פש"ר 2720-07 א.כ.(ס) נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1. בפניי בקשה לביטול צו הכינוס אשר הוגשה ביום 8/12/14 על-ידי המבקשת, הנושה שרי את אלכס השקעות וניהול פרויקטים בע"מ (להלן: "המבקשת"). להלן העובדות הצריכות לבקשה.

2. ביום 15/7/08 ניתן צו כינוס כנגד החייב, המשיב 1 (להלן: "החייב") וביום 30/4/09 מונה עו"ד ארז חבר כמנהל מיוחד על נכסי החייב (להלן: "המנהל המיוחד"). ביום 15/2/10 התקיים דיון בהכרזתו של החייב, אולם זה לא הוכרז, בין היתר, בשל מצבו הנפשי הנטען. יש לציין כי עד היום לא הוכרז החייב פושט רגל.

3. החייב הינו יליד 1964, גרוש ואב לבן, המתגורר בנס ציונה בדירת אמו המנוחה. לאורך ההליך כולו טען החייב כי הוא סובל ממחלת נפש של סכיזופרניה פרנואידית ומטופל בכדורים פסיכיאטריים וצירף חוות דעת מומחה פסיכיאטרי לעניין זה. יש לציין כי במשך שנים בית המשפט לענייני משפחה ממנה לחייב אפוטרופוס, כל פעם לתקופות קצובות. עוד יש לציין כי החייב הורשע בעבר על-ידי בית משפט השלום בירושלים בשתי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף, כאשר התיק הפלילי נפתח בעקבות תלונה של בנק הפועלים, המשיב 4 (להלן: "בנק הפועלים") (ת"פ (ירושלים) 4633/01) ונגזר עליו עונש מאסר בן 7 חודשים בפועל ו-4 חודשים על תנאי. ביום 5/3/09 סיים החייב לרצות את תקופת מאסרו.

4. המנהל המיוחד פעל לכינוס נכסיו של החייב, וכן לבדיקת חובותיו. לידי המשיב 2, כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") הוגשו 20 תביעות חוב בסך של למעלה מ-17 מיליון ₪. כמו כן, קיים חוב בדין קדימה העולה על 5 מיליון ₪ (מס הכנסה). לא אותרו נכסים כלשהם על שם החייב. החייב נחקר על-ידי המנהל המיוחד, בחקירתו הראשונה ביום 9/6/09 טען המנהל המיוחד כי החייב סירב לשתף פעולה ועזב את החקירה בעיצומה לאחר שאלות ספורות בלבד. בחקירה השנייה נכח באמצעות בא כוחו דאז, עו"ד יוסף גואטה. יש לציין כי החייב החליף מספר לא מבוטל של מייצגים בתיק זה. בדיון האחרון אשר התקיים בפניי ביום 1/7/15 ציינה ב"כ המנהל המיוחד: "החייב נחקר פעמיים לכל הפחות על-ידי המנהל המיוחד. החייב טוען לאותו מצב רפואי נפשי. בתשובותיו לחקירות הוא השיב תגובות לא קוהרנטיות שעולות בקנה אחד עם חייב באותו מצב רפואי נפשי, או עם חייב המשים עצמו להיות באותו מצב רפואי נפשי".

5. ביום 23/12/10 הגיש החייב באמצעות אמו, שהייתה באותה עת בחיים, הצעת הסדר, במסגרתה הציע החייב לשלם 100,000 ₪ לנושיו על חשבון חובותיו. בהצעת ההסדר, כמו גם בתצהיר ההסתבכות של החייב, מסביר החייב כי הידרדרותו הכלכלית נבעה מחברה לעבודות בניה בשם א' אחזקות בע"מ, אשר הייתה בבעלותו, כאשר בסוף שנות ה-90' חדלו קבלני בניין לשלם ואילו החייב המשיך לשלם לספקים ועובדים, דבר אשר גרם לו ליטול הלוואות מהשוק האפור. החייב טען כי לאור מצבו הבריאותי והנפשי אין ביכולתו לעבוד ואין לו כל מקור הכנסה להחזר חובותיו.

6. יש לציין כי ביום 27/12/11 הגיש המנהל המיוחד דו"ח המתייחס בין היתר להצעה שהועלתה על-ידי החייב. באותו דו"ח סבר המנהל המיוחד שיש מקום לשקול את ההסדר בחיוב, וזאת בין היתר לאור מצבו הנפשי והרפואי של החייב. עוד יש לציין שהחייב עמד בתשלום החודשי בסך 100 ₪ לחודש.

7. ביום 2/1/12 התקיים דיון בפני כב' השופטת נחליאלי-חיאט בעניין אישור הצעת ההסדר. באותו דיון לא חלה התקדמות ממשית, והמנהל המיוחד ביקש להמשיך ולבדוק את הוצאתו לפועל של אותו הסדר. הדיון הבא התקיים בפניי ביום 5/5/15, כאשר ביומן בית המשפט היה מסווג הוא כ"דיון שני בהכרזה". באותו דיון ציין המנהל המיוחד שהחייב טרם הוכרז, בין היתר, בשל בעיות בהתנהלותו לאורך הדרך, הכוללת אי הגשת דו"חות במשך השנים. עוד ציין המנהל המיוחד כי נשמעו טענות מטעם נושים שונים בעניין דרך התנהלות החייב גם לאחר מתן צו הכינוס, ואכן כחצי שנה לפני הדיון שהתקיים בפניי הוגשה בקשה מס' 12, היא בקשת המבקשת לביטול צו הכינוס.

8. בדיון ביום 5/5/15, לאחר שנוכחתי לדעת כי אין על הפרק הצעה ממשית לתשלום הסך של 100,000 ₪ שהוצע כבר 5 שנים לפני הדיון, ומשסברתי שבכל מקרה אין מדובר בהצעה ראויה בהתאם לנסיבות התיק, קבעתי כי יש לייחד דיון בבקשה לביטול צו הכינוס, אליו יש לזמן את כלל הנושים, ראו החלטתי בעמוד 9, שורות 13-15. הדיון בבקשת הביטול התקיים בפניי ביום 1/7/15, ואליו התייצבו החייב, בנו של החייב המשמש לו כעת כאפוטרופוס על-פי מינוי של בית המשפט לענייני משפחה, ב"כ המנהל המיוחד, נציג הכנ"ר, ב"כ בנק הפועלים עו"ד הופטמן, ב"כ הנושה אופל בלנס (להלן: "אופל") עו"ד וגנר, מר ליאור לב (נושה), ומר אלכס דנינו, נציג המבקשת (להלן: "דנינו").

9. לאחר ששמעתי את הדברים, לאחר שעיינתי במסמכים שהוצגו בפניי הן כנספחים לבקשות והתגובות שהוגשו במסגרת הבקשה לביטול צו הכינוס והן בדיון שהתקיים בפניי, לאחר ששמעתי את החייב ואת האפוטרופוס שמונה לו, קובעת אני כי יש לבטל את צו הכינוס לאלתר. צו עיכוב היציאה מן הארץ יישאר בתוקפו עד ליום 31/8/15. הסכומים המצויים בקופת הכינוס יועברו למנהל המיוחד, בניכוי אגרת השגחת כנ"ר, לצורך כיסוי הוצאות ההליך. להלן נימוקיי להחלטה זו.

10. במסגרת הבקשה לביטול צו הכינוס אשר הוגשה על-ידי המבקשת טענה המבקשת שהחייב ממשיך לעשות שימוש לרעה בהליכי פשיטת הרגל. המבקשת טוענת שביום 9/6/14 וביום 23/7/14, דהיינו כ-7 שנים לאחר מתן צו הכינוס, פנה החייב למבקשת ומסר למבקשת שיקים לניכיון על סך 338,000 ₪. השיקים צורפו כנספח א' לבקשה. עוד צורף לבקשה כתב התחייבות למסגרת אשראי לניכיון שיקים, שם נזכר שמו של החייב כלווה, ביחד עם אדם בשם יצחק עובדיה (להלן: "עובדיה"). עוד יש לציין כי חתימתו של החייב מופיעה על גב השיק, כמו גם מספר תעודת הזהות שלו. מסמכים אלה צורפו כאמור עוד לבקשה מיום 8/12/14.

11. בתגובה לבקשה הוגשה התייחסות החייב באמצעות האפוטרופוס שלו, בנו. עיקר התגובה מופנית לסקירת מצבו הרפואי והנפשי הלכא' של החייב. האפוטרופוס טען כי בשל המצב הרפואי והנפשי מנוצל החייב לא אחת לרעה על-ידי צדדים שלישיים, וכתוצאה מכך נפתחים נגדו הליכים משפטיים והליכי גביה בהוצל"פ. יצוין כי לגופה של טענה בעניין לקיחת אשראי, טען האפוטרופוס כי המסמכים שצורפו אינם שלמים ובהירים, לא ברור מידי מי הועברו הכספים הנטענים ולא הייתה כל התייחסות לעובדיה או לחברת ר.א.מ הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ, שהיא לכאורה קיבלה את הכספים לידיה. האפוטרופוס טען שיש לדחות את הבקשה לביטול ההליך ולאפשר לו להציע הצעת הסדר ראויה.

12. המנהל המיוחד הגיב לבקשה מס' 12 וטען כי למעשה בתגובת החייב לא נמצאה הכחשה מפורשת בדבר נטילת אשראי. המנהל המיוחד באותה תגובה טען כי עדיין לא ידוע מה עלה בגורל בקשת ההסדר וההצעה שעמדה בזמנו על הפרק לסך של 100,000 ₪. בעקבות תגובתו זו של המנהל המיוחד, הגיש החייב הבהרה שהצעת ההסדר תוכל להימסר רק לאחר שיהיה ברור אם מקבל החייב את הפטרו, אם לאו. כך הגענו כאמור לדיון הראשון התקיים בפניי ביום 5/5/15. לאחר שהתברר באותו דיון כי אין הצעה מעשית על הפרק, ובכל מקרה מותב זה הביע את דעתו שאין מדובר בהצעה ראויה, נקבע כאמור דיון נוסף בבקשה לביטול. לקראת דיון זה הוגשו תגובות נוספות.

13. המנהל המיוחד טען כי לאחרונה הגיעה אליו פניה נוספת מאת חברה אחרת לניכיון שיקים, חברת אופל בלנס בע"מ (להלן: "אופל"). המנהל המיוחד ציין כי כפי שנטען על-ידי המבקשת, גם אופל טוענת שנעקצה על-ידי החייב ושיקים שנמסרו לה על-ידי החייב ועובדיה חזרו עקב הוראת ביטול. המנהל המיוחד ציין כי חברה שלישית פנתה אליו, מאם פיננס, כשבפיה אותן טענות כמו אלו המועלות על ידי המבקשת ואופל. בנסיבות אלו, סבר המנהל המיוחד שהחייב מתנהל באופן שיטתי וממשיך ליטול הלוואות בשוק האפור ולעקוץ גורמים מממנים, בעודו בהליך כינוס, מכאן שיש לבטל את ההליך.

14. לקראת הדיון הוגשה עמדה נוספת של הנושה ליאור לב. בנקודה זו טען לב, בין היתר, שהחייב החליף את שם משפחתו מכ' לס' , וזאת על מנת לטשטש את מעלליו מהעבר ולהכשיר את מעלליו לעתיד; כי מדובר בחייב ממולח ביותר, איש חרוץ אשר פעיל בעניינים עסקיים רבים, אשר רק מפאת הסתבכויותיו הפליליות והכספיות, החליט להציג את עצמו כחסוי וכחסר יכולת להבחין בין טוב ורע. לב סקר בעמדתו את דרך פעולתו של החייב, ראו סעיפים 5-13 לעמדה. לב טען שערב הליך כינוס הנכסים הונה החייב מוסדות בנקים, חברות ביטוח, עולים חדשים, חברות למתן הלוואות חוץ בנקאיות וגורמים בשוק האפור. לטענת לב, בזה אחר זה הולכו שולל גורמים אלו אחר הצהרותיו ומצגיו הכוזבים, והחייב יצר חובות במיליוני שקלים. לב הפנה לפסק הדין הפלילי הנזכר לעיל (4633/01), וכן לכתב אישום שהוגש נגד החייב בת"פ 4995/04. לב טוען כי דרך התנהלותו הנטענת של החייב בשנת 2014, כפי שדווח על-ידי המבקשת, אופל ומאם פיננס, הינה המשך ישיר לדרך פעולתו בעבר. עוד צירף לב כנספח ו' מקבץ שיקים שקיבל החייב, לטענתו, לאחרונה, עקב הפעלת שירותי בניה, וזאת בהיקף של 160,000 ₪. לב הפנה להחלטת כב' השופט בארי מיום 20/4/06, שם נאמר, בין היתר, שהנאשם, החייב שבפניי, מנסה להתחמק מלהתייצב בבית המשפט, וזאת אגב שימוש במחלת הנפש הנטענת (ראו נספח ז' לעמדת לב).

15. כך הגענו לדיון שהתקיים ביום 1/7/15. הצדדים חזרו על טענותיהם כפי שפורטו בעמדות שהוגשו. לטענות המבקשת ולב הצטרפו גם ב"כ בנק הפועלים וב"כ אופל, עו"ד וגנר. עו"ד וגנר ציין כי גם מרשתו אופל אוחזת בשיקים עליהם חתום החייב ושנמסרו לה על-ידו רק לאחרונה. בידי עו"ד וגנר היה צילום רישיון הנהיגה שהחייב הציג בעת משיכת השיקים (הצילום הוצג בפניי). גם נציגה של המבקשת, מר דנינו, הצהיר על העובדות מידיעתו האישית, טען כי החייב הגיע אליו עם עובדיה ביום 25/8/14 והציג בפני בית המשפט את טופס הצהרת מבקש השירות מיום 1/5/14, הנוקב בשמו של החייב והנושא לכאורה את חתימתו, את צילום תעודת הזהות של החייב אשר צורף לאותו טופס, את הסכם קבלנות משנה אשר נחתם בין יראם הנדסה אזרחית ותשתיות לבין עובדיה, באמצעות החייב, על-פי ייפוי כוח שאוחז החייב מטעם יצחק עובדיה בניה.

16. החייב התייחס לדברים שנאמרו וטען: "אני אומר שעובדים עליי. אני מזהה חלק מהאנשים פה. לא קיבלתי שקל מעולם. אני גר 20 שנה אצל אמא שלי [...] אבל קל לספר סיפורים. דרך אגב, אני כותב שירים ואפשר לכתוב את זה באינטרנט [...] לשאלת בית המשפט האם היו לי הרשעות בפלילים, אני משיב שכן. אמרו לי לחתום ולקחו אותי לכלא. אני לא חושב שהחתימה כאן על השיק היא שלי. לשאלת בית המשפט, זה רישיון הנהיגה שלי [...] יש לי שכן שקוראים לו יצחק עובדיה, הוא לוקח אותי, הולכים, שותים. שיראה לי האיש הנכבד הזה איך הגיע אליי הכסף. זה שעומד מולך הוא משקר, שיגיד לי איך הוא קיבל כסף. אין שום קשר אליי".

17. במענה לגרסת החייב כפי שהוצגה בדיון ציינו הנושים כי אכן החייב התייצב בפניהם יחד עם עובדיה. לטענתם, הם מציגים את עצמם כשותפים והחייב מתנהל ברהיטות, מציג עצמו כאיש עסקים לגיטימי ומכובד, ראו עמוד 14 לפרוטוקול, שורות 18-19, עמוד 15, שורות 2-6. לב חזר על טענותיו כי מדובר בהתנהלות שיטתית כפי שהייתה בעבר, ראו דבריו בעמוד 15, שורה 29, עד עמוד 16, שורה 5. ב"כ החייב טען כי כל הטענות שהועלו בדיון נטענו בעלמא, לא ניתן להתבסס על המסמכים שהוצגו ולא ניתן לקבוע שהחייב התנהל בחוסר תום לב, שכן אין לכך ראיות. ב"כ החייב הפנה להלכות האחרונות וטען כי גם אם הורשע בעבר בעבירות פליליות, עדיין יש לו זכויות ועדיין ניתן ליתן לו הפטר. אציין כי ערב הדיון הגיש החייב בקשה למתן הפטר כנגד תשלום סך של 100,000 ₪.

18. כפי שציינתי בסעיף 9 לעיל, סבורני שיש לקבל את טענות הנושים ולהורות על ביטול ההליך בשל התנהלות חסרת תום לב לאחר מתן צו הכינוס. אין מחלוקת, והמנהל המיוחד אף חזר על טענה זו בדיון האחרון, שהחייב לא מגיש דו"חות חודשיים מתחילת ההליך. בחקירותיו ציין המנהל המיוחד כי החייב אמר לו שהוא מסרב לעשות כן. סבורני כי די בכך כדי להורות על ביטול ההליך, שכן לא ניתן להתחקות אחר יכולתו הכלכלית האמיתית של החייב, וזאת במיוחד נוכח הטענות אשר הועלו כנגדו על-ידי נושים.

19. חמור מכך, סבורני כי אכן החייב יצר חובות חדשים לאחר מתן צו הכינוס והמשיך לפעול בדרך שפעל בעבר בכל הנוגע ללקיחת הלוואות בשוק האפור ו"עקיצת" גופים שונים. ראשית, יש לשים לב לסכום החובות הגבוה הכלול במצבת הנשייה, העולה על 17 מיליון ₪, כאשר מרבית החובות הקיימים הינם לגורמים הנותנים הלוואות חוץ בנקאיות ולמלווים בשוק האפור. החייב בתצהיר ההסתבכות הודה כי סיבת ההסתבכות הינה נטילת הלוואות בשוק האפור. עמדו לפניי וטענו שני גופים, אופל והמבקשת, שהחייב התייצב במשרדם ונטל הלוואות חדשות. גורם שלישי (מאם פיננס) פנה למנהל המיוחד בדיוק באותן תלונות. איני סבורה כי מדובר בצירוף מקרים ששלושה גורמים נוספים העוסקים במתן הלוואות, גורמים שאינם מכירים אחד את השני, יחברו יחדיו על מנת להעליל עלילות על החייב.

20. לא זו אף זו, טענות אלו לא נטענו בחלל ריק. בידי אותם גופים היו ראיות למכביר הקושרות את החייב לנטילת אותן הלוואות נטענות. הוצג בפניי טופס הצהרת מבקש שירות מטעם המבקשת, עליו חתום החייב, הוצגו בפניי שיקים שעל גבם חתום החייב, הוצג בפניי צילום רישיון נהיגה וצילום תעודת זהות שניתן על-ידי החייב לאותם גורמים. איני מקבלת את הכחשותיו הגורפות של החייב כי אין לו כל קשר למסמכים אלו, אשר ניתנו כאמור לגורמים שונים. יש לתת משקל לעובדה שמדובר בדפוס התנהגות חוזר על עצמו כפי שטען לב; יש לתת משקל לעובדה שלחייב כבר הרשעה פלילית בנושא מרמה וזיוף. מכאן, שטענות הנושים אינן נטענות בחלל ריק, אלא משתלבות היטב בהתנהלותו העבריינית שבעבר של החייב ובנטילת הלוואות ללא השבתן.

21. סבורני, כפי שהתרשם גם כב' השופט בארי, שהחייב מנסה לחמוק מאימת הדין, הן בתחום הפלילי והן בדיני פשיטת רגל, באמצעות שימוש ציני במצבו הרפואי והנפשי הנטען. התרשמתי באופן בלתי אמצעי מהחייב ואיני סבורה, במלוא הזהירות המתחייבת, כי מדובר באדם שאינו מבחין בין טוב ורע. התרשמתי, כפי שהתרשמו אף נושיו שהתייצבו והצהירו בפניי כי מדובר באדם ממולח אשר בקי בעולם העסקי. לא התרשמתי, כטענת האפוטרופוס של החייב, כי מדובר באדם חסר יכולת שיפוטית המנוצל על-ידי צדדי ג'. עוד אציין כי אם נכונות מלוא הטענות הרפואיות של החייב, אזי אין הדבר מצדיק בהכרח מתן הפטר או היעתרות לבקשת ההסדר. אם אכן מצבו של החייב הינו בכי רע, והוא אינו מבחין בין טוב ורע, אזי מקומו במוסד סגור, שכן עלול הוא להמשיך ולפעול באותה דרך נפסדת גם בעתיד. בכל מקרה, התנהלות זו אינה מצדיקה מחיקת חובות בסכום של 19,900,000 ₪, שזו המשמעות של היענות לבקשת ההסדר או בקשת ההפטר אשר הועלתה על-ידי החייב ערב הדיון.

22. בכל הנוגע לאקלים המשפטי בו אנו חיים כיום, אכן עיני לא נעלמה מפסקי הדין שניתנו אך לאחרונה, ראו תיק פש"ר 227/06 חימאוי שלמה נ' חימאוי שרה ואח' (17/5/15) (פורסם במאגרים). ראו פסק הדין אשר ניתן על-ידי מותב זה בתיק פש"ר (תל אביב) 3456-12-09 יוסף מורד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (28/5/15). בפסק דין חימאוי ובפסק דין מורד נסקרו ההלכות המשפטיות בעניין תום הלב, ואיני מוצאת מקום לחזור על האמור שם.

23. עם זאת, גם בפסקי הדין הנ"ל יש הפניות למקרים בהם סירב בית המשפט לתת הכרזה או הפטר, ראו תיק פש"ר (חיפה) 14911-07-12 ג.ח.י נ' כונס הנכסים הרשמי (22/1/15) ותיק פש"ר (חיפה) 17394-04-11 נטור נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה (17/1/15), בו נדחתה בקשת חייב להכריזו פושט רגל מהטעם שמרבית חובותיו קשורים לעבירות פליליות חמורות שביצע, ומקורן בקנסות ובפיצויים פליליים שנגזרו עליו בגין הרשעותיו. במקרה שלפנינו, אין לי אלא להפנות לע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (1/2/11) (פורסם במאגרים, להלן: "פס"ד גוטמן"). באותו מקרה, בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי התנהלות החייב במסגרת הליכי הכינוס רצופה במצגי שווא ודי בכך לסכל את הכרזתו כפושט רגל. גם לגבי יצירת החובות קבע בית המשפט העליון שגרסתו של החייב נמצאה בלתי אמינה.

24. וכך נאמר בפס"ד גוטמן: "דרישת תום הלב ביצירת החובות, מחייבת בראש וראשונה את בחינת יחסו של החייב כלפי נושיו. פתיחת דף חדש ביחסי החייב עם נושיו, תוך ויתור סטטוטורי על חלק מחובותיו כלפיהם, הינה פריבילגיה שתינתן לחייב רק אם נהג כלפי בעלי חובו בתום לב, המתבטא בקיום סטנדרטים בסיסיים של התנהלות הגונה (ע"א 5877/92 שפיר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מז(4) 710, 713 (1993) (להלן: ענין שפיר); השוו: ענין גרינברג, בעמ' 814). יתר על כן, אין הצדקה להתיר שמיטת חובות החייב, אם התנהגותו כלפי נושיו בעבר מצביעה על אפשרות ממשית כי הוא עלול לצבור חובות שאינם ניתנים לפרעון גם בעתיד. בגידרה של חובת ההגינות המוטלת על חייב כלפי הנושים נקבע בעבר, כי בית המשפט לא יבוא לקראת אדם שהוציא מנושיו כספים וחפצי ערך במרמה ובטענות שווא (ענין הלבר, בעמ' 1315). הוא הדין באדם שחובותיו נוצרו בעיסקי סרק אותם הפעיל תוך זלזול בנושים (ענין בנבנישתי, בעמ' 207). בדומה לכך, לא ינתן סעד לפושט רגל "מקצועי", הצובר חובות חדשות לבקרים, וחוזר לבית המשפט שוב ושוב בניסיון להינצל מידי נושיו (ענין ולנסי, בעמ' 26; כן ראו ענין אשכנזי, בעמ' 58-59; ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי ([פורסם בנבו], 4.1.2010); לוין וגרוניס, בעמ' 174; ע"א 5178/92 אליהו נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 435, 439-440 (1995))" (הדגשות שלי).

25. הוא הדין גם לענייננו. התנהלות החייב במהלך ההליך אינה תקינה, וזאת בלשון המעטה. הוא אינו מגיש דו"חות כלל, במשך 8 שנים, הוא מסתתר תחת טענה של מצב רפואי ונפשי על מנת להמשיך ולנהוג כפי שנהג בעבר; החייב מייצר חובות חדשים, באותה שיטת פעולה אשר גרמה ליצירת החובות בתיק פשיטת הרגל שבפניי. איני מקבלת את טענת ב"כ החייב שלא הוצגו די ראיות כדי לבסס מסקנה שכזו. אזכיר כי מצויים אנו בהליך של פשיטת רגל בו בית המשפט אמור לבחון את תום לבו של החייב במהלך התנהלותו בהליך, ואין צורך בפסק דין מרשיע ברמה של מעבר לכל ספק סביר. סבורני כי די בראיות שהוצגו בפניי אותן מניתי לעיל וכן בעדויות שניתנו בפניי, הן על-ידי לב והן על-ידי דנינו מכלי ראשון, אליהן הצטרפו טענות ב"כ בנק הפועלים וב"כ אופל, אשר אף הן נתמכו בראיות, ביחד עם התרשמותי מהחייב עצמו, כדי לקבוע כי אין מדובר באדם תם לב, ולפיכך דין צו הכינוס להתבטל כפי שהוריתי בסעיף 9 לעיל.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  ט"ו תמוז תשע"ה, 02 יולי 2015, ביהעדר הצדדים.