ביום כ"א באייר תשע"ג (1.5.2013) הגיש הבעל תביעת גירושין כנגד אשתו. הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2007 ולהם שלושה ילדים קטינים. הצדדים התגרשו ביום ה' בתמוז תשע"ד (3.7.2014).
במהות התביעה כתב הבעל כנגד אשתו שאינה נוהגת בו כבוד כבר שלוש שנים. כדוגמא הביא שלקחה את הרכב ששימש אותו לצורך הגעה לעבודה וללא כל הסבר נתנה את הרכב לאחיה שהיה נתון בקשיים. עקב כך, לטענתו היה עליו ללכת כל יום לפנות בוקר חמישה ק"מ ברגל כדי להגיע לעבודה.
בנוסף, כתב הבעל שהאשה נתפסה והודתה שבגדה בבעלה ומשהבינה שאין בידו של הבעל ראיות, חזרה בה והכחישה את הדברים וטענה שלא בגדה בו.
לבקשתו בכתב התביעה כי מאחר ואין בידו ראיות אחרות (הדגשה לא במקור), הוא מבקש לשלוח את אשתו לבדיקת מכונת אמת (פוליגרף). הוא מסיים את תביעתו וכותב: "אני רוצה להתגרש מהאשה הרעה הזו."
מנגד עומדת תביעה פתוחה של האשה לעיקר כתובתה ותוספתה מיום כ"ב בתמוז תשע"ד (20.7.2014). הכתובה מצורפת לתיק ובה התחייב הבעל על סך של 100,000 ₪.
הדיון הראשון התקיים ביום ב' בתמוז תשע"ד (30/6/2014). בדיון זה הביעו הצדדים את רצונם להתגרש. בעניין הכתובה, ביה"ד הבהיר לבעל כי הוא זה שפתח את תביעת הגירושין ותגובתו הייתה: "והיא הסכימה."
לטענת האשה, הבעל עזב את הבית והשאיר אותה עם שלושה ילדים קטנים לבד.
לדברי התובע האשה סיפרה לו שהיא זינתה תחתיו עם שני גברים והוסיף כי יש לו "המון בקלטות". לדבריו, לא שומעים בהקלטות את "המילים המתאימות", כלשונו, אבל ניתן להבין מהן שהיא בוגדת בו. הוא אף טוען שהיא הודתה לו שבגדה עם קרוב משפחה שלה, [י'].
מנגד, טענה האשה שהבעל משקר והיא לא הייתה עם אף גבר, וכי היא "אשה נאמנה של בית וילדים"; "הבית מתוקתק", כלשונה. לדבריה, רצונה בגירושין ולא בשלום בא בעקבות הטענות הקשות בדבר הבגידה. לטענתה, הוא אומר את הדברים משום שהוא מקנא בבן דודה שיש לו בית משלו ואילו הם גרים בשכירות. לדבריה הבעל מדמיין וכל טענותיו אינן נכונות.
הבעל הגיב שהוא בהמשך ישמיע בפני ביה"ד את ההקלטות. הצדדים הצהירו על נכונותם להיבדק במכונת אמת. הצדדים אף הסכימו להתגרש מידית ולדון בתביעת הכתובה בהמשך.
בדיון שהתקיים ביום ה' בתמוז תשע"ד (3.7.2014) הסכימו הצדדים שוב לערוך בדיקה במכונת אמת וקבלו בקניין גמור אגב סודר שהם נותנים לביה"ד שיקול דעת בנושא הכתובה לפי תוצאות בדיקת הפוליגרף.
ביום ח' בתמוז תשע"ד (6/7/2014) הוציא ביה"ד החלטה ובה השאלות שהבודק ישאל את האשה, בזה"ל:
א. "האם במהלך חיי הנישואין, קיימת יחסי מין עם גבר כלשהו שאינו בעלך?
ב. האם אמרת לבעלך שבגדת בו עם [י'], שהינו קרוב משפחתך?"
השאלה שמכון הפוליגרף שאל את הבעל, הייתה:
"האם אשתך אמרה לך שהיא בגדה בך עם [י'], שהינו קרוב משפחתה"?
הבדיקה נערכה במכון ניטרלי שנקבע ע"י ביה"ד, מכון "עוז-אוסקינזון-פוליגרף", ביום י"א בתמוז תשע"ד (9/7/2014), ותוצאות הבדיקות הוגשו לביה"ד, כדלהלן:
בדיקת הבעל –
"לאחר שהוסברה השאלה, הסכים וחתם על כך בכתב, השיב על השאלה הרלוונטית וכו' בחיוב וכו'.
על סמך ממצאי בדיקת הפוליגרף אני בדעה כי [פלוני] דובר שקר בשאלה הרלוונטית.
אשתו של [פלוני] לא אמרה לו שהיא בגדה בו עם [י'], קרוב משפחתה."
בהערה שהוסיף הבודק כתב:
"בתום הבדיקה הנבדק אמר שבעצם אשתו לא אמרה לו מפורשות שבגדה בו עם [י'] קרוב משפחתה אלא הבין מתוך דבריה שאשתו שכבה עם אותו [י']."
בדיקת האשה –
בתוצאות הבדיקה של האשה נכתב:
"לאחר שהוסברו השאלות הסכימה וחתמה על כך בכתב השיבה על השאלות הרלוונטיות הבאות וכו'. הנבדקת השיבה בשלילה על שתי השאלות.
על סמך ממצאי בדיקת הפוליגרף אני בדעה כי [פלונית] דוברת אמת בשאלות הרלוונטיות.
א. [פלונית] לא קיימה יחסי מין עם גבר כלשהו שאינו בעלה במהלך חיי הנישואין.
ב. [פלונית] לא אמרה לבעלה שבגדה בו עם [י'], קרוב משפחתה."
הצדדים הופיעו לסידור הגט ביום כ"ד בתמוז תשע"ד (22/7/2014).
בפרוטוקול הדיון הודיעו הצדדים על כי קיבלו את תוצאות הפוליגרף. הבעל טען שיש בידו הקלטות וביקש להשמיען. ביה"ד הבהיר לו כי עניין הכתובה יבוא לשיקול דעת ביה"ד לאור הממצאים ולאור מעשה הקניין וביה"ד יחליט על צעדיו הבאים, והצדדים יתגרשו בהסכמה. שני הצדדים הסכימו על כך וחתמו על כך כהסכם גירושין ועשו מעשה קניין בפני ביה"ד.
בכתב התביעה לכתובה שהוגש כאמור ביום כ"ב בתמוז תשע"ד (20.7.2014) כתבה התובעת כי חייהם המשותפים עלו על שרטון בעטיו של הבעל אשר עזב את הבית ללא שום הודעה מוקדמת וניתק קשר עם משפחתו. הבעל טען בנוסף בתביעת הגירושין שלו על בגידה, ואילו היא מכחישה אותו נחרצות וכי הייתה היא לו אשה נאמנה ומגיעה לה כתובתה. היא מוסיפה כי הצדדים הסכימו על בדיקת פוליגרף ומתוצאותיה נמצא כי הבעל דובר שקר. לטענתה, הוא פגע בכבודה בהכפשת שמה כאילו היא בגדה, וכן עזבה עם שלושה ילדים קטנים ללא תמיכה כלכלית והפסיק לפרנסם. בנוסף טענה כי שכר עבודתו הממוצע של הבעל עומד על סך 9,000–8,000 ₪ נטו לחודש. וכמו כן אמור הוא לקבל קרן השתלמות ממקום עבודתו בסך של 70,000 ₪ כך שביכולתו לשלם את סכום הכתובה.
ביה"ד לפנים משורת הדין ובכדי לבדוק את כל טענות הצדדים הזמין את הצדדים לדיון הוכחות ביום ט"ו באלול תשע"ד (10/9/2014), בו היה צריך הבעל להביא עמו את ההקלטות.
בדיון זה לשאלת ביה"ד אם הביא את הקלטות ענה הבעל: "לא הבאתי. אני מקבל את הגזירה". והותיר ביד ביה"ד את ההחלטה על עניינה של הכתובה.
בהמשך ביקש להשמיע הקלטה של שיחה שלו עם אשתו שבה אומרת האשה: "זה הגוף שלי ואני אעשה בו מה שאני רוצה."
כנגד טענתו הסבירה האשה שכיוון שהוא פרסם לכולם את טענות הבגידה כנגד זאת אמרה לו את הדברים האלו.
יצוין שבהקלטה נשמעת רק האשה ואין הקלטה של דברי הבעל. ביה"ד העיר לבעל נקודה זו, ולא היה בפיו מענה ברור לכך. בנוסף, לטענתו שהיה לו בטלפון עוד הקלטות, אמר ששבר את הטלפון והוא בתיקון.
בסיום הדיון אמר הבעל שהוא מעדיף שיתקיים דיון נוסף כדי להביא חומר נוסף לביסוס טענותיו. ביה"ד קבע שוב ולפנים משורת הדין ולצורך בירור האמת דיון נוסף ואחרון להוכחות ליום י"ג בטבת תשע"ה (4/1/2015) בו הופיעה התובעת וב"כ אך הבעל לא הופיע ולא הודיע דבר על כך לביה"ד. התובעת דרשה הוצאות גם בשל כך.
יצוין שבניסיונות הפשרה שניסה ביה"ד לעשות בין הצדדים הודה הבעל שאין בידו קלטות וכי הוא שיקר בכך.
לסיכום הנתונים נמצא כי:
א. הבעל תבע גירושין.
ב. הבעל עזב את הבית ומרד באשתו.
ג. הבעל טען בכתב התביעה שאין לו ראיות ולפיכך ביקש בדיקת מכונת אמת. הרי כי כבר בתחילת ההליך הודה שאין בידו ראיות ונמצא כי בהמשך הדיונים שיקר כאילו בידו הקלטות והוכחות.
ד. הצדדים נשלחו לבדיקה בפוליגרף והבעל נמצא דובר שקר וכי לא אמרה לו אשתו שבגדה בו. יובהר כי הבקשה להיבדק במכונת אמת הייתה פרי רעיונו של הבעל כבר בכתב התביעה כיון שאין בידו ראיות.
ה. בבדיקה זו נמצאה האישה דוברת אמת כי לא הייתה עם אף גבר בתקופת נישואיה ולא עם אותו קרוב משפחה שנטען עליו ע"י הבעל ואף לא אמרה לבעלה שהייתה עם שום גבר בניגוד לדבריו.
ו. קודם לעריכת הבדיקה הצדדים קיבלו בקניין גמור את תוצאות בדיקת הפוליגרף ונתנו כוח לביה"ד לפסוק על פי שיקול דעתו.
ז. טענות הבעל כי יש בידו ראיות והקלטות על בגידתה של האישה וכי הוא יביאם לדיון נמצאו שקריות. כאמור, בכתב התביעה הוא כתב שאין בידו ראיות. כמו כן הודה על כך במהלך ניסיונות הפשרה.
ח. ההקלטה היחידה שהביא אין בה ממש כפי שהסבירה האישה בביה"ד.
ט. הבעל פגע בכבודה של האישה והשמיץ אותה על בגידה בפני הכול ללא כל בסיס.
הבעל התחייב לאשתו בעיקר כתובה, בתוספת כתובה ובנדוניה אשר עלותן הכוללת עולה לסך של 100,000 ₪. שכר עבודתו הממוצע של הבעל עומד על סך 9,000–8,000 ₪ נטו לחודש. וכמו כן אמור הוא לקבל קרן השתלמות ממקום עבודתו בסך של 70,000 ₪.
נפסק
א. הבעל חייב לאשה את מלוא כתובתה בסך 100,000 ₪.
ב. על הבעל לשלם סכום זה ב-50 תשלומים חודשיים עוקבים בסך 2000 ₪ כל אחד.
ג. התשלום בפועל תלוי ועומד עד לקבלת פסיקת בית המשפט בנושא הרכוש.
ד. חיוב זה אינו נושא ריביות והצמדה.
ה. כל סכום שהאישה קיבלה בביהמ"ש מזכויות או מרכוש הרשום על שם הבעל יקוזז מסכום הכתובה.
ו. על הצדדים להמציא בתוך 30 יום את פסיקת ביהמ"ש בנושא הרכוש, אם ישנה, או לחילופין להבהיר לנו היכן עומד שם ההליך.
הרב שניאור פרדס
אנחנו מצטרפים לפסק הדין.
הרב מיכאל עמוס – אב"ד הרב אריאל ינאי
נפסק
א. הבעל חייב לאשה את מלוא כתובתה בסך 100,000 ₪.
ב. על הבעל לשלם סכום זה ב-50 תשלומים חודשיים עוקבים בסך 2000 ₪ כל אחד.
ג. התשלום בפועל תלוי ועומד עד לקבלת פסיקת בית המשפט בנושא הרכוש.
ד. חיוב זה אינו נושא ריביות והצמדה.
ה. כל סכום שהאישה קבלה בביהמ"ש מזכויות או מרכוש הרשום על שם הבעל יקוזז מסכום הכתובה.
ו. על הצדדים להמציא בתוך 30 יום את פסיקת ביהמ"ש בנושא הרכוש, אם ישנה, או לחילופין להבהיר לנו היכן עומד שם ההליך.
ניתן ביום י' בסיון התשע"ה (28/05/2015).
הרב מיכאל עמוס – אב"ד הרב שניאור פרדס הרב אריאל ינאי