אישור גמול ושכר טרחה בהסדר "הסתלקות מתוגמלת" מתובענה ייצוגית

בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית, בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות).

עניינה של הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית הוא בשירות הפקדת מזומנים באמצעות מכשירים אוטומטיים בסניפי בנק הפועלים בע"מ (להלן – הבנק או בנק הפועלים).

המבקשת היא חברה שבבעלותה בית קפה בתל-אביב, המנהלת חשבון בבנק הפועלים. מידי יום מצטברים בידי המבקשת שטרות מזומנים המתקבלים מלקוחותיה. שטרות אלה מופקדים במכשירים האוטומטיים של המשיבה, על בסיס יום-יומי כמעט.

בסניפי הבנק מכשירים אוטומטיים שונים, שחלקם מאפשרים הפקדה של עד 50 שטרות וחלקם מאפשרים הפקדה של עד 90 שטרות. לטענת המבקשת, הבנק אינו מוסר ללקוחותיו גילוי מתאים אודות המגבלה הקיימת במספר השטרות הניתנים להפקדה וכן אודות השונות הקיימת בין המכשירים ביחס לכך. לקוחות הבנק המבצעים הפקדת מזומנים, לא מבינים מדוע המכשיר אינו מקבל חלק מהשטרות והלקוחות המפקידים בין 50 ל- 90 שטרות משלמים את עמלת השירות פעמיים וזאת, ייתכן, מבלי שידעו שבאפשרותם להפקיד את השטרות במכשיר בעל קיבולת של 90 שטרות, תוך תשלום עמלה אחת בלבד. התנהלות זו של הבנק מהווה, לטענת המבקשת, הטעייה של לקוחותיה, רשלנות, התנהגות חסרת תום לב, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט.

הבנק טוען, במסגרת בקשת ההסתלקות, בין היתר, את הטענות הבאות: שירות הפקדת מזומנים באמצעות מכשירים אוטומטיים התפתח בשלבים וכיום ישנם מכשירים שונים המיוצרים על ידי מספר יצרנים. הבנק אינו מטעה את לקוחותיו, אינו מעוול נגדם בדרך כלשהי ומוסר להם גילוי הולם ומלא ביחס לעלות השירות אותו הם מקבלים. בטרם ביצוע הפעולה, המכשיר האוטומטי מציג ללקוח הודעה אודות העמלה אשר תיגבה ממנו בגין הפעולה. בעת ביצוע הפעולה, אם הלקוח הפקיד למעלה מ- 50 שטרות, המכשיר האוטומטי מציג ללקוח הודעה לפיה קיימים שטרות "עודפים" ומחזיר אותם ללקוח. קודם לסיום הפעולה, לאחר שהלקוח מקבל חזרה את השטרות "העודפים", מתאפשר ללקוח לחזור בו מביצוע הפעולה, ללא עלות, או לסיימה (ולשלם את העמלה). בנסיבות אלה, הלקוח מיודע בדבר גובה העמלה, בדבר ההגבלה במכונה ובדבר תנאי השירות. הלקוח מקבל את כל המידע הרלוונטי על מנת לקבל החלטה מושכלת, האם להמשיך בפעולה אם לאו ובוחר באופן חופשי בהתאם למידע המצוי בפניו, לרבות זה הנוגע למספר השטרות שניתן להפקיד במכונה. הבנק סבור, כי בקשת האישור נעדרת עילה. אלא, שגם אם היה בה ממש, מבדיקה שערך הבנק ביחס להיקפי הנזק הנטענים התברר, כי סכום העמלות העודף, לטענת המבקשת, אשר נגבה בגין הפקדת מזומנים בטווח שבין 50 ל- 90 שטרות מוערך בסך של כ- 260,000 ₪ בלבד.

הצדדים סבורים, שסכום זה אינו מצדיק ניהול הליך משפטי "כהלכתו" והם מבקשים להתיר למבקשת להסתלק מהבקשה ולהורות על דחיית תביעתה האישית. עוד הוסכם, שהבנק יעדכן את תוכנות ההפעלה של המכשירים האוטומטיים בהם ניתן לבצע פעולה של הפקדת שטרות כך, שבכל מכונה יוסף במסגרת תוכנת ההפעלה הכיתוב "במכשיר זה ניתן להפקיד X (50 או 90) שטרות בפעולה אחת". זאת ועוד, הבנק יכלול באתר האינטרנט הודעה בדבר מגבלת השטרות וכן בדבר השונות האפשרית הקיימת בין קיבולות המכשירים האוטומטיים המוצבים על ידי הבנק. לצד זאת, וכדי לייתר כל ספק של טענה לקיומו של נזק לציבור שלא הוטב, הגם שלטענת הבנק לא היה נזק כזה, נאות הבנק להשיא תרומה ציבורית בסך של 50,000 ₪ לאגודה למלחמה בסרטן, לפי בחירת המבקשת. בנוסף, הצדדים מבקשים לאשר למבקשת גמול בסך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין ושכר טרחה לב"כ המבקשת בסך של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

דיון

הסדרי הסתלקות מסוג זה, המכונים "הסדרי הסתלקות מתוגמלת", נדונו בהרחבה על-ידי כב' סגן הנשיאה, השופט יצחק ענבר, בת"צ 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ (פסק דין מיום 26.11.2014, להלן – פסטה נונה) ובת"צ 59092-07-14 זיו נ' בבילון בע"מ (פסק דין מיום 4.3.2015, להלן – בבילון). לדעת כבוד השופט ענבר, הסדרי הסתלקות מתוגמלת פוגעים בתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות וגורמים לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. לפיכך, "בית המשפט מצווה... לפעול לצינון תמריציהם של התובעים הייצוגיים ושל באי כוחם המייצגים לערוך הסדרי הסתלקות מסוג זה, ודרך המלך לעשות כן הנה להימנע, ככלל, מאישור תשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים" (פסטה נונה, פסקה 14, הדגשה הוספה). כבוד השופט ענבר מעלה את החשש מפני הגשת תביעות סרק (שם, פסקה 22; בבילון, פסקה 5) ואת החשש מהסתלקות בתביעות מבוססות לכאורה (שם, פסקה 23; בבילון, פסקה 3). עם זאת, ניתן במקרים חריגים לסטות מהכלל (בבילון, פסקה 9).

כפי שכבר נאמר בת"צ 31767-10-14 סולביצ'יק נ' פוקס ויזל בע"מ, ובהחלטות נוספות, סבורני, שיש לפסוע במתווה אשר נקבע בפסטה נונה ובבבילון ולא לפסוק גמול ושכ"ט עו"ד במסגרת בקשת הסתלקות מאישור תובענה ייצוגית, אלא "במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים".

לעניין בקשת ההסתלקות שבפניי, הבקשה מתקבלת ותביעתה האישית של המבקשת, נדחית.

באשר לגמול ושכר הטרחה המומלצים סבורני, שמדובר במקרה מיוחד, שיש לחרוג בו מהכלל ולאשר את הסכמת הצדדים. זאת מהטעמים הבאים: ראשית, מדובר בבקשה מפורטת ומנומקת ולא בבקשה שהוגשה בחופזה וכלאחר יד. הבקשה מעלה, לכאורה, שאלות משפטיות הנוגעות לחובת גילוי ודיווח של הבנק. שנית, לאור קיומם של פערי מידע בנוגע לגובה הנזק הנטען, רק לאחר הגשת הבקשה ולאחר בדיקה אשר נערכה על ידי הבנק התברר, כי סכום העמלות העודף, לטענת המבקשת, אשר נגבה בגין הפקדות מזומנים מוערך בסך של 260,000 ₪ בלבד. כפועל יוצא, הנזק הנטען לקבוצה נמוך משנחזה למבקשת עת הגישה את בקשת האישור ומשכך ישנה הצדקה לכאורה לבקשת ההסתלקות. שלישית, שינוי המצב הקיים כתוצאה מהגשת הבקשה – כחלק מהסדר ההסתלקות הבנק יעדכן את תוכנות ההפעלה של המכשירים האוטומטיים, כאמור לעיל, ויכלול באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר מגבלת השטרות וכן בדבר השונות הקיימת בין המכשירים האוטומטיים. יש בכך משום תועלת לחברי הקבוצה ולציבור כולו.

עוד יצוין, שהבנק יתרום סך של 50,000 ₪ לאגודה למלחמה בסרטן, לבחירת המבקשת.

מכלול נימוקים אלה מצדיק חריגה מהכלל ולפיכך, הגמול ושכר הטרחה שהוסכם על תשלומם – מאושרים.

בנסיבות העניין, אין מקום לפעול לאיתור מייצגים חלופיים, כאמור בסעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות ובקשת האישור נמחקת. כל צד יישא בהוצאותיו.

ב"כ הצדדים יגישו הודעה בדבר ביצוע התחייבויות המשיבה, תוך 90 ימים מהיום.

המזכירות – תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים ולמנהל בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ‏5 יולי, 2015, ‏י"ח תמוז, תשע"ה, בהעדר הצדדים.