פר"ק 20539-09-13 יששכרוב ואח' נ' ביוקורד בע"מ ואח'

בפניי בקשה למתן הוראות שהוגשה על-ידי המבקשת, קליה ביוטק אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "המבקשת" או "קליה ביוטק"), העוסקת בשימור ואחסון קריוגני של דגימות ביולוגיות. עניינה של הבקשה אישור מתווה להעברה לידי המבקשת של מנות דם טבורי אשר נאספו על-ידי חברת ביוקורד בע"מ, חברה הנמצאת בהליך פירוק בפניי (להלן: "החברה" או "ביוקורד").

רקע

חברת ביוקורד עסקה בתחום של שימור דם טבורי וניהלה בנק דם טבורי פרטי. במסגרת פעילותה, החזיקה החברה בשני מיכלי הקפאה של מנות דם טבורי עבור כ-2,500 משפחות, אשר ביקשו לשמר לאורך זמן את מנות הדם של ילדיהם ושילמו לחברה מראש עבור הפקת המנות בעת הלידה והחזקתן על ידיה (להלן: "מנות הדם הטבורי" או "המנות"). כידוע, במקרה של מחלה עתידית מנות הדם הטבורי עשויות לשמש להשתלה אצל הילד-התורם או משפחתו.

החברה נקלעה לקשיים וביום 10.9.2013 הוגשה בקשה לפירוקה על-ידי עובדי החברה.

בעקבות הגשת הבקשה נערכה הערכת מצב ראשונית של הכונס הרשמי בנוגע למנות הדם הטבורי והוגשה הודעה מטעמו בעניין. מהודעת הכונס הרשמי עלה כי מיכלי ההקפאה של החברה פועלים באמצעות חנקן נוזלי ומצויים בשני מחסנים, האחד בפתח-תקווה והשני בראשון-לציון. עוד נאמר בהודעת הכונס הרשמי כי לצורך המשך שימור מנות הדם הטבורי יש למלא מחדש חנקן נוזלי בשני המיכלים מדי שבועיים. הכונס הרשמי עדכן בהודעתו כי מאז חדלה החברה מפעילותה, נרתם משרד הבריאות למשימה ודאג למילוי החנקן הנוזלי במיכלים, אם כי ללא התחייבות להוסיף ולעשות כן בעתיד. בנסיבות אלה ציין הכונס הרשמי כי נוצר צורך דחוף להעביר את המנות להמשך שימור באמצעות בנק דם טבורי אחר.

ביום 3.3.2014 ניתן צו לפירוקה של החברה  על-ידי סגן-הנשיאה, כבוד השופט א' אורנשטיין, ועו"ד יעקבלביץ מונה כמנהל מיוחד לבדיקת תביעות החוב של העובדים. בהמשך, ביום 22.6.2014, הוחלף המנהל המיוחד ותחתיו מונתה עו"ד רונית עובדיה (להלן: "המנהלת המיוחדת").

ביום 8.1.2015 הועבר התיק לטיפולי, כאשר עד למועד זה הוגשו מספר בקשות בתיק בעניינן של מנות הדם הטבורי. בקשות אלה עסקו בניסיונות של המנהלת המיוחדת מחד, ושל גורמים אחרים המייצגים חלק מהמשפחות מאידך, לסייע למשפחות לבחון את תקינות מנות הדם הטבורי שהופקדו בחברת ביוקורד ולמצוא פתרון להמשך שימורן.

מעיון בתיק ומן ההודעות השונות של משרד הבריאות שנמסרו במסגרת התיק הצטיירה תמונה ביחס לפעילותה של חברת ביוקורד, פעילותו של משרד הבריאות בעניין וההליכים שהתקיימו במסגרת התיק שבפניי. תמונה זו תובא להלן בפירוט רב יחסית, הואיל ויש לה חשיבות לדיון במתווה המוצע עתה ולשיקולים השונים ביחס לחלופות שהוצעו במהלך ההליך שהתנהל בפניי.

פעילותה של חברת ביוקורד

ניהול בנק דם טבורי מוסדר בהוראות חוק דם טבורי, התשס"ז-2007 (להלן: "החוק" או "חוק דם טבורי"), ובתקנות אשר הוצאו מכוחו. החוק עצמו נכנס לתוקף בשנת 2008, לאחר הקמת החברה.

בתאריך 12.8.2012 התקבלה במשרד הבריאות תלונה מבא-כוחה של מעבדת איי.אם.סי. מדיקל סנטר לבורטוריס בע"מ (להלן: "המעבדה"), אשר החזיקה באותו מועד במיכל הקפאה אחד של חברת ביוקורד וביצעה עבורה את עיבוד ושימור המנות. בתלונה נטען, בין היתר, כי ההסכם של החברה עם המעבדה הסתיים וכי למרות זאת החברה המשיכה להפנות מנות דם טבורי למעבדה, אשר נאלצה לטפל בהן. כן נטען בתלונה כי התשלומים על-ידי חברת ביוקורד למעבדה אינם מבוצעים כסדרם.

בדיעבד התברר למשרד הבריאות כי בזמן בירור התלונה היו תלויות ועומדות תביעות משפטיות בין החברה לבין המעבדה. על כל פנים, בעקבות תלונה זו התקיימו התייעצויות פנימיות, נערכה ביקורת במעבדה וכן ביקורת פתע במשרדי חברת ביוקורד. כמו כן התקיים שימוע לביוקורד ולמנהלה, מר שמואל (מיקי) שחם (להלן: "מר שחם"). בעקבות הליכים אלה הורה משרד הבריאות למר שחם ולביוקורד להפסיק לאלתר כל איסוף מנות דם טבורי חדשות. כן ניתנו הוראות נוספות לתיקון הליקויים.

בהמשך התברר כי מר שחם המשיך באיסוף מנות הדם הטבורי וכן התברר כי החברה העבירה ללא אישור את מיכל ההקפאה מהמעבדה הנ"ל למחסן בראשון-לציון.

בתאריך 1.1.2013 פרסם משרד הבריאות הודעת דובר מפורטת בנושא ביוקורד באתר משרד הבריאות באינטרנט ובכלי התקשורת, ובתאריך 3.1.2013 שודרה תכנית "כלבוטק" בנושא.

ביום 4.1.2013 הגיש מר שחם לראשונה בשם החברה בקשה למשרד הבריאות למתן היתר להפעלת בנק דם טבורי. ברם, התברר כי החברה אינה עומדת במספר רב של התנאים לקבלת היתר.

יצוין, כי עוד בטרם ניתנה תשובת משרד הבריאות לבקשה למתן היתר, הגיע מידע ממנו עלה לכאורה כי מר שחם פנה ללקוחות או לחלק מהם והודיע כי אין באפשרותו להמשיך ולשמור את מנות הדם הטבורי הקיימות, וזאת בשל מצבה הפיננסי של החברה. עוד עלה לכאורה מן המידע הנ"ל כי מר שחם הציע ללקוחות להקים "אגודה שיתופית חברתית" (בתשלום סך של 1,000 ₪ למניית חבר), כאשר ברקע דבריו נרמז במשתמע כלפי הלקוחות כי אם לא יפעלו כן יופשרו מנות הדם הטבורי ויושמדו.

עוד יצוין כי מתכתובות דוא"ל בנושא "האגודה השיתופית החברתית", שהגיעו לידי משרד הבריאות, עלה כי הלקוחות התבקשו לשלם "דמי חבר" בסך 1,000 ₪ "לחשבון ייעודי בבנק. משרד הבריאות סבר כי חשבון בנק זה שייך, ככל הנראה, לחברה שבבעלות ו/או ניהול של מר שחם.

בתאריך 23.1.2013 נדחתה בקשת החברה לקבלת היתר להפעלת בנק דם טבורי, והחברה הונחתה באמצעות מר שחם לפעול להעברת המנות ולהמשך שימורן בבנק דם טבורי אחר בעל היתר, ולעדכן את הלקוחות על כך. למחרת פרסם משרד הבריאות הודעת דובר בעניין זה לכלי התקשורת והודיע לציבור על דחיית הבקשה של ביוקורד להיתר. להודעה זו צורף גם נוסח ההודעה שעל החברה הוטל למסור ללקוחותיה.

פעילות משרד הבריאות

במקביל לדברים הללו, ומשנוכח משרד הבריאות כי מר שחם אינו פועל כפי שהורה לו ואינו מקדם פתרון ממשי להעברת המנות לבנק דם טבורי אחר, החל משרד הבריאות עצמו לפעול לבדיקת חלופות שונות אפשריות.

במסגרת זו ערך משרד הבריאות מספר רב של התייעצויות, בירורים ופעולות, כפי שיפורט להלן.

משרד הבריאות פנה לגורמים רבים במערכת הממשלתית, הציבורית והעסקית, ובכלל זה גם לכל בנקי הדם הטבורי הקיימים - פרטיים וציבוריים - העשויים להיות מסוגלים או מעוניינים לקחת על עצמם את המשך שימור המנות. גורמים אלה התבקשו לבחון את אפשרות השתתפותם בפתרון הבעיה במתווה כלשהו. בעקבות זאת התקבלו הצעות ראשוניות ממספר גורמים, שעלותן הייתה כ-10-5 מיליון ₪.

בהמשך לכך ניהל משרד הבריאות מגעים עם נציגי גורמים שונים העשויים להיות מסוגלים לקבל לידיהם את המיכלים או המנות. לעניין זה נערכו, בין היתר, שיחות והתכתבויות עם "מדיפריז", המפעילה את בנק הדם הטבורי בבית-החולים הדסה; "בדמייך חיי", המפעילה בנק דם טבורי ציבורי; בית החולים שיבא, המפעיל בנק דם טבורי ציבורי וכן בנק דם טבורי פרטי באמצעות חברת "טבורית"; מר ניר כאהן מחברת "תאי גזע אחזקות", לו ניסיון בשימור דם טבורי באמצעות חברת "קריוסל"; חברת CARE שירותי רפואה, העוסקת במיזמים שונים בתחום הבריאות; מגן-דוד אדום, המפעיל בנק דם טבורי ציבורי; וכן מספר בתי-חולים וגורמים אחרים שלהם המתקנים והידע המתאימים להצבת מיכלי הקפאה בחנקן נוזלי ולהשגחה מתמשכת על מיכלים אלה.

בהמשך לכך נוצר קשר בין נציגות מלקוחות ביוקורד לבין גורמים אחדים שהביעו התעניינות בנושא (כגון מדיפריז, הדסה, תאי גזע אחזקות ועוד), אך אף אחת מהצעות אלה לא הבשילה לכדי עסקה עם הלקוחות, פרט להצעה הנוכחית שעל הפרק, הצעת קליה ביוטק.

ביום 20.2.2013 התקיימה פגישה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו, ובהשתתפות מר שחם ובאי-כוחו, נציגי משרד הבריאות, נציגי "בדמייך חיי" וקבוצת לקוחות שיוצגו על-ידי עורכי-דין מטעמם. במהלך פגישה זו נמסר מידע נוסף, הועלו רעיונות שונים, נבחנו אפשרויות למציאת פתרון מעשי לבעיה ומופו הבעיות העיקריות הניצבות בפני פתרון כזה (דרך הבדיקה של איכות המנות המופקדות בביוקורד, המקורות הכספיים למימון המשך שימור המנגנון, הקמת מנגנון להתנהלות מול הלקוחות, חסינות מתביעות עתידיות וכיו"ב).

במקביל ערך משרד הבריאות בירור מול חברה מתאימה ביחס לסוגיות הלוגיסטיות ולעלויות של העברת מיכלי ההקפאה למקום אחר (אם יימצא כזה). בהקשר זה אף ניתנה הצעת מחיר ראשונית (על בסיס הערכה וללא ביקור באתרים) מטעם חברת "אחים יששכר הובלות ואחסנה", שלה מומחיות בתחום. ההצעה התייחסה להובלת שני מיכלי הקפאה ושני מיכלי הזנה (בלוני חנקן) ממחסני החברה אל בית החולים שיבא ועמדה על סך של 85,000 ₪ + מע"מ.

במשך התקופה בוצעו מספר בדיקות של המיכלים ושל אתרי השמירה שלהם על-ידי נציג משרד הבריאות. כן בוצעה בחודש מרץ 2013 בדיקה טכנית של שני מיכלי ההקפאה על-ידי המהנדס גרשון פלג. בדיקה אחרונה זו העלתה כי אין במיכלי ההקפאה אמצעי בקרה תקינים וכי ייתכן שאירעו בהם תקלות, אולם לא ניתן לדעת את משמעות הדבר ללא בדיקות נוספות.

כמו כן נבחנו טענותיו של מר שחם ביחס לאחריות אפשרית של המעבדה לשמירת המנות או חלק מהן. הוברר כי עוד בשנת 2008 נחתם הסכם חדש בין ביוקורד לבין המעבדה, שהסיר את האחריות מן המעבדה וחייב את ביוקורד לחדול מלהציג בפני הלקוחות את כתב ההתחייבות הישן והמבוטל שנתנה המעבדה לביוקורד. המעבדה טענה כי ביוקורד הפרה הסכם זה ואף הסכמים אחרים בין הצדדים וכי, על כל פנים, מיכל ההקפאה ובו המנות הוצא מן המעבדה לצמיתות בצו בית-המשפט שניתן במסגרת הליך בין הצדדים. לטענת המעבדה, ביוקורד אף נותרה חייבת לה סך של כחצי מיליון ₪.

משרד הבריאות אף ביצע התייעצות עם מפעילי בנקי דם טבורי בארה"ב, אשר התנסו בקבלה לידיהם של מיכלי הקפאה של בנק דם טבורי פרטי שנסגר. מהתייעצות זו עלה כי שיתוף פעולה מלא מצד הבנק הנסגר הינו הכרחי לשם העברת המנות ופרטי הלקוחות באופן תקין. הובהר כי שילוב מנות מהבנק הנסגר במיכלי ההקפאה של הבנק הקולט אפשרי רק לאחר ביצוע בדיקות סטריליות מדגמיות ולאחר וידוא תהליכי העבודה ובקרת האיכות בבנק הנסגר.

הלשכה המשפטית של משרד הבריאות פנתה אל משרד המשפטים בבקשה לברר את היתכנות תכניתו של מר שחם ביחס ל"אגודה שיתופית חברתית", המיועדת לכאורה להחזיק מניות של חברה פרטית. נציגי משרד המשפטים סברו כי בהצעתו של מר שחם ללקוחות "רב הנסתר על הגלוי" וכי היא מעלה מספר קשיים ביחס להגנה על האינטרסים של הלקוחות. כן נערך בירור מול רשם האגודות השיתופיות בקשר לאמינות המידע שנמסר על-ידי מר שחם ביחס ל"אגודה השיתופית החברתית". יש לציין כי מר שחם טען כי כ-200 לקוחות התאגדו במיזם זה, אך פרטיהם של 200 לקוחות אלה מעולם לא נחשפו.

בהקשר יצוין עוד כי משרד הבריאות התריע בפני הלקוחות בדבר חשדו לפיו חשבון הבנק המשויך לכאורה ל"אגודה השיתופית החברתית" היה שייך למעשה, ככל הנראה, לחברה שבבעלות ו/או ניהול של מר שחם.

משרד הבריאות התייעץ עם הרשות לניירות ערך ביחס לאפשרות שהצעת ההתאגדות של מר שחם הינה בגדר הצעה לציבור המחייבת פרסום תשקיף. ואולם, נמסר כי הרשות אינה רואה בהצעה זו "הצעה לציבור" כיוון שלא מדובר בהצעה להשקיע השקעה פיננסית שנועדה להשאת רווחים כספיים למשקיעים, אלא מדובר בתשלום עבור שירות.

בנוסף, משרד הבריאות התייעץ עם רשם החברות לגבי יכולתו של מר שחם להקים חברות חדשות, וכן לגבי יכולתו להקים חברות כאלה באמצעות צד שלישי או חברות אחרות שבשליטתו. כן בוצע בירור לגבי כלל החברות בהן יש למר שחם מניות או שהוא רשום בהן כדירקטור. במסגרת זו נמצא כי בבעלותו ו/או ניהולו של מר שחם חמש חברות שונות, חלקן מוגדרות כ"חברה מפרת חוק" ואחת "מסורבת רישום". כן נמצא כי לפי נתוני רשם החברות הוכרז מר שחם כ"חייב מוגבל באמצעים" ב-6 תיקי הוצל"פ שונים.

משרד הבריאות פנה מספר פעמים לממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והעביר לה מידע וחומרים רבים אודות "ביוקורד" והתנהלותה, וזאת לשם לבדיקה במסגרת סמכויותיה של הרשות.

משרד הבריאות פנה לרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים לצורך בירור ביחס להעברת מידע על לקוחות על-ידי ביוקורד לגורמים לא מורשים, ופגיעה לכאורה בפרטיותם של אותם לקוחות.

ההליך האזרחי בין משרד הבריאות לבין מר שחם וביוקורד

בד בבד עם ביצוע פעולות אלה הגיש משרד הבריאות לבית משפט זה, בתאריך 1.2.2013, תובענה למתן צו עשה וצווי ביניים נגד מר  שחם וביוקורד (ת"א 479-02-13, להלן: "התובענה"). במסגרת תובענה זו קיבל משרד הבריאות לידיו ממר שחם מספר נתונים, לרבות קבצי אקסל, המכילים פרטי לקוחות ומיפוי של מיקום המנות במיכלים; קובץ אקסל נפרד המכיל כתובות דוא"ל של לקוחות; מידע אודות הסדרי התשלומים של הלקוחות (מי שילם מראש ומי בתשלומים עיתיים), ומידע על מיכלי ההקפאה והחנקן וציוד אחר של החברה.

עם זאת יצוין, כי המידע התקבל באופן חלקי וכי חלק מן המידע שהתבקש כלל לא התקבל (כגון עותקי כל הודעות הדוא"ל שנשלחו ללקוחות, פרטים אודות חשבון הנאמנות שהובטח ללקוחות החברה וביטוחים שנרכשו עבורם, כביכול). בנוסף לכך, רשימת כתובות הדוא"ל של הלקוחות הכילה בתוכה גם כתובות שגויות ועל כל פנים הייתה מנותקת ממידע אחר אודות הלקוח, כך שלא ניתן לדעת למי מהלקוחות שייכת כל כתובת או למי מהם אין כתובת כזו כלל.

כך או כך, לאחר קבלת המידע הנ"ל החל משרד הבריאות לשלוח הודעות רשמיות לכל הלקוחות המופיעים ברשימת הכתובות.

בנוסף לכך, רשימת הלקוחות וכתובות הדוא"ל נמסרה על-ידי משרד הבריאות, באישור בית-המשפט המחוזי, לקבוצת לקוחות שהובילה הגב' שרון גלילי, ובהמשך גם למר ניר כאהן, מנכ"ל חברת "תאי גזע אחזקות" שהוזכר לעיל. מר כאהן ניסה אף הוא להגיע אל לקוחות החברה ולעניין אותם בפתרון.

עוד יצוין כי במהלך תקופת הדיון בתובענה, גיבש משרד הבריאות, ביחד עם קבוצת לקוחות בהובלת הגב' גלילי, מתווה לביצוע בדיקה מדגמית של חלק מן מהמנות לשם קבלת אינדיקציה למצבן. מהלך זה היה כרוך בקבלת הסכמות מהמשפחות לדגום מבחנה אחת מתוך המבחנות שבמנות השמורות שלהם, ולהעבירה לבדיקת חיות (viability).

בהתאם למתווה, שסוכם בהתייעצות עם אנשי מקצוע, הוחלט כי ניתן לדגום מנות המצויות במיכל בראשון-לציון וכי יידגמו רק מנות שבהן לפחות 5 מבחנות (מספר המבחנות שכוללת כל מנה נע בין 1 ל-6). זאת, על מנת שבמנה שתידגם יוותרו מספיק מבחנות לשימוש במקרה הצורך. יחד עם זאת, הוברר כי בהיעדר יכולת לדגום מספר מספיק של מנות ובחלוקה לפי תקופות ומיקומים במיכל (אלא באופן אקראי לפי זהות הלקוחות שיסכימו) – לא יהיה בבדיקה זו כדי להוות הוכחה מספיקה, אלא כאמור, אינדיקציה בלבד.

הבדיקה בוצעה בתאריך 6.6.2013. או אז התברר כי קיים קושי ממשי לאתר את המעמדים במיכל, שכן אלה לא נמצאו במקום בו הם אמורים להיות ואף לא סומנו כראוי, ובנוסף לא ניתן לראות את הסימון עקב הקרח ואדי החנקן. בנוסף לכך, נמצאו אי-התאמות ביחס לחלק מהמנות שאותרו, כך שחלקן לא נמצא במקום שצוין בקובץ המיפוי, ולגבי חלקן לא היו לפחות 5 מבחנות, וזאת בניגוד לאמור בקובץ המיפוי לגביהן.

בסופו של תהליך דיגום זה, שארך מספר שעות, הוצאו לשם דגימה שתי מבחנות בלבד, אשר נשלחו לבדיקה במעבדה בבית החולים "הדסה" במימון משרד הבריאות. ממצאי הבדיקה העלו כי המנות ברמת חיות סבירה, אולם באחת מהן נמצאו זיהומים. תוצאות הבדיקה הועברו לידיעת הלקוחות שמנתם נבדקה באופן פרטני, וכן הועברה הודעה דומה, ללא הפרטים המזהים, לידיעת כלל הלקוחות באמצעות הודעת דוא"ל.

במהלך הדיון בתובענה האזרחית הוברר כי מר שחם טען כי הוציא מספר לא ידוע של מנות מן המיכלים השונים, לכאורה של לקוחות שביקשו להצטרף ל"אגודה השיתופית החברתית", והעביר אותן למיכל שלישי שפרטיו ומיקומו אינם ידועים עד היום.

בתאריך 12.9.2013 נמחקה התובענה, זאת בהמלצת בית-המשפט, לאחר שההליך מוצה, תוך הותרה על כנם של מספר צווים זמניים שניתנו במסגרת התובענה, וזאת עד ליום 1.12.2013.

לבסוף יצוין, כי פניות נוספות של משרד הבריאות למר שחם, הנוגעות לאחריותו האישית למצב המנות כבעלי ומנהל החברה, כמו גם דרישה כי יודיע כיצד הוא מתכוון לפעול בעניין העברת המנות לגורם מוסמך אחר, לא נענו לגופן.   

ההליך בפניי

כאמור לעיל, ביום 10.9.2013 הוגשה בקשה לפירוק החברה וביום 3.3.2014 ניתן צו הפירוק.

ככלל, לחברה לא נותרו כל נכסים למעט מיכלי הקירור, ואילו מנות הדם הטבורי הינן בבעלות ההורים, הם לקוחות החברה.

ביום 10.3.14 הגישה המנהלת המיוחדת בקשה להורות לכונס הרשמי להעביר לידיה ולידי משרד הבריאות את רשימת כל לקוחות החברה (בקשה מס' 6). בהמשך הוגשה בקשה על-ידי מר תומר ברוק, בשם עשרות לקוחות, לאפשר ללקוחות, אשר אינם צד ישיר להליך בתיק זה, לקבל לידיהם את מנות הדם הטבורי, כן הוגשה בקשה על-ידי המנהלת המיוחדת לבדיקת תרשימי הבקרה של המקפיא, וכן בקשות נוספות.

בין היתר, עמדה לדיון בפניי בקשה מס' 19,  שהוגשה על-ידי קבוצת לקוחות שיוצגה על-ידי עו"ד איתי פירנה, שעניינה בקשה להעברת מנות הדם ודגימותיהן לידי לקוחות אלה.

בדיון שקיימתי ביום 20.1.2015 עמדה על הפרק בקשה זו, וכן המשך מימון אספקת החנקן הנוזלי הנדרש לשם אחזקת המנות.

במהלך הדיון הודיע משרד הבריאות, הרואה חשיבות רבה בטיפול במנות ובהצלתן, כי הוא מסכים להמשיך לשאת במימון אספקת החנקן לפרק זמן קצר נוסף, וזאת על מנת לאפשר היתכנותו של הסדר להעברת המנות לבנק דם טבורי אחר. למעשה, משרד הבריאות נושא בעלויות אלה מאז שהחברה עצמה אינה מסוגלת לעשות כן. עם זאת, משרד הבריאות הבהיר כי לא יישא בעלויות אלה בהמשך וכי בעתיד צפויה הפסקת הזרמת החנקן לשני מיכלי ההקפאה, דבר שימנע כמובן עשיית שימוש עתידי במנות שנותרו תקינות, ככל שנותרו מנות תקינות.

עו"ד פירנה עצמו לא התייצב לדיון בשל שירות מילואים, ותחתיו התייצבה עו"ד ליזה דמרי. בעקבות הדיון האמור חזר בו עו"ד פירנה מהבקשה והבהיר כי מר שחם הוא שפנה אליו על מנת שיגיש את הבקשה והסתיר ממנו מידע, ומשכך,עתר עו"ד פירנה להורות על שחרורו מייצוג קבוצת הלקוחות.

עוד יצוין כי במהלך הדיון חזרה המנהלת המיוחדת והבהירה בפניי כי מנות הדם לא מופו על-ידי החברה וכי הן אינן מסודרות במיכלי ההקפאה באופן המאפשר לאתר מנה מסוימת על פי דרישה. כמו כן התברר כי קיים קושי רב לאתר חלק גדול מהלקוחות, וזאת למרות שנעשו פניות רבות באמצעות מיילים, רשתות חברתיות (לרבות פורום מיוחד שהוקם בפייסבוק לשם כך ומנוהל על-ידי גב' גלילי), פרסום בעיתון ופניות טלפוניות. זאת, מאחר שפרטיהם של הלקוחות אינם מעודכנים ברישומי החברה ומר שחם, ואף מר ברוק אינם משתפים פעולה במסירת מידע לגביהם.

המנהלת המיוחדת ציינה עוד במהלך הדיון כי פנתה לחברות רבות, ביניהן גם המבקשת, קליה ביוטק, במטרה לבחון אפשרות לסייע לבעלי המנות ולמצוא פתרון לאחסון מחדש של המנות. זאת, למרות שמצבן של המנות אינו ידוע ואפשרויות השימוש העתידי בהן, אינן ברורות. עוד ציינה המנהלת המיוחדת כי קליה ביוטק הביעה נכונות למיין ולמפות את המנות בתנאים שצוינו על-ידה.

בהחלטה שניתנה על ידי בתום אותו דיון, עמדתי על הקשיים באיתור כל הלקוחות והוריתי כי לאור העדר מימון עתידי לשימור המנות, וכן בהעדר מימון למיפוי ולמיון של המנות, יש מקום לפעול במהירות למציאת פתרון לבעיה, וזאת באמצעות גורם אחד, הוא המנהלת המיוחדת.

עוד סברתי כי - כעיקרון - על הלקוחות המעוניינים בשימור המנות לשאת בתשלום בגין העברת המנות, מיונן ושימורן. לפיכך הוריתי למנהלת המיוחדת לקדם את העברת המנות לקליה ביוטק במתווה העקרוני שפורט בהחלטתי (להלן: "המתווה").

לבסוף, הוריתי למשרד הבריאות להגיש דוח בנוגע לפעולות ולבדיקות שנעשו על ידו עד כה וכן להתייחס לאפשרות של העברת המנות לבנק דם טבורי ציבורי לאחר מיונן.

בעקבות החלטתי זו, פעלו הצדדים לגיבוש המתווה והמבקשת הגישה למשרד הבריאות בקשה להקמה ולהפעלת בנק דם טבורי ולביצוע פעולות אחסון והפעולות הנלוות לכך.

מהודעת משרד הבריאות, שהוגשה בעקבות הדיון שהתקיים בפניי, צוין כי במסגרת ההתייעצויות ובחינת האפשרויות לכל אורך התקופה, נבדקו על ידו החלופות הבאות לפתרון בעיית המנות:

• העברת המיכלים להמשך שמירה כמות שהם

   

  העברת המיכלים לשמירה יכולה להיעשות לפי החוק רק לגורם שיש לו היתר לניהול בנק דם טבורי. ברם, משרד הבריאות הסכים לאשר את העברת המיכלים לידיו של גורם מקצועי מתאים, אשר יבקש היתר כזה, לרבות היתר מוגבל לשמירה בלבד, קרי ללא בדיקות וללא ביצוע פעולות עיבוד כלשהן של המנות.

   

  לפי בדיקת משרד הבריאות, למהלך כזה נדרשים:

   

  1. מציאת מקור מימון לעלויות העברת המיכלים;

  2. מציאת או הכנת חדר מתאים (חדר עם צנרת ואוורור מתאימים, במתקן מתאים), וכן הסכמה על מימון עלויות הכנתה של תשתית זו;

  3. מציאת מקור מימון לתחזוקה השוטפת של המיכלים, כגון מילוי חנקן, תיקון תקלות, השגחה והעסקת בעלי מקצוע להוצאת מנות במקרה הצורך;

  4. פטור מאחריות / חסינות מתביעה של הגורם המחזיק ביחס למצב המנות.

      

     משרד הבריאות הדגיש כי מימונו של מהלך כזה מצריך מציאת גורם אשר יוכל לשאת בעלויות אלה, בצד השתתפות כספית מספקת של הלקוחות.

      

     כפי שתואר לעיל, נבדקו מספר אפשרויות לביצוע מהלך זה, כגון מול בנקי דם טבורי שונים ומול מספר בתי-חולים וגורמים אחרים העוסקים בשימור רקמות בחנקן נוזלי (כגון בנקי זרע ויחידות IVF). ברם, אף גורם לא הביע נכונות רצינית לכך או במחירים סבירים מבחינת השתתפות הלקוחות, כך שאף לא אחד ממגעים אלה הניב הסכמה. בנוסף לכך, אף הלקוחות לא היו מוכנים לקחת על עצמם את עלות המשך שימור כלל המנות ללא מיון ובדיקה.

      

• העברת המנות (או חלק מהן) לבנק דם טבורי ציבורי

   

  כידוע, בנק דם טבורי ציבורי מספק מנות להשתלה לכל דכפין ולא רק לבעלי מנות ששילמו עבור הפקדתן. מאחר ובנק דם טבורי ציבורי מספק מנות להשתלה לחולים קשים, הזקוקים להשתלת תאי אב שלא נפל בהם זיהום או כל כשל אחר, נדרש כי המנות בבנק זה יעמדו בסטנדרטים גבוהים במיוחד, קרי סטריליות מלאה (ללא זיהומים), מספר תאי אב גבוה (לפחות 900 מיליון תאים מגורענים) ושיעור חיות גבוה של התאים. כמו כן נדרשת יכולת לוודא את אופן הטיפול במנות לאורך הזמן, וזאת באמצעות מערכת בקרת איכות הולמת ותיעוד מתמשך של הפעולות המבוצעות.

   

  דא עקא, כפי שצוין בהודעת משרד הבריאות, המנות שבמיכלי החברה אינן עומדות בכל או ברוב הדרישות הנ"ל. ואמנם, כפי שנמסר למשרד הבריאות על-ידי מומחים בתחום, וכפי שאף הסתבר בפועל, אף בנק דם טבורי לא היה מוכן לקבל על עצמו את האחריות הכרוכה בקבלת מנות אלה לשמירה ולייעוד של תרומתן לציבור.

   

   

   

• העברת המנות (או חלק מהן) למטרות מחקר

   

  כפי שהוברר, דגימות רקמה, ובכלל זה דגימות דם טבורי, אשר לא מצורף אליהן מידע דמוגרפי וקליני אודות מקורן, הינן בדרך כלל חסרות תועלת לחוקרים. בנוסף לכך, ככלל, העברת דגימות אנושיות למחקר טעונה הסכמה של "בעליהן" – הסכמה אותה לא ניתן לקבל במקרה זה ביחס למנות שבעליהן לא אותרו.

   

  עוד יצוין כי לפי חוק דם טבורי, רק לבנק דם טבורי ציבורי מותר להעביר מנות למחקר, והוא נדרש לקבל לשם כך את הסכמת התורמים מראש. כאמור לעיל, גם בהקשר זה הקושי הוא באיתור ההורים בעלי המנות.

   

• העברת מנות באופן פרטני לבנק דם טבורי אחר

   

  מתחילת ההליך פנו מספר לקוחות וביקשו להגיע להסדרים פרטניים להעברת מנותיהם לשמירה בבנק דם טבורי אחר.

   

  ככלל, בנקים אחרים לדם טבורי היו מוכנים לאפשר זאת באופן נקודתי בלבד, במקרים בודדים, וכמובן תמורת תשלום מצד הלקוחות המעוניינים בכך. בהתאם לכך, קבע משרד הבריאות במהלך הדיונים מתווה מקובל לעניין זה (הכרוך בקבלת הסכמות מפורשות ובהצגת תכנית פעולה מסודרת להעברה), אם כי הדבר נעשה בטרם הוברר אי-הסדר במיכלים וחוסר האפשרות לאתר בקלות מנות בתוכם. על כל פנים, למותר לציין כי מתווה זה אינו פותר את הבעיה של כלל המנות והלקוחות.

   

• "אגודה שיתופית חברתית"

   

  נבחנה לגופה גם האפשרות של הקמת אגודה שיתופית (אמיתית) על-ידי הלקוחות או חלק מהם, וזאת בהנחה שלא תהיה בה כל מעורבות של מר שחם.

   

  ברם, כאמור, מהודעתו האחרונה של עו"ד פירנה לבית-המשפט, שהוגשה בתאריך 28.1.2015, עולה לכאורה כי התארגנות "הלקוחות" באופן זה הייתה פרי יוזמתו ופעילותו של מר שחם. על כל פנים, אף קבוצת לקוחות מאורגנת לא פנתה באופן מסודר למשרד הבריאות בהצעת מתווה מעשי וקונקרטי ברוח זו.

   

ביום 4.3.15 הגיש משרד הבריאות הודעת עדכון נוספת, ממנה עלה כי ביום 26.2.2015 ניתן למבקשת היתר הפעלה זמני לשנה אחת לבנק דם טבורי, וכן לאחסון ולביצוע פעולות עזר הנלוות לו, הכול כמפורט בהיתר (להלן: "ההיתר").

הבקשה שבפניי לאישור המתווה

ביום 26.3.15, בעקבות מתן ההיתר, הוגשה על-ידי המבקשת הבקשה הנוכחית למתן הוראות, שעניינה אישור המתווה (להלן: "הבקשה"), שנוסחו נכון ליום הגשת הבקשה הינו כדלקמן:

• המבקשת תקבל אישור משרד הבריאות למיין, לשנע, להתוות מחדש (אם יידרש), לשמר ולהשמיד (ככל שיידרש) מנות דם טבורי מאלו שבמחסני החברה בפירוק, למשך 15 שנים מיום האישור, בלא שהמבקשת  תידרש לשמש כבנק דם טבוריכמשמעו בתקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי), התשע"ב-2012, לפעולות אחסון.

• המבקשת תקבל מהמנהלת המיוחדת את הפרטים אשר נמסרו לה של כל היחידים שאחסנו מנות דם טבורי אצל החברה (להלן: "בעלי המנות") לרבות שמות, ת"ז, כתובות, מספרי טלפון ודואר אלקטרוני (ככל שנתונים אלה מצויים בידי המנהלת המיוחדת) ויתאפשר למבקשת לפנות לכל אחד מבעלי המנות, בין בפניה פומבית (בעיתונות ו/או בתקשורת ו/או באתרי אינטרנט) ובין בפניה פרטנית, על מנת ליידע אותם על המתווה.

• המבקשת תקבל ממשרד הבריאות/המנהלת המיוחדת, וכן מכל גורם אחר, את מלוא הנתונים הקיימים הקשורים להיסטוריה של המנות, לדוגמא: נתוני איסוף, עיבוד והקפאה, תוצאות בדיקות למנות או לאם, נתוני סימון ואחסון וכל מידע אחר הקיים לגבי מנות הדם הטבורי, ככל שהדבר אפשרי.

• בעלי המנות שיבקשו לאחסן את מנות הדם הטבורי שהופקדו אצל החברה בפירוק, יעבירו לחשבון נאמנות שיפתח על-ידי המנהלת המיוחדת (להלן: "חשבון הנאמנות"), בהעברה בנקאית, שביצועה יאושר על-ידי המנהלת המיוחדת, סך של 3,317 ₪ כולל מע"מ (להלן: "דמי המיון והשמירה"). זאת, בגין ביצוע פעולות מיון, אחסון ושימור של מנות שיימצאו על-ידי המבקשת כמתאימות, וזאת בתוך 90 יום ממועד האישור לרבות ובמיוחד בכפוף למתן האישורים המנויים במתווה המוצע.

• הסכום של 3,317 ₪ כולל סך של 300 ₪ בגין פעולות גיוס, גביה, והחתמה, סך של 1,500 ₪ בגין הובלת ומיון המנות, סך של 1,500 ₪ בגין שמירת מנות מתאימות למשך 15 שנים, וסך של 17 ₪ שיועבר על-ידי המנהלת המיוחדת בגין כל מנה כאמור, לבעל המחסן "הכל מוביל" בו הוחזקו חלק מהמנות ממועד כניסת החברה להליכי פירוק ועד להעברתן למבקשת, על-פי מתווה זה.

• היה ועד למועד שייקבע על ידי המבקשת והמנהלת המיוחדת (ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד אישור המתווה) יעבירו לפחות 400 בעלי מנות את מלוא דמי המיון והשמירה לחשבון הנאמנות ויחתמו על הסכם מפורט ברוח אישור המתווה, כי אז המנהלת המיוחדת תעביר את מלוא הכספים שנצברו אצלה כדמי מיון ושמירה (לפחות 400 בעלי מנות כפול 1,800 ₪) למבקשת וממועד כאמור המבקשת תתחיל בביצוע מטלותיה, כמתחייב במתווה (להלן: "מועד תחילת הפעילות").

• היה ועד ליום הקובע כמות בעלי המנות, ששילמו דמי מיון ושמירה וחתמו על ההסכם המפורט, פחת מ-400, כי אז המנהלת המיוחדת תעביר למבקשת אך ורק סך של 300 ₪ בגין כל בעל מנה ששילם דמי מיון ושמירה, וזאת לכיסוי הוצאות הגיוס, גבייה והחתמה אצל המבקשת, ויתרת 3,000 השקלים תושב על-ידי המנהלת המיוחדת לבעלי מנות כאמור, בלא שלמי מבעלי המנות תהיה איזושהי טענה ו/או תביעה כנגד המבקשת ו/או מי מטעמה.

• בכל מועד לאחר מועד תחילת הפעילות, המבקשת תהא רשאית להיכנס, מטעם המנהלת המיוחדת ובאישור בית המשפט הנכבד, למחסנים אשר שימשו את החברה  בפירוק, בתאום עם המנהלת המיוחדת ומשרד הבריאות, וזאת על מנת לבצע בדיקות מקדימות לפני תהליך ההעברה בפועל וכן בכדי להעביר בפועל למחסני המבקשת את כלל המנות המדווחות, למיטב ידיעת המבקשת.

• המנהלת המיוחדת תהיה רשאית להוציא ממחסני החברה שבפירוק, באמצעות המבקשת, את כלל מנות הדם הטבורי שמקורן בחברה בפירוק, להעבירן למתקני המבקשת בקיבוץ קליה, אשר תפעל בהתאם למתווה זה ועל פי ההסכם המפורט, ככל שייחתם על-ידי המבקשת ובעלי המנות הרלוונטיות.

  בנוסף, מבוקש כי בית-המשפט יורה על העברת כל מנות הדם המוחזקות על-ידי החברה למבקשת, גם אם הן מנות "בלתי-רלוונטיות", כאשר בגין המנות הבלתי-רלוונטיות, המבקשת לא תהיה זכאית לתשלום כלשהו, כאשר המבקשת לא תהייה חייבת בכל חבות מאיזה סוג או מין שהוא כלפי בעלי המנות הבלתי-רלוונטיות, או למי מטעמם וצד ג' לא יהיה רשאי, בין במישרין ובין בעקיפין, להעלות כל טענות ו/או תביעות ו/או דרישות כנגד המבקשת ו/או המנהלת המיוחדת בקשר למנות הבלתי רלוונטיות ו/או למצבן ו/או לכל דבר ועניין הקשור ו/או הנובע מהם, בכל צורה שהיא.

  לעניין בקשה זו – "מנות בלתי-רלוונטיות" משמען מנות אנונימיות ו/או מנות מזוהמות ו/או מנות שבורות ו/או מנות פגומות ו/או מנות בלתי נאותות ו/או מנות שלא שולמו עבורן דמי מיון ושמירה ו/או לא נחתם על-ידי בעלי המנות הסכם מפורט, הכול לפי שיקול דעתה הבלעדי של המבקשת, ללא זכות ערעור בנושא.

• עוד התבקש בית-המשפט לאשר למבקשת לקבל לחזקתה, ללא תשלום, 2 מקפיאים ודיוארים נלווים להם, המצויים באתרי החברה שבפירוק, ואשר עליהם ידוע למבקשת בעת הגשת בקשה זו, ולהעבירם למתקני המבקשת, על חשבון המבקשת, וזאת בסמוך לשינוע המנות, כאשר אחד מהמקפיאים יישאר בבעלות ובחזקת המבקשת, והשני יוחזר לכונס הרשמי עם תום מיון המנות, לפי הוראותיו.

• המבקשת תודיע בכתב, לכל מי ששילם דמי מיון ושמירה, בתוך 180 יום ממועד תחילת ביצוע מיון המנות, האם מנה הנושאת את שמו של משלם כאמור, נמצאה במאגר ונחזית כתקינה. בעלי מנות בלתי-רלוונטיות ששילמו דמי מיון ושמירה וחתומים על הסכם מפורט יהיו זכאים להחזר כמצוין במתווה.

• למבקשת ו/או למי מטעמה אין ולא תהא כל אחריות מאיזה סוג או מין שהוא, בין במישרין ובין בעקיפין, למי מבעלי המנות, לתקינות ואיכות המנות ותנאי יסודי להתקשרות בהסכם  עם בעלי המנות, או מי מהם, הינו ויתור מלא, מוחלט ובלתי-חוזר  של כ"א מבעלי המנות ו/או מי מטעמם על כל טענה ו/או כל תביעה כנגד המבקשת ו/או מי מטעמה בקשר למנות ו/או לתקינותן ו/או לתוצאות הנובעות מהשימוש בהן ו/או לבדיקות שערכה המבקשת ו/או לנובע מכל אחד מהנ"ל, בין במישרין ובין בעקיפין למעט טענות אשר קשורות לאופן אחסון המנות במקפיאי המבקשת מיום האחסון ועד לתום 15 שנות האחסון.

  מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, היקף אחריות המבקשת לכל אחד מבעלי המנות לכל צורך ועניין, יוגבל לרבע מגובה דמי המיון והשמירה ששילם בהתאם להסכם המפורט, אם שילם, ובכל מקרה תנאי להתקשרות המבקשת עם בעלי המנות, הנו הסכמתם הבלתי-חוזרת ושאינה ניתנת לביטול להגבלת אחריות המבקשת.

  היה וכתוצאה מבדיקת המבקשת, על-פי המתווה, יתחוור לבעל מנה, ששילם את דמי המיון והשמירה שנבדקה על-ידי המבקשת, כי מנה שלו אינה תקינה ו/או בלתי רלוונטית, כמפורט וכמפורש במתווה ( להלן: "מנה לא תקינה"), כי אז בעל מנה לא תקינה כאמור יהא זכאי אך ורק להחזר סך של 1,500 ₪  מהמבקשת, אם וככל שהמבקשת קיבלה לידה תשלום כאמור, וזאת בהעברה בנקאית לחשבון בנק של בעל הדגימה שאת פרטיו ימסור בכתב למנהלת המיוחדת ולמבקשת בתוך 90 יום ממועד הודעת המבקשת שמנה כאמור אינה  תקינה, ולא תהיינה לבעל מנה כאמור כל טענה ו/או תביעה כלפי המבקשת ו/או מי מטעמה. זאת ותו לאו.

• עם סיום תהליך הבדיקה והמיון על-ידי המבקשת, כמפורט לעיל,  יתרת מנות הדם שתיוותרנה, ככל שתיוותרנה אצל המבקשת, לרבות מנות בלתי-רלוונטיות ו/או מנות שבעליהן לא שילמו דמי מיון ושמירה (להלן: "המנות העודפות") תושמדנה על-ידי המבקשת  כמתחייב על-פי כל דין ביחס לחומר ביולוגי, תוך שבשום מקרה לבעלי המנות ו/או לבעלי המנות העודפות, לפי העניין, אין ולא תהיינה כל טענות ו/או תביעות, מאיזה סוג או מין שהוא כנגד המבקשת ו/או מי מטעמה.

• נוסחו של הסכם מפורט אשר ייחתם בין בעלי המנות שישלמו דמי בדיקה ושמירה יוכן בהתאם לאישור מתווה זה ויועבר למנהלת המיוחדת לבדיקה.

   

הבקשה הועברה לתגובות הצדדים ונקבעה לדיון במעמד הצדדים.

משרד הבריאות מסר בתגובה כי אין לו התנגדות עקרונית לאישור המתווה שפורט בבקשה. זאת, בכפוף למספר הערות שצוינו בתגובה, לרבות:

• ההיתר שניתן למבקשת הינו היתר מוגבל ביחס לאפשרויות הקיימות בחוק, וזאת לנוכח טיב הבקשה המיוחד. כך, ההיתר המוגבל אינו מתיר למבקשת לבצע פעילות רפואית במהותה, הכרוכה בקבלת הסכמה מדעת מיולדות, שחרור להשתלה ואלמנטים אחרים שהם מתפקידו של מנהל רפואי. מטרתו של ההיתר שניתן למבקשת הינה עיסוק בפעילות של שימור ואחסון המנות וכל פעולות העזר הנדרשות לשם כך בלבד.

   

  בנסיבות אלה, הסכים משרד הבריאות כי המבקשת תעסיק מנהל מעבדה ולא תעסיק מנהל רפואי שהוא רופא מומחה. יחד עם זאת, הבהיר משרד הבריאות כי ככל שיהיה צורך בעתיד בשחרור מנות דם טבורי לצרכים רפואיים (כגון להשתלה), המבקשת תידרש לקבלת אישור פרטני ממשרד הבריאות על בסיס בקשה מרופא מתאים, אשר יאושר על-ידי המשרד.

   

• משרד הבריאות ציין כי ככל שהמבקשת תבקש להרחיב בעתיד את פעילותה בתחום שימור הדם הטבורי (מעבר להיתר המוגבל שניתן לה), יהא עליה להגיש בקשה מתאימה, לעמוד בכל הדרישות של משרד הבריאות, ולקבל לצורך כך היתר מתאים ממשרד הבריאות.

   

  עם זאת יצוין כי משרד הבריאות נוהג להנפיק היתר לשנה אחת בלבד לכל בנק דם טבורי המבקש לראשונה רישיון.

   

עוד צוין בעמדת משרד הבריאות כי יש צורך להבהיר מהן המנות הבלתי מדווחות המוצעות במתווה. בעקבות תגובת משרד הבריאות התבקשו הבהרות נוספות על-ידי המנהלת המיוחדת ואלה הוגשו על-ידה בהודעה מיום 16.5.15, בעקבותיהן ניתנה החלטתי מאותו יום.

המנהלת המיוחדת, מצידה, הצטרפה לבקשה לאישור המתווה וסברה כי יש במתווה זה כדי לסייע למשפחות המעוניינות להמשיך ולהחזיק במנות ולשלם עבור החזקתם.

אף הכונס הרשמי תמך באישור המתווה.

ביום 2.6.2015 התקיים דיון בפניי בבקשה. המבקשת חזרה על האמור בבקשה והבהירה את הנימוקים לתנאים שהוצבו בה. כמו כן נעשה במהלך הדיון ניסיון לקבל מידע נוסף מצד ג' לגבי לקוחות נוספים, וזאת על מנת לאפשר להם להצטרף למתווה המוצע.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 4.6.15 הגישה המבקשת בקשה לתיקון המתווה הנוגע לאישור ההסכם שיוצע לחתימת ההורים על ידי בית הדין לחוזים אחידים, והמנהלת המיוחדת ואף משרד הבריאות לא הביעו התנגדות לתיקון שהוצע.

מכאן החלטתי זו.

דיון והכרעה

הקושי העיקרי המתעורר במקרה זה נובע מן העובדה כי לא כל לקוחות החברה אותרו וכי המתווה כולל השמדה של מנות שבעליהן לא אותרו. קושי אחר, משני, נובע מן העובדה כי לקוחות ששילמו מראש (לרבות בתשלומים עיתיים) עבור מלוא התהליך של נטילת המנות, אחסונן ושימוש בהן בעתיד, ייאלצו לשלם פעם נוספת, אף אם סכום מופחת, כהשתתפות במאמץ מיון ואחסון המנות.

ברם, לאחר ששמעתי את כל הצדדים הנוגעים בדבר, שהביעו בפניי את תמיכתם במתווה המוצע, ולאחר שהתרשמתי כי במשך זמן רב יחסית נעשו ניסיונות רבים ומגוונים למציאת פתרונות לבעיה, אך ללא הועיל, וכן לאחר שנעשו ניסיונות רבים בכל האמצעים לאתר את כל הלקוחות וניתנה להם ההזדמנות להצטרף למתווה, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה ולאשר את המתווה המוצע, אשר יש בו כדי להוות פתרון הולם וראוי ללקוחות שיבקשו להצטרף אליו.

אכן, עסקינן בסוגיה ציבורית רגישה הנוגעת למנות דם טבורי העשויות לשמש להצלת חיים בעתיד, ולא בכדי משרד הבריאות נרתם בכל מאודו לפתרון בעיה זו והתרשמותי הינה כי הוא ראוי לכל שבח בסוגיה זו.

יחד עם זאת, כפי שהדבר נוהג גם בסוגיות ציבוריות רגישות אחרות, אין זה נכון להטיל על הקופה הציבורית פתרון מוחלט של בעיות כגון דא ותפקידו של בית-המשפט הינו לאזן בין השיקולים הנוגדים.

במקרה זה, הקושי מתמתן במעט בעיניי לאור העובדה כי מדובר באפשרות בלתי-ודאית ופוטנציאלית בלבד של הצלת חיים בעתיד, וזאת מעצם טיבן של מנות דם טבורי, ההתפתחויות הטכנולוגיות והרפואיות שבוודאי עוד נכונו ובמקרה זה בפרט מצבן הבלתי-ברור של מנות הדם הטבורי.

איזונים אלה מאפשרים בעיניי לאשר את המתווה, הכולל השמדת המנות העודפות, ומתן פטור מסוים מאחריות למבקשת (כמפורט לעיל) וכן תוך השתתפות כספית מסוימת של הלקוחות אשר נפגעו מקריסת החברה.

בעניין אחרון זה של השתתפות הלקוחות יצוין, כי על אף שמדובר במקרה זה, כאמור, בסוגיה ציבורית-רפואית רגישה, הרי שבמהותו העניין אינו שונה מהשתתפות של לקוחות נפגעים אחרים בהסדרי חוב שונים.

זאת ועוד. הואיל והמתווה כולל אפשרות הצטרפות ללקוחות שטרם הצטרפו אליו תוך פרק זמן של  3 חודשים, הרי שלא ייגרם נזק בלתי-הפיך במהלך תקופה זו ללקוחות שטרם פנו למנהלת המיוחדת בבקשה להצטרף למתווה. בהקשר זה יצוין עוד כי משרד הבריאות והמנהלת המיוחדת הצהירו בפניי כי לאחר אישור המתווה יפעלו להבאתו בפני הציבור הרחב כך שמספר רב ככל הניתן של לקוחות יוכל לפנות ולהצטרף למתווה.

אשר-על-כן אני מאשרת את המתווה העקרוני שהוצע על-ידי המבקשת ופורט בסעיף 41 לעיל וכן מאשרת את התיקונים שהוצעו על ידי המבקשת בבקשה מיום 4.6.15.

המבקשת תגיש בתיאום עם המנהלת המיוחדת נוסח עדכני של המתווה הסופי לחתימתי.

בנוסף, אני נעתרת לעתירת המבקשת להורות על פרסום פרטי ההסדר בנוסח שיתואם עם המנהלת המיוחדת.

סיכום

מכלל האמור לעיל, אני מאשרת את המתווה העקרוני המוצע כולל התיקון שהוגש על ידי המבקשת ומורה למבקשת, למנהלת המיוחדת ולמשרד הבריאות לפעול למימושו ולהבאתו לידיעת קהל הלקוחות והציבור הרחב, כל צד על פי חלקו.

נקבע לתזכורת מעקב וקבלת דוח מעדכן של המנהלת המיוחדת ליום 1.9.15.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים לאלתר.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ה, 01 יולי 2015, בהעדר הצדדים.