-
בפני בית המשפט תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש שנגרמו לעדר הפרות של התובעים.
-
התובעים הינם חקלאים העוסקים בגידול עדר בקר לבשר.
-
לאחר הגשת התביעה התובע מס' 1 – אביו של התובע מס' 2 נפטר. מאחר והתובעים פעלו ביחד בכל הקשור לתביעה זו, ההתייחסות אליהם בפסק הדין תהיה במאוחד "התובעים".
רקע
-
התובעים הינם חקלאים העוסקים בגידול עדר פרות. ברשותם מספר שטחי מרעה המוחכרים מרשות מקרקעי ישראל. המרעה נשוא התביעה (להלן: "המרעה") הינו בגודל של כ-600 דונם, המתפרש ממזרח למערב, לאורך של כ-3-2.5 ק"מ ומשיק לגדר הגבול הצפוני של המדינה. רוחב המרעה אינו עולה על 450-500 מטר ורוחבו הממוצע הינו 200 מ'. הפרות חופשיות לרעות ללא הגבלה. בקצה המערבי של המרעה נמצאת מכלאה. מכלאה זו משמשת את התובעים להאכיל את הפרות כאשר אין מספיק צמחיה טבעית במרעה.
-
מאחר והמרעה משיק לגדר הגבול עם לבנון, ישנה פעילות שוטפת של צה"ל באיזור. כתוצאה מכך, פגיעה של כלי רכב הצבא בגדר המרעה, אינה דבר נדיר.
-
ביום 21.8.07 התובעים ראו, שבחלק המזרחי של המרעה חסר חלק גדר באורך של כ-500 מ'. התובעים הודיעו על כך לצה"ל.
-
צה"ל בדק את תלונות התובעים ושלח את האגרונום איל שפירא כדי לבדוק ולהעריך את הנזק שנגרם. ב-15.1.08 משרד הבטחון שילם לתובעים 22,000 ₪ בגין הנזק שנגרם להם.
-
לאחר קבלת התשלום ממשרד הבטחון, סגרו התובעים את הפרצה בגדר.
טענות התובעים
-
בתקופה בה הייתה הגדר פרוצה, בין ה-21.8.07 ועד 15.1.08, נעלמו 69 פרות ו-3 פרים מהעדר שברשותם (להלן: "הבקר החסר"). לטענתם, הבקר החסר יצא מהפירצה שנגרמה לגדר ע"י הנתבעת ולכן עליה לשאת בעלות הנזק.
-
התובעים צירפו חוות דעת של מומחה מטעמם, מר יורם מירה, לפיה חישוב הנזק כולל את הפרות שנעלמו, העגלים שהיו צריכים להיוולד ו/או שהיו סמוכים לפרות והוצאות נוספות. סה"כ הנזק עומד על 455,300 ₪.
-
יש להפוך את נטל הראיה בהתאם לסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. זאת מאחר והנזק נגרם בשל רכב בשליטת הנתבעת ואין להם אפשרות לדעת כיצד נגרם.
טענות הנתבעת
-
הנתבעת מכחישה את התביעה. לטענתה, הסכום ששולם ב-15.1.08 הוא לסילוק סופי ומוחלט של הנזקים שנגרמו ע"י טנקים שפעלו באיזור ב-5.9.07 וב-12.8.07.
-
התובעים לא הוכיחו את מספר הפרות שנעלמו מהעדר שלהם. בהתאם לתקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר) התשל"ו-1976 (להלן: "תקנות משרד החקלאות") בעלי עדר מחוייבים לסמן את פרותיהם בתגי-אוזן עם מספר וכן מילוי כרטיס רישום מתאים. התובעים לא פירטו את המספרים של תגי-האוזן שהיו על הפרות שנעלמו.
בנוסף, התובעים לא צירפו לכתב התביעה את ספר-העדר, בו צריך להיות מתועד באופן יומיומי כל שינוי במלאי הפרות.
-
בהתאם לכתב התביעה, בעדר התובעים היו 141 פרות ו-6 פרים. לא הגיוני שלתובע יעלמו 69 פרות ו-3 פרים בתקופה של כחצי שנה, בלי שישימו לב לכך.
-
התובעים יכלו לסגור את הפרצה באמצעות גדר זמנית שעלותה נמוכה, עד לקבלת התשלום ממשרד הבטחון ובכך להקטין את נזקם. התובעים לא עשה כן והדבר צריך להיזקף לחובתם.
-
הנתבעת המציאה חוות דעת מומחה מטעמה, של מר אייל שפירא, אשר חיווה דעתו שצילומי הפרות שמתו ואשר הוצגו ע"י התובעים, הם חלק מתמותה טבעית בעדרים כדוגמת עדרם של התובעים. יחד עם זאת, ומבלי להתייחס למקור הנזק העריך את הנזק שנגרם, בהתאם לצילומי הפרות שמתו, בסך של 36,200 ₪.
-
על התובעים להוכיח את תביעתם. אין הצדקה להפוך את נטל הבאת הראיות.
דיון
-
בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את מר נח דרור, שמאי נזקי רכוש וחקלאות (להלן: "המומחה").
-
המומחה הסביר בחוות דעתו ובעדותו בבית המשפט, שהחקלאי חייב פעם בשנה לחסן את הפרות. בזמן זה הוא מכנס את כל הפרות למכלאה, סופר אותם ומבצע את החיסון. המעקב אחר הפרות נעשה רק ע"י הספירה החד-שנתית הזו, אולם אין ודאות שספירה זו היא מלאה וכי כל הפרות רוכזו במכלאה וחוסנו.
-
המומחה הסביר שנסיונו להסתמך על מידע ממוחשב של השירותים הווטרינריים (להלן: "השו"ט") לא איפשרו לו לוודא את מספר הפרות בעדר התובע. זאת בשל העובדה שהרישום אצל הוטרינר הממשלתי מתבסס על מספר החיסונים שבוצעו בפועל.
לדוגמא: במצבת הבקר ל-30.7.08 רשומים כ-216 ראשי בקר בעדר התובעים, בעוד שמספר ראשי הבקר שחוסנו עומד על 144 בלבד.
-
הנתבעת הביאה לעדות את ד"ר הדני שהוא מפקח וטרינר ממשלתי ומנהל לשכת עכו (הרלוונטית לאיזור התביעה). ד"ר הדני העיד, שכאשר וטרינר מגיע לחסן את העדר, הוא לא יכול שלא לחסן פרה שאין לה תג אוזן. לכן, למעשה, לא מבוצעת בדיקה והשוואה בין מספר הפרות הרשומות בעדר לבין מספר הפרות הנמצאות בחיסון.
-
המומחה מחווה דעתו שהתובע לא הציג בפניו ולו פרה אחת המסומנת בהתאם לתקנות משרד החקלאות. בענין זה התובע 2 מסר למומחה, שהוא לא מנהל רישום ולא מבצע מפקדי בקר ביוזמתו.
-
התובע 2 הציג בפני המומחה את הצהרותיו לרשויות המס, לעניין מספר הפרות בעדר. מחישוב שערך המומחה, עולה שדיווחים אלו אינם מדוייקים כלל. כך לדוגמא: בתחילת 2007 היו 3 פרים, במהלך 2007 נרכש פר אחד בלבד ובמלאי הסגירה של 2007 כתוב שיש 6 פרים. לא ברור מדוע נרשם שישנם 2 פרים נוספים.
דוגמא נוספת: בתחילת 2007 היו 118 פרות, במהלך השנה נרכשו עוד 6 פרות, ובמלאי סוף השנה כתוב שיש 141 פרות. גם כאן המומחה מתקשה להבין מהיכן הגיעו עוד 17 פרות.
המומחה מציין שהכמות של 141 פרות, היא הכמות שנרשמה בדו"חות החיסון שנעשו ב-22.8.07 וב-7.11.07. כמות פרות זו נרשמה כמלאי הפתיחה של 2008, ללא קיזוז של הפרות שהתובעים טוענים שנעלמו עקב הפריצה בגדר.
-
המומחה פנה לרשות המרעה שבמשרד החקלאות. רשות זו מעניקה סיוע כלכלי לחקלאים, המבוסס על נתונים שונים, ביניהם מספר ראשי הבקר שבעדר. גם כאן התובעים דיווחו שבתחילת 2008 היו להם 141 ראשי בקר. לא צויין שראשי בקר רבים נעלמו עקב הפריצה.
-
מסקנת המומחה הייתה שלא ניתן לדעת את מספר הפרות שנעלמו אם בכלל. כמו כן, לא ניתן לדעת כמה מהם מתו בשטח המרעה, או יצאו מהפרצה או אם אפילו נגנבו מהעדר.
-
המומחה חיווה דעתו שמחיר פרה הינו 4,250 ₪ (במחירי 2008). אמנם, מחיר זה גבוה במעט מהמחיר בו נקטו המומחים של הצדדים, אולם הוא משקלל את הנתונים בעדר הספציפי נשוא התביעה, לרבות ערך העגלים.
-
לאחר שעיינתי בחוות הדעת, ולאחר שהמומחה נחקר בבית המשפט, מצאתי לקבל את חוות דעת המומחה במלואה.
-
הנתבעת התרשלה בכך שגרמה נזק לגדר המרעה ופרצה בו פירצה באורך של 500 מ'. דבר זה איפשר יציאת פרות משטח המרעה. ישנו קשר סיבתי בין התרשלות הנתבעת לנזק שנגרם לתובעים עקב העלמות הפרות מעדר, אם אכן נעלמו.
-
התובעים לא הוכיחו את הנזק המדוייק שנגרם להם. התובעים לא הוכיחו את מספר הפרות שהיו להם עובר לפריצת הגדר, ומספר הפרות שיצאו בפועל מהפרצה. התובעים לא הוכיחו שיש להם רישום מסודר לכל הפרות שבעדר, אשר לפיו הם יכלו לדעת את מספר הפרות שנעלמו.
-
לא סביר שהתובעים לא שמו לב למחסור של כ-70 פרות ופרים מהעדר. לא מדובר בכמות זניחה של פרות שהעדרה לא היה מושך תשומת לב.
-
מקובלת עלי חוות דעת המומחה, שפרות לא הולכות מהעדר ולא חוזרות. כלומר, גם אם ישנן פרות, שיצאו מהפרצה סביר להניח שכולן, אם לא רובן, חזרו לעדר אליו הם שייכות.
-
יחד עם זאת סביר, שפרצה באורך של כ-500 מ' הפתוחה במשך של כ-5 חודשים, יכולה לגרום להעלמות כמות מסויימת של פרות.
-
בהעדר רישום מדוייק של מספר הפרות שהיו בעדר התובע, קשה לקבוע את גודל הנזק שנגרם. במקרים כגון אלו נקבע בע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ תק-על 2008(3), 1377, כלהלן:
"מקום שהוכח קיומו של נזק, העובדה שאין אפשרות לחשב שיעור הנזק במדוייק, אין בה כשלעצמה כדי לשחרר את המעוול מתשלום פיצויים לניזוק. אין אנו נדרשים בהכרח לדיוק מתמטי ולוודאות מוחלטת. די כי הנפגע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו בוודאות סבירה, המתבקשת מנסיבות העניין (ראו ע"א 294/92 דרוק נ' אהרון, פ"ד מז (2) 23 (1993). להלן: ע"א 294/92). הווה אומר, כי במקרים בהם לאור טבעו ואופיו של הנזק קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, די לו לנפגע שיביא אותם נתונים, שניתן להביאם באופן סביר, תוך מתן שיקול דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר (ראו ע"א 355/80 דלעיל)."
-
לאור הזמן הרב בו הגדר הייתה פרוצה וגודל הפרצה, מצאתי לנכון להעמיד את הפיצוי המגיע לתובע בסך השווה ל-12 פרות, לפי הערך שקבע המומחה לכל פרה (משוערך להיום) - 4,852 ₪.
תוצאה
-
הנתבעת תשלם לתובע סכום של 58,224 ₪.
-
כמו כן הנתבעת תשפה את התובעים במחצית מאגרת בית המשפט בה נשאו, ותשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 500 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
37.התשלום ייעשה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית
כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום, ט' טבת תשע"ה, 31 דצמבר 2014.
צביה