החלטת בית המשפט העליון בעתירה בנושא זכאות להטבות של ניצולי שואה למי שהחקיקה לא הוחלה עליהם

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: 

           הסוגיה שמעוררת העתירה היא זכאות להטבות של ניצולי שואה למי שהחקיקה עד הנה לא הוחלה עליהם, לרבות התיקון מתשע"ד-2014 לחוק הטבות לניצולי שואה, קרי, מי שהגיעו ארצה לאחר 1953.

           ניצולים אלה, שזכאותם העקרונית מבחינת תנאיהם בזמן השואה, הוכרה כנטען בפסיקה, נותרו מחוץ לחקיקה החדשה שהוחלה על העולים עד 1953.

           דומה כי אין חולק שנושא זכויותיהם של שרידי השואה, ההולכים ומתמעטים בגזירת הטבע, מצוי וצריך להיות מצוי על סדר היום הממשלתי, הפרלמנטרי והציבורי, ומבחינה זו יש טעם מוסרי-אנושי-חברתי בעתירה.

           עם זאת, במישור המשפטי יש קושי בקבלת העתירה במובן זה שבדומה למקרים אחרים של הטבות ציבוריות, כאשר אלה ניתנות בחקיקה תוך התחשבות במשאבים, לא תמיד יחולו על הכל; במקרה דנא גם היתה הכנסת ערה לטענות מסוג אלה המועלות כאן – והמתמקדות ביוצאי רומניה - אך הדבר לא הסתייע.

           קל היה יותר שלא להיעתר לעתירה ולהפנות את העותרים לדרך המלך הממשלתית והפרלמנטרית. ואולם, סבורים אנו כי ראוי לעודד את הממשלה והכנסת להידרש גם לשארית הפליטה שאינה זוכה כיום להטבות, מבלי שניטע מסמרות. הדברים נכתבים ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה, מועד בלוח השנה המזכיר לנו לא רק את ההולכים בשואה אלא גם את מי שעמנו, ייבדלו לחיים ארוכים.

           נבקש איפוא כי דברים אלה יובאו לפני ראש הממשלה והשר לאזרחים ותיקים, שר האוצר, שר הרווחה והשרים הרלבנטיים האחרים בממשלה החדשה. נבקש הודעת עדכון עד 15.10.15. העותרים יוכלו להגיב בתוך 15 יום נוספים. לאחר מכן יוחלט באשר להמשך הטיפול בעתירה.

           ניתנה היום, ‏כ"ד בניסן התשע"ה (‏13.4.2015).