ת"א 20018-07-10 קופת חולים כללית מחוז חיפה נ' נאפע ואח'

• מבוא:

בפני תובענתה של התובעת אשר טוענת כי, הנתבעים העבירו, שלא כדין, מבוטחים מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, ללא ידיעתם וללא הסכמתם, במהלך חודשים אוגוסט-ספטמבר 2009.

• הצדדים:

התובעת, שירותי בריאות כללית, הנה קופת חולים כהגדרתה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

הנתבע 1, סאמר נפאע, תושב שפרעם ומשמש מנהל אדמיניסטרטיבי בסניף קופת חולים מכבי בעיר.

הנתבע 2, עבדו עבדו, תושב שפרעם, המשמש מנהל סניף בנק הדואר בעיר.

הנתבעת 3, חברת דואר ישראל, חברה ממשלתית המספקת שירותי דואר ושירותים פיננסיים לכלל הציבור. ביו היתר, הוסמך בנק הדואר לטפל בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לעניין רישום, מעבר וביטול.

ג.          השאלות הצריכות הכרעה הן כדלקמן:

1. מה מעמדן של חוות הדעת הגרפולוגיות שהוגשו מטעם הצדדים, לאור מינויו של גרפולוג מומחה, מטעם בית המשפט?

2. האם הוכח כי הנתבע 1 פעל, באמצעות הדואר, להעברת מבוטחים של קופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, ללא ידיעתם ותוך זיוף חתימתם בטפסי המעבר?

3. האם הנתבעים 2 ו-3 הפרו את נוהל העברת מבוטחים, ובשל כך אחראים להעברתם, שלא כדין, של המבוטחים מושא תביעה זו?

להלן אדון בשאלות אלה לפי סדרן.

1. 1. מעמדן של חוות הדעת הגרפולוגיות שהוגשו מטעם הצדדים

המסגרת הנורמטיבית לדיון בשאלת מעמדן של חוות הדעת מטעם הצדדים, מצויה בתקנה 130(ג)(2) אשר זו לשונה:

"מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:

...

(2)   יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה".

מסעיף זה אנו למדים כי מקום בו מונה מומחה מטעם בית המשפט, בהסכמת הצדדים, יש לראות בכך הסכמה דיונית לפיה לא יוגשו חוות דעת מטעם הצדדים, וחוות דעת שהוגשו עובר למינוי המומחה מטעם בית המשפט, יראו אותן כאילו לא נתקבלו כראיה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

ההסכמה הדיונית אליה מתייחסת תקנה 130(ג)(2) התגבשה בפרוטוקול הדיון מיום 8.5.13, כאשר הצדדים הסכימו למנות מומחה מטעם בית המשפט. באותו מעמד, התנו הצדדים את הסכמתם בכך ששמרו על זכותם לחקור את המומחים מטעמם.

לאחר שהמומחה מטעם בית המשפט נחקר (בשיבית יום 13.5.14), ויתרו הצדדים על התנייתם זו והסכימו שלא לחקור את המומחים מטעמם. ב"כ התובעת התנה הסכמתו בכך שחוות הדעת יוותרו בתיק בית המשפט, ואילו ב"כ הנתבעים התנה הסכמתו בכך שחוות הדעת יוצאו מן התיק.

עתה אנו נדרשים למלא תוכן את החלטתי מאותו יום (13.5.14-עמ' 70 לפרוטוקול) לפיה חוות הדעת יוותרו כראיה, בשלב זה, הצדדים לא יחקרו את המומחים מטעמם, משקלן של חוות הדעת ועצם הימצאותן כראיה ייקבע בפסק הדין.

לטעמי, מסגרת ההסכמה הדיונית נקבעה בעת שהצדדים הסכימו למינוי המומחה מטעם בית המשפט (ישיבת יום 8.5.13-עמ' 61 לפרוטוקול). משעה שוויתרו על חקירת המומחים מטעמם, הרי שוויתרו על התנייתם שנעשתה במסגרת ההסכמה הדיונית המקורית.

יחד עם זאת, בשל העובדה שהסכמת ב"כ התובעת שלא לחקור את המומחים מטעם הצדדים ניתנה בכפוף לכך שחוות הדעת תהוונה ראיה, והנתבעים התנו הסכמתם בכך שחוות הדעת תוצאנה מן התיק, הרי שבשלב זה לא הייתה הסכמה בין הצדדים והסכמתם היחידה הייתה שלא לחקור את המומחים מטעמם, ובכך למעשה השלימו את ההסכמה הדיונית המקורית (מיום 8.5.13).

יצוין, כי במהלך שמיעת ראיות התובעת, נחקרה הגרפולוגית מטעמה, הגב' חנה קורן (בישיבת יום 6.5.12 ובישיבת יום 8.5.13 מסרה עדות משלימה), אולם מאחר שההסכמה הדיונית באה לעולם לאחר חקירתה והצדדים ויתרו על חקירת המומחים מטעמם, הרי שאין מקום עוד להתייחס לחקירתה.

לעצם העניין ולצורך דיון בשאלת האחריות, אני קובעת כי אין מקום להתייחס לחוות דעת מטעם הצדדים, בפרט לאחר שאלה לא נחקרו ולאור ההסכמות הדיוניות הברורות שנעשו בין הצדדים, כמפורט מעלה.

לפיכך, לצורך הדיון בשאלת האחריות, אין מקום להתייחס לחוות הדעת מטעם הצדדים או ליתן להן משקל כלשהו. 

על מנת להכריע בשאלת אחריותו של הנתבע 1 להעברת מבוטחים, שלא כדין, מקופת חולים כללית לקופת חולים למכבי. וכן לקבוע אחריות הנתבעים 2 ו-3 להעברת מבוטחים כאמור, נידרש תחילה לניתוח העדויות והראיות שבאו בפניי.

ניתוח העדויות

הגב' נינה גרייסמן:

הגב' נינה גרייסמן (להלן: "נינה"), אם לשתי בנות, מתגוררת בשפרעם. בעדותה מסרה כי החל משנת 91' היא מבוטחת בקופת חולים כללית. לשאלה כיצד נודע לה כי הועברה לקופת חולים מכבי, השיבה: "לקחתי את הילדה שלי לקופת חולים היה לה חום ואמרו לי שהעבירו אותי עם הבנות לקופת חולים מכבי, שעברתי למכבי ואני לא עברתי". לשאלה: "עשית איזה שהיא פעולה לעבור למכבי" השיבה: " לא. וגם לא חתמתי. וגם לא ביקשתי לעבור". נינה נשאלה האם היתה בסוכנות הדואר ומילאה טופס העברה. לכך השיבה בשלילה. בהמשך מסרה כי ביקשה לעבור חזרה לקופת חולים כללית, ונאמר לה על ידי הפקידות במקום כי עליה לחתום על הצהרה, ואז תוכל לחזור לקופת חולים כללית. נינה אישרה כי החתימה על גבי ההצהרה שהוצגה בפניה הינה שלה וכי זהו כתב ידה.

לעומת זאת, כאשר הוצג בפניה טופס ההעברה לקופת חולים מכבי, מסרה נינה כי החתימה על גביו איננה חתימתה, וכי כלל איננה כותבת בשפה הערבית.

נינה מסרה עוד כי כעסה מאוד על כך שהעבירו אותה "כמו שק תפוח אדמה ממקום למקום" ולכן הגישה תלונה במשטרה בגין זיוף חתימתה בטופס המעבר לקופת חולים מכבי (עמ' 12 ש' 18- 32, עמ' 13 ש' 1- 29 לפרוטוקול).

בהמשך עדותה אישרה נינה כי אשת אחיו של בעלה, ליוותה אותה לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה. כן אישרה כי אף אחד מנציגי קופת חולים לא היה עמה בתחנת המשטרה (עמ' 14 ש' 24- 28 לפרוטוקול).

נינה עוד אישרה בעדותה כי לא הונחתה על ידי נציגי קופת חולים כללית להגיש תלונה במשטרה, אלא עשתה זאת מרצונה. כן אישרה כי לא הובטח לה קבלת דבר כלשהו מידי קופת חולים כללית (עמ' 15 ש' 12- 19 לפרוטוקול).

בהמשך עדותה אישרה נינה כי בעלה מבוטח בקופת חולים מכבי, אליה עבר מרצונו החופשי בחודש אוגוסט 2009 (עמ' 16 ש' ש' 8- 13 לפרוטוקול).

לשאלה, האם חתמה על ת/11 – הצהרה לפיה לא ביקשה לעבור מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, השיבה: "כן, זה החתימה שלי וכתב יד שלי". נינה נתבקשה להסביר מדוע בראשית ההצהרה מופיע שמו של בעלה, וכך מסרה: "אני מזהה את שמו של בעלי למעלה בראש העמוד והמס' ת.ז למעלה ולמטה זה שלי". לא ידעה ליתן הסבר מדוע שמו של בעלה מופיע על גבי ההצהרה, (עמ' 16 ש' 21- 27 לפרוטוקול).

נינה עומתה עם טענתה כי ביום שבו חתמה על טופס ההצהרה לפיו מעולם לא ביקשה לעבור לקופת חולים מכבי, ניגשה להגיש תלונה במשטרה, ונתבקשה להסביר כיצד ייתכן כי על גבי ההצהרה מופיע תאריך 21.09.09, בעוד התלונה הוגשה ביום 17.9.09. לגרסתה היא זוכרת שחתמה על ההצהרה באותו היום בו הגישה את התלונה במשטרה, אולם לא ידעה מדוע התאריך המופיע על גבי ההצהרה הוא אחר. הוסיפה, כי התאריך והשם המופיעים בראשית טופס ההצהרה לא נכתבו בכתב ידה, ואילו שאר הפרטים נכתבו בכתב ידה (עמ' 17 ש' 8- 22 לפרוטוקול).

נינה נשאלה האם בדקה עם בעלה האם כאשר ניגש לדואר לבצע מעבר מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, הוסיף גם את שמה? לכך השיבה: "שאלתי אותו, הוא לא חתם גם בשמי, כך הוא אמר לי, הוא רצה לעבור, זכותו לעבור לאן שהוא רוצה... הוא עבר לבד. אני יודעת שהוא עבר לבד זה מה שהוא אמר לי, והבנות נשארות עם אמא בכללית" (עמ' 17 ש' 23- 27 לפרוטוקול).

עדותה של נינה עניינית מהימנה וקוהרנטית. השיבה לכל השאלות שנשאלה באופן מלא וכן. אף כאשר נשאלה על אודות טופס ההצהרה, השיבה בכנות כי חלק מהכתוב על גבי הטופס אינו בכתב ידה. העובדה כי בראש טופס ההצהרה מופיע שם בעלה אינה פוגמת בתוכן הטופס ובנפקותו. נינה אישרה בעדותה כי חתמה על טופס ההצהרה, הואיל ומעולם לא ביקשה לעבור מקופת חולים כללית לקופת חולים אחרת, לרבות מכבי. העובדה כי התאריך המופיע על גבי הטופס, מאוחר במספר ימים לתאריך בו חתמה נינה על הטופס איננה פוגמת בטופס ובמשקלו, שהרי בעדותה אימתה את מועד החתימה על ההצהרה. סביר כי לאחר שמילאה נינה פרטיה על גבי הטופס, הוסף במועד מאוחר יותר התאריך, וכי פשוט לא שמה לב לכך ששמו של בעלה מופיע בראש הטופס. בפרט כאשר לכל אורך הטופס מופיע מספר תעודת הזהות של נינה, הן בראש הטופס והן בתחתיתו. כך גם מופיע על גביו מספר הטלפון של נינה. פרטים אלה נכתבו בכתב ידה. שמו של רבאח (בעלה של נינה) על גבי הטופס נכתב על ידי עליאן, כפי שהוא מסר בעדותו. נינה מסרה הסבר סביר לכל שאלה כולל שאלת התאריך ושם בעלה בראש טופס ההצהרה. לפיכך עדותה של נינה בדבר העברתה לקופת חולים מכבי בניגוד לרצונה, כמו גם אישור חתימתה על ההצהרה למשרד הבריאות, כדי שתוכל לחזור לקופת חולים כללית, כל אלה הביאוני למסקנה כי עדותה של נינה אמינה ויש ליתן בה אמון מלא.

מר חוסאם עליאן:

חוסאם עליאן (להלן: "עליאן"), משמש כמנהל אדמיניסטרטיבי בסניף קופת חולים כללית בשפרעם. תחילה נתבקש עליאן לפרט את העובדות המופיעות בתצהירו ואשר ידועות לו מידיעה אישית. לדבריו: "...אנחנו ביום יום עובדים ויש מעברים מקופה לקופה, זה עבודה יוםיומית ועד עכשיו לא נתקלנו במקרים חריגים כמו במקרה הזה, המקרה שבו אנו דנים המעביר עליו מכללית למכבי, והמקרה צף כי אנשים באו למרפאה, בכו וצעקו כי נקטע להם רצף טיפולי. אני כעובד וותיק כנאמן שייוק במרפאה לא היו לי מספיק תשובות לתת לאנשים למרות שאנשים ראו בי כאחראי שאני מפקיר אותם" (עמ' 19 ש' 12- 16 לפרוטוקול).

בהמשך עדותו אישר עליאן כי שמע מהגב' חנפי עצמה על טענותיה בדבר העברתה, שלא מרצונה, לקופת חולים מכבי. הגב' ורוד חנפי פנתה אליו לקבל שירות, ולאחר שערך בדיקה במחשב, נסתבר כי אינה זכאית לטיפול מאחר שעברה לקופת חולים מכבי, מעבר שנעשה בלא ידיעתה או הסכמתה (עמ' 19 ש' 18- 27 לפרוטוקול).

עליאן אישר בעדותו כי הוא מכיר את המבוטחת נינה גרייסמן. על כן נשאל כיצד נודע לו על הטענות שלה בדבר זיוף חתימתה. לכך השיב: "לנינה באותה תקופה נולדה ילדה שהגיעה למרפאה עם חום גבוה. היא פנתה אלי ואמרה לי לגבי הזיוף. היקשתי את מספר תעודת הזהות שלה והתקבל מידע שהיא איננה זכאית לטיפול בכללית, וחטפתי ממנה צעקות, שיש לה ילדה עם חום" (עמ' 20 ש' 16- 21 לפרוטוקול).

עליאן מסר בעדותו כי למיטב זכרונו נינה גרייסמן חתמה על טופס ההצהרה (ת/11) בפניו. כן אישר כי הוא כתב את שמו של בעלה בראשית טופס ההצהרה (עמ' 21 ש' 23- 25).

בהמשך עדותו הופנה עליאן לסעיף 4 לתצהירו ונשאל מי בחן את עניין העברת מטופלים לקופת חולים מכבי, בניגוד לרצונם. לדבריו: "אנחנו בשירותי בריאות כללית נותנים שירות, אנשים הגיעו למרפאה במהלך חודש ספטמבר 2009 מבוטחים עם כרטיסי מכבי שלא ידעו מאיפה הם קיבלו אותם. אנשים שאלה מסתבר שהם מאוד חולים ויש להם רצף טיפולים, היה ויהיה". עליאן הוסיף כי מדובר במאות מבוטחים שטענו כי הועברו לקופת חולים מכבי ללא ידיעתם ובניגוד לרצונם. הסביר כי חלק מהמטופלים הינם חולים קשים, וחלקם מצויים בטיפול מתמשך, לכן נתקבלה הנחיה, לאחר התייעצות עם קצין הביטחון והיועץ המשפטי של המחוז, לבקש מהמטופלים שהועברו למכבי בניגוד לרצונם, למלא טופס הצהרה עבור משרד הבריאות, כדי שיוכלו לשוב לכללית (עמ' 36 ש' 13- 26 לפרוטוקול).

עוד נשאל במהלך עדותו: "אתה בתצהירך גם אומר, שמי שעומד מאחורי הפעילות האסורה הזו מר נאפע ועבד עבדו [הכוונה לנתבעים 1 ו-2-ההוספה שלי-נ"מ], מה מקור ידיעתך". עליאן השיב: "המבוטחים אמרו לי". כאשר נתבקש לציין את שמות המבוטחים האלה, נקב בשמות הבאים: חזאם, חנפי, ה', אבו סריא מוסא, סועאד סמירה, והוסיף כי כל המבוטחים האמורים "היו במרפאה ואמרו שפנו אליהם ישירות. סאמר פנה אליהם ישירות להעביר אותם מהקופה והם לא הסכימו הקשר של עבדו זה דבר אחד שאחרי שאנחנו היו בידינו תצהירים, הייתה חקירה בדואר ועבדו פנה לאנשים הביתה, זה הקשר שאנו יודעים. על עבדו אני יודע מאותם המבוטחים שהיה אצלם בבית או התקשר אליהם וסיפרו לי ע' ה', ורוד חנפי הם כן אמרו לי גם על עבדו" (עמ' 37 ש' 10- 19 לפרוטוקול).

בהמשך עדותו הופנה עליאן לסעיף 16 לתצהירו לפיו מסר כי הנתבעים 1 ו-2 פנו למבוטחים על מנת להחתים אותם על הצהרות נגדיות, ונשאל כיצד נודע לו, לכך השיב: "ורוד חנפי התקשרה אלי למרפאה שסאמר נאפע ועבדו עבדו התקשרו וביקשו ממנה לחתום על תצהיר נגדי" (עמ' 38 ש' 10- 15 לפרוטוקול).

בהמשך עדותו נשאל עליאן האם חתמו המבוטחים על ההצהרות למשרד הבריאות בפניו אם לאו. עליאן אישר לגבי חלק משמות המבוטחים לגביהם נשאל כי אלה חתמו על ההצהרות בפניו ולגבי חלק אחר מסר כי הביאו את ההצהרות חתומות למרפאה (עמ' 40 ש' 13 ואילך, עמ' 41 ש' 1- 25 לפרוטוקול).

לשאלה האם נינה גרייסמן גם חתמה בפניו. כך השיב: "הכתב יד שלי, אני מילאתי את הטופס שכתבתי את השם שרקאוי רבאח, אחרי תיאום טלפוני עם נינה ורבאח ויצאתי מהמרפאה, היא הגיעה למרפאה וחתמה בפני הבנות, הפקידות" (עמ' 41 ש' 26- 29 לפרוטוקול).

אז עומת עם עדותו מיום 6.5.12 בה מסר כי נינה גרייסמן חתמה בפניו. הוא מסר כי נינה גרייסמן חתמה במרפאה, אך לא בפניו. לא מצאתי בכך כדי לפגום במהימנות עדותו. עליאן מסר בעדותו מיום 6.5.12 (עמ' 21 ש' 23 לפרוטוקול), כי למיטב זכרונו נינה חתמה בפניו. לא מצאתי כל פגם בכך שעליאן לא זכר אם נינה חתמה בפניו אם לא, שכן, מספר גדול של מבוטחים הגיע למרפאה על מנת לחתום על הצהרות עבור משרד הבריאות או למסור הצהרות חתומות. לא ניתן לצפות, בנסיבות אלה ולאחר שחלפו מספר שנים כי עליאן יזכור בבירור ובוודאות נסיבות חתימתו של כל מבוטח ומבוטח.

לשאלה, האם הגב' ה' ע' חתמה בפניו על ההצהרה עבור משרד הבריאות, עליאן השיב כי בנה חתם בשמה (עמ' 43 ש' 28- 29 לפרוטוקול).

עליאן עוד נשאל האם כאשר נינה גרייסמן הגיעה עם בתה, במהלך חודש ספטמבר 2009 לקופת חולים כללית, נאמר לה כי אינה זכאית לטיפול משום שעברה לקופת חולים מכבי. עליאן השיב כך: "לא. אנחנו לא אמרנו לה דבר כזה. היא קיבלה טיפול" (עמ' 44 ש' 29- 31 לפרוטוקול).

גרסתו מתיישבת עם גרסתה של נינה בעדותה, אשר מפריכה את הטענה כי נינה או ילדיה לא קיבלו טיפול בקופת חולים כללית במסגרת תקופת הזכאות, קרי, עד ליום 30.9.09. נינה נשאלה בעדותה כך: "את אומרת בגלל שנמנע ממך לקבל טיפול רפואי את חזרת לכללית". לכך השיבה: "אני חזרתי לכללית כי רציתי להיות בכללית, אני לא ביקשתי לעבור". אז נשאלה: "איזו פגיעה או נזק נגרמו לך כתוצאה מהמעבר". זו תשובתה: "אני חושבת שמגיע שישאלו אותי אם אני רוצה לעבור ולא יחתמו עלי סתם, זה חלק מזכותי כאדם. הפיצויים מגיעים לי בגלל שהתעצבנתי? סתם מעבירים אותי?" (עמ' 15 ש' 16- 22 לפרוטוקול). מכאן ברור כי נינה לא טענה בעדותה כי נמנע ממנה טיפול רפואי בתקופת הזכאות או בכל זמן אחר. משכך, אין בסיס לטענה זו של הנתבעים, כי קופת חולים מנעה ממבוטחים שעברו למכבי לקבל טיפול רפואי בתקופת הזכאות. טענה זו נטענה בעלמא ונסתרה בעדויות אלה.

בהמשך עדותו הופנה עליאן לעדותה של הגב' ורוד חנפי לפיה כאשר הגיעה לקופת חולים כללית במהלך חודש ספטמבר נאמר לה כי אינה זכאית לטיפול משום המעבר למכבי. עליאן הסביר כי לגב' חנפי הייתה סדרת טיפולים מתמשכת, והוסבר לה כי לא תוכל להמשיך בטיפול לאחר ה-30.9.09, המועד בו מסתיימת תקופת הזכאות. עליאן הוסיף וציין כי כל מבוטח שעבר לכאורה למכבי בתקופה הרלוונטית, קיבל שירות מהכללית עד ליום 30.9.09, תום תקופת הזכאות. המבוטחים קיבלו טיפול ושירות עד למועד האמור ללא כל תנאי (עמ' 46 ש' 13- 26 לפרוטוקול).

עדותו של עליאן הייתה עניינית, עקבית ואמינה. הוא הסביר את השתלשלות האירועים, כפי שזכר. עדותו עולה בקנה אחד עם עדויותיהן של נינה גרייסמן, ורוד חנפי וע' ה', כמפורט בהרחבה בפסק הדין. לפיכך, מצאתי כי יש ליתן אמון מלא בעדותו.

הגב' איילה חזאם:

הגב' איילה חזאם (להלן: "חזאם"), תושבת שפרעם, הייתה מבוטחת בעבר בקופת חולים כללית, וכיום מבוטחת בקופת חולים מכבי. כאשר נשאלה בעדותה, כיצד נודע לה כי עברה לקופת חולים מכבי, השיבה כך: " הייתי בקופת חולים כללית והייתי מבסוטה בכללית. בעלי עבר וכל המשפחה. אחרי זה כשראיתי זה טוב החלטתי לעבור למכבי... כשעברתי למכבי אמרו לי שאני אשאר שייכת לכללית במשך 3 חודשים, אחרי 3 חודשים את עוברת לקופת חולים מכבי, לא נגמרו 3 החודשים, הלכתי לעשות בדיקות ואז אמרו לי שאני לא יכולה לעבור בדיקות, בגלל שעברתי למכבי. אז הגשתי תלונה נגד קופת חולים מכבי במשטרת שפרעם" (עמ' 25 ש' 25 ואילך, עמ' 26 ש' 1- 2 לפרוטוקול).

בהמשך עדותה הוצג בפניה טופס המעבר לקופת חולים מכבי ונשאלה האם מכירה טופס זה. לכך השיבה: "ראיתי את הטופס הזה כשהלכתי לדואר וחתמתי עליו" (עמ' 26 ש' 11- 12 לפרוטוקול).

בהמשך עדותה הוצג לחזאם טופס הצהרה לפיו הצהירה כי מעולם לא ביקשה לעבור לקופת חולים אחרת ובכלל זה קופת חולים מכבי. חזאם מסרה כי אינה מכירה טופס זה וכי החתימה המופיעה על גבי הטופס אינה חתימתה (עמ' 26 ש' 33, עמ' 27 ש' 1- 3 לפרוטוקול).

חזאם מסרה עוד כי עברה לקופת חולים מכבי מרצונה החופשי. על כן נשאלה מדוע, אם כן, הגישה תלונה במשטרה בטענה כי חתימתה זויפה. לכך השיבה: "לא היה זיוף, כשהלכתי למשטרה, אמרו לי שאני צריכה להגיש תלונה על מנת לעבור את הבדיקות" (עמ' 27 ש' 28- 32 לפרוטוקול). בהמשך עדותה מסרה כי, חוסין (הכוונה לעליאן מהכללית), אמר לה כי אם היא רוצה לעבור בדיקות בכללית, עליה להגיש קודם תלונה במשטרה (עמ' 28 ש' 27- 28 לפרוטוקול).

בישיבת יום 8.5.13 נתקבלה בקשת התובעת להגיש את עדותה של חזאם במשטרה כראיה. עיון בעדותה של חזאם (סומנה ת/6), מלמד כי זו סותרת לחלוטין את עדותה בבית המשפט. בעדותה במשטרה מסרה חזאם כדלקמן: "...ביום 1/10/2009 היה לי תור אצל הרופא בקופת החולים [כללית- ההוספה שלי-נ"מ] ואז נאמר לי שאני לא חברת קופת חולים כללית ונאמר לי שאני הועברתי לקופת חולים מכבי אני הופתעתי כי אני לא ביקשתי לעבור לקופת חולים מכבי נשלחה בקשה לביטוח לאומי לקבל תשובה מדוע הועברתי לקופת חולים מכבי ואז נשלח לי מסמך שבו הועברתי לקופת חולים מכבי כאשר חתימת ידי זויפה על אותו מסמך אני לא ראיתי בחיים שלי את המסמך הזה ולא חתמתי עליו אני גם לא ביקשתי מאיש להעביר אותי לקופת חולים מכבי". 

ענינו הרואות כי, חזאם מסרה מפורשות בעדותה במשטרה שמעולם לא ביקשה לעבור לקופת חולים מכבי וכי חתימתה על טופס המעבר זויפה. היא אף מסרה לחוקר את טופס המעבר וזה צולם על ידו. עוד הוסיפה בעדותה במשטרה כי "הופתעה" לגלות שהועברה למכבי מאחר שמעולם לא ביקשה לעבור. טופס המעבר לגביו מסרה חזאם במשטרה כי חתימתה על גביו זויפה, הינו אותו טופס לגביו מסרה בעדותה כי חתמה עליו.

חזאם לא סיפקה כל הסבר לסתירות המשמעותיות בין גרסתה במשטרה לגרסתה בבית המשפט. לטעמי, בנסיבות אלה, יש לאמץ את גרסתה של חזאם במשטרה. גרסתה במשטרה היא ראשונית והאוטנטית יותר. לפיכך, מצאתי כי יש ליתן לעדותה של חזאם במשטרה את מלוא המשקל, ומנגד, ליתן משקל אפסי לעדותה בבית המשפט. 

הגב' ע' ה':

 הגב' ע' ה' (להלן: "ה'"), תושבת שפרעם, מסרה בעדותה כי היא נשואה, אם לילדים ומבוטחת בכללית כשלושים שנה. בעדותה מסרה כי מעולם לא ביקשה לעבור לקופת חולים מכבי. עוד הוסיפה כי בשל מצבה הבריאותי אינה יכולה לעבור לקופת חולים אחרת. לדבריה עברה ניתוח בגב, הינה חולת סרטן ומשום כך נמצאת במעקב רפואי, שאינו מאפשר מעבר לקופת חולים אחרת. ה' העידה כי בנה מביא לה את התרופות מקופת חולים מדי חודש, דרכו נודע לה כי הועברה לקופת חולים מכבי. כן ציינה כי גם רופא המשפחה בקופת חולים כללית עדכן אותה, משום שדאג לה בשל מצבה הרפואי והמעקב הרפואי בו היא מצויה. ה' מסרה עוד כי מעולם לא עשתה כל פעולה, כדי לעבור לקופת חולים מכבי (עמ' 29 ש' 4- 31 לפרוטוקול).

במהלך עדותה הוצג בפניה טופס המעבר לקופת חולים מכבי והיא נשאלה האם החתימה המופיעה על גבי הטופס הינה חתימתה, לשאלה זו השיבה בשלילה (עמ' 29 ש' 32- 33 לפרוטוקול).

עוד הופנתה לטופס ההצהרה לפיו לא ביקשה לעבור לקופת חולים מכבי ונשאלה האם חתמה על גבי טופס זה. ה' השיבה בשלילה והוסיפה כי ייתכן שבנה או הרופא המטפל חתמו בשמה על טופס ההצהרה. גרסתה זו של ה' עולה בקנה אחד עם עדותו של עליאן לפיה בנה של ה' חתם על ההצהרה בשמה (עמ' 43 ש' 28- 29 לפרוטוקול).

עדותה של ה' מלמדת כי מעולם לא ביקשה לעבור לקופת חולים מכבי או לכל קופת חולים אחרת. כפי שהדגישה בעדותה, מצבה הרפואי אינו מאפשר לה לעבור מקופת חולים אחת לאחרת מאחר שהיא מצויה במעקב רפואי וטיפול רפואי מתמשך. שוכנעתי כי עדותה עניינית ומהימנה. ייתכן, כפי שמסרה ה', כי בנה חתם על טופס ההצהרה לפיו מעולם לא ביקשה ה' לעבור לקופת חולים מכבי, שכן הוא טיפל עבורה בכל הנושאים הקשורים בקופת החולים, לרבות הבאת תרופות מדי חודש. אין בכך כדי לפגום בעדותה של ה' ובמהימנות גרסתה. מצאתי ליתן לעדותה את מלוא המשקל.

הגב' ורוד חנפי:

הגבי ורוד חנפי (להלן: "חנפי") תושבת שפרעם, נשואה ואם לילדים מסרה בעדותה כי בתקופה הרלוונטית הייתה מבוטחת בקופת חולים כללית. חנפי נשאלה כיצד נודע לה כי הועברה לקופת חולים מכבי. זו תשובתה: "הבן שלי היה צריך לעבור ניתוח שקדים, הלכתי לקופת חולים כללית להביא התחייבות. אז אמרו לי שעברתי למכבי". אז נשאלה כיצד הגיבה לכך, השיבה::"הלכתי למכבי אמרו לי שחתמתי אצל סאמר [הוא הנתבע 1-ההוספה שלי-נ"מ], זה הפתיע אותי בגלל שלא ראיתי אף פעם את סאמר ולא הלכתי לדואר לחתום גם. בא סאמר והתחיל לשכנע אותי להישאר במכבי. צעקתי עליו ואמרתי לו איך אתה עושה את זה אף פעם לא פגשתי אותך ולא ראיתי אותך" (עמ' 31 ש' 23- 25 לפרוטוקול). עוד הוסיפה כי נאלצה להישאר מבוטחת בקופת חולים מכבי משך חודשיים טרם התאפשר לה לחזור לקופת חולים כללית. עוד מסרה כי לאחר שחלפו חודשיים אלה, שבה לכללית והגישה תלונה במשטרה כנגד סאמר נפעא (עמ' 31 ש' 29- 32 לפרוטוקול). כן מסרה חנפי כי בשל העובדה שהועברה שלא מרצונה לקופת חולים מכבי, בנה לא יכול היה לעבור את הניתוח בבית חולים בני ציון, אלא נאלץ לעבור ניתוח בבית החולים בנצרת (עמ' 31 ש' 27- 28 לפרוטוקול).

כאשר הוצג בפניה טופס מעבר לקופת חולים מכבי (הטופס הוגש וסומן ת/4), והיא נשאלה האם חתומה עליו, חנפי השיבה כי החתימה המופיע על גבי טופס המעבר אינה חתימתה (עמ' 32 ש' 1 לפרוטוקול).

כאשר הוצג בפניה טופס ההצהרה למשרד הבריאות, לפיו מסרה כי מעולם לא ביקשה לעבור לקופת חולים מכבי, אישרה חנפי כי היא שחתומה על טופס זה (הטופס הוגש וסומן ת/5).

חנפי אישרה עוד כי הנתבע 2 יצר קשר עם בעלה  וביקש להיפגש עמה והיא סרבה (עמ' 32 ש' 17- 18 לפרוטוקול). גרסה זו מתיישבת עם גרסתו של עליאן אשר מסר בעדותו כי "עבדו פנה לאנשים הביתה, זה הקשר שאנו יודעים. על עבדו אני יודע מאותם המבוטחים שהיה אצלם בבית או התקשר אליהם וסיפרו לי עבד ה', ורוד חנפי הם כן אמרו לי גם על עבדו" (עמ' 37 ש' 17- 19 לפרוטוקול).

בהמשך עדותה, מסרה חנפי כי ניגשה אל עליאן על מנת להוציא טופס התחייבות לניתוח,  אלא לאחר שערך בדיקה במחשב, הסתבר כי חנפי עברה לקופת חולים מכבי (עמ' 32 ש' 26- 27 לפרוטוקול). דבריה אלה של חנפי עולים בקנה אחד עם עדותו של עליאן ואף מחזקים את עדותו. 

כאמור, עליאן מסר בעדותו כי חנפי פנתה אליו לקבל שירות, ולאחר שערך בדיקה במחשב, מצא כי אינה זכאית לטיפול מאחר שעברה לקופת חולים מכבי, מעבר שנעשה בלא ידיעתה או הסכמתה (עמ' 19 ש' 18- 27 לפרוטוקול).

מצאתי כי יש ליתן אמון מלא בעדותה של חנפי. עדותה עניינית, השיבה לשאלות שנשאלה באופן מלא. עדותה קוהרנטית, עקבית מהימנה ומתיישבת היטב עם עדותו של עליאן.

חוות דעתו של הגרפולוג מר יונתן נפתלי, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט

לאור הסכמת הצדדים למינויו של גרפולוג מומחה מטעם בית המשפט והסכמתם על אודות זהותו של הגרפולוג, מונה מר יונתן נפתלי, כגרפולוג מומחה מטעם בית המשפט, בהחלטה מיום 4.7.13, לשם מתן חוות דעת בשאלת אוטנטיות חתימותיהם של מבוטחים על גבי טפסי המעבר לקופת חולים מכבי.

בהחלטה מיום 11.9.13 נקבע כי הצדדים ימסרו לידי המומחה מסמכי מקור, כפי שביקש, ותבוצע על ידו בדיקה מדגמית של 15 חותמים אקראיים, כפי שיבחר.

המומחה ביקש לקבל דוגמאות חתימה, אלא שלאחר שנכשלו ניסיונות זימון הנבדקים לצורך מתן דוגמאות הכתבה, מסר המומחה הודעה ביום 16.12.13, לפיה בנסיבות יכין את חוות הדעת על סמך דוגמאות האקראי שהומצאו, ללא דוגמאות הכתבה.

לאחר שקיבל את המסמכים מידי הצדדים, הגיש המומחה בקשה להורות לצדדים להגיש מסמכים באיכות טובה יותר. מתוך המסמכים שיוגשו יבחר המומחה 15 נבדקים אקראיים, בהתאם לאיכות וכמות החומר המצוי, וזאת בשל מגבלות הדוגמאות שהומצאו לידיו. בהחלטה מיום 20.1.14, הוריתי כמבוקש.

ביום 10.4.14 הוגשה חוות דעתו של המומחה על אודותיה נחקר בישיבת יום 13.5.14.

במסגרת חוות דעתו, בדק המומחה, 15 חתימות בטפסי מעבר לקופת חולים מכבי של מבוטחי קופת חולים כללית. המומחה השווה בין החתימות האמורות ובין החתימות של אותם 15 מבוטחים בהצהרות עבור משרד הבריאות, בהצהרות הנגדיות, במסמכי פתיחת חשבון בבנק הדואר ובמסמכי ההצטרפות לכללית מושלם.

המומחה צרף לחוות דעתו טבלת מדרג, לקביעת מסקנות. להלן הטבלה:

טבלת מדרג זו מלמדת, כי קו ה-0 הוא מצב של שקילות, קרי, רמת זיהוי או שונות של 50%, וכל מה שמעל קו ה-0 ומתחתיו הוא ברמת זיהוי או שונות מעל 50%.   

המומחה קבע ביחס ל-8 מתוך 15 החתימות שבדק, כי קיימת אפשרות סבירה למדי, היינו, למעלה 50%, שחתימות אלה לא נחתמו על ידי מי שחתם על הדוגמאות להשוואה (כואכב מוחמד, חולוד מיערי, ח'אטם ח'טיב, ג'מיל מונדיה, סובחי שרקאוי, נמירי נוהאד, וליד חזאם ופאתנה סולימאן).

כן קבע המומחה, ביחס לחתימתה של הגב' נינה גרייסמן, כי קיימת אפשרות סבירה, היינו, למעלה 50%, שהחתימה המופיעה על גבי טופס המעבר לקופת חולים מכבי, לא נתחמה על ידה.

אשר לחתימתם של מר בותינה מוחמד ומר תגריד קדרה, קבע המומחה כי קיימת אפשרות, ברמה של 50% (רמה של שקילות) כי חתימתם זויפה.

עוד קבע המומחה, ביחס לשלוש מתוך 15 החתימות שבדק, כי קיימת אפשרות סבירה - למעלה מ-50%, כי חתימות אלה נחתמו על ידי מי שחתם על הדוגמאות להשוואה (קעקאע אגבריה, אמאל קדרי וכריים טוגי).

ביחס לחתימתו של מר פיאד מונדיה, קבע המומחה, כי קיימת אפשרות, ברמה של 50% (רמה של שקילות) שחתימתו אוטנטית.

מכאן אנו למדים, כי לפחות ביחס ל-9 מתוך 15 החתימות, קיימת אפשרות של למעלה מ-50% שחתימות אלה, על גבי טפסי המעבר, זויפו. 

המומחה אישר בעדותו כי ניתן לערוך השוואה בין חתימות בשפה הערבית לחתימות בשפה העברית, כפי שעשה בפועל, חרף הקושי הגלום בכך (עמ' 64 ש' 31- 32 לפרוטוקול).

במהלך עדותו הופנה המומחה לסעיף 10 לחוות דעתו ונשאל: "...השווית בין החתימות בטפסי המעבר, ואתה מצאת שקיימת זהות מסויימת בתכונות הכתב מה שיכול להצביע על זיוף. אתה יכול להרחיב על הממצאים". זו לשון תשובתו: "במקבץ הזה של X2 X5, X11, X13, X7 [חתימות ע"ש כואכב מוחמד, חולוד מיערי, ח'תאם ח'טיב, ג'מיל מונדיה, סובחי שרקאוי-ההוספה שלי-נ"מ], כל חתימות המחלוקת יש ביניהם זהות מסויימת, זה הכל חתימות מפושטות, גדולות עם תנועה די שוטפת אז יש אפשרות שאותו אדם חתם את כל החתימות האלה". יכול להיות שזה דבר שמחזק את העובדה שכל אלה מזוייפות" (עמ' 65 ש' 24- 29 לפרוטוקול).

מדבריו אלה של המומחה עולה ברורות, כי ייתכן שאדם אחד עומד מאחורי חתימתם של כל המבוטחים המצוינים לעיל. מתוך הזהות בתכונות חתימתם של מבוטחים אלה מתחזקת המסקנה כי חתימות אלה נחתמו על ידי אותו אדם, ומשום כך מזויפות.

המומחה אישר כי לא קיבל לידיו דוגמאות חתימה של מבוטחים, כי אלה לא שיתפו פעולה, למרות פניית מזכירות בית המשפט אליהם. אז נשאל האם בהעדרן של דוגמאות חתימה, רמת המסקנה אליה יכול להגיע יורדת. לשאלה זו השיב בחיוב. המומחה נתבקש לכמת זאת לאחוזים, והשיב: "אני לא אוהב לנקוט במספרים מבחינת אחוזים, אבל אני יכול לומר שרוב המסקנות הם קרובות לדרגת של שקילות או שהם נמצאות בדרגה של שקילות" (עמ' 66 ש' 4- 13 לפרוטוקול).

המומחה אישר עוד כי לא התייחס לתוכן המסמכים שבדק, אלא בדק את החתימות על גביהם בלבד (עמ' 68 ש' 24 לפרוטוקול).

בהמשך עדותו הופנה המומחה ל-X4 בחוות דעתו-חתימתה של פאתנה סולימאן, כך הסביר: "מצאתי שדוגמאות 10 ו-11 יש ביניהם דימיון רב, אני מראה לבית המשפט, אחת מופיעה תחת סולימאן פאתנה ומאחר והדוגמאות הללו שונות מדוגמאות 8 ו-9 החלטתי לא להשתמש בדוגמאות הללו כי יכול להיות ששתיהן נחתמו על ידי אותו סולימאן מוחמד ולא על ידי סולימאן פאתנה. פשוט התעלמתי משני החתימות הללו" (עמ' 68 ש' 27 ואילך, עמ' 69 ש'1- 2 לפרוטוקול).

המומחה השיב לכל השאלות שנשאל באופן כן, מקצועי, מפורט וענייני. מעדותו נלמד כי ביצע בדיקה יסודית ומעמיקה של 15 החתימות שהיו בפניו. מצא כי 9 חתימות מתוכן הינן מזויפות ברמת מאזן ההסתברויות. לא מצאתי כל פגם בחוות דעתו, אלא ההיפך, לטעמי המומחה ביצע את הבדיקה באופן ראוי ומקצועי. משכך יש לקבל חוות דעתו במלואה. מכאן המסקנה כי לפחות 9 מתוך 15 החתימות שנבדקו על ידי המומחה הינן מזויפות, קרי, מבוטחים הועברו מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי ללא ידיעתם, ובניגוד לרצונם, שכן, הם מעולם לא חתמו על טפסי המעבר לקופת חולים מכבי.

וזאת בנוסף לעדים שהעידו בפנינו כי חתימתם זה זויפה.

מר סאמר נאפע- הנתבע 1 (להלן: "סאמר")

סאמר אישר בעדותו כי קיים הסכם בינו לבין קופת חולים מכבי, אשר לא גולה על ידו במסגרת הליך גילוי מסמכים. אז נשאל: "אתה מוכן להראות לנו את ההסכם הזה", סאמר השיב בשלילה. שוב נשאל "...יש לך הסכם עם מכבי התחייבות לגייס מבוטחים". לכך השיב בשלילה (עמ' 73 ש' 1- 12 לפרוטוקול). בהמשך עדותו מסר כי ההסכם עם מכבי כלל סעיף לפיו מכבי תשלם לו תשלום חודשי עבור כל מבוטח שעובר לקופת חולים מכבי. לאחר שנתבקש בשנית להציג את ההסכם עם מכבי, השיב כי יעשה כן (עמ' 73 ש' 18- 25 לפרוטוקול). לפיכך, נקבע בהחלטה מיום 26.5.14 כי ההסכם יוגש לבית המשפט באמצעות הפקס, עוד באותו יום (עמ' 74 ש' 3- 4 לפרוטוקול).

סאמר אישר בעדותו כי לקראת הקמת מרפאת מכבי, ערך סקר בעל פה, באופן שנפגש עם אנשים ושאל לדעתם. כן אישר כי פרסם מינשר שכלל את פרטיו, לרבות מספר הטלפון שלו (עמ' 74 ש' 11- 29 לפרוטוקול). סאמר אישר גם כי מבוטחים התקשרו אליו לאחר פרסום המינשר, אולם לא נפגש עימם אישית, למעט הפגישות שנעשו בעת עריכת הסקר, אשר קדם לפרסום המינשר (עמ' 74 ש' 29 ואילך, עמ' 75 ש' 1- 2 לפרוטוקול). כאשר נשאל סאמר האם בשיחות הטלפוניות עם המבוטחים, קיבל מהם פרטים אישיים, השיב בשלילה (עמ' 75 ש' 3- 4 לפרוטוקול).

בהמשך עדותו נטען בפניו שהגב' ורוד חנפי מסרה בעדותה כי הועברה לקופת חולים מכבי בניגוד לרצונה, ואף התעמתה עימו וצעקה עליו. סאמר השיב כי אין אמת בדברים אלה (עמ' 75 ש' 15- 19 לפרוטוקול).

סאמר אישר כי פגש את הגב' ה', אולם הכחיש את גרסתה לפיה הפגישה התקיימה בבית הוריו. טען כי הפגישה התקיימה בבית אחיה של ה'. עוד הכחיש סאמר כי לקח מה' פרטים אישיים באותה פגישה או בכלל (עמ' 75 ש' 27 ואילך, עמ' 76 ש' 4- 5 לפרוטוקול).

סאמר נשאל כיצד החתים מבוטחים על ההצהרות הנגדיות, קרי, ההצהרות לפיהן עברו למכבי מרצונם החופשי וכן ניגשו לדואר באופן עצמאי לביצוע ההעברה. לכך השיב: "מגיעים אלי למרפאה כדי לקבל טיפולים, אני ניגש אליהם נותן להם תצהיר אומר להם לקרוא ואם הם משוכנעים הם חותמים שהם עברו מרצונם וניגשו לדואר והעבירו את עצמם לקופת חולים מכבי" (עמ' 76 ש' 25- 30 לפרוטוקול).

לשאלה האם ליווה אל סניף הדואר בשפרעם מבוטחים שעברו מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, השיב סאמר בשלילה. אז עומת עם החקירה שבוצעה על ידי הדואר ממנה עלה כי המבוטחים הגיעו אל סניף הדואר עם נציג של קופת חולים מכבי, ואז נשאל: "מי זה אותו נציג של מכבי אם לא אתה שהיה לך אינטרס להעביר אותם". לכך השיב: "לא אני" (עמ' 77 ש' 10- 14 לפרוטוקול).

בהמשך עדותו הכחיש סאמר כי הפעיל לחץ כלשהו על גב' חזאם, אשר גרם לה לשנות גרסה בבית המשפט לעומת זו שמסרה במשטרה (עמ' 78 ש' 31- 33 לפרוטוקול).

לאורך עדותו התחמק סאמר ממתן תשובות ישירות לשאלות שנשאל, וענה תשובות מתחמקות, שאינן ממין העניין. התרשמתי מעדות מגמתית ומתחמקת שאין ליתן בה כל אמון. סאמר הכחיש בראשית עדותו כי נחתם הסכם כלשהו בינו למכבי. לא גילה את ההסכם במסגרת הליך גילוי מסמכים. אלא רק בהמשך עדותו נאלץ לאשר כי קיים הסכם בינו לבין מכבי, אולם סירב להציגו. רק לבסוף, לאחר שנדרש פעמים מספר, הסכים סאמר להציג הסכם זה בפני בית המשפט. עיון בהסכם שנחתם בין סאמר לקופת חולים מכבי מלמד כי לסאמר היה אינטרס כלכלי מובהק לכך שיצטרפו מספר רב, ככל הניתן, של מבוטחים לקופת חולים מכבי. סעיף 10.1 להסכם קובע כך:

"... בתמורה להעמדת השירותים בכפוף לאמור בהסכם זה, ועמידתו של הספק בצפי במשך 2 רבעונים רצופים (750 מבוטחים), תשלם מכבי לספק התשלום החודשי וכדלקמן:

10.1.1 עבור כל נפש רשומה כהגדרתה בסעיף 4.3, סך המכפלה של 40 ₪ כולל מע"מ במספר הנפשות הרשומות".

מכאן למדנו בבירור, כי קופת חולים מכבי התחייבה לשלם לסאמר 40"ח על כל מבוטח שיצרף לקופת חולים מכבי, ובתנאי שיצרף סך של 750 מבוטחים, בתוך פרק זמן של שני רבעונים.

הצטברותם של העובדות שהוכחו בפני להלן הכוללות את קיומו של הסכם זה, עדויות מבוטחים אשר לטענתם סאמר הוא שביצע את העברתם לקופת חולים מכבי, בניגוד לרצונם וללא ידיעתם (ראה עדויות מפורטות לעיל), עדותו הבלתי מהימנה של סאמר בפניי, כל אלה הביאוני למסקנה כי אין ליתן אמון או משקל כלשהו לעדותו של סאמר. אלא ההיפך, עדותו וההסכם שהוצג מלמדים כאלף עדים על האינטרס הברור שהיה לו בהעברתם של מבוטחים רבים לקופת חולים מכבי כדי לקבל תמורה נאותה.

מר עבדו עבדו-הנתבע 2:

מר עבדו עבדו (להלן: "עבדו") משמש כמנהל בית הדואר בשפרעם מזה 15 שנים. במסגרת עדותו מסר כי בדק עם עובדיו בבית הדואר האם העבירו מבוטחים מבלי שהיו בבית הדואר ואלה שללו זאת.

בהמשך עדותו נטען בפניו כי גב' עבוד, עובדת סניף הדואר, נשאלה על ידי חוקר הדואר האם מבוטחים הגיעו לבדם לבית הדואר ובתגובה מסרה כי המבוטחים הגיעו עם נציג של מכבי. על כן נשאל עבדו האם הנציג המדובר הוא סאמר-הנתבע 1. לכך השיב: "לא יודע על מה אתה מדבר" (עמ' 80 ש' 2- 6 לפרוטוקול).

עבדו אישר בעדותו את האמור בתצהירו לפיו הדואר פועל על פי נוהל ברור, לפיו, מבוטח אינו יכול לעבור מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת מבלי להיות נוכח פיזית בסניף הדואר שבו נעשה המעבר. כאשר נשאל האם המבוטח עצמו ממלא את טופס המעבר, השיב עבדו כי פקידי הדואר ממלאים את הטופס במחשב על פי פרטים שמוסר להם המבוטח (עמ' 80 ש' 7- 13 לפרוטוקול). בשל תשובתו זו, הוצג בפניו טופס מעבר בו מולאו הפרטים בכתב יד. עבדו השיב כי כתב היד הוא של פקיד הדואר והוא מילא את הפרטים על פי נתונים שמסר לו המבוטח. משכך, נטען בפניו כי דברים אלה סותרים את שמסר בתצהירו (סעיף 10 לתצהיר) לפיו המבוטח נדרש למלא את פרטיו בכתב ידו וכן לחתום על טופס המעבר. עבדו ביקש ליישב סתירה זו ואמר: "בד"כ אנו ממלאים את זה כדי שלא תהיינה תקלות" (עמ' 80 ש' 14- 22 לפרוטוקול).

ב"כ התובעת הציג בפני עבדו טופס מעבר ושאל האם מבוטח יכול לעבור מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת מבלי שחתם על טופס המעבר. זו תשובתו: "אם שכחנו למשל להחתים מעבירים את זה גם בלי חתימה, אם הפקיד שכח להגיד לו תחתום אז אפשר להעביר, הטופס עובר במחשב מקופה לקופה גם בלי חתימתו" (עמ' 80 ש' 26- 29 לפרוטוקול).

בהמשך עדותו אישר עבדו כי החתים מבוטחים על הצהרות נגדיות, לפיהן הצהירו כי עברו מרצונם לקופת חולים מכבי. עבדו מסר כי עשה זאת לבקשת מחלקת הביטחון של הדואר. כן אישר כי אותם מבוטחים חתמו על הצהרות נגדיות בפניו, לאחר שנפגש עימם בביתם במועדים שתואמו מראש. לאור תשובתו זו נטען בפניו כי מומחה בית המשפט מצא שחתימתו של מר מוחמד קאוקב, אשר חתם לכאורה בפניו, אינה תואמת את חתימתו בדואר, לכן החתימה בפניו מזויפת. לכך השיב עבדו: "מאיפה אני יודע" (עמ' 82 ש' 5- 28 לפרוטוקול).

עוד הוצגו בפניו טפסי מעבר של 150 מבוטחים בהם לא מופיע מספר הטלפון של המבוטח, ונשאל האם יש בטפסים חסרים אלה כדי למלא אחר הנוהל. זו לשון תשובתו: "אנחנו חייבים לרשום מס' טלפון והוא לא רשום ב-150 טפסים אני אומר שאני לא יודע, אין לי מושג. אני לא יודע מי רשם מי לא רשם" (עמ' 83 ש' 6- 8 לפרוטוקול).

עדותו של עבדו מלמדת באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הנהלים הברורים הקבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד- 1984  ובתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר), תשנ"ד-1995 לא יושמו. משמע, מבוטחים הועברו מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת גם מבלי שחתמו על טפסי המעבר ומבלי שמילאו את כל פרטיהם בכתב ידם כנדרש על פי הנוהל.

עדותו של עבדו אך מחזקת את העדויות והראיות שבאו בפניי לפיהן מבוטחים הועברו ללא ידיעתם מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי. שכן, כפי שהעיד עבדו, טפסי המעבר הועברו אף מבלי שנחתמו על ידי מבוטחים, ומבלי שמבוטחים נדרשו להזדהות בפני פקידי הדואר ולמלא את כל פרטיהם האישיים. מכאן ברור, כי ניתן היה להעביר בנקל, מבוטחים מקופת חולים אחת לאחרת, ללא ידיעתם, וכך אף נעשה בפועל.

מר שאמא מוחמד (להלן: "שאמא"):

שאמא עובד בסניף הדואר בשפרעם כשמונה שנים. בעדותו נשאל האם, בתקופה הרלוונטית, מילא אחר הנוהל לפיו ניתן להעביר מבוטח קופת חולים. שאמא השיב בחיוב ואישר כי קיים את הנוהל לפיו מבוטח, שביקש לעבור מקופת חולים אחת לאחרת נדרש למלא את טופס המעבר בכתב ידו (עמ' 84 ש' 14- 31 לפרוטוקול).

בשל תשובתו זו, עומת שאמא עם גרסתו של עבדו לפיה פקידי הדואר מילאו לרוב את טפסי המעבר על מנת למנוע תקלות. בתגובה אמר: "כשמישהו זקן לא יודע לכתוב, אנחנו עושים את זה, במקומו". על כן הוצגה בפניו חבילה של טפסי מעבר ונשאל האם מזהה את כתב ידו. שאמא השיב כי טופס מעבר אחד בלבד מכלל הטפסים שהוצגו לו נכתב על ידו. עוד הוסיף כי אינו זוכר אם מילא טופס זה עבור זקן או זקנה שאינם יודעים לכתוב (הטופס הוגש וסומן ב/1).

כאשר הוצג בפניו טופס נוסף ונשאל האם מזהה את כתב היד. שאמא השיב בשלילה ולאחר עיון נוסף בטופס שסומן ב/1, מסר כי כתב היד אינו שלו, לאמור, חזר בו מגרסתו לפיה כתב היד על גבי טופס המעבר ב/1 הינו שלו.

בשל חזרתו מגרסתו לפיה טופס המעבר ב/1 נעשה בכתב ידו, הוצג לשאמא טופס מעבר נוסף על ידי בית המשפט והוא נשאל האם כתב היד על גבי הטופס שלו. זו תשובתו: "לא, זה אותו כתב כולם, זה לא כתב ידי" (עמ' 85 ש' 1- 24 לפרוטוקול).

בהמשך עדותו הופנה שאמא לסעיף 12 לתצהירו בו מסר כי העביר 13 מהמבוטחים המופיעים ברשימה של התובעת כמי שכלל לא נכחו בבית הדואר בעת ההעברה, על פי תצהירים שמסרו. שאמא נשאל האם ביצע את העברתה של הגב' קבבו סג'דה המופיעה ברשימת התובעת כאמור, כפי שמסר בתצהירו. כך השיב: "כן. אם זה מובע שזה החותמת שלי, זה אני". לשאלה "אז זה כתב היד שלך?" השיב כך: "לא בהכרח. אני עונה לא". אז נשאל של מי כתב היד המופיע על גבי טופס המעבר. זו תשובתו: "של הלקוח שעמד לפני".

לשאלת בית המשפט: "...אותו כתב יד ראינו מופיע בעשרות אחרים. אבל קודם אמרת שכתב היד שהוצגו לך בהרבה טפסים הוא של אותו אדם, אז איך זה יכול להיות?" לכך השיב: "אמרתי דומה, לא אמרתי שזה אותו כתב יד" (עמ' 86 ש' 2- 16 לפרוטוקול).

הרשימה אשר הוצגה לשאמא הוגשה וסומנה ב/2.

בניגוד לגרסתו בתצהיר לפיה על המבוטח למלא פרטיו בכתב ידו, בעדותו מסר כי אין חובה למלא מספר טלפון על גבי הטופס (עמ' 86 ש' 28- 32 לפרוטוקול).

עדותו של שמא הייתה רצופת סתירות וניכר בה חוסר דיוק משמעותי. עדותו הייתה מאוד מגמתית, לא אמינה ומתחמקת לרוב. שאמא שינה תשובותיו פעם אחר פעם, מבלי להסביר או ליישב את הסתירות המרובות בעדותו. כך למשל מסר תחילה כי טופס העברה ב/1 מולא על ידו ולאחר מכן שינה גרסתו ומסר כי כתב היד על גבי הטופס ב/1 אינו שלו. עוד מסר כי כל הטפסים שהוצגו לו נכתבו באותו כתב יד, שאינו כתב ידו. ואולם, לאחר שמסר כך, שוב שינה גרסתו ומסר כי מעולם לא אמר שמדובר באותו כתב יד אלא בכתב יד דומה.

כאן המקום להדגיש כי הגרסה שמסר בתצהיר שונה בתכלית מהגרסה שמסר בפניי. כך למשל, מסר שאמא בתצהירו כי על פי הנוהל על המבוטח למלא את טופס המעבר בכתב ידו, בהתאם לשדות שנקבעו על גבי הטופס (ראה סעיף 9 לתצהיר). לעומת זאת, בעדותו מסר כי אין חובה למלא מספר טלפון על גבי הטופס.

עוד אדגיש כי עדותו של שאמא עומדת בסתירה לעדותו של עבדו, מי ששימש כמנהל בית הדואר בשפרעם, אשר על פי הוראותיו והנחיותיו פעלו פקידי הדואר. עבדו טען בעדותו כי פקידי הדואר מילאו לרוב את טפסי המעבר על מנת למנוע תקלות, ואילו שאמא מסר בעדותו כי אך במקרים חריגים מילאו פקידי הדואר את הטפסים, מקום בו המבוטח הינו אדם מבוגר שאינו יודע קרוא וכתוב. לא רק שגרסתו אינה מתיישבת עם גרסתו של עבדו, אלא שגרסה זו גם אינה מתיישבת עם העובדה כי כתב היד המופיע על גבי מרבית טפסי המעבר זהה, כפי שאף מסר שאמא בעצמו במהלך עדותו.

מכלל המקובץ, לא מצאתי ליתן אמון כלשהו בעדותו.

מר רוני טל (להלן: "רוני"):

רוני ניהל את החקירה מטעם הדואר, כאשר הועלתה טענה להעברת מבוטחים מקופת חולים אחת לאחרת, שלא כדין.

רוני הופנה לטפסי המעבר שהוגשו ונשאל מה דעתו ביחס לכתב היד המופיע על גבי הטפסים. רוני השיב כך: "על פניו נראה שכתב היד בכל ההעברות האלה די דומה". אז נשאל: "מה זה אומר", השיב: "לא יודע. זה אומר שיכול להיות שמילא את ההעברות אותו אדם".

בהמשך עדותו אישר כי ייתכן שפקיד דואר מסוים מילא קבוצה של טפסי מעבר הנושאים כתב יד דומה (עמ' 88 ש' 9- 21 לפרוטוקול).

כאשר נשאל אילו היה יודע בזמן החקירה כי פקיד מסוים מילא, לכאורה, טפסי מעבר רבים בכתב ידו, האם הדבר היה מעורר את חשדו. לכך השיב: "יכול להיות שהחקירה היתה אחרת, אני לא יודע מה היו הממצאים" (עמ' 89 ש' 4- 6 לפרוטוקול).

בעדותו אישר כי 12 המבוטחים שנבדק לגביהם האם נכחו בבית הדואר בעת ביצוע המעבר לקופת חולים מכבי, נמצא כי הם נכחו בפועל בבית הדואר (עמ' 89 ש' 1 לפרוטוקול). כן אישר כי לא בדק או בחן מי הנציג מטעם קופת חולים מכבי אשר הגיע לבית הדואר לביצוע ההעברה, כפי שעלה מחקירתה של הגב' נינה עבוד (עמ' 89 ש' 11- 17 לפרוטוקול).

מעדותו של רוני אנו למדים כי החקירה הפנימית שבוצעה על ידי הדואר הייתה שטחית. כמי שניהל את החקירה, צריך היה רוני לבחון את טפסי המעבר ולשים לב לכך שטפסים רבים מולאו באותו כתב יד, וכך לברר מי מילא את הטפסים, האם מולאו על ידי פקיד דואר ובירורים נוספים. רוני עצמו מסר בעדותו כי לו היה יודע, בשעת ניהול החקירה, כי רבים מטפסי המעבר מולאו על ידי אותו פקיד דואר, יכול והחקירה הייתה מתנהלת ומתפתחת באופן אחר.

המסקנה היא כי החקירה שבוצעה על ידי הדואר לא הייתה יסודית או ממצה כלל. לפיכך, לא ניתן ליתן משקל ממשי לחקירה שנעשתה בידי הדואר ולממצאיה.

סיכום העדויות:

מכלל העדויות והראיות שבאו בפניי, באתי למסקנה כי הוכח שחתימותיהם של מבוטחים מסוימים זויפו וכי אלה הועברו ללא ידיעתם, שלא מתוך רצון חופשי, לקופת חולים מכבי. השאלה מהו מספרם הכולל של המבוטחים שחתימותיהם זויפו על גבי טפסי המעבר לקופת חולים מכבי, רלוונטית לשאלת הנזק, ותידון במסגרתה.

2. 2. האם הוכח כי הנתבע 1 פעל, באמצעות הדואר, להעברת מבוטחים של קופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, ללא ידיעתם ותוך זיוף חתימתם בטפסי המעבר?

מהעדויות המפורטות מעלה, וכן ממארג הראיות שבא בפניי באתי לכלל מסקנה כי הנתבע 1- סאמר נעפא, פעל, באמצעות הדואר, להעברת מבוטחים מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, ללא ידיעתם ותוך זיוף חתימתם על גבי טפסי המעבר.

כך למשל מסר עליאן בעדותו כי מבוטחי כללית פנו אליו ואמרו כי "סאמר פנה אליהם ישירות להעביר אותם מהקופה והם לא הסכימו...". לפתע מצאו עצמם מבוטחים אלה מבוטחים בקופת חולים מכבי, מבלי שביקשו לעבור לקופה זו או לכל קופה אחרת.

גם חנפי קשרה בעדותה את סאמר לביצוע העברות של מבוטחים מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, ללא ידיעתם. כך למשל מסרה כי כאשר נודע לה שהועברה לקופת חולים, פעלה כך: "הלכתי למכבי אמרו לי שחתמתי אצל סאמר זה הפתיע אותי בגלל שלא ראיתי אף פעם את סאמר ולא הלכתי לדואר לחתום גם. בא סאמר והתחיל לשכנע אותי להישאר במכבי. צעקתי עליו ואמרתי לו איך אתה עושה את זה אף פעם לא פגשתי אותך ולא ראיתי אותך" (עמ' 31 ש' 23- 25 לפרוטוקול).

גם עדותו של סאמר עצמו מלמדת על האינטרס הממשי שהיה לו להעביר מבוטחים לקופת חולים מכבי. אמנם סאמר ניסה להסתיר תחילה את ההסכם בינו לבין מכבי, אלא שבסופו של יום נאלץ לגלות את ההסכם. למקרא תוכן ההסכם אנו למדים כי לסאמר היה אינטרס כלכלי מובהק להעביר מבוטחים מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, תוך פרק זמן קצר מאוד. שכן, על פי ההסכם היה עליו להעביר 750 מבוטחים בתוך שני רבעונים בלבד, כנגד תמורה כספית, כנקוב בהסכם. העובדה כי נמנע מלגלות קיומו של הסכם זה, ואף ניסה תחילה שלא להציגו בפני בית המשפט והצדדים, אומרת דרשני.

הסכם זה כשהוא מצטרף לכלל העדויות שבאו בפניי, מלמד כי סאמר פעל להעברת מבוטחים מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, ללא הסכמתם וללא ידיעתם על כך. כאן המקום להדגיש, כי העובדה לפיה התיק הפלילי כנגד סאמר נסגר מחוסר ראיות, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו. רף ההוכחה הנדרש בהליך אזרחי, אינו זהה לרף הנדרש במסגרת ההליך הפלילי. די בהוכחת הטענות במאזן ההסתברויות, קרי, 51% ומעלה, כדי קבלת התביעה. בענייננו, התובעת הרימה את הנטל הנדרש, והוכיחה במאזן ההסתברויות, כי סאמר נטל חלק בהליך של העברת מבוטחים, שלא כדין, מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי.

3. 3. האם הנתבעים 2 ו-3 הפרו את נוהל העברת מבוטחים, ובשל כך אחראים להעברתם, שלא כדין, של מבוטחים מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי?

מהעדויות המפורטות מעלה, באתי לכלל מסקנה כי הנתבעים 2 ו-3 הפרו הפרה משמעותית וממשית את הנוהל הקבוע להעברת מבוטחים מקופת חולים אחת לאחרת, ובשל כך נושאים באחריות להעברות מבוטחים שבוצעו, שלא כדין.

כך למשל, הסביר עבדו עבדו בסעיף 10 לתצהירו, את האופן שבו צריך להתבצע המעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת, על פי הנוהל בזו הלשון: "על המבוטח לשלם בעבור ביצוע פעולות אלה במזומן ולאחר מכן, יתבקש המבוטח למלא בכתב יד, בהתאם לשדות שנקבעו על גבי הטופס, את כתובתו המלאה ולחתום על המסמך במקום המיועד לכך". אולם בעדותו אישר כי לרוב הטופס מולא על ידי פקידי הדואר על מנת למנוע תקלות (עמ' 80 ש' 14- 22). נוסף על כך אישר עבדו כי העברת מבוטחים התבצעה גם מבלי שהמבוטח חתם בהכרח על טופס המעבר (עמ' 80 ש' 26- 29 לפרוטוקול). כאשר הוצגו בפניו טפסי מעבר, רבים במספר, בהם לא הופיע מספר הטלפון של המבוטח, השיב עבדו "אנחנו חייבים לרשום מס' טלפון והוא לא רשום ב-150 טפסים אני אומר שאני לא יודע, אין לי מושג. אני לא יודע מי רשם מי לא רשם" (עמ' 83 ש' 6- 8 לפרוטוקול).

מעדותו של עבדו אנו למדים מפורשות כי פקידי הדואר פעלו בניגוד לנהלים הקבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ותקנותיו, ובניגוד להנחיות ונהלי  רשות הדואר, ככל שאלה מתייחסות לאופן העברת מבוטחים מקופת חולים אחת לאחרת. הנהלים הופרו באופן משמעותי ובשל כך התאפשרה, הלכה למעשה, העברתם של מבוטחים מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, מבלי שאותם מבוטחים ביקשו בפועל לעבור קופת חולים, מבלי שחתמו על טופס מעבר ואף מבלי שהיו פיזית בסניף הדואר שבו בוצעה ההעברה, בניגוד לרצונם וללא ידיעתם.

עבדו, אשר משמש כמנהל סניף הדואר בשפרעם בו בוצעו ההעברות לקופת חולים מכבי, צריך היה להקפיד הקפדה יתרה על כך שהנהלים מיושמים, הלכה למעשה, על ידי פקידי הדואר, כפי הצריך. אלא שבמקום זאת, לא זו בלבד שלא הקפיד על כך שפקידי הדואר יבצעו עבודתם בהתאם לנהלים, אלא שאף ידע בפועל כי פקידי הדואר פועלים בניגוד לנהלים ומפרים אותם הפרה בוטה, ולא מצא לנכון לרענן את הנהלים ולדרוש מפקידי הדואר לפעול על פי הנהלים וכך בלבד (כך על פי עדותו).

מכל אלה, מצאתי כי עבדו אחראי להעברתם של מבוטחים מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי, שלא כדין.  נדגיש כי עבדו כמנהל סניף הדואר בשפרעם צריך היה להיות אחראי על יישום החוק והנהלים באופן אישי וכנציג הדואר במקום.

4. אחריותה של הנתבעת 3 נובעת מכך שלא הפעילה מנגנון פיקוח בסניפיה השונים. היה עליה לוודא כי הנהלים וההנחיות מיושמים הלכה למעשה. הנתבעת 3 הייתה יכולה           וצריכה לבצע ריענון נהלים ובדיקות פתע בסניפיה, וכך לגלות אם מי מהעובדים בסניפים         השונים אינו פועל בהתאם לנהלים המפורשים, הקבועים בחוק ובתקנות. העדר פיקוח             מצידה של הנתבעת 3, איפשר לעובדים בסניף בשפרעם, להעביר מבוטחים מקופת חולים     כללית לקופת חולים מכבי, מבלי שחתמו על טופס המעבר וכן מבלי שנכחו פיזית בסניף          כדי לבצע המעבר ולאשר, כפי הצריך על פי הנהלים.

הנתבעת 3 יכולה, ואף צריכה הייתה לצפות, כי אי קיום הנהלים כלשונם, יביא למעבר בלתי חוקי של מבוטחים מקופת חולים אחת לאחרת, ובמקרה דנן, מעבר בלתי חוקי של מבוטחים מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי. לו הייתה הנתבעת 3 מוודאת כי עובדיה מקיימים את הנוהל כמתחייב, לא היה מתבצע מעבר כלשהו של מבוטח, בניגוד לרצונו וללא ידיעתו.

לאור כלל המקובץ, באתי למסקנה כי הנתבעת 3 התרשלה, וכי בשל רשלנותה זו נגרמו לתובעת נזקים אשר כללו העברת מבוטחיה לקופת חולים מכבי.

עוד יודגש, כי גם החקירה אשר נוהלה על ידי הנתבעת 3 הייתה מאוד שטחית. כך למשל מסר בעדותו רוני, מי שניהל את החקירה מטעם הנתבעת 3, כי כלל לא בדק את המידע שנמסר לו על ידי הגב' נינה עבוד (עובדת הדואר), לפיו נציג קופת חולים מכבי נהג להגיע לבית הדואר לשם העברת מבוטחים לקופת חולים מכבי. רוני אף אישר בעדותו כי לא בחן את מסמכי העברה לקופת חולים מכבי. כאשר הוצגו בפניו במהלך בעדותו מסמכי העברה, אישר רוני כי בין מסמכי העברה קיימים "קבוצות דומות" של מסמכים בהן הפרטים האישיים של המבוטחים רשומים באותו כתב יד, וכי אילו היה בודק ובוחן מסמכים אלה בזמן החקירה, "יכול להיות שהחקירה היתה אחרת, אני לא יודע מה היו הממצאים" (עמ' 89 ש' 4- 6 לפרוטוקול).

כאן המקום להוסיף ולהבהיר, כי העובדה לפיה חלק מהמבוטחים אשר הועברו מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי היו באופן פיזי בסניף הדואר וביקשו לבצע העברה בפועל, כפי שאף עלה מהחקירה שבוצעה על ידי הדואר לגבי 12 מבוטחים שנבדקו, ונמצא כי אכן היו בסניף הדואר בעת ביצוע העברה וחפצו בה בפועל, אינה משנה מן המסקנה כי חלק אחר של מבוטחים הועבר לקופת חולים מכבי בניגוד לרצונו וללא ידיעתו על כך.

סוף דבר:

התוצאה היא שהנתבעים כולם אחראים, יחד ולחוד, להעברת מבוטחים, שלא כדין, מקופת חולים כללית לקופת חולים מכבי.

שאלת מספר המבוטחים אשר הועברו שלא כדין, תוכרע במסגרת הדיון בשאלת הנזק.

בשל ניהול ההליך הארוך, תוך התחשבות בהסכמת הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אני מחייבת הנתבעים, בשלב זה, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, כל אחד, ובסך כולל של 30,000 ₪.

סכום ההוצאות ישולם תוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין החלקי.

ניתן היום,  ג' אדר תשע"ה, 22 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.