-
התביעה שלפניי הינה תביעה שהגישו התובעות כנגד הנתבעת וזאת בגין פגיעה שנפגע רכב בבעלות התובעת 1, ואשר היה מבוטח על ידי התובעת 2 (להלן: "רכב התובעות"). התובעות טוענות כי הפגיעה שנגרמה לרכב התובעות הינה כתוצאה מהחלקה על כתם שמן שהיה מצוי על הכביש ואשר לא טופל כיאות על ידי הנתבעת.
הטענות בכתבי הטענות
-
התובעת 1 הייתה בעלת רכב מספר רישוי 36-611-62 (להלן: "הרכב"). הרכב היה מבוטח במועד הרלבנטי על ידי התובעת 2.
-
בכתב התביעה טוענות התובעות כי ביום 24.9.2007 נסע הרכב בכביש מירושלים למעלה אדומים, כאשר לפתע החליק הרכב על כתם שמן שהיה על הכביש וכתוצאה מכך איבדה נהגת הרכב שליטה והתנגשה במעקה הבטיחות.
-
לטענת התובעות החלקת הרכב על כתם השמן גרמה לנזק ישיר בסך של 73,819 ₪.
-
הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי היא מטפלת באופן שוטף באלפי מ"ר של כבישים, ואף אם היה מפגע בקטע כביש באחריות הנתבעת, הרי אין בכך להוות באופן אוטומטי רשלנות של הנתבעת.
-
הנתבעת אינה מכחישה בכתב ההגנה כי קטע הכביש בו אירעה התאונה הינו באחריותה. אולם זו מסבירה כי במועד התאונה הנטען לא היה ידוע על כתם שמן על הכביש במקום התאונה.
-
יתרה מזו, הנתבעת הסבירה כי היא פועלת באופן יעיל לטיפול במפגעים ולסילוקם. טיפול זה נעשה הן למפגעים המדווחים באמצעות התקשרות של אזרחים למוקד הודעות של הנתבעת והן למפגעים המתגלים בפעולות יזומות לאיתור מפגעים בכביש.
-
לגבי המקרה הספציפי נשוא התביעה טוענת הנתבעת, כי במועד התאונה הנטען לא היה ידוע אצל הנתבעת על כתם שמן בכביש, זולת הודעה שהתקבלה בשעה 13:13 (כ – 13 דקות לאחר קרות האירוע נשוא התאונה), בגין כתם שמן בכביש 1 בין מחסום אל זעים לבין מעלה אדומים בעקבות תאונת דרכים. בגין הודעה זו פתחה הנתבעת דו"ח אירוע, כאשר בסופם של דברים טופל כתם השמן.
ההליכים בתיק
-
ביום 7.11.2012 התקיים קדם משפט בתיק זה.
-
במסגרת קדם המשפט נעשה ניסיון להביא את הצדדים להסכמה, וכן נקבעו מועדים להגשת תצהירים.
-
התובעות הגישו תצהיר של הגב' יעל ביטון, הנהגת ברכב התובעות. הנתבעת הודיעה, בהסכמה, כי התצהיר שצורף לכתב ההגנה יהווה תצהיר העדות הראשית מטעמה.
-
ביום 29.12.14 התקיים דיון הוכחות. מטעם התובעות העידה הגב' ביטון, נהגת רכב התובעות, ואילו מטעם הנתבעת העיד מר מוטי מישל, מפקח האזור ואחראי פניות הציבור אצל הנתבעת.
-
בתום הדיון סיכמו התובעים את טענותיהם בעל פה ואילו הנתבעים ביקשו לסכם בכתב.
-
לאחר שניסיונות לסיים את המחלוקת שלא בפסק דין לא צלחו, ולאחר שהוגשו הסיכומים מטעם הנתבעת, ניתן פסק דין זה.
העדויות והראיות
-
כאמור מטעם התובעות העידה נהגת רכב התובעות.
-
נהגת רכב התובעות הצהירה בתצהירה כי נסעה בכביש מכיוון ירושלים לכיוון מעלה אדומים, עוד הצהירה זו כי כאשר הגיעה לפני הסיבוב בסוף הירידה, החליקה על כתם שמן והרכב פגע במעקה הבטיחות. בתצהיר הצהירה הנהגת כי מיקום כתם השמן היה בסיום הירידה לקראת העיקול ימינה המוביל לעלייה לכיכר הכניסה של מעלה אדומים.
-
במסגרת העדות הראשית בבית המשפט, חזרה העדה על גרסתה בתצהיר העדות הראשית בכתב.
-
עוד הוסיפה העדה, כי התאונה אירעה בשעה 13:00 לערך וכי שוטר שהגיע למקום אמר לה שבבוקר אירעה תאונה במקום ולא סידרו את הכביש. כמו כן ציינה כי לאחר שירדה מהרכב ראתה את כתם השמן.
-
העדה ציינה כי היא שוטרת, אולם השוטר שהגיע למקום התאונה אינו מהתחנה שלה.
-
העדה נחקרה בחקירה נגדית במסגרתה עומתה עם כך שנושא כתם השמן עלה רק בעקבות השיחה עם השוטר.
-
העדה אישרה כי נודע לה על כתם השמן רק מפיו של השוטר שהגיע ולא ברגע התאונה, אולם הבהירה כי ראתה במו עיניה שהיה כתם שמן על הכביש.
-
עוד ציינה העדה בחקירתה הנגדית כי כתם השמן היה גדול ועליו הונח חול, ונראה כי טיפלו בו אך לא מספיק. יחד עם זאת, אישרה כי נראה שהחול פוזר במקצועיות.
-
עוד טענה העדה בחקירתה הנגדית כי נסעה במהירות של כ- 30-40 קמ"ש וכי הרכב איבד שליטה בשניות.
-
מטעם הנתבעת העיד מר מוטי מישל מנהל אזור בחברה הנתבעת.
-
בתצהיר העדות מטעמו ציין העד כי במועד אירוע התאונה לא היה ידוע לנתבעת על כתם שמן על הכביש במיקום זה, וקיומו של הכתם נודע וטופל רק לאחר התאונה. העד אף ציין כי הטיפול בכתם השמן שנודע בשעה 13:26 בוצע במהירות ויעילות.
-
מהמסמכים שצורפו לתצהיר העדות הראשית של מר מישל עולה כי באזור היו שני אירועי טיפול בכתם שמן באותו היום, הראשון בשעה 7:10 לערך והשני, כאמור, בשעה 13:26, לאחר אירוע התאונה.
-
העד נחקר בחקירה נגדית וציין כי הכביש אכן באחריות הנתבעת.
-
העד בחקירתו הנגדית מאשר את האמור בתצהיר על שני דיווחים בדבר כתם שמן באותו היום.
-
עוד ציין העד כי צוות יס"מ הוא זה שטיפל באירוע הראשון.
-
לגבי המקרה הספציפי, נשאל העד, האם מישהו וידא שהקבלן עשה את עבודתו כראוי והעד אישר שלא נעשה וידוא בנושא זה. כמו כן העיד זה כי היס"מ הוא הזרוע הביצועית לטיפול במפגעים והוא הסמכות לבחון את גמר הטיפול.
-
העד נשאל על פיזור החול שבוצע בעקבות הדיווח השני וציין כי בפעם זו פוזרה נסורת אך מדובר באותה יעילות של חומר כמו זה שפוזר באירוע הראשון.
-
עוד אישר העד בחקירה הנגדית כי באירוע השני לא היה לכוח כיבוי אש שהגיע למקום סופג שמן.
-
לעניין המיקום של האירוע ציין עד זה כי על המיקום הוא יודע רק מהדיווח שהתקבל ממכבי האש.
-
אציין כי בנוסף לעדויות הוגשו מטעם התובעות: חוות דעת שמאי רכב, מענה על פנייה לשם דיווח על כתם שמן באגף שירות לקוחות וכן תמונות.
-
מטעם הנתבעת הוגשו יומני עבודה המתייחסים לטיפול בפניות על מפגעים בכביש. בנוסף הוגש דו"ח ממערכת ניהול פניות של הנתבעת וממנו עולה כי נתקבלו באותו היום שתי תלונות בדבר כתם שמן על הכביש.
סיכומי הצדדים
-
התובעות טענו בסיכומיהן כי התביעה הוכחה וכן הנזקים המפורטים בה.
-
התובעות טוענות כי שני אירועי השמן היו באותו המקום בדיוק. טענה זו מתבססת על הכיתוב הדומה ביומן האירועים של הנתבעת. כך באירוע הראשון נרשם "צומת אדומים" ואילו בשני נרשם "מחלף אדומים". לטעמן של התובעות גם צומת וגם מחלף מתארים את אותו המקום של התאונה, כפי שניתן לראות בתמונות שהוגשו על ידן.
-
התובעות טוענות כי הנתבעת כשלה בכך שלא הביאה עדים אשר טיפלו בכתם השמן הראשון. עדים אלו יכולים היו להעיד הן על מיקום הכתם והן על הטיפול שנעשה בו.
-
עוד בהקשר זה מציינות התובעות כי העד מטעם הנתבעת לא בדק האם צוות היס"מ סיים את הטיפול בכתם השמן הראשון.
-
עוד התובעות טוענות כי מדובר בשני אירועים אשר אירעו באותו מקום, כאשר רשלנות הנתבעת הינה באי טיפול ראוי במקרה הראשון. לעניין זה מפנות התובעות לעדות הנהגת מטעמן אשר אמרה כי ראתה ניסיון לטיפול בכתם השמן.
-
הנתבעת בסיכומיה מבקשת כי בית המשפט ידחה את התביעה.
-
הנתבעת טוענת כי התובעות כלל לא הוכיחו קיומו של כתם שמן והחלקה על כתם השמן.
-
בעניין זה טוענת הנתבעת לאי הבאת עדים רלבנטיים ובכלל זה אי הצגת תמונות ממקום האירוע וכן אי העדת השוטר שהיה במקום.
-
הנתבעת מוסיפה וטוענת כי האירוע הראשון טופל על ידה ביעילות והסתיים בשעה 7:52.
-
הנתבעת טוענת כי לאור הזמן שחלף בין שני האירועים, הרי שלא מדובר באותו כתם שמן, אלא בכתם שמן אחר ובאירוע אחר.
-
טענה נוספת של הנתבעת הינה כי בין מקום כתם השמן באירוע הראשון ולבין מקום כתם השמן באירוע השני מפרידים 6 ק"מ וזאת על סמך יומן הדיווחים של הנתבעת.
-
הנתבעת מודה בסיכומיה כי לאחר תאונת הדרכים נשוא התביעה אכן הגיעו נציגי הנתבעת למקום וטיפלו ב – "תאונה – שמן חלקי רכב", אולם כאמור מדובר בכתם שמן אחר מזה שטופל בבוקר.
-
מכאן מבקשת הנתבעת כי התביעה תידחה. לחלופין מבקשת הנתבעת להשית אשם תורם משמעותי על התובעות.
דיון והכרעה
כללי
-
התובעות טוענות כי אחריות הנתבעת לאירוע הינה מכוח עוולת הרשלנות.
-
לענייננו, כאשר אין מחלוקת כי לנתבעת קיימת הן חובת זהירות מושגית והן חובת זהירות קונקרטית לנוסעים בכביש ביחס למפגעי שמן, הרי אין נפקות של ממש לאופן בו ננתח את אחריות הנתבעת מכוח עוולת הרשלנות, האם ניתוח לאור הגישה המסורתית או ניתוח לפי המודל החדש שעוצב בפסק הדין פלוני ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 15.7.2013).
-
כך או כך, יש לבחון האם הנתבעת התרשלה בטיפול בכתם השמן במקום אירוע התאונה.
-
המבחן להתרשלות (או העדרה של התרשלות) של הנתבעת בעניין זה הינו - האם סטתה הנתבעת מסטנדרט סביר בטיפול במפגעים פוטנציאלים בכביש אשר באחריותה.
-
לעניין זה, אין חולק כי כסטנדרט סביר על הנתבעת לטפל בכבישים עצמם ולהסיר מפגעים ובפרט מפגעי שמן, וזאת על מנת להבטיח את בטיחות עוברי הדרך בכביש. אולם מצד שני גם ברור, כי אין הנתבעת יכולה להיות אחראית לכל מפגע ומפגע הנמצא בכביש או בשוליו, בפרט כאשר מדובר במפגע אקראי.
-
חשוב להבהיר, כי לעניין אחריות הנתבעת, יש להבחין בין שני מצבים: הראשון, מפגע בכביש שלא היה ידוע לנתבעת בזמן אירוע התאונה. במקרה שכזה יש לבחון, האם המפגע היה צפוי מראש והאם הפעולות שנעשו למנוע את המפגע היו סבירות.
-
המצב השני, הינו כאשר המפגע כבר התממש ונודע לנתבעת. במקרה שכזה בוחנים, האם הפעולות שנעשו להסרת המפגע מרגע שלנתבעת נודע עליו היו סבירות ויעילות.
-
במקרה שלפנינו המחלוקת מתמקדת בסוגיה באיזה מן המצבים המתוארים לעיל אנו נמצאים, האם במקרה של כתם שמן ידוע לנתבעת אשר לא טופל כהלכה, או שמא בכתם שמן אקראי שלא היה ידוע לנתבעת טרם התאונה.
-
אקדים ואציין כי לטעמי ככל שייקבע כי כתם השמן לא היה ידוע לנתבעת טרם התאונה, הרי אין אחריות של הנתבעת לכתם שמן זה. ראשית, אין זה הגיוני לצפות מהנתבעת לדעת בכל רגע ורגע על כל כתם שמן אקראי על הכביש. שנית, בניגוד לטיפול בעצים בשולי הכביש, הרי אין בנמצא טיפול "מונע" לכתמי שמן.
מן הכלל אל הפרט
קיומו של כתם השמן
-
אני קובע כי הוכח שהיה כתם שמן על הכביש במקום אירוע התאונה.
-
אכן הנתבעת טענה בסיכומיה כי דבר זה לא הוכח.
-
אולם לעניין זה לא רק שקיימת עדות של נהגת רכב התובעות כי החליקה על כתם שמן, וראתה לאחר שיצאה כתם שמן על הכביש, אלא שגם הנתבעת עצמה מודה כי טיפלה במקום התאונה של רכב התובעת באירוע של כתם שמן.
-
לפיכך, כאשר הנתבעת עצמה מציינת כי לאחר התאונה נשוא התביעה טיפלו במקום באירוע של שמן חלקי על הכביש וכאשר קיימת עדות של נהגת רכב התובעת, הרי יש בכך הוכחה מספקת כי היה כתם שמן במקום בו החליק רכב התובעות.
כתם שמן ידוע או כתם שמן אקראי?
-
מכאן המחלוקת מתרכזת בשאלה, האם מדובר בכתם שמן ידוע או בכתם שמן אקראי.
-
טענת התובעות הינה כי כתם השמן נשוא התאונה הינו אותו כתם שמן שטופל על ידי הנתבעת בבוקר, ואילו טענת הנתבעת הינו כי מדובר בכתם שמן במיקום אחר הרחוק 6 ק"מ ממקום התאונה של רכב התובעות.
-
אני סבור כי התובעות עמדו בנטל להוכיח כי מדובר באותו כתם שמן בשתי התאונות, וזאת מהטעמים הבאים:
-
ראשית, עדות נהגת רכב הנתבעת בבית המשפט הייתה אמינה וקוהרנטית. אציין כי לעדה זו אין אינטרס ישיר במחלוקת והיא העידה הן כי ראתה כתם שמן על הכביש והן שראתה כי כתם השמן שעל הכביש טופל כבר.
-
שנית, מיומני הנתבעת שכונו "מערכת ניהול פניות" קיימים רמזים כי מדובר באותו מיקום. כך, בקריאה מספר 33914 המתייחסת לאירוע הראשון, נרשם ראשית כי המיקום הינו "מחלף אדומים", ובצורה מפורטת: "בין מחסום אל זעים לבין המחלף הנ"ל יש שמן על הכביש".
-
בקריאה מספר 33975 המתייחסת לאירוע השני נרשם המיקום "צומת מעלה אדומים", כאשר בצורה מפורטת נרשם: "בין מחסום אל זעים למעלה אדומים כתם שמן...".
-
אכן בקריאה הראשונה נרשם "ק"מ "74 ואילו בשנייה נרשם "ק"מ 80". כאשר הנתבעת טענה כי מדובר ברשומה מוסדית ולכן מחייבת, ומכאן מבקשת שנלמד כי מדובר באירועים המרוחקים 6 ק"מ זה מזה.
-
אני מוכן לקבל לצורך דיון זה כי אכן מדובר ברשימה מוסדית והאמור בה נכון, אולם עדיין איני סבור כי מהרשומה עולה שמדובר במיקום אחר של כתם שמן, וזאת משני טעמים:
-
הטעם הראשון נעוץ בכך שלא ברור מהו אותו מספר ק"מ שנמנה ברשומה והאם אכן מדובר על מיקום ספציפי או כללי. יתרה מזו, לא ברור מהיכן נשאב מספר זה. האם מדובר במספר אשר דווח על ידי האזרח שראה את כתם השמן, או על ידי אלו שטיפלו בכתם השמן או שמא על ידי היומנאי של הנתבעת. כך, לדוגמא, אין מחלוקת כי באירוע הראשון לא טיפלה הנתבעת ישירות, אלא טיפל צוות יס"מ, ולכן לא ברור מי דיווח על מספר הק"מ כ – 74 ק"מ, האם צוות היס"מ או מכוח דיווח אחר למוקד.
-
לעומת זאת, כפי שציינתי לעיל, התיאור הכללי של המיקום ברשומה המוסדית הינו כמעט זהה בשני האירועים, צומת מעלה אדומים, ואף ההתייחסות הספציפית לקטע בין מחסום אל זעים למעלה אדומים.
-
הטעה השני והמהותי הוא העדרה של כל ראיה מטעם הנתבעת לגבי מהו אותו "ק"מ 74" לעומת "ק"מ 80" על כביש 1 מכריע את הכף כנגד הנתבעת.
-
סימון מספר הק"מ על כביש אינו זמין לבית המשפט ואינו בגדר ידיעה שיפוטית. לעומת זאת, מדובר בנתונים שנמצאים בידיעה מלאה של הנתבעת. והינה למרות שהנתונים נמצאים בידיעתה המלאה של הנתבעת הרי זו לא הציבה בפני בית המשפט כל ראיה המקשרת בין המיקום במיספור הק"מ ביומן הנתבעת לבין המיקום על גבי מפה.
-
הרי מה היה פשוט יותר מלהציג על גבי מפה את מיקום האירועים לעמדת הנתבעת ואז היה אכן ניתן לבחון האם מדובר במיקום הגיוני לאור יתר העדויות הקיימות בתיק. הימנעות הנתבעת מלעשות כן פועלת כנגדה.
-
זאת ועוד, מעיון בתוכנת מפות פשוטה, עולה לכאורה כי המרחק בין המחסום אל זעים המוזכר ברשומה לגבי שני האירועים לבין צומת מעלה אדומים אינו 6 ק"מ אלא הרבה פחות. עיון זה, אף אם אינו מהווה ראיה תקפה, הוא עדיין מבהיר היטב כי היה על הנתבעת להציג ראיה שאכן תקפה לגבי מיספור הק"מ על גבי כביש מס' 1 על מנת שניתן יהיה לבדוק את טענתה בנושא.
-
אסכם את נושא מיספור הק"מ ואומר כי לא מצאתי במיספור זה בכדי לסתור את המסקנה כי מדובר במיקום זהה של כתם שמן.
-
שלישית, בדיווח הטיפול באירועים אשר צורף לתצהיר הנתבעת נרשם לגבי מיקום הטיפול בשני המקרים דיווח זהה "זעים מעלה אדומים". ככל שהיה מדובר במיקום אחר, היינו מצפים כי ממלא הדו"ח היה מציין כי מדובר במיקום שונה בדרך כלשהי, ולא רושם מיקום זהה לחלוטין. יוטעם מדובר בדו"ח מטעם הנתבעת.
-
רביעית, אני סבור כי גם הגיונם של דברים תומך בסברה כי מדובר באירוע שמן זהה. מדובר על מקטע כביש קצר גם לעמדת הנתבעת (6 ק"מ), וקשה לקבל את הטענה כי במקטע כה קצר יתרחשו בפרק זמן של שש שעות שני אירועי שמן נפרדים, שניהם בסמוך לצומת.
-
אירועי שמן על הכביש, גם בעקבות תאונה, אינם מחזה נפוץ והסיכוי כי יתרחשו שני אירועים בלתי תלויים ביום אחד במרחק של 6 ק"מ (לטענת הנתבעת) אינו סיכוי גבוה.
-
אבהיר כי לא ניתן לשלול צירוף מקרים שכזה, אולם כאשר לפניי מכלול של ראיות ונסיבות כפי שפרטתי לעיל, אני סבור כי הנובע מהגיונם של דברים משלים ומחזק את המסקנה כי מדובר באירוע שמן אחד.
-
הצדדים טענו האחד כלפי משנהו כי האחר כשל באי הבאת ראיות רלבנטיות ומכאן יש להסיק מסקנות כנגדו.
-
אכן, שני הצדדים היו יכולים, ואף אמורים, להביא ראיות נוספות. כך, התובעות היו צריכות לזמן את השוטר שלטענת הנהגת שלהן היה במקום האירוע. לעומת זאת, הנתבעות היו צריכות לזמן את הצוותים שטיפלו באירועים ואשר יכולים היו בעדות פשוטה לאשש או לסתור את הטענה בדבר שני אירועים נפרדים.
-
אולם, כאשר שני הצדדים כשלו בהבאת עדים וראיות אלו, אני עדיין סבור כי על סמך הראיות שהוצגו לפניי ניתן לקבוע ברמת ההסתברות הנדרשת כי מדובר באירוע שמן באותו המקום.
-
לעניין זה אבהיר, כי אי הבאת הראיה הקושרת בין מספר הק"מ ביומן האירועים לשטח (און למפה) אין דינה כדין הראיות האחרות שלא הוצגו על ידי הצדדים. הסיבה לכך הינה כי הנתבעת עצמה מסתמכת כראיה עיקרית, שלא לומר יחידה, על מספור הק"מ כמבדיל בין מיקומי התאונה. לפיכך העדר המחשה של מיספור זה בראיה מטעם הנתבעת מחלישה למעשה את הראיה המרכזית של הנתבעת לעניין מיקום שונה של התאונות.
-
לפיכך, אני קובע כי רכב התובעות החליק על כתם השמן שטופל על ידי הנתבעת באירוע השמן הראשון בבוקרו של אותו היום.
הרשלנות בטיפול בכתם השמן
-
קבעתי כאמור כי מדובר במקרה של טיפול בכתם שמן ידוע. לפיכך, ובהתאם לפסיקה, הרי על הנתבעת כסטנדרט סביר, לטפל בכתם השמן במהירות המירבית ובצורה יעילה.
-
אין מחלוקת כי הנתבעת אכן טיפלה בכתם השמן זמן קצר לאחר אירוע התאונה בבוקר, ועל כך מגיעים לה שבחים. אולם, הראיות שלפניי מראות כי הטיפול לא היה טיפול סביר וכך גם הביקורת על הטיפול. ואפרט:
-
ראשית לעניין זה קיימת עדות נהגת רכב התובעות שהעידה כי החליקה על כתם שמן וראתה את כתם השמן שטופל באופן בלתי מספיק.
-
שנית עד הנתבעת העיד בעצמו כי לא נעשה על ידי הנתבעת כל ביקורת או וידוא כי אכן כתם השמן טופל באופן משביע רצון.
-
אני סבור כי סטנדרט זהירות סביר מחייב את הנתבעת לוודא כי כתם שמן אשר ידוע לה טופל באופן משביע רצון, ואין היא יכולה להתסמך על צוות יס"מ לעניין זה.
-
אציין, כי בניגוד לזמנים עברו בהם וידוא ביצוע שכזה חייב משלוח נציג הנתבעת לשטח והיה כרוך בעלויות רבות, הרי כיום כל אשר נדרש הוא סמארטפון, אשר נמצא כמעט אצל כל אחד, בוודאי בסיור יס"מ.
-
לפיכך, היה על הנתבעת לדרוש כמינימום כי צוות היס"מ אשר טיפל בכתם השמן יישלח בסוף הטיפול תמונה של האזור על מנת שאיש מקצוע מטעם הנתבעת יוודא כי אכן הכתם הוסר.
-
אציין בהקשר זה, כי עם כל הכבוד לצוות היס"מ טיפול בכתמי שמן אינו בגדר המומחיות שלו, ונדרשת ביקורת של מי מטעם הנתבעת, המומחית לענין זה, לאחר טיפול בכתם שמן שכזה.
-
אבהיר לעניין זה כי אין להקל רשא במשמעות של כתם שמן על הכביש, כך שכתם שכזה שאינו מטופל כהלכה לא רק שעלול לגרום לפגיעות רכוש, אלא גם לפגיעות בגוף.
-
אשר על כן, לטעמי שילוב של עדות נהגת רכב התובעת בדבר קיומו של כתם שמן שטופל באופן חלקי עם הודאת עד הנתבעת כי לא נעשה כל וידוא לגבי טיפול היס"מ בכתם השמן, מכוננים אחריות נזקית לנתבעת.
רשלנות תורמת
-
הנתבעת טוענת לאשם תורם משמעותי של נהגת רכב התובעות ואני סבור כי יש לקבל טענה זו.
-
נסיבות התאונה כפי שמשתקפות מהראיות שלפניי מלמדות על אשם תורם משמעותי.
-
ראשית אין מדובר על כתם שמן טרי אלא על כתם שמן שגם לעמדת הנתבעות טופל על ידי צוות יס"מ. שנית, ממועד הטיפול בכתם השמן ועד אירוע התאונה חלפו שעות רבות לגביהן לא הובאה ראיה כי רכב אחר החליק על כתם שמן זה.
-
מנסיבות אלו עולה כי העובדה שנגרמה תאונה דווקא לרכב התובעות הינה תצריף נסיבות של כתם שמן שלא טופל באופן מלא על הכביש ונהיגה לא זהירה של נהגת רכב התובעות.
-
אשר על כן, אני קובע רשלנות תורמת של 45% לרכב התובעות.
הנזק
-
התובעות הגישו חוות דעת שמאי מטעמן. הנתבעת לא הגישו חוות דעת נגדית ואף לא ביקשה לחקור את השמאי מטעם התובעות.
-
בחנתי את חוות דעת השמאי מטעם התובעות, ובהעדר חוות דעת שמאי נגדית או בקשה לחקירה נגדית של שמאי זה, אני סבור כי מדובר בחוות דעת סבירה וראויה. עוד אציין, כי התובעת 2 שילמה תגמולים על סמך חוות דעת זו, כאשר ההנחה כי חברת הביטוח אינה משלמת כמתנדבת, ר' ע"א 7148/94 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ. חברת השמירה בע"מ (פורסם במאגר נבו).
-
לפיכך, אני מאמץ את הנזקים המפורטים בחוות הדעת, בהפחתה של 45% לאור האשם התורם שמצאתי.
סיכום
-
אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעות סך של 40,600₪, כאשר סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
-
כמו כן תשלם הנתבעת לתובעות את סכום האגרה כפי ששולמה בפועל, שכר העדים כפי שנפסק בדיונים וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000₪.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.
ניתן היום, ג' סיוון תשע"ה, 21 מאי 2015, בהעדר הצדדים.
