפגה האחריות על המדפסת (בסוף חודש יולי 2008) ובטרם חודשה (בחודש ספטמבר 2008). הנתבעים טוענים שהם לא התקינו את השואב לא בחודש אוגוסט 2008 ולא בחודש מרץ 2009, ואזולאי רכש על דעתו בלבד, שואב חלופי שאינו תואם להוראות היצרן.
הנתבעים טוענים עוד שאין להידרש לטענות הקשורות בהחלפת מתאם 110V למתאם 220V, כמו גם לטענות לעניין התקנה נוספת של השואב בחודש מרץ 2009, מאחר ובכתב התביעה יש התייחסות רק לשואב החלופי ולהתקנתו בחודש אוגוסט 2008, ומכלול טענות אלו הן הרחבת חזית אסורה.
28.אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והטענות הגעתי למסקנה שיש לקבל את גרסת התובעת בכל הקשור למעורבות הנתבעים ברכישת השואב החלופי בחודש אוגוסט 2008, ויש לקבל טענתה כי המבוטחת רכשה את השואב החלופי לפי הוראות הנתבעים, שהורו לה לרכוש שואב אבק ביתי פשוט ורגיל. מאידך איני סבורה כי הוכח במידה הנדרשת שהנתבעים התקינו את השואב החלופי בחודש אוגוסט 2008 או בחודש מרץ 2009.
29.התובעת מבססת גרסתה על שלושה עדים, על עדות טל אזולאי, על עדות העובד מאיר ועל עדות חוקר חברת הביטוח, ההודעה שגבה מגנאדי ותמליל החקירה (ת/9, ת/10).
30.אתחיל דווקא בעדות החוקר. טרם תיקון כתב התביעה והוספת נתבעים 3 – 4 כנתבעים נוספים, חקר חוקר התובעת את גנאדי, והקליט את החקירה. ההודעה ותמליל ההקלטה הוגשו (נספחים לתצהיר ת/9) ובפני העידו החוקר והמתמלל (ת/9, ת/10).
הצדדים האריכו בטיעונים ביחס לעולה מההודעה והתמליל; התובעת טוענת שיש בהם כדי לערער לחלוטין את גרסת ההגנה; הנתבעים טוענים שאין להסתמך על האמור במסמכים אלו שאינם משקפים את מהלך החקירה, ומטעם זה סירב גנאדי לחתום על ההודעה. הגעתי למסקנה שיש ליתן משקל מוגבל לתמליל ההקלטה ולהודעה שנגבתה.
אשר לתמליל, מדובר בתמליל חלקי ביותר, שאינו משקף את החקירה כולה. המתמלל כותב בתצהירו כך: "ההקלטה באיכות גרועה ביותר ולכן תומללה בחלק שניתן לפיענוח ותמלול. במהלך התמלול לא הוספתי או החסרתי פרטים מלבד המילים שלא נשמעו עקב רעשים וסומנו בשלוש נקודות" (ת/10, סעיפים 6 – 7). החוקר כותב בתצהירו שהחקירה הוקלטה, אך כשביקש לתמלל את ההקלטה נמצא שאיכות ההקלטה ירודה והתמלול מתחיל רק בדקה 25:04 ומסתיים בדקה 50:54 (ת/9, סעיף 4). בנסיבות אלו, משקל התמליל אינו רב.
ובאשר להודעה שגבה החוקר. ההודעה אינה חתומה וגנאדי טוען כי סרב לחתום על ההודעה מאחר והיא אינה משקפת את דבריו (עמ' 187 שורה 5 – עמ' 188 שורה 9). החוקר כותב בתצהירו כי כל האמור בהודעה נמסר לו על ידי גנאדי, אף שהוא סרב לחתום על ההודעה (ת/9 סעיף 3). עם זאת בעדותו לא יכול היה החוקר לזכור מה היתה סיבת הסירוב (עמ' 126 שורה 26 – 127 שורה 21). בנסיבות אלו, יש ליתן להודעה משקל מוגבל בלבד.
31.באשר לעדויות בעל העסק (אזולאי) ועובד העסק (מאיר). שני העדים כותבים בתצהיריהם שלאחר שהשואב המקורי התקלקל, פנה אזולאי לנתבעים וביקש לספק לו שואב חלופי. בתגובה לפנייתו הורו לו הנתבעים לרכוש שואב אבק חלופי שקט ופשוט שיבצע את אותה עבודה. לאחר שהשואב נרכש, הנתבעים או מי מהם חיברו את השואב החלופי למדפסת (סעיפים 11 – 13 לתצהיר אזולאי ת/3; סעיף 9 לתצהיר מאיר ת/5).
שני העדים נחקרו נגדית ושניהם העידו שנוכח הזמן שחלף, פרטים רבים אינם זכורים להם. וכך, העדים לא זכרו אם אמנם הנתבעים הם שהתקינו את השואב החלופי בחודש אוגוסט 2008, ושניהם לא שללו את האפשרות שהם עצמם חיברו את השואב למדפסת בהנחייתם הטלפונית של הנתבעים (עדות אזולאי בעמ' 43 שורות 1 – 2; עדות העובד מאיר בעמ' 68 שורות 24 – 29; עמ' 70 שורות 2 – 3). ובאשר להתקנה השנייה בחודש מרץ 2009, אזולאי העיד שהנתבעים (אביעד) התקינו את המתאם והשואב (עמ' 46 שורות 14 – 15; עמ' 51 שורות 17 - 21). העובד מאיר לא זכר מי ביצע את ההתקנה, אף שהניח שהיו אלו הנתבעים מאחר ומדובר בחיבור מורכב ולא רק "שקע לתקע" (עמ' 82 שורות 12 – 23).
כך באשר להתקנה. ואולם בכל הקשור לרכישת השואב, היו שני העדים חד משמעיים, ושניהם העידו בביטחון מלא כי השואב החלופי נרכש לפי ובהתאם להנחיות הנתבעים שהורו להם לרכוש שואב ביתי פשוט ורגיל, ללא כל הוראות או הנחיות נוספות. אזולאי הוסיף והעיד כי נראה היה לו תמוה שיש לחבר למדפסת שואב פשוט, אך גנאדי הרגיע ואמר "... זה שואב אבק נורא פשוט, תיכנסו למשביר או לאחת מהחנויות, תקנו לכם שואב אבק, תחברו אותו, הכל בסדר......" (עמ' 41 שורות 28 – 29). למרות הנחיה זו החליט אזולאי לרכוש שואב טוב יותר: "... כשגנדי הורה לנו לקנות שואב אבק פשוט במשביר, לא באנו על סיפוקנו כי הוא נראה לנו חובבני מה שהיה במשביר, ואז פנינו לחברה שמספקת שואבי אבק מקצועיים כביכול חברה שמספקת לשירותי ניקיון וכולי וקנינו שואב שהוא נראה לנו דומה מאוד בנתונים וכולי, דומה מאוד לשואב המקורי שהגיע מארצות הברית" (עמ' 42 שורות 26 – 30). דברים דומים מעיד גם העובד מאיר (עמ' 62 שורה 21; עמ' 64 שורה 12 – עמ' 65 שורה 7).
שני העדים נחקרו ארוכות, וגרסתם לא נסתרה. חיזוק לגרסתם יש למצוא גם באמור בחוות דעת מרקוביץ שהגיע לזירה וחקר את אזולאי כבר למחרת השריפה, ובחוות דעתו הוא מפרט את הדברים כפי שנמסרו לו: "הנסיבות שלהלן נמסרו מפי טל אזולאי..... המדפסת סופקה עם שואב אבק מקורי שלה, השואב אבק המקורי הפסיק לעבוד לפני כחצי שנה, נציג של היבואן של המדפסת .... הציע שנרכוש שואב אבק רגיל במקום שואב אבק המקורי......" (עמ' 3 לחוות הדעת, סעיף 6 לפרק נסיבות המקרה). מכאן שכבר למחרת האירוע טען אזולאי שנציג היבואן (הנתבעים) הורה לו לרכוש שואב אבק רגיל כתחליף לשואב המקורי.
32.הנתבעים מנתחים בסיכומים עדויות אלו, וטוענים שאין לסמוך על דברי העדים, שעל שאלות רבות השיבו כי אינם זוכרים. איני מקבלת טענותיהם. גם אם העדים לא זכרו את כל הפרטים לגביהם נחקרו, אין בכך כדי לפגוע באמינות דבריהם. להיפך, הרושם שהתקבל הוא שהעדים מקפידים לומר רק את הזכור להם, ואינם מוכנים להתחייב על פרטים שאינם זכורים להם, אף אם הם מצויים בתצהיריהם. מכאן הסתייגותם לגבי זהות מתקין השואב.
33.נקודה מהותית אחת טעונה התייחסות, והיא הטענה להרחבת חזית בכל הקשור להחלפת המתאם 110V למתאם 220V בחודש מרץ 2009. נכונה טענת הנתבעים כי בכתב התביעה כמו גם בתצהירי התובעת אין כל התייחסות למתאם, אלא רק לשואב החלופי, רכישתו והתקנתו בחודש אוגוסט 2008. נושא המתאם והחלפתו בחודש מרץ 2009 עלה רק בתצהירי הנתבעים, ובעדותם אישרו שני עדי התובעת כי אכן מספר חודשים לאחר רכישת השואב החלופי, הוחלף המתאם והשואב הותקן פעם נוספת (עדות אזולאי בעמ' 43 שורה 29 – עמ' 44 שורה 14).
הנתבעים טוענים שאין לאפשר לתובעת להתבסס על טענות אלו המהוות הרחבת חזית אסורה. אינני מקבלת טענה זו, ולו מהטעם שהיו אלו הנתבעים שפרטו בתצהיריהם את נסיבות החלפת המתאם בחודש מרץ 2009 ואף צירפו לתצהירים מסמכים רלוונטיים. זאת ועוד, למרות שהנתבעים הודיעו על התנגדותם להרחבת חזית, העדים נחקרו ארוכות על עובדות אלו, ועל שאירע החל מחודש ינואר 2009 ועד לשריפה. בנסיבות אלו, לא ניתן לטעון להרחבת חזית, וגם לא ניתן לטעון לפגיעה בהגנת הנתבעים, אשר ביססו הגנתם על עובדות אלו. לכך יש להוסיף כי אין מדובר בשינוי חזית, וטענת התובעת היתה ונותרה כי כשל בשואב החלופי גרם לאש.
עם זאת, בעינה עומדת התהייה על שום מה לא אוזכרו הדברים מלכתחילה, ואם אין בכך כדי לפגוע באמינות עדי התובעת. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שאין בחסר זה כדי לפגוע באמינות העדים, ואני מקבלת את עדות אזולאי שהבהיר מדוע נשמטו הדברים מתצהירו: "אני רוצה להגיד לך עוד הערה אחת, באמת, היא חשובה לי כי נוצר איזשהו רושם שאני לא מדייק בפרטים. הסיבה, אוקיי, הסיבה שלא נתנו את דעתנו בצורה רצינית ומורחבת על ההתקנה השנייה בהתקנה השלישית היא בדיוק מאותה סיבה שלא צוין כאן מספר הפעמים שהם היו אצלנו לתת שירות למכונה, זה בדיוק אותו דבר מבחינתי. זו איזושהי תקלה שהם עלו עליה, הם החליטו איך לפתור אותה, הם באו לפתור אותה בדיוק כמו 20 תקלות" (עמ' 46 שורות 15- 21).
34.אל מול עדויות התובעת עומדות עדויות הנתבעים: גנאדי והטכנאי אביעד. שתי עדויות אלו היו בלתי משכנעות, הן אינן אמינות, אינן עקביות ואף אינן הגיוניות. ואפרט.
ראשית, גרסת הנתבעים אינה עקבית ומדובר בגרסה משתנה ומתפתחת בהתאם לצורך. וכך, בכתב ההגנה נטען להיעדר כל מעורבות מטעם הנתבעים ברכישת השואב או בהתקנתו (סעיפים 13, 15 לכתב ההגנה), הא ותו לא. בתצהירי העדות הראשית נטענה גרסה שונה, לפיה הנתבעים כן היו מעורבים ברכישת שואב חלופי אך זאת בחודש ינואר 2009, ולא בחודש אוגוסט 2008 (סעיפים 10 – 19 לתצהיר גנאדי נ/9; סעיפים 10 – 19 לתצהיר אביעד נ/10). בחקירה הנגדית עלתה לראשונה טענה חדשה לפיה היה על אזולאי לרכוש שואב התואם להוראות היצרן, כפי שהן מפורטות בחוברת ההדרכה נ/2.
שנית, עדות גנאדי לא היתה עקבית, ובעדותו ניתנו תשובות סותרות. אין מנוס מפירוט הדברים למרות האריכות, ואסתפק בשלוש דוגמאות שאינן אלא דוגמאות מייצגות.
דוגמא ראשונה – בחקירתו הנגדית נשאל גנאדי אם לאחר שאזולאי דווח לו שהשואב המקורי התקלקל הוא הורה לו לרכוש שואב חדש בארץ. לשאלה פשוטה זו ניתנו שלל תשובות. תחילה ניתנה תשובה שלילית (עמ' 179 שורות 22 – 25); בהמשך ניתנה תשובה חיובית תוך הדגשה כי היה זה בחודש ינואר 2009 (עמ' 180 שורות 1 – 10); כעבור מספר משפטים שב גנאדי ומכחיש שהיתה אליו פניה (עמ' 180 שורות 29 – 31), ומיד לאחר מכן הוא טוען שכן היתה פנייה, אך לא אליו אלא אל אביעד (עמ' 181 שורות 1 - 13). גרסה שונה לחלוטין מופיעה כעבור משפטים אחדים, ולפיה לא ניתן היה להמליץ על רכישת שואב חדש מאחר ואותה עת חובר למדפסת המתאם המקורי 110V, ולא ניתן לחבר לו שואב 220V, כך שתחילה צריך היה להזמין מסולידסקייפ מתאם חדש 220V, ורק לאחר מכן ניתן להמליץ לאזולאי לרכוש שואב חדש (עמ' 181 שורה 23 – 182 שורה 11; עמ' 184 שורות 3 – 15). בהמשך החקירה שב גנאדי ואישר שהורה לאזולאי לרכוש שואב חלופי בארץ (עמ' 202 שורות 1 – 10).
דוגמא שניה - גנאדי נשאל מה אמור היה בית העסק לעשות עד לקבלת מתאם חלופי 220V, והוא השיב שבתקופה זו "מכונה לא עובד" (עמ' 182 שורות 8 - 19), וכנשאל כיצד יתכן שבית העסק ישלם 20,000 ש"ח לשנה עבור אחריות, וכשיתקלקל שואב הוא ימצא עצמו עם מכונה מושבתת למשך חודשיים, ענה "הוא יכול לתבוע אותנו ... שהוא לא עובד חודשיים הוא יכול לתבוע אותנו או את סולידסקייפ, זה קורה לפעמים" (עמ' 182 שורות 17 – 24). שני משפטים לאחר מכן ניתנת תשובה אחרת, לפיה ניתן לפנות לנתבעים "אנחנו מדפיסים הכל בלי התחייבות, בלי כסף, כל אחד שמכונה שלו לא עובדת יותר משבוע הוא יכול להדפיס אצלנו ...." (עמ' 183 שורות 3 – 4). בהמשך העדות עלתה גרסה חדשה לפיה אין מניעה לעבוד ללא שואב, רק שייווצר לכלוך (עמ' 202 שורה 26 – עמ' 203 שורה 5).
דוגמא שלישית - הנתבעים טענו שהם ביקרו בבית העסק לעיתים רחוקות בלבד. בהקשר זה נשאל גנאדי אם במועד חידוש האחריות, בחודש ספטמבר 2009, הוא ביקר בבית העסק כדי לוודא שהמדפסת תקינה. וזו תשובתו:
"ש :כשאתם בספטמבר ... מחדשים את האחריות אתם באים לבדוק את המכונות?
ת : אם הכל בסדר, כן.
ש : כן, כלומר בספטמבר יכול להיות שראיתם שיש שם כבר שואב.
ת : יכול להיות שעשינו ביקור, יכול להיות.
..... יכול להיות שלא....
... יכול להיות וב 99% אני בטוח שיכול להיות שאנחנו חידשנו את האחריות לשנה הבאה אחרי שהם שילמו... בלי בדיקה במקום.
.....
ת : יותר סביר שלא ביקרנו.
....
ת : יכול להיות ואני כמעט בטוח שלא היינו שם, לא ביקרנו.
.....
ת : ... אנחנו עשינו את החידוש של האחריות אחרי שהם שילמו ובלי בדיקה שאני בטוח עכשיו.
......
עו"ד ברוך: איך אתה מחדש אחריות אם אתה לא יודע שהם בינתיים הרסו את המכונה?
....
ת : לא צריך לבדוק, זה דרישות של סולידסקייפ, לא צריך לבדוק, לקוח אומר מה שלקוח אומר, אנחנו מאמינים לו ....
......
דרישות של סולידסקייפ, לקוח תמיד אומר אמת, לקוח אומר שמכונה עובדת שהכל תקין, הכל בסדר, אנחנו יכולים לחדש את האחריות, זה דרישות של סולידסקייפ" (עמ' 205 שורה 26 – עמ' 207 שורה 24).
והדברים מדברים בעד עצמם. לא רק שינוי קוטבי של הגרסה מטענה לחידוש אחריות לאחר ביקור בבית העסק, לטענה לחידוש אחריות ללא כל ביקור, אלא גרסה בלתי סבירה בעליל, לפיה היצרנית מורה לסוכן לחדש את האחריות מבלי לבדוק קודם את תקינות המכונה, כי "לקוח תמיד אומר אמת".
שלישית, מדפסת המודלים היתה המכונה היקרה ביותר בבית העסק (עדות אזולאי עמ' 43 שורות 5 – 6). המכונה טופלה בזהירות רבה ואיש במפעל לא הורשה לטפל בה פרט לעובד האחראי מאיר (עמ' 39 שורות 28 - 32). גרסת הנתבעים לפיה בחודש אוגוסט 2008 אזולאי החליט על דעתו שלו ומבלי להיוועץ בהם, לרכוש שואב אבק ביתי ופשוט במקום השואב המקורי שסופק לו עם המדפסת, אינה מתקבלת על הדעת.
גם אם אותה עת המדפסת לא היתה באחריות, אין זה אומר שאזולאי לא היה בקשר עם הנתבעים או שהוא ייקח על עצמו את הסיכון שברכישת שואב מבלי להיוועץ תחילה בנציגי יצרנית המדפסת, ולכל היותר הוא יאלץ לשלם על השירות.
רביעית, תמוהה לא פחות היא הטענה לפיה הנתבעים הורו לאזולאי לרכוש שואב מקומי התואם להוראות היצרן, אך אזולאי החליט שלא לקבל המלצה זו, ולרכוש שואב ביתי ופשוט, או לחילופין להסתיר מהנתבעים שברשותו כבר ישנו שואב חלופי שנרכש בארץ, והוא אינו תואם להוראות היצרן.
חמישית, הנתבעים לא הציגו מסמכים רלוונטיים הקיימים ברשותם, אף שלכאורה, יכולים היו מסמכים אלו לסייע להם בהגנתם. גנאדי העיד שישנו אצל הנתבעת 3 תיעוד מלא לגבי כל קריאות השירות, והתיעוד מצוי עד היום במחשב ב"תוכנת בינה" (עמ' 176 שורות 25 – 32). למרות חשיבותם של רישומים אלו להוכחת הגנת הנתבעים, ולמרות שיכול להיות בהם, לכאורה, חיזוק לטענת הנתבעים כי הם ביקרו בבית העסק לעיתים רחוקות בלבד וכי הם לא התקינו את השואב, לא הוצגו הרישומים. מסמכים נוספים שלא הוצגו היא התכתבות בין הנתבעים לסולידסקייפ סמוך לאחר השריפה, אף שגנאדי העיד שהוא דיווח לסולידסקייפ על האירוע (עמ' 173 שורות 4 – 7; עמ' 190 שורות 24 - 31). אי הצגת מסמכים אלו, מעלה חשש שאין בהם כדי לסייע לנתבעים.
שישית, אף שהשאלה אם הנתבעים הורו לאזולאי איזה סוג שואב עליו לרכוש, ואם הם היפנו אותו לספר ההדרכה נ/2 (בין בחודש אוגוסט 2008 כגרסת התובעת, בין בחודש ינואר 2009 כגרסת הנתבעים) היא מהותית וקריטית להגנת הנתבעים, לא הוצגה על ידם גרסה סדורה לעניין זה. בתצהירי העדות הראשית אין טענה כי הנתבעים הורו לאזולאי לרכוש שואב התואם להוראות היצרן או שהם היפנו אותו לספר ההדרכה. גם בעדויות לא הוצגה גרסה ברורה, ולהיפך, מהחקירות הנגדיות, ובעיקר מחקירתו הנגדית של הטכנאי אביעד, יש דווקא תמיכה בגרסת עדי התובעת, לפיה הנתבעים לא היפנו לצורך לרכוש שואב התואם להוראות היצרן, וההנחיה היחידה שניתנה היא שיש לרכוש שואב אבק ביתי ופשוט. בחקירתו הנגדית נשאל אביעד לגבי אחריות לשואב החלופי, וטענתו היתה שלא יתכן לדרוש מהנתבעים לתת אחריות, מאחר ואזולאי יכול לחבר למדפסת כל שואב שירצה, שואב העולה 10,000 $, שואב העולה 100$, ואף שואב ישן שבביתו (עמ' 224 שורות 20 – 251; עמ' 228 שורות 1 – 3, שורות 22 - 26). עדות זו תומכת בטענת התובעת כי בשום שלב לא ניתנה למבוטחת הוראה לרכוש שואב התואם להוראות היצרן.
שביעית, הנתבעים צירפו התכתבות בינם ובין סולידסקייפ בעניין החלפת מתאם 110V במתאם 220V. מהתכתבות זו עולה שהיצרנית ביקשה שאזולאי ירכוש שואב חלופי בארץ, מבלי לתת כל הוראה לעניין סוג השואב שיירכש. גם בכך חיזוק לטענה כי איש לא היפנה לצורך לרכוש שואב התואם להוראות היצרן.
35.המסקנה העולה מניתוח העדויות היא שיש להעדיף את גרסת התובעת הנתמכת בעדויות משכנעות, על פני גרסת הנתבעים, שנמצאה לא אמינה, לא עקבית ולא הגיונית. עם זאת, עובדות אותן לא זכרו עדי התובעת, לא הוכחו במידה הנדרשת.
36.לאור זאת אני קובעת שבחודש אוגוסט 2008 השואב המקורי חדל לעבוד, ואזולאי או מי מטעמו פנו לנתבעים, שהורו לו לרכוש בארץ שואב אבק ביתי ופשוט ולחברו למדפסת, וכך נעשה. הנתבעים לא היפנו את אזולאי לצורך לעיין תחילה בחוברת ההדרכה, הם לא אמרו לו שיש לרכוש שואב התואם להוראות היצרן, והם גם לא פרטו בפניו את דרישות היצרן. להיפך, לשאלת אזולאי נאמר לו כי כל שואב ביתי יכול לעשות את העבודה, ויתאים.
השואב החלופי נרכש בחודש אוגוסט 2008 וחובר למדפסת באמצעות המתאם המקורי 110V. חיבור זה יצר בעיות בתפעול המערכת עקב כך שהמתח שסופק לשואב היה 110V במקום 220V. כדי לפתור תקלות אלו פנו הנתבעים ליצרנית המדפסת, וזו וסיפקה מתאם חלופי 220V. לאחר שסופק המתאם החלופי בחודש מרץ 2009, הותקן השואב פעם נוספת, תוך חיבורו למתאם החדש. החל מאז עבדה המערכת כראוי, בתפוקה מלאה וללא תקלות, עד שכעבור שבועות ספורים, כשל השואב ונשרף.
השאלה מי התקין את השואב החלופי, הן במועד רכישתו בחודש אוגוסט 2008 והן בפעם הנוספת בחודש מרץ 2009, לא נתבררה עד תום. עדי התובעת העידו כי אינם זוכרים בוודאות מי התקין את השואב במועד רכישתו, העובד מאיר לא זכר גם מי התקינו פעם נוספת בחודש מרץ 2009, ואזולאי זכר כי היו אלו הנתבעים (ראה סעיף 31 לעיל). הנתבעים טענו כי לא הם התקינו את השואב, לא בפעם הראשונה ולא בפעם השניה (למשל עדות גנאדי עמ' 212 שורות 4 – 22; עמ' 217; עדות אביעד עמ' 257 שורה 15 – עמ' 258 שורה 11). לאור טענת עדי התובעת כי פרטים רבים אינם זכורים להם, ולמרות חוסר אמינות עדי הנתבעים, לא שוכנעתי כי הוכח במידה הנדרשת שהנתבעים התקינו את השואב.
עם זאת, כאמור, בכל הקשור להוראות שניתנו לרכישת השואב, הוכיחה התובעת גרסתה הרבה מעבר למאזן ההסתברויות.
אחריות הנתבעים
37.כמפורט לעיל, התהליך שגרם לאש לא נתברר עד תום, ויתכנו מספר סיבות לדבר. הצד השווה לכל האפשרויות הוא שהן נובעות מכך שהשואב החלופי לא התאים לייעודו, והוא לא יכול היה לשרוד את השימוש הלא סביר שנעשה בו.
הנתבעים הם סוכני היצרנית סולידסקייפ, והם הסמכות המקצועית בכל הקשור לתפעול המדפסת. היה עליהם לדעת שאזולאי יסמוך על הייעוץ שנתנו לו, וירכוש שואב חלופי בהתאם להוראות שניתנו לו, ומבלי לעיין מיוזמתו בחוברת הדרכה (באנגלית) שבידו. משהוכח שהנתבעים ייעצו לאזולאי לרכוש שואב חלופי ביתי ופשוט, מבלי להעמידו על הצורך לרכוש שואב התואם להוראות היצרן, הם נושאים באחריות לנזק שאירע כתוצאה מכך שהשואב החלופי לא התאים לשימוש שנעשה בו. ומשקבעתי שהנזק אירע כתוצאה מאי התאמת השואב לייעודו, נושאים הנתבעים באחריות לתוצאות שנגרמו עקב שימוש לא תקין זה. זו התוצאה המתחייבת אף אם לא הוכחה במידה הנדרשת מי התקין את השואב ומי חיבר אותו למדפסת.
כאמור, בעדותו של קראוסהר עלתה אפשרות נוספת לפיה קצר בחיבור מתאם 220V גרם לאש. אפשרות זו לא נתבררה בצורה מספקת. עם זאת, יש להדגיש כי אין באפשרות זו, כדי לשחרר את הנתבעים מחבות. גם אם זה מקור הכשל, הוא רובץ לפתחם של הנתבעים, בין כמי שסיפקו רכיב זה, בין כמי שהתקינו אותו, ובין כמי שהורו לאזולאי ואנשיו לבצע את התקנת המתאם והשואב לבדם.
38.זאת ועוד. המדפסת על כל רכיביה שווקה למבוטחת על ידי הנתבעים. מדובר במערכת מורכבת הכוללת לפחות שלושה רכיבים (מדפסת, שואב ומתאם). הן אזולאי והן מאיר העידו שהם לא הכירו את המכונה ופעלו אך ורק לפי הוראות הנתבעים (עדות אזולאי עמ' 35 שורות 6 – 13; עדות מאיר עמ' 62 שורות 26 – 27). הנתבעים הסתפקו בהכחשות כוללות, אך הם לא סיפקו כל הסבר לאירוע השריפה, לאופן תפעול המדפסת על מכלול רכיביה, למשמעות השינויים שאירעו עם החלפת הרכיבים בה, למשמעות הפעלתה באמצעות שואב ביתי פשוט ורגיל שאינו תואם להוראות היצרן, או למהות הכשל שאירע.
גם אם התובעת אינה יכולה להצביע על התהליך המדויק שגרם לכשל, מכלול הנסיבות מחייב כי הנתבעים יספקו הסבר כלשהוא לכשל שאירע, וזאת אף מבלי להורות על היפוך נטל הראיה (ראה לעניין זה ת.א. 2965/00 פלג אליעזר נ. שני יגאל ואח', פסקה 38 לפסק הדין). הנתבעים לא סיפקו כל הסבר, ואף לא הציגו כל ראיות בעניין. בנסיבות אלו הוכיחה התובעת, במידה הנדרשת, כי הנתבעים התרשלו כלפי המבוטחת.
39.התביעה הוגשה גם נגד הנתבע 4 באופן אישי כבעלים וכמנהל בנתבעת 3, וכמי שהמליץ למבוטחת לרכוש את השואב שכשל. הנתבעים לא העלו כל טענה לעניין אחריותו האישית של הנתבע 4 ובנסיבות אלו אין מקום להאריך. אציין רק שהתביעה היא תביעה נזיקית, לא חוזית, והיא מייחסת לנתבע 4 מעשים ומחדלים שנעשו על ידו באופן אישי. משקיבלתי את טענות התובעת, יש לקבוע כי הנתבע 4 נושא באחריות אישית למעשיו ומחדליו.
40.מכל האמור אני קובעת כי הנתבעים אחראים לנזק שנגרם. הנתבעים לא העלו כל טענה לאשם תורם, ובנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון לבחון קיומו.
הוכחת עילת השיבוב והנזק
41.הנתבעים לא העלו טענות לעניין הוכחת עילת השיבוב או לעניין היקף הנזק. מעבר לדרוש אציין כי התובעת הוכיחה תביעתה באמצעות תצהיר נציגת המבטחת לו צורף עותק מפוליסת הביטוח, והוראות התשלום, ומהאמור בתצהיר עולה כי התשלום בוצע בהתאם ולפי הוראות הפוליסה (ת/1).
42.אשר לנזק. לביסוס הנזק הוגשה חוות דעת שמאי (ת/8) וחוות דעת מומחה מכונות (ת/2). שני המומחים נחקרו נגדית ומסקנותיהם לא נסתרו. לא הוצגה חוות דעת נגדית, ובנסיבות אלו יש לקבל מסקנותיהם.
התוצאה
43. התוצאה היא שאני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את הנתבעים 3 – 4 לשלם לתובעת סך של 762,274 ₪, צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן ישלמו הנתבעים 3 – 4 לתובעת הוצאות משפט הכוללות תשלום אגרה והוצאות העדים כפי שנפסקו, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 60,000 ₪.
התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום.
המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.
ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ה, 07 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
